קטע מדברי הכנסת

הצעות לסדר-היום יוקר המחיה מול שחיקת השכר היו"ר דני דנון: אנחנו ממשיכים בסדר-היום. נעבור להצעות לסדר-היום בנושא: יוקר המחיה מול שחיקת השכר, מס' 6189, 6209, 6212 ו-6232. ישיב סגן שר האוצר יצחק כהן. ראשון הדוברים, חבר הכנסת דב חנין, בבקשה. דב חנין (חד"ש): תודה רבה. אדוני היושב-ראש, עמיתי חברי הכנסת, בימים האחרונים נפל דבר בישראל – ציבור גדול של צעירים, מבוגרים, בצפון, בדרום, בתל-אביב, בירושלים, בחיפה, בבאר-שבע, בדימונה, בנצרת, בטייבה, יצא החוצה מהבתים, הסתכל סביבו ואמר: בעצם עד כאן, מספיק ודי, אי-אפשר יותר. האמירות שלנו כאן מעל הדוכן הזה על מדיניות של קפיטליזם קיצוני, אכזרי וחזירי שממשלת נתניהו מנהלת, האמירות האלה, עמיתי חברי הכנסת, הסתברו כעמדה של ציבור גדול, רחב, מגוון, שיוצא היום לרחובות ואומר: העם דורש צדק חברתי; של ציבור גדול של מפגינים בערי ישראל, שיוצאים החוצה וקוראים: התשובה להפרטה – מהפכה. האנשים האלה, עמיתי חברי הכנסת, הם אנשים עובדים ומובטלים וצעירים ומבוגרים, והם נאבקים על דיור ונאבקים על חינוך ונאבקים על רפואה ציבורית. ומאחורי כל המאבקים האלה עומד מאבק אחד גדול – מאבק על דרכה ועל נפשה של החברה הישראלית. המדיניות הקפיטליסטית הקיצונית של ממשלת נתניהו הותירה מאחוריה חורבן שפוגע לא רק בעניים; הוא מרסק ושוחק לחלוטין גם את שכבות הביניים. נכון, העשירים ממשיכים ליהנות, נתניהו ממשיך להוביל הקלות במס לעשירים, הטייקונים חוגגים, הריכוזיות במשק הישראלי מתגברת, אבל רוב הציבור הישראלי מרגיש שאי-אפשר יותר בשכר שמקבלים לחיות בצורה הגונה והוגנת. עמיתי חברי הכנסת, אני מקווה שהמחאה הזאת תייצר שינוי. אני מקווה שהמחאה הזאת אכן תצליח לקדם את החברה הישראלית לצדק חברתי רב יותר, לפתרונות יותר שוויוניים, לחברה פחות אכזרית ויותר הוגנת. אבל אין לי הרבה תקוות מהממשלה הזאת. אין לי הרבה תקוות מהממשלה הזאת, כי ראש הממשלה, בניגוד למה שאומרים עליו, איננו אופורטוניסט. ראש הממשלה הזה הוא, בסופו של דבר, אדם עם השקפת עולם סדורה ומגובשת – בצד אחד ארץ-ישראל השלמה, בצד שני כלכלה תאצ'ריסטית, הפרטה בכל כיוון. וזה נכון שהוא יודע לתמרן; כמו כל סוכן מכירות טוב הוא יודע למכור לקונים מדי פעם הבטחות. אבל מאחורי ההבטחות, בסופו של דבר, כפי שהוא לא מתכוון לממש לעולם את הרעיון של שתי מדינות לשני עמים, כך הוא לעולם לא מתכוון לממש מנגנונים של סולידריות, מעורבות אמיתית של המדינה בכלכלה, אחריות של המדינה לאזרחיה. כל ההבטחות האלה, עמיתי חברי הכנסת, הן הבטחות ריקות לחלוטין. ולכן, אדוני היושב-ראש, המאבק הזה איננו מאבק מפלגתי. הוא בפירוש מאבק רעיוני, אידיאולוגי