קטע מדברי הכנסת
הצעות לסדר-היום
ממשלת נתניהו עושה הכול כדי למסמס את המחאה החברתית
היו"ר ראובן ריבלין:
באין ממשלה – חברי הכנסת, היום יום שני, כ"ו בתשרי התשע"ב, 24 בחודש אוקטובר 2011, למניינם. אני מתכבד לפתוח ישיבת כנסת מיוחדת אשר מתכנסת על-פי בקשת 50 חברי כנסת לקיים דיונים בנושאים שונים בפגרה. בשבוע הבא אנחנו כמובן נפתח את המושב השלישי של כנסת ישראל, הכנסת התשע-עשרה.
קריאה:
– – –
היו"ר ראובן ריבלין:
הרביעי כבר, נכון, היה לנו מושב קצר – המושב הרביעי של הכנסת השמונה-עשרה, ועד אז אנחנו נקיים את הישיבה הזאת כישיבה שלא מן המניין במסגרת הפגרה. השר איתן, אשר הממשלה ביקשה שהוא ישיב על ההצעות לסדר-היום, בדרכו הנה, ולכן אנחנו נאפשר כמובן לחבר הראשון מטעם סיעת קדימה, חבר הכנסת בר-און, אם הוא רוצה, לעלות כבר לדבר. הזמן יתחיל להיות מחושב מאותו רגע – הנה, השר נמצא, השר הגיע. קיבלנו הודעה שהוא גם ישיב.
כבוד השר איתן, רציתי רק לשאול אותך שאלה. יש פה שני נושאים: אחד הנושא החברתי-כלכלי, ואחד הנושא המדיני-ביטחוני. נאמר לי שהשר ארדן ישיב על כולם יחד. אני חושב שמבחינת כבודה של הממשלה וכבוד הכנסת, אנחנו נפצל את הנושאים לנושאים כפי שהם מופיעים – – –
השר מיכאל איתן:
כידוע לך, אני רק בורג קטנטן בממשלה. אם הייתי בורג יותר גדול, השאלה בכלל לא היתה עולה על הפרק.
היו"ר ראובן ריבלין:
כבוד השר, כאן אתה מייצג את הממשלה. פה ברגע זה אתה מייצג את הממשלה ותשובתך היא תשובת הממשלה. תשובתך היא תשובת הממשלה.
לכן, אנחנו נקבע כך – ההצעות לסדר-היום בנושאים: ממשלת נתניהו עושה הכול כדי למסמס את המחאה החברתית ודוח-טרכטנברג – חברת הכנסת גלאון, את תצטרכי להחליט אם את רוצה לדבר על טרכטנברג או על הנושא הכלכלי – – –
זהבה גלאון (מרצ):
– – –
היו"ר ראובן ריבלין:
– – – דוח-טרכטנברג, של חברי הכנסת גאלב מג'אדלה וג'מאל זחאלקה, גם יהיה ראשוני, והשר איתן ישיב עליהם. אחר כך נעבור לנושא המדיני. תבחרי איפה את רוצה להשתתף.
זהבה גלאון (מרצ):
אני רוצה להתחיל במדיני, אדוני.
היו"ר ראובן ריבלין:
בסדר גמור, אין בעיה. אני מזמין את חבר הכנסת רוני בר-און להיות ראשון הדוברים, ואחריו – חבר הכנסת שאול מופז. הם מבקשים להעלות כהצעה לסדר-היום את הנושא: ממשלת נתניהו עושה הכול כדי למסמס את המחאה החברתית – הצעות לסדר-היום מס' 6275 ו-6279 . בבקשה, אדוני.
רוני בר-און (קדימה):
אדוני היושב-ראש, אדוני השר, חברי חברי הכנסת, אתמול חגג ראש הממשלה יום הולדת. גם אנחנו מכאן מצרפים ברכה לשנים ארוכות בבריאות טובה. אני באמת לא רוצה להיות משבית שמחות, אבל, ראש הממשלה, אני רוצה לבשר לך שנגמרו החגים ונגמרו החגיגות. נגמרה החגיגה של הנאום שלך באו"ם, שסיכל את מעט הסיכויים שהיו להסדר עם הפלסטינים, ונראה שנגמרה החגיגה גם סביב שחרורו של גלעד שליט, ועכשיו צריך לחזור לעבודה, אדוני ראש הממשלה, כי שום דבר מכל החגיגות האלה לא יפתור אפילו בעיית דיור אחת ולא יקל אפילו מצוקה חברתית אחת ולא יעזור כהוא-זה בקריסה המתמשכת של מעמד הביניים או בקריסה הטוטלית של מערך הרפואה הציבורית.
