קטע מדברי הכנסת
הצעה לסדר-היום
הוויכוח סביב יעילותה, תפעולה ותחילת הפעלתה של הרכבת הקלה בירושלים
היו"ר אורי מקלב:
ואנחנו נעבור, אם כן, להצעה הבאה לסדר-היום, מס' 6084, שהיא של חבר הכנסת נסים זאב. בבקשה: הוויכוח סביב יעילותה, תפעולה ותחילת הפעלתה של הרכבת הקלה בירושלים. ישיב השר התורן וממלא-מקום שר התחבורה ישראל כץ, השר מתן וילנאי. אבל מכיוון שעד כדי כך – להציע הצעה-לסדר – היא תידון – – –
השר להגנת העורף מתן וילנאי:
היתה גם הצעה שלך.
היו"ר אורי מקלב:
מחוסר ברירה.
נסים זאב (ש"ס):
אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, מי שעובר היום בירושלים רואה את הקטסטרופה, את התחבורה הציבורית, את העומס, את הסבל של הציבור כבר במשך שנים. אדוני השר, בסין בנו 32 קילומטר, מעל הים, גשר הכי ארוך בעולם, במשך ארבע שנים. אנחנו פה מתעסקים ברכבת הקלה במשך יותר מ-15 שנה. ואיזה סוג של רכבת? בסך הכול מסילות על קרקע. לא מדובר באיזה משהו שעובר על גשרים, מתחת לאדמה. בסך הכול מסילות, וכל פעם אתה רואה, או שהמסילה עולה או שהרכבת יורדת. פשוט לא יאומן.
עכשיו, אני כבר לא רוצה לדבר מבחינת הזמן, לוח הזמנים. משך הזמן הוכפל ושולש. המחיר, אדוני השר, מיליארדים מדינת ישראל השקיעה פה. על מה? בשביל לגרום סבל לכל תושבי העיר הזאת? לעזאזל, אני אומר לך, אם צריך ועדת חקירה פרלמנטרית זה לא על מה שהיה קודם בהצבעה בכנסת. על זה – זה צריך ועדת חקירה פרלמנטרית. מי תכנן? לאן הלכו הכספים? לאן הלכו המיליארדים האלה?
נחמן שי (קדימה):
עוד ועדה?
נסים זאב (ש"ס):
כן, הלוא פה אוהבים את הוועדות האלה, וכולם אוהבים לשבת בוועדות חקירה, אוהבים כולם להיות, מעבר לחברי כנסת, גם להיות שופטים. וזה מאוד טוב, זה מאוד נוח.
אני רק יכול לומר דבר שהוא ברור – כשאנחנו רואים את כל הליקויים המתמשכים וכל פעם אנחנו רואים את הליקוי הבא, שהוא הרבה יותר גרוע, הרבה יותר דבילי, אנחנו רואים את חכמי חלם, שהם קטנים לידינו – מצביעים על זלזול בכספי ציבור. מה פירוש הרמזורים פתאום לא פועלים לפי המתוכנן, מה, אנחנו עוסקים כל היום בפירוק והרכבה? מה זה, דומינו?
נחמן שי (קדימה):
לגו.
נסים זאב (ש"ס):
לגו. סכנות אורבות, אדוני השר, לרכבת הקלה. נחסמו נתיבים, נחפרו מנהרות, אבל הבטיחות הלקויה היא חמורה ביותר. אני רוצה לומר, אחד הליקויים הקשים, אם חלילה וחס צריכים לנתק את זרם החשמל, בעת הצורך, וצריכים לחלץ נפגעים, אני אומר לך, אדוני השר, אנחנו יכולים לראות את אסון הכרמל במהדורה שנייה – אני לא צוחק. היום, אם אתה רוצה ללכת מצד אחד לצד השני, אם חלילה וחס היינו בתקופת האינתיפאדה היום, ויש פיגוע במרכז העיר – תגיד לי, איך האמבולנסים יגיעו? איך החילוץ יגיע לשם? איך? ברכבת אוויר?