ופוליטי, כי מטרתו של המאבק הזה, המטרה של הצדק החברתי, מחייבת הסרת הממשלה הזאת, הפלת הממשלה הזאת. בסופו של דבר, עמיתי חברי הכנסת, כשהממשלה היא נגד העם, יהיה העם נגד הממשלה, וזה מה שקורה אצלנו. היו"ר דני דנון: תודה רבה לחבר הכנסת דב חנין. הדוברת הבאה, חברת הכנסת רונית תירוש, בבקשה. רונית תירוש (קדימה): תודה רבה. אדוני היושב-ראש, רבותי השרים, חברי חברי הכנסת, אני דווקא הייתי שמחה אם השר במשרד האוצר היה מקשיב למספרים בסטטיסטיקות שאני מביאה. אני קיימתי בשבוע שעבר דיון על יוקר המחיה ועל הפער בינו לבין רמת השכר הממוצעת. בגדול אני רוצה לומר לכם ש-60% מהמשתכרים במדינת ישראל משתכרים עד 7,000 שקלים, והם, בתוך כל ההכנסות של המדינה, כל ההכנסות שלהם ביחד הן 22%, שזה בדיוק שווה לסך ההכנסות של כ-3% מהאוכלוסייה, במאיון העליון. זה דבר לא נורמלי, זה דבר שצריך לעצור אותו. מעבר לכך, השכר שלנו בעשור האחרון הוקפא. אף שמדינת ישראל זוכה לצמיחה של 30%, מי שנהנה מהפריון הזה ומהצמיחה זה לא האדם הממוצע אלא באמת האנשים בעלי ההון. הדברים הללו צריכים להשתנות. אסור לנו להיתקע בנושא הדיור ולומר שזו הבעיה הבלעדית שלנו. יש לנו בעיות בכלל בסל הצריכה. כשבודקים מה יש בסל הצריכה של אדם פשוט, מעבר לדיור, יש שם מזון, יש שם לבוש, יש שם חינוך, יש שם בריאות, ועל כל הקשת אנחנו צריכים לתת מענים. אל לו לראש הממשלה להתפתות ולתת פתרונות מיידיים שטחיים לנושא הדיור. צריך לראות את המכלול, צריך לראות את האדם ואת המשפחה כמכלול, על כל הצרכים שלה, ולתת סל של פתרונות. אני רק רוצה לזעזע אתכם בסיפורים שאני מקבלת בהקשר של הדיור – למשל, זוגות עם ילדים חוזרים לגור עם ההורים, ואז בגלל הצפיפות, בגלל הלחץ, סיר הלחץ הזה, חלקם אפילו מגיעים לסף גירושים. אלה דברים שאסור שיקרו במדינה מפותחת כמו שלנו, ואני קוראת לראש הממשלה לקחת את כל המשרדים שלו, ובזה אני אסיים – לא, יש לי עוד קצת זמן – הוא צריך להעמיד קריטריונים לסל הצריכה ולומר: בסל הצריכה אני רוצה בכל סעיף לא לעלות על האחוז הזה. כלומר, אם היום 25% מסל הצריכה של משפחה ממוצעת זה דיור, הוא צריך לומר לשר השיכון: תדאג שזה לא יעלה על 5% – אגב, כמו באירופה; לקחת את המזון שזה 24% ולומר: תדאג, משרד התמ"ת, או משרד החקלאות, או שניכם ביחד, שזה לא יעלה על 10%; לקחת את שר החינוך ולומר שהחינוך לא יעלה על x אחוזים, וכך לדאוג שכל האחוזים בסל הצריכה ירדו. מה יקרה אז? כל השרים בכל משרד צריכים להביא לו פתרונות, ואז למשל יאמרו שתשלומי הורים זה צריך להיות משהו שאולי יהיה בשבילו איזה מס נוסף בביטוח לאומי, שכלל המדינה תשתתף בזה, ויסירו את זה מההורים. צריך למשל