קטע מדברי הכנסת
הצעות לסדר-היום
ממשלת נתניהו בין החלטת הקוורטט לדוח-טרכטנברג
היו"ר ראובן ריבלין:
נעבור להצעות לסדר-היום בנושא: ממשלת נתניהו בין החלטת הקוורטט לדוח-טרכטנברג, מס' 6277 ו-6281. אני מזמין את חברת הכנסת זהבה גלאון. יש לי תפקיד במשרדי, האם מחליף אותי חבר הכנסת אקוניס? כי אם הוא לא מחליף אותי, אז חבר הכנסת מולה יוכל לעשות זאת בהצלחה רבה. בבקשה, חברת הכנסת גלאון.
זהבה גלאון (מרצ):
אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, אני רוצה לברך כאן מעל הדוכן את ראש הממשלה בנימין נתניהו על הצעד האמיץ שהוא נקט בהשיבו את גלעד שליט.
רוני בר-און (קדימה):
– – –
זהבה גלאון (מרצ):
רוני בר-און, קוראים לזה "קרעכצן". עמדת כאן על הבמה, אתם אפילו לא מסוגלים לפרגן את המידה הקטנה הזו. כל אחד מהאנשים שעמדו כאן – – –
רוני בר-און (קדימה):
– – –
קריאה:
– – –
היו"ר ראובן ריבלין:
חבר הכנסת בר-און, אם אדוני רוצה קריאת ביניים, ישב במקומו.
רוני בר-און (קדימה):
היא פנתה אלי.
היו"ר ראובן ריבלין:
אני יודע, אתה צודק. אבל אתה לא יכול להשיב לה, מה אני יכול לעשות.
זהבה גלאון (מרצ):
כל אחד מכם עמד כאן ודיבר על חוסר המנהיגות.
קריאה:
– – –
זהבה גלאון (מרצ):
הקשבתי לך. את צודקת, את צודקת.
היו"ר ראובן ריבלין:
רבותי, עכשיו חברת הכנסת גלאון.
זהבה גלאון (מרצ):
ואני זוכרת, אני הייתי בכנסת הזו גם ב-2006, כשעמד ראש הממשלה מטעמכם, אהוד אולמרט, כאן על הדוכן, כשאפשר היה לשחרר רק 300 אסירים, נשים וילדים, והוא עמד כאן על הבמה בסגנון השחצני הידוע שלו ואמר לי: חברת הכנסת גלאון, לא יורידו אותנו על ברכינו. ככה הוא אמר – ואתם ממשיכים את המדיניות שלו, ואתמול יושב-ראש האופוזיציה – ואני מצטערת בשבילכם שזו העמדה שלכם. נכון, דליה איציק אמרה דברים אחרים, ושאול מופז אמר דברים אחרים, אבל איך זה יכול להיות שחמש שנים מיותרות שליט היה בכלא, כי אפשר היה להגיע להסדר מוקדם יותר, ולא הלכתם על זה? ולכן, מגיע – – –
קריאה:
– – –
זהבה גלאון (מרצ):
ולכן – אדוני היושב-ראש, מכובדי יושבי-הראש, אני זקוקה להגנה שלכם.
היו"ר אופיר אקוניס:
אנחנו בדיוק התחלפנו, אז קיבלתי פה תקציר של דברייך. בבקשה, גברתי.
מגלי והבה (קדימה):
חיכינו לה שתגיע לכנסת לשחרר את שליט.
היו"ר אופיר אקוניס:
יפה. בבקשה, חבר הכנסת והבה.
זהבה גלאון (מרצ):
אדוני היושב-ראש, בגלל אהוד אולמרט שליט היה שנים מיותרות בכלא, בגלל המדיניות הסרבנית; וכן, זו עסקה קשה, כי לשחרר רוצחים קשים עם דם על הידיים זה קשה מאוד למשפחות השכולות שיקיריהן נרצחו. ועם כל זה, ועם כל הקושי, זה היה נכון, והיה צריך לעשות את זה מזמן. ולכן מגיע לראש הממשלה קרדיט. אל תטעו – חבר הכנסת אקוניס, אם לרגע התלהבת, אדוני השר איתן, לא הפכתי להיות – – –
היו"ר אופיר אקוניס:
אני, כשאני יושב כאן, אני לא מתלהב, אני רק יושב פה.
