קטע מדברי הכנסת
הצעות לסדר-היום
דוח-טרכטנברג וההתעלמות ממצוקות האוכלוסייה הערבית
היו"ר אופיר אקוניס:
חבר הכנסת גאלב מג'אדלה, הצעה נוספת לסדר-היום: דוח-טרכטנברג וההתעלמות ממצוקות האוכלוסייה הערבית – הצעות לסדר-היום מס' 6282 ו-6278. בבקשה, אדוני, עשר דקות, ואחריו – חבר הכנסת זחאלקה. אם הוא לא יגיע – חבר הכנסת חנין.
גאלב מג'אדלה (העבודה):
אדוני היושב-ראש, כבוד השר, עמיתי חברי הכנסת, החברה הישראלית – כל מי שדיבר בחודשיים האחרונים על ועדת הפרופסור טרכטנברג הביע הערכה גם לאיש, גם לוועדה, וזה לא הנושא שלנו, הוועדה. שום ועדה, תהיה אשר תהיה, לא תוכל להחליף את מדיניות הממשלה או מדיניות של ממשלה שתיקבע על-ידי הממשלה כדרך של התנהלות. לכן אני אומר שהממשלה לא יכולה להסתתר מאחורי דוח ועדת-טרכטנברג. טוב יעשה ראש הממשלה אם ייקח את המחאה החברתית ואת דוח-טרכטנברג ויבנה עם ממשלתו מדיניות חדשה שתתאים למציאות החדשה. ומי שלא מכיר במציאות חדשה שנוצרה בעקבות המחאה החברתית והתביעה והדרישה לצדק חברתי, עיניו לא בראשו.
אני אומר לך, אדוני היושב-ראש, המחאה החברתית הזאת היא ברכה לחברה הישראלית. היא פתחה את העיניים להרבה אנשים בהנהגת המדינה, וטוב היה אם היא היתה קמה קודם, לפני זה. אסור לא לקחת אותה ולהפיק לקחים מכל מה שהיא עשתה, המחאה הזאת. וזה הזמן גם לחזק את מנהיגיה ואת מוביליה ולחזק את ידם על כל מה שהם עשו למען החברה הישראלית.
אני עושה פסק-זמן בעניין הזה ואני אומר לך: תראה, אני גם יודע להכיר ולומר לראש הממשלה יישר כוח על ביצוע ההסכם עם "חמאס" לשחרור שליט למשפחתו ולארצו, ובמקביל גם שחרור האסירים. אין ספק שההחלטה המנהיגותית הזאת יצרה אופטימיות סבירה ואמיתית בחברה הישראלית, וגם בחברה הפלסטינית. כי אנחנו רוצים גם בזה. אנחנו רוצים רוח אופטימית כדי לקדם כל תהליך לטובת אמון בין ההנהגה הישראלית לכל הנהגה פלסטינית, גם אם אנחנו לא מסכימים אתה.
אני אומר לך, אני שיניתי את דברי מחבר הכנסת טיבי. אני לא רוצה חבר כנסת יהודי ולא ארבעה מתנדבים שייקחו על עצמם נושא לגיטימי של קידום הזכויות שלנו. אנחנו יודעים להביא לידי ביטוי ולהיאבק בכל הכלים בדרכים הלגיטימיות והדמוקרטיות של חברה תרבותית, כדי שנשיג וניישם מטרות ויעדים של השוויון האזרחי שלנו – גם אם חבר הכנסת נסים זאב לא מסכים.
אבל, אני אגיד לך, אדוני היושב-ראש, ואני אמרתי את זה – אני לא מבין, תאמינו לי. אולי יש מישהו שיכול להסביר לי איך מדינה וממשלה לא רוצה בטובתה ובטובת אזרחיה? הרי בשביל מה יש לנו ממשלה? כדי להבטיח את טובת האוכלוסייה והאזרחים של המדינה. אני עכשיו מדבר על היהודים. כאשר אתה לוקח 13,000 בוגרי הוראה, 70% ויותר מורות, מחזיקים ביד תעודת תואר B.Ed., יושבים בבית שש ושבע שנים, לא נקלטים במערכת החינוך, והאנשים האלה – אם אתה קולט אותם אתה מעלה 13,000 משפחות מתחת לקו העוני, קודם כול. אבל אחרי זה התל"ג של חבר הכנסת והשר איתן עולה בתור אזרח ישראלי. התל"ג שלך עולה מ-31,000 דולר ליותר. נפתחים בפניך שערים בקרן הבין-לאומית למטבע, בבנק העולמי. התהילה של ישראל עולה בעולם הכלכלי, עולים בדירוג – כל זה מפני שקלטת אלפי אזרחים בתעסוקה. עכשיו, שים תקציב מתקציב המדינה כדי לקלוט אותם. אתה מחזיר את זה פי-כמה. עשרות אלפי אקדמאים ערבים מובטלים.
