קטע מדברי הכנסת
הצעות לסדר-היום
מסקנות ולקחים מהמשט האווירי
היו"ר יצחק וקנין:
אנחנו ממשיכים בסדר-היום. נעבור להצעות לסדר-היום בנושא: מסקנות ולקחים מהמשט האווירי, מס' 6079, 6078, 6081, 6095 ו-6097. ראשון הדוברים – חבר הכנסת ג'מאל זחאלקה, ואחריו – חבר הכנסת מיכאל בן-ארי.
זאב בילסקי (קדימה):
מה זה משט אווירי? או משט או אווירי.
קריאה:
מטס, מטס.
היו"ר יצחק וקנין:
כתוב לי בסדר-היום: "מהמשט האווירי".
זאב בילסקי (קדימה):
אני מוחה נגד הכתוב בסדר-היום. זה או משט או מטס.
מיכאל בן-ארי (האיחוד הלאומי):
חבר הכנסת בילסקי, כתוב על השטן בספר איוב שהוא בא משוט בארץ, ושם כתוב שהשטן מרחף, אז יש שטנים ששטים בארץ, ככה כתוב. זה בלשון התנ"ך: "משוט בארץ".
זאב בילסקי (קדימה):
אם זאת לשון התנ"ך, אני מסכים.
היו"ר יצחק וקנין:
ידידי חבר הכנסת זאב בילסקי, חברי הכנסת שביקשו את ההצעה, כך ניסחו אותה למזכירות הכנסת. כשזה בא לדיון ביום שני בנשיאות, כשיושבים כל סגני היושב-ראש עם היושב-ראש להחליט את מה הם מאשרים, כך נוסחו ההצעות, ולכן כך הן מובאות למליאת הכנסת.
מיכאל בן-ארי (האיחוד הלאומי):
רק אנחנו זורקים – – –
זאב בילסקי (קדימה):
אבל אני לא חושב – – –
היו"ר יצחק וקנין:
אם כן, רבותי, זה עניין סמנטי. אנחנו נמשיך את הדיון. חבר הכנסת זחאלקה, לרשותך שלוש דקות. בבקשה, אדוני יכול להתחיל.
זאב בילסקי (קדימה):
אולי זה מהמטוסים של הכיבוי.
היו"ר יצחק וקנין:
תודה, חבר הכנסת בילסקי.
ג'מאל זחאלקה (בל"ד):
ה"סופר-טנקר".
כבוד היושב-ראש, רבותי חברי הכנסת, קבוצה של מאות לוחמי שלום היתה אמורה להגיע לארץ להשתתף בפעילות לא חמושה, לא אלימה, פוליטית, בגדה המערבית, וכמובן בירושלים ובמקומות שונים בארץ, כולל באל-עראקיב בנגב. כוונתם היתה לעמוד לצדן של משפחות שבתיהן מאוימים בהריסה, של תושבים שחרב הגירוש מרחפת מעל ראשם, של אנשים שחיים במצור על-ידי סדרה של מחסומים, צעדות בבילעין נגד הגדר, הפגנות בשיח'-ג'ראח. זו היתה כוונת המפגינים, ואני בטוח שבארץ ידעו על כך.
תמיד מגיעות קבוצות כאלה מחוץ-לארץ. מה מיוחד במטס? שהגיעה קבוצה גדולה. היה גיוס גדול. הכוונה היתה לעורר הד תקשורתי לעניין, לעורר את דעת הקהל. ממשלת ישראל רצתה למנוע זאת והכריזה על מניעת כניסתם, שלחה מאות שוטרים, היתה ישיבת ממשלה – או של הקבינט הביטחוני – בעניין הזה. בקיצור, צדיקים לפעמים מלאכתם נעשית בידי לא-צדיקים. הצדיקים במקרה הזה הם לוחמי החופש.
דרך אגב, מדובר בארגוני סולידריות וארגוני שלום שפועלים במקומות שונים בעולם, כלומר אין בראש שלהם רק ישראל. יש קבוצות כאלה גם באירופה, שנלחמות למען שלום בעולם, נגד עוולות בכל מקום בעולם, נגד דיכוי אדם בכל מקום בעולם, נגד הפרה של זכויות אדם בכל מקום בעולם, והם ראו שאחד המקומות – אולי המקום הבולט ביותר בעולם היום, שיש בו הפרה סיטונית של זכויות אדם, זה הכיבוש הישראלי, זה הכיבוש האחרון.
