קטע מדברי הכנסת
הצעות לסדר-היום
מס חדש במעונות-היום של ויצו ו"נעמת"
היו"ר מגלי והבה:
חברי חברי הכנסת, אנחנו חוזרים, כפי שאמרתי, להצעות לסדר-היום מס' 5865, 5870, 5894 ו-5895 בנושא: מס חדש במעונות-היום של ויצו ו"נעמת". ראשונת המתדיינים היא חברת הכנסת חנין זועבי, וישיב, כפי שאמרתי, השר נהרי בשם שר המסחר והתעשייה. בבקשה.
חנין זועבי (בל"ד):
אדוני היושב-ראש, חברות וחברי הכנסת, מעונות-היום של ויצו גבו בשנה האחרונה תוספת תשלום מהורי הילדים השוהים בהם, זאת לכאורה בעבור סל שירותים מורחב שיסופק על-ידי המעון. המס, או תוספת התשלום, המכונה "מעון ועוד", עומדת על סכום שנע בין 350 ל-500 ש"ח בחודש. תוספת התשלום אומנם אושרה לגבייה על-ידי שר התמ"ת, אך חשוב לציין כי אושרה בתנאי שתקבל את הסכמתם של כל ההורים ושבשום פנים ואופן לא יותנו הרשמתם ושילובם של ילדים במעון בהסכמה זו.
ארצה גם להזכיר כאן שישנה סיבה לכך שמעונות-היום מסובסדים על-ידי התמ"ת, ושישנה סיבה לכך שהורי ילדים פונים לתמ"ת על מנת לקבל תמיכה בתשלומים למעונות-היום. הסיבה היא שקיימת חשיבות יוצאת דופן במקרה הזה בכך שאמהות והורים יוכלו לנהל חיים מקצועיים תקינים ולהחזיק בעבודה קבועה, גם אם אינם יכולים להרשות לעצמם לשלוח את ילדיהם למסגרות חינוך פרטיות. כאשר משפחה מקבלת סבסוד מהתמ"ת לתשלומים למעונות-היום, משמעות הדבר שהיא זקוקה לתמיכה הזאת ושהיא לא יכולה להרשות לעצמה לשאת בתשלומים נוספים על חינוך הילדים שלה.
אמהות עובדות, המקבלות את הסבסוד המקסימלי ומשלמות גם כך סכומים המגיעים עד ל-2,000 ש"ח בחודש, אינן יכולות לשאת בתוספת של 500 ש"ח לחודש, ולא חשוב בעבור אילו שירותים נוספים נגבית התוספת הזאת. מדובר בביטול מוחלט של הסבסוד שהן מקבלות. יתירה מכך, מתלונות של הורים נראה כי תוספת תשלום זו עלולה להביא ליצירת הייררכיה חינוכית בתוך המעונות – כיתות של אלו המשלמים תוספת וכיתות של אלו שלא משלמים תוספת.
וגם נראה כי התוכניות המיוחדות מאושרות גם במקומות שבהם ישנה התנגדות לכך מצד ההורים, וזאת בניגוד להוראה של התמ"ת. לא ייתכן כי תוספות תשלום אלו יהיו הדבר שימנע מהורים לרשום את ילדיהם למעון יום, כמו גם שלא ייתכן כי לא יהיה פיקוח על הנעשה במעונות אלו, הן מהבחינה הכלכלית והן בפיקוח על מסגרת החינוך הנוצרת במקום סביב העניין הזה. אין זה לגיטימי שהורים יצטרכו לשאת גם מסכת של איומים על חינוך ילדיהם עקב סירובם לשלם. עלינו לדרוש בזאת משר התמ"ת לנקוט עמדה בנושא, לאסור את הגבייה הנוספת ולטפל במלוא החומרה במקרים שבהם התרחשה הגבייה בכפייה. תודה.
היו"ר מגלי והבה:
תודה לחברת הכנסת חנין זועבי. אני מזמין את חבר הכנסת שלמה מולה, אחריו – חבר הכנסת אורי מקלב, ותסיים חברת הכנסת אורלי לוי אבקסיס. חבר הכנסת מולה, בבקשה.
שלמה מולה (קדימה):
אדוני היושב-ראש, העניין של מעונות יום טעון והבעיה טמונה בזה שאין מספיק פיקוח על מה שקורה במעונות, מה גובים, מה הנהלים, מה מסודר ומה לא מסודר.
אדוני היושב-ראש, אנחנו בשנה האחרונה קיימנו הרבה מאוד דיונים בוועדה למעמד האשה בראשותה של חברת הכנסת ציפי חוטובלי. אנחנו קיימנו דיונים רבים בהצעת החוק אצל זבולון אורלב. אדוני היושב-ראש, מה שאנחנו מגלים זה דבר שלא ייאמן. דבר ראשון, מה שאנחנו מגלים, במסגרת החקיקה הזאת – יש הרבה בעלי-בית למעונות: יש משרד התמ"ת, יש הרשויות המקומיות, יש משרד הרווחה. יד אחת כמעט לא יודעת מה היד השנייה עושה. יש המעונות, המפעילות, ארגוני הנשים כמו "נעמת", ויצו, "אמונה" וכן הלאה. יש גם ארגונים עצמאים. אבל, בסופו של דבר, אנחנו שואלים את השאלה הבסיסית הפשוטה: מי נותן לנו תשובות לגבי הפיקוח על מה שקורה, כולל מעונות פרטיים? ואין תשובות.
