קטע מדברי הכנסת
הצעות לסדר-היום
ממשלת המסים של נתניהו מנותקת מהעם ומזלזלת במחאתו הציבורית
היו"ר ראובן ריבלין:
אנחנו עוברים לנושא השלישי. כאמור, השר בגין ישיב על כל ההצעות יחדיו. הנושא השלישי הוא הצעות לסדר-היום בנושא: ממשלת המסים של נתניהו מנותקת מהעם ומזלזלת במחאתו הציבורית, מס' 6246. תעלה ותבוא חברת הכנסת זהבה גלאון, ואחריה – חבר הכנסת יואל חסון; מס' 6247.
זהבה גלאון (מרצ):
אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, האנשים שהפגינו בחודש האחרון ברחבי הארץ, האנשים שמפגינים היום ליד הכנסת, הציבור בישראל רוצה מדינה סוציאל-דמוקרטית – מדינה סוציאל-דמוקרטית, אבל הממשלה הזאת, ממשלת נתניהו, הופכת את ישראל ללא סוציאלית ולא דמוקרטית. ואני חוזרת: לא סוציאלית ולא דמוקרטית.
אדוני היושב-ראש, אתמול היית אתנו, עם ועדת הכספים של הכנסת, בפגישה אצל ראש הממשלה. אני אומרת לכם, יש לנו ראש ממשלה לחיץ, זגזגן, לא קונסיסטנטי. שאלתי אותו אתמול בצורה שאינה משתמעת לשני פנים, וחזרתי ושאלתי אותו: האם ראש הממשלה מתכוון ליישם, לאמץ, לקבל, את המלצות ועדת-טרכטנברג, תהיינה אשר תהיינה? – גם על זה יש לי משהו להגיד, על הוועדה – ראש הממשלה אמר, ואני מצטטת – אני מצטטת מזיכרון חופשי, אבל אני זוכרת כל מלה – קודם כול, אני רוצה לומר לכם, חברי חברי הכנסת, שראש הממשלה לא התחייב באותה ישיבה של ועדת הכספים לקבל את המלצות ועדת-טרכטנברג. הוא אמר, אני מצטטת: אי-אפשר שכאילו הכול מחר והכול אפשרי, אני צריך לדאוג לאיזון – אמר ראש הממשלה – בין איתנות כלכלית לרגישות חברתית. בשום שלב הוא לא התחייב לאמץ את המלצות ועדת-טרכטנברג. לא עברו שעתיים-שלוש, אחרי שהעניין הזה פורסם, שראש הממשלה לא התחייב לאמץ את המלצות הוועדה, ראש הממשלה הוציא החלטה, מייד, תומכת: מובן שהממשלה תאמץ את המלצות ועדת-טרכטנברג.
אז נכון אמר קודם חבר הכנסת טיבי, אומרים על פרופסור טרכטנברג דברים טובים, ואני גם חושבת שהוא פועל כיאות בימים האלה – הוא הולך, הוא נפגש, הוא משתמש במדיה החדשה, הוא נפגש עם המוחים במאהלים, הוא מזמין את הציבור – שיתוף הציבור – להגיש לו הצעות והמלצות. הבעיה אינה בפרופסור טרכטנברג, הבעיה היא בוועדה עצמה, ומה תהיינה המלצות הוועדה. אני אומרת לכם שההודעה של ראש הממשלה היתה אתמול שוב כי ראש הממשלה נכנע לביקורת וללחץ הציבורי.
הממשלה הזאת, אדוני היושב-ראש, יודעת בדיוק מה לעשות, בכלל לא היה צריך להקים בשביל זה ועדה.
מאיר שטרית (קדימה):
ועדה לחיסול המאהלים.
זהבה גלאון (מרצ):
נכון, אומר פה חבר הכנסת שטרית, זו ועדה לחיסול המאהל. לא צריך ועדה, צריך מדיניות הפוכה מהמדיניות של ממשלת נתניהו. אבל מה עושה הממשלה הזאת? אמרתי קודם, ואני חוזרת ואומרת, המדיניות שלה היא לא סוציאלית, היא לא דמוקרטית. חברי חברי הכנסת, מדינה שמתנכלת לאזרחים שלה – זו מדינה שמתנכלת לאזרחים שלה, מדינה ששוללת את החירות של האנשים שכבושים תחת ידה, זה החזון של הממשלה הזאת, זו לא יכולה להיות מדינה סוציאל-דמוקרטית. מדינה סוציאל-דמוקרטית עומדת על שלושה נדבכים או מורכבת משלושה נדבכים: זו מדינה שנאבקת לצדק חברתי; זו מדינה שנאבקת להגנה על הדמוקרטיה – והכיבוש מכרסם בדמוקרטיה. וכשהממשלה הזאת ממשיכה להזרים כספים לתחזוק הכיבוש, כשהממשלה הזאת ממשיכה להזרים כספים להתנחלויות, אז נוצר כאן שילוב קטלני בין הוצאות ביטחון במיליארדים לתפיסת עולם ניאו-ליברלית, להזיות של שוק חופשי, שהכול אפשרי.
השילוב הזה, שגם מאפשר מדיניות מיסוי מקלה על בעלי אמצעים – עכשיו היינו בוועדת הכספים ודיברנו על הלקונה ברגולציה שמחזקת את בעלי ההון שמגלגלים את החובות שלהם במיליארדים על הציבור, או שמנסים לפחות לגלגל את המיליארדים שלהם על הציבור. הממשלה הזאת, שזה השילוב של המדיניות שלה – היא לא מייצגת מדיניות סוציאל-דמוקרטית, היא לא תוכל לתת מענה נכון למוחים, אנשים שיצאו מהבית שלהם לפני חודש ויושבים במאהלים, ואנשים שהצטרפו לצעדות ברחבי הארץ, שנשבר להם מהתפיסה – מהמדיניות – הניאו-ליברלית של ראש הממשלה, או של הממשלה כולה, שמבקשת להקטין את ההוצאה הציבורית ולהקטין את האחריות של המדינה כלפי האזרח. מה שאנחנו רואים זה איך אנשים בעצם הפכו להיות מופקרים להישרדות אישית, כל אחד צריך להישרד בעצמו או לדאוג בעצמו. ואם רוצים שהמאבק הזה יביא לשינוי מדיניות משמעותי בתחום החברתי-כלכלי, אם רוצים שאנחנו לא נמצא את עצמנו ב"מה שהיה הוא שיהיה", הסדר הזה לא יכול להימשך.