אני לא מייצג את החרדים, אבל אני מוכן לייצג גם אותם. ההבדל הקטן הוא, שאנחנו רוצים לעבוד, וגם יש לנו מקצוע ביד, ומחזיקים בתואר, והמקצוע שלנו נחוץ. למה המדינה לא משקיעה בתעסוקה, לטובתה, כדי שתהיה צמיחה? הרי אתה קולט 30,000 עובדים בחברה הישראלית, 30,000 הולכים לסופר, 30,000 קונים, 30,000 מתלבשים יותר. הם מוציאים כסף, הם מייצרים צמיחה. הצמיחה הזאת היא לטובתה של המדינה כולה, לא רק של אזרחי ישראל הערבים, שגם הם נהנים בוודאי. תסביר לי, כבוד השר מיקי איתן, למה הממשלה הזאת לא עושה דבר פשוט אלמנטרי זה? לא רוצה ערבים? יש לה מדיניות גזענית נגד הערבים? לא רוצה בטובת אזרחי ישראל היהודים? לא רוצה יותר צמיחה לחברה הישראלית? אני לא מצליח לזהות למה.
השר מיכאל איתן:
אני מקבל את מה שאתה אומר, אני רק מציע שתיזהר קצת בהאשמות האלה, כי אתה עצמך היית שותף בממשלה שהיתה – – – אותו דבר ולא האשמת אותה – – –
גאלב מג'אדלה (העבודה):
ועשתה.
השר מיכאל איתן:
וגם עשתה.
גאלב מג'אדלה (העבודה):
ועשתה. אני אתן לך – אני עמדתי בראש משרד. אחוז העובדים הערבים – לפי החלטת ממשלה של שרון, 8% – – –
השר מיכאל איתן:
אנחנו מדברים עכשיו על העסקת המורים, לא מקצועות אחרים.
גאלב מג'אדלה (העבודה):
העסקת מורים? אני אתן לך. באתי לשר אלי ישי כשר התעסוקה ולשרה יולי תמיר כשרת החינוך, אמרתי להם: אנחנו, שלושתנו, בואו נשלב ידיים, נלך להסבה מקצועית, לקליטה. למה מורה ערבייה שיש לה ביד .B.Ed בפיזיקה, במתמטיקה, לא יכולה ללמד בחדרה? זה מקצוע ההתמחות שלה. למה מורה מוואדי-עארה, מבאקה, לא יכולה ללמד בפרדס-חנה? וחסרים מורים ביישוב היהודי. זה נקרא שאתה לוקח 1,500 מורים ומורות בתחומים מקצועיים, כמו מתמטיקה, פיזיקה, כימיה – לא ערבית – וקולטים אותם בבית-ספר יהודי. אחר כך אתה לוקח עוד 2,000 ואתה מוסיף שעות למשרד החינוך, שזה עולה לך מיליארד שקל, ואתה מקבל צמיחה ב-4 מיליארד שקל. אתה מוציא מיליארד כדי להרוויח 4 מיליארדים. זה לא טוב, לא כדאי? לכן אני לא מאשים, אני רק שואל אותך – תגיד לי, מה הסיבה שהממשלה שלך לא רוצה להשקיע מיליארד כדי לקבל 4 מיליארדים? וגם תעסוקה, גם צמיחה, גם הרגשה טובה יותר לאנשים, גם קו העוני יורד במקום לעלות. כל ההישגים האלה מותנים במדיניות ממשלה נכונה ונבונה לטובת האוכלוסייה הערבית, ובכלל אוכלוסיית המדינה כולה.
תסביר לי. יכול להיות שאני לא מבין – למה הממשלה לא שמה על סדר-יומה אוכלוסייה של 20% מאוכלוסיית המדינה שרוצה לעבוד, נותנת להם את הדבר הבסיסי: עבודה, תעסוקה? זה אחד מחמשת העקרונות של ז'בוטינסקי, מיקי איתן, אם אני לא טועה, כבוד השר. נכון?
מאיר שטרית (קדימה):
לא עבודה.
גאלב מג'אדלה (העבודה):
אחד מחמשת המ"מים.
מאיר שטרית (קדימה):
– – –
גאלב מג'אדלה (העבודה):
אחד מחמשת המ"מים של ז'בוטינסקי, אם אני לא טועה.
