קטע מדברי הכנסת

הצעה לסדר-היום המסים הכבדים על דירות בישראל היו"ר מגלי והבה: נעבור להצעה האחרונה בסדר-היום, הצעה מס' 5715, של חבר הכנסת ישראל אייכלר, בנושא: המסים הכבדים על דירות בישראל. השר עוזי לנדאו, אולי לא צריך ממשלה גדולה, אפשר לתת לך גם את תפקיד ראש הממשלה, ואז כל השרים האלה – והנה לך, אתה עושה את זה. שר התשתיות הלאומיות עוזי לנדאו: – – – הרמטכ"ל – – – היו"ר מגלי והבה: זה ממש לא – – – של הכנסת הזאת, ואנחנו צריכים לטפל בזה. בבקשה, חבר הכנסת אייכלר. זאת ההצעה האחרונה לסדר-היום. בבקשה, אדוני. ישראל אייכלר (יהדות התורה): אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, ארץ-ישראל נקנית בייסורים, והיישוב היהודי, העם היושב בציון, סובל הרבה ייסורים. אבל בשנים האחרונות הוסיפו לו צרה שהוא גזר על עצמו, בעצם – צרה שהיא איננה גזירה משמים אלא גזירה של בני-אדם, וזאת צרת הביורוקרטיה. נוסף גם הוא על שונאינו העניין הקפיטליסטי בהגדרה כללית, שהמדינה הפכה ממדינת רווחה למדינת רווחים, ומחירי הדיור עלו בשנתיים האחרונות בכ-40%. מה שמדהים הוא שרובן של ההתייקרויות נגרמו על-ידי הממשלה עצמה וזרועותיה. לא רק מספסרי הקרקעות מהשוק הפרטי הריצו את המחירים, אלא מדיניות המכרזים, שאף פעם לא היתה צרה כזאת, שמינהל מקרקעי ישראל, שמחזיק בקרקעות שנועדו לתת לעם דירות, קורת גג לכל אזרח, התחילו להיות ספסרי קרקעות, במצוות איזה בג"ץ שהיה, שחייב להיות מכרז, והם קבעו שזה יהיה לפי מחירים – כל המוסיף יקבל את זה. כך נוצר מצב – שמעתי שבאשקלון היה מכרז שעורכי-דין מפולפלים הגישו 1,200% יותר מאשר מחיר הקרקע שהיה שם. זה לא יאומן כי יסופר. בלוד היה עכשיו מצב של קרקע שהיתה שווה אולי 70,000 שקל קרקע לדירה, והריצו עורכי-דין וקבוצות יזמיות ב-220,000 שקלים רק הקרקע לדירה בלוד. כך שהעניין הזה של המכרזים לפי מי שמביא יותר כסף הוא אסון גדול מאוד לשוק הנדל"ן, למינהל מקרקעי ישראל, ובעיקר לאנשים שהדירה, קורת הגג, מתרחקת מהם ונהיית יותר גבוהה מיכולתם. אני ביקשתי כבר משר השיכון ומאחרים, ממי שדיברתי אתו, ואני מבקש גם מהכנסת: אפשר לעשות מכרזים וצריך לעשות מכרזים, אבל לא לפי כמה כסף אתה מביא, אלא שתהיה טבלה, כמו שהיה פעם, שמינהל מקרקעי ישראל ומשרד השיכון קובעים: כך וכך שווה קרקע באזור הזה, ולא לפי השמאי הממשלתי של משרד המשפטים שעושה מעשה פשוט, ואני מצטט את שר השיכון: יוצא לשוק ושואל: כמה היתה המכירה האחרונה של הקרקע האחרונה? למשל, ביבנה, הוא סיפר, היה מחיר קרקע משהו בסביבות פחות מ-100,000 שקלים, ואיזה סוחר קנה איזו קרקע שם ביותר מ-200,000 שקלים. יצא השמאי הממשלתי, עשה את מלאכתו הביורוקרטית ואמר: כמה היתה הקנייה האחרונה? יותר מ-200,000 שקלים קרקע לדירה, אז הוא קבע שיבנה שווה 200,000 שקלים, והמינהל חייב למכור במחיר הזה מינימום, או באיזו הנחה שלא תעלה על 50%. שוב אנחנו הגענו ל-100,000 שקלים עם כל ההנחות במקום 50,000 שקלים. לכן, חייבים לעשות מכרז עם טבלה ברורה, כמה עולה הקרקע. המכרז יהיה – כל יזם או קבלן שמביא יותר זכאים, אנשים