קטע מדברי הכנסת
הצעות לסדר-היום
ממשלת נתניהו פוגעת בשירותים הציבוריים וגורמת לשבר חברתי
היו"ר ראובן ריבלין:
נעבור להצעות לסדר-היום בנושא: ממשלת נתניהו פוגעת בשירותים הציבוריים וגורמת לשבר חברתי, מס' 6255 ו-6256. רבותי, אני מזמין את חבר הכנסת אילן גילאון. חבר הכנסת גילאון, ולאחריו – חבר הכנסת זחאלקה. בבקשה, יקירי, עלה מאיפה שאתה רוצה.
אילן גילאון (מרצ):
אדוני היושב-ראש, חברות וחברים, אדוני היושב-ראש, אתה נוהג בכביש לפעמים? כן. הנהגים הכי מרגיזים הם הנהגים שנוסעים במסלול השמאלי אבל ב-70 קמ"ש, הם גם הכי מסוכנים.
היו"ר אופיר אקוניס:
נכון מאוד.
אילן גילאון (מרצ):
אני לא רוצה להגיד מה אני אומר לנהגים הללו, אני אומר את זה בתוך האוטו. לפעמים אני חושב שאני נוהג כדי שתהיה לי היכולת להתפרק בתוך האוטו כי אף אחד לא שומע, אבל הנהגים שנוסעים בצד שמאל של הכביש ושצריכים לנסוע בצד ימין ולא עושים את זה, הם הכי מרגיזים. יושבת-ראש האופוזיציה, אני לא מבין אותה – – –
דוד רותם (ישראל ביתנו):
זה כל אלה שנמצאים בשמאל – אם הם יעברו ימינה הכול יהיה בסדר.
אילן גילאון (מרצ):
אתה תיסע בימין, תיסע שם 70 קמ"ש והכול יהיה בסדר מבחינתי. בחיי, אני לא מבין, אני שומע בדיון הזה דברים שאני לא מבין אותם. אני לא מבין את קדימה, אני לא מבין את ההתלהמות, אני לא מבין את המעקף מצד ימין שקורה כאן מהבחינה הזאת שסוף-סוף קורה – גם שעון שעומד, פעמיים ביום הוא מראה את השעה טוב, הוא מראה את השעה נכון, וזה אולי מה שקרה במקרה הנוכחי.
ואני אומר לכם עוד פעם: אני בעד העניין הזה, שמי שיורה שיירה. ומדינה שדורכים על ריבונותה היא לא רק זכאית לגונן על זה, אלא היא חייבת לעשות כך. ובמציאות הנוכחית, בגלל היסטוריה מאוד ארוכה – ותיכף גם אומר כמה מלים על זה, כי הדיון הוא בסך הכול חברתי – צריך לעשות את זה עם אזמל של מנתח, ועם משקפת של שען חירש, ולא לפזר אזור שלם. אז – כשצריך לעשות את זה, עושים את זה. אגב, אמר את זה שר הביטחון הסמוראי שמבתק ראשים מגופות. וואלכ, If you have to shoot – shoot, don’t talk, שקט. מה קרה? מה ההתלהמות? אין לי בעיה עם הדבר הזה, וצריך לראות את העניין הכולל.
אם היה נכון מה שאומרת יושבת-ראש האופוזיציה, מדוע אחרי "עופרת יצוקה" הדברים לא נראו אחרת? מה קרה אז? אם היה צריך להרחיב באופן קרקעי – אני לא ממש הבנתי עד תום את הדברים, אדוני, אבל אני רוצה להגיד לך שאני לא מבין. לפעמים צריך – וצריך להסתכל על הדברים נכוחה, ולומר את הדברים בהאי לישנא ובשפת האמת. אני לא מבין את חילופי התפקידים האלה בין הליכוד לקדימה, את ה"נחום תקום" הזה – כל מה שאנחנו עשינו קודם לכן עכשיו אנחנו תוקפים, כאילו דברים שרואים מכאן לא רואים משם, אבל גם דברים שרואים משם לא רואים מכאן. זה משחק שהציבור רואה אותו, נדמה לי שהוא נותן מעט אמון בו – מעט מאוד אמון בדבר הזה.
לכן אני רוצה לומר בסופו של הפסוק הזה, כי לא יכולתי להתאפק – הרי הנושא שאני מדבר בו הוא כביכול חברתי, ואין דבר כזה "חברתי". הכול חברתי. מה שקורה בעזה זה חברתי, מה שקורה ברמאללה חברתי – אבל כדי לסיים באיזה אופן את ה-paragraph, הייתי אומר שכל מה שקדימה אומרת על הליכוד זה נכון, וגם ההיפך הוא נכון – כל מה שהליכוד אומר על קדימה זה גם נכון. אני מסכים עם שניהם במקרה הזה.
ואני השבוע, אדוני, ליוויתי איש מאוד יקר, מבחינתי, בדרכו האחרונה, את פיני גרוב, גיבור מעמד הפועלים. האיש בעיני היה אותה תמונה יפה מ"מקראות ישראל", באמת, האדם ההוא, שחשב פעם שזכותו של אדם ללכת לעבוד – "להתארגיין", הוא היה אומר, האיש הזה שאמר: "היום 'אתא', מחר אתה", בעצם הוא התנבא על מה שקורה.
