קטע מדברי הכנסת

הצעה לסדר-היום יום הזיכרון לגירוש העם הצ'רקסי ממולדתו בקווקז היו"ר גאלב מג'אדלה: אנחנו ממשיכים בסדר-היום: יום הזיכרון לגירוש העם הצ'רקסי ממולדתו בקווקז, הצעה לסדר-היום מס' 5560 של חבר הכנסת אורי אריאל. בבקשה. לרשותך, אדוני, עשר דקות. בבקשה. אורי אריאל (האיחוד הלאומי): אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, מכובדי השרים, השרה, אני מבקש להעלות לסדר-היום נושא שלא מדברים עליו בדרך כלל, וזה רצח העם הצ'רקסי. מי שירצה, כמובן, ישאל: מה קרה? מה לך ולזה? זה לא לי, זה לנו. אנחנו כיהודים, יש לנו מחויבות כללית לכל דבר ולכל עוול שמתרחש. התורה שלנו היא תורה רחמנית ומצווה להתייחס לגר, ליתום, לאלמנה, לכל מי שקשה לו. אנחנו ודאי מחויבים בזה. לא פחות מכך, כבן לעם היהודי, כבן להורים שסבלו מאוד בשואה, משפחתם וכו', אני מרגיש מחויבות, אחרי שפנו אלי כמה חברים מהעדה, ואני מבקש להעלות את זה כהצעה רגילה לזמן ארוך, ולא דבר קצר וכדרך אגב. הצ'רקסים נאמנים למדינה ולעם היהודי במשך זמן רב ובאופן עקבי וברור – – – עפו אגבאריה (חד"ש): – – – אורי אריאל (האיחוד הלאומי): התאריך שבחרתי להעלות בו את הנושא איננו מקרי. בשבת האחרונה, ב-21 במאי למניינם, הם ציינו בכל העולם את יום השנה לרצח העם הצ'רקסי, שחוללו הרוסים בשנת 1858. הטבח אירע בסיום מלחמה שכפו הצארים הרוסים והתנהלה לסירוגין 400 שנה, ובסיומה, שעמד בסימן שאיפות ההתרחבות הטריטוריאלית של האימפריה הרוסית, הוכרע העם הצ'רקסי. כמיליון וחצי איש נרצחו, נטבחו בצורה אכזרית. מהנותרים, רובם ככולם הוגלו למדינות שונות. מיליון איש פזורים היום ברחבי העולם בריכוזים שונים, הגדולים שבהם בגרמניה, בטורקיה ובלוב. כולם ציינו בשבת האחרונה כמיהה אמיתית לשוב למולדתם בקווקז, שמשם גורשו. כאן, מעל הבמה הזאת, אני מביע תקווה שהם יראו אור ויחזרו למולדתם, כפי שכל עם היה רוצה. הדמיון בינם לבין ההיסטוריה של העם היהודי מכתיב ידידות אמת בינינו לבינם. הם עמדו בדבר והתנהגו כידידי אמת ליהודים. כמעט יחידים היו כבעלי-ברית לנו פה בארץ-ישראל מול השלטון הטורקי, הכובש הבריטי והצורר הערבי. הרשת האנושית העצומה שטוו בכל העולם מזכירה במידה רבה את פריסת העם היהודי בגלויותיו. הם נרתמו למשימת עליית היהודים לארץ-ישראל מאירופה ומארצות ערב, אף שזאת נאסרה באופן חמור על-ידי הבריטים והם היו עלולים לשלם מחירים משמעותיים מאוד. בקרבות הרבים מול הערבים בארץ-ישראל לפני קום המדינה, וביתר שאת ובגדול במלחמת הקוממיות, הם נלחמו לצדנו כתף אל כתף, כאחים ממש. ב-1956 החיל ראש הממשלה בן-גוריון גם עליהם את חובת הגיוס לצה"ל. הם נענו, הם לא התווכחו, והתגייסו ומתגייסים לצה"ל. אפשר להיות כמוהם, לשרת את המדינה בצה"ל, בשירות לאומי כזה או אחר. מאז החלת חובת הגיוס איבדה העדה 19 מבניה במערכות ישראל. זה מחיר כבד מאוד לקהילה שמונה בסך הכול 4,000 נפש. כשפנו אלי נציגי העדה בבקשה לדבר היום בפניכם ובפני הציבור בנושא הכה חשוב, שאלתי: מה הבעיות שאתם נתקלים בהן ביום-יום, שאוכל אולי לעזור לכם מעבר להזכרת הרצח והטבח – – – היו"ר גאלב מג'אדלה: חבר הכנסת