זהבה גלאון (מרצ):
– – – לא הפכתי להיות מחסידי ראש הממשלה, לא הפכתי, אבל צריך לדעת לתת את הקרדיט על המנהיגות ועל האומץ, וזה מגיע לו. ואני אומרת, כי אני לא מבינה את ההיגיון מאחורי מדיניות הממשלה הזאת. ראש הממשלה לקח סיכונים, אבל עכשיו נגמרו התירוצים הביטחוניים. נגמרו התירוצים, כי הם שוחררו בעסקת שליט. שמענו את ראש השב"כ מודיע חגיגית שניתן להכיל אותם, את אותם תירוצים ביטחוניים. עכשיו צריך לקחת סיכונים מחושבים כדי להביא לסיום הסכסוך.
ואני חושבת, חברי חברי הכנסת, אם אפשר היה לקבל החלטות קשות כדי להציל אדם אחד – ובצדק קיבלו את ההחלטות הקשות האלה – אז צריך לקחת החלטות קשות כדי להציל את כולנו. ואם בלענו את הגלולה המרה הזאת של לדבר עם ה"חמאס" שאינו מכיר בנו, אז ודאי שאפשר לדבר עם אבו מאזן והרשות הפלסטינית. אז זה נכון שעכשיו הממשלה ככה נהנית מהזובור שהיא העבירה את הרשות הפלסטינית. נתתם להם – אחרי שאבו מאזן עשה סיבוב באו"ם, נתתם להם את הסטירה בדמות העסקה עם "חמאס". אבל אנחנו כולנו נסבול מזה בטווח הארוך. אם ראש הממשלה נתניהו ימשיך במדיניות הסרבנית שלו כלפי אבו מאזן וכלפי הפלסטינים, אנחנו נשלם את המחיר. ואנחנו יודעים שמחיר ההסכם לא יורד; המחיר הזה עולה ככל שנוקף הזמן. ולכן, אני קוראת לראש הממשלה נתניהו: כמו שלא נכנעת בעסקת שליט לקואליציה הימנית-מתנחלת שלך, אל תיכנע גם עכשיו.
אם אנחנו נשכיל לעבור ממשא-ומתן על חילופי שבויים למשא-ומתן על הסכם, אפשר יהיה להפוך את שחרור האסירים לחלק מתהליך של בניית אמון בין שני העמים. נותרו 500 אסירים לשחרר. אני פונה אליך, ראש הממשלה: תשב להידבר עם אבו מאזן, תגיעו להסכם ביחד עם הרשות הפלסטינית לגבי 500 האסירים הנותרים. בדרום-אפריקה, חברי חברי הכנסת – – –
שלמה מולה (קדימה):
לא שמעת שהוא אמר שהם רוצים להעניש את אבו מאזן?
זהבה גלאון (מרצ):
ברור, אז אני מותחת ביקורת על ראש הממשלה, על המדיניות הזאת. אני חושבת שהמחיר הזה רק יעלה, ולכן אני קוראת לראש הממשלה – – –
יואל חסון (קדימה):
מדיניות חיזוק ה"חמאס" שאת תמכת בה.
זהבה גלאון (מרצ):
אני חושבת שאם בלענו את הגלולה של לחזק את ה"חמאס", אנחנו צריכים לדבר עם אבו מאזן. אני חושבת שהגיע הזמן לחדול מהמדיניות הסרבנית.
יואל חסון (קדימה):
ואם הוא לא יעשה את זה?
זהבה גלאון (מרצ):
אני רוצה לומר לך, חבר הכנסת חסון, שבדרום-אפריקה שחררו אסירים מכל הצדדים עם סיום משטר האפרטהייד. נלסון מנדלה, שישב 28 שנים בכלא בגין ביצוע מעשי טרור, בעצמו חתם עם בחירתו לנשיא גם על כתבי חנינה לגזענים לבנים שרצחו שחורים.
