קטע מדברי הכנסת
הצעה לסדר-היום
דרישה לתואר אקדמי במכרזים של השירות הציבורי
היו"ר רוחמה אברהם-בלילא:
הנושא הבא והאחרון על סדר-היום – הצעה רגילה של חבר הכנסת ישראל אייכלר בנושא: דרישה לתואר אקדמי במכרזים של השירות הציבורי, הצעה שמספרה 5960. גם על הצעה זו לסדר-היום ישיב כבוד השר משה – שלום שמחון.
שר התעשייה, המסחר והתעסוקה שלום שמחון:
התפלק לך.
היו"ר רוחמה אברהם-בלילא:
לא, בדקתי ערנות. בבקשה, אדוני, לרשותך עשר דקות.
שר התעשייה, המסחר והתעסוקה שלום שמחון:
אם זה כך – – –
היו"ר רוחמה אברהם-בלילא:
כנראה. אתה יודע, כל אחד וזמנו-הוא. בבקשה.
ישראל אייכלר (יהדות התורה):
גברתי היושבת-ראש, אדוני השר, חברי הכנסת, הגשתי הצעת חוק לביטול הגזירה, החדשה יחסית, של הדרישה לתארים אקדמיים כתנאי לקבלת עבודה או פרנסה במגזר הציבורי, והיום גם בעסקי. אם היינו באופוזיציה, הייתי מגיש את הצעת החוק למרות החלטת ועדת השרים, ואז היו מבקשים להחליף את זה להצעה לסדר-היום, והיו שומעים את זעקת הציבור בצהרי היום או במליאה מלאה. אבל היות שבעוונותינו אנחנו בקואליציה, וועדת השרים הפילה את הצעת החוק הצודקת הזאת, נמנע ממני גם להגיש אותה כהצעת חוק, והפכתי אותה להצעה לסדר-היום. כך יישמעו הדברים בפני מליאה ריקה, מלבד חברי הכנסת הבודדים המכובדים והשר הנכבד, אבל אני מקווה שהדברים יירשמו ככתובת על הקיר של הממשלה הזאת.
היו"ר רוחמה אברהם-בלילא:
תרשה לי להאיר משהו – באל"ף, כבודו. זו לא הכנסת הראשונה שלו, והוא גם יודע שאם באמת הנושא חשוב מאוד והוא ראוי, כפי שאתה אומר את זה, אז אם כל אגודת ישראל היתה מצביעה יחד אתך, אפשר היה לעשות עם זה משהו אחר. זו רק עצה ידידותית אליך לפעם הבאה – אל תוותר כל כך מהר.
ישראל אייכלר (יהדות התורה):
ועדת השרים הפילה את ההצעה הזאת, היא לא יכלה לעשות שום דבר.
היו"ר רוחמה אברהם-בלילא:
יש לכם היכולות שלכם.
ישראל אייכלר (יהדות התורה):
נראה שלא, נראה שלא. כנראה הממשלה – – –
היו"ר רוחמה אברהם-בלילא:
אני לא מסכימה לזה. אני חושבת שבהצבעה, גם אם הצעה נופלת בוועדת השרים לענייני חקיקה, וחבר הכנסת מתעקש להביא אותה למליאה, הוא יכול. הוא יכול גם לשכנע את מרבית הבית הזה, ואולי ההצעה תעבור בפעם הבאה. זו עצה ידידותית.
ישראל אייכלר (יהדות התורה):
תודה רבה על ההצעה, גברתי היושבת-ראש, אבל מה שהיה נכון להיום – יכול להיות שבמשך הזמן אני אלמד איך פועלים כדי לא לוותר על דבר כזה, כי אני חושב שהדרישה הזאת לתארים אקדמיים לכל משרה ממשלתית היא פגיעה לא רק בציבור של לומדי תורה ותלמידי חכמים שאני מייצג אותם, אלא במאות אלפי אנשים שאין להם היכולת לעמוד בכל הבחינות לקבל תארים אקדמיים והם מנועים.
ולא רק זה – גם האפליה במשכורת. למה שני עובדים שעובדים קשה – אני לא מדבר על אלה שלא עובדים ויושבים במשרד ושותים תה. אלה שעובדים קשה. שני אנשים – אחד מקבל שכר x והשני מקבל שכר y, מפני שיש לו איזה תואר אקדמי שלא רלוונטי לתפקידו.