כולנו ידענו שבספטמבר בשנה שעברה התוכנית כבר היתה צריכה לצאת לפועל, והפיילוט היה אמור להיות כבר לפני שנתיים. אנחנו עדיין עוסקים בפיילוט. הרכבת נוסעת במהירות של 5 קילומטרים לשעה. אפילו אם הייתי רוצה לרכוב על חמור הייתי מגיע הרבה יותר מהר.
ואתה רואה את התקלות, אתה רואה את התאונות, אתה רואה שאין תיאום. התאונה שהתרחשה לפני כמה שבועות צריכה להדליק לנו נורה אדומה. רכבת ששוקלת מאות טונות, מרחק העצירה שלה, לפי המתוכנן, נאמר, 50 קילומטר בשעה, היא מחייבת 60 מטר, מינימום, כדי לבלום. בניגוד למה שקורה בעולם, שם בדרך כלל הנסיעה של רכבת קלה היא במישור, הרי ירושלים היא לא מישורית. יש עליות, יש ירידות, ואם אנחנו צריכים מרחק כזה, מה קורה כאשר כלי רכב לא מבחין ברכבת, או איזשהו אדם חוצה את פסי הרכבת? אני אומר לך, אדוני השר, אני לא רוצה לחשוב לרגע על התאונות ועל האסונות שעלולים להיות בזמן שהרכבת באמת תפעל, ובאמת היא תהיה במצב של – יוצאת לדרך מבחינה מסחרית, איך אנחנו נתמודד עם כל התנועה הרבה במרכזי העיר?
אני רוצה לומר לך, אדוני השר, שלאחרונה, גם בעקבות בדיקות שנערכו, עלו ממצאים קשים. הרכבת סטתה, הנהג לא הרגיש – אני יודע רק שלפני שבועיים למדנו על האתון של בלעם. כתוב שם: "ותט האתון מן הדרך ותלך בשדה ויך בלעם את האתון להטותה הדרך". לפחות כשאתון סוטה מהדרך, אתה יודע, יש לך איזה מקל, אתה מיישר אותה, אבל מה אתה עושה כשרכבת סוטה מהנתיבים שלה, יוצאת מהמסלול שלה?
נחמן שי (קדימה):
אבל הקדוש-ברוך-הוא וידא שהכול יצא כהלכה, אז אולי גם – – –
נסים זאב (ש"ס):
נכון, אבל אין סומכים על הנס. נחמן שי, אתה תלמיד חכם ואני מכיר אותך, אתה ידען גדול.
נחמן שי (קדימה):
– – – פרשת השבוע.
נסים זאב (ש"ס):
אני יודע. אז אני אומר: לא סומכים על הנס.
היו"ר אורי מקלב:
היה מי שהביא דוגמה מהעז, שהיא, אין לה עין, שיש לה רק עין אחת. זה גם היה – – – מי שסטה מהדרך זה גם – – –
נסים זאב (ש"ס):
כן, גם בלעם זכה שתהיה לו רק עין אחת.
היו"ר אורי מקלב:
על העז, שיש לה רק עין אחת.
נסים זאב (ש"ס):
נאום הגבר שתום העין. היה שתום עין אחת. עכשיו, אני רוצה גם להביא את הזעקה של התושבים, הסוחרים. 1,500 סוחרים. אני אומר לך, אדוני השר, הם זועקים, הם כאובים. אתמול נסעתי בשוק מחנה-יהודה, אני אומר לכם את האמת, הלכתי לקנות רק אבטיח. אבטיח. אמרתי: מוצאי צום, 17 בתמוז, בערב נאכל איזה אבטיח קר. אני רואה אמא עם עגלה – במו עיני – עם תינוק בתוך העגלה. היא רוצה לחצות רק את הכביש באגריפס. היא עומדת כמה דקות, והיא פוחדת. היא עומדת מאחורי האוטובוס, וכל הזמן יש אוטובוס מהצד השני. דו-צדדי, כביש צר של 4–5 מטרים. ריבונו של עולם, באיזה מקום באפריקה ראיתם דבר כזה? לפחות באפריקה לא לוקחים סיכון, הולכים על חמורים, אבל אנחנו בעצמנו הפכנו להיות חמורים.
