קטע מדברי הכנסת
הצעות לסדר-היום
עלייה במחירי הביצים והחלב
היו"ר אחמד טיבי:
אנחנו עוברים לנושא הבא שעל סדר-היום: עלייה במחירי הביצים והחלב, הצעות דחופות לסדר-היום מס' 5673, 5694, 5699, 5715, 5716, 5721 ו-5722. ראשונת הדוברים, חברת הכנסת יוליה שמאלוב-ברקוביץ – היא איננה.
קריאות:
– – –
היו"ר אחמד טיבי:
בבקשה, שלוש דקות.
יוליה שמאלוב-ברקוביץ (קדימה):
אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, באתי לספר לעוסקים בדבר במשרד האוצר, שכשמדברים על קוטג', לא בהכרח מדובר על פיסת נדל"ן.
במדינת ישראל ב-2011, הסבסוד של מוצרי היסוד אינו קיים יותר. במקום זאת, ישנו פיקוח על מחירי המוצרים, מעין יציר כלאיים, שנוח יותר ליישום מדיניות האוצר. אולם גם את המדיניות הזו מעוניין האוצר לבטל, בטענה שהדבר ייצור שוק חופשי ויביא לצניחת המחירים.
שוק חופשי – חברי כנסת, שמענו את זה מתישהו, לא? שנת 2005, אי-שם, כשהאיר את עינינו ראש הממשלה כיום ושר האוצר דאז בנימין נתניהו, בשבחו את תורת כלכלת השוק החופשי, כמובן עם תימוכין של יודעי דבר בתחום בדמות מומחים לכלכלה, חתני פרס נובל וכו'. אז, ב-2005 נאמר לציבור – שכדרך קבע נתפס בעיני האוצר כהדיוט מוחלט – שכדי להוביל להוזלת מחירים יש להביא לרפורמה מקיפה, אשר תביא לביטול הפיקוח על רוב המוצרים, כמו קמח, אטריות, פסטה, גבינות ועוד. לפי הסברו של שר האוצר דאז, קביעה של תקרה למחיר המוצרים השונים מדכאת תחרות בין היצרנים, ובסופו של יום פוגעת בכיסנו כצרכנים. על כן, הוא הסביר שצריך שוק חופשי שיוביל להוזלת המחירים.
בפועל, במציאות של שנת 2011 אנו עדים לזינוק במחירי המוצרים, שהיו עד לאותה העת תחת פיקוח. כך, לדוגמה, זינק מחיר ה"קוטג'" מ-4.80 שקלים לכמעט 7 שקלים ב-2010, ול-7.5 שקלים ב-2011.
אני רוצה לפנות מכאן לראש הממשלה, לשר האוצר, ולומר שאני בסך הכול בוגרת תואר ראשון ותואר שני במינהל עסקים באוניברסיטת תל-אביב, וכנראה אין לי הכלים הפיננסיים שיש לכם, כמבינים הגדולים בכלכלת השוק החופשי, אבל כשאני הולכת לסופר לקנות "קוטג'" לילדי ורואה את המחיר המופקע, אני יכולה להגיד לכם דבר אחד: הפסיקו להתייחס לעם בישראל כטיפש; הפסיקו לזרות חול בעיניו; הפסיקו להתייחס לעם ישראל כאילו התורה ניתנה לכם, אדוני ראש הממשלה ושר האוצר.
אדוני ראש הממשלה, כשיצאת לעשות לביתך והרווחת, לפי הפרסומים – ועיני לא צרה בך – כ-200,000 שקלים לפחות להרצאה, אתה יכולת לקנות בכסף הזה של יום עבודה מפרך במיוחד כ-27,000 גביעי "קוטג'". זה יישמע לך מוזר, אדוני ראש הממשלה, ממרום מגדל השן, אבל בישראל ישנן משפחות שאינן מסוגלות לרכוש גביע "קוטג'" אחד.