בערוב ימיו הוא היה כל כך חולה שנדמה לי שהוא לא יכול היה לשים לב למה שבאמת, אדוני, מתרחש ברחובותינו. ונפל דבר בישראל. ואני חושב שבלי הבדל דת, גזע ומין, והשקפה פוליטית, מי שלא יבחין ולא יבין את ההזדמנות הזאת, שקורית עכשיו, שנופלת לידינו, שהיא פתיחה של 100 שנים נוספות שיכול להיות שתהיה זכות קיום למדינה הזאת, כי אחרת לא תהיה לה זכות קיום, לא מבין שום דבר. לא מבין שום דבר.
לכאורה, ה"טיטול" ששבר את גב הגמל. בפועל, אדוני, נוצרו תנאים למהפכה קלאסית; מצד אחד מאסה קריטית, מה שנקרא "enough is enough", מצד שני ניצוץ, מצת, ובום, הנה קורה דבר שגם אלף פעולות כאלה ואחרות לא יצליחו להחזיר את הדיון הציבורי הזה אל תוך הבקבוק שבו הוא היה. פעולה צבאית כזאת או אחרת – יכולה להיחלש, אני לא טוען לקונספירציות, הרי בדמוקרטיה אי-אפשר להזמין דברים כאלה – כי נרמז פה כביכול מקודם – אי-אפשר להזמין דברים כאלה, אבל כאשר לפעמים יש לך יותר מזל משכל, אדוני, וגם זה יכול לקרות, אתה יכול להסלים את הדברים ולכוון אותם. אני מקווה שזה לא המקרה הזה.
כאשר אני מסתכל על הצעירים האלה היום, אדוני – ואני סיירתי עכשיו בכמעט כל המאהלים, על-פי הזמנתם, אגב, התקבלתי יפה מאוד, כי אנשים שם יודעים להבחין בין אנשים בפוליטיקה שאמרו ככה ועשו אחרת – הרי כבר היו דברים מעולם – אני אומר לך שאני משקיף על הדבר הזה כהורה שמשקיף על ילדיו אשר מצליחים במקום שהוא לא מצליח – לא הצליח לעשות, כי אני שייך לדור שאכזב גם הוריו וגם את ילדיו: את הורי אכזבתי משום שלא שמרתי על קווי המיתאר של המדינה, על המדינה הזאת שהיא אור לגויים, ופרוז'קטור לגויים, והיא מופת, על מדינת נביאי ישראל – ירמיהו, ישעיהו, עמוס, החבר'ה האלה שאמרו – גר ויתום ואלמנה, וצדק צדק תרדוף, ודיברו על פרות הבשן. ככה היו הורי שהגיעו באמצע שנות ה-60 לפה, נרדפי השואה, נרדפי הנאצים, הגיעו לפה, למקום הזה, גם לא כדי לקחת את המקום מאף אחד, וגם כדי למצוא מקלט מבטחים, להם ולילד שלהם – אותם אכזבתי; ואת ילדי, אדוני, לדור 1973, מה שנקרא, לא הצלחתי לתת בית חדש.
והיום אני מסתכל בהשתאות על הדור הזה, שמדבר אומנם בטרמינולוגיות אחרות, אבל אומר אמת, מדבר שפה מעמדית, והוא מבין שהכול קשור, והכול כלול, והוא מוכן – ואמרה את זה יושבת-ראש האופוזיציה, ועם זה אני דווקא מסכים – הוא מוכן לשלם פרמיה גבוהה עבור הפוליסה הזאת, אבל הוא גם רוצה שהכול יהיה כלול בתוכה, בתוך מדינה; כי אחרת מה המשמעות של מדינה – שלא דואגת לתעסוקה, לקורת גג, לביטחון, לחינוך ולבריאות? אני לא רוצה עוד פעם להלאות ולחזור על חמשת המ"מים וכו'. פעם אמרו ששלושת המ"מים היו: מאו, מרקוזה ומרקס. יש גם שלושת המ"מים, במפ"ם בכלל היו מלא מ"מים. אני בא משם. יש לי עוד זמן, אדוני, נכון? עוד קצת.
ואני מתרגז, ואני אגיד לך למה – – –
היו"ר אופיר אקוניס:
שלוש דקות.
אילן גילאון (מרצ):
שלוש דקות – זה יספיק לי כדי לצאת נגד הסיפור המופרך הזה, שאני לא – באמת, זה נראה לי איש מכובד ונחמד, ואפילו הגון, טרכטנברג, אבל השם הזה נורא מצטלצל לי עם משהו שהוא מאוד דומה ל"וועדת חרטנברג", אני לא יודע איך לקרוא לזה.
סגן שר האוצר יצחק כהן:
לא, לא, לא.
אילן גילאון (מרצ):
חזרתי בי. האם ממשלת ישראל צריכה ועדה כדי להבין מה היא צריכה לעשות? סליחה, מה, צריך ועדה כדי להבין שמה – שצריך להעלות את קצבת הנכות? שצריך להוריד מע"מ מתרופות וירקות? שצריך לשנות את מדרגות המס?
רחל אדטו (קדימה):
השיטה לא להחליט.
אילן גילאון (מרצ):
שמה, שצריך לעודד את העניין בגיל החינוך הרך? שצריך לטפל בילדים בקצבת ילד נכה? שצריך לפתור את בעיית הרופאים? שאנשים צריכים להתפרנס? למה צריך ועדה? מה זה הסיפור הזה?
רחל אדטו (קדימה):
זאת הדרך הכי קלה.
אילן גילאון (מרצ):
הרי אפשר לקחת את רצף החוקים שגם את וגם חברים פה העלו על השולחן הזה והממשלה הפילה מיניה וביה, לאסוף אותם ולקיים אותם. למה אתם צריכים ועדה? הוועדה הזאת נועדה להיות הסחת דעת בקש וגבבה, ואין לה שום משמעות. זאת שטות, הבל ורעות רוח. זה הדבר.