יש מהלכים כלשהם שעושים ברגעים של פיוס, ולכן אני חושבת, גם כשאני שומעת את כל ההצעות האלה של חברי הכנסת לקבע בחקיקה קריטריונים עתידיים לגבי שחרור חטופים – אני מסכימה מאוד עם הדברים של חבר הכנסת מופז וגם של יושב-ראש הכנסת ריבלין. הצהרות שהיום נראות סבירות על הנייר, הרי לא תעמודנה במבחן המציאות. מה כל רעיונות העוועים האלה? כבר שמעתי שמביאים הצעות חוק לכנסת. הרי גם בעסקה הבאה – תכניסו את זה לכם לראש: גם העסקה הבאה תוכתב על-פי האתוס הישראלי, והאתוס הזה אומר שיש אמנה בלתי כתובה בין החייל למדינה. החייל הולך להגן על המדינה ויודע שהמדינה תעשה הכול כדי להגן עליו. אז כל הדיבורים האלה על הקשחת העמדה הישראלית – אנחנו שומעים את ההתבצרות; אתמול בכלל שמעתי את יושבת-ראש האופוזיציה ממשיכה עם רטוריקת ההפחדה שלה. אני זוכרת את כל המהלכים הכוחניים. אהוד אולמרט ולבני אמרו במבצע "עופרת יצוקה": אנחנו נפעיל מנופים על עזה. מה יצא מהמנופים האלה שלכם? מצור, סגר על עזה, ובסוף נתניהו דיבר עם ה"חמאס".
אז אני חושבת, חברי חברי הכנסת, שהעסקה עם ה"חמאס" – שבירכתי עליה, כי היא החזירה את גלעד שליט – היא בעייתית כי היא מעלה את המניות של ה"חמאס", ואני מצטערת שנתניהו ממשיך לרדד את מעמדו של אבו מאזן. רק לאחרונה שמענו על המשך הבנייה במזרח-ירושלים או על תוכניות עתידיות לדבר במזרח-ירושלים, וכל ההצעות של ראש הממשלה להקים צוות להלבין את המאחזים הבלתי-חוקיים. מתי תכניסו לכם לראש שיש דברים או יש כתמים שאי-אפשר להסיר? מרוב שאתם רוצים להלבין – וגם אני בהזדמנות הזאת שואלת: איפה היועץ המשפטי לממשלה כשצריך אותו? איך הוא לא אומר לנתניהו ולממשלה שלו שלא ניתן להקים צוותים שבאים בעצם להלבין גזל, שבאים להלבין עבירות פליליות?
חברי חברי הכנסת, אני קוראת מכאן לראש הממשלה – – –
שלמה מולה (קדימה):
אל דאגה, גם את זה היא תעשה.
היו"ר אופיר אקוניס:
תודה. חבר הכנסת מולה, תודה. איך אתם יודעים את המסקנות של הוועדה אם אפילו היא לא הוקמה עדיין?
שלמה מולה (קדימה):
למה צריך להקים אותה?
היו"ר אופיר אקוניס:
למה? גם חברת הכנסת גלאון וגם אתה לא יודעים. הוועדה עוד לא הוקמה. אני, תאמין לי.
שלמה מולה (קדימה):
לא צריך להקים ועדה לעבריינים פליליים.
זהבה גלאון (מרצ):
חבר הכנסת מולה, מה – –
היו"ר אופיר אקוניס:
למה לא צריך להקים ועדה?
זהבה גלאון (מרצ):
– – – מה בדיוק יעשה הצוות?
היו"ר אופיר אקוניס:
עוד לא הוקמה הוועדה.
