קטע מדברי הכנסת
הצעות לסדר-היום
ממשלת נתניהו מתעלמת ממצוקת הרופאים והמתמחים
היו"ר ראובן ריבלין:
אני מזמין את חבר הכנסת גאלב מג'אדלה, ראשון הדוברים בנושא השני, ואחריו יבוא חבר הכנסת אחמד טיבי. ההצעות, מס' 6244 ו-6245, אומרות: ממשלת נתניהו מתעלמת ממצוקת הרופאים והמתמחים. זאת ההגדרה, אבל כמובן מדברים באותו עניין.
גאלב מג'אדלה (העבודה):
אדוני היושב-ראש, מכובדי השרים, עמיתי חברי הכנסת – – –
היו"ר ראובן ריבלין:
נושא-נושא בכל מה שקשור אלי. תשובה אחת – – –
שלמה מולה (קדימה):
השר בגין יענה גם על ענייני הרופאים, אדוני היושב-ראש?
גאלב מג'אדלה (העבודה):
בשל חשיבות הנושא, אדוני היושב-ראש – – –
היו"ר ראובן ריבלין:
חבר הכנסת מולה, אני יכול להפתיע אותך: כן.
נחמן שי (קדימה):
אם תהיה – – –
שלמה מולה (קדימה):
– – –
היו"ר ראובן ריבלין:
השאלה הזאת נשאלה. אם הייתם מגיעים בזמן. היא כבר נשאלה בכל עוצמתה.
יואל חסון (קדימה):
משום מה, אדוני היושב-ראש, אנחנו לא מופתעים.
היו"ר ראובן ריבלין:
אתם לא מופתעים. בסדר גמור. רבותי. בבקשה.
גאלב מג'אדלה (העבודה):
אדוני היושב-ראש, חובה לפתוח דיון זה וקודם כול לברך ולחזק את ידי תנועת המחאה, שהולכת ומתרחבת מיום ליום, מעיר לעיר ומאזור לאזור. היום היא שוטפת את כל הארץ.
אני מוכן לומר כאן, בגלל חשיבות הנושא, כמה דברים שנאמרו אתמול לראש הממשלה במסגרת ועדת הכנסת כשנפגשנו אתו. אנחנו מחשיבים את הצוותים שהוא מקים. אנחנו לא מזלזלים בהם. אנחנו לא חושבים שהם הוקמו כדי לצאת ידי חובה.
על כן, אנחנו מתייחסים אליהם ברצינות. לכן אני חושב שצוות כזה, לא יכול להיות שהוא יתחיל את עבודתו בלי שיכלול אישיות ציבורית כלכלית-חברתית ראויה מהציבור הערבי, ויש כאלה הרבה יותר ממה שחושב ראש הממשלה.
אני גם חושב שאם הוא רוצה ליישם את תוכנית הבנייה שהוא הביא לכנסת וחוקק חוק – מי שיעשה את זה זה הוועדות המקומיות. איך יכולות הוועדות המקומיות להיות שותפות וליישם תוכנית וחוק שהגה ראש הממשלה אם אין נציג לשלטון המקומי?
אותו דבר לגבי המגזר העסקי. יכול להיות צוות כזה? אני מאוד מעריך את הפרופסורים, ומכיר אותם גם בתור שר המדע לשעבר. אבל המגזר העסקי חייב להיות מיוצג בצוות הזה. ראוי שראש הממשלה ישקול את זה ויכלול את שלושת המגזרים שמניתי.
אני גם מוכן לאמץ את מה שאמרת אתמול, אדוני היושב-ראש – למצוא את האיזון מתוך אחריות לחברה הישראלית – שאנחנו חלק ממנה, ואנחנו חלק חשוב, 20% מאוכלוסיית המדינה – לאזן בין האליטה לבין העניים.
היו"ר ראובן ריבלין:
– – –
גאלב מג'אדלה (העבודה):
לא. אנחנו מוכנים שתבוא הממשלה עם תוכנית ראויה, אחראית, רצינית, ואתה תראה שהאופוזיציה תשלב ידיים עם הקואליציה ותפתיע לטובה, כי לנגד עיניה טובת החברה הישראלית, שאנחנו חלק ממנה, ותיתן יד וכתף ברגע שנשתכנע שראש הממשלה מתמודד ונותן מענה ברצינות למצוקה אמיתית של ציבור רחב מאוד היום בחברה הישראלית.