רחל אדטו (קדימה):
עוד אחת מ-22 הוועדות שהוקמו – – –
אילן גילאון (מרצ):
כן, בוודאי. הרי אנחנו לא עולים חדשים, אדוני. אתה מבין? אנחנו זה מכבר באנו ארצה.
היו"ר אופיר אקוניס:
אגב, חלק מהצעות החוק הונחו גם על-ידי חברי הקואליציה, לא רק על-ידי חברי האופוזיציה.
אילן גילאון (מרצ):
גם. בסדר גמור. נכון, אתה צודק.
היו"ר אופיר אקוניס:
כולל שלי, אגב.
אילן גילאון (מרצ):
יפה מאוד. אדוני הצליח במקום שאני – שההצעה נפלה. צודק.
היו"ר אופיר אקוניס:
לא, לא הצלחתי. גם הופלו הצעות שלי.
אילן גילאון (מרצ):
אתה בסדר, בכל זאת.
היו"ר אופיר אקוניס:
לא הבנת אותי. לא הבנת.
אילן גילאון (מרצ):
על הנושא של ביטול המע"מ אנחנו מדברים, נכון?
היו"ר אופיר אקוניס:
למשל. בדיוק ככה.
אילן גילאון (מרצ):
בנושא מוצרי יסוד.
היו"ר אופיר אקוניס:
בסוף יביאו את זה.
אילן גילאון (מרצ):
אני ביקשתי על תרופות.
היו"ר אופיר אקוניס:
נכון.
אילן גילאון (מרצ):
רק על תרופות.
היו"ר אופיר אקוניס:
נכון.
אילן גילאון (מרצ):
באיזה שלב אמרתי: אני מוותר על האוכל, רק על תרופות תיתנו. אז זה צריך ועדה? זה צריך טרכטנברג?
מרינה סולודקין (קדימה):
אני ביקשתי מס עיזבון.
אילן גילאון (מרצ):
יפה. זה צריך מה? דיור בר-השגה צריך טרכטנברג? לדיור ציבורי צריך טרכטנברג? למה צריך טרכטנברג? למה צריך ט-ר-כ-ט-נ-ב-ר-ג? למה? כדי שיהיה קשה להגות את השם הזה וכולם יתבלבלו ויחשבו על איזה פקולטה מדובר? זה הבל ורעות רוח.
ואני אומר לכם, ויזכרו כל אלה במאהלים, האחים שלי, הילדים שלי, שאני מסתכל בהם בכמיהה, כי הם יודעים להשיח את השיח הציבורי הנכון – –
היו"ר אופיר אקוניס:
ולסיום.
אילן גילאון (מרצ):
– – הם יודעים לשאול את עצמם גם מה המדינה צריכה לתת להם. אני מסיים.
היו"ר אופיר אקוניס:
תודה.
אילן גילאון (מרצ):
כיכר תחריר במדינה דמוקרטית היא כל שלוש-וחצי–ארבע שנים. צריך לקיים את כיכר תחריר הזאת, ואני בטוח שהשיח הציבורי שהיה לא הוא שיהיה. תודה רבה, אדוני.
היו"ר אופיר אקוניס:
אני מאוד מודה לך, חבר הכנסת גילאון. חבר הכנסת ג'מאל זחאלקה, בבקשה.
אילן גילאון (מרצ):
אני מתנצל על טרכטנברג.
היו"ר אופיר אקוניס:
בבקשה, חבר הכנסת זחאלקה.
משה גפני (יהדות התורה):
יש הצעה לקיצוץ בשם שלו.
אילן גילאון (מרצ):
זאת תהיה הרפורמה הראשונה.
היו"ר אופיר אקוניס:
בבקשה, עשר דקות. עשר דקות. בבקשה. בבקשה, אדוני.
ג'מאל זחאלקה (בל"ד):
מכובדי היושב-ראש, רבותי חברי הכנסת, נושא הדיון היום הוא: ממשלת נתניהו פוגעת בשירותים הציבוריים וגורמת לשבר חברתי. האמת היא שאפשר להוריד את המלה "נתניהו" ולהגיד "ממשלת ישראל", כי בעניין הזה ההבדלים בין קואליציה ואופוזיציה הם אפסיים, כולם בדרכו של ביבי נתניהו. ומבחינה זאת שר האוצר של קדימה, שהיתה ותהיה, הוא נתניהו, והשראתו, וגם בממשלת ליכוד הוא ביבי נתניהו. כמובן, מדובר בדרך ובמשנה החברתית-כלכלית, שהיא ניאו-ליברליזם.
גל המחאה בארץ נוצר בגלל מדיניות ניאו-ליברלית, שבעצם דיברה על כלכלה ועל מה שנקרא כלכלה בריאה והבראה כלכלית, אבל בעצם היא דלדלה את הקופה הציבורית על-ידי הקלת מס לעשירים. זאת לא המצאה של ביבי נתניהו. ככה עשו רייגן ואחריו בוש האב. בא קלינטון לתקן, כל העולם קם נגדו ונגד אשתו – מס הבריאות בזמנו, מי שזוכר – ולא הצליח להזיז כלום. אחר כך בא בוש – גם אדמה חרוכה. בא אובמה לתקן, ואובמה, בסופו של דבר, תחת הלחץ של אנשי ההון והניאו-ליברלים, נסוג והשתפן.
