קטע מדברי הכנסת

הצעה לסדר-היום לאן נעלמה החלטת הממשלה להקים עיר ערבית חדשה? היו"ר מגלי והבה: חברי חברי הכנסת, אנחנו ממשיכים בסדר-היום. הצעה לסדר-היום של חבר הכנסת ג'מאל זחאלקה – לאן נעלמה החלטת הממשלה להקים עיר ערבית חדשה? ישיב השר מרגי, שהיום קיבל הרבה משימות ויכול לייצג את כל הממשלה, לכאורה. כן, אבל אנחנו בנשיאות לא מסכימים להצעה הזאת, ואנחנו נטפל בזה. בבקשה. עשר דקות, אדוני. ג'מאל זחאלקה (בל"ד): כבוד היושב-ראש, רבותי חברי הכנסת, בשנת 2008 החליט שר הפנים דאז מר מאיר שטרית על הקמת – או על תחילת העבודות להקמת עיר ערבית חדשה. הנושא בא לממשלה והממשלה החליטה להקים עיר ערבית חדשה, ואף מונתה ועדת מנכ"לים לטפל בנושא. השר שטרית התחיל לחפש חלופות, הכותרות בעיתונים ובאתרי האינטרנט ובתוכניות הרדיו והטלוויזיה היו גדולות, היתה חגיגה גדולה. ברכות רבות הורעפו על ראשו של שר הפנים. אנשים אמרו שזה עידן חדש. השר עצמו – או יותר נכון מקורביו אף אמרו: העיר תהיה חדישה ומתוכננת, זוגות צעירים יוכלו להקים בה משפחות ולקיים אורח חיים עכשווי, כלומר מודרני, מחוץ למסגרת החמולתית, וכן להקים מפעלי תעשייה חדשים. עיר זו תעזור למגזר הערבי להתפתח יותר מהמבנה הקיים של ערים קטנות המפוזרות באזורים שונים. כלומר, נבחנו ההשלכות של הנושא הזה, החלופות לתוכניות, ההשלכות הכלכליות, ההשלכות החברתיות. מלים רבות נשפכו על העניין הזה. ואני שואל את הממשלה: לאן נעלמה ההחלטה הזאת? אני מבין שיש רציפות שלטונית, כלומר, החלטות שהתקבלו בממשלה הקודמת תקפות, אלא אם כן הממשלה מבטלת אותן. לא ידוע לי על החלטת ממשלה לבטל את ההחלטה הקודמת. אז אי-אפשר – איך אומרים, להרוג את העיר שלא נולדה, ככה בלי טקס קבורה. או שתכריזו על הריגתה של העיר שלא נולדה ותקברו אותה ותצהירו שאתם קוברים אותה, או שתמשיכו בתוכנית. אי-אפשר ככה. אני חושב שההתנהגות הזאת, התנהגות כזאת בנושא כל כך מרכזי – לא מדובר באיזה נושא שולי. מדובר בנושא חשוב מאוד, הרה גורל כמעט לציבור הערבי, ואנחנו לא יודעים, אף אחד לא נותן דין-וחשבון על הנושא הזה. אני מתרשם, בגלל השתיקה – אם משהו שותק ואתה לא שומע ממנו שום ציוץ של חיים, סימן שהוא מת. כלומר, אני לא שמעתי מאז קמה הממשלה הזאת על איזה צעד בנדון, איזו פגישה, איזו תוכנית, רעיון כלשהו שעלה בתוך הממשלה. הרעיון מת. אז תכריזו, בבקשה, תגידו, נתמודד גם עם זה. הרי מאז 1948, מאז הקמת המדינה, קמו 700 יישובים יהודיים ולא הוקם יישוב ערבי אחד לפיתוח. מה שהוקם זה בנגב, כדי להשתלט על הקרקעות. זה לא פיתוח, זה איסוף של תושבים כדי לקחת את הקרקעות שלהם ולהעביר אותן מהיישובים שנקראו "לא מוכרים". אבל יישוב אחד לפיתוח לא נבנה. ואנחנו הצענו שתהיה עיר, וההתפתחות של הציבור הערבי מצריכה הקמת עיר ערבית חדשה – ההתפתחות האורבנית, הצורך התרבותי, הכלכלי. נוצרים עיוותים קשים מאוד. היום משפחות ערביות נאלצות לגור בערים יהודיות בלי שירותים. משפחה ערבית שהולכת לגור בכרמיאל – אין לה בית-ספר ערבי ליד, ואם מישהו דתי, אין לו מסגד להתפלל בו או כנסייה להתפלל בה. כלומר, המגורים בעיר היהודית הם אילוץ, למרות הקשיים, אבל קשיי המגורים ביישובים הערביים מביאים לזחילה