אני אדבר עכשיו על ההבדל העצום בין תואר רלוונטי לתפקיד, שהוא חשוב ונדרש, לבין תואר סתם בשביל למלא חוכמה ודעת את המערכת הציבורית.
אני רוצה להפנות אל המחאות הנשמעות בעולם הערבי, אף שזה נשמע לא שייך, אבל שם אנחנו רואים שהפגנות מפילות ממשלות לא על דברים של דת ומדינה, שלום וביטחון, אלא דווקא על הגבינה, על ה"קוטג'", על הלחם ועל הפיתה. אנחנו מסתכלים מן המרפסת הישראלית על המזרח התיכון כמחזה בדיוני שלא שייך אלינו בכלל, אבל מי שיתבונן בעוולות שעוברות כחוט השני האדום, דרך כל מערכות השלטון, שבהן יושבים אלפי דיקטטורים קטנים שפועלים בשירותה של ההגמוניה הכלכלית – אני לא רוצה להכליל כמובן אף אחד, אבל כל מי שנתקל בחומה הביורוקרטית הישראלית, ומי לא נתקל בה, יכול להעיד כי צריך לרשום באותיות אדומות את שלוש המלים: לא לעולם חוסן.
לא לעולם ילך הציבור הישראלי שבי אחרי סדר-יום תקשורתי שמסיט אותנו מן הבעיות האמיתיות ומסית אותנו נגד הזהות היהודית הלאומית שלנו. במקום שאנשים ידברו על הפיכת המדינה לסדום ועמורה, שמתנהלת בעוולות ובאי-צדק בכל תחום ובכל פינה, מעסיקים אותם בשאלות פוליטיות, בשאלות דת ומדינה, שלום וביטחון, בפילוסופיה וכחנית ובווכחנות פילוסופית; רק שלא ידברו על הפרנסה, רק שלא ידברו על הכלכלה, רק שלא ידברו על מצוקת הדיור, על בעיות הבריאות. הנה יש שביתה כל כך הרבה חודשים ולאף אחד זה לא מזיז, ואנשים מתרגלים. ובעיקר – החלוקה הבלתי-צודקת כל כך של תקציב המדינה, ומדובר ב-350 מיליארד שקלים שרובם ככולם נלקחים מכיסי האזרחים. רק שלא יבדקו את מערכת המשפט ואכיפת החוק הסלקטיבית – – –
שר התעשייה, המסחר והתעסוקה שלום שמחון:
מה זה "רובם"? יש חלק שלוקחים מכיסים אחרים?
ישראל אייכלר (יהדות התורה):
מארצות-הברית, למשל. אבל רוב הכסף זה מהאזרחים המסכנים. וכשמחלקים את הכסף – אתה יודע את זה כשר התעשייה והמסחר, כשר החקלאות, כמי שהיה בראש הלובי החברתי. אתה יודע כמה כספים זורמים לצרכים שאינם נזקקים לאף אחד, וכאשר צריך כסף לדברים נזקקים – אין תקציב. אני לא מדבר עכשיו על איזו אוכלוסייה – כל האוכלוסיות. ובמה עוסקת התקשורת הישראלית, במה היא מעסיקה את הציבור הישראלי, במה עוסק המיליה התקשורתי-פוליטי כל היום? בבעיות גדולות: ביטחון, שלום, דת ומדינה. צריך לעסוק בבעיית משרד המסחר והתעשייה ומשרד החקלאות יותר מאשר בכל המשרדים האחרים.
שר התעשייה, המסחר והתעסוקה שלום שמחון:
יש לי שאלה, מה האחוז של המגזר החרדי – – – במספרים?
היו"ר רוחמה אברהם-בלילא:
20% בערך.
ישראל אייכלר (יהדות התורה):
בערך. מה השאלה הבאה?
שר התעשייה, המסחר והתעסוקה שלום שמחון:
כמה עיתונים יש?
ישראל אייכלר (יהדות התורה):
כמה עיתונים?
היו"ר רוחמה אברהם-בלילא:
בהשוואה לכלל הציבור, אתה שואל.
