קטע מדברי הכנסת

הצעה לסדר-היום הקיפוח המתמשך של תלמידים במערכת החינוך הערבית היו"ר אחמד טיבי: נעבור להצעה לסדר-היום בנושא: הקיפוח המתמשך של תלמידים במערכת החינוך הערבית, מס' 5871, של חבר הכנסת מוחמד ברכה. חבר הכנסת ברכה, בבקשה. יענה סגן שר החינוך, חבר הכנסת מנחם אליעזר מוזס. מוחמד ברכה (חד"ש): אדוני היושב-ראש, כנסת נחמדה, ריקה ומנומנמת. שר התקשורת משה כחלון: מחויכת, מחויכת. מוחמד ברכה (חד"ש): אמרתי "נחמדה". לפני כחודש נאם ראש הממשלה מר נתניהו בקונגרס האמריקני, והוא זכה למחיאות כפיים סוערות שם וגם להרבה הערצה כאן. אני לא הולך לנתח את הנאום של ראש הממשלה בקונגרס בארצות-הברית וכל הדמגוגיה שהוא השתמש בה, אני רק רוצה להתעכב על משפט אחד שנאמר על-ידו שם בגאווה רבה. הוא אומר כך: "מ-300 מיליון ערבים באזור, רק אלה בישראל נהנים מזכויות דמוקרטיות אמיתיות". הוא פנה לחברי הקונגרס והוסיף: "עצרו לחשוב על זה – פחות מ-0.5% ערבים חופשיים, וכולם אזרחי ישראל. העובדה המדהימה הזו מגלה שישראל היא לא מה שמקולקל במזרח התיכון אלא מה שנכון במזרח התיכון". אני, כפי שאמרתי בהתחלה, אדוני היושב-ראש, אני לא רוצה להתעכב על כך שמדינת ישראל, שהיא הדבר הנכון, היא המדינה הכובשת היחידה, היא המדינה סרבנית השלום היחידה וכו' וכו'. אנחנו לא נדבר על זה היום. לא היום. אולי בהזדמנות אחרת, גם דיברנו על זה קודם, אבל עזות המצח, לבוא בפני אומות העולם ולהתגאות בסטטוס של האזרחים הערבים, זה פשוט עובר כל גבול. האזרחים הערבים סבלו במשך שנים רבות מהפקעת אדמותיהם. ב-1948 היו ברשותם יותר מ-80% מהשטח של המדינה, היום רק 3%. האזרחים הערבים מנודים פוליטית ומודרים כלכלית. הנתונים על ממוצע העוני והאבטלה, ממוצע השכר, מצב הרשויות המקומיות הערביות, שהוא בכי רע, מצב החינוך היסודי והתיכוני וההשכלה הגבוהה – כולם מהווים כתב-אישום לממשלות ישראל לדורותיהן, כולל שתי הממשלות של נתניהו. האיש עמד על הדוכן בקונגרס ואמר אי-אמת, אמר שקר מוחלט. לא עברו הרבה ימים והתקיים, אדוני היושב-ראש, הכנס השנתי של לשכת עורכי-הדין באילת. הופיע שם כבוד השופט בבית-המשפט העליון יורם דנציגר, והוא סיפר שם על הקיפוח, בניגוד לדעתו של ראש הממשלה. והוא, אגב, לא הסתמך על הדמגוגיה אלא הסתמך על נתונים ועל מחקרים מהימנים. הוא אמר שם: במגזר הממלכתי מספר התלמידים הממוצע לכיתה הוא 28, במגזר הממלכתי-דתי הוא 22.9, ובמגזר הערבי הוא קרוב ל-34. הוא אומר: לא צריך להכביר מלים לגבי מספר שעות הלימוד השבועיות בכיתה. נמצא באותו מחקר כי במגזר הממלכתי נלמדו 56.4 שעות, במגזר הממלכתי-דתי – 60.1 שעות בשבוע, כמובן, ובמגזר הערבי – 45.2 שעות בשבוע. תחברו את כל הנתונים האלה – גם תקציבים, גם ממוצע הצפיפות בכיתה, גם ממוצע של שעות לימוד שבועיות – ואז אתה תקבל את המצב העגום והקשה והמתסכל, הייתי אומר, של מערכת החינוך הערבית. השופט