להחליט שלקשישים נותנים איזה כרטיס מהביטוח הלאומי שבגינו, בכל הרשתות הגדולות, כמו הסופרמרקטים למיניהם, הם מקבלים הנחה. אני אתן לך דוגמה: ב"חבר", למשל – השיגו לאנשי "חבר" הנחה של 3%, והם באים ומראים את הכרטיס ברגע שהם באים לשלם בסופרמרקט. שישיגו את זה לקשישים שיש להם השלמת הכנסה, למשל. יש כל כך הרבה אפשרויות לפתרונות, אבל את זה לא ראש הממשלה צריך להחליט. הוא צריך לתת להם את היעד איך הוא מוריד את סל הצריכה לממדים שפויים, ואז כל משרד יביא את הפתרונות שלו. זה דורש – ובזה אני מסיימת – פעם אחת ולתמיד, וזה לא קרה קודם, שייקח את כל המשרדים לדיון אינטגרטיבי, שיראו את האדם או את המשפחה כמכלול של צרכים, ויביאו לו מכלול של פתרונות. תודה רבה. היו"ר דני דנון: תודה רבה לחברת הכנסת רונית תירוש. הדובר הבא, חבר הכנסת אילן גילאון – אינו נמצא. חבר הכנסת אורי מקלב, סגן יושב-ראש הכנסת, בבקשה. אחריו ישיב סגן שר האוצר. אורי מקלב (יהדות התורה): אדוני היושב-ראש, תודה רבה לך, מכובדי השר – בטח גם נמצא בסביבה – סגן השר, חברי חברי הכנסת, מי שידפדף ב"דברי הכנסת" מהחודשים האחרונים לא יופתע ממה שקורה בתקופה, בשבועות האחרונים ברחוב הישראלי. כל מה שקורה היום נאמר פה מעל דוכן הכנסת, והזהירו את הממשלה שזה מה שיהיה. גם חברי הכנסת שנמצאים – אולי חברת הכנסת היחידה שנמצאת פה, חברת הכנסת רונית תירוש, אמרה: אנשים יצאו לרחוב. אני עוד זוכר את מה שהיא אמרה, הדיון היה על המים. רונית תירוש (קדימה): נכון. אורי מקלב (יהדות התורה): וזה מה שקורה. ועבדכם הנאמן – גם אני אמרתי כאן לפני כמה חודשים: אנשים בסוף, עם משבר הדיור, יגורו באוהלים. בכל משבר שהיה ובכל דיון שהיה צפינו את זה, ואפשר לבדוק את זה. זה לא הפתיע, מכיוון שבמצב הזה בסופו של דבר לאנשים לא תהיה ברירה. אמרנו את זה גם כשקרה מה שקרה במדינות השכנות, ודיברנו על כך שאנשים יצאו לרחובות. אמרנו: כאן יצאו על כלכלה, ואנשים רבים אמרו: הממשלה בסוף תיפגע מהנושא הכלכלי. הנושא הביטחוני, הנושאים המדיניים, יבואו על פתרונם. הנושא הכלכלי – זה שאנשים נמצאים במצוקה כלכלית כזאת שלא היתה כמוה, ויותר ויותר אנשים – אנחנו שומעים אנשים ומי שנפגש עם אנשים – אומרים: איך אני יכול להתחיל את החודש כשלפני שהתחלתי את החודש, גמרתי את החודש רק על התשלומים הקבועים שאני צריך לתת על חינוך, על מים, על חשמל, על טלפון, על רפואה? רק הדברים האלה, עוד לפני שהתחילו את החודש נגמרה להם המשכורת. ויותר ויותר אנשים – לא אנשים שנמצאים בעשירון התחתון או מעוטי הכנסה ממש; מדברים על אנשים, כפי שאמרה חברת הכנסת רונית תירוש, שנמצאים במעמד הבינוני, שלא נחשבים אנשים שנשענים על