ואני שואלת אתכם, חברי חברי הכנסת – שאלתי גם את ראש הממשלה אתמול, ראש הממשלה עבר טרנספורמציה? הרי מנסים לשדר לנו שראש הממשלה עבר איזה סוג של טרנספורמציה, ואני שואלת: הרי אם זו התפיסה של הממשלה שלו, התפיסה הניאו-ליברלית, וכל הצעדים שבמשך השנים נקטו כשהפריטו שירותים חברתיים – בתחום הדיור, בתחום הבריאות, בתחום הרווחה – כשאנשים נהיו יותר ויותר תלויים ביכולת שלהם לקבל את אותם שירותים – אם יש להם אפשרות לשלם עליהם או לא, מה שהפך את השירותים האלה למצרך ולא לזכות, וזו זכות בסיסית, חברי חברי הכנסת – זכות לדיור, זכות לתעסוקה, זכות לבריאות, זכות לחינוך – אלה זכויות בסיסיות שמדינה צריכה לספק.
אני שאלתי את ראש הממשלה: איך הציבור יאמין שעברת טרנספורמציה? ואני שואלת: הישנה – איך אומרים את זה? הישנה כושי – – –
מאיר שטרית (קדימה):
היהפוך כושי עורו – – –
קריאות:
– – –
זהבה גלאון (מרצ):
היהפוך כושי עורו – –
היו"ר ראובן ריבלין:
ונמר חברבורותיו.
זהבה גלאון (מרצ):
– – ונמר חברבורותיו? אני שואלת, חברי חברי הכנסת. אז פתאום מקימים ועדה, שנותנים לה מנדט, כמובן – –
יעקב כץ (האיחוד הלאומי):
לא יפה לדבר על כושים ככה.
זהבה גלאון (מרצ):
– – נותנים לה מנדט בלתי מוגבל.
קריאה:
– – –
זהבה גלאון (מרצ):
חברי חברי הכנסת – – –
יעקב כץ (האיחוד הלאומי):
תיזהרי כשאת מדברת על מי שהגיע מאפריקה.
מאיר שטרית (קדימה):
זה בתנ"ך.
נחמן שי (קדימה):
נו, באמת – כבר.
היו"ר ראובן ריבלין:
טוב, נו, זה מטאפורה. לא לגרום למצב שבו – – –
יעקב כץ (האיחוד הלאומי):
היא צריכה להיזהר בדיבור שלה. זה גזענות.
היו"ר ראובן ריבלין:
היא מצטטת מהמקורות.
נחמן שי (קדימה):
ברור.
יעקב כץ (האיחוד הלאומי):
זאת גזענות.
היו"ר ראובן ריבלין:
בהתחלה התחילו לצטט – – –
אחמד טיבי (רע"ם-תע"ל):
יש במקורות גזענות.
יעקב כץ (האיחוד הלאומי):
זאת גזענות. גזענות של השמאל הרדיקליסטי.
היו"ר ראובן ריבלין:
חברי הכנסת.
יואל חסון (קדימה):
סוף-סוף היא מצטטת מהמקורות.
היו"ר ראובן ריבלין:
אתה זוכר את מרים. אתה זוכר את מרים ואשר קרה.
שלמה מולה (קדימה):
לחשוד בזהבה גלאון כגזענית – – –
יעקב כץ (האיחוד הלאומי):
היא משתמשת – – –
היו"ר ראובן ריבלין:
חבר הכנסת כץ, מה, אתה חושב שאתה פה – – – מרים כבר אמרה את הדבר שאתה זעקת עכשיו – –
קריאה:
הוא לא משגיח כשרות.
היו"ר ראובן ריבלין:
– – ונענשה גם.
אחמד טיבי (רע"ם-תע"ל):
גם זהבה. לא רק מרים.
ישראל אייכלר (יהדות התורה):
אבל שם הפירוש הוא אשה יפה – – –
היו"ר ראובן ריבלין:
הפירושים הם פירושים רבים. התחילו לצטט את ז'בוטינסקי, עכשיו מצטטים את ירמיהו – דבר יפה ביותר, מה אתם רוצים, רבותי – –
נחמן שי (קדימה):
נהדר.
היו"ר ראובן ריבלין:
– – אנחנו מתקדמים. תודה רבה. אני אתן לך את הזמן כמובן.
זהבה גלאון (מרצ):
חברי חברי הכנסת, הבעיה הגדולה היום – ועל זה סיעת מרצ הגישה את ההצעה שלה לכינוס הכנסת בפגרה – הבעיה הגדולה היום, שפוגעת במדינת הרווחה ובעצם מסייעת להגדיל את הפערים החברתיים, זו מדיניות המיסוי בישראל.
מדיניות המיסוי בישראל פוגעת פגיעה ישירה – מעמיקה את הפערים. ואני שאלתי אתמול את ראש הממשלה: הרי אתה רוצה לייצר בכל זאת – אני לא יודעת עדיין מה תהיינה המלצות הוועדה – אתה רוצה לייצר שינוי מדיניות מהותי וארוך-טווח. צריך לעשות שינוי כזה שייתן מענה אסטרטגי מצד המדינה לקריאות של המוחים במאהלים, שדורשים צדק חברתי.
הדבר הזה מחייב רפורמה מקיפה, שינוי מהותי בתפיסה שקשורה למיסוי, ואז שאלתי אותו: האם אתה מתכוון לבטל את המתווה להפחתת המס שאומץ בחוק ההסדרים בשנת 2009? ראש הממשלה, אני חייבת לומר לכם, לא התחייב לבטל את מתווה הפחתת המס, אני בכלל לא בטוחה, דרך אגב, שהוא התייחס לזה, הוא אמר – אני מצטטת מזיכרון חופשי: צריך לשקול שינוי במדיניות, יש עיוותים – אני עכשיו נזכרת – יש עיוותים במדיניות המסים, אבל הוא בוודאי לא הסכים לבטל את מתווה הפחתת המס, הוא לא אמר שהוא יעצור את העלייה במיסוי העקיף, הוא לא דיבר – אחד מחברי הכנסת, אני לא זוכרת מי, אולי אמנון כהן, דיבר על הפחתה או על החלת מע"מ דיפרנציאלי, חבר כנסת אחר דיבר על הפחתה של – – –
שלמה מולה (קדימה):
דווקא אופיר אקוניס אמר.
זהבה גלאון (מרצ):
אופיר אקוניס, נכון. לא, אופיר אקוניס הצטרף – – –
היו"ר ראובן ריבלין:
גם אמנון כהן.