דנציגר מוסיף: "הזכות לחינוך הוכרה במשפט שלנו כזכות יסוד שמוקנית לכל אדם – – – הזכות הזאת הובטחה כבר במגילת העצמאות, מוכרת באמנות בין-לאומיות שונות שישראל צד להן, ומעוגנת בחקיקה של הכנסת. לא צריך להכביר מלים כדי להסביר את החשיבות העליונה של חינוך והזכות לחינוך". והוא מוסיף: "מדינה המושתתת על ערכים דמוקרטיים חופשיים חייבת לשים את החינוך בראש מעייניה – – – הכלל היפה הוא שהמדינה חייבת לוודא שכל הילדים מקבלים הזדמנות שווה לחינוך ובתנאים דומים, עד כמה שהדבר אפשרי". שוויון בחינוך אינו אפשרי כשמספר התלמידים בכיתה שונה בצורה קיצונית בין מגזרים שונים. שוויון לא אפשרי כאשר כמות השעות שנלמדת לשבוע לכיתה או פר-תלמיד לשבוע במגזרים השונים אינה דומה פחות או יותר. וראש הממשלה נוסע ועובר את האוקיינוס כדי לספר שם בדיות ושקרים על מצבם של האזרחים הערבים במדינת ישראל. אדוני היושב-ראש, מערכת החינוך הערבית – התייחסנו לזה במשך היום בדיונים אחרים – סובלת לא ממחסור של טכנולוגיה מתקדמת. היא סובלת ממחסור בדבר הבסיסי, בספסל לימודים לכל ילד, לכל תלמיד. מדברים על 9,000 כיתות שחסרות במערכת החינוך הערבית. השר כחלון קרא באחת התשובות שלו שיש אפליה לטובה, יש החלטה לבנות בחמש שנים 8,000 כיתות, מתוכן 40% במגזר הערבי. המחסור בכיתות לימוד במגזר הערבי הוא לא 20%, כאחוזם של האזרחים הערבים מכלל אזרחי המדינה; המחסור הוא 100%. אני לא יודע ולא שמעתי על מחסור בכיתות לימוד וספסלי לימוד במערכת החינוך היהודית. אבל לא רק השופט דנציגר אומר מה שאומר. גם מר שלמה דברת, האיש שהתמנה בזמנו על-ידי שרת החינוך לשעבר לימור לבנת כדי להגיש רפורמה במערכת החינוך, שנקראה על שמו, אומר בכנס במסלול האקדמי בראשון-לציון: התקצוב של מערכת החינוך הערבית הוא תקצוב נמוך ב-40%, תקצוב נמוך ב-40% מזה של החינוך היהודי. ובהינתן המצב הסוציו-אקונומי של הילדים הערבים, מדובר בעצם בפער של 100% בתקצוב. אם אתה מחשב מה שהמדינה משקיעה, אבל גם את המצב הסוציו-אקונומי של התלמידים הערבים לעומת התלמידים היהודים, בעצם יש פער של 100%. וראש הממשלה עובר את האוקינוס כדי להפיץ שקרים בקונגרס האמריקני. אדוני היושב-ראש, האפליה היא אפליה מובנית, היא לא פרי של מדיניות של שר זה או אחר או של ממשלה זו או אחרת. כנראה היא מעוגנת בהחלטה בדיעבד שקיימת בתוך מדינת ישראל מאז הקמתה. ואחר כך באים ומדברים: איך זה יכול להיות ש-40% מהצעירים הערבים, גילאי 18–22, לא לומדים ולא עובדים – אם מצב מערכת החינוך הוא כזה, מערכת חינוך שאינה מאפשרת לימודים גבוהים וגם לא מאפשרת לצאת אפילו לשוק העבודה לפעמים; גם בגלל סיבות אחרות הוא לא מוצא עבודה. ומה קורה בהשכלה הגבוהה? התמונה היא פשוט כתב-אישום כלפי מערכת ההשכלה הגבוהה. במדינת ישראל יש מראית עין של הפרדה בין משרד החינוך לבין המועצה להשכלה גבוהה. לפני שבוע היה דיון, אדוני