היה מישהו שאמר "בודדים" בהתחלה. אחר כך מישהו אמר שיש פה טרמפיסטים, ואחר כך אמרו שיש כאלה מאחורי הקלעים. צריך לפקוח עיניים, להתמודד עם הנושא ברצינות ולהכיר בעובדה שממשלות ישראל והממשלה של נתניהו והמדיניות שלו, של ההפרטה ושל נושאים רבים אחרים, דחקו את החברה הישראלית לפינה והביאו אותה כמעט ל-50% מתחת לקו העוני. זה בניגוד לכל השמחה שלנו להיות ב-OECD. לכן, היום הוא נדרש ברצינות, יחד עם הממשלה שלו, להתמודד עם מה שקורה בחברה הישראלית, שהוא ביטוי אמיתי למצוקות שהלכו והעמיקו בשנים האחרונות. צריך להודות בזה. אדוני היושב-ראש, הוא הוביל את המדיניות הזאת. הוא הוביל את המדיניות להעשיר את העשירים, והעניים יעבדו אצלם במובנים אחרים. אז אני אומר את זה בשפה פשוטה של העם, כדי שגם מי שצופה בנו יבין את זה, והוא אמר את זה בשפות אחרות, בטרמינולוגיה אחרת לגמרי. זאת האמת.
לכן אני אומר – ואני גם לא מתכוון להיכנס להצעות, ממע"מ דיפרנציאלי ועד להחזרת חוק הדיור הציבורי ולהחייאת כל מיני חוקים חברתיים שהממשלה הזאת קברה. זה תפקידה של הממשלה, להביא תוכנית. לנו יש הצעות רבות ומגוונות וטובות. אתמול שמעת חלק מהן.
לגבי מצוקת הדיור ביישוב הערבי, אדוני היושב-ראש, נבחרי העם לא יודעים, צר לי מאוד שלא יודעים. אפילו שרי ממשלה לא יודעים. אני אומר לכם באחריות: יש יישובים ערביים בודדים שיש להם תוכנית מיתאר. יעלה על הדעת יישוב ב-2011 במדינת ישראל שאין לו תוכנית מיתאר? יעלה על הדעת דבר כזה?
אז האזרח בונה על קרקע שלו, פרטית, ללא שום מניעה חוקית, חוץ מדבר אחד – שהיא מחוץ לקו הכחול של תוכנית המיתאר של היישוב. אז הוא בונה בנייה לא חוקית, הוא נקנס ומשלם קנסות, ואחרי זה הורסים לו את הבית, והוא לא עשה שום עוול. הוא בנה בנייה חוקית 100%, מפני שהמדינה לא נתנה לא את הכלים לבנות את הבית החוקי. לא הוא צריך לשלם קנסות, לא הוא; לא לו צריך להיהרס הבית. ראש המועצה שכשל, הוועדה המחוזית שכשלה, הוועדה המקומית שכשלה, הממונה על המחוז שכשל, שר הפנים שכשל, הממשלה במדיניות שלה שכשלה – הם צריכים לשלם את המחיר.
יעקב כץ (האיחוד הלאומי):
אתה מתכוון ליהודה ושומרון, כן?
גאלב מג'אדלה (העבודה):
אני מתכוון למה שאני אומר. אני לא ביקשתי ממך עזרה. כל מי שצופה בנו ושומע יודע למה אני מתכוון.
מיכאל בן-ארי (האיחוד הלאומי):
אבל אתה צריך להיות איש הגון.
היו"ר ראובן ריבלין:
חבר הכנסת בן-ארי – – –
גאלב מג'אדלה (העבודה):
אתה, כשתעלה לכאן לייצג את המתנחלים, תאמר את דעתך.
היו"ר ראובן ריבלין:
יש לכם הצעה.
גאלב מג'אדלה (העבודה):
כרגע אני מדבר על נושאים – – – המדינה.
היו"ר ראובן ריבלין:
יש הצעה שלכם.
גאלב מג'אדלה (העבודה):
בתורך תגיד מה שאתה רוצה. אני חוזר ואומר לך – לא יכול להיות. אני שאלתי שופט בכיר, לא אגיד את שמו, כשבאתי לניחום אבלים אצלו לא מזמן. אמרתי לו: איך אתם, שופטים, קונסים אזרח שבנה על קרקע שלו, שאין עליה הפקעה ציבורית? שלו נטו. איך אתם קונסים אותו ואיך אתם מוציאים צו הריסה? לא רעדו לכם הידיים? מדוע לא הכנסתם ראש עיר לבית-סוהר? מדוע לא הכנסתם ממונה על מחוז לבית-סוהר על דבר כזה? מדוע לא הכנסתם, אם אתם יודעים, מהנדס עיר? מדוע לא הכנסת ראש הוועדה המחוזית? מדוע לא הבאתם את שר הפנים לכאן?
הוא אמר לי: לדעתך, מה צריכה להיות התשובה? אמרתי לו: התשובה היא שממשלת ישראל מקציבה 100 מיליון שקל בפרק זמן של שנה כדי לקדם תוכניות מיתאר וכדי שיהיו תוכניות מיתאר ליישובים הערביים. אתה יודע מה? אני אעשה לך גם גילוי נאות. מה ששרון, ראש הממשלה בזמנו, עשה אתי, כיושב-ראש ועדת הפנים של הכנסת – בפרק זמן של תשעה חודשים כמעט 27 יישובים הגיעו על סף תוכנית מיתאר.
