קטע מדברי הכנסת
הצעה לסדר-היום
ילדים לומדים בקרוונים בגלל מחסור במבני חינוך
היו"ר גאלב מג'אדלה:
אני מזמין את הרב חבר הכנסת ישראל אייכלר לדיון בנושא: ילדים לומדים בקרוונים בגלל מחסור במבני חינוך, הצעה לסדר-היום מס' 5641. בבקשה, אדוני.
היו"ר אורי מקלב:
בבקשה, אדוני.
ישראל אייכלר (יהדות התורה):
אדוני היושב-ראש, כבוד השר, חברי הכנסת, החינוך הוא היוצר את ההבדל בין האדם לבהמה. חינוך טוב מייצר אנשים טובים. חינוך רע יוצר אנשים רעים. חינוך כושל, גם אם אין כוונתו רעה, הופך את הטוב לרע. זו הסיבה שהחינוך היהודי הוא סיפור ההצלחה הגדול ביותר בעולם כולו, כי לא רק שהוא שמר על העם היהודי, אלא הוא הנחיל את תורת החינוך לעולם כולו.
חברי הכנסת, סוד קיומו של עם ישראל הוא החינוך. יש לנו הרבה מצוות בתורה, יש לנו הרבה ערכים, אבל בלי חינוך כל הדברים האלה, אי-אפשר להעביר אותם מדור לדור. אברהם אבינו, ראש למאמינים בה' אחד, נבחן בעשרה ניסיונות, והאחרון שבהם היה עקדת יצחק. אבל כאשר הקדוש-ברוך-הוא מבטא את האהבה לאברהם אבינו הוא לא מזכיר אף אחד מהניסיונות האלה. הוא אומר: כי ידעתיו למען אשר יצווה את בניו וביתו אחריו ושמרו דרך ה' לעשות צדקה ומשפט. לא בגלל עשרת הניסיונות שאברהם הוכיח את נאמנותו לבורא עולם הוא נבחר, הוא וזרעו, כעם הנבחר. כי אדם יחיד, אדם בודד, שאינו מעביר את לפיד האמונה לדורות הבאים, יכול להיות אהוב ונחמד ונאמן ככל שיהיה, אין לזה המשכיות. אדם, גם אם יזקין ומאה שנה יחיה, סוף האדם למות, ומי ינחיל את האמונה ליושבי תבל? תורה מה תהא עליה? מי יהפוך את חיית האדם לברייה טובה ומועילה שראויה לתואר נזר הבריאה? רק מי שמחנך את ביתו אחריו כאברהם אבינו, ודואג ומשקיע להנחיל את היהדות לדורות הבאים, ולא רק לדורו, הוא ראוי להימנות עם העם הנבחר, כי אז הוא לא חי מאה שנים בלבד, אלא אלפי שנים. בזכות החינוך היהודי אברהם אבינו לא מת ויעקב אבינו לא מת, משה אמת ותורתו אמת והניצוץ של הנשמה של משה מתפשט בכל דור ודור. רבי שמעון בר יוחאי היה נשמת משה רבנו, כי הם ותורתם חיים בלבותיהם של מיליוני יהודים בכל הדורות. מלאכים יש לקדוש-ברוך-הוא מספיק בעולם הבא. בעולם הזה צריך לחנך את הדורות הבאים כדי שימשיכו את הדרך.
חברי הכנסת, כבוד סגן השר, חצי מיליון יהודים היו השבוע בהר-מירון ביום ל"ג בעומר, וחלקך גדול בארגון היום הזה, שעבר בהצלחה בלתי רגילה שאני לא זוכר כמוה. היית שם, הרב אורי מקלב הגיע לשם באוטובוס ויודע על ההצלחה. השר נהרי, אני מניח, היה שם, אבל כולם ראו דבר אחד: נצח ישראל לא ישקר. מי שלא ראה בל"ג בעומר במירון איך זה נראה היום ואיך זה היה נראה לפני יובל שנים, לא יבין את המשפט "נצח ישראל לא ישקר". ראינו בריקודים ובשמחה הפורצת מן הלב היהודי שילוב מדהים של חולצות לבנות, קַפטנים זהובים, כיפות מקרטון, קפוטות שחורות וחליפות קצרות, כולם התרוממו כאיש אחד חמישה טפחים מן הקרקע ושרו: "תורתו מגן לנו, היא מאירת עינינו, הוא ימליץ טוב בעדנו, אדוננו בר יוחאי". כל העם הרואים את הקולות והלפידים וההר עשן וירא העם וינועו, עד שגם הרי הגליל רקדו משמחה של מצווה. זה כוחו של חינוך. זה לא נהיה לבד. הצעירים שרקדו שם לא נולדו באוויר. בליל שימורים זה, איש לא שמע ולא חש דבר חוץ מן הדבקות בקדושת רבי שמעון בר יוחאי וזמירות ל"ג בעומר. רבבות נשמות ישראל, מכל הלבושים והמלבושים, התאחדו כאיש אחד בלב אחד, וזאת אחדות ישראל, כאשר התרוממו כחטיבה אחת לרקוד ולרנן ולהתקרב לקל חי בכוחו של רבי שמעון בר יוחאי. כך היה גם במשך היום כולו.
