קטע מדברי הכנסת

הצעה לסדר-היום התרחבות תופעת המסתננים המנצלים את העיכוב בבניית הגדר בגבול מצרים היו"ר אורי מקלב: אנחנו עוברים להצעה האחרונה בסדר-היום, של חבר הכנסת נסים זאב: התרחבות תופעת המסתננים המנצלים את העיכוב בבניית הגדר בגבול מצרים, מס' 6025. אברהם מיכאלי (ש"ס): יש פה הצעה לחבר הכנסת מקלב. היו"ר אורי מקלב: חבר הכנסת נסים זאב, בבקשה. אני נאלצתי להוריד את ההצעה לסדר-היום מכיוון שלא היה מי שיחליף אותי. אנחנו מקווים – – – קריאה: – – – היו"ר אורי מקלב: לא, לא שכחנו. זה היה תנאי קודם למעשה. בבקשה. ישיב בשם השר – לא, אתה משיב בשם עצמך עכשיו, נכון? או בשם שר הביטחון? השר להגנת העורף מתן וילנאי: בשם שר הביטחון. היו"ר אורי מקלב: אתה משיב בשם שר הביטחון. אוקיי. נסים זאב (ש"ס): אדוני היושב-ראש, כבוד השר, פעם היה לי מושג – "חברת אפריקה ישראל", אבל לא חשבתי שיש חברת "אפריקה תל-אביב". כאשר מדברים על בעיית דיור בתל-אביב צריך לזכור שיש עשרות אלפים של מסתננים שנמצאים בדרום תל-אביב. יכולים לעשות עוד הרבה הפגנות ולעשות עוד עיר אוהלים, אבל זה לא יעזור. אותם עשרות אלפים מסתננים, עובדים זרים, נמצאים בתל-אביב שלא כחוק ותופסים את אותן הדירות. אני רוצה לומר לך, אדוני השר: אתה לא יודע מה הולך בתל-אביב. ואם אתה יודע, אתה לא יודע כל כך את הפרטים, למה משתלם לאדם ממוצע שיש לו דירה להשכיר את זה דווקא למסתננים – כי הוא עושה פי-שלושה. הוא לוקח דירה אחת, שם בכל חדר 15 מסתננים, עשרה מסתננים, לוקח מכל אחד פר מיטה, כולם ישנים על מזרונים, ומה אכפת לו להרוויח מדירה של ארבעה חדרים, של 100 או 120 מטר מרובע, לעשות על זה 15,000 עד 20,000 שקל במקום 4,000 שקל? אז אחר כך שואלים, למה אין דירות בתל-אביב? אין דירות כי יש מסתננים ויש מי שיושב בדירות האלה. אבל לא על זה אני רוצה לדבר. הייתי אומר – זה ה-result, זו התוצאה, אבל איפה אנחנו בכניסתם? איפה ההתחייבות של ממשלת ישראל? אני רוצה להזכיר לכולם: הממשלה התחייבה להקים מרכז שהייה פתוח למסתננים, לכל אלה שנכנסים שלא כחוק, כחלק מהיישום של המלצות הצוות הבין-משרדי. מר אייל גבאי, הלוא הוא עמד בראש הוועדה הזאת, בראש הצוות, אמר שיספק למסתננים את הצרכים הבסיסיים: מקומות לינה, מזון, שתייה, צורכי בריאות. ב-2009, בכל חודש חדרו למדינת ישראל 300 בממוצע. ב-2010 הגענו ל-1,200 בכל חודש. אנחנו השנה מגיעים בכל שבוע ללמעלה מ-400 מסתננים, אנחנו מגיעים לבין 2,000 ל-2,500 מסתננים בכל חודש. אפילו בעלייה של יהודי רוסיה לא זכינו שבמדינת ישראל נפתחו השערים כפי שהיום המסתננים האלה נכנסים פה דרך הגבול. ממש הפקרות מוחלטת. אני אומר לך, אדוני השר, הם מאיימים על צביונה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית. אנחנו לא יודעים איך לעצור אותם. נכון, אני לא מזלזל בצעדים החיוביים, אני יודע שהממשלה הקצתה 1.35 מיליארד לצורך הקמת הגדר, והגדר מוקמת. אני גם בוועדת החוץ והביטחון, שמענו סקירה בעניין הזה. אבל מה שמעניין – ככל שיש האצה לסגור את הגדר, כך אתה רואה שהם באים בהמוניהם. כנראה שכל אחד אומר: זו ההזדמנות האחרונה שלי, והוא רוצה כבר להיכנס. ולכן אנחנו רואים את זה במכפלות, ואפילו הייתי אומר, מעבר לזה שהמספר מכפיל את עצמו, אתה רואה את הסיכונים שהם לוקחים על עצמם בכל דרך. אני לא יודע, האיום הדמוגרפי, התרבותי, שמאיים על מדינת ישראל חייב להיעצר פה. מה עם ההבטחה הזאת של הקמת מתקן שהייה למסתננים? מה עם עיר הקליטה שעליה דובר? איך יכול להיות שהיה