מאיר שטרית (קדימה):
זה לא עבודה – – –
גאלב מג'אדלה (העבודה):
לא עבודה? אה, רק – אז בואו נוסיף להם עוד אחד, לתורה של ז'בוטינסקי. אז גם עבודה, תעסוקה.
השר מיכאל איתן:
ז'בוטינסקי אמר שבגן-עדן – – –
גאלב מג'אדלה (העבודה):
חמשת המ"מים.
היו"ר אופיר אקוניס:
אבל מורה הוא בתוך זה. חינוך הוא בתוך זה. כן, חינוך הוא בתוך זה. ז'בוטינסקי יצא מנקודת הנחה שכולם עובדים.
השר מיכאל איתן:
עבודה – – –
היו"ר אופיר אקוניס:
הוא יצא מנקודת הנחה שכולם הולכים לעבוד.
גאלב מג'אדלה (העבודה):
חברה עובדת, חברה עובדת.
היו"ר אופיר אקוניס:
נכון מאוד.
השר מיכאל איתן:
סליחה, אפשר להעיר הערה?
גאלב מג'אדלה (העבודה):
אני מקשיב לך.
מאיר שטרית (קדימה):
– – –
גאלב מג'אדלה (העבודה):
אני מקשיב לאדוני השר.
היו"ר אופיר אקוניס:
אנחנו נוסיף לך שתי דקות.
השר מיכאל איתן:
ז'בוטינסקי אמר שעבודה בגן-עדן לא היתה. הבן-אדם קיבל עונש. בגן-עדן, בגלל מה שהוא עשה, הוא קיבל עונש שהוא יצטרך לעבוד כל חייו. הוא הבחין בין עבודה, שזה עונש, לבין עיסוק – שזה מטבעו של בן-אדם.
גאלב מג'אדלה (העבודה):
תודה על ההסבר.
השר מיכאל איתן:
נמשיך על זה אחר כך.
גאלב מג'אדלה (העבודה):
תודה על ההסבר.
עכשיו, לגבי כבוד הפרופסור טרכטנברג והוועדה שלו – אומר לנו בדוח: לאוכלוסייה הערבית צריך פתרונות ייחודיים. אז מה הוועדה עשתה? לא עסקה בפתרונות ייחודיים? לא בשביל זה היא קמה? לא זאת המטרה שלה? הוא אומר, בכתבו: צריך לאוכלוסייה הערבית פתרונות ייחודיים. אז יש לנו ועדת משנה של ועדת הכספים והכלכלה לדיור בחברה הערבית, שקמה במרס, עוד לפני המחאה, ואנחנו יושבים כבר ארבעה חודשים. אומרים לו: בוא תאמץ את ההמלצות שלנו במסגרת שלך, והם אפילו לא פוגשים אותנו. למה? כי עשינו עבודה טובה, כי שמנו את האצבע על הבעיות – ויושב כאן השר לשעבר, שר הפנים שטרית: הרחבת שטחי הגבולות של תוכנית המיתאר ליישוב הערבי. זו מצוקה שמאיר שטרית, בתור שר הפנים, נלחם בשביל זה.
בנימין בן-אליעזר (העבודה):
אבל, לפני כן יש 62 יישובים שעדיין אין להם תוכניות מיתאר. שיגמרו קודם את זה.
גאלב מג'אדלה (העבודה):
נכון, נגיע לזה.
היו"ר אופיר אקוניס:
סליחה, נותרו לך רק עוד דקה וחצי.
גאלב מג'אדלה (העבודה):
דקה וחצי?
היו"ר אופיר אקוניס:
זה כבר בתוך התוספת, אדוני.
גאלב מג'אדלה (העבודה):
אחרי ההפרעות של השר ואחרי שתי הדקות שהיושב-ראש יש לו סמכות לתת?
היו"ר אופיר אקוניס:
לא, זה לעכשיו, בתוך שתי הדקות.
גאלב מג'אדלה (העבודה):
אני מודה לך, אז יש לי ארבע דקות.
בנימין בן-אליעזר (העבודה):
הוא מדבר גם בשמי.
היו"ר אופיר אקוניס:
על חשבון פואד אתה מקבל עוד דקה, כי פואד ביקש. רק בגלל זה.
גאלב מג'אדלה (העבודה):
אחרי זה, כבוד השר, להרחיב את התוכניות המפורטות. לפני זה, מה שהציע השר לשעבר בן-אליעזר, הכרה ביישובים שלא מכירים בהם ואין להם תוכניות מיתאר בכלל. ב-2011, יישובים ערביים ללא תוכניות מיתאר במדינת ישראל, זה נשמע לך בוודאי הזוי, כבוד השר איתן. לא לדבר על הקצאת קרקעות נוספות וחדשות מאדמת המדינה לבנייני ציבור.