הסעד, על הרווחה, אנשים שמנסים להתפרנס – הם לא מצליחים לעמוד בנטל הכספי, כשמיום ליום בעליות המחירים רק מתווסף להם, והם לא יכולים בסופו של דבר לכלכל את משפחתם מפרנסתם כראוי. ומה שקורה יותר ויותר, גם בעוד נושאים, שלא מדברים עליהם – בנושא המשכנתאות שאני רוצה להביא, חברי חברי הכנסת, העלייה האחרונה בריבית על המשכנתה פגעה בעשרות אלפי משפחות שמשלמות משכנתה, שמתמודדות עם משכנתה לא קטנה, ובשנה האחרונה זה עלה להם במאות שקלים, ב-15% אם לא יותר, בהחזר המשכנתה. יפה עשה נגיד בנק ישראל, שאנחנו מאוד מעריכים את הפעולות שלו, שהוא, בעקבות הספסרות בדירות – שאנשים לא רצו למנוע ספקולציות בקניית דירה שנייה – מה עשו? לא מכיוון שיש בעיה במשק, אלא בגלל זה העלו את אחוז הריבית על משכנתאות. מי נפגע מזה? לא החריגו את כל אלה שאין להם בכלל דירה. לא אמרו: אתה יודע מה, מי שקונה דירה שנייה. לא אמרו: מי שקונה דירה ראשונה עד מיליון שקל – תן לו. לא. לכולם מעלים. אבל יותר מכך, מה אשמים כל אלה שכבר קנו את הדירה הראשונה, שבמשך שנים מחזירים משכנתה? בבת-אחת מתווספת להם עוד הוצאה של מאות שקלים, ללא שום הגזמה; עוד מאות שקלים לחודש מהמשכורת הדלה שיש להם. איך הם יכולים לעמוד בזה? אני לא מדבר עכשיו על כך שמי שרוצה לקנות דירה כבר לא יכול לקנות דירה בגלל התמהיל האחר, התמהיל של החזר המשכנתה, שצריכות להיות יותר ריביות – בלי ריבית, רק עם ריבית צמודה, אחוז, אחוז יותר קטן. אני מדבר על אלה שכבר לקחו מזמן, שצריכים היום לשלם לכאלה שקונים דירה שנייה. והנושא האחרון שאני רוצה להביא לפניך, אדוני היושב-ראש – מה שהתברר לנו בוועדה לפניות הציבור בשבועיים האחרונים. 128,000 אנשים שהם באמת מעוטי הכנסה, בעשירון התחתון של המדינה, היו זכאים להנחה בתחבורה הציבורית בעקבות זה שהם מקבלים הבטחת הכנסה. 128,000. השנה, ב-2011, 100,000 מתוכם, למעלה מ-70% – כל אלה הפסיקו לקבל, בבת-אחת, השתתפות והנחה בתחבורה הציבורית. אנשים אלה, שהיתה להם הבטחת הכנסה, היו ניגשים למשרד הייעודי, היו מקבלים שובר, ובשובר הזה היו מקבלים על כרטיסיות 35% הנחה. הם הפסיקו לקבל בעקבות איזו החלטה של ממשלה ב-2003, כנראה בתקופה שביבי היה שר האוצר, אבל זה לגמרי לא משנה. בגלל דברים אחרים לא יישמו את זה, והיום, בגלל טעות של משרד האוצר, טעות של הביטוח הלאומי, לא משנה – היום, בבת-אחת 100,000 מתוך 128,000, ומדובר על האוכלוסייה הכי קשה, הפסיקו לקבל את ההנחה. גם זה התווסף להם על ההוצאה. תודה רבה, אדוני. היו"ר דני דנון: תודה רבה לחבר הכנסת אורי מקלב. ישיב על ההצעות לסדר-היום סגן שר האוצר יצחק כהן, בבקשה. סגן שר האוצר יצחק כהן: מי נאם לפני? היו"ר