קטע מדברי הכנסת
הצעות לסדר-היום
פתיחת מעבר רפיח על-ידי המצרים
היו"ר מגלי והבה:
אנחנו עוברים להצעות לסדר-היום, ואני אומר לאלה שנרשמו: ללא תשובת ממשלה. אני מדבר על הצעות בנושא: פתיחת מעבר רפיח על-ידי המצרים, מס' 5674, 5677, 5692, 5698, 5706 ו-5725. ראשון המתדיינים – חבר הכנסת נחמן שי, ואחריו – חבר הכנסת חנא סוייד, חבר הכנסת אריה אלדד, חבר הכנסת מסעוד גנאים, ויסיים חבר הכנסת זאב אלקין. בבקשה, אדוני.
נחמן שי (קדימה):
אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, האם אני שמעתי נכון, שלא תהיה תשובת ממשלה?
היו"ר מגלי והבה:
כן, אדוני. זה – – –
נחמן שי (קדימה):
למה?
היו"ר מגלי והבה:
זה צריך להפנות – – –
נחמן שי (קדימה):
זה לא עולה על הדעת.
אריה אלדד (האיחוד הלאומי):
– – –
נחמן שי (קדימה):
אני יודע למה זה קשור. יש לי תשובה כבר, חבר הכנסת אלדד. ואתה יודע, אני לא בטוח שאנחנו – – –
היו"ר מגלי והבה:
חבר הכנסת נחמן שי – – –
נחמן שי (קדימה):
כן, אני כבר בתוך התשובה.
היו"ר מגלי והבה:
לא, אני עוד לא סופר לך את הזמן.
נחמן שי (קדימה):
אה, עוד לא ספרת אותי. כן, אוקיי.
היו"ר מגלי והבה:
לנו הודיעו. זאת אומרת, מזכיר הממשלה הוא המוסמך להחזיר לנו מי מהשרים ישיב. ונכון לרגע זה, רשמו לנו שאין תשובת ממשלה, אז אני מודיע לכם, שתהיו מוכנים. בבקשה.
נחמן שי (קדימה):
לא ייאמן, זה לא ייאמן. הרבה דברים אני לא מאמין. אבל נושא כל כך קריטי, שעליו נלחמו מלחמות, תרתי משמע, גדולות, שדיברו על כך שצריך להבטיח את הגבול הדרומי, שניסו למנוע הברחות מלמעלה ומלמטה, עכשיו לממשלה אין מה להגיד? אז זה מזכיר לי משהו. בשבת בצהריים שמעתי הודעה מטעם סגן שר החוץ דני אילון – אחד מהספסלים הריקים פה. הוא אומר שישראל נותנת את אמונה ובוטחת במצרים. הוא אומר: זאת אחריות של ממשלת מצרים להבטיח שלא יעברו אנשים שלא צריכים לעבור, לא יצאו, לא ייכנסו, סחורות לא יעברו. שאלתי את עצמי: אוה, אפשר לסמוך על מצרים? ממתי? אוה, סימן שיש – אז למה לא נסמוך, בבוא הזמן, אדוני היושב-ראש, על ממשלת ירדן שתבטיח שלא ייכנסו גורמים עוינים ליהודה ושומרון, לגדה המערבית, אחרי שיהיה הסדר? למה ראש הממשלה מתעקש – ויש היגיון מסוים, אני לא יכול להגיד שאין – שכוחות צה"ל יישארו על הירדן, וימנעו מעבר של גורמים עוינים? כי אנחנו לא סומכים, כי אנחנו חושבים שכשמדובר בביטחון ישראל אנחנו סומכים על עצמנו.
היו"ר מגלי והבה:
כן, בנושא הגבול הירדני הנושא מסודר. אז אל תסיק מסקנות ממקום – – –
נחמן שי (קדימה):
למה? רגע, מה קורה בגבול הירדני?
היו"ר מגלי והבה:
הירדנים מנהלים את המעבר שלהם ביד רמה.
נחמן שי (קדימה):
לא, אבל אנחנו אמרנו: לא חשוב מה הירדנים יעשו. אני רוצה לומר שביטחון ישראל הוא לא סחורה עוברת מיד ליד.
אריה אלדד (האיחוד הלאומי):
– – – לא מול הרשות הפלסטינית.
נחמן שי (קדימה):
כן, מולנו. אנחנו צריכים. אומר ראש הממשלה: אני רוצה להיות על הירדן, כי את ביטחון ישראל לא מפקידים בידי אף אחד – לא המצרים, לא הירדנים, לא האמריקנים, אף אחד. אז אולי זה לא עניין ביטחוני בכלל, נכון, האלוף יוסי פלד? אולי זה לא עניין ביטחוני, אדוני השר, אולי.