חסרי דיור, הוא יקבל את הקרקע כדי ליישב את הארץ, ליישב את העיר. היו"ר מגלי והבה: חבר הכנסת אייכלר, נדמה לי ששנינו היינו פה כשראש הממשלה דיבר היום על הדיור. הוא דיבר על הרפורמה. ואז יוצא במנותק ששנינו שיודעים את השוק ויודעים מה קורה לזוגות הצעירים, לאנשים שלא יכולים אפילו להרשות לעצמם – אפילו אנשים שהם לא ממעמד הביניים, מעבר לכך – שלא יכולים לקנות דירה. אנחנו פה אומרים את האמת לממשלה. תראה את ההבדל בין הגישות. מי ששמע היום חושב שאנחנו חיים במדינה אחרת. ישראל אייכלר (יהדות התורה): כן, כששמעתי את נתניהו מדבר בוושינגטון על הדמוקרטיה ועל הנאורות ועל כל הדברים האלה, שאלתי את עצמי אם הוא חי באותה ארץ שאני חי בה, כי כאן יש שלטון ביורוקרטיה, ולא דמוקרטיה. אבל למעשה, מה שאתה אומר לגבי הזוגות הצעירים, אדוני היושב-ראש, נהיה עוד יותר חמור, כי מדינת ישראל נתנה לנגיד בנק ישראל אישור לשלוט במדיניות המוניטרית בלי שום התערבות של משרד האוצר, כך שגם אם נתניהו, עם רצונו הטוב יגיד: אתה יודע מה, אדוני הצעיר? אין לך כסף, לך תיקח משכנתה ותתחייב. לא, נגיד בנק ישראל אומר: אל תיתנו להם משכנתאות יותר מ-60% או 70%; אני חושב שצריך להביא 40% מהבית. וגם הריבית שאתם נותנים, וגם המשכנתה שאתם נותנים – אסור לכם לתת לו בריבית הנוחה שהיתה עד היום, כי אני חושש ליציבות הבנקים. כשהתחננו בפניו בוועדת הכספים: לפחות מי שאין לו, רק דירה אחת, והוא חסר דיור, דירה ראשונה, תן לו אפשרות, הוא אומר: לא, אלה המסוכנים ביותר, כי מי שקונה כבר דירה שנייה, יכול להרשות לעצמו לעמוד בתשלומים, אבל הזוג הצעיר שאין לו, אם הוא ייקח משכנתה גדולה, אז הוא עלול לא לעמוד בתשלומים, ואז – סכנה ליציבות הבנקים. יוצא אפוא שהזוג הצעיר מוכה גם מצד הספסרים, גם מצד הממשלה, ועכשיו נוסף גם נגיד בנק ישראל. אני ממש מביע את צערי פה מעל במת הכנסת שהוא לא יכול היה להתמודד על נשיאות הבנק העולמי. אני חושב שהוא אדם מאוד מכובד, כלכלן גדול מאוד מאוד, והוא היה צריך להיות בבנק העולמי, והיינו משתחררים מעולו בעניין של המשכנתאות. עכשיו אני רוצה להגיע לתמצות הבעיה שהעליתי, של ריבוי המסים. קודם כול, יש העניין של המע"מ. אפשר וצריך לעשות החזר מע"מ על דירה ראשונה באופן שהמדינה לא תגיד: אתה פטור ממע"מ. המדינה תיקח את המע"מ, אבל בהחזר המשכנתה של הזוג הצעיר, המדינה תחזיר לו 15% מערך הדירה על-ידי השתתפות במשכנתה שלו לאורך שנים. ואם המדינה תחשוש שהיא מפסידה את זה, אז כשהוא מוכר את הדירה ויש לו כבר דירה נוספת – שיחזיר את המע"מ של הדירה הראשונה. הצעה כל כך פשוטה, שהמדינה לא תפסיד, אולי אפילו תרוויח, ואין לי אל מי לדבר, אלא רק אל הכנסת ואל העם באמצעותכם. עכשיו לגבי העניין של השיווק. אמרתי קודם שמי שמביא יותר זכאים – שיזכה. היתה פעם שיטה שהמדינה נתנה לכל מיני אנשים, לגורמים, ליוצאי צבא, ליוצאי משטרה, לקיבוצים, לעמותות, לכל מיני יזמים, שלא לדבר על חברות משכנות, "עמידר" ו"עמיגור"; המדינה בנתה דירות כדי שייתנו לאנשים שאין להם. היום אין הדבר הזה. צריך להחזיר את העניין הזה