לכן, מניעת כניסתם היא צעד אגרסיבי שאין לו מקום, ובעצם, כדי למנוע זאת הממשלה צריכה להחליט על הקמת משטרת מחשבות בכניסה בנמל התעופה: אתה שמאל – חזור הביתה; אתה ימני קיצוני מארצות-הברית – תיכנס לכאן. זה בעצם משטרת המחשבות.
היו"ר יצחק וקנין:
משפט אחרון.
ג'מאל זחאלקה (בל"ד):
משפט אחרון. אני אומר: תעשו מה שאתם רוצים. אי-אפשר לעצור את גל הסולידריות הבין-לאומי עם זכויותיו של העם הפלסטיני. זוהי קריאת צדק שזועקת לשמים, זה עוול שזועק לשמים ומהדהד בכל העולם, ולא דני דנון ולא ביבי נתניהו ולא יעלון ולא אחרים יכולים למנוע את התמיכה ההמונית בזכויות הפלסטינים. יש כאן התעוררות של החברה האזרחית. היום מנעתם מאות – דרך אגב, כ-200 נכנסו. אני בטוח שבפעם הבאה יבואו אלפים, ואני בטוח שהעולם לא ישתוק על הפשעים שנעשים יום-יום נגד העם הפלסטיני. מטס או משט – האנשים האלה ימצאו דרך להביע את עמדתם. תודה.
היו"ר יצחק וקנין:
תודה לחבר הכנסת ג'מאל זחאלקה. יעלה חבר הכנסת מיכאל בן-ארי. ישיב בשם השר לביטחון פנים סגן שר החוץ, חבר הכנסת דניאל אילון.
מיכאל בן-ארי (האיחוד הלאומי):
אדוני היושב-ראש, הבהרה לשונית: המלה "שוט" מופיעה בתנ"ך, אני חושב, במקום יחיד, במקום יחיד, וגם בדברי הימים, אז יש עוד מקום אחד. פעמיים זה מופיע, פעמיים בהקשר של השטן – אצל איוב פעם אחת, ופעם אחת כשמוזכר המפקד של דוד המלך בספר דברי הימים, במקבילה לספר שמואל ב', פרק כ"ד. זה מופיע שם גם כן: השטן מופיע משוט. שטנים כנראה שטים גם בשמים.
דיבר כאן חבר הכנסת זחאלקה על "לוחמי שלום". לוחמי שלום. איזה צדיקים. אדוני השר. היינו צריכים לקבל אותם עם תעודות הוקרה, עם מצעד של כינורות ונבלים, את אנשי השלום האלה, ולשים פרח בדש בגדם של הצדיקים האלה, שבאו מרחבי העולם להביע סולידריות עם העם הכבוש, כביכול.
דיבר פה קודם חבר כנסת שלא מתבייש לבוא לרמת-אביב ולהגיד: פה שיח'-מוניס. אותם לוחמי שלום שהתארגנו לבוא לכאן התכוונו גם לבוא ליפא ולחיפה וכן הלאה. בשבילם הכול שטח כבוש. הפוך – שיבוא פה חבר הכנסת זחאלקה ויגיד לנו האם יש הבדל מבחינתו בין בית-לחם לבין שיח'-מוניס, בין עופרה לבין מג'דל. שיבוא ויגיד, אני אשמח לשמוע אם הוא חושב שיש הבדל. ההצטעצעות הזאת של כביכול לוחמי שלום ומקארתיזם והחברה האזרחית כבר יצאה לנו מכל האוזניים, מכל החורים האפשריים. מדובר באויב מסוכן, שמבקש לחסל את מדינת ישראל.