השר יוסי פלד:
כל פעם – – – משהו, אומרים: ביטחון.
נחמן שי (קדימה):
נכון, או, זה דבר מעניין. זה מזכיר לי את הישיבה שננעלה אתמול בחופזה.
השר יוסי פלד:
אני לא רמזתי לכלום.
נחמן שי (קדימה):
אני רמזתי, אז אני רמזתי. ואני אומר, רבותי, ביטחון זה לא סחורה שעוברת. ואני אומר לממשלת ישראל, שרוממות הביטחון בפיה, שהיא מפקירה את הביטחון. היא לא דיברה לפני כן עם המצרים, היא לא מוודאה שהדברים הנכונים ייעשו, ואנחנו במו-ידינו פתחנו את זה, נתנו לזה לעבור. עכשיו, אם זה טוב, אם זה טוב, אז למה אנחנו מקיימים הסגר ימי? אם זה נכון שאפשר כבר, גמרנו, נסתיימו הצרות בעזה והממשלה שם היא ממשלה אוהדת, והיא חברה לרשות הפלסטינית ועכשיו בכלל אולי היא גם מכירה בתנאים של הקוורטט, אז בואו נוריד את ההסגר הימי. אנחנו, לפי המשפט, הפתגם העתיק, גם אכלנו את הדג המסריח וגם גירשו אותנו מהעיר. נשארנו עם הסגר הימי. או-טו-טו מגיע איזה משט מטורקיה, שוב הפעם ניתקל אתו במים, לא יבינו למה. נכון, אפשר עכשיו להעביר את זה דרך היבשה.
יש פה, או אין פה, שום מדיניות שיטתית, שום החלטה עקרונית, שום עיקרון שעוברים עליו ועובדים עליו. פה עמד ראש הממשלה ודיבר על עקרונות. נסע לוושינגטון, דיבר פה, דיבר שם, דיבר שם. עקרונות, עקרונות. בסוף כשזה מגיע למשהו אמיתי, לביטחון ישראל – יוק.
והמלה האחרונה זה גלעד שליט. מכל הדברים שנאמרו פה יש דבר אחד, נושא אחד, אדם אחד, שהוא יקר לנו מאוד, נמצא שם חמש שנים. איך נלחץ על המצרים? אני יודע שמבחינה בין-לאומית זה לא עובר בדיוק, זה בעיה. עדיין זה היה מנוף ללחץ כדי לקבל אינפורמציה ולהביא את גלעד שליט. את המנוף הזה השמטנו במו- ידינו. תודה, אדוני.
היו"ר מגלי והבה:
תודה לחבר הכנסת נחמן שי. חבר הכנסת חנא סוייד, בבקשה. בבקשה, אדוני.
חנא סוייד (חד"ש):
אדוני היושב-ראש, אדוני השר, רבותי חברי הכנסת, כמובן, אני רוצה לברך על ההחלטה לפתוח את מעבר רפיח למעבר אנשים, קודם כול. אני מאוד מקווה שהמעבר ייפתח גם בהקדם למעבר של סחורות. אני גם רוצה לקוות שהסגר הימי, וכל סגר כלשהו שקיים על עזה, ייפסק ותתאפשר או יתאפשר מעבר חופשי גם של סחורות, גם של אנשים.
אני רוצה להאמין שזה דווקא ימנע את ה"קסאמים" על שדרות ועל אזורים אחרים. כי אם מאפשרים חיים נורמליים בעזה, אני, סביר מאוד להניח, ואני מאמין ככה, שזה בעצם יאפשר לאנשים לחיות באופן נורמלי, ולא ישתמשו בירי של "קסאמים" או טילים מכל סוג שהוא על מנת לייצר לחץ שיפתחו את המעברים. אז אם יש מעברים פתוחים, אני חושב שזו מין נורמליזציה רצויה ומבוקשת. אני מאוד מקווה גם, שזה ישליך על סיום העסקה בעניין החייל שליט ושהסאגה הזאת תיגמר באופן חיובי.
אני רק רוצה להזכיר לאנשים שמדברים על העניין הזה כאן, שהם כאילו מנתחים את האקט הזה במנותק משני דברים עקרוניים שקרו בתקופה האחרונה. הדבר הראשון הוא הפיוס בין "פתח" לבין "חמאס" שכולם, משום מה, מסתכלים על זה בעין מאוד שלילית, בעוד אני חושב שפתיחת המעבר, המעבר המבוקר, גם של אנשים וגם של סחורות, יהיה בצורה מסודרת, וזה אחד הפירות של ההסכם של "פתח" ו"חמאס", שאני חושב שלעתיד הוא יהיה חיובי וקונסטרוקטיבי לניהול עזה ולעתיד היחסים הפלסטיניים והישראליים.