סגן שר האוצר יצחק כהן:
מי?
היו"ר אופיר אקוניס:
אובמה.
ג'מאל זחאלקה (בל"ד):
אובמה בעניין החברתי.
היו"ר אופיר אקוניס:
כך אמר חבר הכנסת זחאלקה, לא אני. כך הוא אומר.
ג'מאל זחאלקה (בל"ד):
לכן אנחנו רואים מצב שבו החלופות הפוליטיות, גם במקומות שונים בעולם, גם כשבא בלייר אחרי תאצ'ר ומור הוא בעצם – – –
היו"ר אופיר אקוניס:
ג'ון מייג'ור.
ג'מאל זחאלקה (בל"ד):
הכוונה למייג'ור. מייג'ור היה המשכה של תאצ'ר.
היו"ר אופיר אקוניס:
נכון.
ג'מאל זחאלקה (בל"ד):
– – – גם הוא בעצם לא הביא מדיניות כלכלית חברתית שונה ובעצם קיבע את הריסת מדינת הרווחה. נוצר מצב משברי שבו יש משבר כלכלי חברתי שמתחיל בשכבות החלשות – אין מחאה, אין תזוזה. כשזה התחיל להתפשט למעלה ולהגיע למעמד הביניים, זה הביא לתבערה הנוכחית. זה יכול לקרות גם בארצות-הברית, זה יכול לקרות גם בבריטניה. מדובר במשבר עמוק מאוד, חברתי ופוליטי.
מבחינה חברתית השכבות החלשות, מעמד הביניים, במצב קשה ביותר. יש משבר. מה שמעמד הביניים יכול היה לעשות לפני 30 שנה, לקנות בית לחיות חיים הוגנים, בלתי אפשרי היום, ולכן יש משבר. כשזה מתחיל להגיע למעמד הביניים שיש לו כוח ארגוני, יש הרשתות החברתיות – אם לא היו רשתות חברתיות היו ממציאים משהו אחר. אבל הביטוי הפוליטי, תמיד מהפכות, את ההצתה שלהן עשה מעמד הביניים.
בישראל אין מצב של מהפכה. אין מצב של מהפכה, לצערנו. כי אנשים לא מבינים עדיין הרבה דברים.
היו"ר אופיר אקוניס:
יש בחירות.
ג'מאל זחאלקה (בל"ד):
אני תיכף אסביר.
היו"ר אופיר אקוניס:
מאה אחוז, שם זה נקבע.
ג'מאל זחאלקה (בל"ד):
יש בחירות שאתה בוחר more of the same; או ממשלת ליכוד א' או ממשלת ליכוד ב', או ממשלת קדימה א' או ממשלת קדימה ב'. זה אותו דבר. זה מוציא אנשים, מביא לכך שיש תסכול עמוק, ולכן אנשים רצו לרחובות בלי מפלגות. זה לא מקרה שהמפלגות לא מובילות את המחאה החברתית, כי אנשים מבינים שגם הליכוד וגם קדימה דופקים אותם באותה מידה.
סגן שר האוצר יצחק כהן:
והחרדים והערבים?
ג'מאל זחאלקה (בל"ד):
לכן יש מצב משברי עמוק. אין חלופות פוליטיות שיכולות לפתור את הבעיה החברתית. חבר הכנסת אקוניס, אתה מבין את העניין? כלומר הם בוחרים בליכוד או בזה – זאת אותה תוצאה. לכן אנשים אומרים שהם לא רוצים מפלגות. רוצים, אבל זה עדיין לא קיבל את המשמעות האמיתית.
היו"ר אופיר אקוניס:
אני יכול להגיד לך משהו כי פנית אלי? יכול להיות שבמערכת הבחירות המתקרבת בשנת 2013, 40 מנדטים יבואו ויגידו שהם רוצים את התפיסה של חד"ש ושלך. אז זה יהיה טוב או לא?
ג'מאל זחאלקה (בל"ד):
מדינת כל אזרחיה של בל"ד זה טוב מאוד.
עפו אגבאריה (חד"ש):
בטח שזה טוב.
היו"ר אופיר אקוניס:
ידידי, זה ייקבע על-ידי הציבור לא על-ידי אף אחד אחר. הוא יקבע, אם ירצה בכך, כמובן. לא ירצה, ימשיך להצביע למפלגות האחרות.
ג'מאל זחאלקה (בל"ד):
עכשיו אני לא מנתח תוצאות בחירות, אני מנסה לנתח – – –
היו"ר אופיר אקוניס:
זאת הדמוקרטיה.
עפו אגבאריה (חד"ש):
אתם רוצים – ולדכא את הציבור הזה – – –
היו"ר אופיר אקוניס:
ממש לא.
ג'מאל זחאלקה (בל"ד):
מה שקורה, המחאה החברתית הזאת היא תוצאה של משבר כפול, גם פוליטי וגם חברתי. מי שלא מבין – אם אפילו תשתוק, עוד פעם היא תתפרץ. וגם אי-אפשר, הליכוד לא יכול לפתור, הליכוד לא יכול. בעניין החברתי הזה הליכוד לא יכול, פשוט לא יכול. בהגדרה לא יכול. מי שיש לו משנה חברתית כלכלית ניאו-ליברלית, לא יכול לפתור את הבעיה.
אני פעם ציטטתי את הפתגם הערבי שאומר: אַנְת לַא תַגְ'נִי מִן אל-שוכּ אל-עִנַבּ.
היו"ר אופיר אקוניס:
תרגם.