אופיר אקוניס (הליכוד):
או בקריסה של קדימה. אתה יכול לדבר על זה אם אתה רוצה – – –
היו"ר ראובן ריבלין:
תודה. קריאת ביניים, אבל קריאת ביניים, אדוני סגן יושב-ראש הכנסת, היא קריאת ביניים. אתה רוצה לנאום אז תגיש לי בקשה, אולי אני אפסיק את הנואם, אאפשר לך לעלות בתוקף תפקידך – –
אופיר אקוניס (הליכוד):
מאה אחוז.
היו"ר ראובן ריבלין:
– – כממלא-מקום – הקואליציה. לא להפריע.
רוני בר-און (קדימה):
אדוני ראש הממשלה, אתה זוכר את המחאה החברתית? אתה זוכר את "העם דורש צדק חברתי"? אתה זוכר את טרכטנברג? אם אתה זוכר, מה טוב. נראה לי שאתה אוהב לשכוח. אתה נסחף באופוריה של מצגי השווא שלך ושל חבריך. אני מבטיח לך מכאן שאנחנו לא נניח לך לשכוח. אנחנו נהיה פה כדי להזכיר לך וכדי להציק לך, ואם נצטרך, גם נמרר את חייך בעניין הכואב הזה, כי מוטב שאנחנו נמרר את חייך מאשר שהממשלה תמרר את חייו של חלק ניכר מן העם הזה.
בוועדת-טרכטנברג, צריך לומר, נעשתה עבודה שהיא רחוקה מלהיות שלמה. היא בוודאי לא מלאה; היא מאוד מאוד מאוד לא מספקת. אומרים לי – אורי, אני שומע את השיחה שלך אתו; אתה מעניין אותי, בן-השיח שלך קצת פחות – אז אני מסתקרן לשמוע מה אתה אומר. תן לו לדבר – – –
היו"ר ראובן ריבלין:
חברי הכנסת, יש רגישות רבה בין חברי כנסת המקפידים על כך שלא יפריעו להם, ואני מבקש באמת לא להפריע.
רוחמה אברהם-בלילא (קדימה):
אופיר בא עם אנרגיות – – –
רוני בר-און (קדימה):
אומרים שהממשלה הגבילה את ועדת-טרכטנברג. אם כן, אם לאו, העבודה לא שלמה, ואנחנו נהיה כאן, כפי שהבטחתי, כדי לגרום לך, אדוני ראש הממשלה, ולממשלה, להשלים את המלאכה.
בצד הפיסקלי, אדוני ראש הממשלה, אתה ושר האוצר שלך תצטרכו להיפרד מהפארסה הזאת של התקציב הדו-שנתי. הרי הזהרנו אתכם, אמרנו לכם. הנה חלף, אדוני היושב-ראש, פחות מרבעון מתקופת התקציב הדו-שנתי שמשתרע על השנים 2011–2012 – פחות מרבעון, וכבר התקציב הזה לא רלוונטי ולא אקטואלי, וכל הנחות היסוד שהונחו בו שוב אינן רלוונטיות.
היו"ר ראובן ריבלין:
אנחנו בנובמבר.
רוני בר-און (קדימה):
אנחנו אחרי רבעון מתקציב דו-שנתי. הרבעון של התקציב הדו-שנתי הסתיים ביוני 2011, כי התקציב הוא ל-2011–2012. זה המתמטיקה שאני למדתי בימים שלא גירשו אותי מבית-הספר.
היו"ר ראובן ריבלין:
לימדו אותך טוב בבית-ספר, אבל אנחנו נמצאים בנובמבר, זאת אומרת – – –
רוני בר-און (קדימה):
אני אומר שהנתונים – והתקציב קרס ביוני 2011, כי כל הנתונים המקרו-כלכליים, הפוליטיים, הגיאופוליטיים – הכול היה באוויר כעורבא פרח. הזהרנו את שר האוצר, הזהרנו את ראש הממשלה, הנה זה קרה. זה כבר קרה פעם אחת, וראש הממשלה הזה, שהיה שר אוצר ב-2003, בעקבות הקריסה של תקציב 2002 נאלץ לחתוך בבשר החי ולענות את עם ישראל במשך שנים רבות בקיצוצים הנוראיים של 2003.