זה נושא של תקציב. אף אחד לא רוצה, אף ראש רשות לא רוצה שלא תהיה לו תוכנית אב ליישוב שלו; לא מוגדר מקום לאזור תעשייה, לא מוגדר מקום לבנייה, לא מוגדר מקום למבני ציבור. איך יעלה על הדעת? איזה מין מדינה זאת שבה עיר בישראל אין לה תוכנית מיתאר ב-2011? ואין כמעט עיר אחת ביישוב הערבי שיש לה תוכנית מיתאר, אני אומר לך את זה באחריות.
כרמל שאמה (הליכוד):
מוכנים לאשר תוכניות מיתאר עם בנייה לגובה?
גאלב מג'אדלה (העבודה):
כן.
כרמל שאמה (הליכוד):
זו הבעיה.
גאלב מג'אדלה (העבודה):
אתם חיים בסרטים; אתם חיים בסרט, או בסרטים, אפילו. בוא לשכונה שלי. אתה לא מפחד לבוא לבאקה, נכון? אני מזמין אותך. בוא לשכונה שלי. לא, כי מישהו, למשל דודו רותם, מפחד לבוא.
קריאה:
הם מפחדים.
גאלב מג'אדלה (העבודה):
מפחד לבוא לביקור.
קריאה:
אין דבר כזה.
גאלב מג'אדלה (העבודה):
בוא ליישוב שלי, אני אראה לך בשכונה שלי – – –
מאיר שטרית (קדימה):
מה יש בשכונה שלך?
היו"ר ראובן ריבלין:
חבל על הזמן, רבותי, למה לשאול שאלות?
גאלב מג'אדלה (העבודה):
תקשיב טוב, חבר הכנסת כרמל שאמה. אתה איש חשוב, ראש ועדת הכלכלה בכנסת, זו ועדה חשובה מאוד. בשכונה שלי, ארבעה מבנים, שלוש קומות, כל קומה שתי דירות. אומר לי אחד מהם, רופא: זה הפנסיה שלי. בנה להשכרה. במדינה, אם אזרח חושב שהפנסיה שלו זה לבנות שלוש קומות, כל קומה שתי דירות להשכרה, המדינה לא יכולה ליזום לבנות בנייה לגובה. אנחנו מוכנים לגור גם בבנייה לגובה, אם זה ייעשה בהתאם למנטליות שלנו. אם זה יעשה בהתאם לתכנון שאנחנו – תבוא, נשב, נדבר. זו בנייה פשוטה מאוד.
אבל נדבק בכם דבר, חיידק כזה, שאני לא יודע מאיפה בא – – –
אורי אורבך (הבית היהודי):
מה זה – – –
גאלב מג'אדלה (העבודה):
שהערבים לא גרים בבנייה רוויה. מאיפה הבאתם את זה?
נחמן שי (קדימה):
בבנייה לגובה – – –
גאלב מג'אדלה (העבודה):
כן, מה זה, שלוש קומות זה לא גובה? סליחה, אני מודיע לך, אסור לנו לבנות יותר משלוש קומות.
היו"ר ראובן ריבלין:
חבר הכנסת מג'אדלה, אדוני, חבר הכנסת מג'אדלה, שהיית גם שר בממשלה הקודמת – – –
גאלב מג'אדלה (העבודה):
חבר הכנסת, ידידי, מכובדי, לא מאפשרים לנו לבנות יותר משלוש קומות.
יואל חסון (קדימה):
ב-2008 היית שר, למה לא עשית את זה?
גאלב מג'אדלה (העבודה):
מפני שממשלת קדימה לא השכילה להבין.
היו"ר ראובן ריבלין:
תודה רבה, חבר הכנסת – – –
גאלב מג'אדלה (העבודה):
ממשלת קדימה לא השכילה להבין – – –
היו"ר ראובן ריבלין:
חבר הכנסת מג'אדלה, יש לך כבר עשר דקות.
גאלב מג'אדלה (העבודה):
– – – לא השכילה להבין, אף שהיה לה, אף שלקדימה היה ראש ממשלה טוב, מן הטובים.
היו"ר ראובן ריבלין:
חברה הכנסת מג'אדלה, הזמן תם.
גאלב מג'אדלה (העבודה):
סליחה, אדוני.
היו"ר ראובן ריבלין:
אני נותן לך, על כך שלא שמת לב שמפריעים לך, עוד דקה.
גאלב מג'אדלה (העבודה):
קודם כול, אדוני היושב-ראש, שמתי לב שמפריעים לי. אבל מה אני יכול לעשות.
היו"ר ראובן ריבלין:
אני לא שמתי לב, אני לא שמתי לב.
השר זאב בנימין בגין:
למה ממשלת קדימה לא הבינה, אני מבקש שאדוני יסביר.
היו"ר ראובן ריבלין:
האם אדוני רוצה שהוא ישיב במקומך?
השר זאב בנימין בגין:
– – –
היו"ר ראובן ריבלין:
תודה רבה. שמעתי את בקשתו, שמעתי את בקשתו של השר בגין. אני לא נענה לבקשה. אני לא נענה לבקשה.
גאלב מג'אדלה (העבודה):
אני נענה לבקשתו של השר בגין.