מאיר שטרית (קדימה):
בניית עיר ערבית. זו החלטת ממשלה.
גאלב מג'אדלה (העבודה):
החלטת ממשלה שהשר שטרית הוביל להקמת עיר ערבית חדשה. אפילו חבר הכנסת זחאלקה הציע בא-רוחה, באזור ואדי-עארה, איפה שיש קרקעות מדינה, יותר מ-13,000 דונם.
מאיר שטרית (קדימה):
אלה קרקעות מדינה.
גאלב מג'אדלה (העבודה):
ומה אני אגיד לך, כבוד השר מיקי איתן, הפתרונות הייחודיים האלה שעכשיו אנחנו מציעים – כל מה שצריכה הממשלה לעשות זה לשדר מסר לאזרחיה הערבים שהם אזרחים הנמצאים על סדר-יומה ושהיא דואגת להם או לקיומם בכבוד. זה כל מה שצריך לעשות. זה הדבר הבסיסי שדורש אזרח מהמדינה.
ואחר כך באים ישראל ביתנו בהנהגת יושב-ראש ועדת החוקה, חוק ומשפט מר רותם, ותובעים מאתנו נאמנות. נאמנות למה? נאמנות למדינה שמובילה אותה ממשלה שלא לוקחת אחריות על אזרחיה? נאמנות לממשלה שאזרחיה לא על סדר-יומה? מדיניות ממשלה שתובעת מאזרחיה נאמנות על כך שהיא מחוקקת להם שבעה חוקים גזעניים בקדנציה אחת, בשנתיים? איזו נאמנות? אני מוכן להיות נאמן למדינה, בתנאי שקודם כול המדינה תהיה נאמנה לי. שתהיה נאמנות הדדית – שהמדינה תהיה נאמנה לאזרחיה, כדי לחיות בכבוד, להיות בתעסוקה – יחיה בכבוד, ירגיש שהוא חלק אינטגרלי של המדינה הזאת שדורשת ממנו נאמנות. הדבר הבסיסי: נאמנות הדדית בין המדינה לבין אזרחיה.
היו"ר אופיר אקוניס:
תודה. תודה, אדוני.
גאלב מג'אדלה (העבודה):
ובזה אני מסיים, אדוני היושב-ראש, לפי בקשתך, אף שמגיע לי קצת זמן.
היו"ר אופיר אקוניס:
לא, אתה קיבלת, וגם דקת-פואד הסתיימה.
גאלב מג'אדלה (העבודה):
אבל אני אהיה כלפיך, בתור סגן יושב-ראש כאן – – –
היו"ר אופיר אקוניס:
לא, תשמע, קיבלת עשר דקות, עוד שתי דקות היושב-ראש ודקת-פואד.
ג'מאל זחאלקה (בל"ד):
– – – כבוד היושב-ראש.
היו"ר אופיר אקוניס:
ודקת-פואד הוא קיבל, שזה דבר מחוץ לתקנון.
גאלב מג'אדלה (העבודה):
דקת-פואד זה תמיד שווה.
היו"ר אופיר אקוניס:
דקת-פואד היתה הדקה הכי איכותית שלך.
גאלב מג'אדלה (העבודה):
לכן, אני מסיים, אדוני היושב-ראש, ואני אומר לך שאני מקווה שהשר מיקי איתן יעביר חלק מדברי לכבוד ראש הממשלה, שקיבל היום מאתנו גם יישר כוח, גם ידענו להגיד לו ביושר כל הכבוד, ואני מקווה שעכשיו הוא יתחיל לטפל בשני נושאים: גם המחאה החברתית האמיתית וגם הנושא המדיני, כי בלי שני הדגלים האלה אין לנו זכות קיום בכבוד, לא יהודים ולא ערבים. תודה רבה.
היו"ר אופיר אקוניס:
תודה, אדוני. אני מאוד מודה לך. עכשיו אתם צריכים להחליט מי מדבר. אתה. בבקשה, חבר הכנסת ג'מאל זחאלקה, משום שהגעת ממש בשתי הדקות האחרונות. ביקשו שאם לא תגיע, חבר הכנסת חנין יחליף אותך, אבל חבר הכנסת חנין בלאו הכי כבר נרשם להצעה אחרת, אז יש לך עשר דקות או 12, כפי שביקש היושב-ראש. מובן שהשר ישיב קודם. אתה משיב מייד אחריו. בבקשה, אדוני.