זהבה גלאון (מרצ):
וגם אמנון כהן. דיברו בכל זאת על סוג הצעות של החלת מע"מ דיפרנציאלי, של הפחתת מס ערך מוסף, של עצירת המיסוי העקיף, ואני דיברתי גם על הנושא של – העצירה של הפחתת מס החברות, העלאה של מס על רווחי הון, והצעתי את ההצעה שחברי הכנסת גפני ואופיר אקוניס ואני חתומים עליה, לשקול חקיקת או הוספת מדרגת מס נוספת, מדרגת מס שמינית, לבעלי הכנסה שמעל 60,000 שקל, מדרגת מס של 55%, שתיתן מענה מיידי.
אדוני היושב-ראש, מדובר על מענה מיידי, של רבע מיליארד שקל. אם יש משהו שיכול כרגע לטפל בבעיית המס של מעמד הביניים זה הוספת מדרגת מס שמינית. אני חייבת לומר, חברי חברי הכנסת, שהרעיון של מדרגת מס שמינית היה של חברי חבר הכנסת חיים אורון, ג'ומס, ואנחנו – חברי הכנסת גפני ואקוניס ואני – אימצנו את הרעיון הזה.
אז אם רוצים לעשות איזשהו שינוי, אם רוצים לגרום לזה שיגדלו המקורות התקציביים – אני שומעת איך ראש הממשלה וכולם מסבירים לנו: צריך תקציב מאוזן, המוחים האלה הם אנשים לא אחראיים. למדינה, לראשי המדינה, יש אחריות, בכל זאת, שיהיה תקציב מאוזן, ואי-אפשר באופן פרוע וגורף להגדיל את ההוצאות.
גם אני רוצה תקציב מאוזן, גם אנחנו אנשים אחראיים. אנחנו באים עם חלופות. אנחנו אומרים: גם אנחנו רוצים תקציב מאוזן, ואחריות תקציבית אומרת שצריך להראות – איך אתה דואג שתהיה אחריות תקציבית – אתה מעלה את מקורות ההכנסה: שינוי במדיניות המיסוי, שינוי סדרי העדיפויות, ירידה – או הורדה – בתקציב הביטחון, כל הדברים האלה שדיברנו קודם.
כל הדברים האלה, אדוני היושב-ראש, אם הממשלה היתה מאמצת אותם, היא לא היתה צריכה להקים את ועדת-טרכטנברג, היא לא היתה צריכה להקים שום ועדה. הבעיה היא, אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, כמו שאמרתי קודם – ראש הממשלה הוא לא עקבי, ראש הממשלה הקים את הוועדה הזאת כי הוא הבין שהוא חייב להיענות ללחץ הציבורי. בשלב הראשון הוא הציג מצגות PowerPoint וכינס מין מסיבת עיתונאים וחשב שהוא יכול לחלק הטבות סקטוריאליות לאנשים ולעשות הפרד ומשול ובזה לפתור את העניין, וכשהוא ראה שהמחאה מתעצמת והציבור יוצא לרחובות – וזה נכון: זה חוצה מחנות אידיאולוגיים, זה חוצה ימין ושמאל, זה חוצה יהודים וערבים – –
היו"ר ראובן ריבלין:
תודה.
זהבה גלאון (מרצ):
– – אבל בסופו של דבר, אדוני – ובזה אני מסיימת – אי-אפשר להתעלם מכך שאומנם המחאה חוצה גבולות, אבל לסיבות למחאה הזאת יש גם היבטים – אני יודעת שיושב כאן חבר הכנסת כץ, שאולי לא יאהב את זה – אבל יש גם היבטים של איך מחלקים את הכסף, איך מחלקים את העוגה, ואני חושבת שהגיע הזמן לומר את זה: המשך תחזוק הכיבוש הוא גם אחת הסיבות לכך שכסף שהולך לשם – לא הולך לכאן. תודה רבה, אדוני.
היו"ר ראובן ריבלין:
תודה רבה.
יעקב כץ (האיחוד הלאומי):
כיבוש ב-48'.
היו"ר ראובן ריבלין:
תודה רבה. חבר הכנסת כץ. אני מחפש כל הזמן את התקציבים האלה, אבל לצערי הרב אני לא מוצא אותם. חבר הכנסת יואל חסון – בבקשה, אדוני – באותו נושא.
שלמה מולה (קדימה):
– – –
זהבה גלאון (מרצ):
אתה יודע שיודעים בדיוק איפה למצוא אותם – – –
רוברט טיבייב (קדימה):
יואל, ליכודניקים מפחדים – – –
היו"ר ראובן ריבלין:
אנחנו חוזרים – יואל חסון, גם הוא בין המציעים – ממשלת המסים של נתניהו מנותקת מהעם ומזלזלת במחאה הציבורית. בבקשה, אדוני.
יואל חסון (קדימה):
אדוני היושב-ראש, אדוני השר, חברי חברי הכנסת, אני מצטער לומר, אדוני היושב-ראש, שהדיון הזה הוא הוכחה חד-משמעית ומוחלטת לאטימות – לאטימות שקודם כול מתחילה בקואליציה הזאת. כשאתה מסתכל על הכיסאות הריקים האלה, שיש בהם כל כך הרבה פתקים – "ממשלה", "ממשלה", "ממשלה", "ממשלה", "ממשלה", "ממשלה" – מעולם לא היו כל כך הרבה פתקים שהיה כתוב עליהם "ממשלה". ואחר כך פתקים – "הליכוד", "הליכוד", "הליכוד" – אתה זוכר את זה, בגין? אתה היית אומר: מח"ל, עוד פעם מח"ל, עוד פעם מח"ל, עוד פעם הליכוד. איפה מח"ל? איפה מח"ל? איפה מח"ל? איפה הליכוד? איפה התנועה החברתית שלקח אותה בנימין נתניהו והוריד אותה לתהומות? אנשים שהיו צריכים להיות הראשונים שיבואו להעביר את המסר החברתי – –
שלמה מולה (קדימה):
יש עצמאות אחת.
יואל חסון (קדימה):
– – בורחים ומשתוללים. לא קיימים, משתוללים בכל מיני מקומות, בין כל מיני פעילי מפלגה, אבל לא קיימים ברחוב, לא קיימים בשטח, לא קיימים. אדוני היושב-ראש, אף אחד לא סופר אותנו – –
קריאה:
הם באוהלים.