דני דנון: סגן היושב-ראש מקלב. הוא רם ונישא. סגן שר האוצר יצחק כהן: לא יעלה על הדעת. אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, כבוד השר, הרב מקלב, ההתאוששות שחלה בכלכלה העולמית ובמשק הישראלי בשנתיים האחרונות יוצרת לחצים לעליית מחירים. כך, ב-12 החודשים האחרונים, יוני 2011 לעומת יוני 2010, עלה מדד המחירים לצרכן בישראל ב-4.2%, מעל הגבול העליון של יעד האינפלציה של בנק ישראל. בנק ישראל הוא הממונה על שמירה על יציבות המחירים במשק. עליית המחירים בשנה האחרונה נובעת משני גורמים עיקריים: האחד – עליית מחירי הסחורות בעולם, ובפרט מחירי הנפט והסחורות החקלאיות. ישראל, כמשק קטן ופתוח, מושפעת ישירות מעליית המחירים העולמית. בנוסף, בימים אלה נעשית עבודת מטה של ועדה בין-משרדית לבחינת רמות המחירים של מוצרי המזון בארץ. הגורם השני הוא עליית מחירי שירותי הדיור, השכירות. בתקופה האחרונה ננקטו כמה צעדים להורדת מחירי הדיור ולהקלה על זוגות צעירים. בין הצעדים האלה ניתן סל הטבות לזוגות הרוכשים דירה ראשונה בפריפריה, מענק של 100,00 שקלים, ושורת צעדים ארוכה שאתמול ראש הממשלה הציג אותה. כמו כן, במטרה להגדיל את היצע הדירות למכירה בטווח הקרוב, ניתנו הקלות זמניות במס שבח למשקיעים שימכרו את דירותיהם. למשל, אם רונית תירוש מחזיקה משרד בתוך דירה ויש המון שבח לדירה הזאת, היא תקבל פטור ממס שבח, העיקר שתעביר את הדירה ממשרד למגורים. סך הכול עשרות אלפי דירות כאלה. כבוד השר, אתה מכיר דירות מגורים – – – אורי מקלב (יהדות התורה): – – – סגן שר האוצר יצחק כהן: אני מתכוון לדבר על הקטע של הדיור. מוחמד ברכה (חד"ש): אתה מדבר על דירה שנייה. אנחנו מדברים על מי שלא הגיע לדירה ראשונה. סגן שר האוצר יצחק כהן: אז ילך לגור בפריפריה, יקבל מענק 100,000 שקל. אם הוא רוצה לגור במרכז – – – רונית תירוש (קדימה): אבל אין מתנ"ס בפריפריה, אין ספרייה בפריפריה, תראה מה קורה בקריית-שמונה. אתם סוגרים לפריפריה – – – סגן שר האוצר יצחק כהן: וואי, וואי, ראש עיריית נתיבות עכשיו שוקל להיפגע, ראש עיריית אופקים שוקל להיפגע, ראש עיריית צפת, כרמיאל – – – מוחמד ברכה (חד"ש): סגן השר, עכשיו התקופה הטובה ביותר לכלכלה – – – רונית תירוש (קדימה): כן, תשמע – – – מוחמד ברכה (חד"ש): אחד שבא – – – היו"ר דני דנון: – – – מעוניין לאפשר דיאלוג, אני אאפשר. מוחמד ברכה (חד"ש): – – – היו"ר דני דנון: אווירת סוף קורס, אתה אומר, אדוני הסגן. רונית תירוש (קדימה): אדוני היושב-ראש, את כל הסטטיסטיקות הציבור לא מבין. יכול להיות, באמת, שיקרו דברים בעקבות התוכניות, אבל אני אומרת לך, כרגע יש בעיה ויש מצוקה. תשאל את ראשי עיירות