קטע מדברי הכנסת

הצעה לסדר-היום קריטריונים מפלים לקבלת מענקי בנייה בפריפריה היו"ר מגלי והבה: אנחנו עוברים להצעה הבאה. כמובן, הצעה לסדר-היום. אני לא רואה את שר השיכון. אם הוא פה אפשר להזמין אותו לכאן – השר אטיאס. הצעה לסדר-היום מס' 5782: קריטריונים מפלים לקבלת מענקי בנייה בפריפריה. שר התקשורת משה כחלון: אני מוכן להיות שר השיכון. היו"ר מגלי והבה: אנחנו ניקח אותך ברצינות ואז אנחנו נחסוך 37 משרות ואתה תמלא את הכול עם הכשרון המיוחד ותוכל לקדם את הנושא. השר אטיאס. בבקשה, גברתי, חברת הכנסת חנין זועבי. חנין זועבי (בל"ד): אדוני היושב-ראש, הממשלה הציגה את כוונותיה לפיתוח הפריפריה לא פעם אחת ולא פעמיים, אם על-ידי תעדוף הפריפריה בפתיחת מפעלים ומקומות עבודה אחרים ואם בניסיון לתקצוב מכללות, אוניברסיטאות, ומתן מענקי בנייה. הצעתו של שר הבינוי והשיכון מר אטיאס, שהתקבלה לאחרונה, למתן הטבות לזוגות צעירים שירכשו דירה בפריפריה, היתה יכולה באמת להיות צעד מוצלח לקידום הפריפריה, ולכל הדעות גם הצעה טובה, אם היא, אדוני השר, לא מוציאה ממעגל המרוויחים ממנה בצורה כה מוזרה את האזרחים הערבים. על-פי ההחלטה, יעמוד המענק על 100,000, יחולק לסכום של 60,000, אני לא רוצה לחזור על הסעיפים, על הפרטים של המענק, ו-40,000 פיתוח הקרקע. אוקיי. ההטבה תחול על כ-30 יישובים, תינתן לכל מי שאין דירה אחרת בבעלותו, ללא קשר להכנסה או למספר ילדים. עד כה הכול בסדר, חיובי. אך ישנה בעיה אחת, אדוני השר, שהיא מאוד משמעותית והיא עולה מהקריטריונים הדרושים לקבלת המענק: על הזוג הצעיר לרכוש, אדוני השר, את הדירה; לרכוש את הדירה. הוא לא יכול לקבל את המענק לצורכי בניית דירה. גם בשטח. לא וילה, אנחנו לא מדברים על זה שרוצה לבנות וילה, אדוני השר, אנחנו מדברים על אדם שרוצה לבנות דירה בשטח המתוכנן לבנייה רוויה, מכאן מתחילה הבעיה. סוג הבנייה הנדרש על מנת לקבל את המענק הוא סוג שנדיר מאוד, ואתה, אדוני השר, יודע, הוא סוג שנדיר מאוד למצוא ביישובים הערביים, מה גם שהמיזמים לבנייה זה עוד אלמנט שחסר בערים, ביישובים הערביים, חוץ, אולי, מהעיר נצרת, העיר שלי. היה מישהו שחשב באמת בצורה מוזרה, שנתן תמיכות לאלה שרוצים לרכוש דירה, והם רוצים לעשות צדק, והם רוצים לתמוך בזוגות צעירים. אז למה להתנות את הסבסוד, למה להתנות את התמיכה? למה להבדיל בין אלה שרוצים לשכור דירה לבין אלה שרוצים לבנות דירה? גם רוב הערבים, עד עכשיו הם משיגים את הדירה על-ידי בנייה, הם בונים את הדירות שלהם; עד עכשיו, חלק ניכר. אז למה לחשוב בצורה מפותלת כאשר מנסים לסייע לאזרח? למה גם כאשר רוצים להיות צודקים עושים צעדים מוזרים, שמיניות באוויר, על מנת להוציא במלה אחת, כאילו בצורה נאיבית, קבוצה שלמה של אזרחים ממעגל הזכאים להטבה הזאת? אדוני השר, זה לא נעשה בצורה נאיבית – אני מקווה שאתה מקשיב לי. כולם יודעים, גם