ג'מאל זחאלקה (בל"ד):
כבוד היושב-ראש, רבותי חברי הכנסת, באתי עכשיו מבית-משפט השלום בכפר-סבא ולא הספקתי להיות נוכח – רציתי, אבל לא הספקתי להיות נוכח בדיון על מעצרם של 14 צעירים ערבים שהפגינו מול כלא השרון להביע את מורת רוחם מכך שלא שוחררו שלוש אסירות מסוימות שהיו צריכות או שהיה צפוי שישוחררו ולא שוחררו, בדרישה לשחרר אותן. הבעיה היא שהמשטרה לא ראתה בעין יפה את ההפגנה הזאת, ועצרה – – –
קריאה:
– – –
נחמן שי (קדימה):
אתה מאוד מנומס. אתה מאוד מנומס.
השר מיכאל איתן:
חבר הכנסת זחאלקה – – –
ג'מאל זחאלקה (בל"ד):
תן לי, תן לי – – –
השר מיכאל איתן:
מעניין אותי לדעת – – –
ג'מאל זחאלקה (בל"ד):
אני רוצה להגיד לך – אתה הרי משפטן, אתה יודע. קודם כול, העצורים מכחישים את הטענה הזאת, אבל אפילו אם הם אמרו, זה עדיין לא עבירה שמצדיקה. זה דבר שצריך להיות עליו דיון ציבורי. אנחנו מבדילים תמיד – – –
היו"ר אופיר אקוניס:
צריך להיות דיון ציבורי על חטיפת חיילים, לא?
ג'מאל זחאלקה (בל"ד):
לא, לא. דיון ציבורי על אירוע זה או אחר. זה משהו – להבדיל מעבירה שצריך מעצר וצריך להגיש כתב אישום בגינה. זה לא אותו דבר. יש דברים שאתה לא אוהב ומקוממים אותך ומכעיסים אותך, אבל זה עדיין לא עבירה, כי אתה יודע שבשביל שתהיה עבירה צריך שיתקיים מבחן של סבירות, של ממשות, לא ככה. אני יכול לעמוד מול שוטר, להגיד כל מיני דברים – –
היו"ר אופיר אקוניס:
לא, זה לא נכון.
ג'מאל זחאלקה (בל"ד):
– – אני יודע שאני לא משפיע על השוטר. אני לא יכול לשבש את – – –
היו"ר אופיר אקוניס:
בבקשה. רק שר המשפטים שטרית, שחוקק את חוק ההסתה, יכול להגיד לך כמה דברים בעניין.
ג'מאל זחאלקה (בל"ד):
גם השר שטרית. גם השר שטרית, כאשר הוא הקל בנושא הגשת כתב אישום, עדיין מבחן של סבירות ומבחן של ממשות קיימים, הוא לא מחק אותם לגמרי. לכן, בעניין הזה לא מתקיימים המבחנים האלה.
אני רק טוען שגם יש בעיה ולקונה בחוק. בשביל לחקור אדם על עבירה של הסתה, צריך אישור של היועץ המשפטי. מה עושה המשטרה? היא עושה את זה בעצלתיים. היא לא יכולה לחקור, מחכים כבר מיום חמישי עד היום, בעצם עד אתמול בערב, שקיבלו אישור של היועץ המשפטי לחקור, שאפשר בכלל להתחיל בחקירה.
קודם כול, אי-אפשר לחקור. יש עבירות בארץ שאסור להתחיל חקירה בהן בלי אישור של היועץ המשפטי, בעיקר עבירות שיש להן אופי פוליטי – הסתה, המרדה, כל מיני עבירות כאלה – וזה בצדק. אני אומר שהמשטרה מחזיקה אנשים בני-ערובה עד שהיא מקבלת אישור של היועץ המשפטי.
ישנה טענה – הם הואשמו בהתקהלות לא חוקית. הגיע הזמן לחנך את המשטרה מה זה התקהלות חוקית ומה זה לא חוקי. הקצינים, איך אומרים, לוקחים לעצמם דרור – 40 אנשים שעומדים ומפגינים זה לא התקהלות לא חוקית. עם כל הכבוד זה חוקי לגמרי. צריך שתהיה התאספות למען ביצוע עבירה מסוימת בשביל שזה יהיה לא חוקי. כלומר, 40 אנשים בארץ שעומדים, שלא מפריעים לתנועה, שלא עושים שום דבר, העמידה שלהם היא חוקית לגמרי, למהדרין. רק מ-50 אנשים ומעלה יכול קצין להגיד שהיא הפגנה חוקית, עד שמכריזים עליה שהיא לא חוקית.