אדוני השר, אני גם רוצה דווקא לקבול מכאן: מה הקשר בין חינוך הילד לבין משרד התמ"ת? הרי כשאתה שולח את הבן שלך למעון או כשאני שולח את הבת שלי או את הבן שלי למעון, אני מצפה לא רק שתהיה מסגרת שלא יהיו כל היום בבית, אלא שתהיה העשרה חינוכית שמשרד החינוך או אנשי החינוך יפקחו עליה. אם מישהו יכול לשכנע אותי היום שאנשי התמ"ת, שכל עניינם זה משרד תעשייה ומסחר, יודעים לפקח על חינוך הילדים, כי זה ייעודם, אז אני אולי אבין, אולי אני טועה. עבודה בלבד.
השר משולם נהרי:
– – –
שלמה מולה (קדימה):
לא, אז אני אומר, גם משרד העבודה – בוא נלך לשיטתך, משרד העבודה והרווחה. משרד העבודה. אז אני מבין את ההיגיון שהיה, לעודד את הנשים לצאת לעולם העבודה, לסבסד ולסייע – בסדר. את היעד הזה השגנו.
השר משולם נהרי:
– – –
שלמה מולה (קדימה):
זה בדיוק העניין – אסור שזאת תהיה המטרה. זאת אומרת, קודם כול, אנחנו שולחים את הילדים ללמוד, להתחנך, לקבל העשרה, ובמקביל, אנחנו יודעים, גם נשים יוצאות לעבודה. זה בסדר. ולכן בסופו של דבר, כשאתה נכנס בעובי הקורה, לעומק העניינים, הדבר הרבה יותר מסובך.
ולכן אני ביררתי באמת את הבקשה לתשלום של ארגוני הנשים, שביקשו מההורים לשלם. למה ביקשו מההורים לשלם? כי הם נותנים העשרה חינוכית, יותר. אני לא מסכים אתם, אני לא חושב שצריך לגבות יותר כסף, אבל במקום שבו משרד החינוך היה מפקח, היתה תוכנית חינוכית מסודרת, אפשר היה לבוא למשרד החינוך בטענות: אדוני, המשרד צריך לפקח, הוא צריך לתת תוספת תקציב לחינוך הילדים. וזה לא הילדים – הרי הם לא קופסאות שאתה שם אותן בתוך בית, 40 מטר רבוע, או שישחקו רק משחקים.
ולכן אני חושב שהגיע הזמן אולי, דווקא בתקופה הזאת, להעביר את האחריות למשרד החינוך, כמו מדינות נורמליות אחרות – כמו בגרמניה, כמו בצרפת. במדינות נאורות אחרות מי שאחראי למעונות הילדים הוא לא משרד העבודה, לא משרד התמ"ת, אלא משרד החינוך.
הדבר האחרון, ואדוני השר, אני יודע שאתה משיב לנו, בחקיקה הזאת שאנחנו מתדיינים בה בוועדה לזכויות הילד הביאו לנו חוק גרנדיוזי ביותר, אבל כשאנחנו רצינו לדעת, בסופו של דבר, מי מממן את החוק, אז זה הולך ימינה, שמאלה, צעד אחד קדימה, ארבעה צעדים אחורה, כלומר שום דבר. כששאלנו, התעקשנו לדעת – רצו להעביר את החוק ללא עלות תקציבית. אז מה רצו לעשות, בסוף להטיל את האחריות התקציבית על ההורים – זאת שיטת האוצר.
אורלי לוי אבקסיס (ישראל ביתנו):
כמה?
שלמה מולה (קדימה):
כמה? משהו בסביבות 800 מיליון – – –
אורלי לוי אבקסיס (ישראל ביתנו):
לא. שר התמ"ת אמר פה בשאילתא שלי, לפני שלושה שבועות או שבועיים – 2.5 מיליארד; שההורים יסבסדו 2.5 מיליארד.
היו"ר מגלי והבה:
תיכף, גברתי, את תעלי ותבהירי. אני זוכר מה שהוא ענה לך כאן, השר שמחון.
שלמה מולה (קדימה):
אני מוכרח להגיד שחברת הכנסת אורלי היא חברת כנסת חרוצה, ותאמין לי שהיא מאוד בקיאה ומאוד מעמיקה, לכן אין לי שום בעיה גם שתוסיף ותתקן. אבל אם בסוף אני אשלים את הדברים שלי, אדוני השר – – –
היו"ר מגלי והבה:
רק לסיכום.