היושב-ראש, בוועדת החינוך, ובא נציג המועצה להשכלה גבוהה ואמר משפט כזה: המועצה, כשהיא באה להחליט על דברים, מביאים בחשבון את המדיניות ואת הקווים הכלליים של מדיניות הממשלה. אז מה עשינו? אם המועצה להשכלה גבוהה, בכל מה שקשור לפריסת המוסדות להשכלה גבוהה, בכל מה שקשור לתוכניות לקבלה – פעם לקחו את ה"מצרף" ככרטיס כניסה לאוניברסיטאות. כך חשבו לעודד את הפריפריה, אבל יצא שרוב הפריפריה הם ערבים ואז הם ביטלו את ה"מצרף" כקריטריון להשגת השכלה גבוהה. הסיפור הלא-נגמר והלא-מסתיים של המוסד האקדמי בנצרת, שהגיע לסף הכרה ועמד על סדר-היום בשנת 2000, על סדר-יומה של המועצה להשכלה גבוהה כשבראשה עמד יוסי שריד. וכשהממשלה התחלפה ובאה ממשלת שרון ובאה לימור לבנת למשרד החינוך, הורד העניין מסדר-היום. ואחרי 10–11 שנים, אדוני השר, באה המועצה להשכלה גבוהה ואמרה: טוב, אנחנו נכיר בכך שהמוסד האקדמי בנצרת ייתן תעודות אקדמיות בשני מקצועות, כימיה ותקשורת, אבל בתנאי – זה נשמע אבסורדי, זה לא מתקבל על הדעת: דווקא המוסד האקדמי היחיד במגזר הערבי, בנצרת, ודווקא אחרי שעושים את המעשה ה"אצילי" של לתת להם אפשרות להוציא שני תארים, אומרים להם: אנחנו ניתן לכם את האישור להוציא שני תארים אבל בתנאי שזה יהיה מוסד אקדמי חוץ-תקציבי. זאת אומרת שאתם מתחייבים לא לדרוש תקציב מהמועצה להשכלה גבוהה. ואחר כך מדברים, בימים האחרונים, על 800 מיליון שקל כדי לעודד נגישות וכו' וכו'. מה לעודד נגישות? העובדה היום שבמוסד האקדמי בנצרת כל התלמידים הם תלמידות, אדוני סגן השר. זה לא מעודד נגישות, כשאנחנו מדברים על 82% מהנשים הערביות מחוץ למעגל העבודה? לספק השכלה גבוהה קרוב למקום המגורים, זה לא מעודד נגישות? אבל אף אחד לא חושב על זה. כשאנחנו אומרים, אדוני השר, אני לא יודע אם אתה יודע, ש-9,000 סטודנטים ערבים, אזרחי מדינת ישראל, לומדים בירדן. רק בירדן. אני מדייק, אדוני היושב-ראש? היו"ר אחמד טיבי: – – – מוחמד ברכה (חד"ש): יכול להיות קצת פחות, יכול להיות קצת יותר, אבל בסביבות 9,000. 9,000 זה אוניברסיטה. ואם מחברים לאלה את אלה שלומדים בחוץ-לארץ, מעבר לים, זה עוד אוניברסיטה. וראש הממשלה טורח לעבור את האוקיינוס כדי לעמוד בפני הקונגרס ולהתגאות בדמוקרטיה שממנה נהנים הערבים אזרחי מדינת ישראל. התופעה הכי דמוקרטית שקורית בימים האחרונים היא תופעת ההמונים שיוצאים בידיים חשופות מול הרודנות. זו דמוקרטיה. אתה בא ללמד את העולם הערבי דמוקרטיה, ראש הממשלה, בזמן שאתה מקיים משטר של אפליה וגזענות וחקיקה גזענית כאן בתוך הכנסת, ובעיקר במערכת החינוך, אבל גם בתחומים אחרים? לכן, אדוני היושב-ראש, אדוני סגן השר, אדוני השר, כנסת נחמדה ומפוהקת, מה אני אגיד לכם, כנראה איבדנו את הטעם בלומר את המלים. תודה רבה. היו"ר אחמד טיבי: תודה רבה. אדוני סגן השר. סגן שר החינוך מנחם אליעזר מוזס: אדוני היושב-ראש, אדוני השר