בתוך המשרד שלך וגם מחוץ למשרד שלך, שמרבית הבנייה ביישובים הערביים היא בנייה עצמית. הם בונים, אנחנו בונים, עד עכשיו. אולי בעוד חמש שנים, בעוד עשר שנים המצב ישתנה, והוא כן ישתנה, כי נגמרה לנו הקרקע, כבר הופקעה, כל הקרקע הופקעה, יש עוד כמה עשרות דונמים שאנחנו בונים עליהם. דברים אלה ידועים לך, דברים אלה ידועים טוב מאוד גם לממשלה. ולא ייתכן, אדוני השר, שהם לא הובאו בחשבון ולא הועלו מעולם. יתירה מכך, למען הסר ספק, פניתי אני פעמיים לשר אטיאס על מנת להפנות את תשומת לבו למידע הזה ולהשלכות הקשות שיהיו להחלטה במידה שלא תתוקן, וכדי להתאים את ההטבה לכל האוכלוסייה ולא רק לערים וליישובים היהודיים. לפני המכתב שלי אף נערכה פגישה בין חברי כנסת – אני לא הייתי אחת מהם – בין חברי כנסת ערבים – היה ביניהם ראש עיריית נצרת – ובה נדרשו התיקונים שאני עכשיו מציגה ודורשת. עצם העובדה, אדוני השר, שעלי לעמוד כאן ולשאת את הדברים, ועליך, השר, להשיב, מצביעה על כך שהיתה בחירה מודעת להתעלם מהבקשה, שלא דורשת תקציבים כל כך – דרישה לגיטימית. כלומר, אדוני השר, גם כאשר רוצים לתקן עוול, או לעשות צדק מסוים, יודעים איכשהו להוציא את הערבים מהמשוואה. אני לא רוצה לדבר על טרמינולוגיה: ליישב את הפריפריה, לעודד את אלה שבאים מן המרכז לפריפריה; כלומר, כל הטרמינולוגיה הזאת, שהמטרה שלה אינה צדק ואינה לתמוך באלה שגרים בפריפריה אלא לתמוך באלה שבאים מהמרכז להתיישב בפריפריה, ואלה שתי מטרות שונות, שונות לגמרי. אם רוצים לתמוך בתושבים של הפריפריה, אז מתאימים את ההטבה לצרכים שלהם, מתאימים את ההטבה לתנאים שלהם, ואין התאמת מטרות. השאלה שלי אליך, אדוני השר: איך יכול אזרח ערבי המעוניין לבנות בית, לחיות באחת מערי הפריפריה שברשימה שאתה שמת, להתמודד עם ההשלכות הכלכליות של ההחלטה הזאת? האם לא נעשתה עבודת תחקיר על אודות כל אחד מהיישובים שנכללים ברשימה, על מנת לבחון אם ההטבה תהיה רלוונטית לאופי הבנייה בו? מדוע לא ניתן לקבל החלטה מועילה, שמטרתה באמת לעשות צדק עם אלה החיים בפריפריה, ולא רק לעודד את הגירתם של יהודים לאזורים אלו? ואם כך, אם זו המטרה, מדוע, אדוני השר, באמת מדוע, לכלול ברשימה יישובים ערביים, כשברור מלכתחילה שהם לא יוכלו ליהנות מאותן הטבות? בשנתיים האחרונות נעשו לא מעט ניסיונות, ואנחנו מודעים להם, להתמודד עם מצוקת הדיור בישראל. ברור לכולם כיום עד כמה היא משמעותית ובעייתית. אפילו אם נסתכל עוד כמה חודשים אחורה, נוכל למצוא יוזמות שונות שמטרתן להביא לפתרונות מצוקה זו. אחת מהן היא הצעתו של השר שאנחנו מדברים עליה. עכשיו, אני לא רוצה לחזור ולהגיד – יש לי שלוש דקות – עד כמה קשה מצוקת הדיור ביישובים הערביים, עד כמה חסרות קרקעות לבנייה ציבורית ופרטית כאחד, עד כמה קשה להשיג אישורי בנייה, וכן, כמו שזוגות צעירים בתל-אביב, בבאר-שבע, ביוקנעם או בכל יישוב