אני זוכר שלפני יובל שנים אמרו שעוד מעט לא יהיו לובשי ציצית ומניחי תפילין ולא יהיו שומרי שבת בארץ-ישראל. העולם החדש איים באינטרנציונל הסוציאליסטי: עולם ישן עדי יסוד נחריבה. לא כלום אתמול – מחר הכול. אבל המחר הוא שלנו.
היו"ר אורי מקלב:
היושב-ראש הוא חרדי, הנואם הוא חרדי, המשיב הוא חרדי, השר הוא חרדי, וחבר הכנסת היחיד שנמצא פה חרדי. אתה אומר שאמרו שלא יהיה שום דבר, ותראה מה שקורה כאן באולם הזה. מה אתה אומר?
השר משולם נהרי:
– – –
ישראל אייכלר (יהדות התורה):
המהפכה היהודית.
היו"ר אורי מקלב:
– – – רבי שמעון בר יוחאי.
ישראל אייכלר (יהדות התורה):
המהפכה היהודית – – –
היו"ר אורי מקלב:
אתה אמרת שאמרו לך שלא יהיו בכלל חרדים במדינה.
ישראל אייכלר (יהדות התורה):
כך אמרו.
היו"ר אורי מקלב:
אז תראה.
השר משולם נהרי:
השטח כולו שלך עכשיו.
ישראל אייכלר (יהדות התורה):
אבל היהדות קמה כעוף החול וניצחה את כל המתקנים והמתנתקים, ושרדה בטהרתה בלבם של צבאות ה', המהווים את המאגר האנושי לקיום היהודי הנצחי.
הצרה היא שבמלחמה הזאת, עד לניצחון, המלחמה לעקירת היהדות ותוכנית ההתנתקות מן החינוך היהודי – במלחמה הזאת נופלים קורבנות אדם. הקורבנות האומללים ביותר הם אלה שנופלים לתרבות רעה, לסמים, לפשע ולכל הרעות החולות ולהתבוללות, ואין להם, חלילה, תקומה. אבל גם אלה ששרדו את המלחמה, וגם אלה שזכו לחזור אל האור, וראינו אותם במירון, כל אלה שלפני 30–40 שנה כבר לא רצו לבוא, היום הם באים ביתר שאת וביתר עוז ובאמונה גדולה. אלה שמחזיקים את נר הנשמה היהודית ואת לפיד אש התורה במסירות נפש הם נרדפים, והם חיים בעוני ובסבל גדול, בכיתות בלתי אפשריות.
אני זוכר שלפני יותר מ-20 שנה ישבו שני צעירים מנערי שמיר כאן בלשכת ראש הממשלה, לא רחוק, ודיברו אתי ציונות. שאלתי אותם: סליחה, באיזה מבנים למדתם בבית-הספר? והם סיפרו לי: 7 מטרים על 7 מטרים לכיתה תקנית. המורה קיבל משכורת ב-1 בחודש. סיפרתי להם שלמלמד שלי לא היה לחם לפי הטף, ואנחנו ישבנו בכיתה שהיתה חדר קטן בדירה שכורה, הספסלים היו מסומרים, ולמדנו תורה. שם ישבנו, לא בכינו, אבל גם למדנו בזוכרנו את ציון המצוינת. כל זמן שלא יתוקן העוול, והחינוך היהודי המקורי לא יקבל את אותם תנאים שהחינוך הממלכתי מקבל, איש לא יטיף לנו על נאמנות. אתם יודעים מי היו שני הצעירים? אני לא אגיד את שמותיהם, כי הם כבר לא ממלאים תפקיד ציבורי. רק אומר שאחד מהם כבר היה ראש הממשלה, והשני כבר היה ראש עיר גדולה, ושניהם לא נמצאים עכשיו בזירה הציבורית.