זהבה גלאון (מרצ):
הרי בג"ץ קבע שצריך לפנות את המאחזים הבלתי-חוקיים. הרי הצוות הזה נועד לעשות חוק עוקף בג"ץ, או להכשיר את השרץ. אנחנו יודעים שהוועדה הזאת נועדה למשוך זמן. זה חלק מהניסיון לתקוע טריז ביחסים מול אבו מאזן. לכן אני קוראת מכאן, חברי חברי הכנסת, לראש הממשלה: עשית מהלך מנהיגותי אמיץ בשחרורו של גלעד שליט; תעצור עכשיו, תעכב את קידומן של התוכניות לבנייה במזרח-ירושלים, הימנע ממהלכים שפוגעים באבו מאזן, הימנע מפגיעה במעמדה הבין-לאומי של ישראל.
שמענו את הילרי קלינטון, את מזכ"ל האו"ם, את הממונה על האיחוד האירופי. כולם מותחים ביקורת על המדיניות של ראש הממשלה בעניין הבנייה במזרח-ירושלים. הרי כל הרצון הוא למנוע רצף טריטוריאלי בין מזרח-ירושלים לגדה כדי לנסות ולטרפד כל הסדר עתידי. אני קוראת לך להקפיא את הצוות להכשרת המאחזים הלא-חוקיים. במקום לחדש את המשא-ומתן, תפסיק לזרוק עצם לקואליציה הימנית שלך, הימנית-מתנחלת שלך, בזה שאתה רוצה להכשיר את המאחזים הבלתי-חוקיים. הרי בג"ץ כבר קבע שמדובר במאחזים בלתי חוקיים, ובג"ץ קבע גם שהקמת התנחלויות אינה בגדר עילה ביטחונית ואין צידוק לחמוס קרקעות פרטיות. כל המהלכים האלה, חברי חברי הכנסת, נועדו לטרפד כל הסדר עתידי עם אבו מאזן.
אני רוצה לקרוא מכאן לראש הממשלה, לחזור ולקרוא: אתה ניצב – כמה זמן נותר לי, אדוני?
היו"ר אופיר אקוניס:
שתי דקות שלמות.
זהבה גלאון (מרצ):
אוקיי. אתה ניצב, אדוני ראש הממשלה, בפני תחילתו של מושב שבו תיאלץ להתמודד עם תוצאות המחאה החברתית, עם כך שהציבור התעורר מהעיוורון הקולקטיבי שהוא היה שרוי בו וראה איך הפערים החברתיים צומחים, איך הערבות והסולידריות ההדדית נעלמות. כל ועדות טרכטנברג, או כל ועדת-טרכטנברג היא אחיזת עיניים, היא טרכטנבלוף – קראתי לה, ואני עדיין חושבת שהמלה נכונה.
עשית מהלך – – –
דוד רותם (ישראל ביתנו):
רגע רגע, את קראת – – –
זהבה גלאון (מרצ):
עשית מהלך אמיץ – – –
היו"ר אופיר אקוניס:
תודה.
זהבה גלאון (מרצ):
עשית מהלך אמיץ כששחררת את גלעד שליט. אתה לא יכול להתעלם מהמחאה. אתה לא יכול להתעלם מזה שהמחאה היא כלל-עולמית. תראו מה קורה בניו-יורק ובערים אחרות בארצות-הברית.
כל ההצעות האלה שהוועדה המליצה אלה הבטחות חסרות כיסוי. אתם יודעים, הרי מחצית מההצעות הן חוקים קיימים שכל שנה הממשלה הזו מבטלת או מייבשת אותם בחוק ההסדרים, והמחצית השנייה הם חוקים שהממשלה בכלל לא מאשרת להם תקציב.
לכן, חברי חברי הכנסת, אני קוראת מכאן לראש הממשלה: יש לך שני נושאים לטפל בהם בו-זמנית: הנושא המדיני, כדי שלא נהיה מבודדים בעולם, והנושא החברתי-כלכלי. צעדים מעוקרים, ללא עלות תקציבית, שאתה מציע, זה בלוף. ולכן, אני קוראת לך לפתוח במשא-ומתן עם אבו מאזן על שחרור 500 האסירים הבאים, ולהיכנס למשא-ומתן על סוגיות הליבה, לבטל את חוק ההסדרים ואת התקציב הדו-שנתי, ובעיקר לתמוך בהצעות החוק של מרצ לחוק-יסוד: זכויות חברתיות. תודה רבה.
