קטע מדברי הכנסת

הצעה לסדר-היום הכרזת העצמאות של דרום-סודן היו"ר יצחק וקנין: אנחנו ממשיכים, רבותי. נעבור להצעות לסדר-היום בנושא: הכרזת העצמאות של דרום-סודן, הצעות לסדר-היום שמספרן 6087, 6091 ו-6094. ראשון הדוברים – חבר הכנסת שלמה מולה, ואחריו – חבר הכנסת דני דנון. אם לא יהיה, אחריו – חבר הכנסת טלב אלסאנע. אם גם הוא לא יהיה, סגן השר ישיב מייד. שלוש דקות לרשותך, חבר הכנסת מולה. שלמה מולה (קדימה): אדוני היושב-ראש, אדוני השר, אדוני סגן שר החוץ, אני חושב שמדינת ישראל עשתה נכון כאשר ראש הממשלה הכיר ובירך על הקמתה של מדינה נוספת באפריקה, דרום-סודן. אנחנו, בני העם היהודי, שבעצם הקים לו מדינה אחרי לקחי השואה והמאבק של הציונות להחזיר את עם ישראל לביתו ולארצו כאן, צריכים וחייבים להזדהות עם אותם אנשים באפריקה, בדרום-סודן, ששילמו על עצמאות בסכסוך לאומי אכזר במחיר חייהם של יותר מ-2 מיליון אנשים, שאיבדו את חייהם למען עצמאותם. אני יודע שהטרגדיות שקורות באפריקה לא מצולמות, לא מגיעות למרקע הטלוויזיה. אפילו על הסכסוך באזור שלנו, כאן בישראל – אם איזה מתנחל זורק אבן על ילד פלסטיני או ילד פלסטיני זורק – – – מיכאל בן-ארי (האיחוד הלאומי): מה אתה אומר? מה אתה מעוות את המציאות? מי זורק אבנים? נמאס מההסתה הזאת. זאת הסתה. היו"ר יצחק וקנין: חבר הכנסת בן-ארי, אתה חייב להתפרץ בצורה – – – מיכאל בן-ארי (האיחוד הלאומי): – – – מה זאת ההסתה הזאת? זאת הסתה. היו"ר יצחק וקנין: חבר הכנסת בן-ארי, אני קורא אותך לסדר פעם ראשונה. אל תיתן לי להוציא אותך. איזו התפרצות זאת? שלמה מולה (קדימה): – – – או ילד פלסטיני זורק אבן על חיילי צה"ל, זה זוכה לסיקור תקשורתי גדול ביותר. להבדיל, כשמיליוני אזרחים נרצחים ויש ג'נוסייד, רצח עם, העולם כולו שותק. ולמרות הכול, קמה לה מדינה חדשה בדרום-סודן, רובה – מדינה נוצרית. אני מציע לממשלת ישראל ולמדינת ישראל ליצור יחסים דיפלומטיים עם המדינה הזאת. זאת תהיה החלטה אסטרטגית למדינת ישראל, ודרום-סודן מוכנה – הממשלה שקמה מוכנה ליצור אתנו יחסים בין-לאומיים. הדבר הזה הוא דבר חשוב. יתירה מזאת, אדוני היושב-ראש, אנחנו כבני העם היהודי צריכים להזדהות עם כל חופש ביטוי והתאגדות ובעצם הגדרה עצמית של אותן קבוצות. הסכסוך הלאומי שבו אנחנו נמצאים עם הפלסטינים, אין לי ספק, למרות הכול גם זה יגיע קצו ונחיה בשלום ובשלווה עם שכנינו. לכן, מדינת ישראל, עם ישראל צריך לברך על תקומתה של מדינה חדשה. אני הגשתי את ההצעה הזאת לסדר-היום, אדוני היושב-ראש. אני עצמי, כשהגעתי לארץ, עברתי דרך סודן. גם הייתי בכלא בסודן. אני יודע בדיוק איך פועלות הנפשות, כמה היה קשה להיות בסודן. לכן, אני חושב שאנשים שביקשו ליצור את חירותם, בצורה של רפרנדום – מעל 90% מהאנשים הסכימו שתהיה להם עצמאות – על מדינת ישראל באמת להכיר בהם וליצור יחסים דיפלומטיים, וגם לשלוח סיוע הומניטרי וחקלאי לאותה מדינה, כי אנחנו שותפים בעצם בעולם גם בהצלת נפשות. אני יודע שמשהב"ט עושים הרבה עבודה באפריקה, באתיופיה. יש לכם הזדמנות נוספת עכשיו באמת להשקיע יותר גם באותה מדינה. זאת תהיה עוד מדינה ידידותית, כמו אתיופיה, קניה ומדינות אחרות. כשסודן נחלקת לשניים, אנחנו צריכים להיות מאוד שמחים. היו"ר יצחק וקנין: תודה לחבר הכנסת שלמה מולה. ישיב סגן שר החוץ, חבר הכנסת דניאל אילון. חבר הכנסת בן-ארי, אני חייב להגיד לך משהו: יש לך כלים פרלמנטריים איך להביע את דעתך, ולא בהתפרצות. מיכאל בן-ארי (האיחוד הלאומי): אתה לא תחנך אותי. היו"ר יצחק וקנין: רק רגע, תקשיב לי; במחילה ממך, תקשיב לי. אני לא אחנך אותך, אבל אתה לא תפריע פה. איזה חינוך זה? אתה מדבר על חינוך? מותר לך לצעוק ולהתפרץ כל פעם? אתה עושה את זה כל הזמן. אני חייב להגיד לך משהו: יש לך כלים פרלמנטריים. אני אתן לך דקה