שלמה מולה (קדימה):
אני מסכם. האמת היא, העניין הזה של המעונות, או אנשים ששולחים את ילדיהם למעונות בעיקר זה מעמד הביניים, שהוא נושא את המשק הישראלי, בעיקר. אותה אשה ששולחת את הבן שלה, רוצה שהילד באמת יקבל חינוך איכותי. אבל לא יעלה על הדעת שלא יהיה על זה פיקוח כלשהו. ובסופו של דבר, מה שלא תעשה, בכל דבר אנחנו חוזרים למעמד הביניים, שאין עליו – אף אדם. הממשלה אפילו לא מסתכלת לכיוון של מעמד הביניים. זה נורא חבל, גם בעניין הזה של המעונות. תודה רבה.
היו"ר מגלי והבה:
תודה לחבר הכנסת שלמה מולה. אני מזמין את חבר הכנסת אורי מקלב, בבקשה.
אורי מקלב (יהדות התורה):
אדוני היושב-ראש, תודה רבה לך, מכובדי השר, חברי חברי הכנסת, אני ידעתי עד היום שהמעונות בישראל קמו כדי לעודד נשים לצאת לעבודה, נכון. קוראים לזה אולי חינוך לגיל הרך, כבר יותר מודרני; אנחנו קראנו לזה מסגרות לגיל הרך – אנחנו מדברים בגיל הרך ממש, ואנחנו היום – ובעיקר לעודד את הנשים לצאת לעבודה. ואנחנו היום נמצאים במצב שבמקום לעודד את הנשים לעבוד, זה נהפך לגורם מרתיע, מפחיד את האנשים. הם לא יודעים מה ירד להם בהוראת הקבע, כמה הם יצטרכו להתנהל עם ביורוקרטיה, עם ניירת ורישומים ועוד דברים כאלה מול הנהלות המעונות, או מול התמ"ת בעיקר. ועכשיו זה גם נהפך לגורם שסוחט.
אני לא יודע מה זכו המעונות, שבחודשים האחרונים חמש ועדות – כספים, מעמד האשה, זכויות הילד, העבודה והרווחה, פניות הציבור – דנו בהם בתקופה של כמה חודשים. כולם דנים במעונות – הזכרת את זה, חבר הכנסת מולה – וכל אחד על נושא אחר: פעם זה העלאה דרמטית בשכר הלימוד. שכר הלימוד עלה במעונות בשנה האחרונה ב-13%. זה ללא תקדים בהשוואה למקומות אחרים. אני לא מדבר על מה שהיה ברישום, כל הרישום שהיה. הרי אנשים שילמו חמישה חודשים, לא נקבעו דרגות לאף ילד. עכשיו התבשרנו עוד דברים: אין מעונות בכלל, מחסור במעונות. אחרי זה דרשו מההורים להצהיר על ויתור על סודיות, שהתברר שהיא לא חוקית גם כן. ושילמו על זה כסף. דרשו מהם – כל רישום של כל ילד זה 280 – רישום, חוץ משכר הלימוד. זה לא נגמר. עכשיו יש סולם השקילות, לקראת השנה הבאה, ויש אלפי הורים שיקפצו שתי דרגות קדימה, יותר ממה ששילמו עד עכשיו.
ועכשיו התבשרנו שיש דבר חדש – "נעמת פלוס", "ויצו ועוד", כאילו אלה גופים מסחריים, עם נקודות, עם כוכבים.
אורלי לוי אבקסיס (ישראל ביתנו):
כמו בפרסומות לבנקים.
אורי מקלב (יהדות התורה):
כן. בכלל, יש עכשיו "פלוס" ויש "ועוד". עם זה צריכים ההורים להתמודד. ומה מבקשים?
מוחמד ברכה (חד"ש):
מושלם – – –
אורי מקלב (יהדות התורה):
מושלם, משלים. אנחנו לא יודעים מה עוד ידרשו מההורים האלה. בסך הכול הן רוצות לעבוד, להביא את הכמה-אלפי שקלים. ועכשיו הם עושים תוכניות העשרה. לא סתם. תוסיפו עוד 500 שקל לחודש. חלקם, זה יותר משכר הלימוד שלהם, ולאחרים, שמשלמים את מירב שכר הלימוד, זה תוספת של 25%. עד איפה הם רוצים להגיע? קחו דוגמה. ומה הם מציעים?