היו"ר ראובן ריבלין:
אתה לא תענה, יש לך דקה.
יואל חסון (קדימה):
השאלה היא מה הממשלה שלא נמצאת כאן מבינה. קחו אחריות. הם לא קיימים.
היו"ר ראובן ריבלין:
חבר הכנסת חסון, חבר הכנסת חסון, שמעתי, לא קיבלתי את בקשתו של השר בגין.
גאלב מג'אדלה (העבודה):
לבקשתו של היושב-ראש, אני לא אענה.
היו"ר ראובן ריבלין:
דקה לסיים.
גאלב מג'אדלה (העבודה):
כבוד השר בגין, אתה כבר הבנת מה רציתי לענות, אבל אני עכשיו אומר לך, תראה – – –
היו"ר ראובן ריבלין:
נא לסיים.
גאלב מג'אדלה (העבודה):
אני מסיים בדקה. תראה, 11,000 מורות ומורים ערבים מחזיקים ביד תעודתB.Ed. , ארבע שנות לימוד. כמה זה עלה להם ללמוד, כמה כסף זה עלה להם אתה יודע. הם יושבים בבית כי למשרד החינוך אין שעות לשבץ אותם לעבודה. אתה יודע מה זה 11,000 אנשים שמצטרפים למעגל העבודה? אתה יודע את זה מצוין, כי אתה עונה במקום שר האוצר. 24,000 אקדמאים ערבים, תואר שני ותואר ראשון, לא עובדים במקצוע ולא נמצאים במעגל העבודה. אתה מבין את המשמעות הכלכלית, מה יקרה למדינת ישראל, בתל"ג שלה, בצמיחה שלה, כאשר 40,000 אזרחים ואזרחיות ערבים מצטרפים למעגל העבודה? קודם כול, 40,000 משפחות מעל לקו העוני – – –
היו"ר ראובן ריבלין:
חבר הכנסת מג'אדלה, אתה מתחיל נושא חדש, שהוא חשוב ביותר.
גאלב מג'אדלה (העבודה):
אני מסיים, אני מסיים. קודם כול, 40,000 משפחות מעל לקו העוני. אחר כך, אתה יודע מה קורה לתל"ג הישראלי? אתה יודע כמה שערים נפתחים בפני ישראל במערכת הפיננסית הבין-לאומית, בקרנות הבין-לאומיות?
היו"ר ראובן ריבלין:
תודה רבה.
גאלב מג'אדלה (העבודה):
תודה רבה לאדוני.
היו"ר ראובן ריבלין:
תודה רבה לחבר הכנסת מג'אדלה. אני מזמין את חבר הכנסת אחמד טיבי לבוא ולומר את דברו באותו נושא.
חבר הכנסת מולה, האמת היא שהשר בגין ביקש לשמוע, ביקש ששר הבריאות יהיה בכוננות אם באמת חבר הכנסת מג'אדלה ידבר על הנושא של הרופאים והמתמחים, אבל כנראה הוא חזה את האפשרויות שהוא לא ייגע רק בנושא הזה.
גאלב מג'אדלה (העבודה):
השארתי את זה לחבר הכנסת טיבי. הרופא, חבר הכנסת טיבי.
היו"ר ראובן ריבלין:
בהכירי את ד"ר אחמד טיבי, שהוא רופא – – –
נסים זאב (ש"ס):
יש תחושה של בית-קולנוע. אני מבקש שהשחקנים יתנהגו בהתאם.
היו"ר ראובן ריבלין:
חבר כנסת נסים זאב, בעניין הזה של קולנוע אתה בקי הרבה יותר ממני. תודה רבה. שמעתי. בבקשה.
אחמד טיבי (רע"ם-תע"ל):
אדוני היושב-ראש, רבותי חברי הכנסת, הרופאים שובתים, נוקטים עיצומים זה תקופה ארוכה, וממשלת ישראל מנהלת אתם משא-ומתן מתיש – כדי לנצח את הרופאים. לנצח את הרופאים פירושו לנצח את החולים.
הדרישות של הרופאים, בעיקר של המתמחים הכועסים – ובצדק – הן דרישות סופר-מוצדקות. כלומר, מתמחה שנאלץ לעבוד תורנות אחת ממושכת, כאשר לקראת סוף התורנות הוא פשוט מאבד ריכוז, נכנס לחדר ניתוח לאחר מכן, ולנתח בהיעדר ריכוז, זה משהו לא מומלץ; אלא אם כן הוא מנתח חברי כנסת מסוימים.
מאיר שטרית (קדימה):
לא מומלץ למנותח.
אחמד טיבי (רע"ם-תע"ל):
לכן, אני תמה למה ממשלת ישראל רוצה לנצח מגזרים מסוימים – מגזרים חלשים ומגזרים תורמים; והיא מצליחה. לכן המאבק הזה חייב לאחד את כל חברי הבית הזה כדי לנצח דווקא את מדיניות הממשלה המתנכרת, המתעמרת, שחייבת ניתוח כירורגי כדי להוציא מראשה או ממשנתה את השיטה הנלוזה הזאת, של לשלוח פקידי אוצר שיכניעו בסופו של דבר את מיטב האנשים – את הרופאים, שעושים עבודת קודש.