הרי זה בא להחליף את המשט לעזה. עזה, מקום של צדיקים. יש להם מצור, המסכנים, לכן מרוב מצור הם יורים אלפי טילים על אוכלוסייה אזרחית. אבל פה, המעוז הקדמי של האויב לא מתרגש מזה שהורגים אנשים. זה לא חשוב, הרי זה החברים שלו – בשאר אסד טובח בבני עמו. פעם אחת תבוא ותגיד שאתה מגנה את בשאר אסד. בוא נשמע אותך. הלכו והתחבקו עם מועמד קדאפי, אז הם הצטדקו שהם לא ידעו מה הוא יעשה, אבל כמה שנים לפני כן הוא חיסל 1,000 אסירים בבית-כלא. 1,000 אסירים. ירה בהם, שחט אותם, לפני שאחמד טיבי בא אליו ואמר לו: אתה מלך המלכים. לפני.
אז הצדיקות הזאת – עם כבוש. מה עם כבוש? מי שנכבש פה, לצערי, זה אנחנו. כשאני בא לירושלים אני רואה את הכובשים האלה בהר בית-קודשנו, במקום המקדש שנחרב לנו. מי כאן הכובש ומי כאן הנכבש? גם אני אומר "הלאה הכיבוש", הלאה הכיבוש שהתחיל פה בשנת 638 לספירה בארצי, במולדתי היחידה, ואין לי ארץ אחרת. וכל אלה שבאו מארצות מסביב יכולים לחזור לארצותיהם. זו ארצנו, זאת מולדתנו.
הניסיונות האלה לפגוע בלגיטימציה של מדינת ישראל על-ידי כל מיני כאלה שנושאים שמות שווא עליהם – אני שלום אדבר והמה למלחמה; השלום מהם והלאה. מי שתומך בארגוני הטרור, מי שממומן על-ידי הרוצחים האלה – ראינו את ה"מרמרה", ראינו את הגברת הלא-מכובדת היום.
היו"ר יצחק וקנין:
משפט אחרון.
מיכאל בן-ארי (האיחוד הלאומי):
מזל שלא היתה לה אלה, כמו שהחברים שלה הכו את החיילים שלנו, כפי שהכתה פה את סדרנית הכנסת. אני מקווה שאנחנו לא נעבור לסדר-היום על הפיכת כנסת ישראל, הפרלמנט הישראלי, לפרלמנט של אפגניסטן. תודה רבה.
היו"ר יצחק וקנין:
תודה לחבר הכנסת מיכאל בן-ארי. ישיב לדוברים, למציעים, סגן שר החוץ, חבר הכנסת דניאל אילון.
סגן שר החוץ דניאל אילון:
אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אדוני המשנה לראש הממשלה, אני מתכבד להשיב כאן בשם השר לביטחון פנים איציק אהרונוביץ, ואלה הם דבריו: בראשית הדברים אבקש להדגיש כי משטרת ישראל מכירה בזכות להפגין כזכות יסודית במשטר דמוקרטי, אולם זכות זו, כפי שהוכרה בפסיקת בית-המשפט העליון, אינה מוחלטת, אלא היא זכות יחסית. המשטרה נדרשת במסגרת מילוי תפקידה לשמור על הסדר הציבורי וביטחון הנפש, תוך הקפדה על קיום זכויות היסוד של הפרט. לשם כך על המשטרה לאזן בין רצון משתתפי ההפגנה להביע את השקפותיהם לבין זכותו של הציבור לסדר וביטחון.
מטס המחאה תוכנן לביצוע על-ידי ארגונים ופעילים אנטי-ישראליים, אשר תכננו להגיע לישראל כדי לקיים אירוע מחאה בנמל התעופה בן-גוריון ולאחר מכן לערוך ביקורים וסיורים במוקדי חיכוך שונים ברחבי הארץ, מתוך כוונה להפר את הסדר הציבורי ולהתעמת עם גורמי הביטחון. מאחורי התארגנות זו עמד מספר רב של ארגונים, וביניהם תנועות המנהלות מסע דה-לגיטימציה ארוך נגד ישראל, בין היתר באמצעות ארגוני משטי המחאה הימיים לעבר חופי עזה.