המקשר, שר הרווחה והשירותים החברתיים, דברי תשובה על הצעה רגילה לסדר-היום בנושא הקיפוח המתמשך של תלמידים במערכת החינוך הערבית, שהוגשה על-ידי חבר הכנסת מוחמד ברכה. סוגיית השוויון בחינוך נדונה מעל במה זו כמה פעמים בהקשרים שונים, ואפילו לפני שעה-שעתיים גם כן היה כאן דיון. מדובר בסוגיה חשובה ביותר שאין להרפות ממנה ויש להותירה על סדר-היום. כידוע, סוגיה זו תחילתה אינה במערכת החינוך, והשאלה העולה בהקשר של חינוך היא כיצד מערכת החינוך, כמערכת, מתמודדת ומקדמת מדיניות של צמצום פערים. אחד היעדים המרכזיים שהציב שר החינוך עם כניסתו לתפקיד היה צמצום הפערים, ובתוך כך, בשנתיים האחרונות חלק ניכר ממשאביו התוספתיים של המשרד הוקצה באופן דיפרנציאלי, תוך מתן העדפה לאוכלוסיות חלשות, ובכלל זה למגזר הערבי. בעקבות ההשקעה במגזר הערבי והתוכניות שהופעלו לחיזוקו, כבר בתוצאות שנת הלימודים תש"ע ניתן להיווכח בשיפור. רמת הישגי התלמידים במגזר הערבי במבחני המיצ"ב ובמבחני הבגרות נמצאת במגמת עלייה בשנתיים האחרונות. אחוז הזכאות לבגרות במגזר הערבי עלה ב-4.9% במעבר משנת הלימודים תשס"ט לתש"ע, וכנ"ל עלו הישגי התלמידים במגזר הערבי במבחני המיצ"ב אשר התקיימו בשנת הלימודים תש"ע בכיתות ה': בתחומי המדעים – פלוס 23 נקודות, ערבית – פלוס 6 נקודות, אנגלית – פלוס 5 נקודות, ומתמטיקה – פלוס 18 נקודות. עלייה זו היא תולדה של המגמה החיובית בהקצאת משאבים למגזר הערבי ובמקרים מסוימים אף העדפה. אנו נמצאים בעיצומו של תהליך שבמסגרתו ניתן חיזוק מתמיד למערכת החינוך במגזר הערבי, ובמסגרת זו ננקטות פעולות רבות ומושקעים תקציבים רבים, וזוהי ההזדמנות להציג בפניכם, חברי, את עיקר הדברים: בינוי כיתות לימוד – על זה שמעתי אותך קודם, חבר הכנסת ברכה: בעקבות החלטת הממשלה משנת 2007, גובשה תוכנית חומש לבניית 8,000 כיתות בכלל המגזרים, מתוכם 39% למגזר הלא-יהודי, כלומר, 3,120 כיתות. עד כה, בין השנים 2007, מיום החלטת הממשלה, ועד היום, 2011, תוקצבה בנייתן של כ-6,860 כיתות בכלל המגזרים, מתוכם במגזר הלא-יהודי תוקצבו בשנים אלה כ-2,769 כיתות, המהוות כ-40.2%. כלומר, אנחנו נמצאים עומדים בתוכנית החומש. בנוסף, בשנים 2007–2010 הגידול הטבעי במגזר הלא-יהודי היה 1,793 כיתות תקן, ותוקצבה בנייתן של 539 כיתות מעבר לגידול הטבעי, דבר המצביע על מגמה של צמצום פערים. שעות לימוד – ראשית, חשוב לציין כי חלוקת המשאב של תקן השעות בבתי-הספר היסודיים, חטיבות הביניים והחטיבות העליונות מתבצעת באופן שוויוני לכלל התלמידים במערכת החינוך בישראל. הקריטריונים והכללים אחידים. עם זאת, בעקבות מדיניות התקצוב הדיפרנציאלי המופעלת במשרד, ניתנת תוספת שעות, וזאת על-פי מדד טיפוח. במסגרת זאת זוכה המגזר הערבי לנתח משמעותי מתוך המשאב התוספתי כלהלן: כבר בשנת הלימודים תשע"א, כאשר אנו נמצאים בעיצומו של התהליך, ניתן לראות כי ממוצע השעות