מאז, לפני 20 שנה, כבר קמו ממשלות שמאל וממשלות מרכז, ועכשיו יש ממשלת ימין, והצד השווה שבהן הוא שאלפי ילדים לומדים בקרוונים, חלקם תקינים אבל רובם לא תקינים, ולומדים תורה. הם ימשיכו ללמוד, הם ימשיכו להעביר את נר הנשמה היהודי מדור לדור, אבל הסבל שלהם הוא בלתי אפשרי וגם בלתי צודק. מדינת ישראל הגדילה את תקציב החינוך מהימים ההם לזמן הזה בעשרות מיליוני שקלים אני חושב. כשאני הייתי ילד אני לא יודע כמה היה תקציב החינוך, אבל היום מדובר פה ב-30 או 26 מיליארד שקל – – –
השר משולם נהרי:
35.
ישראל אייכלר (יהדות התורה):
35 מיליארד שקל תקציב החינוך של מדינת ישראל. בתקציב כזה – אגב, שמעתי פעם שר חינוך, או שרת חינוך לשעבר שאמרה: ככל שמגדילים את התקציב, רמת החינוך יורדת, כאילו באיזה סדר הפוך. אבל עדיין המציאות היא שבמדינת ישראל אלפי ילדים בכל רחבי הארץ יושבים בכיתות לא תקינות. זה דבר מאוד מאוד לא תקין, כי אם אין קמח אין תורה. אם אנחנו רוצים שהחינוך היהודי יצליח והאנשים שלומדים שם יוכלו לחיות ולהתפתח, ויהיו מועילים גם לעצמם וגם למדינה, המדינה חייבת להיות נאמנה לאזרחיה לפני שהיא דורשת נאמנות מאזרחיה.
אני רוצה לאחל לכל חברי הכנסת המצויים כאן, ולאלה שאינם נמצאים כאן, שיזכו לחינוך יהודי ולדורות ישרים ומבורכים, ושיהיה להם הרבה הרבה "יידיש נאחעס", מה שנקרא: נחת יהודית. תודה רבה.
היו"ר אורי מקלב:
תודה רבה לחבר הכנסת ישראל אייכלר. ישיב סגן שר החינוך חבר הכנסת מוזס. בבקשה.
סגן שר החינוך אליעזר מנחם מוזס:
– – – בימינו – – –
היו"ר אורי מקלב:
אני יודע שאם הוא התחיל עם מירון, אנחנו לא יודעים עד איפה – – –
סגן שר החינוך אליעזר מנחם מוזס:
קודם כול, הרב אייכלר, אני רוצה לומר כמה מלים על נושא מירון. מאוד ריגשת אותי ואת כולנו. אני רוצה לומר לך שבמירון היה שר התיירות, שהוא ממש המוביל בשלוש השנים האחרונות את הפרויקט של מירון, והוא אומר שברוך השם, ה' זיכה אותו, שאני הובלתי אותו יד ביד בנושא הזה מאז נכנס לתפקידו, ובל נשכח שלפני ארבע שנים מה היה המצב – רק לפני ארבע שנים, שש שעות עמדו כל הרכבים והאוטובוסים וחיכו להגיע וירדו אז קילומטרים-קילומטרים, והלכו רגלית, ויהודי כמו שר התיירות הלך והוריד במצלמה שלו את מה שקורה שם. הוא כל כך התפעל והתרגש, שהוא מסתובב כאן היום בכנסת ומראה לכולם: תראו תראו מה זה מירון, כך שהרגש הזה שבאים לשם, אז אפילו אחד שלא חי על קדושת הרשב"י נדבק בו משהו מהציבור.
בפרט איך שתיארת את זה – את הייחודיות של עם ישראל, שבמקום הזה מתכנסים כולם, ללא הבדל עדה, ללא הבדל חוגים, אלא כולם שמחים יחד. ללא ספק הדבר הזה, האחדות הזאת – הלוואי שזה היה נמשך כל ימות השנה, מה שקורה בל"ג בעומר.
אני רוצה מאוד להודות לך. אני זוכר עוד את אביך כשהוא היה מנהל את פרויקט מירון, הרב מנשה אייכלר, שנים על גבי שנים, שיחיה ויאריך ימים. גם היום הוא משתתף בצורה פעילה. וכל הצוות וכל מי שעסק בנושא הזה – אני לא הייתי בן יחיד, היו הרבה אבות להצלחה. איך אומרים? להצלחה יש הרבה אבות, הכישלון הוא יתום. אבל ברוך השם, היתה הצלחה מרובה. סוף כל סוף לשנע קרוב לחצי מיליון אנשים ב-24 שעות – המשטרה אומרת שזה המבצע הכי גדול במדינה, שאין כמותו, אין כדוגמתו, לשנע לגליל ובכבישי הגליל ובמקומות האלה כזה ציבור, בלי עין הרע, ב-24 שעות. יד השם היא שברוך השם זה עבר בהצלחה מרובה כזאת, ברוך השם. ה' יעזור שבאמת תורתו יגן עלינו, ימליץ טוב בעדנו, אדוננו בר יוחאי.