ישראל אייכלר (יהדות התורה):
אני אגיד לך למה, כי הציבור שלנו הוא מאוד וכחני, מאוד דעתני ומאוד פלורליסטי. כל קבוצה קטנה צריכה להביע את דעתה. הוא לא ציבור עדרי, בדיוק הפוך ממה שמציגים אותו. לעומת זאת, אני ממש מתבייש לפעמים שמדינה שלמה יושבת מול מדורת השבט וכולם מסתכלים על הרמת הגבה של איזה שדרן או שדרנית ומתווכחים: היא אמרה ככה והוא אמר ככה, ממש כאילו היינו איזה גטו קטן וזניח, פרבר עירוני בארצות-הברית.
שר התעשייה, המסחר והתעסוקה שלום שמחון:
– – – איך חותמים על המינוי הזה?
ישראל אייכלר (יהדות התורה):
למה אתה צריך את העיתונים החרדיים?
שר התעשייה, המסחר והתעסוקה שלום שמחון:
אני רוצה לדעת מה קורה אצלכם.
היו"ר רוחמה אברהם-בלילא:
הוא רוצה לראות את המגזר.
ישראל אייכלר (יהדות התורה):
אתה רוצה לראות את המגזר באמת?
היו"ר רוחמה אברהם-בלילא:
הוא יביא לך את העיתונים כל יום.
ישראל אייכלר (יהדות התורה):
אני מוכן להעביר לך את העיתונות החרדית ותראה איזה עוול נעשה לציבור הזה כאשר חוסמים לו כל דרך אפשרית – – –
שר התעשייה, המסחר והתעסוקה שלום שמחון:
– – –
היו"ר רוחמה אברהם-בלילא:
אתה יכול להתראיין.
שר התעשייה, המסחר והתעסוקה שלום שמחון:
– – – מודעות פרסומת.
ישראל אייכלר (יהדות התורה):
אדוני השר, הזמן שלך יקר, ושלי גם, ואני רואה שהוא בורח לנו. תסביר לי, אני לא יורד לסוף דעתך, מה אתה צריך מהעיתונים החרדיים? אנחנו מדברים עכשיו על אנשים במאותיהם שהולכים ללמוד לתארים אקדמיים כי בדמיונם הם חושבים שהם יקבלו משרות, והם לא מבינים שכל התארים נועדו כדי למנוע מהם פרנסה.
שר התעשייה, המסחר והתעסוקה שלום שמחון:
זו היתה שאלה חיובית, זו לא היתה שאלה שלילית.
ישראל אייכלר (יהדות התורה):
אז בוא נשמע.
שר התעשייה, המסחר והתעסוקה שלום שמחון:
אני רוצה לדעת איפה מקבלים את העיתונים האלה – – –
ישראל אייכלר (יהדות התורה):
בסדר, אז זה לא חייב להיות ברגע שאני על הבמה. זו שאלה אינפורמטיבית.
היו"ר רוחמה אברהם-בלילא:
אני אוסיף לך את שתי הדקות האלה.
ישראל אייכלר (יהדות התורה):
בוא נבין, אדוני השר, לשם מה אתה צריך את העיתונות החרדית. בשביל להבין את הבעיה? אדרבה ואדרבה, אני אעביר לך את זה. אנחנו מדברים על זה כל כך הרבה שנים. אגב, זה דבר חדש, 20 שנה, שהחליט מי שהחליט לתת רק למי שיש לו תואר אקדמי לא רלוונטי. אני מבין שרופא צריך – דיברתי על זה רבות – תעודת רפואה, עורך-דין צריך תעודה שהוא למד משפטים, מהנדס צריך תעודה בהנדסה, טייס צריך רשיון טיסה או צריך ללמוד, מכונאי צריך ללמוד מכונאות, אבל מה שייך תארים לא רלוונטיים כמו במדעי הרוח, במדעי המדינה או כל מיני דברים כאלה כדי להיות מזכירה, מזכיר או פקיד בבנק? זו הרי גזירה כל כך לא צודקת.
וגם בשכר – אתה יודע את זה כמו כולם שלפעמים קונים תארים פיקטיביים, כי לא כולם מסוגלים לעמוד בבחינות, כדי להעלות את השכר של הפקיד המסכן.
שר התעשייה, המסחר והתעסוקה שלום שמחון:
יש מקבילה גם אצלכם. הרי לא כולם רבנים אצלכם, אבל לכולם קוראים רב.