אם אתם חושבים שזה נעשה בצורה ידידותית, אני אומר לכם כאן באחריות מלאה: זה נעשה בצורה של סחיטה ובאיומים על הורים. מעבר לחומרה של הדבר, שיוצרים פערים גדולים מהגיל הרך. לוקחים מעון ויצו בירושלים, שיש לו עשר כיתות; הוא מודיע להורים, וזה גם מתועד, שמי שלא ישלם לא יירשם – יש לנו מספיק ילדים. יש כאן חתימה של 70 הורים מתוך הגן הזה, מתוך המעונות האלה, שאומרים שסוחטים, מבקשים מהם כספים, שהם לא רוצים את זה. מה עונים? אנחנו נעשה כיתות מיוחדות לאלה שמשלמים – באותו מקום – וכיתות מיוחדות לכאלה שלא משלמים. פערים שיוצרים באותו מקום. ואנחנו לא יודעים את המסירות של ההורים, האם יש הורה שירשה לעצמו לא לשלוח את הילד? איך אנחנו מרשים לעצמנו אפילו רגע אחד? ואומרים עוד שזה נעשה בהסכמת התמ"ת. אני שואל, איך אפשר להסכים לדבר כזה? ומה אומרים? שזה צריך להיות שוויוני. אני אצטט מתוך המכתב.
קודם כול, אני רוצה לציין את "נעמת", שהודיעו לחברי כנסת, הודיעו לנו, שהם חזרו בהם.
שלמה מולה (קדימה):
נכון.
אורי מקלב (יהדות התורה):
אני חושב שצריך לציין את זה לטובה. אבל מה שאותי מפליא זה ויצו, שעוד מצדיקים, ואני חושב שהנתונים גם לא נכונים – מדברים על 300 שקל, ואנחנו יודעים שזה 500 שקל.
אורלי לוי אבקסיס (ישראל ביתנו):
לחודש.
אורי מקלב (יהדות התורה):
לחודש, 500 שקל לחודש. אז שילמו על הילדים 500 שקל לשנה – לגיל הרך. מסיבות ודברים – יש פירוט גם, על מה יוצא הכסף. זה הרי לא ייאמן, על מה יוצאים 30,000 שקל לשנה בכל גן.
אני חושב שהדרך הזאת היא דרך קלוקלת. אני חושב שהתמ"ת – אני לא בא בטענות לויצו; אני חושב שזה אומר גם מה עלול לעשות לנו החוק החדש, שאנחנו מטילים על המעונות עוד מטלות ועוד כספים, ומי שישלם את זה, כפי שאנחנו אמרנו: ההורים ישלמו על זה. תודה.
היו"ר מגלי והבה:
תודה לחבר הכנסת אורי מקלב. אני מזמין את חברת הכנסת אורלי לוי אבקסיס, שראיתי שיש לה מטען חשוב בנושא, ויש לך הבמה עכשיו להביע את כל מה שיש לך.
אורלי לוי אבקסיס (ישראל ביתנו):
אדוני היושב-ראש, תודה רבה, למען הסר ספק וכדי להסביר פה משהו שנאמר, ככה בחלל האוויר, אז ראשית אני רוצה לפתוח ולהבהיר משהו. חבר הכנסת שלמה מולה לא סתם דיבר על 800 מיליון, שהעריכו בוועדה, כי זה באמת מה שניתן לנו בוועדה לזכויות הילד, כשאמרנו: מה העלות של החוק החדש, חוק הפיקוח על מעונות-היום לגיל הרך? אז נזרקו שם סכומים ואמרו: 800 מיליון. האוצר קפץ: אתם מגזימים, יש פה אנשים שרוצים להפחיד אותנו.
אז הגשתי שאילתא, שאילתא דחופה לשר התמ"ת, והוא היה כאן. אם אני לא טועה, אתה ניהלת את הישיבה.
היו"ר מגלי והבה:
אני ניהלתי את הישיבה. נכון.
אורלי לוי אבקסיס (ישראל ביתנו):
והוא אמר לנו שהמשרד שלו בדק את העלויות ומדובר ב-2.5 מיליארד. ומי ישלם? אני שואלת. הוא אומר: קודם כול נעביר, אחר כך נראה. מה שאומר שזה יגולגל על ההורים כמו שחשבנו קודם.
עכשיו, כולנו רוצים באמת גנים בסטנדרטים הגבוהים ביותר, הטובים ביותר עבור ילדינו, אבל באותה מידה אנחנו רוצים שייכנסו לגנים האלה לא רק ילדים שההורים שלהם עשירים. שייכנסו ילדים שהאמהות יוכלו לצאת לעבוד, שאמהות יוכלו להרשות לעצמן, שהילדים האלה גם ירכשו משהו. אתה יודע, בגילים כאלו מתחיל באמת הפן של ההתפתחות החברתית ויכולות התקשורת בין הילדים וטוב שילדים יהיו בחברה, הם מעשירים גם האחד את השני.