הדבר השני שאנשים שוכחים זה התמורות שהיו במצרים. מצרים היום זה דבר אחר. כשהמצרים אומרים שהם תיאמו עם כל הצדדים, ברור שהמצרים תיאמו עם מדינת ישראל את פתיחת המעבר. אבל הקול המצרי עכשיו הוא שונה לחלוטין. במקום שהוא קול מתרפס, שלאו דווקא עוזר להשיג שלום, הוא קול שהוא הגיוני יותר, הוא אמיתי והוא לא רק של מובארק. נגמר העניין של מסחר סיטוני, שמובארק מדבר בשם כל מצרים וכל העולם הערבי ומציג עמדה מתרפסת, אלא שהיום יש דעה מצרית ויש עמדה מצרית שהיא יותר אחראית שמסתכלת בצורה אמיתית על האינטרסים – גם של מצרים, גם של העם הפלסטיני וגם של ישראל – כך שהיא לא מעוניינת, ואת זה כבר ראינו בפיוס בין "פתח" ו"חמאס" שהיה בעזרת מצרים, גם בהחלטה הזו על פתיחת המעבר של רפיח.
כפי שאמרתי, אני מאוד מקווה שהאקט הזה יהיו לו הדים, הוא יתרחב יותר ויפסיק את כל ההסגרים מכל סוג שהוא שנמצאים וקיימים על עזה, שמציקים לאוכלוסייה המקומית ובעצם גורמים לכך שהאזור הזה יישאר מתוח. תודה.
היו"ר מגלי והבה:
תודה לחבר הכנסת חנא סוייד. אני מזמין את חבר הכנסת אריה אלדד.
אריה אלדד (האיחוד הלאומי):
אדוני היושב-ראש, אדוני השר, חברי חברי הכנסת, במפתיע אני יכול בהחלט להתחבר עם משפט אחד של קודמי, חבר הכנסת חנא סוייד, שאמר שפתיחת המעברים ואולי גם פתיחה לסחורות תקטין את ירי ה"קסאמים" מעזה. כי אם אני יכול לירות מעזה "קטיושות" תקניות שאירן תספק על פני השטח, רשמית לאור יום, למה אני צריך לירות איזה טיל מצ'וקמק תוצרת-בית? זה באמת יקטין את ירי ה"קסאם", אבל יגביר את ירי ה"גראדים", ה"פאג'רים" ודומיהם לטווחים ארוכים יותר.
חברים, אתם ודאי זוכרים את התקופה שאריאל שרון הקים את ההתיישבות בעזה, ואמר: רק חיץ יישובי בין עזה ומצרים יבטיח את ביטחונה של ישראל. אחר כך הוא קם והוריד את היישובים מרצועת-עזה ואמר: אנחנו נסתדר בלי היישובים, אבל צה"ל יישאר לאורך ציר פילדלפי, תוכנית ההתנתקות דגם א'. אחרי זה החליט להוריד את צה"ל מציר פילדלפי, והחליף אותו בהסכם המעברים שארצות-הברית חתומה עליו. ארצות-הברית ערבה לו ומצרים חתומה עליו, והם ישגיחו שלא יהיה מעבר מסיני לתוך רצועת-עזה, כי יצאנו מציר פילדלפי.
אחרי שגם זה נופל ומתפרק לחלוטין ולא נשאר שום דבר – היתה השבוע קריקטורה, נדמה לי ב"הארץ": טור של מאות אנשים הולך על פני השטח מעזה למצרים, ולמטה יש איזה שני חבר'ה שיושבים במנהרה ואומרים: יום חלש היום, כלומר כל התעבורה עברה אל פני השטח ולא למטה. וממשלת ישראל לא שולחת היום אפילו שר להתייחס. נדמה לי שאתה השר התורן אבל לא אמור להשיב על העניין הזה. אשמח לדעת אם יש תשובה מטעם ממשלת ישראל על מה שקורה שם – הפרה בוטה של הסכם עם מצרים.