לכיתה במגזר הערבי בחינוך היסודי עומד על 45.5, לעומת 43.9 במגזר היהודי, ובהתאם, ממוצע השעות לתלמיד עומד על 1.54 לעומת 1.49 במגזר היהודי. מירב שעות ההוראה המוקצות לחינוך היסודי לפי מדד הטיפוח מופנות למגזר הערבי. בשנת הלימודים תשע"א 35.6% מכלל שעות הטיפוח במערכת הועברו למגזר הלא-יהודי בעוד שאחוז התלמידים במגזר זה קטן יותר מ-35.6%. מוחמד ברכה (חד"ש): 24%. מנחם אליעזר מוזס (יהדות התורה): 24, וכאן לפי מדד הטיפוח הקצבנו שעות הוראה – 35.6%. נקודה נוספת, הפחתת מספר התלמידים בכיתה – עיקר התקציב ליישום החלטת הממשלה לעניין הפחתת מספר התלמידים בכיתה מופנה ברובו למגזר הלא-יהודי. בחינוך היסודי הרשמי, אחוז התלמידים הלא-יהודים עומד על 33% ואילו תוספת התקציב בגין הפחתת תלמידים בכיתה עומדת על 67%. זאת אומרת, מעל 70% מהכיתות שפוצלו בחינוך היסודי הינן מהמגזר הלא-יהודי. נקודה נוספת, אדוני היושב-ראש, התאמת מערכת החינוך למאה ה-21 – כידוע, בשנת הלימודים תשע"ב ישולבו בתוכנית "התאמת מערכת החינוך למאה ה-21" כל בתי-הספר היסודיים בצפון ובדרום, כאשר מרביתם מהמגזר הערבי. עלות הפרויקט עומדת על 420 מיליון שקלים. הנושא הפדגוגי – בהיבט הפדגוגי ובמטרה לטפל מהשורש, משרד החינוך, בהנחיית שר החינוך, שם דגש על חיזוק השפה הערבית במגזר הערבי, זאת מתוך הבנה ששליטה בשפת האם מהווה תשתית ללמידה בכל תחומי הדעת. שיפור ההישגים בשפת האם מהווה תנאי הכרחי לשיפור ההישגים בכל המקצועות. לצורך כך יזם המשרד כמה מהלכים, ביניהם עדכון נוהל קליטת מורים במגזר הערבי באמצעות בחינה בשפה הערבית והטמעת תוכניות לימוד חדשות הן בגני-הילדים והן בבתי-הספר היסודיים. כמו כן, פותח מבדק קריאה וכתיבה בשפה הערבית לילדי כיתות א', המיועד לתלמידים מתקשים. מבדק זה, ראשון מסוגו, הוטמע בכל כיתות א' במגזר הערבי. חבר הכנסת ברכה, ידוע לך על כך? נקודה נוספת אדוני היושב-ראש: ניתן להוסיף על אלה ולציין כי לשם קידום ההישגים הלימודיים במבחנים הבין-לאומיים ובחינות המיצ"ב בשנות הלימודים תש"ע ותשע"א קיבלו כל תלמידי כיתות ז' וח' במגזר הערבי תוספת שעות לתגבור השפה הערבית, המדעים והמתמטיקה. מדובר בתוספת של מעל 5,000 שעות תקן. מעל הכול, במסגרת "אופק חדש" נוספו למערכת החינוך הערבית מעל ל-200,000 שעות פרטניות הנותנות מענה לצרכים החינוכיים של כ-110,000 תלמידים. מעל ל-90% מבתי-הספר היסודיים במגזר הערבי שולבו במסגרת "אופק חדש". נקודה נוספת, במסגרת פיצול כיתות א' וב', לומדים כל ילדי כיתות א' וב' במגזר הערבי חמש שעות בקבוצות קטנות לרכישת מיומנויות יסוד בשפה הערבית. נקודה נוספת, כלל תלמידי חטיבות הביניים בחינוך הערבי נהנים מהפעלת תוכנית חינוך אישי, המקנה שעות חינוך וחניכה בקבוצות קטנות, תשומת לב אישית לכל ילד, הרחבת מעגל המחנכים בבית-הספר, הגדרת יעדים חינוכיים ותגבור לימודי, שותפות עם הרשויות. בשנת