הזאת. ואני חשבתי שיש כאן מחשבה בממשלה – שאני לא חושד בה שהיא דואגת לאינטרסים של הציבור הערבי, אלא אמרו שכדי שלא לפגוע בערים היהודיות, אנחנו נבנה עיר ערבית. זאת היתה המחשבה בעצם, זה – איך אומרים? הטקסט הסמוי בהחלטה. ואמרנו: מילא, בסדר, העיקר שיקימו, העיקר שיהיה מקום מגורים ראוי. תהיה עיר מודרנית, מגיע לנו. החברה שלנו בשלה לדבר כזה. היא רוצה דבר כזה. כל הסימנים מעידים על הצורך, ושעיר כזאת יכולה להתפתח ולשגשג, שיש מעמד בינוני שמחפש מקומות מגורים מגוונים. היום, לזוג צעיר ערבי אין הרבה אפשרויות. אין המגוון של המגורים שקיים, נגיד, לזוג יהודי או לזוג בכל מקום בעולם. היום הדבר היחיד כמעט – לחזור לכפר, לגור בחלקת האדמה, לבנות איזה בית בחלקת האדמה של המשפחה וזהו. וזה – יש לזה השלכות חברתיות שאני לא רוצה לעמוד עליהן כאן. העיקר, כבוד השר, יש דברים שאני לא יכול להבין. הרי גם כשיש לממשלה אינטרס – ויש כאן אינטרס מובהק – העיוורון הגזעני מונע ממנה לעשות משהו. להשקיע מיליארדים בשביל ציבור ערבי? מה פתאום שיעשו דבר כזה? הרי ידוע שיש אינטרס לממשלה, ואת זה אפשר להגיד על דברים אחרים. אפשר להגיד אותו דבר על תעסוקת נשים. יש אינטרס כלכלי, אז למה לא עושים את זה? כי יש עיוורון גזעני. כי תמיד, תמיד, אבל תמיד, כשהעניין מגיע לציבור הערבי, בסולם העדיפויות אנחנו תמיד אחרונים. עושים אחת, שתיים, שלוש, ארבע, חמש, תמיד אתה נדחק, נדחק, נדחק, נדחק, נדחק תמיד למקום האחרון, ואז דברים לא מתבצעים. אני מבקש, כבוד היושב-ראש, תשובה חדה וברורה - לאן נעלמה ההחלטה על הקמת עיר ערבית חדשה. מגיע לציבור לדעת. תודה. היו"ר מגלי והבה: תודה לחבר הכנסת ג'מאל זחאלקה. אני מזמין את השר מרגי, שישיב בשם שר הפנים. בבקשה, אדוני. השר לשירותי דת יעקב מרגי: אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, חבר הכנסת המציע, חבר הכנסת זחאלקה, ביקש תשובה חדה, ברורה. אני אתן תשובה חדה כתער: ההחלטה לא נעלמה והעיר קום תקום. אני מייד אקריא את תגובתו של שר הפנים. ראשיתו של ההליך ביוזמה של משרד הבינוי והשיכון, יחד עם מינהל מקרקעי ישראל, בשטח גבעות טנטור, מדרום לג'דידה, באזור שהופקע על-ידי המדינה בשנת 1976 לצורך תכנון מגורים ומוסדות ציבור. הממשלה, בישיבתה ביום 20 ביולי 2008, בהחלטה מס' 3810, החליטה להטיל על צוות בין-משרדי, הכולל גם את מנהל מינהל התכנון במשרד הפנים, לגבש תוכנית עבודה לבחינת הקמתה של עיר חדשה לאוכלוסיית המיעוטים בצפון הארץ, על בסיס חלופות שיובאו בפניה. הצוות בראשות מנכ"ל משרד הפנים דאז, מר אריה בר, קיים כמה ישיבות בנושא. המועצה הארצית לתכנון ולבנייה, בישיבתה ביום 3 בפברואר 2009, הורתה על עריכת תמ"א 44 – תוכנית מיתאר ארצית ברמה של תוכנית מיתאר מקומית, הוספת נדבך עירוני חדש בצפון הארץ לאוכלוסייה הלא-יהודית. הנדבך העירוני החדש יעמיד פתרונות דיור ושירותים מתקדמים ומגוונים להיקף של כ-40,000 נפש. ועדת ההיגוי, הוולנת"ע – ראשי תיבות של ועדת המשנה לנושאים תכנוניים עקרוניים – של המועצה הארצית, קיימה כמה דיונים בתוכנית. בישיבתה האחרונה, שהתקיימה אך לא מזמן, ב-31 במאי 2011, החליטה הוועדה כי היא רואה חשיבות בפיתוח הנדבך