יהודי, נאבקים על מנת שיוכלו להרשות לעצמם לרכוש דירה, או לבנות בית, כך גם ביישובים הערביים, אדוני השר. אין לנו יותר אמצעים מאשר לכל אחד אחר, אדרבה, אנחנו אלה שהפסדנו יותר מכולם עוד בטרם החלה המדינה בכל התוכניות האלה – נושלנו מאדמותינו, התחלנו מתחת לאפס, בלי אדמות, ואנחנו נאלצים להתמודד עם מטרה של ייהוד האדמה ויישובה ביהודים. זה לא לגיטימי, זה לא צריך להיתפס כלגיטימי, להתעלם ממצוקת הדיור של הערבים. זה לא לגיטימי להפוך את הבעיה לבעיה יהודית בלבד ולנתב כל כך – אני שמחה שאתה צוחק, אולי אתה תשכנע אותי. אנחנו לא כל כך אוהבים להתלונן ולהציב מכשולים של אפליה. אנחנו באמת רוצים פתרונות. אני דיברתי עם הלשכה שלך, דיברתי עם היועץ שלך. הוא אמר: מותר לבנות על קרקע פרטית. אני אמרתי לו: הבעיה לא הקרקע הפרטית, אני יודעת. התמיכה ניתנת גם לבניית קרקע ציבורית וגם לבניית קרקע פרטית, אבל התמיכה ניתנת לזה שרוכש דירה, והשאלה שלי, מה עם אלה שרוצים לבנות דירה? הרי ההטבה הזאת מוציאה אותם, ויש המון זוגות צעירים ערבים שעכשיו יכולים לבנות את הדירה. עכשיו, אדוני השר, מבלי לנהוג בשוויון המתבקש כאן, מבלי לערוך את התיקונים הנדרשים, לא רק בהחלטה זו אלא גם במדיניות הכללית של המשרד כלפי האוכלוסייה הערבית, רק תודגש אפילו העוינות. כלומר, בצורה מוזרה כאשר רוצים לעשות צדק, יכולים ומצליחים להוציא את הערבים ממעגל הצדק הזה. איך עושים את זה? יש מאה דרכים, לא רק דרך אחת. לפיכך אני חוזרת על הדרישות שלי, שאותן ציינתי, לא רק על-ידי ההצעה הזאת אלא על-ידי המכתב למשרד שלך. אנחנו דורשים כי תתוקן ההחלטה תוך כדי התייעצות עם מומחים בתחום, כך שתכלול בתוכה אפשרויות מענק גם בבניית דירה ולא רק ברכישת דירה. לא מדובר בווילות, מדובר בבנייה רוויה. אנחנו מסכימים על התנאי הזה של בנייה רוויה, או על תכנון של בנייה רוויה, גם אם לא כולה מתבצעת בבת-אחת. אחרת, באמת, אדוני השר, אין כל טעם לכלול ברשימה את היישובים הערביים הנמצאים כאן. אין כל סיבה שדרישה זו לא תובא בחשבון, לנוכח הנזק העצום שייגרם מהמשך ההתעלמות מהכיוון שאליו חותר שר השיכון והבינוי. היו"ר אחמד טיבי: תודה רבה. אדוני השר, בבקשה. אין אף חבר כנסת אשכנזי. שר הבינוי והשיכון אריאל אטיאס: אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, החלטת הממשלה נועדה לעודד הגירה חיובית לפריפריה. מטרתה לסייע לזוגות הצעירים שנאנקים תחת עול המשכנתאות, שיש להם קושי להגיע לקורת גג. אנחנו הובלנו החלטה שאומרת שכל זוג צעיר שקונה דירה ראשונה בחייו בבנייה רוויה באזורי עדיפות לאומית, ביישובים שיש בהם תב"עות לבנייה מאושרת, או בהליכים שיכולים להתאשר בבנייה רוויה, יקבל הטבה שיכולה להגיע ל-100,000 שקל, ויותר מ-100,000 שקל, בדרך הבאה: 60,000 שקל בצ'ק, מזומן, מייד כשהוא עושה את ההסכם – זה יכול להוזיל ולעזור לו להון העצמי שהוא צריך