הלימודים תשע"א נוספו 1,200 מורים חדשים בחינוך הערבי, מתוכם 110 מורים בוגרי מסלול מצוינים. במסגרת תוכנית החומש, שהינה תוכנית תוספתית לקידום החינוך הערבי, ניתנות שעות תגבור ומופעלות תוכניות רבות במטרה לקדם הישגים לימודיים, חינוכיים וערכיים מגן-ילדים ועד י"ב, תוך מתן דגש על בתי-ספר במיקוד. השנה הוקצו כ-40,000 שעות תגבור דרך תוכנית החומש במקצועות אשר מהווים חסם עבור התלמידים הערבים, כגון בשפה הערבית ובמתמטיקה. כמו כן, הוקצו עוד 6,000 שעות תגבור דרך תוכנית לב"ם – הכוונה לקראת בגרות מלאה – לתלמידים על סף זכאות. ניתן להוסיף ולציין תוכניות ייחודיות כגון תוכנית "חסרי מקצוע אחד" לבוגרי י"ב במחזור האחרון, בעלות של 1.8 מיליון שקלים במגזר הערבי. וכן תוכנית סמסטר קיץ "מחצית שלישית", הפועלת בשבעה מרכזים במגזר הערבי. עוד ניתן לציין את תוכנית "פותחים עתיד" בשיתוף עם הסוכנות היהודית – איתור 50 בתי-ספר במיקוד, שבהם נעשית עבודה לשיפור ההישגים הלימודיים, לצד שדרוג יכולת ההוראה והניהול; תוכנית "מדף הספרים שלי", המופעלת ב-1,076 גנים, ועוד. אשר לבית-הספר התיכון בלוד, תלמידי בית-הספר התיכון הערבי בלוד לומדים במבנה שבעבר שימש למכללה שפעלה בלוד. המבנה ראוי ונותן מענה לצורכי התלמידים וישמש כתיכון עד לבניית התיכון החדש. מינהל הפיתוח במשרד החינוך תקצב בשנת 2011 את בית-הספר בשני שלבים בכ-7.1 מיליון ש"ח. מדובר בצעד חסר תקדים, שבו משרד החינוך מתקצב כ-50% מעלות בנייתו של מקיף חדש בשנת תקציב אחת. בית-הספר קיבל, בנוסף, כשלושה מבנים יבילים לפתיחת השנה. לבית-הספר התיכון בלוד מוקצים משאבים המאפשרים מגמות יוקרתיות ייחודיות, ובתוך כך בשנת הלימודים הבאה ייפתח מסלול לימודי סינית ל-3–5 יחידות בגרות. כמו כן יש לציין כי הועברו לבית-הספר משאבים רבים לתגבור, הן בתוכנית החומש – 750 שעות מתוך 3,025 שעות הוראה שובצו לעיר לוד, והן במסגרת הטיפול הנקודתי – 430 שעות. בנוסף, הוקצו לבית-הספר ימי הדרכה במתמטיקה, מדעים והשפה הערבית. לסיכום אומר כי משרד החינוך מפנה משאבים ייעודיים לחינוך במגזר הערבי במטרה לצמצם פערים ככל שניתן. המגמה היא חיובית, המשרד ימשיך וירחיב תוכניותיו למען שיפור ההישגים וצמצום הפערים במגזר הערבי. אדוני היושב-ראש, מר ברכה, אדוני השר, עד כאן תשובת המשרד. מה יש לי להוסיף על זה אישית? הלוואי שאנחנו, הציבור החרדי, כבר נזכה למקצת מהשיפורים האלה. אני רוצה לומר לך שבוועדת החינוך שמעת כבר לפני שנה שבירושלים בלבד לומדים ב-1,137 כיתות לא תקניות, המערכת החרדית. 