עכשיו דברי תשובה על הצעה רגילה לסדר-היום בנושא: ילדים לומדים בקרוונים בגלל מחסור במבני חינוך, הצעת הרב ישראל אייכלר.
תשובת המשרד – ואני תיכף אוסיף גם משלי: משרד החינוך, באמצעות מינהל הפיתוח, תקצב בשנים האחרונות מוסדות חינוך עבור חרדים בהיקפים נרחבים ביותר, הרבה מעבר למספר היחסי באוכלוסייה. המשרד תקצב פרויקטים בהיקף חסר תקדים ביישובים מודיעין-עילית, ביתר-עילית, אלעד, בית-שמש, בני-ברק ועוד יישובים רבים ברחבי הארץ שבהם קיימת אוכלוסייה חרדית.
במסגרת תוכנית החומש – – –
ישראל אייכלר (יהדות התורה):
אגב, בהצעה שלי לא מוזכרים ילדים חרדים אפילו במלה אחת. דיברתי על ילדים.
סגן שר החינוך מנחם אליעזר מוזס:
במסגרת תוכנית החומש תוקצבו עד כה כ-7,400 כיתות, מתוכן למעלה מ-20% בחינוך החרדי. לצערנו, הבעיה במגזר הזה היא זמינות הקרקע. בעיות של זמינות הקרקע מעכבות הקצאה והליכים תכנוניים. ישנן ערים כדוגמת ירושלים, בני-ברק ומודיעין-עילית שבהן אין מספיק קרקעות המיועדות למבני חינוך. קיימות שכונות שלמות שלא תוכננו למספר גדול של ילדים ולא יועדו בהן מגרשים למוסדות חינוך.
בפרויקטים שבהם יש מצוקת קרקע, וללא הבדל בין חרדים לכלליים, פועל המשרד להעמיד פתרונות זמניים. במסגרת הפתרונות להיערכות לפתיחת שנת הלימודים תשע"ב פועל אגף הפיתוח במשרדנו על מנת לתת מענה לכל כיתה ולכל תלמיד, בהתאם לבקשת הרשויות. אין תלמיד ללא קורת גג קבועה או זמנית, כבכל שנה ושנה.
אני רוצה להביא כדוגמה את העיר בית-שמש. המשרד הוציא שם לבנייה 100 כיתות לימוד. יש חוסר ב-400 כיתות, אבל התחלנו ב-100 כיתות. לצערי, אי-אפשר להתחיל לבנות אפילו כיתה אחת, וכל זה מדוע? מפני שעל כל המגרשים הקיימים בינתיים כבר הושיבו קרוונים ומוסדות זמניים. עכשיו, לאן לפנות אותם? איך אפשר לשנע את התלמידים? לאן? לאן הם ילכו בינתיים כשרוצים ללכת ללמוד? עד כדי כך, שהמוסדות כבר לבד – יש מצבים שהמוסדות כבר התייאשו ממבני קבע והם הקימו לבד על אותו מגרש – כמובן לא לפי תוכנית משרד החינוך – בניינים של שתי קומות. מה נעשה עכשיו, נהרוס אותם? אנחנו באמת בבעיה. ראש העיר מר אבוטבול הודיע לי שהוא הקים מטה חירום להתמודדות עם הבעיה הזאת. המגרשים תפוסים והוא לא יכול לבנות.
ישראל אייכלר (יהדות התורה):
מבצע בינוי המעברות.
סגן שר החינוך מנחם אליעזר מוזס:
בסדר, אבל איפה הם יהיו בינתיים?
אותו דבר בירושלים. ישבתי עם ראש עיריית ירושלים ודנו מה עושים כאן. אין מגרשים בירושלים. בבני-ברק יש היום מחשבה אולי לעלות ולבנות לגובה, כמו בחוץ-לארץ, בארצות-הברית. הייתי בקוני-איילנד. יש מוסדות אדירים של אלפי תלמידים, כאשר בקומה השלישית זה מגרש משחקים, בקומה החמישית עוד פעם מגרש משחקים, בתוך המבנה – בניינים ענקיים, ואתה לא צריך אז את זמינות המגרש. תלך לגובה.