אז אתם, ראש הממשלה, תביאו תקציב חדש. כן, אני מזהיר, אתם לא תפרצו את מסגרות התקציב, כי השותפים שלכם יהיו הראשונים לשדוד אתכם, אבל אתם תביאו תקציב חדש ואתם תשנו את סדרי העדיפויות בתקציב באותן מסגרות קיימות. אתה תגדיל את ההוצאה הציבורית לשירותים החברתיים והאזרחיים, גם על חשבון הביטחון וגם על חשבון הכספים הקואליציוניים והכספים הנוספים שאתם מבזבזים בלי הכרה, ואתם תיאלצו לקבוע בתקציב שגודל ההוצאה האזרחית יגדל ביחס לתוצר. אנחנו לא נרפה מכם בעניין הזה.
ואתה, אדוני ראש הממשלה, תשנה את מדיניות המיסוי המופקרת שלך: אתה תשנה את התמהיל המופרע הזה שבין מס ישיר למס עקיף; אתה תבטל את המע"מ על המים, כי לא תהיה לך ברירה, ואתה תבחן את עניין הפחתת המע"מ וקיום מע"מ דיפרנציאלי, ואתה תפחית את הבלו הרבה מעבר למה שטרכטנברג הציע לך, ואתה תצבע את הבלו, אדוני ראש הממשלה, כדי שאפשר יהיה לממן בכסף של הבלו את התשתיות ואת סבסוד התחבורה הציבורית, כדי שהכסף שחברי ואני וילדי וילדיך משלמים עבור הבלו יחזור אליהם באותו מקום שבו צריכים להיות הכספים האלה.
ואתה תבחן ותשנה את מדיניות הזיכוי גם לגברים וגם לנשים במס ההכנסה שהם משלמים, במיוחד כשמדובר בהורים לילדים עד בני שלוש, כדי שההכנסה הפנויה למשפחה, לטובת טיפול בילדים, תגדל, ותגדל בלי להגדיל את הפער בין גברים עובדים לנשים עובדות.
ואתה תגדיל, אדוני ראש הממשלה, את מס ההכנסה השלילי לאמהות עובדות, ותגדיל את המענקים, ותרחיב בעניין הזה את הממדים הגיאוגרפיים ואת הפיזור, ותייעל את החלוקה של הכסף הזה, כי היום סידרתם את זה ככה שפחות מ-45% מהזכאים יכולים למצות את מס הכנסה שלילי.
ובדיור, אדוני ראש הממשלה, תבטל את החוק הספקטקולרי, הריק-מתוכן שלך, את חוק הווד"לים, חוק אסוני. אתה תחזק את מערך התכנון באמצעות תוספת של כוח-אדם ועזרים טכנולוגיים, ואתה תעשה כמו שאני עשיתי כשהייתי שר הפנים – תרחיב את הסמכויות של הרשויות המקומיות גם בתחום התכנון וגם בתחום הדיור, כי אין ברירה אחרת ואין מוצא אחר. ואתה תעגן את הזכויות לדיור בר-השגה גם בבעלות וגם בשכירות, אתה תעגן אותן בחקיקה, כדי שהם לא יהיו נתונים לא לגחמה שלך ולא לשותפים ה– – – שלך, שר הפנים ושר השיכון.
ואתה תבטל, כמו שאנחנו עשינו, אדוני היושב-ראש, ואתה היית עד לזה, בפעם הראשונה אחרי עשר שנים ביטלנו את ההקפאה של חוק הדיור הציבורי של רן כהן מ-1998, והממשלה הרעה הזאת שוב זרקה אותו ל-2015. ואתה תמשיך באותו מבצע מכר שאנחנו התחלנו, ותשתמש ברווחים, ותוסיף גם כסף ממשלתי, תעשה גם "מצ'ינג" כדי שאפשר יהיה גם לבנות עוד וגם לתחזק את הקיים. ואתה תשנה את שיטת שיווק הקרקעות בהתאם ליעדים הלאומיים. ואת ההכרעה בתנאי הזכאות, את ההכרעה בתנאי הזכאות לדיור הזה, צריך, אדוני יושב-ראש הקואליציה, להוציא מהדרג הפוליטי. צריך להוציא את זה מהדרג הפוליטי, שתמיד, אבל תמיד, דואג לאותם סקטורים ורק לאותם סקטורים, וכל היתר מוטלים כפגר לצד הדרך.