ג'מאל זחאלקה (בל"ד):
"מקוצים אי-אפשר לבצור ענבים", אי-אפשר. זה קוצים, זה קוץ. תגיד לו: אני רוצה ענבים ממך, תעשה מה שאתה רוצה; אתה לא יכול, זה קוץ והליכוד הוא קוץ. אני לא רוצה להגיד איפה.
היו"ר אופיר אקוניס:
אל תגיד.
ג'מאל זחאלקה (בל"ד):
בעיניים של כולנו.
היו"ר אופיר אקוניס:
בטוח שהתכוונת לעיניים.
סגן שר האוצר יצחק כהן:
תגיד, מה עם שר האוצר?
ג'מאל זחאלקה (בל"ד):
אותו דבר. מבחינה כלכלית-חברתית אותה משנה. אני ראיתי את שר האוצר של קדימה, אותו דבר, "קופי", אין שינוי. יכול להיות שהליכוד הוא יותר קולני, יותר גס, יותר זה. הם יותר, איך אומרים?
סגן שר האוצר יצחק כהן:
צפונים.
ג'מאל זחאלקה (בל"ד):
עושים את זה בדרכי נועם יותר. אבל איך אומרים? בסופו של דבר האזרח, האוברדרפט בבנק שלו, חוסר היכולת שלו לקנות בית הוא באותה מידה. זה המצב.
לכן אני חושב, כבוד היושב-ראש, לא מדובר במשבר חולף. המשבר פוגע בכל האזרחים, ולכן הססמה צריכה להיות לא רק "העם רוצה צדק חברתי", צריך להגיד איזה עם רוצה. צריך להגיד שהאזרחים רוצים צדק חברתי. כל האזרחים רוצים צדק חברתי. צדק חברתי לכל האזרחים ללא הבדל דת, גזע או מין. אחרת זה ייפול במשבצת של צדק חברתי ליהודים בלבד.
אי-אפשר לדבר על צדק חברתי בלי לצאת נגד ההתנחלויות. 100 מיליארד דולר נשפכו לשם. אי-אפשר לדבר על צדק חברתי עם תקציב ביטחון ענק כזה, שפיכת כסף לכלי משחית ולכלי הרג במקום לפיתוח כלכלי ומדעי ובמקום ללכת ולעשות שלום. מי שלא רוצה שלום, ברור שהוא ישפוך את הכסף על מה שקרוי הגנה והתקפה ומלחמה. אי-אפשר. זה גם לא ייפתר.
לכן אני לא מדבר על מהפכה במובן של, איך אומרים ההמונים? עולים על רחוב בלפור וכובשים את המעון של ראש הממשלה, אלא במובן הזה של מהפכה בתפיסה הפוליטית. אני חושב שזה זמן טוב לדבר על זה. זה זמן טוב לדבר על כך שצדק חברתי צריך להיות לכל האזרחים ולהתחיל בעניים יותר. הציבור הערבי, כבוד היושב-ראש, הוא הציבור העני ביותר בארץ. יותר מ-50% מהמשפחות הן מתחת לקו העוני.
היו"ר אופיר אקוניס:
נא לסיים.
ג'מאל זחאלקה (בל"ד):
לכן לא פלא שקמו מאהלים בעשרות יישובים ערביים: בסח'נין, במג'ד-אל-כרום, בבאקה, בג'לג'וליה, בטייבה, בטירה, בקלנסואה, בכסייפה, בעראקיב, במקומות אחרים. בנצרת, בוואדי-עארה, אף-על-פי שיש רמדאן. אם לא היה רמדאן היינו – בפני תופעה אחרת. למרות הרמדאן מאות אנשים פוקדים את המאהלים האלה כל לילה. אנחנו כציבור ערבי לא רק נפגעים בגלל המדיניות הניאו-ליברלית שפוגעת בכולם אלא נפגעים – ובעיקר בעניין הדיור – ממדיניות ממשלתית מפלה, גזענית, עוינת לציבור הערבי, מכך שמדיניות הממשלה היא לבנות ליהודים ולהרוס לערבים. את זה צריך לשים כססמה ראשונה – אל תהרוס.
היו"ר אופיר אקוניס:
אני מודה לך. תודה לך, אדוני. בבקשה, ישיב על ההצעה סגן שר האוצר יצחק כהן, ולאחר מכן – חבר הכנסת גפני, הצעה אחרת, דקה וחצי. כבוד השר, אנחנו נותנים לכל מציע עשר דקות. אם אתה יכול להשיב בפחות, זה דבר טוב, מכיוון שיש שורה ארוכה של דוברים והצעות נוספות; אם תחפוץ בכך כמובן. כמובן אתה לא מוגבל בזמן.
סגן שר האוצר יצחק כהן:
אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, אם צפוף אפשר לשבת במעברים. כל כך הרבה חברי כנסת באו היום. וואו.
קריאה:
גם במליאה לא היה יותר.
רחל אדטו (קדימה):
אבל כל מי שבא, בא לשמוע אותך עכשיו.
סגן שר האוצר יצחק כהן:
אולי כדאי לשכור אולם יותר גדול.
עפו אגבאריה (חד"ש):
יש כסף לזה?
סגן שר האוצר יצחק כהן:
שמענו את כל הטענות – אגב, חלקן צודקות: מצוקת הדיור – – –
ג'מאל זחאלקה (בל"ד):
תגיד: אם הייתי באופוזיציה, הייתי אומר אותו הדבר.
סגן שר האוצר יצחק כהן:
ממש לא. ממש לא. תמיד דייקנו בעובדות, חבר הכנסת זחאלקה.