מולה, הוועידה שלכם מגיעה לפה. שלמה מולה (קדימה): – – – היו"ר גאלב מג'אדלה: אני יודע. אז תקשיבו לו כדי שתשכילו, כי חבר הכנסת אריאל עשה עבודה יסודית. אורי אריאל (האיחוד הלאומי): שאלתי מה הבעיות שהצ'רקסים מתמודדים אתן בחיי היום-יום פה, במדינת ישראל, כדי שאני וחברי בכנסת נוכל לעזור. יש בעיות, הם אמרו, לפעמים בעיות גדולות, אבל לא זה מה שאנחנו מבקשים ממך להעלות היום בכנסת. אנחנו נתמודד, אנחנו מתמודדים. ביום הזה אנחנו לא מבקשים להצטייר כנזקקים אלא כעם הכוסף לארצו, למולדתו. אני שולח מכאן בשמי, ואני חושב שבשם כולנו, ברכת שלום לאחינו הצ'רקסים בכפר-קמא, בריחנייה. אנו מצפים לראות בשובכם למולדתכם, ובה בעת אני מקווה שנוכל לעזור לכם, ונזכור תמיד את נאמנותכם למדינת ישראל. שאו ברכה. תודה. היו"ר גאלב מג'אדלה: תודה לאדוני. ישיב על ההצעה לסדר-היום חבר הכנסת משולם נהרי, כבוד השר. חבר הכנסת בן-סימון רצה לברר באיזה כפרים הם גרים. אורי אריאל (האיחוד הלאומי): הוא לא הקשיב והיה עסוק בדברים אחרים. היו"ר גאלב מג'אדלה: הוא התחיל להתעניין בנושא. בבקשה, אדוני. השר משולם נהרי: אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, חבר הכנסת אורי אריאל, בשנת 1864 החליטו הרוסים לגרש את הקהילה הצ'רקסית מהקווקז. היו"ר גאלב מג'אדלה: באיזו שנה, אדוני? השר משולם נהרי: 1864. היו"ר גאלב מג'אדלה: תיקון, חבר הכנסת אריאל. השר משולם נהרי: חלק מהקהילה הגיע לישראל, וישב בעיקר בגליל. היום הם מרוכזים בריחנייה ובכפר-קמא. האוכלוסייה הצ'רקסית בישראל מונה כ-4,500 נפש. העדה הצ'רקסית נחשבת לדת מוסלמית-סונית מהזרם החנפי. העדה החליטה לקשור את גורלה בגורל מדינת ישראל לאחר קום המדינה. בניה מתגייסים בגיוס חובה ומשרתים בזרועות הביטחון השונות. כאות הערכה והוקרה הוקם צוות בין-משרדי על מנת לבדוק את האפשרות להכיר ביום הזיכרון לגירוש הרוסי כיום אזכור. הצוות הבין-משרדי החליט לאשר להם יום אזכור במתכונת של יום בחירה על מנת לקיים את הטקסים השונים. מדינת ישראל מוקירה ומעריכה את התרומה של הקהילה הצ'רקסית, והחליטה לקיים לגביה שוויון מלא עם הסקטור היהודי. במסגרת זו הוקמו ועדות שונות על מנת לקדם את השוויון ולקדם את הפיתוח של הכפרים הצ'רקסיים. היחסים עם העדה הצ'רקסית הם יחסים טובים, ומהווים דוגמה ליחסים של דו-קיום, הלכה למעשה, למופת בישראל. אני מציע להסתפק בדברים, כיוון שדואגים להם. הצוות הבין-משרדי, דווקא בנושא הזה, קבע שיהיה יום בחירה ושיוכלו על-פי בקשתך לקיים יום אזכור. תודה. היו"ר גאלב מג'אדלה: תודה רבה לאדוני השר. חבר הכנסת אריאל, אתה מסתפק? אורי אריאל (האיחוד הלאומי): אני מבקש להעביר את זה לוועדת הפנים והגנת הסביבה. היו"ר גאלב מג'אדלה: להמשך דיון. מצביעים. הצבעה מס' 15 בעד ההצעה להעביר את הנושא לוועדה – 5 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הנושא לוועדת הפנים והגנת הסביבה נתקבלה. היו"ר גאלב מג'אדלה: חמישה בעד, אין נגד ואין נמנעים. הנושא של יום הזיכרון לגירוש העם הצ'רקסי ממולדתו בקווקז על-פי הצעת חבר הכנסת אורי אריאל עובר לדיון בוועדת הפנים והגנת הסביבה. תודה רבה.