איך מישהו יכול עכשיו להטיף לחתימה כלשהי של הסכם עם ערבים – עם פלסטינים, עם מדינות אחרות – אם ברגע שנוח להם הם מפרים אותו, מתעלמים מהתחייבות? ארצות-הברית לא – – –
היו"ר מגלי והבה:
חבר הכנסת אלדד, אני לא רוצה להתערב לך בוויכוח, אבל לא כל הסכם שחתמנו עם הצד השני הופר. אם הופר במעבר רפיח, זה מה שחתום עם הקוורטט כבר והצדדים. הערה לפרוטוקול ולהיסטוריה.
אריה אלדד (האיחוד הלאומי):
מאה אחוז. אבל מצרים התחייבה.
היו"ר מגלי והבה:
זה, אני מסכים.
אריה אלדד (האיחוד הלאומי):
ועכשיו הפרה את ההתחייבות שלה. מחר יפתחו באמת גם לסחורות. אם אצלנו לא קמים למחות על הדבר הזה, למה נצעק אחר כך, כשיעבירו גם סחורות?
נדמה לי שהמבוכה בישראל נוכח מה שקורה במצרים היא אדירה. מצרים הולכת להיות או תחת שלטון צבאי או של "האחים המוסלמים". זה שאנחנו לא מתעוררים עכשיו לעצור את זה, נמצא את זה מחר בתוך עזה. תודה רבה.
היו"ר מגלי והבה:
תודה לחבר הכנסת אריה אלדד. חבר הכנסת מסעוד גנאים. אחריו – חבר הכנסת זאב אלקין, ואם לא יהיה כאן, אנחנו נעבור לנושא הבא, כי אין תשובת ממשלה.
חנא סוייד (חד"ש):
אדוני היושב-ראש, אולי כדאי להבהיר שהמעבר הזה נבנה על מנת שיהיה פתוח. אין הסכם שהוא יהיה סגור.
היו"ר מגלי והבה:
חבר הכנסת סוייד, כיוון שעירבת אותי בדיון – בדרך כלל, אני יושב-ראש, מאזין לכולם – המעבר ודאי שצריך להיות – – –
חנא סוייד (חד"ש):
לכן, אני שואל.
היו"ר מגלי והבה:
– – – המעבר ודאי שצריך להיות פתוח.
מסעוד גנאים (רע"ם-תע"ל):
לוקחים את – – –
היו"ר מגלי והבה:
אבל, ברגע שהופכים אותו למעבר של הברחות, אז גם על זה צריך לפקח.
חנא סוייד (חד"ש):
אבל ההברחות במנהרות, כפי שהוא אמר.
היו"ר מגלי והבה:
צריך למנוע את זה, ושיפסיקו להבריח, ושיהיה שלום ושכולנו נעבור – – –
חנא סוייד (חד"ש):
זה המצב הנורמלי. אני לא מבין מה – – –
היו"ר מגלי והבה:
נכון, בסדר. אני אתך. אבל, שיהיה צד, פרטנרים – – –
חנא סוייד (חד"ש):
לכן, אולי זה צעד טוב שהממשלה עושה, שהיא שותקת.
מסעוד גנאים (רע"ם-תע"ל):
כנראה אין להם – – –
היו"ר מגלי והבה:
בסדר, חבר הכנסת סוייד. אנחנו לא לקחנו לך את הזמן שלך – – –
מסעוד גנאים (רע"ם-תע"ל):
כן, אני ראיתי שהזמן לא רץ.
היו"ר מגלי והבה:
– – – אבל כשמערבים את היושב-ראש, הוא חייב להגיד את מה שהוא חושב בכל אופן. אדוני, בבקשה.
מסעוד גנאים (רע"ם-תע"ל):
אדוני היושב-ראש, כבוד השר, חברי. חברי – אין אף חבר פה. יאללה. חברי חברי הכנסת – – –
השר יוסי פלד:
לממשלה יש רוב פה.
מסעוד גנאים (רע"ם-תע"ל):
כן, אתה לבד. מספיק. לממשלה יש רוב, אם יש ח"כים או אין ח"כים.
היו"ר מגלי והבה:
אדוני השר, אנחנו מתבדחים על הממשלה, אבל הממשלה הגיעה למצב שהיא מתבדחת על עצמה. אז תודה.
שר יוסי פלד:
לא מתבדחים. אני היחיד פה, אז יש לנו רוב.
היו"ר מגלי והבה:
יש לך רוב.
מסעוד גנאים (רע"ם-תע"ל):
טוב שאין הצבעה.
השר יוסי פלד:
– – – הצבעה, כי זה יעבור פה אחד.
היו"ר מגלי והבה:
נכון.