מצוקת הרופאים נכנסת לתוך המסגרת של מחאה חברתית רחבה, שהתחילה בכמה אוהלים, והלמה בראשו של ראש הממשלה ומפלגת השלטון, שנתפסו עם המכנסיים למטה, תרתי משמע. והתגובה היא לחבוט במפגינים, במוחים. איך חובטים בהם? עושים להם דה-לגיטימציה.
יעקב כץ (האיחוד הלאומי):
מה התרתי משמע?
אחמד טיבי (רע"ם-תע"ל):
לא, אני לא רוצה לפתח.
יעקב כץ (האיחוד הלאומי):
מה התרתי משמע?
אחמד טיבי (רע"ם-תע"ל):
אני לא רוצה לפרט את התרתי משמע. תעשה לבד.
היו"ר ראובן ריבלין:
זכותו.
זהבה גלאון (מרצ):
כן, גם אני תהיתי מה זה.
אחמד טיבי (רע"ם-תע"ל):
אחר כך, זהבה.
קריאה:
– – –
אחמד טיבי (רע"ם-תע"ל):
אוי, יש פה חברי ליכוד? צריך לחקור, אדוני, למה הגיעו לכאן חברי הכנסת כרמל שאמה, יריב לוין ואופיר אקוניס. מי שלח אתכם – – –
היו"ר ראובן ריבלין:
למה אתה מקפח את זכותה של חברת הכנסת חוטובלי? גם חברת הכנסת חוטובלי.
אחמד טיבי (רע"ם-תע"ל):
למה אתם מגיעים? אני מבין שאנחנו מגיעים. למה אתם מגיעים, שלושה חברי ליכוד? עכשיו הפכו להיות שניים – אקוניס היה והלך. למה אתם הגעתם לדיון הזה? מי שלח אתכם? מה המניעים?
היו"ר ראובן ריבלין:
גם חברת הכנסת חוטובלי פה.
אחמד טיבי (רע"ם-תע"ל):
גם את, גם את. מה המניעים? צריך לחקור את זה. איך הצלחתם להגיע? מישהו שלח אתכם לפה.
יעקב כץ (האיחוד הלאומי):
אסד, אסד, אסד מסוריה.
היו"ר ראובן ריבלין:
טוב, מספיק, רבותי. מספיק.
אחמד טיבי (רע"ם-תע"ל):
ואז חובטים בהם. אתמול, למשל, נציגת ישראל ביתנו אמרה שמחאת רוטשילד היא כמו הפלסטינים.
פניה קירשנבאום (ישראל ביתנו):
לא אמרתי דבר כזה.
אחמד טיבי (רע"ם-תע"ל):
משהו כזה, שהם מעלים תביעות.
פניה קירשנבאום (ישראל ביתנו):
לא היית שם. לא אמרתי את זה.
אחמד טיבי (רע"ם-תע"ל):
אני יצאתי. מעלים כל הזמן תביעות חדשות, כמו הפלסטינים. האמת היא, לא הייתי בזמן שאת דיברת – – –
פניה קירשנבאום (ישראל ביתנו):
אז איך אתה מדבר?
אחמד טיבי (רע"ם-תע"ל):
אני קורא את מה שאמרו. לא הכחשת.
מוחמד ברכה (חד"ש):
לא, בשבילך זו קללה, בשבילה – – –
אחמד טיבי (רע"ם-תע"ל):
היא התכוונה לקללה.
היו"ר ראובן ריבלין:
רבותי – – –
זהבה גלאון (מרצ):
אני שמעתי את חברת הכנסת קירשנבאום. אני לא נוהגת להגן עליה, אבל היא לא אמרה את זה.
היו"ר ראובן ריבלין:
חבר הכנסת אחמד טיבי, היום באופן מיוחד אני לא אוכל להאריך, לעכב את השעון.
אחמד טיבי (רע"ם-תע"ל):
אז יש לך עדת אופי שהיתה שם – – –
היו"ר ראובן ריבלין:
השעון לא בידי, ולכן אני לא יכול להוסיף דקות.
אחמד טיבי (רע"ם-תע"ל):
טוב, אז עזבו את הפלסטינים. טוב שעוזבים את הפלסטינים, ולו פעם אחת.
אורלי לוי אבקסיס (ישראל ביתנו):
המצוקה היא מצוקה כוללת.
אחמד טיבי (רע"ם-תע"ל):
אוקיי. אמרו בישיבת סיעת הליכוד, חבר הכנסת דני בן-סימון – –
יואל חסון (קדימה):
מעניין שלכנסת זה לא מגיע, לחברי הכנסת. זה נוגע לכל השכבות, אבל מהצד של הקואליציה זה לא נוגע. לא קיימים – – –
היו"ר ראובן ריבלין:
חבר הכנסת חסון – – –
אורלי לוי אבקסיס (ישראל ביתנו):
חלק מהבעיה – – –
יואל חסון (קדימה):
– – – מדיניות שאתם הייתם חלק ממנה.