היו"ר אופיר אקוניס:
תודה רבה, גברתי. תודה.
דוד רותם (ישראל ביתנו):
– – –
היו"ר אופיר אקוניס:
היא לא עונה על שאלות, חבר הכנסת רותם. חבר הכנסת אחמד טיבי, גם הוא בנושא – – –
קריאה:
– – –
היו"ר אופיר אקוניס:
לא, לא. עכשיו חבר הכנסת טיבי הוזמן. הוא ידבר עשר דקות, ואחר כך אם ירצה חבר הכנסת טיבי, הוא ישיב לך על שאלות – אם הוא ירצה. אבל, זה בתוך עשר הדקות. חבר הכנסת טיבי, אתה יכול להשיב לו – – –
אחמד טיבי (רע"ם-תע"ל):
זו לא שעת שאלות לשר אחמד טיבי.
היו"ר אופיר אקוניס:
לא, בדיוק. נכון מאוד, אכן כך. בבקשה, אדוני. עשר דקות. תודה.
אחמד טיבי (רע"ם-תע"ל):
אדוני היושב-ראש – – –
היו"ר אופיר אקוניס:
חבר הכנסת מולה, חבר הכנסת טיבי התחיל לדבר.
אחמד טיבי (רע"ם-תע"ל):
נא לפזר את ההפגנה.
היו"ר אופיר אקוניס:
אכן כך.
אחמד טיבי (רע"ם-תע"ל):
איפה שאת נמצאת יש מוקד התעניינות.
היו"ר אופיר אקוניס:
וחברת הכנסת גלאון מפריעה לך. בבקשה, גברתי. בבקשה, אדוני.
קריאה:
– – –
היו"ר אופיר אקוניס:
בבקשה, אדוני.
אחמד טיבי (רע"ם-תע"ל):
תודה רבה.
אדוני היושב-ראש, כאשר אנחנו באים לדון במסקנות ועדת-טרכטנברג, וגם בנושא הקוורטט, הנושא המדיני – אני אתחיל מוועדת-טרכטנברג, שכשהוקמה היא היתה נטולת ערבים. לא מצאו ערבי אחד שיהיה חבר בצוות 14 החברים הקבועים.
שלמה מולה (קדימה):
מתוך 20% מאזרחי ישראל לא מצאו אחד.
אחמד טיבי (רע"ם-תע"ל):
20% מהאוכלוסייה ו-50% מהמצוקה.
ישראל אייכלר (יהדות התורה):
גם לא חרדים.
אחמד טיבי (רע"ם-תע"ל):
גם לא חרדים, אבל חרדים הם יהודים. היו 14 יהודים, וזה ההבדל.
אדוני היושב-ראש, אחרי הלחץ הציבורי צירפו אשה ערבייה לצוות תעסוקה, תעסוקת נשים. אני קורא את הדוח כמוכם ורואה שבמחאה החברתית שכותרתה היתה: מצוקת דיור, בעיות שיכון וכדומה, הערבים לא קיימים כמעט בדוח. הם קיימים בנושא אחד, שזה תעסוקת נשים – וזה חשוב, אני לא מקל ראש בזה, תיכף נדבר על זה; בכל מה שקשור לנושא הקריטי ביותר, בעיות מצוקה, תכנון ובנייה, תוכניות מיתאר, חלקות בנייה לצעירים, שיכון או דיור ציבורי, שלא קיים, הריסת בתים – זה לא קיבל מספיק תשומת לב בדוח-טרכטנברג.