יצחק הרצוג (העבודה):
אדוני סגן השר, תתחשב – – –
היו"ר אופיר אקוניס:
כן, כן, אני ביקשתי, אדוני. ביקשתי מסגן השר להתחשב גם בהצעות האחרות. הוא שמע אותי.
סגן שר האוצר יצחק כהן:
בוז'י, אני יושב פה שעות, שומע את הנאומים. אתה עכשיו הגעת, לפני כמה דקות.
יצחק הרצוג (העבודה):
– – –
סגן שר האוצר יצחק כהן:
אני ראיתי מתי הגעת, בדיוק.
היו"ר אופיר אקוניס:
סגן השר יתחשב, אין בזה כל ספק. הוא יתחשב. הוא לא יוכל להשיב על כל התפיסות הניאו-ליברליות מול התפיסות של חבר הכנסת זחאלקה, כי זה לסימפוזיון, לא להצעה לסדר-היום.
סגן שר האוצר יצחק כהן:
על כל פנים, חלק מהטענות צודקות. בחלקן זה עובדות שמבלבלות אתכם. שומעים טענות על מצוקת הדיור, על יוקר המחיה, על פערים בחברה וצדק חברתי. אכן, מצוקת הדיור קיימת, היא אמיתית מאוד, והיא בדרך לפתרון, דרך אגב. אני לא יודע אם שמעתם את התוכנית של ראש הממשלה ושר השיכון ושר האוצר. היא בדרך לפתרון.
רק קצת עובדות: במשך שמונה שנים נוצר מחסור של 60,000 דירות. הממשלה טיפלה בנושא באינטנסיביות רבה מן ההתחלה, ובעיקר בהסרת החסמים. אגב, מי שהחליט לא לבנות ולא לתכנן במרכז, באזורי הביקוש, זה דווקא הממשלה הקודמת ושר האוצר הקודם. רק שתדעו, חברי קדימה. כן, חביבי.
מגלי והבה (קדימה):
אמרו למה לא לבנות ולא לסייע למרכז, ואיפה כן לבנות: במקומות האחרים – – –
סגן שר האוצר יצחק כהן:
אבל לא עשו, לא זה ולא זה. לא בנו במרכז ולא בנו בפריפריה.
היו"ר אופיר אקוניס:
אדוני הסגן, אני מציע שתשיב, כי אם זה יהפוך לשאלות ותשובות נהיה פה – – –
סגן שר האוצר יצחק כהן:
על כל פנים, ההחלטה של הממשלה הקודמת, של שר האוצר הקודם – אמר שיהיה גירעון של 60,000 דירות. הממשלה הנוכחית טיפלה, שר השיכון, שר האוצר, ראש הממשלה, באינטנסיביות רבה, מתחילת כהונתה, בעיקר בהסרת החסמים. התוצאה היתה שמספר התחלות הבנייה קפץ מ-30,000 ל-45,000 בתוך שנתיים. הממשלה עשתה פעולות נוספות: הקשתה על המשקיעים בשוק הדיור כדי להשאיר הרבה יותר דירות לזוגות צעירים, לעודד בעלי משרדים, בעלי דירות ריקות, למכור אותן, על-ידי תמריצים גבוהים מאוד. במקביל בוצעו עוד כמה מהלכים, כולל בוועדות התכנון, הרפורמה במינהל ועוד.
אדוני היושב-ראש, לגבי יוקר המחיה – הממשלה הקימה ועדה להגברת התחרותיות, שאמורה לסייע לכלכלה לשפר את מבנה השוק ולהקטין את הריכוזיות ולהוריד את יוקר המחיה. מעבר להקמת ועדה זו נוכל לעשות יותר בהורדת חסמים, הורדת מכסים ופתיחת השוק ליבוא מתחרה, כפי שאנחנו מקדמים במשק החלב, למשל. נפעל בתחום הרגולציה, נעודד תחרות ונסיר חסמי יבוא.
אדוני היושב-ראש, הממשלה הצליחה, ברוך השם, לצאת בצורה סבירה מהמשבר הכלכלי שפקד אותנו ב-2008. הממשלה הצליחה לצאת אחרי תשעה חודשים של משבר ותחזית לאבטלה של 10%–15%, להזכיר לכם, עם צמיחה של 33% ביצוא, לאחר שהתפתח גירעון ממשלתי עצום, ענק. הממשלה, בסייעתא דשמיא, הצליחה לחזור לצמיחה גדולה מאוד. היא עשתה זאת ללא ניפוח מלאכותי על-ידי הזרמת כספים מסיבית, אלא באמצעות צמיחה של כלכלה ריאלית, באמצעות ביטחון בשווקים, בקהילה העסקית, בעתיד הכלכלה הישראלית, דווקא משום – – –
רחל אדטו (קדימה):
הם יודעים את זה ברוטשילד, את כל זה?
סגן שר האוצר יצחק כהן:
תשאלי את דב חנין. רוטשילד – זה שייך לדב חנין. כל השאלות על רוטשילד – דב חנין, הוא ישמח. הוא בן-אדם מאוד מנומס, הוא יענה לכם על כל השאלות.
היו"ר אופיר אקוניס:
איפה הוא, דרך אגב? הוא לא נמצא פה.