היו"ר ראובן ריבלין:
חברת הכנסת אורלי לוי אבקסיס, אתם רוצים לדבר – תצאו החוצה לדבר. בבקשה, אדוני.
אחמד טיבי (רע"ם-תע"ל):
– – השמיצו את המפגינים, חבר הכנסת פרץ, ואמרו שהם אוכלי סושי ומעשני נרגילה. זו הפעם הראשונה שאני יודע שעישון נרגילה זה סימן סטטוס בישראל.
יואל חסון (קדימה):
זה כמו הפלסטינים.
אחמד טיבי (רע"ם-תע"ל):
לא חשבתי שעישון נרגילה זה סימן סטטוס. פתאום הסטריאוטיפים שיש לכם על הערבים הפכו להיות סימן סטטוס של המפגינים היאפים בתל-אביב.
אריה ביבי (קדימה):
למה, הערבים אוכלים סושי?
אחמד טיבי (רע"ם-תע"ל):
אבל גם זה טמטום, כי זו סתם השמצה. אני קראתי את כל הדרישות של המפגינים, של המחאה, ולא ראיתי שם דרישה להוריד את מחירי הסושי ולהוריד את נטל המסים על הנרגילות. לא ראיתי, לא קראתי את זה.
לכן, ככל שנקף הזמן התחילו להתפכח, גם בממשלה וגם במפלגת השלטון, וראו שזה כולל, מחאה כוללת, רחבת ממדים, מהצפון לדרום, לא רק ברוטשילד – בעיקר ברוטשילד, בעיקר בתל-אביב – אבל יהודים וערבים, פריפריה, אשקלון, באר-שבע, קריית-שמונה – – –
שלמה מולה (קדימה):
יפו–תל-אביב.
אחמד טיבי (רע"ם-תע"ל):
יפו – עג'מי פינת רוטשילד, גם שם יש אוהל. ואז התחילו לחשוב איך למגר את האויב הזה. מתייחסים אליהם כאל אויב. לכן אמרו: נשלח אנשים; אמרו: נקים ועדה.
אריה ביבי (קדימה):
בתוך דוקטור, אתה ממליץ על נרגילה?
אחמד טיבי (רע"ם-תע"ל):
אז הקימו ועדה. עד היום הוקמו כ-20 ועדות בתקופת ממשלת נתניהו. 20 ועדות; זאת הוועדה ה-20 או ה-21. ועדת מנו טרכטנברג. כולם אומרים שהוא אדם הגון. כל הזמן אני שומע כמה הוא הגון, מכובד, אקדמאי בכיר. איך אקדמאי בכיר הגון מקים צוות נטול ערבים? איזו הגינות זאת? ואחר כך הוא טוען שזה משקף את כל המגזרים בחברה. איזה משקף את כל המגזרים? שמתם יועץ חיצוני שעובד בלשכת ראש הממשלה?
שלמה מולה (קדימה):
הוא המציא את תוכנית ויסקונסין.
אחמד טיבי (רע"ם-תע"ל):
לכן, כאשר מדברים על הגינות, יכול להיות שצריך להתייחס אל זה בצורה אחרת.
נסים זאב (ש"ס):
השמאלנים מייצגים את הערבים הרבה יותר טוב.
היו"ר ראובן ריבלין:
חבר הכנסת נסים זאב, קראת קריאת ביניים. מספיק.
גאלב מג'אדלה (העבודה):
אבל אין גם חרדים אצלו. אין חרדים.
אחמד טיבי (רע"ם-תע"ל):
בדיוק. היות שאני מגלה אמפתיה גם למצוקה של אחרים, בניגוד לאחרים, שלא מגלים אמפתיה כלפינו, אתמול מול ראש הממשלה בישיבת ועדת הכספים, כשהעליתי את זה יחד עם חבר הכנסת מג'אדלה, אז אומר גפני: גם חרדים לא שם. אבל הזכרת לו שחרדים זה יהודים. יש 14 יהודים שם.
שלמה מולה (קדימה):
גם האתיופים.
אחמד טיבי (רע"ם-תע"ל):
למרות זאת, אני חושב שמן הדין שלפחות אחד יהיה חרדי – יש מצוקת דיור, יש מצוקת שיכון. אבל כולם יהודים, 14 יהודים. יש לאום שחסר, 20% מהאוכלוסייה; זה מיעוט לאומי, זה לא עוד מגזר. לכן, מן הדין שיהיו לפחות שני ערבים בוועדה, שמלכתחילה אני אומר לך שאני חושב שהיא ועדת מריחה, אבל יש מסר שאתה שולח לציבור. אחרי זה, בצד, לחש לי ראש הממשלה על פתרון. ואז, כששמעתי את זה, אמרתי לו: זהו, אני לא רוצה ערבים בוועדה. כששמעתי את ההצעה שלו, אמרתי: לא, תשאיר את זה ככה, ואם כבר, אז שים את איוב קרא שם.