מסעוד גנאים (רע"ם-תע"ל):
אדוני היושב-ראש, למיטב ידיעתי וממה שקראתי ושמעתי, סגירת מעבר רפח אינה חלק מהסכם השלום בין מצרים לבין ישראל בקמפ-דייוויד. למיטב ידיעתי, היא מין בונוס שנתן הנשיא חוסני מובארק, מין שירות מיוחד שהוא לא היה חייב לו. לפי ההסכמים, הוא לא חייב. מעבר רפח נבנה כדי להיות פתוח לתושבי עזה, אלה שרוצים לנסוע למצרים ולהיפך. את מדיניות המצור, לאור העובדה הקיימת או המציאות המשתנה שכנראה ראש הממשלה אינו חש בה, או שהוא האחרון שיחוש את זה וירגיש את זה, כי מתוך נאומו בקונגרס, הנאום הנצי שלו, הכוחני שלו, שבו אפילו הוא נסוג מכמה דברים – ראשי ממשלה כבר הגיעו למסקנות האלה – הוא כבר אינו אומר שיש כיבוש בגדה המערבית או בשטחים הכבושים, אלא שזה דבר טבעי שישראל תהיה שם. אני חושב שראש הממשלה לא חש בכל השינויים האלה סביבו, ופתיחת מעבר היא אחד הסימנים. הוא באמת מסר לממשלת ישראל שכל המציאות במזרח התיכון משתנה. העמים הערביים לא ירשו, מהיום, לישראל לשים את העם הפלסטיני במצור, משום שכל תושבי עזה היו במין כלוב. זה עונש קולקטיבי בלתי אנושי. וגם אני רוצה להבין: האם המודיעין הישראלי, האינפורמציה שלו, אמינה או לא? הם תמיד אומרים לנו שעכשיו בידי "חמאס" בעזה יש טילים שמגיעים לאשדוד, לתל-אביב ואני לא יודע לאיפה. וזה הכול בא מהמנהרות, אז מה הטעם במצור?
אני חושב, אדוני היושב-ראש, שאף מצור לא יסיים את הסכסוך; מה שיסיים את הסכסוך זה באמת הסכם להקמת מדינה פלסטינית והחזרת השטחים הכבושים לפלסטינים, וכל העניין של הכיבוש ושל המצור לא יעזור, משום שהעונש הקולקטיבי לאנשים רק יגביר את האיבה. וממשלת ישראל, במקום למצוא ולצוד את נקודות האור בהסכם בין "חמאס" לבין ה"פתח", את מה שהכריז ח'אלד משעל, ש"חמאס" מסכימה למדינה פלסטינית בגבולות 67', ממשלת ישראל מעדיפה להמשיך במצור ומעדיפה לא לשמוע את הדברים האלה.
אדוני היושב-ראש, לפי דעתי זה לקח, מה שקרה במעבר רפח, ועל מדינת ישראל להכריז על סיום המצור על עזה. תודה.
היו"ר מגלי והבה:
תודה לחבר הכנסת גנאים, ואדוני השר יוסי פלד, אנחנו אמרנו בבדיחות הדעת שלממשלה יש רוב, אבל אני אומר לך בבדיחות הדעת: יש לנו עכשיו הצעה לסדר-היום, ואני רואה – מכל הנוכחים רק חבר כנסת אחד שהוא שותף להצעה, זאת אומרת, גם לחברי הכנסת צריך לקרוא לסדר, לא רק לממשלה.
השר יוסי פלד:
– – –
היו"ר מגלי והבה:
חבר הכנסת אלקין לא נמצא. כיוון שאין תשובת ממשלה, אנחנו עוברים לנושא הבא.
דב חנין (חד"ש):
מליאה.
היו"ר מגלי והבה:
אבל חבר הכנסת נחמן שי לא פה, חבר הכנסת סוייד לא פה, אריה אלדד לא פה. חבר הכנסת גנאים, מה אתה רוצה?
מסעוד גנאים (רע"ם-תע"ל):
מליאה.
היו"ר מגלי והבה:
מליאה. אם כך, נעשה הצבעה על הצעה זאת. מי שבעד, יהיה בעד דיון במליאה, ומי שיהיה נגד – להסיר מסדר-היום. הצבעה.
הצבעה מס' 6
בעד ההצעה לכלול את הנושא בסדר-היום – 5
נגד – 1
נמנעים – אין
ההצעה לכלול את הנושא בסדר-היום של הכנסת נתקבלה.
היו"ר מגלי והבה:
בעד – 5, מתנגד אחד, אם כך אני קובע שההצעה לסדר-היום – פתיחת מעבר רפיח על-ידי המצרים – תידון במליאה.