יואל חסון (קדימה):
– – לא סופרים את הכנסת הזאת. לא סופרים את הכנסת הזאת, ואני מצטער לומר, אדוני היושב-ראש, גם אתה טעית – טעית בזה, אדוני היושב-ראש, ואני מכבד אותך מאוד, אבל טעית בזה שהוצאת אותנו לפגרה, שנכנעת לדרישות של הקואליציה להוציא אותנו לפגרה בזמן הזה. ויותר מכך, לנטרל גם את אולם המליאה – – –
היו"ר ראובן ריבלין:
כל ראשי הסיעות, כולל חבר הכנסת מולה שייצג את ראש הסיעה, לא אמרו מלה כאשר הבאתי את הבקשה – –
שלמה מולה (קדימה):
היתה הצבעה.
היו"ר ראובן ריבלין:
– – יותר מכך: בנשיאות, שבעה מעשרה הצביעו נגד ביטול הפגרה – –
יואל חסון (קדימה):
מאה אחוז. המיעוט. אבל המיעוט – – –
היו"ר ראובן ריבלין:
– – כי הפגרה תוכננה מראש, ובלאו הכי בחודש אוגוסט איש לא היה נמצא כאן, כי כולם כבר הכינו את תוכניותיהם. יש מקרים שיש חברי כנסת שלא הספיקו להכין או דחו את תוכניותיהם לאוגוסט – – –
אורית זוארץ (קדימה):
או עובדים, לחלופין.
היו"ר ראובן ריבלין:
או עובדים. יש כאלה, גם כאלה.
אורית זוארץ (קדימה):
שעובדות.
יואל חסון (קדימה):
אני, עם כל הכבוד – ואני מכבד את מה שאתה אומר, אבל עם כל הכבוד – – –
היו"ר ראובן ריבלין:
אין, אני לא מתווכח אתך.
יואל חסון (קדימה):
כן, אין פה עניין של ויכוח. זו דעתי, וגם דעתנו הובעה בנשיאות – –
היו"ר ראובן ריבלין:
מאה אחוז.
יואל חסון (קדימה):
– – ושלושה חברים הצביעו נגד העמדה הזאת. והעובדה שאנחנו מקיימים את הדיון הזה באולם הזה, כשנוטרל אולם המליאה והוא אינו מאפשר דיון שהוא בעיני דיון הרבה יותר מכובד מאשר דיון באולם הזה, זה טעות, וזה הוכחה – – –
היו"ר ראובן ריבלין:
אולם המליאה תוכנן חצי שנה מראש לשיפוצים, הוזמנו כל בעלי המקצוע. גם אם היינו מקיימים את המליאה – – –
אורית זוארץ (קדימה):
זה מחזק את תיאטרון האבסורד של נתניהו.
היו"ר ראובן ריבלין:
למה לך להוציא דיבתה של הכנסת רעה? תאמר: יושב-ראש הכנסת, על-פי דרישת כמה מחברי סיעתי, לא ראוי להיות יושב-ראש הכנסת.
משה גפני (יהדות התורה):
אבל, אדוני היושב-ראש, פה מאוד נחמד.
היו"ר ראובן ריבלין:
למה לכם להגן עלי? חבר הכנסת חסון, בבקשה. רק – פעמים רבות שמתריסים בכנסת, הציבור יודע להבחין בכנסת – גם בכנסת הוא יכול להבחין בין הסינרגיה לכל אחד מחברי הכנסת, תאמינו לי. הוא לא טיפש, הציבור.
ג'מאל זחאלקה (בל"ד):
השיפוצים הם לחיזוק הבניין מפני רעידות אדמה פוליטיות?
היו"ר ראובן ריבלין:
גם זה, כדי שישמעו אותך טוב.
ג'מאל זחאלקה (בל"ד):
יכול להיות שאתה חוזה רעידת אדמה פוליטית.
היו"ר ראובן ריבלין:
המערכת התיישנה, כבר 20 שנה, ולפני חצי שנה הבאנו את כל המומחים כדי לתקן אותה. גם אם היה מושב הכנסת היום מתקיים, מסיבה כזאת או אחרת, היינו פה, משום שצריך לתקן את אולם המליאה. אין, יש רגע שחייבים לעשות זאת.
קריאה:
מה הבעיה?
היו"ר ראובן ריבלין:
לא, לא, חבר הכנסת חסון חושב שהכנסת מזלזלת בעם, בגלל זה שהיא משפצת את הבית.
יואל חסון (קדימה):
אני לא אמרתי את זה.
היו"ר ראובן ריבלין:
בהחלט יכול להיות. דרך אגב, זה לא אחריותכם, זה אחריותי, אני לוקח את כל האחריות.
ישראל אייכלר (יהדות התורה):
אדוני היושב-ראש, אני חשבתי שאנחנו יושבים פה מתוך הזדהות עם אנשי האוהל. גם אנחנו יושבים באוהל.
היו"ר ראובן ריבלין:
לא, פה הכול זה בית העם, כל דבר ששייך לפה שייך לכולם.
יואל חסון (קדימה):
אדוני, הבא בחשבון שזמני בוזבז.
היו"ר ראובן ריבלין:
בלי כל ספק.
יואל חסון (קדימה):
בכל אופן אני מבקש לומר, אדוני, אתה נבחרת על-ידי 110 חברי כנסת שהיו באולם ברגע ההצבעה, אני זוכר את זה.
היו"ר ראובן ריבלין:
כדי שאני אפעיל את שיקול דעתי כראוי.
יואל חסון (קדימה):
נכון, אתה נבחרת פה-אחד, אתה היושב-ראש שלי, אתה היושב-ראש של כולם, אנחנו מכבדים אותך ויכולים גם לחלוק על החלטתך ועל החלטת הנשיאות.
אחמד טיבי (רע"ם-תע"ל):
אבל זו לא החלטתו שלו.
היו"ר ראובן ריבלין:
זו לא היתה החלטתי.
יואל חסון (קדימה):
זו החלטת הנשיאות, אמרתי.
היו"ר ראובן ריבלין:
אני לוקח את האחריות.