ואתה תקבע – – –
השר מיכאל איתן:
מה יהיה עם – – –
רוני בר-און (קדימה):
תיכף תשמע, רק לא צריך לתת את זה לדרג הפוליטי, כי הדרג הפוליטי רואה רק לבוש שחורים עם כיפה וזקן, סליחה שאני אומר.
היו"ר ראובן ריבלין:
בדרך כלל המומחים הם מומחים מטעם, אז אם הם מומחים מטעמנו זה בסדר, אבל אם הם מומחים מטעם מישהו אחר זה יהיה מסוכן.
רוני בר-און (קדימה):
ואתה תקבע – הנה אני בא לשאלה שלך, השר איתן. ואתה תקבע, אדוני ראש הממשלה, את מיצוי כושר ההשתכרות – לא את כושר ההשתכרות, את מיצוי כושר ההשתכרות – כקריטריון לזכאות, כי קריטריון של מיצוי כושר ההשתכרות מעודד יציאה לעבודה ומתגמל אזרחות שהיא יצרנית ותורמת, גם בסקטורים שלא מוכנים להשתתף במקום הזה.
ואתה תגדיל, אדוני ראש הממשלה, את תקציבי הסיוע למשכנתאות במשרד הבינוי והשיכון, ואתה תיתן אותן בריבית שתהיה 50% מריבית השוק הממוצעת על משכנתאות, והסיוע יהיה אוניברסלי לרוכשי דירה ראשונה. ואתה גם תגדיל את התקציב לסיוע בשכר דירה של משרד הבינוי והשיכון, ותרחיב את הסיוע לאוכלוסיות הנוספות על אלה שקיימות היום, והיום קיימות, למרבה הצער, אוכלוסייה, אוכלוסייה וחצי, אם תרצו בלחץ – שתיים.
ובחינוך, אדוני ראש הממשלה, בחינוך אתה תלך לחינוך חינם מסוג מוגדר שיוסכם, ולא קל יהיה להגדיר אותו, החל מתום חופשת הלידה של האם היולדת. ולא נסתפק רק בזה שתשחרר מההקפאה את החינוך מגיל שלוש, לפי ההצעה של טרכטנברג. אני יודע, מי כמוני יודע כמה זה יקר, אבל התנאי של מיצוי כושר ההשתכרות, השר איתן, של משק-בית, של יחידת משק-בית, ייטיב במקרה הזה עם משפחות עובדות שמביאות ילדים ולא רק עם משפחות שמביאות ילדים אבל לעומת זאת לא רוצות לעבוד.
ואתה תלך, אדוני ראש הממשלה, לתקצוב דיפרנציאלי, שיבסס את ההעדפה המתקנת לתלמיד בפריפריה, בפריפריה הגיאוגרפית ובפריפריה החברתית, ולא נסתפק במה שהציע לך טרכטנברג, תשלום פרוגרסיבי להורים. אתה תצבע את הצבע של הכסף הזה במשרד החינוך, תצבע אותו כדי שנדע שהוא הולך רק לשם. הכסף ילך ישירות למוסד, ואתה ואנחנו נקים מערך, גם של בקרה וגם של דיווח, ליישום ההקצאה הזאת.
ואתה תרחיב את מערך הפיקוח על לימודי הליבה, אנחנו לא ניתן לך להתחמק מהעניין הזה. לימודי הליבה במוסדות החינוך היסודיים, כן, גם בישיבות הקטנות, ותחייב את כל התלמידים ביסודי, גם במגזר החרדי, במבחני המיצ"ב, ותלמד לימודי יסוד, שהם מכשירי תעסוקה, בהתאם לגודל התקציב. אם תרצה, אתה אוהב את הביטויים האלה: כעומק הליבה גודל התקציב. ותלך עם הססמה הזאת: כעומק הליבה גודל התקציב. ואתה תבטל את התמיכה לכוללים בגין תלמידי חוץ-לארץ, ותגביר את הפיקוח על התמיכות.