מהצד, בהצעה אחרת. תגיד את דעתך בשקט. דברי חכמים בנחת נשמעים. למה בצורה של התפרצות כזאת? אני לא מבין, יש לך הכלים הפרלמנטריים הטובים ביותר. למה שתעשה את זה בצורה כזאת? הרי אני יכול לתת לך דקה מהצד לדבר. למה לעשות את זה בצורה כזאת? שלמה מולה (קדימה): גם לא התכוונתי להסית. היו"ר יצחק וקנין: אף אחד לא מתיימר לחנך אותך. רק נותנים לך עצה וטובה. אדוני, סגן השר, רשות הדיבור לך. זאב בילסקי (קדימה): הוא צודק. מיכאל בן-ארי (האיחוד הלאומי): מה הייתי עושה בלעדיך? סגן שר החוץ דניאל אילון: תודה רבה. אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, כבוד המשנה לראש הממשלה, חבר הכנסת מולה, אני רוצה להגיד שנעמו לי דבריך, אני בהחלט מסכים לכל מה שאמרת. אנחנו בהחלט רואים בדרום-סודן מדינה חשובה חדשה שהצטרפה למשפחת העמים. אני רוצה להגיד מכאן שישראל, ידה מושטת. מובן שאנחנו הכרנו בדרום-סודן ותומכים בה. אנחנו גם מוכנים לסייע להם בבניין המדינה, בבניין המוסדות שלהם, בבניין החברה והכלכלה, בכל תחום שהם ירצו, ואכן, יש כבר מגעים והם יימשכו בלי שום ספק. אם רק יורשה לי, אני חושב שמהעצמאות של דרום-סודן, שהתקבלה לפני שבוע כמדינה ה-193 באו"ם, יש גם לקחים לסכסוך שלנו כאן עם הפלסטינים. הייתי אומר שהלקח העיקרי הוא שלהגיע למדינה, להגיע להסכם, אפשר רק במשא-ומתן – משא-ומתן ישיר ללא תנאים מוקדמים, כמו שהיה בין הצפון לדרום בסודן, ואפשר להגיע לשלום, לאחווה, להכרה הדדית ולדו-קיום בשלום גם אחרי תקופות קשות. אם אתם זוכרים, בסודן אנחנו נמצאים היום במצב – בעשור האחרון היו שם מיליוני – לפחות 2 מיליון קורבנות, והנה הגיעו לשלום מתוך כבוד הדדי, מתוך הבנה. לכן, אני חושב שעל הפלסטינים להסתכל היטב, במיוחד כאשר הם חושבים ומכלכלים את צעדיהם לקראת ספטמבר, כדי שלא יקבלו מפח נפש מצד אחד וכדי שלא יזיקו לאינטרסים הלאומיים שלהם. הייתי אומר שכדאי מאוד ללמוד מהדוגמה של דרום-סודן. אם יורשה לי, יש כאן עוד לקח, הייתי אומר לקח בעיקר לישראלים שבינינו. יש כאלה שמדברים על כך שהזמן פועל לרעתנו, לרעת ישראל, שצריך להגיע מייד ליוזמות ולהגיע מייד להסכם. מה זה אומר להגיע ליוזמות ולהסכם? זה אומר: תוותרו לפלסטינים. כל מה שהם רוצים – תוותרו להם. אחרת – מה האיום הכי גדול, חבר הכנסת בן-ארי, שמאיימים עלינו, במיוחד גורמי אופוזיציה ושמאל? שאם, חס וחלילה, לא נגיע להסדר עם הפלסטינים מייד – שמה זה אומר? בתנאים שלהם. אז מה יקרה? מה הדבר הכי גרוע שמאיימים עלינו? השד, כביכול השד הדמוגרפי – נהפוך להיות למדינה דו-לאומית. וגם כאן, חבר הכנסת מולה, המקרה של דרום-סודן מוכיח בדיוק את ההיפך. היום אנחנו נמצאים בעולם שבו אנחנו רואים בזירה הבין-לאומית – זה מתחיל בהודו דרך כוש, בסודן, וכמובן מה שראינו באירופה ובבלקן – היום אנחנו רואים את המגמה של התפתחות יחידות מדיניות שהן הומוגניות כמה שאפשר. ברית-המועצות התפלגה ליחידות המשנה שלה, סלובקיה וצ'כיה נפרדו, כנ"ל ביוגוסלביה, כנ"ל בדרום-סודן. לכן, עוד לקח – שחשוב שלא נפחיד את עצמנו שהנה, הזמן פועל לרעתנו ואנחנו צריכים לעשות את המשא-ומתן תחת איזה איום דמוגרפי או איום של מדינה דו-לאומית. אין חיה כזאת היום בזירה הבין-לאומית. אי-אפשר לערבב מין בשאינו מינו. תודה רבה. היו"ר יצחק וקנין: מה אדוני סגן השר מציע לגבי ההצעה? סגן שר החוץ דניאל אילון: אני מציע להעביר את זה לוועדת החוץ והביטחון. היו"ר יצחק וקנין: אוקיי. גם המציע מסכים. אם כן, רבותי, אנחנו מצביעים. מי בעד? מי נגד? הצבעה מס' 19 בעד ההצעה להעביר את הנושא לוועדה – 8 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הנושא לוועדת החוץ והביטחון נתקבלה. היו"ר יצחק וקנין: שמונה בעד, אין מתנגדים, אין נמנעים. אם כן, ההצעה לסדר-היום תועבר לוועדת החוץ והביטחון להמשך דיון.