קטע מדברי הכנסת

הצעות לסדר-היום תוכנית הבטיחות לרכבת ישראל שהציג שר התחבורה היו"ר מגלי והבה: נעבור להצעות לסדר-היום מס' 5790, 5804, 5804 ו-5820, בנושא: תוכנית הבטיחות לרכבת ישראל שהציג שר התחבורה, השר ישראל כץ. מי שישיב למתדיינים יהיה שר התשתיות הלאומיות, השר עוזי לנדאו. ראשון המתדיינים – חבר הכנסת אברהם מיכאלי. כן, אמרנו מי משיב. אחריו – חבר הכנסת דב חנין, חבר הכנסת משה גפני וחבר הכנסת מג'אדלה. בבקשה, חבר הכנסת אברהם מיכאלי. כפי שאמרתי בהתחלה, ישיב שר התשתיות הלאומיות, השר עוזי לנדאו. בבקשה, אדוני. אברהם מיכאלי (ש"ס): תודה. אדוני היושב-ראש, אדוני השר, חברי השרים, חברי חברי הכנסת, השבוע נחשפנו להצהרה של שר התחבורה בדבר תוכניתו החדשה לגבי בטיחות רכבת ישראל, וכל אזרחי ישראל שמעו הצהרה מאוד לא פופולרית, אולי, מצד שר התחבורה לגבי סגירת הרכבת אם תוכניתו לבטיחות הרכבת לא תיושם. אדוני היושב-ראש, אנחנו רואים פה מצד אחד תופעה ברוכה של שר, שהוא ידוע ומוכר בהעזה שלו, לבוא ולשנות דברים. פה במדינה שלנו התרגלנו למצב שמצד אחד המשרדים השונים עובדים בתוכניות במשך עשרות שנים, ומישהו בא ומנסה קצת לזעזע את המערכת ולבוא ולבקש לשנות את הדברים; אם הוא לא עושה, תוקפים אותו שהוא לא עשה כלום, ואם הוא כן עושה, באים ואומרים לו: אדוני, אתה פה פוגע בקבוצה כזאת או אחרת של עובדים, או אתה פה בא ומצהיר דברים שהם לא ישימים, או יותר מדי מהפכניים. אני חושב שדווקא בהתנהגות של שר התחבורה – אני רוצה לחזק אותו. לצערנו, קודם כול, מבחינת עובדות בשטח אנחנו רואים שרכבת ישראל במשך עשרות שנים די דורכת במקום. אני לא אומר שהיא לא התקדמה במאומה, אבל רכבת ישראל לא התפתחה אפילו במחצית הרמה של אירופה המערבית ברכבות שאנחנו נתקלים בהן ונוסעים בהן כשאנחנו מבקרים בחוץ-לארץ. תמיד אפשר לשאול מה הסיבה לכך. האם תמיד זה הכסף? האם תמיד זה התקציבים? האם תמיד חוסר התקדמות נובע מכך שהמדינה לא משקיעה מספיק בתשתיות? התחושה שלי, אדוני היושב-ראש, היא שהדברים נתקעו במשך עשרות שנים בגלל קיבעון מחשבתי, גם בתוך המשרד שהיה אחראי לרכבת – ולא תמיד משרד התחבורה היה אחראי לרכבת – וגם מחוסר שיתוף פעולה של אנשים שהתרגלו לעבוד במצבים ובתנאים מסוימים. ואם אנחנו רואים בחודשים האחרונים מה קרה, לצערנו, בתפעול הרכבת – אילו תאונות קרו, אילו תוצאות קשות קרו – אנחנו צריכים לשאול איך אפשר להשאיר את המצב כפי שהוא. אז בא שר התחבורה היום, ואני חושב שאנחנו צריכים לברך אותו על כך שהוא מציג תוכנית מפורטת לגבי שיפור הבטיחות, לגבי רכישה של דברים טכנולוגיים חדשים כאלה או אחרים. בשבוע האחרון אפילו פורסם ששר התחבורה נפגש עם השר המקביל לו באיטליה. ממשלת איטליה מפעילה רכבות ברמה מאוד גבוהה, וזה ידוע באירופה. מבחינת הבטיחות הם נחשבים מאוד מאוד מחמירים, והבטיחות היא ברמה מתקדמת, ואפשר