גידול של 75% במספר המסתננים בחודשים האחרונים ואין מה לעשות? אני רוצה להיכנס קצת יותר לפרטים, אדוני השר, ואני בטוח שאתה יודע את זה. איך בעצם נכנסים המסתננים? איך הם בכל זאת מצליחים לחדור פנימה? יש פה מאפיה, יש פה קרטל בין השבטים, בין אלה שנמצאים מחוץ לגדר לאלה שבתוך הגדר, והבדואים יושבים על מכרה זהב. אני יצאתי לסיורים שם וראינו מכוניות שהוחרמו על-ידי צה"ל, על-ידי משמר הגבול, ואתה רואה את התחכום שלהם. משתלם להם להסתכן, כי המחירים שנגבים שם – מדובר פר ראש בלמעלה מ-4,000 דולר. אז תגיד לי, אדוני השר, מי לא ייקח את הסיכון הזה? אם הוא מכניס עשרה מסתננים ביום הוא מקבל בין 40,000 ל-50,000 דולר, הוא בתוך חודש נעשה עשיר, בתוך שנה הוא כבר מיליונר. אז מה אכפת לו לקחת את הסיכונים האלה? מה אכפת לו מהמדינה? אם הוא רק מכניס אותו לאילת. אם הוא יצליח להעביר אותו לתל-אביב העלויות הן הרבה יותר גבוהות, זה עד 10,000 דולר. ואני אומר לך את זה ממקורות מוסמכים, מהימנים ביותר. אנחנו חייבים לעצור את המגפה הזאת, את החדירה הזאת, שמסכנת ומאיימת על הדמוגרפיה של מדינת ישראל ועל צביונה של מדינת ישראל. אני מאמין – אני לא מזלזל, שוב אני אומר שצה"ל ושר הביטחון וראש הממשלה עושים את הכול. אבל אם אנחנו לא נעשה צעדים נוספים ונעמוד על כך שבסופו של דבר הם צריכים לדעת שכולם יגורשו ממדינת ישראל – ולא יעזור שום דבר, כי אנחנו נעמוד על זכותנו, כמדינה יהודית, לשמור ולשמר את עצמנו מכל הזרים שבאים לפגוע במדינת ישראל – צריך לזכור שבנוסף לכמויות הרבות יש הרבה פשיעה, יש הרבה בעיות קשות – אנחנו במהלך השנים נמצא את עצמנו מול שוקת שבורה ולא נוכל להתגבר עליה. אני אשמח לשמוע את תשובת השר בעניין. היו"ר אורי מקלב: תודה רבה לחבר הכנסת נסים זאב. השר מתן וילנאי, ממלא-מקום שר הביטחון, בבקשה. אברהם מיכאלי (ש"ס): – – – היו"ר אורי מקלב: השר גם ממלא-מקום של שר הביטחון באופן מעשי, בפועל עכשיו. השר מתן וילנאי הוא שר הביטחון בפועל. אברהם מיכאלי (ש"ס): – – – היו"ר אורי מקלב: בימים אלו, בימים אלו. השר להגנת העורף מתן וילנאי: לא, לא. שר הביטחון נמצא בחוץ-לארץ, ואני ממלא את מקומו. אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, חבר הכנסת נסים זאב מעלה בעיה נכונה, שהבית הזה דן בה יותר מפעם אחת. הממשלה קיבלה החלטה, כפי שציינת, על הקמת מכשול, וזה הוטל על משרד הביטחון. נקבע שזה יסתיים עד 2013. אנחנו השנה מסיימים 100 ק"מ ראשונים, מהר שגיא עד למחסום נטפים בכניסה לאילת, וזה יסתיים ב-2011, בתוך כמה חודשים, ובשנת 2012 נסיים 100 ק"מ נוספים, מהר שגיא, שזה האזור ההררי הקשה, וצפונה, והמחסום הזה ייתן מענה למעבר של קבוצות גדולות, כפי שזה קורה היום. אנחנו מקווים כך. הגדר היא לא גדר, זה מחסום אמיתי. זה לא גדר שחותכים ועוברים. היא עם גדר מעכבת לפנים, הגדר עצמה היא מסיבית, היא קשה למעבר, היא גבוהה, היא לא פשוטה. אין לי אשליה, הבדואים ידעו להתמודד גם עם זה. אני יודע את זה. הצבא מבצע מאמצים רבים על מנת לצמצם את המספרים. כמה חודשים זה אפילו ירד, ועכשיו זה חזר ועלה למספרים שאתה ציינת. מה שהוטל עלינו, על מערכת הביטחון, כפי שציינתי – 100 ק"מ השנה, 100 ק"מ בשנה הבאה, מתוקצבים כבר, מתוכננים. זה יקדים את לוח-הזמנים. יתר הנושאים הם לא תחום שאנחנו עוסקים בו, והתופעה היא תופעה קשה. אני מכיר את זה גם מאילת וערי הדרום וגם מדרום תל-אביב. במקרה גם יש לי עיסוקים שם עם חבר שלי, שנמצא שם באיזה קולג', ואני מכיר את זה היטב. זו