להביא בבואו לרכוש דירה, והפחתה בהיקף של עד 85%, מימון מלא של עד 85% מהפיתוח. כל קרקע שעלות הפיתוח בה היא עד 100,000 שקל, הפיתוח יהיה 75,000 שקל. לאמור, 75,000 שקל מתוך 100,000. היו"ר אחמד טיבי: מה זה פיתוח? אתה יכול להסביר? שר הבינוי והשיכון אריאל אטיאס: פיתוח זה – כשאתה בא לגור בדירה, יש מתחת לאדמה תקשורת, ביוב, חשמל, יש כבישים, יש מדרכות. בסוף זה מתגלגל, מישהו מממן את זה. זה לא שבאת לבניין והוא נמצא באמצע ההר. יש מבני ציבור, יש מתנ"ס, יש, אם צריך, בתי-כנסת, אם צריך מקוואות, אם צריך מעונות. צריך חיי סביבה. מגלגלים את כל האתר, כמה עולה לפתח אותו במיליונים, מחלקים לפי יחידות דיור, וזה השווי של כל יחידת דיור. כל אזור שעלות הפיתוח היא עד 100,000 שקל, אנחנו מממנים 75%, ובלבד שזה לזוג צעיר. אם זה מעל 100,000 שקל, אנחנו מממנים 85%. זאת אומרת שברוב המקרים – אני יכול להגיד במשהו שהוא לא מדויק פר-אתר, אבל מבחינה גיאוגרפית, בצפון, ששם הטופוגרפיה היא יותר קשה, בהכרח הפיתוח יותר יקר; יכול להגיע ל-85%. יש אתרים שזה אומר שאנחנו משלמים, רק עבור מי שמוכר לזוג צעיר, עוד 60,000 שקל, מעבר ל-60 שנתנו. יש מקומות שזה 50 ויש מקומות שזה 40. הממוצע זה 40,000 שקל. זה לכל מי שקונה דירה ראשונה, כפי שגם אמרת, חברת הכנסת חנין זועבי. זה נועד לכלל האוכלוסייה, ללא מבחני הכנסה, ללא מבחני ילדים. מבחן אחד ויחיד: זוג צעיר או לא זוג צעיר, חסר דיור. כל מי שלא היתה ברשותו דירה על שמו, בבעלותו, יקבל את ההטבה הזאת. זו החלטת ממשלה שעברה. ביום ראשון הזה, בעזרת השם, נביא לממשלה את הקריטריונים לבחירת היישובים, והנגזרת ממנה זה רשימת היישובים. נעשתה על זה עבודה לא פשוטה, עם הרבה מאבקים. זה לא דבר מובן מאליו. אנחנו יודעים שמשרד האוצר התנגד בתוקף לעצם ההחלטה, אחרי זה לקריטריונים שלה, ולרוחב שהיא הגיעה אליו. אני רוצה שנדע שבאזור עדיפות לאומית א' גרים 2 מיליון אזרחי ישראל. הדבר הזה יכול לעודד הגירה חיובית, ואנחנו קבענו מודל שהוא יהיה במקום שיש לנו היצע קרקעות זמין לבנייה. כי אם אנחנו ניתן כסף למישהו לקנות דירה ואין קרקעות, זה מעלה את המחירים. אנחנו הרי לא רוצים להעלות את המחירים על-ידי זה שאנחנו מגדילים את הביקושים. אנחנו יודעים במקביל לתת את ההטבה הזאת דרך זה שאנחנו מגדילים את ההיצע, ולכן בחרנו – כל מקום שיש בו לפחות 250 יחידות דיור זמינות שאפשר לשווק אותן, אנחנו ניתן את זה. עכשיו, אני רוצה להתייחס במשהו למגזר הערבי, מגזר המיעוטים, נקרא לזה כך. בתוך ההחלטה הזאת יהיו לנו שמונה יישובים לפחות. יכול להיות יישוב לפה, יישוב לשם. אנחנו על הקשקש בעניין הזה. זה הרבה יותר מאחוזי האוכלוסייה, מאחוזי האוכלוסייה שלהם בחתך של החברה הישראלית. חנין זועבי (בל"ד): – – – שר הבינוי והשיכון אריאל אטיאס: דקה, אני אתייחס למה שאמרת. ורק למגזר הערבי, שרק שם