ישראל אייכלר (יהדות התורה):
אבל אנחנו לא יכולים לקבל משרה. עכשיו זה עבר למגזר העסקי. אתה יודע שבבנקים יושבות פקידות שגמרו תארים של מורות בסמינרים החרדיים – מורות מוכשרות, מתקדמות. הבנק לא יכול לקבל אותן כעובדות, רק דרך חברות כוח-אדם, למה? כי אין להן תואר אקדמי. לא יאומן כי יסופר. יש פה עוול.
עכשיו תעזוב את החרדים. אני מאמין שיש מאות אלפי חילונים ומסורתיים בערים או בפריפריה שאינם מסוגלים או לא רוצים ללמוד את מה שהפרופסורים באוניברסיטה רוצים ללמד אותם על השפעת קרני התיש על קרני השמש. זה לא מעניין אותם, ואם אין להם תואר, אז הם צריכים לקנות תואר בלטביה או לא לקבל משרה.
זה עוול שאסור להשלים אתו, ואני חושב שהמצוקה הכלכלית ומצוקת הדיור שנובעות מהדברים האלה עלולות לגרום לתסיסה חברתית שתגבר על כל הניסיונות להסיט את דעת הקהל הציבורית לבעיות מאוד פוליטיות – יש איזו מלה שמשתמשים בה: מאוד "רייטינגיות" – ולא לעסוק בבעיות האמיתיות של אנשים שאין להם עבודה ואין להם פרנסה. על כל משרה של פקיד נלחמים 20 אנשים, והעוול הזה זועק לשמים.
אני חושב שהגיע הזמן לבטל, כי זה אחד הפשעים החברתיים הקשים ביותר, שלדעתי נובע – – –
שר התעשייה, המסחר והתעסוקה שלום שמחון:
פשע – – –
ישראל אייכלר (יהדות התורה):
זה ממש פשע. למנוע מאדם לחם או את הזכות להיות עובד, להיות עובד זוטר באיזה משרד, איזו עירייה, ושהוא יקבל משכורת נמוכה יותר מהחבר שעובד יחד אתו כי הוא הביא איזה תואר, זה פשע חברתי. זה גורם לאפליה חברתית נוראה, ולדעתי הדבר הזה נובע מהקשר בין הון לשלטון. היו תקופות שאנשי ההון באו לאנשי השלטון והם טיכסו עצה איך להביא את האנשים שלהם אל המשרות הנכספות, והגיעו לאיזה דרג. אני לא הייתי אומר, חס וחלילה, שיש הבדל עדתי, אבל אולי מישהו פעם יבדוק מאיזה עדות באים האנשים שמביאים את התארים האקדמיים, תואר ראשון, מה האחוז שלהם בקרב עדות אחרות, ואתם תראו שגם האפליה העדתית נכנסת פה ככה מתחת לדרישה הזאת, המאוד-מודרנית, לתואר אקדמי.
שני אנשים ניגשים למכרז, הם רוצים להתקבל למשרה ממשלתית – פקידותית, מינהלית – שאיננה צריכה תואר. תבדקו מי האנשים שמתקבלים ומי האנשים שלא מתקבלים.
אז אני מבין שלא כל אחד יכול לעבוד בהיי-טק. אדוני שר התעשייה והמסחר, העובדה שאתה פה נותנת לי אפשרות – – –
שר התעשייה, המסחר והתעסוקה שלום שמחון:
– – – חצי דקה, אתה מדבר ארבע – – –
ישראל אייכלר (יהדות התורה):
לא, עוד לא גמרתי את הזמן.
היו"ר רוחמה אברהם-בלילא:
לא, אז יש לך בדיוק 50 שניות.
ישראל אייכלר (יהדות התורה):
בלי שום תוספות.
היו"ר רוחמה אברהם-בלילא:
ועוד איך שכן.
ישראל אייכלר (יהדות התורה):
אה, כן הוספת?
היו"ר רוחמה אברהם-בלילא:
בהחלט.
ישראל אייכלר (יהדות התורה):
אני ממש מתנצל. אז אני רק אנצל – –
היו"ר רוחמה אברהם-בלילא:
ככה זה כשנהנים מעל הדוכן.