היו"ר ראובן ריבלין:
חבר הכנסת בר-און, כבקשתך.
רוני בר-און (קדימה):
כן, אני באמת בשתי דקות אסיים. ותרחיב את מספר התלמידים במערכות של החינוך הטכנולוגי, ותפעל ותפעיל מערך יום לימודים ארוך ותחיל את חוק הארוחה היומית לתלמיד.
בבריאות אתה תיאלץ, ותוסיף מיטות ומכשור רפואי בכל הארץ, בדגש על הפריפריה, עד לרמה הממוצעת של ה-OECD, ותקיים מנגנון של עדכון מקורות בסל הבריאות, שלא כל שר בריאות או סגן שר בריאות ייקח איזה "קניפל" קטן; אחרי שעושים תקציב בריאות של 450 מיליון שקל לשלוש שנים, באים ולוקחים לצרכים של אוכלוסיות ספציפיות.
ואתה תגדיל את שיעור המשתתפים בשוק העבודה, ותטפל בעניין העובדים הזרים, ותבחן את העלאת שכר המינימום וקצבאות הנכות.
עכשיו, יש לי הצעה אליך, אדוני ראש הממשלה, הצעה ואזהרה: אל תלך שולל אחרי אור הזרקורים שמאיר עליך באור נגוהות היום. אל תקשיב לעדת החנפים הזאת, שמחמיאים לך גם אצלך מהבית, בהם אנשים בעלי סגמנטים כהניסטיים מובהקים שפתאום נהיו איזה רודפי שלום ושחרורים ופיוס, ומתפייטים עליך. כן, גם מבתים אחרים, כולל גם מהבית שלי. אל תקשיב לחנופה הזאת. יכול להיות שגם יעלו פה היום וינאמו נאומים על המנהיגות שלך ועל העזוז והגבורה שלך, אבל אתה יודע, אדוני ראש הממשלה, אני יודע ואתה יודע שזה אותו הסדר, אלה שמתחנפים אליך היום ואלה שמוחאים לך כפיים היום, חלילה וחס, כשהדברים יתחילו להשתבש, באותו סדר הם ירוצו וידרשו להתיז את ראשך, באותו סדר. אני יודע את זה ואתה יודע את זה. איך אני יודע את זה? הייתי שם על יד ראש הממשלה אולמרט כשכולם שיבחו אותו, איזה מלחמה, וכמה זה נכון, וכמה אף ראש ממשלה לא עשה את זה – – –
היו"ר ראובן ריבלין:
אתה יכול להרחיב על העניין הזה עוד דקות רבות, אבל הזמן תם.
רוני בר-און (קדימה):
אני מסיים, סיימתי, זה משפט אחרון. שם הייתי, ראיתי איך כולם התחנפו וסיפרו, שיבחו והיללו, וכולם אחר כך באו ויידו אבנים. גם אתה יודע את זה, מאותו המקום, גם אתה היית שם. פה עמדת ושיבחת אותו, ואיך שהדברים התחילו להשתבש היית הראשון שהתנפל עליו. תיזהר מזה. תודה רבה, אדוני היושב-ראש.
היו"ר ראובן ריבלין:
תודה רבה לחבר הכנסת בר-און – עמד בלוח הזמנים על-פי בקשתו. אני מזמין את חבר הכנסת שאול מופז לבוא ולומר את דבריו.
השר מיכאל איתן:
זה היה החלק המדיני?
היו"ר ראובן ריבלין:
זה היה החלק הכלכלי, הוא דווקא נגע ברוב נאומו בנושאים כלכליים חברתיים. אני מזמין את חבר הכנסת מופז, כי הוא שותף להצעה הזאת. אם אכן ידבר חבר הכנסת מופז על הנושא המדיני, אתה תשיב פעם אחת לכולם יחד, זה הכול. אם הם לא מקיימים את הדבר, אין בעיה. נרצה את כל הטענות, ואדוני ישיב פעם אחת, כי הדברים מעורבים.
השר מיכאל איתן:
– – –
היו"ר ראובן ריבלין:
בסדר גמור. בבקשה, אדוני.