זה קורה, או נקרא לזה ככה – מכיוון שאנחנו רוצים לעודד גם את המגזר הערבי בבנייה רוויה – כי אני חושב שגם המגזר הערבי צריך להפנים את זה שאי-אפשר שכולם יגורו בצמודי קרקע, הקרקע יום אחד תיגמר ואי-אפשר שכל אחד יקבל או חצי דונם או 350 מ"ר, במקרה הכי נמוך, כי זה מה שרגילים. גם הישראלים הלא-ערבים רוצים לגור כך, אבל אין מספיק קרקעות, ואנחנו, ברוך השם, מדינה שצומחת וגדלה, ואנחנו צריכים לצפות פני עתיד, עשרות שנים קדימה, וגם קצת יותר מעשרות שנים, והקרקע יום אחד תיגמר. ולכן צריך להתחיל להרגיל אנשים, שיפנימו שהם צריכים גם לגור בקומות. כמו שהציבור היהודי בישראל גר בבנייה רוויה, גם הציבור הערבי צריך להתרגל לזה. יותר קשה לו, התרבות שלו שונה, נכון. אבל זה שהתרבות שלו שונה לא אומר שאפשר לייצר לו קרקעות כמה שהוא רוצה, כי יום אחד הקרקע תיגמר. לכן אנחנו נותנים תמריצים לעודד הגירה חיובית – בגלל המגזר הערבי. אני רוצה לציין שההחלטה תחול גם על בנייה עצמית. בנייה עצמית זה אומר שמי שיש לו קרקע והוא בונה בה, וזה לא היה על שמו – זאת אומרת הוא לא בעל דירה שבונה עוד דירה, זה לא נועד לדירה להשקעה או לאנשים שיש להם כבר דירה, לטפל בהם ולתת להם עוד כסף לקנות עוד דירה. מי שלא היתה ברשותו דירה והוא במגזר הערבי – גם אם הוא יהיה במגזר היהודי, אבל זה כמעט לא מצוי במגזר היהודי – יקבל בבנייה עצמית את ההטבה הזאת. הוא יקבל את הצ'ק הזה של 60,000 שקל, כדי לעודד אותו לעשות את זה. אגב, אנחנו איננו מתערבים מי גר בקומה ראשונה, שנייה, שלישית ורביעית. אם אותה משפחה רוצה לגור בקבוצה של אחים, אחיות, גיסים, גיסות, כפי שמקובל במגזר הזה, זה לא ענייננו. אנחנו לא מנסים לחנך את המגזר הערבי איך לגור. אבל יש לדעת שיש לנו מחסור בקרקעות ואנחנו לא יכולים שתהיה פה אוכלוסייה שתגיד: אנחנו גרים רק בצמודי קרקע. לשאלתך, חברת הכנסת חנין זועבי – – – חנין זועבי (בל"ד): זה חייב להתבצע בבנייה? שר הבינוי והשיכון אריאל אטיאס: בבנייה עצמית, רוויה, שזה ארבע דירות לדונם – זו ההגדרה של בנייה רוויה – שם, אדוני היושב-ראש, גם המגזר הערבי ייהנה בבנייה עצמית מההטבה כפי שאנחנו מביאים אותה ביום ראשון. חנין זועבי (בל"ד): אבל אם הבנייה מתוכננת כבנייה רוויה אבל היא לא מתבצעת בבת-אחת? זאת אומרת, הוא לא בונה ארבע דירות בבת אחת, הוא בונה עכשיו קומה, לאחר שלוש שנים הוא בונה עוד קומה למעלה. שר הבינוי והשיכון אריאל אטיאס: גברתי הנכבדה, יש מציאות, יש כללים, יש קריטריונים. חנין זועבי (בל"ד): כך זה נעשה. שר הבינוי והשיכון אריאל אטיאס: אם יש לו תב"ע לבנות לגובה, והוא בנה בנייה צמודת קרקע, אז באמת, הוא יקבל מפני שהוא בנה כי הוא יכול? כשהוא יבנה הוא יקבל. יש מטרה, המטרה לעודד בנייה רוויה. אם בסוף הוא לא בונה בנייה רוויה, הוא לא יקבל. חנין זועבי (בל"ד): בסוף הוא בונה. שר הבינוי והשיכון אריאל