ישראל אייכלר (יהדות התורה):
– – את 40 השניות האלה להגיד לך, אדוני השר: יש לך תפקיד גדול, לבצע את המשימה הלאומית, שמדברים עליה כל כך הרבה – לשלב אוכלוסיות שאינן מתקבלות היום לעבודה, כולל המגזר החרדי, אבל לא רק, על-ידי זה שתבדוק את העניין הזה ותבטל את הגזירה הזאת, ושתואר אקדמי צריך רק לתפקיד שצריך תואר רלוונטי לתפקיד. אם הוא רוצה להיות פקיד הוא צריך לעבור תואר בפקידות; רוצה להיות – כמו שאמרתי את כל הפירוטים הקודמים. אם את זה תעשה, אתה תפתח אלפי מקומות עבודה לאלפי אנשים, ומן השמים תבורך. תודה רבה.
היו"ר רוחמה אברהם-בלילא:
תודה רבה, חבר הכנסת ישראל אייכלר. יעלה ויבוא כבוד שר התמ"ת וישיב על ההצעה הזאת לסדר-היום.
שר התעשייה, המסחר והתעסוקה שלום שמחון:
גברתי היושבת-ראש, חבר הכנסת אייכלר – –
ישראל אייכלר (יהדות התורה):
אומר לי חבר הכנסת אביטל שזה היה הטיעון של קרל מרקס. לא ידעתי. ברוך שכיוונתי לדעת חכמים.
שר התעשייה, המסחר והתעסוקה שלום שמחון:
אתה רואה? ראית מה זה, קטונו.
– – כלל הוא שקביעת דרישות משרה הינה פעולה מינהלית שאחראים לה המשרד ונציבות שירות המדינה, מכוח הוראות חוק שירות המדינה (מינויים), התשי"ט–1959. באיזו שנה נולדת?
ישראל אייכלר (יהדות התורה):
ממתי?
שר התעשייה, המסחר והתעסוקה שלום שמחון:
1959.
ישראל אייכלר (יהדות התורה):
אני ביררתי היום ואמרו לי שזה דבר שנכנס לנוהל הממשלתי רק בשני העשורים האחרונים.
שר התעשייה, המסחר והתעסוקה שלום שמחון:
לאט-לאט, אנחנו מתפתחים עם התשובה. – – והפררוגטיבה של המעסיק להסדיר את ענייניו הפנימיים לפי מיטב שיפוטו. מדובר בנושא מקצועי הנסמך על ניתוחי עיסוקים, שיקולים של צורכי המעסיק וטובת הציבור – –
ישראל אייכלר (יהדות התורה):
מה זה טובת הציבור, זו השאלה.
שר התעשייה, המסחר והתעסוקה שלום שמחון:
– – וככל שמדובר במעסיק ציבורי כגון המדינה, החובה לנהוג שוויון ואחידות כלפי משרות דומות. הלכה פסוקה היא כי אין בקביעת דרישות סף כאלה כדי לפגוע בחופש העיסוק, ואין מניעה שהמעסיק הציבורי יתמיד ואף יחמיר בדרישות כאמור.
מכאן לענייננו. הדרישה לתואר אקדמי לגבי משרות מסוימות הינה פררוגטיבה של המדינה כמעסיק, הנובעת בעיקר משיקולים של ייעול והשבחה של השירות על-ידי קליטת בעלי השכלה אקדמית, ואין בדבר שום פסול.
ישראל אייכלר (יהדות התורה):
בהשבחת הגזע גם אין פסול.
שר התעשייה, המסחר והתעסוקה שלום שמחון:
מדיניות הממשלה – עכשיו נתחיל להכות את השליח.
ישראל אייכלר (יהדות התורה):
לא, לא, אני רק אומר לפרוטוקול.
שר התעשייה, המסחר והתעסוקה שלום שמחון:
מדיניות הממשלה בעניין זה נקבעה עוד לפני שנים רבות. היא מתבססת על הערך המוסף והייחודי שיש להשכלה גבוהה. לימודים לקראת תארים אקדמיים נקבעים ומפוקחים על-ידי המועצה להשכלה גבוהה, אשר שומרת על סטנדרט הלימודים, להבדיל מתוכניות ומסגרות לימודים אחרות.
לפיכך, אין לומר כי קיימת אפליה בגלל הדרישות לתואר אקדמי, לא מבחינת השכר ולא מכל בחינה אחרת. הדרישה לתארים אקדמיים הינה רלוונטית ומוצדקת לכלל התפקידים המקצועיים בשירות, מן הסיבות המפורטות לעיל, כפי שהיעדר הדרישה נכונה ומקובלת ככל שמדובר בתפקידים פקידותיים וטכניים.