אבל מה מסתבר? שבמדינה שלנו ישנם גופים שנהנים מסבסוד של המדינה, וכשאתה שומע את שני הקולות שמדברים בהם, לפעמים אתה לא יכול שלא להזדעזע ולא לחשוב שהאנשים האלו – אתה יודע מה? אני מנסה לבחור במלים שלא יהיו חזקות מדי, אבל יש פה צביעות, וצביעות זה אחד הדברים שהכי מקוממים אותי. כי הטענות שהועלו על-ידי הארגונים האלה, ויצו ו"נעמת" – בוועדה לזכויות הילד אמרו: אם יתקבל החוק הזה ללא סעיף תקציבי, מה שיקרה הוא שאנחנו נדיר את רגליהן של אמהות עובדות. אמהות יצטרכו לחזור הביתה, בעיקר אלו שלא מרוויחות המון כסף ואלו שגרות בפריפריה, שלא יוכלו להרשות לעצמן את עליית המחירים. הילדים שלהן או שיהיו במחשכים, ב"מחסני ילדים" קראו לזה, ולא נוכל לפקח ולדעת באמת מה קורה שם. מעונות ייסגרו; אסור, ושלא ניתן את ידנו לכך שהפיקוח על מחירי המעונות יוסר ושתהיה עלות שתושת על ההורים.
אבל אנחנו מתעוררים למציאות שאותם אנשים ואותם נציגים של ויצו ושל "נעמת", שטענו את טענותיהם בוועדה, ואנחנו, כמובן, יישרנו קו אתם כי אנחנו דואגים לשלומם של הילדים ורוצים חינוך שוויוני לכולם, לאלו שיש להם כסף ולאלו שאין להם כסף, והיום הם באים וטוענים: אנחנו רוצים לתת שירות טוב יותר, אבל מאחר שאנחנו לא מתכוונים לממן את זה מעצמנו, חלילה וחס, והתמ"ת לא משתתף בזה, חלילה וחס, ההורים יישאו בתשלומים. זו חוצפה שאין כדוגמתה, ואני רוצה לצטט משהו – התחיל באמת לצטט אותו חבר הכנסת אורי מקלב.
היו"ר מגלי והבה:
– – –
אורלי לוי אבקסיס (ישראל ביתנו):
בסדר. אני רוצה להגיד לך – וזה מכתב שנשלח לנו, לחברי הכנסת, להבין את הזה. באמת, "נעמת", שקראה לתוכנית הזו "נעמת פלוס", בעקבות כל ההצעה לסדר-היום והבקשה לדיון בוועדה לזכויות הילד, החליטה שהיא מבטלת את התוכנית הזו. ויצו לא מבטלת, וויצו קוראת לזה "מעון ועוד". אחד "פלוס", אחד "ועוד". זה כנראה רק למי שיש לו פלוס בעובר-ושב.
אבל איך הם אומרים? "ויצו מפעילה רשת מעונות לגיל הרך בכפוף להנחיות ולתקציבים שהמדינה מסבסדת בעבור ההורים. כארגון חברתי ללא מטרות רווח אנו מקפידים להציע שירות שוויוני ואיכותי המותאם למגוון אוכלוסיות, כולל בפריפריה החברתית והגיאוגרפית של ישראל". הם ממשיכים ואומרים: "המטרה העליונה של תוכנית זו היא להביא את השירותים החינוכיים הטובים ביותר גם לילדים בפריפריה ולשכבות החלשות". תוספת של 300–500 שקלים בחודש פר-ילד למשפחה בפריפריה, משפחה שמתקשה מבחינה כלכלית? איך זה שוויוני? איך זה בא לתת להם תשובה? אי-אפשר לאכול את העוגה ולהיות חזירים. אם אתם רוצים להיות כלכליים ותחרותיים, בבקשה, תוותרו על הסבסוד, תהפכו להיות מעונות פרטיים, נמצא מישהו אחר שיפעיל את זה.
בואו, כולם נעביר לכולם. אתם יודעים מה? בואו נסבסד את הילד. אני לא רוצה לסבסד את המעונות. אני דואגת לילדים. לאן שהילד ילך, נסבסד. המדינה תסבסד, ותסבסד לפי אחוזים של העלות ולא לפי מחיר קבוע. ולכן, אנחנו נשמור שאולי תהיה תחרות בין המעונות.
עכשיו, מה עושים פה ויצו? ואני חייבת להגיד משהו כי אני עצבנית עליהם, וכשאני עצבנית אני לא יכולה לעצור, ותסלח לי. מה עושים פה ויצו? הם בעצם כך מכניסים על הדרך חלק מהדברים שנקבעו בחוק, אבל הם עוצרים את הגנים הפרטיים מלהיכנס לחלוקת העוגה. הם אומרים: אנחנו על הדרך ניתן את השירותים.
היו"ר מגלי והבה:
עוד מתחרים אתם, לוקחים להם את הילדים.
אורלי לוי אבקסיס (ישראל ביתנו)
ויקבלו את הכסף של הסבסוד מהמדינה ויוסיפו עלויות על ההורים, ובינתיים הגנים הפרטיים שאמורים בחוק החדש להיכנס לאותה מסגרת של חלוקת התקציב של הסבסוד, יישארו עדיין בחוץ. אנחנו, חברי הכנסת, לא טיפשים. אנחנו עושים את שיעורי-הבית, אנחנו לא ניתן לשום ארגון להשתמש בנו ככלי משחק. אנחנו פה מפסיקים. אנחנו בעד הילדים ולא בעד שום ארגון כזה או אחר. תודה.