איזה מין יחס? איזה מין יחס ל-20% מהאוכלוסייה, שיש לה המצוקה הקשה ביותר בכל רובדי החברה? שיכון – אנחנו לא מתלוננים, אדוני היושב-ראש, על עלייה במחיר הדיור הציבורי. אין לנו דיור ציבורי. אין, לא בונים אצלנו. כאשר עולה שר השיכון על הדוכן ואומר: אנחנו בונים פה חלקה, ארבע קומות, שנתיים וכדומה, ו-60,000 שקל – זו אמירה מטעה, אם לא משקרת. לא בונים לערבים בתוך מדינת ישראל.
כרמל שאמה (הליכוד):
אתם בונים איפה שאתם רוצים.
אחמד טיבי (רע"ם-תע"ל):
הורסים לערבים. 20,000 בתים נמצאים תלויים ועומדים בוועדות תכנון ובנייה ללא אישור. 20,000. מבקשים אישור – אין אישור, הכול תלוי. לכן, הבנייה ללא רשיון ממשלתי היא בגלל אילוץ.
חבר הכנסת שטרית, אם זה לא מוצא חן בעיניך תעזוב. בסדר, תעזוב. אני מדבר על מצוקה של מגזר שהוא לא חשוב – –
היו"ר ראובן ריבלין:
אל תתווכח אתו עכשיו.
אחמד טיבי (רע"ם-תע"ל):
– – על מגזר שקדימה אפילו לא העירה על זה שאין לו – שאין ערבי בוועדה. לא הערתם. עמדה פה יושבת-ראש האופוזיציה, היתה יכולה להגיד מלה על זה שאין ערבים שם. לא אמרתם, לא היא ולא אף אחד מכם, אבל אתם טובים בלעשות את החוק הגזעני ביותר בתולדות הכנסת – חוק דיכטר, ש-20 מחבריכם חתמו עליו. תתביישו לכם. המאבק עוד לפנינו. זה חוק שהוא יותר גזעני מהחוקים של ישראל ביתנו, שמבטל אותנו לחלוטין כמעט. כל מי שחתם על זה צריך להתבייש, להסתכל בראי שלו ולהרגיש מכוער וגזעני.
יואל חסון (קדימה):
יש בכנסת הזאת – – – יהודית ודמוקרטית.
אחמד טיבי (רע"ם-תע"ל):
מכוער וגזעני. תמשיכו, תמשיכו. אין חוק שעבר בכנסת הזאת ללא המעורבות שלכם. אין חוק גזעני שעבר בלי הסיוע של קדימה. אין דבר כזה. אתם, אתם מעבירים את החוקים האלה.
היו"ר ראובן ריבלין:
חבר הכנסת טיבי, עשר דקות תמו. הפריעו לך, אני נותן לך דקה.
מאיר שטרית (קדימה):
מה הוא מטיף מוסר? עבר לך הזמן מזמן.
אחמד טיבי (רע"ם-תע"ל):
אתם לא רוצים להקשיב אפילו. מה זה צדק חברתי? חוץ מאזכור המושג "המדינה של אפלטון", מה זה צדק חברתי אם לא שוויון? שוויון בחלוקת משאבים.
הוזכר העניין של 11,000 מורות מובטלות. רק 7% ערבים בשירות הציבורי, אנחנו 20% מהאוכלוסייה.
מדברים על בנייה לגובה. כל הזמן תוקפים אותנו על בנייה לגובה. רק לכוכב-יאיר, רבותי, מותר להיות בעל אופי כפרי? מה עם הכפרים שרוצים להיות עם אופי כפרי? בכוכב-יאיר מותר לבנות לגובה? למה אין אף בניין לגובה בכוכב-יאיר?
קריאות:
– – –
היו"ר ראובן ריבלין:
תודה. נא לסיים. נא לסיים.
אחמד טיבי (רע"ם-תע"ל):
הם רוצים איכות חיים – – –
כרמל שאמה (הליכוד):
– – –
היו"ר ראובן ריבלין:
נא לסיים. חבר הכנסת שאמה.
אחמד טיבי (רע"ם-תע"ל):
למרות זאת יש בנייה לגובה. אפשר לבנות לגובה אצל הערבים. בנצרת אין בנייה לגובה? בחיפה אין בנייה לגובה לערבים? יש. צריך לבוא בדברים, לעשות תכנון נורמלי, סביר, מותאם – לא למנטליות, אלא לאפשרויות של מגורים, של חלוקה גיאוגרפית נורמלית – –
גאלב מג'אדלה (העבודה):
גם למנטליות של משפחה ברוכת ילדים.
אחמד טיבי (רע"ם-תע"ל):
– – של חלוקה חברתית. אפשר הכול, אבל אתם לא רוצים לבנות.