עוד יצוין כי הדרישה לתואר אקדמי כללי היא דרישה ברמה נמוכה באופן יחסי, שכן רוב התפקידים המקצועיים במדינה דורשים השכלה גבוהה בתחום או בתחומים ספציפיים, כמו רפואה, משפטים, כלכלה, מינהל, ואותם אתה הזכרת.
בשולי הדברים נציין עוד כי כבר כיום נציבות שירות המדינה מעניקה הקבלה בתנאי השכר במשרות מסוימות בדירוג המח"ר שלהן נקבעו דרישות חלופיות של תואר ראשון או הסמכה בלימודים בישיבה גבוהה, בהתאם לתיאור התפקיד, כמו ממלאי תפקידים מסוימים במשרד לענייני דתות וברבנות הראשית. זאת התשובה.
היו"ר רוחמה אברהם-בלילא:
והשר, מה מציע?
שר התעשייה, המסחר והתעסוקה שלום שמחון:
מה שאתה רוצה. אתה רוצה להסתפק?
היו"ר רוחמה אברהם-בלילא:
האם כבודו מסתפק בתשובת השר?
ישראל אייכלר (יהדות התורה):
לא. היות שהתשובה היא – אני לא רוצה להרחיב עליה, אבל היא סותרת בתוך עצמה, אני רוצה שיהיה דיון על זה, אם אפשר בוועדת הכלכלה.
שר התעשייה, המסחר והתעסוקה שלום שמחון:
למה? במליאה.
היו"ר רוחמה אברהם-בלילא:
ועדת החינוך של הכנסת.
שר התעשייה, המסחר והתעסוקה שלום שמחון:
דיון במליאה.
היו"ר רוחמה אברהם-בלילא:
למה ועדת הכלכלה?
ישראל אייכלר (יהדות התורה):
לא שייך לחינוך, זה עניין כלכלי. אם אתה רוצה ועדת הכספים, אין לי בעיה. נציבות שירות המדינה זה ועדת כלכלה – – –
היו"ר רוחמה אברהם-בלילא:
נאמר לי כאן על-ידי סגן המזכירה שכל נושא נציבות שירות המדינה נדון בדרך כלל בוועדת הכספים של הכנסת.
ישראל אייכלר (יהדות התורה):
שיהיה בוועדת כספים.
היו"ר רוחמה אברהם-בלילא:
אוקיי. האם חבר הכנסת מסכים?
ישראל אייכלר (יהדות התורה):
– – –
היו"ר רוחמה אברהם-בלילא:
כן. השר?
שר התעשייה, המסחר והתעסוקה שלום שמחון:
מה שאתה רוצה.
היו"ר רוחמה אברהם-בלילא:
אם כך, חברי חברי הכנסת, אנחנו עוברים להצבעה.
שר התעשייה, המסחר והתעסוקה שלום שמחון:
יש לי תחושה שבוועדה לא יצא כלום. היית עושה דיון במליאה – – –
ישראל אייכלר (יהדות התורה):
לא, במליאה אתה רואה.
שר התעשייה, המסחר והתעסוקה שלום שמחון:
היית מעלה את זה על סדר-היום.
ישראל אייכלר (יהדות התורה):
במליאה אתה רואה מה קורה. אתה מציע למליאה?
שר התעשייה, המסחר והתעסוקה שלום שמחון:
נושא כזה עולה ביום שני או שלישי – אתה עושה חגיגה גדולה.
הצבעה מס' 16
בעד ההצעה להעביר את הנושא לוועדה – 4
נגד – אין
נמנעים – אין
ההצעה להעביר את הנושא לוועדת הכספים נתקבלה.
היו"ר רוחמה אברהם-בלילא:
ובכן, בעד הצביעו ארבעה, לא היו מתנגדים ולא היו נמנעים. לפיכך אני קובעת שההצעה לסדר-היום בנושא: דרישה לתואר אקדמי במכרזים של השירות הציבורי, תועבר לדיון בוועדת הכספים של הכנסת.
חברי חברי הכנסת, תם סדר-היום. הישיבה הבאה תתקיים ביום שני, ב' בתמוז התשע"א, 4 ביולי 2011, בשעה 16:00. ישיבה זו נעולה. תודה.