העירוני החדש בגבעות טנטור, והומלצה החלופה הנבחרת. הנושא מקודם על-פי הוראת המועצה הארצית לתכנון ובנייה ויוגש לאישורה. אדוני, חברי חברי הכנסת, אדוני חבר הכנסת המציע, אני יכול לומר לך, בשיחות אישיות שהיו לי עם כמה ראשי רשויות, בסיורים מקצועיים, כשמדברים ומבשרים לך שהנה בחודש הבא מתחילים לפתח שכונה חדשה, אני מייד שואל אותו, את ראש העיר: תאמר לי, מתי התחלת לתכנן את השכונה? הוא אומר לי: לפני עשר שנים. אחר אומר לי: לפני 11 שנים. זו הבעיה, זו הרעה החולה של הביורוקרטיה הישראלית בכל התחום שנקרא תכנון ובנייה. אתה, לא נעלם מעיניך שנושא התכנון במדינת ישראל לוקה בחסר. מריצים את הרפורמה. לצערי הרב, הרצת הרפורמה, גם בכנסת וגם בממשלה, נתקלת בקשיים, אבל שוב, אני מסכים אתך. מבחינת זמן, החלטת הממשלה היתה אז, ב-2008, ואנחנו ב-2011. אני לא רוצה לומר לך שמבחינתי, בהשקפת עולמי, זה הרבה זמן, אבל במציאות הקיימת של חוקי התכנון הקיימים, הנוכחיים, צר לי לומר לך שזה כמעט בתחילת הדרך. אבל, שוב, אני שמח שאתה מעלה את זה. אני חושב שלממשלה יש אינטרס לאומי להקים את העיר הזאת. לא הכול קונספירציה. אני שמח שאתה מעלה את זה. אני חושב שאתה צריך להעלות את זה ולבדוק את זה אחת לכמה חודשים, כדי שיבינו הגורמים המתכננים שיש מי שמחכה לפתרונות האלה, ואני מקווה שעוד בקדנציה הזאת נוכל לבשר שהעיר הזאת יצאה לדרך. ג'מאל זחאלקה (בל"ד): כבוד השר, כבוד השר, דרכך אני מעלה את השאלה: מדוע לא התייעצו אתנו? אתה רוצה להקים לציבור עיר – לא שואלים אותו מה דעתו, מה הוא חושב? הרי יש גופים, יש אנשי מקצוע שיודעים את צורכי הציבור הערבי, יש גופים שיכולים – יש לנו מה להגיד בנושא הזה. יכול להיות שתבנו עיר ואף אחד לא ירצה לגור בה. אני אומר לך. השר לשירותי דת יעקב מרגי: אני רוצה להאמין - לא מידיעה, רוצה להאמין – שוועדות ההיגוי והמתכננים אכן לוקחים אנשי מקצוע שמתמחים לא רק בתכנון אלא גם במנטליות. אני מבין אותך. אני חושב שזה נצרך, נדרש, ואני מאמין שאכן זה ייעשה ונעשה כך. אבל, שוב, אני מציע לך – ואתה ודאי תעשה את זה – תציע את שירותיך או תציע מומחים מטעמכם שאכן ילוו את עבודת צוות ההיגוי. אני מקווה שאכן הדברים נעשים כך. אני קורא לך שוב, וודאי תעשה את זה, לעקוב מקרוב אחר ההתקדמות, ואני חושב שזה אינטרס לאומי של מדינת ישראל להקים עיר ערבית חדשה בצפון. היו"ר מגלי והבה: מה אדוני מציע? השר לשירותי דת יעקב מרגי: מה שהמציע מציע. אני - - - ג'מאל זחאלקה (בל"ד): אז הזדמנות לדון בפרטים של העניין. השר לשירותי דת יעקב מרגי: ועדת הפנים. היו"ר מגלי והבה: אוקיי. כמובן, אנחנו נעבור להצבעה. מי שיהיה בעד – ועדת הפנים כמובן, ומי שיהיה נגד – הסרה. הצבעה מס' 14 בעד ההצעה להעביר את הנושא לוועדה – 7 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הנושא לוועדת הפנים והגנת הסביבה נתקבלה. היו"ר מגלי והבה: בעד – 7, אין מתנגדים ואין נמנעים. אם כך, אני קובע שההצעה: לאן נעלמה החלטת הממשלה להקים עיר ערבית חדשה, תידון בוועדת הפנים והגנת הסביבה. חברי חברי הכנסת, לפי סדר-היום מתוכננות לנו פה שאילתות שישיב עליהן שר המשפטים, ויש לנו הצעה לסדר-היום של חבר הכנסת נחמן