1,137 כיתות לא תקניות, בירושלים בלבד. וחסרים אלפי – מי ייתן ואנחנו נזכה – – – מוחמד ברכה (חד"ש): הממשלה עלולה עוד ליפול בגלל שהיא אוהבת ערבים – – – היו"ר אחמד טיבי: יש פתגם בערבית: אלתקא אל-מנחוס עלא ח'איב אל-רג'אא. זה בדיוק המצב. סגן שר החינוך מנחם אליעזר מוזס: מה הכוונה? היו"ר אחמד טיבי: שתי קבוצות שמצבן רע מאוד, ואתה מקווה שמצבך יהיה כמצב האנשים שזועקים הכי הרבה. סגן שר החינוך מנחם אליעזר מוזס: אני רוצה להזכיר לך, אדוני היושב-ראש, כשהקמת את הוועדה המיוחדת לקליטת ערבים במגזר הציבורי, ביקשתי להצטרף, כשבכל מקום שכתוב "ערבי" תכתוב גם "חרדי". היו"ר אחמד טיבי: לדעתי אתם חוסמים חלק גדול – אני עכשיו רציני – אתם, יהדות התורה, אתה יודע שאני מכבד בקשות שלכם בדרך כלל; אתם חוסמים כמה הצעות חוק לקידום הייצוג של הערבים בשל העובדה שאתם, בכל פעם שמוזכר "ערבי" אתם רוצים להדביק את המלה "חרדי", ולכן הצעות חוק שלנו תקועות בוועדת החוקה, חוק ומשפט, בגללכם. סגן שר החינוך מנחם אליעזר מוזס: נעשה הפוך. אז אנחנו נגיש עכשיו על חרדים, ונצרף אתכם. היו"ר אחמד טיבי: תנו לנו להעביר את שלנו, אחר כך נעזור לכם להעביר את שלכם. סגן שר החינוך מנחם אליעזר מוזס: תודה. היו"ר אחמד טיבי: מה מציע סגן השר? סגן שר החינוך מנחם אליעזר מוזס: להסיר מסדר-היום. תראה, הכול נוצץ כל כך, בשביל מה צריך עוד דיון? היו"ר אחמד טיבי: אז תציע ועדת חינוך. אל תגלה אמפתיה ואחר כך – להסיר מסדר-היום. זה דבר והיפוכו. מוחמד ברכה (חד"ש): האמת היא שבהצעות רגילות אי-אפשר להשיב לסגן השר. אבל כל העניין הזה של מה שהוא סקר, זה על מנת להתקרב לצמצום פערים, לא לסגירת פערים. אני הייתי עושה דבר הרבה יותר פשוט. עזוב עכשיו את הציניות של חרדים וערבים. שני הציבורים מופלים, באמת, אבל היה אפשר לעשות דבר יותר פשוט – לעשות סקר צרכים של מערכת החינוך. שמשרד החינוך יעשה את זה, סקר צרכים, איך אנחנו נגיע לשוויון של חרדים, של ערבים, של דתי-ממלכתי, של ממלכתי וכו' וכו'. ואז נגיד שאנחנו קובעים תוכנית, לא של חמש שנים, של עשר שנים, ואנחנו, בתוך התקופה הזו, סוגרים את זה. למרבה הצער, גם ההעדפה בבינוי עדיין יוצרת בעיה, כי אתה לא מדביק בעצם את הצורך בבנייה לגידול הטבעי. לכן הדברים, מה שאמרת – חשוב, אני יודע מה שכתבו לך, המספרים מוכרים לי, אבל בעצם כל זה בא על רקע מערכת של אפליה מאוד מאוד קשה. והדברים שאמרת לא סוגרים את האפליה, לא הייתי אומר שהם מעמיקים אותה, הם מצמצמים, אבל בלי ראייה לטווח ארוך. סגן שר החינוך מנחם אליעזר מוזס: בהחלט אני מסכים שתעביר לוועדת החינוך את ההצעה הזו, אבל תצרף גם לסקר את הציבור החרדי, אולי אפשר להצטרף? מוחמד ברכה (חד"ש): לא, כל הבעיות. סגן שר החינוך מנחם אליעזר מוזס: אה, כלל – – – אותנו. בסדר. היו"ר אחמד טיבי: תודה רבה. אנחנו עוברים להצבעה. מי שבעד הוא בעד ועדת החינוך מי שנגד הוא בעד הסרה. הצבעה מס' 18 בעד ההצעה להעביר את הנושא לוועדה – 4 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הנושא לוועדת החינוך, התרבות והספורט התקבלה. היו"ר אחמד טיבי: ארבעה בעד, אין מתנגדים ואין נמנעים. הוחלט להעביר את הנושא לוועדת החינוך. אדוני סגן השר, אני מודה לך.