לומר אפילו מצליחה. בא שר התחבורה, מנסה לעשות דברים כאלה – קם ועד עובדים, עם כל ההערכה וכל הכבוד להם, ומנסים לעצור את זה. אנחנו, חלילה, לא באים להגיד שאין זכויות לעובדים, שלעובדים אסור לשמוע, אבל פה צריכים העובדים להבין שאם לא השר יקבע ואם לא המנכ"ל יקבע את התוכניות החדשות, אין מישהו אחר שיעשה את זה. אני קורא לשר ולמנכ"ל כן להידבר עם העובדים, כן להגיע אתם להבנות, אבל לא יכול להיות שהעובדים, עם כל הכבוד, יקבעו את מדיניות המשרד. מי שמוביל במשרד זה השר. היו"ר מגלי והבה: תודה לחבר הכנסת אברהם מיכאלי. אני מזמין את חבר הכנסת דב חנין, בבקשה. דב חנין (חד"ש): תודה רבה. אדוני היושב-ראש, אדוני השר, עמיתי חברי הכנסת, אני קראתי בעיון רב את תוכניתו של שר התחבורה בעניין הרכבת, ולא קשה למצוא את העוקץ בתוכנית הזאת, ולא במקרה גם ועד העובדים של עובדי הרכבת מייד שם לב לעוקץ הזה. העוקץ הזה נמצא ברעיון של הפרטת מערך ההדרכה והגיוס של נהגים ופקחים של הרכבת. הרעיון הזה, אני אומר באופן ברור וחד, הוא לדעתי רעיון שגוי. מערך ההדרכה והגיוס חייב להיות מערך ציבורי, בבקרה ציבורית, באחריות ציבורית ובניהול ציבורי. זה לא תחום שאפשר לעשות ממנו רווחים – לא הדרכה ולא גיוס של פקחים ונהגים ברכבת. המהלך הזה של הפרטת מערך ההדרכה והגיוס של הנהגים והפקחים ברכבת הוא לטעמי צעד ראשון בדרך להפרטת הרכבת בכללותה. מר מוטי יוגב, שהוא היום איש מרכזי במערך הרכבת הישראלית, הוא תאצ'ריסט ידוע ומאמין גדול בהפרטה בכל כיוון ובכל מקום. הוא גם מאמין גדול בזה שאין מקום לארגוני עובדים ולוועדי עובדים. הוא אמר את הדברים בגלוי עוד בשנת 2003. אבל, לצערי, מר יוגב לא למד את הלקחים מההפרטה שנעשתה על-ידי ממשלת תאצ'ר בבריטניה, כי ההפרטה הזאת הובילה את מערך הרכבות בבריטניה לחורבן. אני עשיתי פוסט-דוקטורט באוקספורד במערכת של רכבות מופרטות, ואדוני השר לנדאו, אני אומר לכם, עמיתי חברי הכנסת, זה אסון, זה היה פשוט אסון. הכול שם ירד: השירות לנוסעים, הבטיחות, התיאום בין הרכבות. רק דבר אחד עלה – המחירים. ולכן, ממשלת בריטניה הבינה שמהלך ההפרטה של הרכבת הוא טעות והם עושים איזה מהלך של תיקון. אבל אצלנו הולכים בדרך השגויה הזאת, שוב הליכה עיוורת ואידיאולוגית. גם המשא-ומתן שנוהל עם עובדי הרכבת התפוצץ אחרי שנציגי משרד התחבורה ואגף התקציבים באוצר – אני קורא מהפרסום הארוך והמקיף שהיה ב"גלובס": הבהירו לעובדים כי לא יתקיים משא-ומתן על עצם ההחלטה להפריט את תחזוקת הקרונות החדשים, אלא רק על ההשלכות של ההפרטה על העובדים. אנחנו החלטנו להפריט, ואתם פשוט תבינו שזה מה שיש. זו מדיניות מאוד מאוד בעייתית, וצר לי שהולכים לכיוון הזה. אני אומר שהרכבת היא שירות ציבורי חיוני ממדרגה ראשונה. אדוני שר התשתיות, אתה מופקד על תחומים ציבוריים אחרים חשובים, ואתה בוודאי יודע מניסיונך ומהידע המקצועי