של מה שנקרא פעם "נוהל עמותות". זה עשה בעיות, אני לא אומר שלא היו בעיות בזה. אז מי שלא יודע לנהל עמותה, שייתן את הדין על כך. אבל יש אלפי דירות שכן שווקו בנוהל עמותות, וזה מאוד הצליח. עוד בעיה. יש ראשי ערים שהפכו לשריפים ואמרו: אני רוצה אוכלוסייה מסוימת בצבע מסוים, ואני לא רוצה פה חרדים. ראש עיריית קריית-מלאכי לא התבייש להגיד את זה. אני רוצה לחשוב על מה היה קורה לראש עיר שהיה מעז לומר שהוא לא רוצה אשכנזים; מזרחים אני לא מעלה על דעתי שהוא יעז להגיד, הוא יעוף באותו יום, אבל שיגיד שהוא לא רוצה אשכנזים. הוא היה צריך להתפטר מייד, היו קוראים לו גזען. אבל הוא אומר שהוא לא רוצה חרדים, אז זה לגיטימי. הוא אמר – ראשי ערים אחרים עושים. הם עושים תוכניות כדי שהחרדים לא יוכלו לבוא. היו"ר מגלי והבה: נדמה לי שהיה דיון על כך בוועדת הכספים, וראש עיריית קריית-מלאכי חזר בו מהאמירה שלו. ישראל אייכלר (יהדות התורה): הוא חזר בו? היו"ר מגלי והבה: הוא חזר בו, וזה היה דיון סוער. החברים שלך העלו את זה. ישראל אייכלר (יהדות התורה): אם הוא חזר בו אז זה בסדר. אני רוצה שמשרד השיכון והממשלה יורו לראשי הערים שהם חייבים לבנות גם דירות קטנות, דיור בר-השגה – גם לסטודנטים, ולא רק לחרדים כמובן. אני אומנם מייצג את הציבור החרדי, אבל נשלחתי על-ידי הציבור החרדי לדאוג לעם ישראל כולו, וצריך שכולם יוכלו לקבל דירה, ולא רק מי שיש לו אפשרות לקנות דירה צמודת קרקע או וילה. זה דבר אחד. הדבר הנוסף – העניין של שכר דירה. אני ממש מנסה לתמצת. כשמדינת ישראל התחילה לסייע בשכר הדירה זה היה בערך מה שהיה מחיר השוק – לא, היה 700 שקלים והם נתנו 400 שקלים, יותר מחצי. היום, כששכר הדירה בסביבות 3,000 שקלים, נשארו אותם 400 שקלים. גם פה, אלו ששוכרים דירות לא חוקיות – מה זאת אומרת דירות לא חוקיות? הרי היום בעלי הבתים מחלקים את הדירות לשניים ולשלושה חלקים ומשכירים. אז הזוג הצעיר לא יכול לקבל את הסיוע לדירה. בעניין הזה אני מבקש שהסיוע לשכר דירה יהיה יותר גבוה ויינתן לכל אחד. היו"ר מגלי והבה: תודה. ישראל אייכלר (יהדות התורה): עוד פרט אחד. היו"ר מגלי והבה: בהחלט, כי ראיתי שאתה מסתכל על השעון. ישראל אייכלר (יהדות התורה): אני לא רוצה לעבור על השעון, כי יש פה עובדי כנסת שאני מרחם עליהם שהם עובדים כל כך קשה וכל היום, וכבר מאוד מאוחר. אבל מישהו שלח לי דוגמה מוחשית לביורוקרטיה, מה עובר בניין לאחר קבלת היתרי בנייה. אם אני אספיק להגיד את זה ב-50 שניות, אני אעשה את זה. אם לא, אז תדעו שיש 34 סעיפים בהיתר. אחד זה אישור יחידה לאיכות סביבה, אחד – תכנון הכנה למזגנים, אחד – תכנון תשתיות – טוב, אני לא רוצה לעכב אתכם, באמת – 37, 37 סעיפים של מסמכים שצריך להביא זה שקיבל כבר היתר בנייה; אחד באיכות הסביבה, אחד בעירייה, אחד במשרד התשתיות הוא צריך להביא, אגרת מים, היטל ביוב, חוות דעת הנדסית. עושים את המוות לאלה שרוצים לבנות את הארץ. היו"ר מגלי והבה: צריכים לזכור את המספר הזה. ישראל אייכלר (יהדות התורה): 37 התניות. קריאה: 44. היו"ר מגלי והבה: היה 44, אדוני