מה כן קיבל תשומת לב? תעסוקת נשים. זה חשוב. אפילו הקציבו סכום נכבד לנושא הזה. אבל מי שקורא בין השורות, ואני כיושב-ראש ועדת חקירה פרלמנטרית לקליטת ערבים מחויב לקרוא בין השורות תמיד, אבל ביתר שאת כאשר מדובר בטרכטנברג, בדוח: כאשר מדובר בנשים יהודיות, באמהות במעמד ביניים, טרכטנברג מטיל את האחריות על הממשלה. הוא הפנים שהממשלה אחראית למצוקה של החלק החשוב הזה של החברה. כאשר מדובר בנשים ערביות הוא מטיל את האחריות למצוקה ולעוני עליהן, כאשר הוא אומר: הן מטופלות בילדים רבים, יש בעיות השכלה, שפה וכישורים מקצועיים שהן בעלות מאפיינים תרבותיים וערכיים, והן גרות בפריפריה.
קריאה:
– – –
אחמד טיבי (רע"ם-תע"ל):
אוקיי. טוב ששאלת, כי אם לא היית שואל לא הייתי מסביר: א. על טרכטנברג לדעת כי האשה הערבייה מזמן לא יולדת הרבה; שיבדוק את שיעור הילודה בקרב נשים ערביות, מלבד נשים בדואיות בנגב, ויראה שהשיעור ירד באופן דרסטי.
היו"ר אופיר אקוניס:
לכמה?
אחמד טיבי (רע"ם-תע"ל):
אני בטוח, חבר הכנסת נסים זאב, שלך יש יותר ילדים ממה שיש לי – אני בטוח. לי יש שתי בנות, לך יש פי-שניים – – –
היו"ר אופיר אקוניס:
אתה פחות מהממוצע.
אחמד טיבי (רע"ם-תע"ל):
אני לפחות לא מהווה איום דמוגרפי כמוך.
היו"ר אופיר אקוניס:
לא, מה הממוצע?
נסים זאב (ש"ס):
אני ואתה זה לא דוגמה.
היו"ר אופיר אקוניס:
נכון, אתם זה לא דוגמה.
אחמד טיבי (רע"ם-תע"ל):
ב. מזמן הנשים הערביות יותר משכילות ממה שהיה בעבר. יש יותר סטודנטיות ערביות בארץ מאשר סטודנטים, למשל, ויש מספר רב ביותר של נשים ערביות עם תעודת הוראה, תעודות אקדמיות. הן יוצאות עם שתי תעודות: תעודת אקדמאית ותעודת מובטלת. מפלים נגדה פעמיים. פעם מפני שהיא אשה, פעם מפני שהיא ערבייה. ולכן, מי שכתב את הדוח הזה חי בסטריאוטיפים ישנים, לא עדכניים; לא עדכניים. זאת לא האשה הערבייה של היום, שהיא מאוד רוצה לעבוד. יש בעיות תחבורה, למשל, שאם פותרים אותן אפשר לעבור מהפריפריה למרכז. אנחנו בדקנו בוועדה שלנו ומצאנו כי יש נכונות ויש רצון של האשה הערבייה לעבוד במרכז או לעבוד בעיר הקרובה למקום מושבה. חוץ מזה, למה אין בתוך היישובים הערביים מקומות תעסוקה? למה אין מפעלים? למה אשה ערבייה צריכה לעבור לכרמיאל, לנתניה, לכפר-סבא, לתל-אביב, לירושלים, כדי לעבוד? אבל, גם באילוצים האלה הרצון קיים.
יתירה מזאת, שכר הערבי נמוך ב-40% משכר היהודי בארץ. שעות הוראה במערכת החינוך, הערבי מקבל 16% פחות מתלמיד יהודי. אם ישוו את שעות ההוראה בין תלמידים יהודים לתלמידים ערבים ייקלטו במערכת 9,000 מורים ומורות, וזה יפתור את אחת הבעיות הכואבות של החברה הערבית – אבטלת מורים.
שלמה מולה (קדימה):
כל 4,000 המורות המשכילות יכלו לעבוד.