העשיר שהיה לך גם קודם וגם עכשיו – ואתה גם מומחה לתחבורה – שמשאב ציבורי כזה נכון להמשיך ולנהל אותו באופן ציבורי, ולא בידיים פרטיות. ידיים פרטיות בתחום הזה יכולות להיות גם ידיים בעייתיות. נושא הבטיחות ברכבת יקר וחשוב לכולנו. הוא יקר וחשוב גם לעובדים. העובדים הגישו לשר כץ תוכנית בטיחות מקיפה משלהם. חברי חבר הכנסת מיכאלי, אני חייב לומר לך שלפעמים העובדים במקום העבודה מכירים את מקום העבודה, כולל את הבעיות, בצורה הכי טובה. דווקא מי שעובד שם כדאי ללכת לשמוע אותו, להקשיב לו. וגם אם הוא לא פרופסור ברכבות, אבל הוא פשוט מפעיל אותן הרבה שנים, הוא יודע איך צריך להפעיל אותן ואיך לנהל את הבטיחות שלהן. אברהם מיכאלי (ש"ס): כמה תאונות קרו בשנים האחרונות? דב חנין (חד"ש): קרו, וצריך לטפל בזה. אני בהחלט בעד לטפל בזה. דרך אגב, התוכנית של הוועד מציעה להוציא מייד לגמלאות נהגים ותיקים ומציעה מערך של בקרה בתוך הרכבות. זו תוכנית אמיצה, תוכנית אפקטיבית. תראה, חבר הכנסת מיכאלי, הבטיחות של הרכבת היא גם הבטיחות של העובדים ברכבת. גם להם יש אינטרס. זו האמת. להם יש אינטרס בבטיחות, כי גם זו הבטיחות שלהם, אפילו מעבר לשיקולים הציבוריים הכלליים. אני מתייחס בדאגה גדולה לאיום של השר כץ לעצור את פעולת הרכבת אם תוכניתו לא תתקבל ב-17 באוגוסט. זו תהיה סכנה גדולה. אתה יודע, אדוני היושב-ראש, שהרכבת מעבירה חומרים מסוכנים, ותתאר לך שנתחיל להעביר חומרים מסוכנים בכבישים. זה מסוכן ביותר. אני אסיים ואומר שהיום במדינת ישראל יש אזורים, כמו הגליל המערבי למשל, שמחוברים למרכז הארץ ברכבת. אם אין רכבת, אין דרך אמיתית להגיע מתל-אביב לנהרייה, כי אתה מגיע לתחנת חיפה דרום, צריך לנסוע באוטובוס לחיפה – לב-המפרץ, ואז לקחת עוד אוטובוס לנהרייה. הדרך היחידה להגיע ישר ממרכז הארץ לנהרייה או לעכו היום היא ברכבת, כך שאם אכן יושבתו שירותי הרכבת בעיצומו של הקיץ, זה יהיה מהלך של פגיעה קשה, מיותרת ומסוכנת בציבור. לכן, אדוני היושב-ראש, אדוני השר, אני קורא מעל הדוכן הזה לשר התחבורה להיכנס למשא-ומתן רציני ואמיתי עם עובדי הרכבת. עובדי הרכבת אוהבים את הרכבת ומעוניינים בהצלחתה של הרכבת. צריך לנהל משא-ומתן אמיתי, רציני, לשמוע את העובדים, להקשיב להם ולהגיע לפתרונות לטובת בטיחות, לטובת העובדים ולטובת הציבור הרחב. היו"ר מגלי והבה: תודה לחבר הכנסת דב חנין. מכיוון שחברי הכנסת גפני ומג'אדלה לא נמצאים כאן, אני מזמין את השר לנדאו להשיב למתדיינים. בבקשה, אדוני. שר התשתיות הלאומיות עוזי לנדאו: אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, את התשובה אני אקרא בשמו של השר כץ בגוף ראשון, כאילו אני הוא. אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, לפני כעשרה ימים הוצגה בפני תוכנית המפנה לבטיחות ברכבת ישראל, כפי שגובשה על-ידי הנהלת החברה בהתאם להנחייתי בערב