יואל חסון (קדימה):
אני אומר, אנחנו יכולים לחלוק; סיעת קדימה, וחלק מחברי האופוזיציה, יכולים לחלוק על דעת הנשיאות ויושב-ראש הכנסת, זה בסדר, לא קרה כלום. אבל בשורה התחתונה, העובדה שרואים פה כל כך הרבה כיסאות ריקים, שרואים את הזלזול והאטימות של מי שמחזיקים היום בהגה השלטון, הדבר הזה לא יכול לברוח מעינינו, לא יכול לברוח מעיני הציבור, אי-אפשר להתעלם מזה, ואתה יודע, התחושה שאני מקבל, אתה גם רואה את זה בתקשורת, אתה רואה את זה בהתבטאויות השרים, הקואליציה היום, והממשלה הזאת, הם חבורה של עכברים נמלטים מספינה טובעת. זאת האמת. אין בשורה, אין מה להגיד, כל אחד עושה לעצמו, כל אחד מנסה לגרוף לעצמו קצת כדי לצאת טוב מהעניין הזה.
ג'מאל זחאלקה (בל"ד):
דרך אגב, זה פתגם טיפשי, עכבר, אם הוא בורח מספינה, הוא טובע.
יואל חסון (קדימה):
כולם יודעים, ושרי הממשלה יודעים, שלממשלה הזאת ולקואליציה הזאת לא יכול להיות פתרון, והם לא מסוגלים להניע את הפתרון, מבחינת העובדה שזאת ממשלה שקודם כול מממנת את עצמה וקבעה סדרי עדיפויות מעוותים, כזאת שהעומס התקציבי של אחזקתה לא מאפשר באמת פינוי תקציב חופשי לטובת הטענות והאנשים שאנחנו שומעים היום ברחובות. זו ממשלה שלא מסוגלת להביא את הפתרון.
גם עצם הקמת הוועדה – ולקחו באמת חבורה של אנשים טובים, שלצערי יקבלו את – אני ככה נותן כאן נבואה שהיא אולי קצת מסוכנת, אבל אני חש ביטחון בה, שאותם אנשים, פרופסורים, אנשים שלקחו על עצמם את האחריות להיות חלק מוועדת-טרכטנברג, יחוו מכה של המציאות הפוליטית בפניהם כשהם יראו – גם את ההצהרות הריקות מתוכן של ראש הממשלה, שאמר מראש שהוא יקבל את כל המלצות טרכטנברג – אני חותם כבר מהיום שלא יקבלו, כי זה ידרוש פה שינויי סדרי עדיפויות אמיתיים, אם הוועדה תעשה את עבודתה נכון, שיחייבו שינוי בתקציבי המשרדים ושינוי בחלוקת התקציבים לסקטורים במדינה הזאת, ויצטרכו באמת להקצות מיליארדים מקצה לקצה. והממשלה הזאת לא בנויה לעשות את זה, היא לא מסוגלת לעשות את זה, היא לא מסוגלת לקבל את ההחלטות.
לכן אין בכלל אמון, ולא יכול להיות אמון, בממשלה הזאת. העובדה גם שברגע כזה קריטי – באמת, מתי ראיתם לאחרונה מאות אלפים יוצאים לרחוב על נושאים כלכליים חברתיים? מתי ראינו את זה? חשבתי – נסעתי לצפון הארץ, חשבתי שהאוהלים בארבעה-חמישה מקומות – – –
מיכאל בן-ארי (האיחוד הלאומי):
כשגירשתם יהודים מגוש-קטיף היו מאות-אלפים ברחובות.
היו"ר ראובן ריבלין:
מספיק עכשיו. תודה, חבר הכנסת בן-ארי. חבר הכנסת בן-ארי, הוא לא ביקש את תשובתך. אני אאפשר לך להשיב.
שלמה מולה (קדימה):
הם חזרו הביתה – – –
היו"ר ראובן ריבלין:
חבר הכנסת מולה, אתה לא יכול להפריע לחבר הכנסת חסון.
יואל חסון (קדימה):
כשאתה רואה היום ברחובות, בכל מקום, בעיירות הפיתוח, בערים – בכל רחבי הארץ, אתה נוסע ואתה רואה את אותם אנשים שפשוט לוקחים את עצמם, גרים באוהל, רושמים שלטים – בעצמם כותבים שלטים, כותבים אותם עם טושים, זה אותנטי, אמיתי. ומהדבר הזה אין התרגשות בכלל, זה לא מעניין את שר האוצר. שר האוצר, שזה המינימום שהיה מתבקש, שיגיע וייתן את עמדת הממשלה בתחום הכי קריטי – הרי זה כמו שתתארו לכם, חברי חברי הכנסת, שהיינו עכשיו בזמן מלחמה, או בזמן של מתיחות צבאית, או מתיחות כלשהי בתחום של ענייני הביטחון, הייתם מעלים בדעתכם ששר הביטחון לא היה מגיע לתת תשובה לכנסת, לדווח לכנסת בעת הזאת? אז שולחים את השר המכובד, השר בני בגין, זהו. ואיפה כל הממשלה? לא קיימת. אטימות, שר האוצר בורח. כמו שאמרנו, ממשלה של עכברים נמלטים.
ומה באמת צריך לעשות כאן, אדוני היושב-ראש? צריך כאן סדרי עדיפויות חדשים, צריך כאן סדר חדש, במדינת ישראל. צריך כאן אחת ולתמיד – וזאת האמת שצריך להגיד, ואת זה גם צריכים להגיד האנשים ברחובות, ולהבין שזו הדרך היחידה שיהיה כאן שינוי: הדרך היחידה שיהיה כאן שינוי זה לשנות את שיטת הממשל בישראל. אסור לכנסת הזאת להתפזר לבחירות – והיא תתפזר לבחירות, אתה בעצמך אמרת את זה, אדוני היושב-ראש, הרבה יותר מוקדם ממה שצופים – אסור לה להתפזר לבחירות באותה השיטה שקיימת היום. אם אנחנו נתפזר, מתי שנתפזר, ונלך לבחירות באותה שיטה, נקבל כנסת הרבה יותר מפולגת, הרבה יותר מחולקת, הרבה יותר – כזאת שלא מסוגלת להניע תהליכים.
עינת וילף (העצמאות):
ממש ממש לא נכון, זו טעות, זה לא נכון.
יואל חסון (קדימה):
אסור לנו, וזאת המחאה המרכזית, וזה המסר המרכזי שצריך לעבור היום – – –
עינת וילף (העצמאות):
לחלוטין, זו טעות.
שלמה מולה (קדימה):
עינת, את נגד שינוי שיטת הממשל?
היו"ר ראובן ריבלין:
חברת הכנסת עינת וילף. חבר הכנסת מולה.
אורית זוארץ (קדימה):
– – –
היו"ר ראובן ריבלין:
חברת הכנסת זוארץ, אני לא אוסיף לו.