רחל אדטו (קדימה):
זה שיטה קלה מאוד להגיד: זה דב חנין. זה לא דב חנין. הלוואי – – –
סגן שר האוצר יצחק כהן:
ד"ר אדטו. דווקא משום שלא שפכנו כספים לריק נוצר הביטחון הזה. הסיוע שהממשלה העניקה ניתן בצורה מאוד ממוקדת ליצואנים ולחברות. כתוצאה מכך, ברוך השם, היתה הצלחה בהקטנת האבטלה, ולא כניסה לחובות, כפי שאנחנו רואים בארצות-הברית, במדינות אירופה. הצלחנו לצאת מהמשבר ולחזור לנתונים כלכליים של לפני המשבר, וטובים יותר – תעסוקה טובה יותר, אבטלה נמוכה יותר, הורדת יחס חוב–תוצר. אז לכאורה התחזקנו במהלך המשבר. נצטרך לעבוד קשה כדי לשמור על ההישגים שלנו. נצטרך להיזהר ולנהוג בשיקול ובאחריות – לא לפרוץ מסגרות ולא לוותר על מדיניות כלכלית נכונה, שהובילה אותנו להישגים האלה.
כפי שאתם יודעים, הממשלה הקימה צוות לבחינת המצב, צוות חברתי-כלכלי, בראשותו של פרופסור מנואל טרכטנברג. אין ספק שהצוות יגיש המלצות רציניות, חדשניות, בכל התחומים שבהם הוא קיבל מנדט. בכתב המינוי שהוגש לחברי הצוות נאמר כי הצוות יבחן חלופות להקלת הנטל הכלכלי המוטל על אזרחי ישראל ויביא את המלצותיו בפני הקבינט החברתי-כלכלי. כתב המינוי כולל, בין השאר, את התחומים הבאים שבהם יגיש הצוות את המלצותיו: שינוי סדר העדיפויות במטרה להקל את הנטל הכלכלי מעל אזרחי ישראל; שינוי בתמהיל תשלומי המסים; הרחבת הנגישות של שירותים חברתיים; הגברת התחרותיות והיעילות בשוקי מוצרים ושירותים במטרה להפחית את המחירים; התוויית צעדי יישום לתוכנית הדיור שהושקה על-ידי ראש הממשלה, שר השיכון ושר האוצר ביולי 2011.
עוד נכתב בכתב המינוי כי המלצות הצוות יביאו לידי ביטוי את הצורך בשמירה על אחריות פיסקלית בתקציב המדינה, מה שאומר שלא תיפרץ המסגרת, וגם יעד הגירעון לא ייפרץ. במהלך עבודתו יקיים הצוות דיאלוג עם מגזרים שונים בציבור הישראלי, ובכלל זה נציגי קבוצות וארגונים, וישמע את עמדותיהם ואת רעיונותיהם לעניין צעדי ניוד אפשריים בתחומים שונים. הצוות יהיה רשאי להקים צוותי משנה לעבודה על נושאים פרטניים ולהיעזר בעובדי מדינה ומומחים ככל שיידרש.
אדוני, אני חושב – – –
מגלי והבה (קדימה):
– – –
סגן שר האוצר יצחק כהן:
בקצרה. תודה.
היו"ר אופיר אקוניס:
אני מאוד מודה לך, אדוני. לפני כן – עמדה נוספת, לא? מה אתה מציע, להסתפק בתשובתך?
סגן שר האוצר יצחק כהן:
תיכף אני אספור – לא, דיון במליאה. אלה במעברים הצביעו אתי.
היו"ר אופיר אקוניס:
כולם מסכימים לדיון במליאה? כולם מסכימים. בבקשה, חבר הכנסת גפני, הצעה אחרת.
אילן גילאון (מרצ):
העיקר – – –
היו"ר אופיר אקוניס:
חבר הכנסת גילאון, למה לך לזעוק מהיציע? חכה לתוצאות. שמעת את המנדט של ועדת-טרכטנברג. נשמע לי די סביר: הורדת מסים, הורדת מכסים, שינוי בסדרי עדיפויות של המסים. זה מה שאתם אומרים, לא? בין היתר. זה דבר חשוב, חשוב ביותר. חכה בסבלנות עוד חודש. עד ראש השנה, בעזרת השם, יהיו תוצאות, ואז נקיים דיון. אני יודע מה אתה תגיד ומה אני אגיד. כבר מראש אני אגיד לך. כל אחד, כבר יודעים מה יגיד.
רחל אדטו (קדימה):
איציק כהן – – –
היו"ר אופיר אקוניס:
איציק כהן יגיד, ואת תגידי אותו הדבר, וכולם יגידו. בבקשה, אדוני, הצעה אחרת. דקה וחצי.
משה גפני (יהדות התורה):
אדוני היושב-ראש, אני ביקשתי הצעה אחרת בגלל הדיון שהיה היום בוועדת הכספים. אני רוצה – רק משפט. אני מסכים עם חבר הכנסת אילן גילאון. אין צורך בוועדה. הוועדה מיותרת לחלוטין. פרופסור טרכטנברג, שהוא אדם מאוד נחמד, ובאמת יש לו ידע רב – אז אפשר לקחת את כל הדיונים שהתקיימו כאן, ובלי לפרוץ את המסגרת הפיסקלית, בלי לפרוץ את מסגרת התקציב, כולנו יודעים מה צריך לעשות. אין צורך בזה. גם שלא יפנה למגזרים, אדוני סגן השר. בלאו הכי הוא לא שׂם שׁם נציג ערבי, וגם לא נציג חרדי. מיותר לחלוטין, אף אחד מהחרדים גם לא יפנה אליו. אני גם – אין צורך בכל העניין הזה, זה לא נראה רציני. אנחנו יודעים מה צריך לעשות, תאמינו לי. אפילו אתה, אדוני היושב-ראש, הגשת תוכנית. אין צורך בוועדה הזאת, אבל זה בסדר. אם רוצים לקחת עוד קצת זמן, אז הוועדה הזאת טובה. ובאמת, הוא אדם חיובי מאוד. היה לי אתו הרבה, גם כשהוא היה בממשלה וגם כשהוא היה ראש הוות"ת. אני חושב שהוא אדם חיובי. אנחנו יכולים לתת תוכנית מלאה.