רוני בר-און (קדימה):
– – –
היו"ר ראובן ריבלין:
לא – – –
השר מיכאל איתן:
– – –
קריאה:
– – –
רוני בר-און (קדימה):
אנחנו מתנצלים בפניך – – –
היו"ר ראובן ריבלין:
אני מבקש, אדוני השר, אדוני השר. אני לא יכול להעיר לחברי קדימה, שהרי הם מקפידים מאוד שלא יפריעו להם, אבל אתה לא יכול להפריע לחבר הכנסת מופז. אם הם רוצים להפריע זה עניינם.
שאול מופז (קדימה):
אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אני מבקש לברך את הכנסת ואת חבריה בברכת שנה טובה ומושב טוב, פורה ומועיל, מושב שבו נזכור כולנו מהי מהות השליחות של הבית הזה ומהי תכלית שהותנו כאן.
כולנו, אדוני היושב-ראש, מכירים את המושג המאוד-ישראלי "אחרי החגים". החגים שבאו עלינו לטובה הסתיימו והמשימות, המטרות והיעדים הלאומיים שוב מונחים לפתחנו על מנת שהבית הזה יחליט ויעשה את מה שנכון, ראוי ורצוי לחברה הישראלית.
כנסת נכבדה, ראשית, אני מבקש מכאן לברך את הממשלה והעומד בראשה על ההחלטה לקבל את העסקה לשחרורו של החייל גלעד שליט. אני מזכיר, לבל ישלה איש את עצמו – מדובר בעסקה קשה, כואבת, עתירת סיכונים, חריגה באופיה ובמהותה. העסקה הזאת קובעת תקדים מסוכן לא רק בכמות המשוחררים, אלא גם במסוכנותם, בשיוכם ובתקדים שהיא מייצרת, בעיקר לגבי משוחררים אזרחי ישראל. יחד עם זאת תמכתי בעסקה, הן תחת הממשלה הקודמת והן כאשר הצביעה עליה מליאת הממשלה הנוכחית. באין דרך אחרת לשחרורו של גלעד שליט, זאת היתה ההחלטה הנכונה בנסיבות הקיימות.
אל מול המתנגדים לעסקה אני מאמין שאין מחווה יותר אנושית מילד שחוזר הביתה אל אמו, אל עמו ואל מולדתו. אין דבר אחראי יותר מהחזרת חייל הביתה לארצו. זהו מהלך שחידש וחיזק את האחדות בעם וחידד את הסולידריות החברתית, שמהווה נדבך מרכזי בחוסן הלאומי שלנו. לכן, למרות הסכנות ולמרות ביקורות כאלה ואחרות, אני מאמין שנעשה הדבר הנכון בנסיבות הקיימות.
בראשית דברי אני מבקש להדגיש כמה אמיתות יסוד שמחייבות התייחסות והיערכות של הממשלה ושל גורמי הביטחון. עלינו להכיר בעובדה שבהיעדר אלטרנטיבה מבצעית לשחרור חטופים, המחיר המדיני, המחיר האנושי ומחיר אובדן ההרתעה הוא גדול. עלינו לבחון – וכך בכוונת ועדת החוץ והביטחון לעשות – ראשית, מדוע לא נוצרו התנאים ליצירת אלטרנטיבה מבצעית ראויה לשחרורו של גלעד שליט ומדוע לא היה לנו המודיעין הנדרש. שנית, שחרור מרצחים מארגוני הטרור חושף סכנה ברורה ומיידית הנובעת מהחזרתם של חלק מהמשוחררים למעגל פעיל בקרב ארגוני החבלה. ישראל חייבת להציג ולממש בעת הצורך מדיניות ברורה ולפעול באמצעותה. כל מי מהמשוחררים שישוב למעגל הטרור דינו סיכול ממוקד, בבחינת היה "פצצה מתקתקת".
רוני בר-און (קדימה):
או עסקה.