או, אולי, אני הצעתי למשרד ללכת לכיוון של רכישת מבנים. מי אמר שצריך להתחיל ולבנות? בעיר כמו ירושלים, כמו בני-ברק, יש בניינים, בנייני תעשייה, כל מיני בניינים ריקים. בואו נתחיל לרכוש אותם, ואז נחסוך את הפרוגרמות ואת כל האישורים ואת כל הדברים האלה, ונסב אותם למבנים מתאימים.
ישראל אייכלר (יהדות התורה):
מה יעשו הפקידים שמתפרנסים מזה עשרות שנים?
סגן שר החינוך מנחם אליעזר מוזס:
את זה תשאל את ההסתדרות, הסתדרות העובדים.
אני הגשתי זאת אצל השר וממש נפלתי על אוזניים קשובות בנושא הזה של רכישת מבנים. לא תהיה לנו ברירה, נעבור אולי לכיוון הזה.
בכל אופן, הרב אייכלר, אמרתי לך את התשובה. יש נכונות, יש כיתות תקניות, אבל אין איפה להניח אותן. תודה.
היו"ר אורי מקלב:
תודה לך, אדוני סגן השר. מה אתה מציע?
ישראל אייכלר (יהדות התורה):
ועדת הכספים.
סגן שר החינוך מנחם אליעזר מוזס:
זה שייך לוועדת החינוך.
ישראל אייכלר (יהדות התורה):
זה לא שאלה של חינוך, זאת שאלה של כסף.
סגן שר החינוך מנחם אליעזר מוזס:
לא, אין בעיה של כסף. אולי לוועדת הפנים, מינהל מקרקעי ישראל, שם הקרקעות זמינות? אין לזה קשר לכסף.
ישראל אייכלר (יהדות התורה):
אני מסכים לוועדת הפנים.
סגן שר החינוך מנחם אליעזר מוזס:
מה הקשר של ועדת הפנים לזה?
אברהם מיכאלי (ש"ס):
קרקעות רצית, לא?
היו"ר אורי מקלב:
תודה רבה לך, אדוני סגן השר. אדוני, סגן השר מציע ועדת החינוך. אתה מסכים להצעה הזאת?
ישראל אייכלר (יהדות התורה):
אני מציע ועדת הפנים, כי זה עניין מוניציפלי.
היו"ר אורי מקלב:
אז אנחנו נצביע בעד ועדה, וזה נגד – – –
ישראל אייכלר (יהדות התורה):
זה עניין מוניציפלי. אם תסכים ועדת הפנים, זה יהיה יותר – – –
היו"ר אורי מקלב:
חבר הכנסת הרב ישראל אייכלר, המציע מציע רק דיון במליאה. אתה יכול להסכים להצעה של סגן השר, אתה יכול לא להסכים עם סגן השר. אם יהיה חבר כנסת אחר שיחליט ויציע ועדת הפנים או ועדת הכספים – – –
סגן שר החינוך מנחם אליעזר מוזס:
יש ועדת הכנסת, היא יכולה להכריע.
היו"ר אורי מקלב:
חבר הכנסת מיכאלי, בבקשה.
אברהם מיכאלי (ש"ס):
אדוני היושב-ראש, אדוני סגן השר, אני מבין שהבעיה היא באמת לא כסף. הבעיה היא גם לא חינוך, כי כולם מאמינים בחינוך. הבעיה היא לקבל קרקעות. אני מציע שבאמת נעביר את זה לוועדת הפנים. נזמין לשם את מינהל מקרקעי ישראל, נזמין לשם את ראשי הערים הנוגעים בדבר.
סגן שר החינוך מנחם אליעזר מוזס:
ראשי הערים בעיקר.
אברהם מיכאלי (ש"ס):
מי שצריך.
היו"ר אורי מקלב:
בסדר. תודה רבה לך, אדוני. אנחנו נאפשר לך להגיע למקום כדי להצביע. סגן השר מסכים לוועדת הפנים. אם כך, מי שבעד – הוא בעד דיון בוועדת הפנים. מי שנגד – מבקש להוריד את ההצעה מסדר-היום.
בבקשה, הצבעה.
הצבעה מס' 21
בעד ההצעה להעביר את הנושא לוועדה – 6
נגד – אין
נמנעים – אין
ההצעה להעביר את הנושא לוועדת הפנים והגנת הסביבה נתקבלה.
היו"ר אורי מקלב:
בעד – 6, אין מתנגדים ואין נמנעים. לפיכך, אני קובע שההצעה לסדר-היום בנושא "ילדים לומדים בקרוונים בגלל מחסור במבני חינוך", תועבר לוועדת הפנים והגנת הסביבה.