השר מיכאל איתן:
להורות להם להתפזר.
ג'מאל זחאלקה (בל"ד):
יפה. הם התפזרו לפי הסיכום. אז אני אומר שיש כאן מצב אבסורדי, מעצר שרירותי. יכול להיות שהקריאות, שהם אמרו כל מיני דברים, ההפגנה הכעיסה את השוטר, אבל כעס של שוטר זה לא סיבה. אני בטוח שההר הזה – כל מה שהיה בתקשורת – יוליד עכבר, ואפילו עכברוש קטן. איך אומרים, אין מסד – – –
מאיר שטרית (קדימה):
עכברוש קטן יותר גדול מעכבר.
ג'מאל זחאלקה (בל"ד):
עכברוש מפלסטיק.
היו"ר אופיר אקוניס:
עכברוש הוא יותר גדול מעכבר. נכון. הפוך.
ג'מאל זחאלקה (בל"ד):
טוב, אני רק רציתי – אבל לא עכברוש אמיתי. לא אמיתי, מפלסטיק. שום דבר.
יש הבדל. הגיע הזמן להבדיל בין דיון שיכול להיות חריף ומכעיס לבין האשמה פלילית. זה לא אותו דבר.
נחמן שי (קדימה):
אבל לא הבעת את דעתך – אני מאזין לך – על הדברים שמיוחסים להם – – – זה מאוד חשוב – – –
ג'מאל זחאלקה (בל"ד):
האמת, אני אגיד לך את דעתי. אני מתנגד תכלית הניגוד לשימוש באלימות ולקריאות לשימוש באלימות. המאבק הציבורי שלנו, של הציבור הערבי – ואני חוזר על זה כל פעם, ורוצה שיקשיבו לי – – –
מאיר שטרית (קדימה):
זה דבר חיובי.
ג'מאל זחאלקה (בל"ד):
אנחנו, הציבורי הערבי, יש לו בחירה אסטרטגית של מאבק פוליטי, לגיטימי, ציבורי, במסגרת החוק – ההנהגה הערבית. אתה יכול לא לאהוב את מה שאנחנו עושים, אבל זו בחירה אסטרטגית, ואנחנו קנאים בנושא הזה ואנחנו מחנכים את הנוער בנושא הזה. אנחנו נגד כל סטייה מהנושא הזה ואנחנו נגד כל מעבר של קווים אדומים. זה המאבק הפוליטי שלנו. מעולם לא עשינו דבר אחר.
זה שקצין אמר שמישהו, איזה ילד, אמר משהו, זה לא סיבה לעצור 14 ילדים, 14 צעירים. יכול להיות – – –
היו"ר אופיר אקוניס:
ומה היה בבית-המשפט?
ג'מאל זחאלקה (בל"ד):
בבית-המשפט – אני בטוח שבית-המשפט – – –
היו"ר אופיר אקוניס:
הארכת מעצר. לא חיכית לסוף הדיון?
ג'מאל זחאלקה (בל"ד):
סליחה?
היו"ר אופיר אקוניס:
הרי חיכית לסוף הדיון.
ג'מאל זחאלקה (בל"ד):
לא, בית-המשפט לא החליט.
היו"ר אופיר אקוניס:
אוקיי, לא החליט.
ג'מאל זחאלקה (בל"ד):
אני בטוח שלא יהיה כתב אישום בנושא הזה, וניפגש. אני בטוח. כי אין, אין רגליים, אין. הם לא אמרו, אבל אפילו אם אמרו ככה בפני סוהרים, זה עדיין לא עבירה, לא מתממש, לא נבנה עד כדי עבירה פלילית.
היו"ר אופיר אקוניס:
טוב.
ג'מאל זחאלקה (בל"ד):
להבדיל מדיון ציבורי – שאפשר לעשות אותו, אני לא אומר שלא, אבל אי-אפשר לעשות דבר כזה ולצנן, כי יש לזה אפקט מצנן. מה אני אומר? ההגבלות – שים לב, יש כאן עניין עקרוני. אם המשטרה מתעללת כל פעם בהפגנה זו, בהפגנה אחרת, מה קורה? הציבור נמנע מלהפגין. יש אפקט של מה שנקרא צינון, של צינון, cooling. אתה מצנן את זכות הציבור או את ההתלהבות ואת הנכונות של הציבור להביע את דעתו ולהשתתפות פוליטית. אנחנו צריכים לעשות את ההיפך – לעודד את הציבור לפעילות פוליטית, לא לצנן אותו, לא כל פעם לשפוך עליו מים קרים.