שי, שלא נמצא כאן. שר המשפטים הגיע בזמן ואני מודה לו על כך. חבר הכנסת נחמן שי – אם כך, אנחנו ממשיכים בסדר-היום בלי להתייחס לנושא ההצעה לסדר-היום, אבל יש לנו שאילתות. אדוני שר המשפטים, אני מזמין אותך כאן לדוכן כדי שתהיה עם הפנים לשואלים. טוב, אנחנו גם, אדוני שר המשפטים, כפי שידוע לך, התקנון החדש מחייב. זאת אומרת, אם חבר הכנסת יש לו שאילתא והוא לא נכח באולם, אז העונש שלו – גם לא יקבל תשובה. אז אני רק אקריא את כותרות השאילתות, אבל לא יקבלו תשובה, כי אתה עשית את המוטל עליך והם לא הגיעו לקבל את התשובות. שאילתא 1355, של חבר הכנסת בן-ארי – הוא לא נמצא כאן. 1377, של חבר הכנסת מיכאל בן-ארי – גם לא נמצא כאן. שאילתא 1408, של חבר הכנסת טלב אלסאנע – גם לא נמצא כאן. שאילתא 1500 של חברת הכנסת חנין זועבי – היא לא נמצאת כאן. שאילתא 1533, של חבר הכנסת מסעוד גנאים – גם לא נמצא כאן. אני – אדוני שר המשפטים, כיושב-ראש של הישיבה וכחבר צוות הנשיאות, אנחנו נתייחס בחומרה רבה לכך שחברי כנסת מעסיקים את המשרדים, מעסיקים את השרים בשביל לקבל תשובות על שאילתות ולצערי הרב לא מקפידים. אני גם אומר לאדוני השר וגם לחברי חברי הכנסת: אמצעי התקשורת היום כל כך נהירים וקלים, שכל חבר כנסת אוטומטית יודע שהיום יש לו שאילתא ויש תשובה, כך שאין טענות לנשיאות ולא לשר אלא הטענות לאלה שמגישים שאילתות ולא מגיעים למליאה. על כן, אדוני השר, אני מודה לך מאוד על מה שעשית. מיכאל בן-ארי (האיחוד הלאומי): אבל אנחנו פה, זה שקיצרו את סדר-היום - - - היו"ר מגלי והבה: חבר הכנסת בן-ארי, אני למדתי שנים שזמן ונוכחות זה להיות כאן ולא כאילו כאן. עומד השר - - - מיכאל בן-ארי (האיחוד הלאומי): אני הייתי כאן - - - היו"ר מגלי והבה: חבר הכנסת בן-ארי, אני יודע שהיית כאן, אבל לא באולם. רחל אדטו (קדימה): תביא פתק מאחות בית-ספר. מיכאל בן-ארי (האיחוד הלאומי): - - - היו"ר מגלי והבה: אני מאוד מודה לשר. חברי חברי הכנסת, אני מאוד מודה לכם. תם סדר-היום, הישיבה הבאה תתקיים ביום שני. רחל אדטו (קדימה): רגע, רגע, יש אורחים. מיכאל בן-ארי (האיחוד הלאומי): אדוני היושב-ראש, אדוני היושב-ראש, עכשיו היתה צריכה להיות הצעה רגילה לסדר-היום של חבר הכנסת נחמן שי. קיצרו פה את היום בצורה מאוד משמעותית. עכשיו אני הייתי פה, דיברתי עם נאזם, הוא אומר שיש הצעה רגילה של נחמן שי. הלכתי להביא חומר שקשור לשאילתות מהחדר, לפני דקה אחת הייתי פה ועכשיו אתה - - - אני מחכה כל היום לשאילתות האלה. היו"ר מגלי והבה: הבעיה שלנו כרגע היא לא איפה הלכת ולאן הלכת. נחמן שי (קדימה): וגם ההצעה שלי. היו"ר מגלי והבה: עם כל הכבוד להצעה שלך, אז תהיה בזמן. מיכאל בן-ארי (האיחוד הלאומי): אבל השר היה פה עכשיו כשאני נכנסתי. השר היה פה עכשיו כשאני נכנסתי. למה הוא לא יכול לענות לי? היו"ר מגלי והבה: אני לא מקבל את - - - מיכאל בן-ארי (האיחוד הלאומי): למה הוא לא יכול לענות לי? היו"ר מגלי והבה: עם כל הכבוד, אנחנו לא יכולים לחזור על דברים וביטול פרוטוקול. אם כך, אני מודה לך, אדוני שר המשפטים. תם סדר-היום, הישיבה הבאה תתקיים ביום שני, ט' בתמוז התשע"א, 11 ביולי 2011, בשעה 16:00. ישיבה זו נעולה. תודה לכולכם.