אטיאס: אז כשהוא יבנה בסוף את הדירה האחרונה הוא יקבל. אם הוא בונה עכשיו והוא ישאיר את זה ככה והוא יקבל – – – חנין זועבי (בל"ד): כל ארבע-חמש שנים, מוסיפים קומה. שר הבינוי והשיכון אריאל אטיאס: אני רוצה להדגיש איך זה עובד טכנית. ברגע שיש ליזם היתר בנייה, הוא יודע למכור את הדירה שלו. כשיש לו היתר בנייה הוא לא צריך להתחיל לבנות. יש לו היתר בנייה, הוא עושה חוזה עם הלקוח, הלקוח הולך לבנק, הבנק בודק במחשב – הוא לא צריך הרבה טופסולוגיה, בתוך 24–48 שעות, מול משרד הבינוי והשיכון – שהאיש חסר דירה ולא היתה ברשותו דירה, והוא מקבל צ'ק. אבל אם בהיתר הבנייה כתוב שהוא עכשיו בונה קומה, ובעוד חמש שנים הוא יבנה עוד קומה, אז שיבוא בעוד חמש שנים. זה הפתרון שאנחנו יודעים לעשות. אני רוצה משפט, חברת הכנסת זועבי, על זה שאמרת: אנחנו לא מתלוננים; א. אתם מתלוננים ואוהבים להתלונן – – – חנין זועבי (בל"ד): כן? שר הבינוי והשיכון אריאל אטיאס: ואני אגיד לך גם למה. מוחמד ברכה (חד"ש): תביא בחשבון בבקשה שהבנייה היא לא בנייה מסחרית, היא בנייה משפחתית. זאת אומרת, בונים לבן ולאח וכו' וכו'. ואז אי-אפשר לבנות את ארבע הדירות ביחד, אלא זה בהמשך להתפתחות המשפחה. היות שהמשרד שלך לא עושה פרויקטים ציבוריים במגזר הערבי, לפחות כשעושים פרויקט ציבורי משפחתי, צריך לעודד את זה. שר הבינוי והשיכון אריאל אטיאס: יש לי חדשות בשבילכם. משרד הבינוי והשיכון הגביר את השיווקים גם בצמודי קרקע וגם בבנייה רוויה במגזר הערבי, ובכלל בקרב המיעוטים. ואני רוצה להגיד לכם שיש הרבה הרבה חזרות. חזרות, אני מתכוון למכרזים שאין בהם זוכים. המגזר הדרוזי ירד להיקף של 70% כישלון. זאת אומרת, מתוך 100% של שיווקים, 70% לא באו לבקש את הקרקעות בשנת 2010. אז הם רוצים סבסוד יותר עמוק, ובמגזר הערבי רוצים בשיטה כזו ואחרת, ויש הטבות לחיילים משוחררים שאין לאף מגזר אחר. אני אומר דבר אחד, אם יש איזה אירוע נקודתי שהוא פרט שמלמד על הכלל, ורוצים דרך זה לנסות להביא איזה קריטריון מיוחד, אני מוכן לבדוק את זה. אבל ככלל, תדעו שאנחנו מדברים רק על בנייה רוויה, ומכיוון שיש אוכלוסייה שבונה בבנייה עצמית – ואמרת בנים, בנות, אחים, אחיות, גיסים, גיסות, זה לא מענייננו – אין בעיה. אנחנו לא אומרים: זה חייב שזה יהיה אנשים ממשפחה אחרת. העיקר שמדובר כאן באנשים שהם זכאים. הקריטריון לזכאות זה חסר דירה, נקודה. זה בנושא הזה. לגבי התלונות, אני רוצה להגיד לכם: אני נמצא פה שנתיים וקצת, מדי פעם עונה מעל הדוכן על שאלות שמתייחסות למגזרי המיעוטים; פעם זה על בדואים, פעם זה על דרוזים, פעם זה על ערבים. יש סדרת הטבות שהממשלה הביאה, גם הממשלה הזו, שהיחידים שמקבלים אותן זה המיעוטים בישראל. למשל, אנחנו לא נותנים סבסוד קרקע במגרשים בבנייה צמודת קרקע באזורים שמדובר עליהם במגזר הערבי, מלבד המגזרים האלה, בהיקפים של בין 33,000 