אני מבקש לומר דבר אחד שהיה היום בדיון בוועדה, ובשביל זה ביקשתי את רשות הדיבור. החלק הזה – אגב, לא נקבל שום מסקנות של הוועדה הזאת בכל מה שנוגע לציבור החרדי, שלא תהיה אי-הבנה. לא נקבל. עם ההתנשאות הזאת, שיושבים אנשים ויגידו לנו מה לעשות – תודה רבה. יש לנו מספיק כלכלנים ואנשים. היה אפשר לשים אשה חרדית, ולא שמו, ואין צורך. דיברתי עם שר האוצר, חזרתי בי. אל תשימו.
קריאה:
– – –
משה גפני (יהדות התורה):
אין צורך, שלא ישימו. זה בסדר גמור. בלאו הכי אנחנו נעשה פה מה שהכנסת תחליט, ולא מה שתחליט הוועדה הזאת.
לגבי הדיון שהיה היום, אני רוצה לומר על קטע – אנחנו דיברנו על המיגון, על כל מה שנלווה לעניין, דיון רציני. אבל יש קטע שעליו רציתי לדבר במליאה. היה שם נציג התעשייה הצבאית, נציג תע"ש, והוא אמר שניתן למגן, טכנולוגית, באופן מיידי, בתוך פרק זמן לא ארוך, את בית-החולים "ברזילי". אפשר למגן בחלקים החיוניים. אני דיברתי אתו קודם בטלפון גם על איזה סדר-גודל מדובר מבחינה כספית. ולא עוד אלא שברגע שייבנה בית-החולים הממוגן – אם הוא ייבנה, עוד כמה שנים – ניתן יהיה להעביר את כל הקונסטרוקציה הזאת למקום אחר, זאת אומרת, גם לא מאבדים את הכסף שמשקיעים בבנייה הזאת. זאת אומרת, ניתן למגן את בית-החולים, אומר נציג תע"ש בוועדה. הוא אומר את זה גם בטלפון, הוא גם אמר את זה קודם. ניתן למגן את בית-החולים "ברזילי". זו הפקרות. המצב הזה שבו האשימו את החרדים באותה עת שבגללנו לא ממגנים – יש שם קברים, וכל מה שנלווה לעניין הזה – שקר מוחלט.
רחל אדטו (קדימה):
– – –
משה גפני (יהדות התורה):
אני מדבר על ההווה.
היו"ר אופיר אקוניס:
לא להפריע להצעה. הוא חייב לסיים. סליחה, סגן השר כהן וגברתי.
משה גפני (יהדות התורה):
אני מדבר על ההווה.
היו"ר אופיר אקוניס:
אדוני, אתה חייב לסיים. דקה וחצי יותר ממה – – –
משה גפני (יהדות התורה):
אני מסיים, מסיים.
היו"ר אופיר אקוניס:
לא להפריע, בבקשה.
משה גפני (יהדות התורה):
את לא צריכה להתרגז, תאמיני לי, אפשר למגן עכשיו, אמר נציג תע"ש, את בית-החולים "ברזילי". אפשר למגן את זה, ולמגן את זה באופן כזה שזה לא ישבש שום תוכנית, כי את המיגון אפשר לקחת למקום אחר – –
היו"ר אופיר אקוניס:
מצוין.
משה גפני (יהדות התורה):
– – ולא עושים דבר וחצי דבר. הצעתי בוועדה, אני מציע גם עכשיו: סגן שר האוצר, היות שאתה אדם חרדי – היות שאתה אדם חרדי, וגם אני, בוא נמציא שיש שם קבר, אתה תראה איך שהם מייד ימגנו.
היו"ר אופיר אקוניס:
תודה, אדוני. אני מאוד מודה לך. סגן השר הציע, כפי ששמעתם – – –
רחל אדטו (קדימה):
למה זה קשור לחרדים בכלל? זה רק קשור לכסף.
היו"ר אופיר אקוניס:
סליחה, חברת כנסת אדטו, תודה. אתם רוצים לנהל דו-שיח? בחוץ.
אנחנו עכשיו נעבור להצבעה. בעד – כפי שהציע סגן השר כהן, דיון במליאה. מי שמתנגד משמע שהוא מציע להסיר את הנושא מסדר-היום. אני שאלתי קודם מי בעד הצעתו של סגן השר כהן, נדמה לי שכולם הציעו – ותמכו בדיון במליאה, כפי שהציעה הממשלה. ובכן, בהרמת יד? בבקשה.
הצבעה
בעד ההצעה לכלול את הנושא בסדר-היום – רוב
נגד – מיעוט
ההצעה לכלול את הנושא בסדר-היום של הכנסת נתקבלה.
היו"ר אופיר אקוניס:
פה-אחד. אנחנו קובעים שיתקיים דיון בנושא שהציעו חבר הכנסת גילאון וזחאלקה – ממשלת נתניהו פוגעת בשירותים הציבוריים, וכדומה, במליאת הכנסת. גם נחמן שי הציע, וגם רוברט טיבייב.