ולכן, בסופו של דבר, אדוני היושב-ראש, אמרתי שהתעמרות ועושק הם סימן היכר של הממשלה הזאת, ששוב מגיע לה התואר: ממשלת ישראל, עושק מורשה. תודה רבה.
היו"ר ראובן ריבלין:
תודה רבה לחבר הכנסת אחמד טיבי.
זהבה גלאון (מרצ):
גם בכוכב-יאיר – – –
היו"ר ראובן ריבלין:
רבותי, התחילה בזה ממשלת שרון, ולאחר מכן ממשלת אולמרט אישרה את זה בהחלטת הממשלה על הקמת עיר ערבית, כדי לאפשר את החיים באופי הכפרי – –
גאלב מג'אדלה (העבודה):
השר שטרית – – –
היו"ר ראובן ריבלין:
– – יחד עם אפשרות לבנות עיר נוספת. אני חושב שגם ראש הממשלה הביע אתמול – – –
אורית זוארץ (קדימה):
טוב שיש מי שזוכר. איזה מזל שיש מי שיש לו זיכרון.
היו"ר ראובן ריבלין:
תודה רבה לחברת הכנסת זוארץ. רבותי, שתי ההצעות האחרות, שתי דעות. חבר הכנסת זחאלקה, בבקשה. אני רק מזכיר לך: דקה וחצי. לאחר מכן – חבר הכנסת חנין; הואיל ואף אחד אחר לא ביקש, אתה מקבל.
ג'מאל זחאלקה (בל"ד):
כבוד היושב-ראש, רבותי חברי הכנסת, חשוב להזכיר את העיקרון המעוגן בחוק הבין-לאומי, של זכות האדם, זכות המשפחה, לדיור ראוי והולם במחיר סביר, שאדם יכול לעמוד בו. זו ההגדרה בחוק הבין-לאומי, שאדם לא צריך לוותר על חינוך ואוכל בשביל דירה, וחובתה של הממשלה לעשות זאת. על כן המאבק הוא מאבק צודק ביסודו.
הציבור הערבי, כבוד היושב-ראש, סובל ממצוקה כפולה ומכופלת. המאבק בישראל כיום הוא על עניין כלכלי-חברתי, ומבחינה כלכלית-חברתית יותר מ-50% מהמשפחות הערביות הן מתחת לקו העוני. יש לנו דרישות שלא נשמעות מספיק. מצוקת הדיור ביישובים הערביים היא עמוקה לאין-ערוך מזו שבתל-אביב ובמקומות אחרים. המצוקה הקשה ביותר שלנו – לא רק שלא בונים, אלא הורסים אלפי בתים ביישובים הערביים. אנשים משלמים קנסות אדירים. זה לא מגיע לתקשורת. אלפי משפחות משלמות כל חודש קנסות אדירים על זה שהן בנו ללא רשיון, כי הממשלה אילצה אותם, כי אין תוכניות מיתאר.
אני חושב שצריך צדק חברתי – צריך לטפל בחלשים קודם כול. צדק חברתי – זה פנייה גם לממשלה וגם לראשי המפגינים; אני חושב שהם צריכים לאמץ גם את עניינו של הציבור הערבי – זה החזרת העקורים, כמו אקרית ובירעם, הפסקת הריסת בתים, הכרה ביישובים הלא-מוכרים ותכנון ללא פניות. לא תכנון אידיאולוגי של ייהוד המרחב וצמצום שטח המחיה של הציבור הערבי.
היו"ר ראובן ריבלין:
תודה רבה. חבר הכנסת חנין, בבקשה.
דב חנין (חד"ש):
אדוני היושב-ראש, תודה רבה, אני רוצה להתייחס לנושאה של ההצעה – שביתת הרופאים, שנמשכת כבר תקופה ארוכה ביותר, גורמת למצוקה קשה וללחצים בלתי אפשריים במערכת הבריאות. זו שביתה צודקת, זו שביתה של רופאים שנאבקים לא רק למען השכר והתנאים שלהם, אלא למען תהיה לנו במדינת ישראל מערכת של רפואה ציבורית.
בשנים האחרונות שיעור ההוצאה הציבורית לבריאות הולך ויורד, שיעור ההוצאה הפרטית הולך ועולה, הרפואה האפורה, הרפואה השחורה, הרפואה הפרטית, הולכת ומשתלטת על תחומים נוספים. יחסה של הממשלה לשביתה הזאת הוא אינדיקציה מאוד מדאיגה, מכיוון שהממשלה איננה עושה את שינוי העומק שצריך לעשות בתחום הרפואה, איננה נותנת את המשאבים כדי שתהיה לנו באמת רפואה ציבורית אמיתית כשנצטרך אותה. מה שהממשלה עושה זה לייצר ספינים, לפלג בקרב ציבור הרופאים, בדיוק כמו שהיא עושה עם המחאה החברתית הכללית. ובגישה הזאת, אדוני היושב-ראש, אנחנו נמשיך ונידרדר למקום הרבה יותר גרוע.
היו"ר ראובן ריבלין:
תודה רבה לחבר הכנסת דב חנין.