שאול מופז (קדימה):
צריך לשלול הלכה למעשה את האפשרות של היווצרות דלת מסתובבת של משוחררי עסקת שליט. ישראל יודעת להתמודד עם זה; ישראל יודעת לפעול מול הגרועים שבמחבלים. נוסף על כך, ישראל חייבת לאמץ מדיניות מבצעית יזומה להתמודד עם מצבי חטיפה עתידיים. ישראל חייבת להסיר את חסינותם של כל מי שהיו שותפים למעשה או לניסיון החטיפה, בין שהיו אלה המבצעים עצמם, שולחיהם, מעניקי החסות להם או מעצבי דעת הקהל התומכים בהם. בעניין זה לא תהיה הבדלה בין הדרג המדיני לבין הדרג הצבאי. המחיר העתידי שישלמו מי שתמכו או עודדו חטיפת חייל צריך להיות כבד מנשוא בקרב ארגוני הטרור.
אני מתנגד לכל ניסיון שייעשה בבית הזה לחוקק חוקים שיגבילו את שיקול הדעת של הדרג המדיני, ובראשו את שיקול דעתו של ראש הממשלה, בסוגיות של דיני נפשות מן הסוג שליווה את הדילמה בשאלת שחרורו של גלעד שליט. אי-אפשר לנבא את המצבים, השיקולים והאפשרויות. יש רגעים שבהם הקברניט הנבחר זכאי להפעיל שיקול דעת ולהביא את שיקול דעתו להחלטת הממשלה. הציבור ישפוט את מעשיו ביום פקודה, אבל צריך לשמר את הגמישות וכושר ההחלטה בידי הקברניט.
אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אנחנו כבר אחרי החגים, אחרי הנאומים, הזדמנויות הצילום וראיונות החג החגיגיים. כבר אי-אפשר לדחות את ההתמודדות עם שאלות קיומיות וחשובות לעתיד החיים כאן ולאיכות החיים בארץ הזאת. הזמן אזל. גם זמן הפציעות נגמר. הגיעה העת להתמודד. המערכת הרפואית קורסת, וזעקת המתמחים מהדהדת במשרדו האטום של ראש הממשלה ושר הבריאות מזה חודשים ארוכים. המשבר המיותר הזה מחכה לפתרון, למעורבות, לאכפתיות מהשר הישיר הממונה על המערכת הזאת, הלוא הוא ראש הממשלה. די לנו מנוכחות נפקדת של ראש הממשלה בכל הסוגיות הרבות הממתינות למוצא פיו ולכושר ההכרעה הנדרש ממנו.
הארץ זועקת לשינוי יסודי של המדיניות הכלכלית-חברתית מבית-מדרשו של הניאו-קפיטליסט נתניהו. הכלכלה הזאת, שרמסה את החלשים ומאיימת להכחיד את מעמד הביניים, הכלכלה הזאת מאיימת על הלכידות החברתית, ולא די באמירות ריקות מתוכן של ועדות חסרות שיניים. הסכנה של שבר חברתי מוחשית מתמיד.
כנסת נכבדה, בכל הכבוד וההערכה לפרופסור עמנואל טרכטנברג ולוועדה שבראשה עמד, הרי היא אינה תחליף למדיניות, לתפיסת עולם ולאחריות הדרג המדיני ונבחרי הבית הזה. לא היתה מריחה גדולה יותר בתולדות ועדות ממשלתיות מוועדה זו. ועדת-טרכטנברג הוקמה למראית עין, עם מנדט של מראית עין, סמכויות למראית עין ומסקנות למראית עין. לוועדה לא ניתנו כלים אמיתיים להשפיע. היא פעלה תחת הנחות עבודה שגויות ונאסר עליה להציע אלטרנטיבה תקציבית מהותית ולעסוק בשאלות יסודיות וערכיות, שבלעדיהן אין מדיניות בכלל ומדיניות כלכלית וחברתית בפרט.
אני כראש ממשלה לא הייתי מסיר מאחריותי לו הייתי מועל באמון הציבור ולא הייתי גורר רגליים כאשר הר געש אזרחי פורץ כלבה רותחת ברחובות הערים. כראש ממשלה לא הייתי ממנה מתווכים מטעם לדבר עם בני עמי. לא הייתי מסתתר מזעקת הבנות והבנים, ולא הייתי מבזה את רוח השינוי והתקווה במריחה נטולת מחויבויות של מסקנות חלשות וחלקיות פרי עטה של ועדת טיוח.