צודק, היו 44 אישורים וישיבות ונהלים האלה. ישראל אייכלר (יהדות התורה): זה כבר אחרי ההיתר. מה שאני מספר לך זה כבר אחרי ההיתר. היו"ר מגלי והבה: זה משהו לא מן העולם הזה. ישראל אייכלר (יהדות התורה): קיבלתי את הטבלה וממש נדהמתי. שר התשתיות הלאומיות עוזי לנדאו: – – – ישראל אייכלר (יהדות התורה): פשוט, הביורוקרטיה אין לה פנים, אבל היא יורדת לחיינו. שר התשתיות הלאומיות עוזי לנדאו: – – – פרשת השבוע. ישראל אייכלר (יהדות התורה): יש לי מה להגיד על פרשת השבוע, אבל בואו נרחם על עובדי הכנסת. אני רוצה להודות לך, אדוני היושב-ראש. היו"ר מגלי והבה: תודה. השר עוזי לנדאו, שהיית שר, גם היום תהיה שר האוצר לצורך העניין, שר-על. היית שר חוץ כמעט, שר ביטחון ושר תחבורה. זו תעודת עניות. אני אומר לך, אדוני המזכיר, אנחנו נעלה את זה בישיבת הנשיאות, שכל שר יבוא לתת את ההתייחסות לנושאים שלו. בבקשה, אדוני. שר התשתיות הלאומיות עוזי לנדאו: אדוני היושב-ראש, אני הפכתי היום בשעות הערב לקריין הממשלה, אני קורא, מדקלם את מה שהשרים מבקשים, וחבר הכנסת אייכלר, עכשיו תשובת שר האוצר אליך. ישראל אייכלר (יהדות התורה): של הביורוקרטיה במשרד האוצר. שר התשתיות הלאומיות עוזי לנדאו: בבקשה? ישראל אייכלר (יהדות התורה): של הביורוקרטיה במשרד האוצר. שר התשתיות הלאומיות עוזי לנדאו: הביורוקרטיה במשרד האוצר, כן. זו מחלה קשה, מחלה ממארת, שאפשר לטפל בה. אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, בשל העלייה המשמעותית במחירי הדיור, בעיקר באזורי הביקוש, עקב מחסור בהיצע הדירות, פועלת הממשלה להגדלת היצע הדירות למגורים. לאור זאת נעשו צעדים בתחום מיסוי הנדל"ן בניסיון לעצור את עליית המחירים של הדירות. מתוך רצון להשפיע על מגמות בשוק הדיור גם בטווח הקצר, החליטה הממשלה ב-19 בדצמבר 2010 על כמה צעדים שיגדילו את היצע דירות המגורים גם בטווח הקצר. כדי להוריד את מחירי הדירות נדרש לא רק להגדיל את היצע הדירות, אלא גם להקטין את הכדאיות לרכישת דירות להשקעה. לפיכך, במסגרת חוק מיסוי מקרקעין (הגדלת ההיצע של דירות מגורים – הוראת שעה), התשע"א–2011, הועלה שיעור מס הרכישה לגבי דירה שאינה דירה יחידה, הופחתו שיעורי מס הרכישה לגבי דירה יחידה, וכן הופחתו שיעורי מס שבח לגבי קרקע המיועדת לבניית דירות מגורים. נוסף על הוראת השעה האמורה הודיע אתמול שר האוצר – התאריך הוא 31 במאי. מדובר בתשובה מ-31 במאי. ישראל אייכלר (יהדות התורה): זה לא הדבר היחיד שלא מדויק שם. שר התשתיות הלאומיות עוזי לנדאו: שר האוצר הודיע על שני צעדים נוספים בתחום מיסוי הנדל"ן שמטרתם להוביל לירידת לחצי ביקוש על מחירי דירות מגורים ולהגדלת היצע דירות המגורים בכלל בארץ: א. מתן פטור ממס שבח לדירות בייעוד מגורים ששימשו למשרדים. ישנן עשרות אלפי דירות בכל הארץ שייעודן מגורים, אך בפועל משמשות למשרדים, כגון משרדי עורכי-דין, רואי-חשבון ועסקים. דירות כאלה לא נהנות מפטור ממס שבח בעת מכירת הדירה. מדובר בשוק גדול של דירות המשמשות כיום לעסקים שונים, ולכן גם הפוטנציאל גדול. היום, כדי ליהנות מהפטור, על