אחמד טיבי (רע"ם-תע"ל):
כן, 9,000 ייקלטו מייד אם תהיה השוואת שעות הוראה בין יהודים לערבים. תראו איזו תביעה קיצונית מעלים חברי הכנסת הערבים, שהם בדרך כלל קבוצה קיצונית – נכון, חבר הכנסת אגבאריה? – להשוות את שעות ההוראה בין תלמיד יהודי לתלמיד ערבי. והיות שחברי הכנסת הם קבוצה קיצונית, שלא מטפלת בדרך כלל בנושאים הקשורים בחברה הערבית, נא להודיע לנו מי חבר הכנסת היהודי שמוכן לקחת על עצמו להעלות את הדרישה הזאת ולהשיג אותה גם. אוקיי? אנחנו מפנים את הדרך. תביאו חבר כנסת יהודי שיפעל כדי להשוות בין שעות ההוראה של תלמיד יהודי ושעות ההוראה של תלמיד ערבי. לא דב חנין, מישהו אחר. אוקיי, אתם תיכשלו.
היו"ר אופיר אקוניס:
שניים, שניים התנדבו.
אחמד טיבי (רע"ם-תע"ל):
אני מבטיח לכם כישלון.
היו"ר אופיר אקוניס:
שניים התנדבו.
אחמד טיבי (רע"ם-תע"ל):
אוקיי, אני מבטיח לכם כישלון.
היו"ר אופיר אקוניס:
שלושה.
אחמד טיבי (רע"ם-תע"ל):
אוקיי, אז תתחילו לעבוד ותודיעו לנו.
היו"ר אופיר אקוניס:
– – – גם, אם הוא ירצה. ארבעה.
אחמד טיבי (רע"ם-תע"ל):
תשלחו לי אס.אם.אס כשאתם מצליחים.
היו"ר אופיר אקוניס:
ארבעה, אדוני. ארבעה מתוך – – –
אחמד טיבי (רע"ם-תע"ל):
אוקיי, ארבעה.
היו"ר אופיר אקוניס:
אתגרת את חברי קדימה והם נענו לאתגר. ארבעה מהחברים.
קריאות:
– – –
היו"ר אופיר אקוניס:
נציג הליכוד הוא שר החינוך, ואנחנו לא מתערבים לשר החינוך בעבודתו החשובה.
שלמה מולה (קדימה):
– – – בעד אפליה.
היו"ר אופיר אקוניס:
לא, חס וחלילה, חלילה.
אחמד טיבי (רע"ם-תע"ל):
אני רוצה לומר, שר החינוך, לפני כמה – – –
היו"ר אופיר אקוניס:
הנה. חלילה וחס. אמרתי – – –
קריאה:
– – –
אחמד טיבי (רע"ם-תע"ל):
שר החינוך, לפני כמה חודשים קיבל החלטה טובה לגבי שינוי הדרגתי של גני-ילדים באזור המשולש בתוכנית של שלוש שנים, וזה חשוב.
היו"ר אופיר אקוניס:
בבקשה. זה טיבי אומר, לא אני.
אחמד טיבי (רע"ם-תע"ל):
זה חשוב, אבל – אגב, הוא קיבל החלטה חשובה לגבי אבטחת בתי-ספר של 50 מיליון שקל במגזר הערבי. אבל, אני רוצה משהו יותר טריוויאלי, יותר עקרוני. אני רוצה שוויון בין שעות הוראה של תלמיד יהודי ותלמיד ערבי – זאת הדרישה הקיצונית, המתלהמת, שלי ושלנו.
אדוני היושב-ראש, בשתי הדקות שנותרו אני רוצה להתייחס לקוורטט, כי זה בכותרת של הבקשה. מחר או מחרתיים הקוורטט ייפגש גם עם המשלחת הישראלית וגם עם המשלחת הפלסטינית בנפרד. הפלסטינים אומרים שהם מוכנים לשוב לשולחן המשא-ומתן, בתנאי שתהיה הקפאה של התנחלויות והכרה בבסיס של גבולות 67'.