מבחינה משפטית, הכלל הבסיסי הוא שאין לאדם שאיננו אזרח ישראלי זכות מוקנית להיכנס לישראל, בוודאי כשהכוונה שלו היא להפר פה את הסדר ולעבור על החוק. שיקול הדעת המוענק לשר הפנים בעניין זה הינו רחב ביותר, ונובע ישירות מריבונותה של המדינה. בעניין זה, הנוהג בישראל דומה באופן מהותי לזה הקיים ברוב מדינות העולם. לפיכך, מדינת ישראל אינה מחויבת לאפשר כניסה לתיירים המבקשים לבוא ולהביע עמדות כנגד ריבונותה, עצמאותה ולגיטימיות קיומה תוך הפרת חוק.
ההיערכות המשטרתית, אדוני היושב-ראש, להגעת משתתפי מטס ההתרסה או מטס ההתגרות בוצעה בתיאום ובשיתוף פעולה עם גופי הביטחון ומשרדי ממשלה רלוונטיים, תוך ניתוח והערכה של כל נתוני המודיעין שהוצגו וההשלכות האפשריות. במסגרת זו עוכבו וסורבה כניסתם של 131 איש, מתוכם 41 איש יצאו את הארץ באופן מיידי לאחר תשאול, 83 איש הועברו למתקני כליאה וגורשו מהארץ לאחר תשאול, ולשבעה איש הותרה הכניסה לארץ לאחר תשאול.
לסיכום, המבצע הסתיים תוך שיתוף פעולה מצוין מצד כל הגורמים שהיו שותפים, וזאת ללא אירועים חריגים. בימים הקרובים תושלם יציאתם מהארץ של כל אותם פעילים שהגיעו לישראל אך ורק כדי לעורר פרובוקציה ולפגוע במדינת ישראל. תודה רבה.
היו"ר יצחק וקנין:
מה אדוני סגן השר מציע?
סגן שר החוץ דניאל אילון:
אני הייתי מציע להסיר את זה מסדר-היום.
היו"ר יצחק וקנין:
טוב, חברים. מסכים, חבר הכנסת בן-ארי? אתה, מה אתה אומר, חבר הכנסת זחאלקה? מסכים לתשובת סגן השר?
ג'מאל זחאלקה (בל"ד):
לא מסכים לתשובה.
היו"ר יצחק וקנין:
מסכים לבקשה. אתה מסכים לבקשה להסיר.
אנסטסיה מיכאלי (ישראל ביתנו):
הוא לא מסכים לעובדות. הוא פשוט לא מסכים לתשובות.
היו"ר יצחק וקנין:
אוקיי. אם כן, רבותי, רבותי – אני מבין שכבודו מסכים.
ג'מאל זחאלקה (בל"ד):
בוועדה – זה הולך לוועדת חוץ וביטחון, ואני לא – – –
היו"ר יצחק וקנין:
אז אתה מסכים שזה יוסר?
ג'מאל זחאלקה (בל"ד):
לא, אני רוצה ועדה.
היו"ר יצחק וקנין:
רוצה ועדה.
אם כן, רבותי, אנחנו מצביעים בין ועדה להסרה מסדר-היום. מי בעד הסרה? מי שבעד הסרה יהיה בעד, ומי שנגד – זה ועדה. תודה. רבותי, מי בעד? מי נגד?
הצבעה מס' 20
בעד ההצעה להעביר את הנושא לוועדה – 1
בעד ההצעה שלא לכלול את הנושא בסדר-היום – 5
נמנעים – אין
ההצעה שלא לכלול את הנושא בסדר-היום של הכנסת נתקבלה.
היו"ר יצחק וקנין:
חמישה בעד, אחד נגד. אם כן, הנושא הוסר מסדר-היום.
שאילתא – נושא אחרון בסדר-היום, רבותי. שאילתא של חבר הכנסת מיכאל בן-ארי. אדוני סגן השר יעלה לדוכן וישיב על השאילתא. יש שאילתא לסגן שר החוץ. כן, כן, אתה עולה לדוכן. אתה לא צריך אפילו – הוא לא שואל. אתה צריך רק לענות תשובה. אני אציג את השאילתא, אבל לפני כן אני רוצה – כן, ודאי, ודאי, קודם כול שסגן השר יעלה. אדוני סגן מזכיר הכנסת, רצית להודיע הודעה? תודיע בינתיים עד שסגן השר יעלה.