אני חושב שהנושא הזה צריך לבוא לדיון בכנסת, וגם הנושא הזה של הגבלת הזמן שהמשטרה יכולה להחזיק אנשים במעצר עד שהיא תקבל אישור מהיועץ המשפטי. זה תרגיל חדש. מחזיקים אנשים ארבעה ימים עד שהם מקבלים אישור. זה לא יכול להיות.
על ועדת-טרכטנברג, כבוד היושב-ראש, אני רוצה להגיד את הדברים הבאים – – –
היו"ר אופיר אקוניס:
בבקשה.
ג'מאל זחאלקה (בל"ד):
קודם כול, המשבר הוא משבר בין-לאומי – צריך להגיד את זה – והוא משבר כפול, הוא גם משבר פוליטי וגם משבר כלכלי. למה המשבר הכפול הזה דווקא בימים האלה מוליד את המחאה – הוליד את המחאה בעולם הערבי, הוליד את המחאה בישראל, הוליד את המחאה בארצות-הברית, והוא עלול להוליד את המחאה מחר בבריטניה ובצרפת ובכל מיני מקומות? בגלל ההתמוטטות של הוויכוח הפוליטי, בגלל חוסר פולריזציה.
היו"ר אופיר אקוניס:
ההיפך, בגלל התעצמות הוויכוח.
ג'מאל זחאלקה (בל"ד):
בגלל חוסר קיטוב. מפני שקדימה זה כמו הליכוד בעניינים כלכליים-חברתיים, ומפני שאובמה התקפל והוא נעשה כמו הרפובליקנים בעניינים חברתיים-כלכליים, ואז – – –
היו"ר אופיר אקוניס:
אובמה גם לא – – – בבקשה.
ג'מאל זחאלקה (בל"ד):
אל תתווכח אתי. אני מדבר על תהליך בין-לאומי שקורה – –
היו"ר אופיר אקוניס:
ודאי. נכון.
ג'מאל זחאלקה (בל"ד):
– – אני לא בא להתווכח ויכוח קנטרני פה או שם. תקשיב, אל תסכים אתי.
היו"ר אופיר אקוניס:
אני תמיד מקשיב לך.
ג'מאל זחאלקה (בל"ד):
תאמין לי, מה שאני אומר זה לא רק דעתי, זה דעתם של כלכלנים – –
היו"ר אופיר אקוניס:
נכון.
ג'מאל זחאלקה (בל"ד):
– – מאוד חשובים בעולם – –
היו"ר אופיר אקוניס:
אני מסכים אתך שיש ויכוח. נכון.
ג'מאל זחאלקה (בל"ד):
– – שמנתחים את התהליכים הגלובליים שקורים.
היו"ר אופיר אקוניס:
יש ויכוח.
ג'מאל זחאלקה (בל"ד):
כאשר יש לך משבר כלכלי וגם הממשל, השלטון, וגם האופוזיציה, החלופה לשלטון, הם אותו דבר – האופוזיציה היא אופוזיציה מבחינת כוח פוליטי, היא לא אופוזיציה מוסרית – מחיקת המוסר מהמעש הפוליטי. אין ויכוח מוסרי בארצות-הברית, אין ויכוח מוסרי בישראל, זה ויכוח כוחני על השלטון, אך ורק. איזה כוח מוסרי בעניינים חברתיים-כלכליים יש לקדימה? שום דבר שונה מהליכוד. אותו דבר, אותו עולם של דרוויניזם חברתי.
איפה המחאה על ההרס הטוטלי שעשה נתניהו בארץ? למה שכבת הביניים צעקו? אני אגיד לך למה צעקו. הרי זה ברור, אני כבר – לא תמיד מקשיבים לנו. חבר כנסת ערבי שמדבר, עושה ניתוח כלכלי, זה, איך אומרים, too much. אבל לפני שנתיים ולפני שלוש שנים אני טענתי שנתניהו הורס את שכבת הביניים, להבדיל ממרגרט תאצ'ר, חביבתו, שבנתה וחיזקה את מעמד הביניים בבריטניה. זה ההבדל הגדול. הוא לא תאצ'ריסט. אפילו תאצ'ריסט הוא לא. הוא תאצ'ריסט כושל, בוא נגיד ככה. הוא עושה את כל הדברים הרעים, וכמה דברים טובים שתאצ'ר עשתה הוא לא עושה. ולכן שכבת הביניים התקוממה. למה התקוממה בלי הנהגה של מפלגות פוליטיות? למה המחאה – גם בארצות-הברית, גם כאן – היא לא בהנהגה פוליטית?