זהבה גלאון (מרצ):
גם אנחנו נגד שינוי שיטת הממשל.
יואל חסון (קדימה):
טוב לדעת, אנחנו בעד, מה לעשות.
היו"ר ראובן ריבלין:
רבותי, כל אחד כואב לו איפה שכואב לו, אבל אנחנו כרגע שומעים את חבר הכנסת חסון.
יואל חסון (קדימה):
שינוי שיטת הממשל – נדרש; שינוי שיטת הממשלה – נדרש. השינוי הזה נדרש מכיוון שהוא לא עניין של מפלגה כזאת או אחרת שמתחילה לחשוב על האינטרסים שלה, אם היא תעבור או לא תעבור את אחוז החסימה. זה בגלל – – –
עינת וילף (העצמאות):
קודם כול, עברנו.
היו"ר ראובן ריבלין:
חברת הכנסת וילף.
עינת וילף (העצמאות):
אמרתי שעברנו את אחוז החסימה.
יעקב אדרי (קדימה):
היום עברתם. היום התפרסם שעברתם.
יואל חסון (קדימה):
זה בגלל – אני שמח שאני מעורר את הדיון.
היו"ר ראובן ריבלין:
היו ימים שחברי כנסת מסיעת העצמאות דהיום מאוד רצו את שיטת הבחירות שאתה ממליץ עליה, אבל הנה קמה חברת הכנסת וילף והיא – – –
השר זאב בנימין בגין:
איזה שיטת בחירות, לא שמעתי – – –
היו"ר ראובן ריבלין:
לשנות את השיטה.
השר זאב בנימין בגין:
למה?
יואל חסון (קדימה):
אם היה לי זמן הייתי נכנס לפרטים.
השר זאב בנימין בגין:
לא בפרטים, בכותרת.
יואל חסון (קדימה):
אני אגיד לך בכותרת, אין בעיה. כשיאפשרו לי לדבר אני אגיד.
עינת וילף (העצמאות):
מדינת ישראל היא אחת המדינות הבודדות – – –
היו"ר ראובן ריבלין:
חברת הכנסת וילף. בבקשה, אדוני.
יואל חסון (קדימה):
הרי ממה חוששים פה חברי הכנסת שקפצו? הם חוששים מהעלאת אחוז החסימה, כי הרי זה השינוי המרכזי שצריך לעשות כדי לצמצם את מספר המפלגות בכנסת, חברת הכנסת וילף.
עינת וילף (העצמאות):
לחלוטין לא. ממש לא נכון.
היו"ר ראובן ריבלין:
חברת הכנסת וילף. חבר הכנסת חסון, הואיל וכבר עברו 11 דקות, אבל אני ער לזה שהיו הפרעות, אני נותן לך מרגע זה עוד שתי דקות וחצי. נא להתחיל לסכם את דבריך.
יואל חסון (קדימה):
לכן צריך להעלות את אחוז החסימה, כדי לצמצם את מספר המפלגות בכנסת, כדי לייצב את המערכת הפוליטית. צריך לעשות שינויים כאלה שייצרו כנסת יציבה יותר, קטנה יותר מבחינת מספר המפלגות, וכזאת שיכולה להוביל.
היו"ר ראובן ריבלין:
חבר הכנסת חסון, לא על חשבונך – אני רואה פה – כי אני פשוט נמצא בצד הזה – את חד"ש–רע"ם-תע"ל–בל"ד. אם תגדיל את אחוז החסימה אתה תחייב אותן להתאחד.
יואל חסון (קדימה):
מעולה.
היו"ר ראובן ריבלין:
קודם כול הם אחדות, אבל ברגע שהם ייכנסו לכנסת כמאוחדים, הם יהיו כל אחד מהם בנפרד, אז מה עשיתם?
משה גפני (יהדות התורה):
אדוני היושב-ראש, אתה לא רואה את יהדות התורה?
היו"ר ראובן ריבלין:
יהדות התורה זו הרמוניה שאי-אפשר להבין אותה. זאת הרמוניה – אני לא מדבר על יהדות התורה, אני מדבר על אגודת ישראל – הרמוניה. למה ללכת ליהדות התורה?
שלמה מולה (קדימה):
אדוני היושב-ראש, אתה רואה אשכנזים וספרדים – – –
היו"ר ראובן ריבלין:
חברי הכנסת, יש שיטה נשיאותית, שאני ראיתי את חומרתה, וגם הבנתי – יש שיטה נשיאותית. יכול להיות שתצטרך ללכת – יש השיטה של העלאת אחוז החסימה, שהיא חשובה, אין כל ספק, אם אתה בא ואומר שהם לא יכולים להיפרד לאחר מכן.
מאיר שטרית (קדימה):
בחירות אישיות אזוריות.
יואל חסון (קדימה):
גפני, תלמדו מאתנו שאשכנזים וספרדים יכולים להיות באותה מפלגה. תנסו את זה, זה נחמד.
משה גפני (יהדות התורה):
בוא נפתח דיון בעניין הזה.
היו"ר ראובן ריבלין:
הרבה יותר קל – חבר הכנסת חסון, הרבה יותר קל אשכנזים וספרדים מאשר ליטאים וחסידים – –
יואל חסון (קדימה):
לצערי.
היו"ר ראובן ריבלין:
– – ולא קל לחסידים בינם לבין עצמם.
יואל חסון (קדימה):
אדוני, אני רוצה לצאת, ברשותך, מהבעיות שלנו.
היו"ר ראובן ריבלין:
יאללה, מעכשיו שתי דקות.
יואל חסון (קדימה):
איך שתי דקות?
ישראל אייכלר (יהדות התורה):
אדוני היושב-ראש, גם בליכוד.
היו"ר ראובן ריבלין:
נא לסיים.
אריה ביבי (קדימה):
– – –
יואל חסון (קדימה):
אני רוצה, חברי חברי הכנסת – – –
היו"ר ראובן ריבלין:
נא לסיים.
יואל חסון (קדימה):
אתם רוצים שאני ארד מפה באיזה שלב, נכון?
משה גפני (יהדות התורה):
לא, לא, לא, לא.
היו"ר ראובן ריבלין:
לא, לא. אתה מקבל כרגע שתי דקות וחצי.