הפיתוח: מענקי האיזון קוצצו להם. הם לא יכולים לבנות שום דבר. אומרים להם: קחו ב"מצ'ינג", ואם הם לא יכולים לתת את ה"מצ'ינג", אז לא עושים להם כלום. אז אין ספרייה, ואין מתנ"ס, ואין מרכז לקשיש, ואין כלום. ואתם אומרים: לכו לפריפריה. איזה איכות חיים אתם מציעים שם? סגן שר האוצר יצחק כהן: לא נעים, אני כל כך מכבד אותך, אבל זה לא נכון, זה לא נכון. היו"ר דני דנון: בואו ניתן לסגן השר להשיב, בבקשה . סגן שר האוצר יצחק כהן: גברת תירוש, זה פשוט לא נכון. רונית תירוש (קדימה): בוא נטייל ביחד. נטייל ברחבי הארץ. סגן שר האוצר יצחק כהן: בואי נטייל. ניכנס למרכולים, לקניונים, לראותם מפוצצים באנשים. לעמוד בתור עם העגלה, חצי שעה בתור לקופה. נעבור לשדה התעופה, נראה אותו – כל הטיסות מלאות – – רונית תירוש (קדימה): הכול זה מהלוואות. סגן שר האוצר יצחק כהן: – – נחפש חדר בבית-מלון, נחפש "צימר" פנוי. אין. רונית תירוש (קדימה): הכול מהלוואות. סגן שר האוצר יצחק כהן: כולם מסתובבים עם "סמארטפונים". רונית תירוש (קדימה): – – – את מחירי התיירות בארץ, הם יישארו בארץ. אתה יודע כמה עולה בארץ לעומת ברצלונה? סגן שר האוצר יצחק כהן: כולם – בוס. מה זה? רונית תירוש (קדימה): המחירים של התיירות – – – סגן שר האוצר יצחק כהן: אני אומר: יש קבוצה באוכלוסייה, יש אחוז באוכלוסייה שהוא אוכלוסייה ענייה, צריכים לעזור ולהתמקד בה. רונית תירוש (קדימה): היא גדלה. סגן שר האוצר יצחק כהן: אני מקווה שלא. אבל הם לא נמצאים באוהלים שם. האוכלוסייה השקטה הזאת היא הרוב הדומם – לא הרוב. כן? רונית תירוש (קדימה): אין מקום בשדרות-רוטשילד. אין מקום לאוהל. סגן שר האוצר יצחק כהן: כי המרחק מכפר-שמריהו לשדרות-רוטשילד יותר קצר מהמרחק מנתיבות. על כל פנים, ברוך השם, סך הכול המצב, חוץ מאותה קבוצה שצריכים לעזור להם, באמת, להתמקד בהם, אותה קבוצה חלשה, המצב בארץ לא כל כך רע, המצב טוב. על כל פנים, במהלך 12 החודשים האחרונים, כמו שאמרתי – – – רונית תירוש (קדימה): – – – תעלו את החשמל? היו"ר דני דנון: סליחה, בואי ניתן לו לסיים בבקשה. סגן שר האוצר יצחק כהן: יהיו הפתעות בשבוע הבא. את יודעת מה? בשבוע הבא תאהבו אותנו. רונית תירוש (קדימה): בעזרת השם. סגן שר האוצר יצחק כהן: בעזרת השם. במהלך 12 החודשים, מוחמד ברכה, שבין אפריל 2010 לאפריל 2011 עלה השכר הממוצע למשרת שכיר בשיעור של 6%. שיעור זה גבוה מעליית מדד המחירים לצרכן ומייצג גידול ריאלי של 2% במהלך אותה תקופה. בנוסף, בשנת 2010 הופחת שיעור המס על עבודה באופן שהגדיל את ההכנסה הפנויה של המועסקים. העלייה הריאלית בשכר, כלומר העלייה בשכר שמעבר לעליית המחירים, כמו גם הפחתות שיעורי המס