אז – מה לעשות? אני יודע שעגלון רוכב על חמור, אבל לא חמור רוכב על חמור, ופה, מה שקורה אצלנו בפועל, אנחנו כל פעם נותנים תקווה לציבור פה, בירושלים. אני אומר לך, אדוני השר, לא ראיתי התעללות כזאת. אפילו – אפילו שאמר בלעם "כי התעללת בי – לו יש חרב בידי כי עתה הרגתיך", אני אומר לך: אפילו האתון של בלעם לא התעללה בו כמו שאנחנו מתעללים בתושבי ירושלים. אז תחשוב שאנחנו פה אתונות, לא יותר, לא יותר גרוע. מה? אין תאריך פתיחה לרכבת הזאת?
אני אומר, אם הממשלה הזאת רוצה לקחת אחריות, שהיום תקבל החלטה אמיצה – אין צורך ברכבת קלה. אין צורך.
יצחק כהן (ש"ס):
אתה חושב שזה לוד? מה עם הגשר?
נסים זאב (ש"ס):
מה? מחכים עכשיו לתאונות? מחכים לאסונות?
יצחק כהן (ש"ס):
חס ושלום.
נסים זאב (ש"ס):
אני אומר לך, בסוף הם יסגרו את הרכבת הזאת, לא יצטרכו אותה, כי – אני אומר לך, יהיה יותר מהר להגיע ברגל מאשר ברכבת הזאת.
לכן, אדוני השר, במכלול הדברים שאמרתי, צריך להתייחס קודם כול לאנשי השוק, שיש להם הפסד עצום. הבאתי הצעת חוק יחד עם חברת הכנסת מקדימה – שהיתה אמורה להגיע לוועדת שרים, ואני מבין שזה נפל – בסך הכול להתחשב באותם סוחרים, שיש להם הפסד עצום. אני לא אומר לפטור אותם מארנונה, אבל היום יש מצב שבעלי חנויות שהיו להם עסקים משגשגים, הגיעו כמעט לפת לחם. הם בקושי מאוזנים ויכולים לעמוד בהוצאות השוטפות שלהם. אני חושב שכן מגיע להם הפיצוי הזה, ולקחת את הדברים האלה בחשבון. תודה רבה, אדוני. אני רואה שעשר דקות חלפו בכל זאת, אז אני לא אמשיך.
היו"ר אורי מקלב:
תודה רבה על ההתחשבות והעמידה בלוח הזמנים. כבוד השר, ממלא-מקום שר התחבורה, בבקשה. בבקשה, השר מתן וילנאי בשם שר התחבורה.
השר להגנת העורף מתן וילנאי:
חבר הכנסת נסים זאב, החזרת אותי לנוף ילדותי. כל יום שישי בבוקר, אבא ואני, עם סלים, הולכים למחנה-יהודה, עוברים בחנויות קבועות, עם סוחרים קבועים, עם הבדיחות הקבועות. עשיתי את זה מגיל אפס עד גיל 14.
נחמן שי (קדימה):
אבל היום אתה לא יכול לעלות על הכביש הזה, כי האוטובוסים ידרסו אותך.
היו"ר אורי מקלב:
מעניין מה אבא היה כותב בספר על ירושלים עכשיו, בימים כאלה. מה הוא היה כותב בספר שלו על ירושלים?
השר להגנת העורף מתן וילנאי:
אני אגיד לכם כך: קודם כול, במחצית השנייה של אוגוסט, אחרי דחיות ארוכות, צפויה להתחיל לפעול הרכבת הקלה בירושלים. יש פה הזדמנות לשינוי מערך הקווים ולשיפור משמעותי בתחבורה הציבורית בירושלים. כך זה מתוכנן. זה לא רק הרכבת הקלה, זה יצירת קווי שירות מזינים לרכבת, זה יצירת קווי שירות חדשים שמשלימים את הרכבת, וזה הפעלת קווי שירות מסוג BRT. שאלתי מה זה – זה אוטובוסים גדולים, Transportation Bus Repeat; אוטובוסים גדולים עם קיבולת של יותר מ-100 נוסעים בכל אוטובוס, עדיפות ברמזורים. וכל המערך הזה של הרכבת ומה שסביבה, אחרי כל שנות הסבל שציינת, צריך לשנות דרמטית את התחבורה הציבורית בירושלים.