בעיה שמדינת ישראל עדיין לא מצאה את הדרך הראויה להתמודד אתה. החסימה זה אחד השלבים, ואותה כרגע עושה מערכת הביטחון. היו"ר אורי מקלב: מה הסיבה באמת שהמספרים חזרו? השר להגנת העורף מתן וילנאי: סליחה? היו"ר אורי מקלב: הרי אתה אומר בדבריך שהמספרים ירדו בתקופה מסוימת. היתה איזו תקופה שהם ירדו, כמה חודשים. בגלל הגדר? השר להגנת העורף מתן וילנאי: הם ירדו. אנחנו לא יודעים להסביר את זה. אני חושש שחבר הכנסת זאב צודק, שמי ששם, מתחיל למהר כי הוא רואה שהגדר הולכת ונבנית. יכול להיות. אין לי מודיעין על זה. נסים זאב (ש"ס): הבדואים, הם מכוונים אותם במסלולים החדשים. הבדואים, השבטים שם, מכוונים אותם למסלולים החדשים. השר להגנת העורף מתן וילנאי: חבר הכנסת זאב, אני מכיר את הבדואים היטב משנות שירות ארוכות, כולל חמש וכמה שנים רק בגזרה הזאת כאלוף פיקוד. הם יודעים להתגבר על מכשולים. אני אומר את זה מאוד בעדינות. המכשול שאנחנו דנים בו הוא באמת מכשול שצריך בסופו של דבר לתת מענה – לא מלא, חלקי בלי ספק. את זה אנחנו עושים. נסים זאב (ש"ס): ועדת חוץ וביטחון. השר להגנת העורף מתן וילנאי: ועדת החוץ והביטחון ביקרה שם, תבקר. אנחנו נותנים את הדיווחים. אין כאן מענה. זה דבר שגרתי שם. היו"ר אורי מקלב: אדוני השר, יש עמדה אחרת, של חבר הכנסת יריב לוין. יריב לוין (הליכוד): תודה רבה, אדוני היושב-ראש. כבוד השר, חברות וחברי כנסת, אדוני השר, תפקידך מוגדר כשר להגנת העורף. נדמה לי שאולי זה לא פורמלית במסגרת סמכותך, אבל אי-אפשר לחשוב על משהו שהוא יותר הגנת העורף מאשר טיפול בעניין הזה. זה פשוט אסון. אני מנסה ומסתכל וחושב. שנתיים אנחנו כאן עומדים ומדברים. נכון שנעשה משהו בנושא הגדר, והוא חשוב, אבל אני פונה אליך כשר שיושב בממשלה: הרי מוכרחים לטפל בהוצאת האנשים האלה מכאן. הרי ברגע שנתחיל גם להוציא אותם, זה יקרין באופן ברור על המוטיבציה להיכנס. כאשר אתה יודע שאם אתה נכנס מוציאים אותך, הרצון שלך להיכנס אוטומטית פוחת. כאשר אתה יודע שזו כניסה ללא יציאה, אז המוטיבציה עולה ומתגברים על המכשולים. אני מניח שאתה מכיר את המצב בדרום תל-אביב, באילת, בערד ובמקומות אחרים לא פחות טוב מאתנו. זה פשוט אסון. זה דבר נוראי. שכונות שלמות, ערים שלמות מידרדרות לתהומות. אני כבר לא מדבר על בעיות אחרות, בעיות של פשיעה ובעיות דמוגרפיות ונושאים אחרים. אני מפציר בך, אדוני השר. אני חושב שיש מעט נושאים שהם בעלי חשיבות כמו העניין הזה. דווקא משום שאתה אמון על הדאגה לעורף, אנא ממך, תעלה את זה בממשלה. תדרוש תשובות, תדרוש פתרונות. אני יכול לומר לך שישנם פתרונות, אפשר לעשות את הדברים, רק צריך להחליט שעושים, לא לתת לאיזה משפטן במשרד המשפטים לשבת במשך שנתיים על המדוכה כדי למצוא הסבר למה אי-אפשר להביא את האנשים למקום כזה או למקום אחר. אני שוב, ברשות אדוני היושב-ראש, חושב שהנושא הזה הוא בנפשנו. תודה. היו"ר אורי מקלב: תודה לחבר הכנסת יריב לוין. השר הציע לדון בוועדת חוץ וביטחון. המציע מסכים. אם כך, אנחנו נעבור להצבעה. מי שבעד – הוא בעד דיון בוועדת חוץ וביטחון. מי שנגד – הוא בעד הסרה מסדר-היום. אברהם מיכאלי (ש"ס): אפשר להוסיף אותי? הצבעה מס' 20 בעד ההצעה להעביר את הנושא לוועדה – 6 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הנושא לוועדת החוץ והביטחון נתקבלה. היו"ר אורי מקלב: בעד – 6, אין מתנגדים ואין נמנעים. נצרף לפרוטוקול גם את הצבעתו של חבר הכנסת אברהם מיכאלי. אם כך, ההצעה לסדר-היום תידון בוועדת החוץ והביטחון.