יואל חסון (קדימה):
אדוני יושב-ראש הכנסת, חבר הכנסת גפני, בוא נצא מבעיות ההישרדות של כמה אנשים פה לגבי חששם איך הם יעברו את אחוז החסימה, ונעלה בכל זאת את אחוז החסימה ונעלה דרישה; ואני קורא לרחוב, לאנשים שנמצאים היום ברחוב, להעלות דרישה לשינוי שיטת הממשל. אסור ללכת לבחירות בלי שאנחנו משנים את השיטה ומביאים לכאן כנסת הרבה הרבה יותר יציבה.
אני רוצה לומר עוד משפט, ואני פונה מכאן אל המוחים – – –
קריאה:
– – –
יואל חסון (קדימה):
סליחה, יושבת-ראש האופוזיציה?
היו"ר ראובן ריבלין:
לא, לא, לא. נא לא להפריע, כי הוא חייב לסיים, רבותי. הוא עומד על הבמה 15 דקות.
יואל חסון (קדימה):
אומרת יושבת-ראש האופוזיציה שבכל מצב – לבחירות צריך ללכת. אני מסכים, בחירות זה הפתרון, אבל אני מקווה שנעשה גם שינוי שיטה בהמשך.
אני רוצה לומר משהו לאנשים שמוחים ולאנשים שנמצאים היום ברחוב – –
היו"ר ראובן ריבלין:
לסיום.
יואל חסון (קדימה):
– – אל תצאו נגד הפוליטיקה. לא כולם אותו דבר. בסופו של דבר, גם אם יצאו 300,000 וגם אם יצאו מיליון, יש 120 שעושים את השינוי. ה-120 האלה יושבים כאן. היום זה אנחנו, מחר יכולים להיות אנשים אחרים – –
רוברט טיבייב (קדימה):
אבל אין לך.
יואל חסון (קדימה):
– – אבל כאן עושים את השינוי. אל תצאו נגד הפוליטיקה, אל תצאו נגד המפלגות, תצטרפו למפלגות, תתפקדו למפלגות, תשפיעו עליהן, תשנו את סדר-היום בתוך המפלגות.
אחת הבעיות המרכזיות של הדמוקרטיה הישראלית היום היא שהציבור הרחב בהמוניו לא מתפקד למפלגות ומשאיר את זה רק לבעלי עניין ולאינטרסים. תצטרפו למפלגה שאתם מאמינים בה, תשנו מבפנים, תעשו מהפכה. המפלגות הן מקום שמוכן ויכול, ואני אומר לכם את זה כאדם צעיר שעשה את זה לפני המון שנים. המפלגות מייחלות ורוצות, לפחות רובן, אנשים צעירים, שיבואו ויעשו את המהפכה וישנו וישפיעו על הדברים מבפנים.
היו"ר ראובן ריבלין:
הבהרת את הנקודה בצורה ברורה.
יואל חסון (קדימה):
לא טוב, לא טוב להגיד: זה לא טוב, אני לא חלק מהמשחק. זה המשחק הדמוקרטי, כאן מתקבלות ההחלטות. תצטרפו למשחק הזה, תהיו חלק ממנו, תהיו חלק מהמפלגות. אל תתרמו להקמת כל מיני גופים חדשים כאלה ואחרים שיביאו לפיצול יותר גדול בכנסת – –
היו"ר ראובן ריבלין:
תודה רבה. אני חושב שהבהרת את הנקודה בצורה – – –
יואל חסון (קדימה):
– – אלא תצטרפו למפלגות, תחזקו אותן.
ומשפט אחרון – אדוני היושב-ראש, אני חייב לומר אותו. המחאה הזאת התחילה לפני כארבעה שבועות. אי-אפשר להתעלם מהעובדה שסיעות האופוזיציה, בראשות סיעת קדימה, כבר לפני שנה ושנה-וחצי ושנתיים מחו נגד הכוונה של ממשלת נתניהו – וצריך לזכור את זה, שכחנו את זה – למסות את הירקות והפירות. היתה פה כוונה לעשות מס על ירקות ופירות.
היו"ר ראובן ריבלין:
אתה מתחיל בפרשה חדשה.
יואל חסון (קדימה):
לא, לא פרשה חדשה.
היו"ר ראובן ריבלין:
נא לסיים.
יואל חסון (קדימה):
ביטלנו את מס הבצורת, נלחמנו נגד מס הבצורת שרצו להטיל כאן.
יעקב אדרי (קדימה):
הדיור. הדיור.
יואל חסון (קדימה):
הדיור – אנחנו העלינו לראשונה, חבר הכנסת שלמה מולה ואחרים, בהצעת חוק – –
היו"ר ראובן ריבלין:
נא לסיים.
יואל חסון (קדימה):
– – את בעיית הדיור.
היו"ר ראובן ריבלין:
נא לסיים.
נסים זאב (ש"ס):
כל אחד הוא – – –
יואל חסון (קדימה):
נלחמנו על הדלק, נלחמנו על הדלק.
היו"ר ראובן ריבלין:
תודה רבה.
יואל חסון (קדימה):
נלחמנו, ואתם הפלתם, על הצעת חוק לפטור ממע"מ על דירה ראשונה. אדוני היושב-ראש, אתה מקליט אותי. תן לי לנחש שזה יהיה חלק מההמלצות של ועדת-טרכטנברג.
היו"ר ראובן ריבלין:
תודה רבה.
יואל חסון (קדימה):
אדוני, היו פה יוזמות, הרבה לפני המחאה, של האופוזיציה. צעקנו, שתקנו, אבל כמו תמיד הקואליציה לא התייחסה, היתה אטומה. כמו שהיא לא קיימת פה, היא גם לא קיימת בלבבות הציבור – –
היו"ר ראובן ריבלין:
תודה רבה.
יואל חסון (קדימה):
– – ולכן הקואליציה הזאת תלך ותיעלם מהעולם בקרוב.
היו"ר ראובן ריבלין:
תודה רבה לחבר הכנסת חסון. רבותי, שניים לפני הסעיף האחרון. חבר הכנסת נסים זאב.
נסים זאב (ש"ס):
אפשר לדבר מה– – –
היו"ר ראובן ריבלין:
אפשר, אבל לא אתה. אתה מהצד. אפשר לדבר. חברת הכנסת ציפי לבני יכלה לדבר, חבר הכנסת אחמד טיבי דיבר, כי הם נרשמו.
נסים זאב (ש"ס):
אני כל הזמן מקופח.