היו"ר מגלי והבה:
תודה לחברת הכנסת אורלי לוי אבקסיס. כמובן, יענה לכל המתדיינים השר נהרי בשם שר המסחר, התעשייה והתעסוקה שמחון, נכון? בבקשה, אדוני.
השר משולם נהרי:
אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, בראשית דברי אני חייב לומר שאני מסכים עם הרגישויות של הדוברים, מכיר את הנושא, וגם – לשאלה של חבר הכנסת מולה, מדוע המעונות הם לא במשרד החינוך, שם מקומם הטבעי? אז אומנם נכון שאומרים שהחינוך מתחיל מערש לידתו של האדם, אבל גם חכמים קבעו גילאים לכל דבר – מגיל שלוש מתחיל החינוך, בן חמש למקרא. כל גיל – יש בכל זאת גילאים, ומערכת החינוך, האמת שהיא מתחילה בגיל שלוש, אז מתחיל הפיקוח על מערכת החינוך.
לעצם הנושא, תשלום שכר הלימוד במעונות-היום המפוקחים על-ידי המשרד והנמצאים בהסכם הפעלה עם המשרד נקבע בצו המחירים על בסיס סל שירותים בסיסי, וכל חריגה ממנו, שאיננה במסגרת סל התעריפים, איננה מותרת. סל השירותים נקבע בהתייחס לפרמטרים הבאים בתפעול המעון: תקינת כוח-אדם, ימי עבודה ושעות פעילות המעון, מספר הארוחות הנדרשות ותפריטן, תוכנית יום חינוכית-טיפולית לפעוט וסדר-יום במעון. עם זאת, משרד התמ"ת מאשר חריגה מהמחיר המרבי הקבוע. החריגה מאפשרת למעון להעניק שירותים נוספים שאינם כלולים בסל התעריפים כגון חוגי העשרה, אבטחה ופעילות חברתית.
על מנת שהמעון יחרוג מסל השירותים הבסיסי עליו לעמוד בנוהל החריגה, דהיינו, עליו לקיים – – –
היו"ר מגלי והבה:
חבר הכנסת ברכה, פעם היית סגן יושב-ראש ולימדת אותנו שלא מפנים גב.
מוחמד ברכה (חד"ש):
יושב, חאלס.
היו"ר מגלי והבה:
לא, אני מכבד מה שגם אמרת.
השר משולם נהרי:
– – – דהיינו, עליו לקיים את התנאים האלה: הסכמת כל ההורים, ואני מדגיש: הסכמת כל ההורים לתוכנית ההעשרה המוצעת; הגבייה צריכה להיעשות באמצעות ועד ההורים. תוספת התשלום היא עבור החריגה מהסל הבסיסי, ולכן הסכמת ההורים לתוכנית לא מהווה תנאי להסכם בין ההורים למעון ולא מהווה תנאי לרישום הפעוט במסגרת. הארגון נדרש בשקיפות מלאה כלפי ההורה בסל המורחב טרם החתימה על ההסכם.
אני מבקש להבהיר כי לא מדובר במס חדש של הארגונים המפעילים אלא חריגה ידועה, אשר צריכה להיות מאושרת על-ידי כל ההורים במסגרת. עבור הורים אשר לא הסכימו לסל השירותים המורחב, המסגרת צריכה לספק כיתת שירותים בסיסיים כמוסכם מול המשרד או לבטל את התוכנית המורחבת במעון. אני שב ומדגיש כי התוספת עבור החריגה – –
מוחמד ברכה (חד"ש):
בפועל מה קורה, אדוני השר?
שלמה מולה (קדימה):
בפועל יש לחץ חברתי.
השר משולם נהרי:
כן, אני אגע בנקודה הזאת, לגבי אלה שלא מקיימים זאת. אני שב ומדגיש כי התוספת עבור החריגה מהסל לא מהווה תנאי לרישום הפעוט במסגרת המפוקחת על-ידי המשרד. ולשאלתך, במידה שיתגלה כי תוספת התשלום נעשתה שלא במסגרת הנוהל המוכר, ידרוש המשרד הפסקת התוכנית והחזרת הכספים להורים. הורים נוספים אשר חשים כי נהגו בהם שלא בתום-לב מוזמנים ונדרשים להגיש פנייתם למשרד לבירור הנושא לעומקו. תודה.
היו"ר מגלי והבה:
תודה. מה אדוני מציע? ועדה?
השר משולם נהרי:
אני מציע להסתפק אלא אם כן יש הצעה אחרת.
היו"ר מגלי והבה:
יש כמה שנרשמו. לוועדה?
השר משולם נהרי:
אוקיי, אפשר להעביר לוועדה.
היו"ר מגלי והבה:
אם כך, כמובן, מכיוון שגם נקבע שביום שני הבא יתקיים דיון – כבר הוכרז בכנסת – בוועדה לזכויות הילד, אצל חבר הכנסת אורלב, אז אנחנו נעביר את הדיון לשם, לוועדה, ומי שמעוניין ימשיך, אבל קודם נצביע.