מי שרוצה לראות את האמת מאחורי מחדליה של הממשלה הנוכחית לא צריך להתאמץ. הממשלה ממשיכה לפעול על-פי תקציב מעוות, תקציב דו-שנתי שחוקק כאן בבית הזה לפני למעלה משנה. התקציב המגוחך הזה היה רע בבסיסו, כשל בהתהוותו והוא רחוק מכל סממן קלוש של תקוות מחאת הקיץ האחרון. ממשלה עם יושר אינטלקטואלי בסיסי, ממשלה שאומרת אמת ונוהגת באמת – ממשלה כזאת היתה מחזירה לבית הזה את תקציב 2012 ומציבה תקציב חדש, המשקף את השינויים שעליהם התחייבה. לצערי, זאת ממשלת הונאה, דיבורים לחוד ומעשים לחוד. במעשיה ובמחדליה הפכה הממשלה הזאת את תקוות הקיץ לחרפת נתניהו. והבושה – זאת נעלמה מזמן כלא היתה.
כנסת נכבדה, נציגי הממשלה משמיעים ססמאות נבובות מעל הדוכן הזה כמעט שלוש שנים. יש ועדות לכל נושא, הרכבים לכל סוגיה; רק המנהיגות והדרך אינן. אין היום מנהיג בישראל, ואנחנו מובלים על-ידי מי שאבדה לו הדרך, התבלבל לו הצפון, והוא נע כחסר התמצאות בשטח, מנסה לקושש לעצמו שרידי תקווה ברגעים צנועים של שיכרון חושים.
אדוני היושב-ראש, אימת המדינה הדו-לאומית הופכת למציאות חיינו. תהליך בידודה של ישראל משפיע היום על כל מי שיש לו חלק בעולם הגלובלי. בשאלה הקיומית של גבולותיה הריבוניים של ישראל, בעומק תפיסתה הדמוקרטית, במהותה כמדינה יהודית ובעתידה במזרח התיכון, הממשלה הזאת בחרה לגרור רגליים, להימנע מהכרעה, מיוזמה וממעשה. בהיעדר יוזמה מדינית, מסכנת ישראל את עצמאותה.
היו"ר ראובן ריבלין:
גם לאדוני אני מוסיף שתי דקות.
שאול מופז (קדימה):
עתידנו, גורלנו וביטחוננו שבויים היום ביחסים הקואליציוניים ובפחד המשתק של ראש הממשלה משר החוץ שלו, ליברמן. הדרך היא רעה, ומרחיקה את ישראל מלהיות חלק ממשפחת העמים.
הובלתי בחורים אל הלא-נודע; שלחתי חיילים למשימות שמהן חלקם לא שבו ואחרים שבו פגועים לכל חייהם. אין משימה חשובה יותר ממשימת ההסדר המדיני, מקביעת הגבולות, מהיכולת לשלוח את מיטב ילדינו להגן על מה שהוא שלנו. גם לעת מלחמה ועימות חשובה הוודאות שבהסדר.
אדוני היושב-ראש, המשימה הזאת מוטלת על כתפינו. ההכרעות הנדרשות לעת הזאת הן הכרעות גורליות שאינן נופלות מההכרעה הגורלית שקיבלו מייסדי האומה בקבלם את ההחלטה על חלוקת הארץ. טובה ההחלטה הזאת ממלחמה מיותרת. חשובה ההחלטה הזאת ללכידות הנדרשת במלחמה צודקת.
כנסת נכבדה, אפשר להוביל את ישראל בחזרה אל עצמה. אפשר להחזיר את האמונה בצדקת הדרך; אפשר להחזיר את הערבות ההדדית, הצדק החברתי והכבוד האנושי; אפשר להחזיר את ישראל לעצמה, לערכיה, למוסר היהודי, שהוא נדבך בלתי נפרד מהחזון הציוני; אפשר להיות מה שחלמנו ולכונן כאן בית לאומי שיחזור להיות אור לגויים. זה תלוי בנו. זו שליחותי. זו מטרתי. ואני מקווה שבמושב הזה יימצא כאן האומץ לעשות את מה שנכון לישראל. ההכרעות הנדרשות יחזקו את ישראל, ומתוך הכאב שבבחירה הקשה הניצבת בפנינו תצמח גם תקווה גדולה ועוצמה שאין שנייה לה. תודה רבה.
היו"ר ראובן ריבלין:
תודה רבה לחבר הכנסת שאול מופז, יושב-ראש ועדת החוץ והביטחון.