הישיר, משקפים גידול בכוח הקנייה של הפרטים במשק, אין מה לעשות. מדיניות הממשלה כפי שאתם מכירים אותה ואתם מאוד אוהבים אותה, מכוונת לסייע למשפחות שהכנסתן נמוכה וכן לעודד תעסוקה בקרב אוכלוסיות שאינן משתתפות בכוח העבודה. במהלך התקופה האחרונה – אני רוצה פה להפתיע – חל גידול משמעותי בהיקף התעסוקה. כך, נתונים מוקדמים לחודשים האחרונים מצביעים על המשך הירידה בשיעור האבטלה ל-? קריאה: – – – סגן שר האוצר יצחק כהן: לכמה? 5.7. חסר תקדים. לצד זאת נרשם גידול משמעותי בשיעור ההשתתפות בכוח העבודה. רונית תירוש (קדימה): כולם בשכר מינימום. סגן שר האוצר יצחק כהן: לא, למה? שכר מינימום – – – רונית תירוש (קדימה): – – – סגן שר האוצר יצחק כהן: שכר מינימום לא מחכים חצי שעה שיפנו להם שולחן במסעדה. תאמיני לי. רונית תירוש (קדימה): מס הכנסה שלילי. סגן שר האוצר יצחק כהן: מה פתאום, היינו הולכים לטוס – – – רונית תירוש (קדימה): לרודוס. יותר זול מאילת. סגן שר האוצר יצחק כהן: גם באילת אין מקום וגם ברודוס אין מקום, תאמיני לי. ההתפתחויות האלה מבטאות את כניסתן של אוכלוסיות חדשות לשוק העבודה. לשם השוואה, שיעור האבטלה בארצות-הברית ובגוש היורו נע בשנה האחרונה סביב? קריאה: 9%. סגן שר האוצר יצחק כהן: 9%. במסגרת מאמצי הממשלה לסייע לעובדים המשתכרים שכר נמוך – הנה, עכשיו מגיע מה שאמרת קודם – מופעלת כיום תוכנית מענק מס הכנסה שלילי בפריסה כלל-ארצית. מענק זה משמש כאמצעי לצמצום העוני בקרב משפחות עובדות, ולעידוד כניסה לשוק העבודה באמצעות הגדלת התמורה לעבודה לבעלי משכורות נמוכות. כמו כן, המטרה לעודד – הנה, ההוגה של מס הכנסה שלילי נכנס כרגע. דיברנו על מס הכנסה שלילי. סילבן, תסביר להם כמה זה טוב. רונית תירוש (קדימה): הוא המציא את זה. זה מצוין. היו"ר דני דנון: אדוני סגן השר, אני לא מניח שאתה תצליח לשכנע את חברי הכנסת – – – קריאות: – – – מוחמד ברכה (חד"ש): תעלה שכר מינימום. שהמעסיק ישלם. למה המדינה תשלם? השר לפיתוח הנגב והגליל סילבן שלום: מה זה מפריע לך, קודם כול? מוחמד ברכה (חד"ש): מפריע לי שאתה משלם מהקופה הציבורית במקום המעסיקים. היו"ר דני דנון: תודה. תודה, אדוני השר. חבר הכנסת ברכה, אתה תיכף – יש לך דעה נוספת. אדוני סגן השר, האם – אוקיי, ניתן לסגן השר לסיים. תודה, השר סילבן שלום. סגן שר האוצר יצחק כהן: מענק מס הכנסה שלילי בפריסה כלל-ארצית. נכון, כבוד השר? השר לפיתוח הנגב והגליל סילבן שלום: מ-1 בינואר 2011 זה נכנס לפריסה ארצית. התשלום יהיה ב-2012 על הזכאות שניתנת – – – סגן שר האוצר יצחק כהן: תוספת, של 5,700 שקל. תוספת מאוד משמעותית. דרך אגב, זה רק מראה לך שהם עדיין לא יכולים ללכת לתפוס