ציפי חוטובלי (הליכוד):
אני מציעה דיון משותף עם הוועדה לקידום מעמד האשה.
אורלי לוי אבקסיס (ישראל ביתנו):
ועם הרווחה.
היו"ר מגלי והבה:
אנחנו נביא את זה לוועדת הכנסת. אבל נקבע דיון, כי אי-אפשר לדחות, ובנושא הזה.
ציפי חוטובלי (הליכוד):
אני מצטרפת, כיושבת-ראש הוועדה, הוועדה לקידום מעמד האשה.
אורלי לוי אבקסיס (ישראל ביתנו):
ואני מציעה את הרווחה, בכוונה – – –
היו"ר מגלי והבה:
אני יודע שיש עמדה אחרת, אבל אני אומר, ציפי, השאלה היא, אם את רוצה לקבוע – כי כבר נקבע לשבוע הבא. אני מציע שתבואי לדיון עם חבר הכנסת אורלב ותעשו את זה במשותף.
שלמה מולה (קדימה):
אדוני היושב-ראש, המקום הטבעי של הדיון הזה הוא בוועדה למעמד האשה. אני לא יודע מי קבע שזה זכויות הילד, אבל גם אם קבעו לפני כן, אין שום סיבה שוועדת הכנסת לא תשנה את החלטותיה.
היו"ר מגלי והבה:
התקנון מחייב אותנו להביא את זה לוועדת הכנסת שתכריע, אבל אני אומר שאם נקבע דיון ואתם לא רוצים לעכב, לטובת העניין אפשר להתפשר. ואם לא – אז נלך לוועדת הכנסת. עמדה אחרת – – –
זאב בילסקי (קדימה):
חוץ וביטחון. זה ביטחון המדינה, אי-אפשר להשאיר את זה – – –
היו"ר מגלי והבה:
בואו נהיה ענייניים ונטפל בזה כמה שיותר מהר. לדעתי, אם נקבע מועד, אז צריך להתפשר למען העניין, לטובת העניין. נרשמו שתי חברות וגם חבר הכנסת ברכה להצעה אחרת או לעמדה אחרת. ראשונת המציעים עמדה אחרת, חברת הכנסת ציפי חוטובלי, בבקשה.
ציפי חוטובלי (הליכוד):
אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, כיושבת-ראש הוועדה לקידום מעמד האשה, אנחנו נמצאים במאבק ציבורי חשוב על הנושא הזה של חינוך חינם לגיל הרך. לחינוך חינם לגיל הרך עוד לא הגענו, אבל האבסורד הזה, שבשנים האחרונות אנחנו בעצם רואים שמעונות-היום רק מקשים על האמהות העובדות לצאת לשוק העבודה, כי כל פעם מוצאים דרך חדשה להגדיל את תשלומי ההורים – הדבר הזה הוא דבר שערורייתי.
נמצאים כאן חברים טובים – חבר הכנסת אורי מקלב, כיושב-ראש ועדת פניות הציבור; חברתי חברת הכנסת אורלי לוי; חברי חבר הכנסת שלמה מולה, כחבר בוועדה. אנחנו באמת נאבקים על הנושא הזה כל כך הרבה זמן, ולגלות פתאום שארגון כמו ויצו, לא רק שהוא מוסיף תשלומי יתר, "מעון ועוד" – עם כל הכבוד, אנחנו רוצים שלילדים בסופו של דבר תהיה האפשרות להגיע לגן בלי שזה יעלה להורים עלות של שכר לימוד באוניברסיטה. הלימוד באוניברסיטה עולה פחות ממעון. הדבר הזה הוא לא מתקבל על הדעת, הדבר הזה פוגע בנשים, הוא פוגע בילדים, למעשה הוא הופך את החינוך לגיל הרך לחינוך לעשירים, דבר שמונע מאמהות לצאת לעבודה, כי שכר המטפלת ושכר המעונות – המעונות הציבוריים – עולים על המחיר שהאשה יכולה להרוויח כשהיא יוצאת לשוק העבודה.
לכן אני חושבת שאין מנוס מדיון משותף של הוועדות – – –
אורלי לוי אבקסיס (ישראל ביתנו):
לא, לא משותף, תעשי דיון אצלך בוועדה.
ציפי חוטובלי (הליכוד):
לא, אני עושה דיון אצלי בוועדה. אני לא רוצה שיהיה כאן כפל של דיונים – במקביל. אני רוצה שכל הכוחות בכנסת שעובדים על הנושא הזה יחברו יחד, כדי להטיל את כובד המשקל, כי באמת כך זה לא יכול להימשך. תודה.
היו"ר מגלי והבה:
תודה. חברת הכנסת עינת וילף, ואחרון המציעים – חבר הכנסת ברכה.