היו"ר ראובן ריבלין:
תבקש מהקואליציה להגיש 25 חתימות, תעמוד, תקבל 12–13 דקות, חבר הכנסת זאב. בבקשה, אדוני. דקה וחצי זה חצי דקה מעבר – – –
נסים זאב (ש"ס):
אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה – – –
יעקב כץ (האיחוד הלאומי):
– – –
נסים זאב (ש"ס):
לא, הוא לא רוצה לתת לי, מה אני אעשה? אנחנו בקואליציה תמיד דפוקים. לא משנה.
היו"ר ראובן ריבלין:
חברים, כל מי שהיה בבקשה נוספת דיבר מהצד. תתחיל, דקה וחצי.
נסים זאב (ש"ס):
אני אבקש לומר רק פסוק, ואל תחשיב לי את זה בזמן.
היו"ר ראובן ריבלין:
אני מחשיב מהזמן הכול. פסוק הוא פסוק.
נסים זאב (ש"ס):
הפסוק הזה אומר: וגם ערב-רב עלה אתם; וישובו ויבכו, גם בני ישראל, ויאמרו, מי יאכילנו בשר. ערב – אותיות רי"ש, עי"ן, בי"ת – הערב-רב נמצא עם האנשים הרעבים. הם מסיתים אותם, הם מובילים אותם. אף אחד פה לא רוצה פתרונות, לא רוצים לשמוע על פתרונות.
אדוני היושב-ראש, שיהיה ברור, כל הנושא של המחאה – והיא מחאה צודקת, וכולנו מזדהים אתה, והממשלה עושה את הכול כדי לצמצם את הפערים, אבל אף אחד לא רוצה לשמוע שבעוד, נגיד, חודש ימים – ראש הממשלה הבטיח ואמר: תיתנו לי את הזמן, תיתנו לאותה ועדה שאני הקמתי להביא את ההצעות; אני הולך לתת פתרונות.
אורית זוארץ (קדימה):
למה הוא לא עשה את זה? זה שנתיים. איפה הוא היה שנתיים?
היו"ר ראובן ריבלין:
לא, לא. להפסיק עם זה, חברת הכנסת זוארץ.
אורית זוארץ (קדימה):
פתאום הוא נזכר.
היו"ר ראובן ריבלין:
זה דבר אחר. הוא נותן עכשיו עמדה אחרת. לא מפריעים. בבקשה.
נסים זאב (ש"ס):
אדוני היושב-ראש, בשם הצדק החברתי כולם רוצים לחולל מהפכות, כי דור תהפוכות המה. יש מחאת העגלות וה"קוטג'" והטיטולים, וכל יום קמה מחאה נוספת.
היו"ר ראובן ריבלין:
דור תהפוכות המה, בנים אין אמון בם.
נסים זאב (ש"ס):
אבל אני רוצה לומר לך, אדוני היושב-ראש, ואני רוצה להקריא לך מהכתוב, הסתה פרועה כנגד המתנחלים והדתיים. זו המטרה היום. בהם תולים את הבעיה הכלכלית, והסכומים שנקובים במכתב מפורטים, ומביאים את זה באופן מפורט, כאילו רק בגלל החרדים והמתנחלים – הנה, אני רק רוצה להקריא לך, כדי שרק – – –
היו"ר ראובן ריבלין:
לא, לא, לא. תסכם.
נסים זאב (ש"ס):
למשל – – –
היו"ר ראובן ריבלין:
לא למשל.
נסים זאב (ש"ס):
אני אומר רק את הסעיפים – –
היו"ר ראובן ריבלין:
"למשל" אחד.
נסים זאב (ש"ס):
– – תיאום פעולות בשטחים, המשך בניית גדר הפרדה ותחזוקתה, המועצה להשכלה גבוהה ביו"ש, מימון תוכנית ההתנתקות, אבטחת מתנחלים במזרח-ירושלים, פיתוח במעלה-אדומים – –
היו"ר ראובן ריבלין:
תודה רבה.
נסים זאב (ש"ס):
– – פיתוח בהר-חומה, מיגון אוטובוסים. אלה הדברים, אלה הסעיפים שגורמים לכלכלה במדינת ישראל לקרוס. אז אני רוצה לומר לך, אדוני היושב-ראש: כל זה עלילת דם. מי שעומד מאחורי כל התכתובת הזאת – –
היו"ר ראובן ריבלין:
תודה רבה.
נסים זאב (ש"ס):
– – לא מחפש פתרונות, הוא מחפש הסתה כנגד המתנחלים וכנגד המתיישבים ביהודה ושומרון.
היו"ר ראובן ריבלין:
תודה רבה. אבל אתה מסכים שהמחאה בעוצמתה?
נסים זאב (ש"ס):
כן.
היו"ר ראובן ריבלין:
תודה רבה. תודה רבה. חבר הכנסת מולה, בבקשה. אל תיקח דוגמה מנסים זאב. חברת הכנסת זוארץ לא תפריע לך, אני מבטיח לך. אני אגן לך.
שלמה מולה (קדימה):
אדוני היושב-ראש, האמת היא, "נתניהו 2003" חזר אלינו, חזר בגדול, פשוט. ב-2003 הוא ריסק את האוכלוסיות החלשות, ריסק את החד-הוריות. כל מי שאפשר היה לפגוע בו – הוא פגע בו. הוא חזר אלינו עכשיו כראש ממשלה כדי לרסק את מעמד הביניים במסים עקיפים, מסי ארנונה, המים, הבלו, הדלק, מה לא.
ואני, האמת היא, מתקנא באלה שמאמינים שנתניהו, באמצעות הוועדה, ישתנה וישנה. אני חושב שבגילו, לא נראה לי שהוא ישתנה. ולכן אני מציע לנו דווקא הפוך – אני מציע שלא נתלה תקוות גדולות מדי דווקא בוועדה הזאת. התסכול מהסיפור של הוועדה למוחים ולאזרחים יכול להיות ענק, ואנחנו אולי אפילו לא נוכל לכפר על כך.
ראש הממשלה, אין לו זכות מוסרית להמשיך להיות ראש ממשלה. הוא פשוט צריך להניח את המפתחות, ללכת לבחירות, ושאזרחי ישראל יגידו את דברם בקלפי, כפי שמקובל בדמוקרטיה.
היו"ר ראובן ריבלין:
תודה רבה. אני רוצה רק לומר לך, חבר הכנסת מולה, לפני כל הבאים למליאת הכנסת היום, שבאתיופיה מתפעלים מאוד מהתמנותך לסגן יושב-ראש הכנסת. אני מאחל לך עוד להגיע מעלה-מעלה עם הדברים שמגיעים מארץ הולדתך, ולא מולדתך. תודה רבה.