לאחרונה היתה עסקה, שאמרתי שהיא עסקה טובה לשני הצדדים – גם לעם הפלסטיני וגם לעם הישראלי, לשני הצדדים – והיא פוליטית טובה גם לבנימין נתניהו וגם ל"חמאס". פלסטיני שגר בעזה או בשכם, כשאתה שואל אותו או הוא שואל את עצמו: איך אפשר לשחרר אסירים טוב יותר, באמצעות אבו מאזן בשולחן המשא-ומתן, או באמצעות חטיפת חיילים של "חמאס"? התשובה הטבעית והנכונה היא חטיפת חיילים באמצעות כוח. זה המסר שמשדרת הממשלה, ממשלת ישראל, שמסרבת לשחרר אסירים באמצעות משא-ומתן ולקיים הסכמים והבנות שהיו עם ממשלת אולמרט, שלאחר עסקת שליט יהיה שחרור מסיבי של אסירים, באותו מספר, באותה איכות, לאבו מאזן.
יעקב אדרי (קדימה):
יכול להיות שיהיה בנגלה הקרובה.
אחמד טיבי (רע"ם-תע"ל):
לא, הנגלה הקרובה של ה-550 שייכת לעסקה של "חמאס", נקודה. אבו מאזן לא מסכים להיכנס אליה. מה, ייתנו לו – זה שייך לעסקה של ה-1,000. חוץ מזה, ישראל קובעת מי יהיה ב-550; לא הפלסטינים, לא המצרים – ישראל. זה ההסכם.
יעקב אדרי (קדימה):
אז יקבעו.
אחמד טיבי (רע"ם-תע"ל):
אני מדבר על משהו אחר, חבר הכנסת אדרי. אני מדבר על שחרור, למשל, של 1,000 אסירים. למה שלא ישוחררו 1,000 אסירים על-פי הבנה – – –
היו"ר אופיר אקוניס:
אדוני, על-פי מצוות יושב-ראש הכנסת, כל אחד מקבל עוד שתי דקות. כך הוא אמר לי כשהתחלפנו. אז שתי דקות, אבל אלה הן אחרונות.
אחמד טיבי (רע"ם-תע"ל):
אוקיי, תודה רבה. אני סתם זורק תהייה באוויר, ואני יודע שכנראה התשובה עליה תהיה שלילית, מן הסתם, כי מישהו אולי לא אהב את העובדה שאבו מאזן נסע לאו"ם, נשא נאום למהלך הזה, ולכן, אל – – –
שלמה מולה (קדימה):
– – –
אחמד טיבי (רע"ם-תע"ל):
תקשיב טוב. אל יופתע מישהו אם שני התנאים לחזרה למשא-ומתן יהפכו לשלושה: במקום הקפאת התנחלויות מחר או מחרתיים וגבולות 67', חזרה למשא-ומתן תהיה הקפאת התנחלויות, גבולות 67' ושחרור אסירים.
דוד רותם (ישראל ביתנו):
אם אתה תמשיך לתת להם – – –
אחמד טיבי (רע"ם-תע"ל):
אגב, אני תומך בזה.
דוד רותם (ישראל ביתנו):
אתה בתור יועץ משפטי, בוודאי.
אחמד טיבי (רע"ם-תע"ל):
אני תומך בזה. אני חושב שצריך לשחרר.
היו"ר אופיר אקוניס:
לכן אין חזרה למשא-ומתן.
קריאה:
– – –
אחמד טיבי (רע"ם-תע"ל):
אולי יש מישהו בצד הישראלי שלא רוצה כל כך לחזור למשא-ומתן – –
היו"ר אופיר אקוניס:
רוצים מאוד, אבל בלי תנאים מוקדמים, השר איתן.
אחמד טיבי (רע"ם-תע"ל):
– – הוא ייאלץ לקבל הכרעות מדיניות. אז אני שייך לאלה שחושבים שעדיף לשחרר אסירים, ורצוי בלי חטיפות אלא בשולחן המשא-ומתן, ואני קורא לשחרר אסירים בלי חטיפות, בשולחן המשא-ומתן. אבל לצערי הרב, המסר של ממשלת ישראל, שבמשא-ומתן לא רוצים, בחטיפות זה אפשרי. אני מודה לך, אדוני.
היו"ר אופיר אקוניס:
תודה, אדוני. אני מאוד מודה לך.