תור במסעדה. רונית תירוש (קדימה): לא, אבל עם הלוואה מההורים אפשר. סגן שר האוצר יצחק כהן: על כל פנים – – – היו"ר דני דנון: חברת הכנסת תירוש, תודה. סגן שר האוצר יצחק כהן: בנוסף, הורחב בתקציב 2011–2012 סבסוד שהיית ילדים במסגרות חינוכיות – צהרונים, מעונות; ועוד ועוד ועוד, הרבה צעדים. אבל זה לא אומר שהכול בסדר. זה לא אומר שגמרנו לעבוד. יש עוד הרבה מה לעשות. יש קבוצות אוכלוסייה שצריך לטפל בהן, אנחנו נטפל בהן בעזרת השם. נשתדל. היו"ר דני דנון: מה אתה מציע? שיעבור לדיון בוועדת הכספים, או כלכלה. סגן שר האוצר יצחק כהן: כספים. היו"ר ראובן ריבלין: תודה. אני מודה לסגן השר. שנייה, עוד לא הגענו להצבעה. דעה נוספת, חבר הכנסת ברכה. לרשותך דקה מהמקום. מוחמד ברכה (חד"ש): אדוני היושב-ראש, אני רציתי להעיר הערה אחרת, אבל בהמשך לשיחה, שלא נשמעה על-ידי הכנסת והציבור – המשנה לראש הממשלה חבר הכנסת סילבן שלום והאשליה של מס הכנסה שלילי. הרי מה קורה כאן? במקום להעלות את שכר המינימום, והמעסיקים הם אשר יצטרכו לממן את עליית השכר, עושים דבר הפוך: הולכים לקופה הציבורית, משלמים ממנה במקום מקופת המעסיקים מס הכנסה שלילי בתהליך ביורוקרטי מסורבל, שרבים מהציבור לא מגיעים אליו. ובמקום שהכסף הזה, שנמצא בקופה הציבורית, ילך לחינוך ולתשתיות ולשירותים אחרים – לבריאות, לפתרון בעיית שביתת הרופאים – משלמים את זה במס הכנסה שלילי, במקום שהמעסיקים ישלמו העלאת שכר על-פי העלאת שכר המינימום. פשוט זו אשליה, זה צחוק בעיניים. שוב הממשלה משרתת את ההון הגדול ולוקחת מהכיס הזה, שהציבור משלם לממשלה כמסים, ושמה בכיס השני. זה פשוט צחוק מהעבודה. מה שנדרש, אדוני היושב-ראש – אנחנו מדברים על שחיקת שכר ויוקר המחיה – הוא להעלות את שכר המינימום, ואז יהיה תהליך מתגלגל של עלייה של הכנסות הציבור, במיוחד העניים. יש לי הרבה מה להגיד, אבל אני נאלץ לדבר בתוך דקה, ואני מבקש להעביר את הנושא הזה לוועדת העבודה, הרווחה והבריאות. היו"ר דני דנון: תודה רבה לחבר הכנסת ברכה. אני פונה למציעים. ראשון המציעים – חבר הכנסת דב חנין. לאן אתה מציע להעביר את הנושא? דב חנין (חד"ש): עבודה ורווחה. היו"ר דני דנון: חברת הכנסת רונית תירוש? רונית תירוש (קדימה): עבודה ורווחה. היו"ר דני דנון: חבר הכנסת מקלב? עבודה ורווחה. אם כך, אנחנו מצביעים על ההצעה להעביר את הנושא לדיון בוועדת העבודה והרווחה. הצבעה מס' 32 בעד ההצעה להעביר את הנושא לוועדה – 8 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הנושא לוועדת העבודה, הרווחה והבריאות נתקבלה. היו"ר דני דנון: שמונה בעד, אין מתנגדים, אין נמנעים. הנושא יעבור לדיון בוועדת העבודה והרווחה.