בעל הדירה להסב אותה למגורים ולאחר מכן לחכות ארבע שנים עד שהדירה תיחשב לדירת מגורים מזכה לפטור. מנגד, פועלות רשויות מקומיות רבות להגדלת שטחי מסחר מודרניים היכולים לאכלס את המשרדים והעסקים הנמצאים היום בדירות מגורים ומקטינים אפקטיבית את היצע הדירות למגורים, בעיקר בערים הגדולות. משרד האוצר יאפשר לבעל דירה כאמור ליהנות מהפטור ממס שבח במידה שתוסב למגורים ותימכר במהלך 2011–2012. צעד זה עשוי להוסיף אלפי יחידות דיור באזורי הביקוש בתקופת מתן ההטבה. ב. ביטול פטור ממס שבח על דירה להשקעה. דירת השקעה פטורה היום ממס שבח בתנאי שנמכרה ארבע שנים לפחות לאחר מכירתה של דירת השקעה אחרת. על אף ההתניות שבפטור, בפועל כמעט כל העסקאות מתבצעות בפטור ממס. החל משנת 2013 כל דירת מגורים נוספת שתימכר תהיה חייבת במס שבח בשיעור של 20% על כל השבח הריאלי שנצבר מיום פרסום החוק, הצפוי בחודש יולי 2011. צעד זה יקטין את כדאיות רכישת דירה נוספת על-ידי משקיעים ויוביל לירידת ביקושים לרכישת דירה להשקעה, ובכך יקל על הזוגות הצעירים המעוניינים לקנות דירה. הוראה זו באה להשלים את הוראת השעה הקודמת, המתירה מכירת שתי דירות השקעה נוספת בפטור ממס שבח בשנים 2011–2012. נוסף על הגדלת היצע הדירות למגורים, לצעד זה יש יתרונות בראייה מקרו-כלכלית, מאחר שהוא מבטל את אפליית המס הקיימת ביחס לאפיקי השקעה אחרים. הוראה זו באה להוסיף על הוראת השעה בהתאמות נדרשות. ההנחה שלנו היא שהצעדים האלה יכללו תפנית בדינמיקה בשוק הדיור. אם נידרש, אנחנו עשויים לנקוט צעדים יותר דרמטיים לקראת סוף השנה אם נראה שהבלימה וההורדה של המחירים מתמהמהות. נעקוב אחרי ההתפתחויות בשוק בחצי השנה הקרובה. הפעלנו הרבה צעדים בחודשים האחרונים, והם מתואמים בין המשרדים השונים. עדיין לא ראינו את התוצאות שאליהן רצינו להגיע, ולכן כעת אנחנו עולים כמה מדרגות בעוצמה. בעיקרון, אנחנו נותנים העדפה לזוגות צעירים שרוצים לקנות את דירתם הראשונה למגורים על פני משקיעים מהארץ או מהעולם. אם נצליח לבלום את עליית המחירים ואפילו להוריד אותם קצת, זה יהיה טוב לכולם, גם לזוגות הצעירים וגם למשקיעים מהארץ או מחו"ל. תודה רבה, אדוני היושב-ראש. היו"ר מגלי והבה: מה אדוני מציע, ועדת הכספים? שר התשתיות הלאומיות עוזי לנדאו: אני מציע להעביר את זה לוועדת הכלכלה של הכנסת. היו"ר מגלי והבה: מיסוי זה ועדת הכספים, יש לך שם גם תגבור רציני. אני מציע ועדת הכספים, שיהיה לך כוח למשוך את האוצר אליך. חברים, אנחנו עוברים להצבעה. מי שבעד יהיה בעד העברת ההצעה לסדר-היום לוועדת הכספים, ומי שנגד – זה הסרה. הצבעה מס' 24 בעד ההצעה להעביר את הנושא לוועדה – 4 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הנושא לוועדת הכספים נתקבלה. היו"ר מגלי והבה: בעד – 4, אין מתנגדים, אין נמנעים. אני קובע שההצעה לסדר-היום תועבר לדיון בוועדת הכספים, ואנחנו נזכור את המספר 37 ו-44, חבר הכנסת אייכלר. תודה. חברי חברי הכנסת, תם סדר-היום. הישיבה הבאה תתקיים ביום שני, י"ח בסיוון התשע"א, 20 ביוני 2011, בשעה 16:00. ישיבה זו נעולה. תודה לכם.