עינת וילף (העצמאות):
תודה רבה. בעצם היה ראוי שהוועדה שתטפל בזה תהיה ועדת החינוך, כי ראוי, כפי שנאמר, שהנושא הזה יעבור סוף-סוף למשרד החינוך. אני יכולה להעיד שאני גם מדברת על זה עם השר מסיעתי שיוותר, שיעביר את התחום הזה למשרד החינוך, שם ראוי שהוא יהיה.
ובכלל, התחום הזה צריך להיות השלב הבא במאבקים החברתיים בישראל. היעד צריך להיות מוגדר, של חינוך חינם לגיל הרך. אם כבר, אגב, הפירמידה צריכה להיות הפוכה, כי את החינוך בגיל הרך צריכים כולם, ואוניברסיטאות רק חלק. התקציבים – אם מדובר על להקל על אנשים צעירים – הרבה יותר חשוב להשקיע בגיל הרך. היעד שצריך להיות מוגדר, זה צריך להיות יעד ממשלתי, ושל הכנסת, ויעד חברתי ודיון בבחירות – אנחנו צריכים להתחיל לדבר בצורה ברורה, מדינת ישראל צריכה להיות מדינה שבה כל הורה יודע שהחל מגיל שנה ועד לגיל שהיום זה כבר מטופל – ארבע, חמש שנים, שש – לילדים צריך להיות חינוך חינם תחת משרד החינוך. ברור לי שזה לא מחר בבוקר, אבל זה צריך להיות היעד המוגדר ועל זה צריך להיאבק. תודה רבה.
היו"ר מגלי והבה:
תודה לחברת הכנסת עינת וילף. חבר הכנסת ברכה, בבקשה.
מוחמד ברכה (חד"ש):
אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, הנושא הזה עלה בוועדת החינוך, אבל לא לגבי גנים ופעוטונים אלא לגבי בתי-ספר – מוכר ובלתי רשמי – ולגבי בתי-ספר שמלמדים תלמידים עם לקויות. אני חושב שיש פה פיזור של העניין הזה. הטיפול בעניין הזה מפוזר, ולכן נכון אמרה חברת הכנסת וילף, שיש מקום לרכז את כל הטיפול בעניין של חבילות יתר, כביכול, לרמות השונות במערכת החינוך, במשרד החינוך. זו תופעה של פריצות חינוכית שאי-אפשר לקבל אותה. לדעתי, השר, כשבא לכאן, ידע במה מדובר ומה מציעים חברי הכנסת המציעים, ולכן לא היה מספיק, אדוני השר, לבוא ולהגיד לנו שהנוהל הוא כזה וכזה ואם מישהו יחרוג – כך וכך. אני חושב שהמשרד היה צריך לצייד אותך בנתונים הקונקרטיים לגבי המקרים שאנחנו מדברים עליהם בעניין של ויצו ו"נעמת", ואז היית צריך לבוא, לדעתי, למליאה ולהגיד מה אתם עושים. טוב שיש ועדה בכנסת שאפשר להעביר – – –
השר משולם נהרי:
אין תחליף לוועדה.
מוחמד ברכה (חד"ש):
טוב שיש ועדה, וזה המשפט הבא, ששם אפשר ללבן ולברר את הדברים. אבל בכל מקרה, אדוני היושב-ראש, יש מקום לראות את כל העניין הזה של כאילו חבילות יתר – כאילו החינוך הוא מצרך על-פי ההכנסה, ולא שהחינוך לשכבות השונות הוא צורך חיוני שצריך להיות מסופק לכל תלמיד וצורך של מערכת החינוך. תודה רבה.
היו"ר מגלי והבה:
תודה לחבר הכנסת ברכה. חברת הכנסת ציפי חוטובלי, יש שתי אפשרויות: אפשרות להעביר את זה לוועדת הכנסת, עד שיתפנו וידונו בנושא. אפשרות שנייה, שנעביר את זה כרגע לוועדה המתוכננת לדיון, ואני אציין בפניו – וגם לפרוטוקול – שיזמן אתכם ויעשה ועדה משותפת מכל הוועדות שהצגתם. מקובל?
ציפי חוטובלי (הליכוד):
מקובל.
היו"ר מגלי והבה:
מקובל. אוקיי.
אם כך, אנחנו נעבור, חברי חברי הכנסת, להצבעה. מי שבעד – יהיה בעד העברה לוועדה לזכויות הילד, שכבר נקבע שם דיון. ומי שנגד – זה הסרה.
הצבעה מס' 14
בעד ההצעה להעביר את הנושא לוועדה – 11
נגד – אין
נמנעים – אין
ההצעה להעביר את הנושא לוועדה לזכויות הילד נתקבלה.
היו"ר מגלי והבה:
בעד – 11, אין מתנגדים ואין נמנעים. אני קובע שההצעות לסדר-היום בנושא מס חדש במעונות-היום של ויצו ו"נעמת", תעבורנה לדיון בוועדה לזכויות הילד ובתיאום עם הוועדות האחרות שנוגעות לנושא.