אני מקווה, כירושלמי, שזה מה שיקרה. בכך מרוכזים המאמצים.
יצחק כהן (ש"ס):
אני חולק על חברי, אני בעד הרכבת.
השר להגנת העורף מתן וילנאי:
כן, כן, אנחנו בעד הרכבת. אני אומר שבמצב הזה אין ספק שצריך להוציא את המיטב משנות הסבל שאתה ציינת, ושהתחבורה אכן תיראה אחרת.
אחת הבעיות שעדיין לא נפתרו זה רמזורים. החברה שעוסקת בזה התעכבה יותר מפעם. עכשיו היא היתה אמורה להגיע ל-100 רמזורים על נתיב הרכבת והסביבה, והגיעה לרבע מהם, ל-25 בלבד. כשתתחיל התנועה, עדיין הדבר הזה צריך להיפתר בתנועה.
אני מרגיש לא נוח עם התשובה הזאת, כי נראה לי שיש פה פוטנציאל לבעיה. אני מקווה שאכן זה לא יקרה. אני מניח שהרכבת כן תשנה דרמטית את מצב התחבורה הציבורית בירושלים.
היו"ר אורי מקלב:
מה מציע השר?
השר להגנת העורף מתן וילנאי:
אני חושב שאפשר להסתפק בזה, אם חבר הכנסת זאב – להביא את זה לדיון בוועדה. ועדת הפנים תעסוק בזה?
היו"ר אורי מקלב:
כלכלה.
השר להגנת העורף מתן וילנאי:
ועדת הכלכלה? ועדת הכלכלה תעסוק בזה. אני רק חייב להעיר עוד הערה: אני נגד המדיניות של ועדות חקירה למיניהן. זו פגיעה קשה בניהול במדינת ישראל. זה דיון אחר, כי ועדות חקירה גורמות לזה שזורקים את האחריות מאחד לשני עוד כשהפרויקט מתקיים, מדברים לפרוטוקול ולא לדבר המעשי. זה לא תורם בסוף תרומה משמעותית. זה כן מביא לידי ביטוי רגשות של כעס, לא מעבר לזה.
נסים זאב (ש"ס):
תאמין לי, אדוני השר, תשמע את תושבי ירושלים. אין תושב שלא ממורמר – – –
השר להגנת העורף מתן וילנאי:
אז אני אומר שוב, נסים, אני מקווה שעכשיו, כשזה יתחיל לעבוד, יגידו: בסוף זה יצא לטובה.
נסים זאב (ש"ס):
אבל גם על המת מתאבלים 12 חודש, לא יותר. לא 16 שנה של צער וכאב.
השר להגנת העורף מתן וילנאי:
הגשר שדיברת עליו – בונים אותו על מים. מה, אתה משווה את המים לירושלמים? אתה יודע מה זה לעבוד מול ירושלמים, לתאם דברים? אנחנו יודעים מה זה.
יצחק כהן (ש"ס):
כבוד השר, תגיד לו – – –
היו"ר אורי מקלב:
תודה רבה, אדוני השר. חבר הכנסת נסים זאב, אנחנו מקבלים – – –
נסים זאב (ש"ס):
ועדת כלכלה, אני חושב.
נחמן שי (קדימה):
כלכלה.
יצחק כהן (ש"ס):
פנים.
יריב לוין (הליכוד):
לא, לא, זה בכלכלה.
היו"ר אורי מקלב:
כלכלה ותחבורה. בבקשה, מי שבעד – בעד דיון בוועדת הכלכלה. מי שבעד הסרה – מצביע נגד.
בבקשה, הצבעה.
הצבעה מס' 18
בעד ההצעה להעביר את הנושא לוועדה – 7
נגד – אין
נמנעים – אין
ההצעה להעביר את הנושא לוועדת הכלכלה נתקבלה.
היו"ר אורי מקלב:
בעד – 7, אין מתנגדים ואין נמנעים. לפיכך, אני קובע שההצעה של חבר הכנסת נסים זאב: הוויכוח סביב יעילותה, תפעולה ותחילת הפעלתה של הרכבת הקלה בירושלים, תועבר לדיון בוועדת הכלכלה.