חג הפסח. כידוע, תוכנית הבטיחות גובשה על רקע שרשרת תאונות ומחדלים בטיחותיים שבהם היתה מעורבת רכבת ישראל. מתוקף תפקידי ואחריותי אף הודעתי כי לא אתפשר על בטיחות וחיי אדם, ואם הדבר לא יתבצע, תיסגר פעילות הרכבת לצורך ארגונה מחדש. תוכנית הבטיחות צפויה להוביל למפנה ממשי בכל הקשור לרגולציה ולפיקוח, לשינוי מהותי בתרבות הבטיחות של עובדי הרכבת ולטיפול בממד האנושי, וכן לאימוץ תקנים בין-לאומיים ושימוש בטכנולוגיות מתקדמות שברשותנו. לאחר שקיימתי כמה דיונים בנושא, החלטתי לאמץ את עקרונות התוכנית. יש לציין כי בבסיס התוכנית עומד נושא הכשרות כוח-האדם המקצועי, הדרכות, הכנסה לשימוש של מכשור חדש לצד הפעלת ציוד קיים, וכן הקמת מערך פיקוח רישוי ובקרה כולל. התוכנית בכללותה מבוססת על שימוש בעובדי הרכבת הקיימים, לרבות גיוס עובדים נוספים כמתבקש מהגידול הצפוי בהיקף הפעילות, תוך שימוש בכלים שונים שהוצגו במסגרת תוכנית הבטיחות. אבקש להדגיש כי תוכנית הבטיחות איננה מהווה צעד מקדים להפרטה, והיא נולדה מכורח המציאות מול מצב הבטיחות הקיים ברכבת. הנהלת הרכבת נמצאת בהליך הידברות עם העובדים, לרבות קבלת הערותיהם, במטרה להנחיל את תוכנית הבטיחות בהקדם. במקביל אפגש בימים הקרובים עם יושב-ראש ההסתדרות ואבקש את תמיכתו בתוכנית, בהתאם להצהרתו בעבר שיתמוך בכל תוכנית לשיפור הבטיחות והשירות ברכבת ישראל. כפי שציינתי, אם התהליך לא יצא לדרך עד ליום 17 באוגוסט, יום רביעי, י"ז באב בשנה זו, תיסגר פעילות רכבת ישראל עד לארגונה מחדש. לנוכח איומיהם של עובדי הרכבת על כוונתם להשבית את הרכבת, הנחיתי את מנכ"ל משרד התחבורה דן הראל להכין תוכנית אלטרנטיבית להסעת נוסעי הרכבת במידה שפעילות הרכבת תושבת. התוכנית כוללת החלפה של כל קווי הרכבת באוטובוסים בהתאם ללוחות הזמנים של הרכבת, בעלויות זהות ואף נמוכות יותר. תודה רבה, אדוני היושב-ראש. היו"ר מגלי והבה: תודה לשר התשתיות הלאומיות, שדיבר במקום שר התחבורה. אדוני השר, מה אתה מציע? דיון בוועדת הכלכלה? הסרה? דב חנין (חד"ש): – – – שר התשתיות הלאומיות עוזי לנדאו: ומה אם אני אציע להוריד את זה מסדר-היום? אני מציע להעביר את זה לוועדה שעוסקת בתחבורה. היו"ר מגלי והבה: לדעתי, ועדת הכלכלה. שר התשתיות הלאומיות עוזי לנדאו: ועדת הכלכלה עוסקת בדברים האלה. אני מציע להעביר את זה לוועדת הכלכלה של הכנסת. היו"ר מגלי והבה: אוקיי. עמדה אחרת לחבר הכנסת אייכלר. מוותר. אוקיי. אנחנו עוברים להצבעה. מי שבעד – יהיה בעד העברת הסוגיה של ההצעה לסדר-היום לדיון בוועדת הכלכלה. מי שנגד – זה הסרה. נא להצביע. הצבעה מס' 22 בעד ההצעה להעביר את הנושא לוועדה – 6 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הנושא לוועדת הכלכלה נתקבלה. היו"ר מגלי והבה: בעד – 6, אין מתנגדים ואין נמנעים. אם כך, אני קובע שההצעה לסדר-יום תעבור לדיון בוועדת הכלכלה.