היו"ר אופיר אקוניס:
אתה בתוספת זמן. שתי דקות וזה הכול. שתי דקות אחרונות. זו תוספת.
ג'מאל זחאלקה (בל"ד):
להבדיל מהמחאה של שנות ה-70, דרך אגב, בארצות-הברית, של "הפנתרים השחורים". היו ארגונים פוליטיים שהנהיגו אותם, והם התנקזו במפלגה הדמוקרטית. למה? כי היתה חלופה. עכשיו אין חלופה. עכשיו הציבור האמריקני רואה שאובמה נעשה כמו בוש, ואין לו נציגות פוליטית ויש מצוקה, אז הציבור בעצמו מתארגן.
ויש היום שיטות שהציבור יכול להתארגן, וזה יהיה האופי של המחאה הבאה. עד שתקום אופוזיציה אמיתית זה יהיה אופיה. היא תהיה לא מפלגתית, כלומר, עקרה מבחינה פוליטית. זה לא פלוס שלה שהיא לא מפלגתית, כי היא יכולה להיות ולעשות ולצעוק ולשבת בבית והליכוד נשאר בשלטון. מה הרווחנו? אם לא מתרגמים את המחאה לתוצאות פוליטיות – שום דבר. נתניהו שמח מאוד, שימחו. קדימה לא שם, מפלגת העבודה שם, אין חלופה פוליטית, הם מוחים והוא נשאר בשלטון. זה לא מתגבש לכדי כוח פוליטי. זה קורה בארצות-הברית, זה קורה כאן, זה קרה בצורה שונה במצרים וזה יקרה בבריטניה ויקרה בכל מקום, המשבר הכפול הזה.
עכשיו בארץ – וזו הערה אחרונה שלי – המלצות טרכטנברג לא מטפלות, לא תופסות את השור בקרניו. הן לא מטפלות בבעיות של מעמד הביניים ולא בבעיות של העוני – המעמד הנמוך, וגם בעיקר של הציבור הערבי. איזה בשורה יש לטרכטנברג לציבור הערבי? ימשיכו להרוס בתים, זה הבשורה של טרכטנברג בעצם.
היו"ר אופיר אקוניס:
את העכברוש הן לא תופסות.
מאיר שטרית (קדימה):
הן לא תופסות אותו אפילו בזנב.
היו"ר אופיר אקוניס:
את העכברוש.
מיכאל בן-ארי (האיחוד הלאומי):
– – –
היו"ר אופיר אקוניס:
תודה רבה, חבר הכנסת בן-ארי. אתה יכול להירשם להצעה אחרת. עדיין אפשר להירשם. כל מי שבאולם – עדיין אפשר להירשם אצל המזכירה להצעה אחרת. בבקשה, אדוני, נא לסיים.
ג'מאל זחאלקה (בל"ד):
אנחנו מתנגדים להמלצות טרכטנברג. הן פשוט – יש דברים שאתה אומר ויש דברים שאתה שותק עליהם. לפעמים שתיקה וקריצת עין – היא יותר גרועה ממעשה ישיר. אתה לא צריך לכתוב "להרוס בתים של ערבים"; מספיק שאתה מתעלם מזה – אתה בעד, אתה נותן הכשר. כאשר אתה מטפל בבעיית הדיור ולא מתייחס לשאלה הזאת, אז בעצם אתה בעד, אתה נותן הכשר, וזה מה שטרכטנברג עשה: קריצת עין, תמשיכו.
בעיית הדיור של 20% מהאזרחים במדינה היא, איך אומרים? שתלך לה לעזאזל. כמובן גם מבחינה כלכלית, זה, איך אומרים? קוסמטיקה של – אני לא רוצה להגיד אותה גברת, אבל קוסמטיקה שלא משנה את – – –
היו"ר אופיר אקוניס:
תודה.
מאיר שטרית (קדימה):
ראית פתרון בעת – – – למה אתה מרגיש מקופח, ראית פתרון?
היו"ר אופיר אקוניס:
תודה רבה לכם. זה לא דו-שיח.
ג'מאל זחאלקה (בל"ד):
– – – לא היתה כאן שום טענה אפילו.
היו"ר אופיר אקוניס:
תודה. אני מאוד מודה לך. תודה רבה לך. השר איתן בבקשה, ישיב על כל ההצעות במשולב, ולפני כן, לפני שהוא יתחיל לדבר – הודעה למזכירת הכנסת.