שקל ליחידת דיור בצמודי קרקע ל-80,000 בצמודי קרקע. ואם אנחנו מדברים על חיילים משוחררים, זה יכול להגיע ל-113,000 שקל סבסוד פיתוח בצמודי קרקע. אין חייל בישראל, שהוא לא ממגזר המיעוטים, שיודע להגיע להטבה הזאת. אז, להגיד לנו: אנחנו לא באנו להתלונן, אני הייתי אומר: באנו להתלונן, ואנחנו אוהבים להתלונן. ובסדר, זו שיטת עבודה. בסך הכול, אדוני היושב-ראש, אני רוצה לסכם בדבר אחד: ההטבה הזאת היא הטבה חסרת תקדים. בהיסטוריה של המענקים שהיו במשרד השיכון מאז ומעולם, המענק הגבוה ביותר שהיה במשרד הבינוי והשיכון היה 50,000 שקל, לתקופה של שלושה חודשים, ללא שום הטבות נוספות. אנחנו מדברים כאן על הטבה בהיקפים של 100,000 ולפעמים 110,000 ויכול להיות גם 120,000, כאשר הטופוגרפיה קשה. נכנסים בפנים כלל האוכלוסייה: יהודים, ערבים, בדואים, דרוזים, כל האוכלוסיות. אני חושב שצריך לברך על כך. ותעשו לעצמכם מנהג שגם כשעושים דברים טובים, אתם יכולים להגיד: אתם יודעים מה? כל הכבוד לכם שעשיתם. חבל שלא אנחנו הובלנו, זה המקסימום. אבל להגיד: לא בסדר, לא בסדר – נראה לי קצת חלש מדי. אדוני היושב-ראש, תודה. היו"ר אחמד טיבי: תודה רבה. אדוני, מה אתה מציע? שר הבינוי והשיכון אריאל אטיאס: אני מציע להסיר את זה מסדר-היום. שר התקשורת משה כחלון: ולהסתפק בתשובת השר. שר הבינוי והשיכון אריאל אטיאס: כמה תלונות יכולות להיות להם, תגיד. היו"ר אחמד טיבי: זה יעמוד בין מליאה לבין הצעת השר להסיר. מי שבעד, הוא בעד להעביר למליאה, ומי שנגד, הוא בעד הסרה. נא להצביע. שר הבינוי והשיכון אריאל אטיאס: מה זה בעד ומה זה נגד? שר התקשורת משה כחלון: אחר כך הוא יגיד לך. היו"ר אחמד טיבי: אוקיי. עצרתי את ההצבעה. מי שבעד, הוא בעד העברה למליאה, ומי שנגד, הוא בעד הצעתך להסיר מסדר-היום. קריאה: – – – היו"ר אחמד טיבי: דקה. תנו להצביע. לא להצביע בשלב זה. אוקיי, עכשיו, בבקשה. בעד – זה בעד מליאה, ונגד – זה בעד הסרה. מנחם אליעזר מוזס (יהדות התורה): נגד זה בעד השר? היו"ר אחמד טיבי: כן. מנחם אליעזר מוזס (יהדות התורה): אוה. אנחנו בעד השר. היו"ר אחמד טיבי: אבל, אתה נגד. הצבעה מס' 16 בעד ההצעה לכלול את הנושא בסדר-היום – 3 בעד ההצעה שלא לכלול את הנושא בסדר-היום – 4 נמנעים – אין ההצעה שלא לכלול את הנושא בסדר-היום של הכנסת נתקבלה. מוחמד ברכה (חד"ש): לא מופיע שום דבר – – – שר הבינוי והשיכון אריאל אטיאס: מה קרה? מוחמד ברכה (חד"ש): לא מופיע שום דבר על המחשב. שר התקשורת משה כחלון: אתה צריך מספרים – – –? היו"ר אחמד טיבי: בעד – 3, נגד – 4 – – – מוחמד ברכה (חד"ש): אני לחצתי אבל לא הופיע – – – היו"ר אחמד טיבי: הנה, אתה הצבעת. רואים מפה שהצבעת. קריאה: צילמו אותך – – – היו"ר אחמד טיבי: בעד. שר התקשורת משה כחלון: גם אצלי לא הופיע. אצל אף אחד לא הופיע. היו"ר אחמד טיבי: הוחלט להסיר את ההצעה מסדר-היום.