היו"ר אחמד טיבי:
נא לסיים.
יוליה שמאלוב-ברקוביץ (קדימה):
אני מסיימת עוד דקה, בבקשה. ישנה אגדה אורבנית המספרת כי גולדה מאיר באה פעם למפגש עם עיתונאי ושאלה מדוע אינה שומעת על טרוניות של הציבור שמדבר עליהן העיתונאי. אמר לה עיתונאי אחד נבון: כי את כנראה לא נוסעת באוטובוסים, גברתי ראש הממשלה.
חברי ממשלה יקרה, אל תיסעו באוטובוסים, אבל לא יקרה כלום אם תוציאו ראשכם מהווילה שלכם בקיסריה או ממרום דירתכם ב"מגדלי אקירוב", או מהווילה שלכם במוצא-עילית, ותביטו בעיני הציבור, כי הציבור במדינת היהודים קורס תחת גזירותיכם. אתם אולי רואים ב"קוטג'" איזשהו פתרון דיור זמני בדרך להשגתה של הווילה שלכם, אבל בשביל חלק מהאזרחים במדינת היהודים זוהי ארוחת הבוקר היחידה שיש להם לתת לילדיהם.
היום מציע האוצר לבטל לחלוטין את הפיקוח על המחירים, אפילו על מעט המוצרים שנשארו תחת פיקוח. ואני שואלת את ראש הממשלה ואת שר האוצר: כמה רחוק אתם רוצים ללכת? כמה קרוב אל סף תהום אתם רוצים להוביל את הציבור במדינת ישראל? לציבור נמאס מעליית המחירים חדשות לבקרים של הביצים, הדלק, הלחם, ושל מה לא.
חברי הקואליציה, אתם מנצלים כוחכם כקואליציה דורסנית.
היו"ר אחמד טיבי:
חברת הכנסת, חברת הכנסת – – –
יוליה שמאלוב-ברקוביץ (קדימה):
אני מסיימת עוד פסקה אחת.
היו"ר אחמד טיבי:
לא, תבקשי. כמה עוד זמן את צריכה?
יוליה שמאלוב-ברקוביץ (קדימה):
20 שניות.
נסים זאב (ש"ס):
אני נראה לך דורסן? אני לא מבין את זה. אני נראה לך דורסן? כל העדינות שלי, את אומרת לי "דורסני"? לא מבין אותך.
יוליה שמאלוב-ברקוביץ (קדימה):
אדוני חבר הכנסת נסים זאב, אולי אם היית שר, אז הדברים היו שונים. כדאי לך לדבר עם הרב עובדיה יוסף. הגיע הזמן לשים אולי אנשים כמוך שם, לא?
חברי הקואליציה – –
עפו אגבאריה (חד"ש):
יקבל את האישור – – –
יוליה שמאלוב-ברקוביץ (קדימה):
– – אתם מנצלים את כוחכם כקואליציה דורסנית לכפות את גחמתכם על הציבור בישראל, אולם אני אומרת לכם מעל במה זו – גברתי השרה, סגנית השר – – –
עינת וילף (העצמאות):
שרה. שרה.
אורלי לוי אבקסיס (ישראל ביתנו):
שרת החקלאות.
יוליה שמאלוב-ברקוביץ (קדימה):
שרה. לא קראתי תקשורת, מה אני אעשה. גברתי השרה – אז עוד יותר את צריכה לקחת ברצינות את מה שאני אומרת לך: לא לעולם חוסן. יגיע היום והציבור יבוא עמכם חשבון על אטימות לצרכיו ולמצוקותיו, ועל העובדה כי אתם, גברתי השרה, רואים בו שפני ניסיונות, בניסיונותיכם לבחון באמצעותו את התיאוריות המקרו-כלכליות. וכמו שאומרים, הניתוח הצליח, החולה מת. אז התיאוריות המקרו-כלכליות של ראש הממשלה ושר האוצר הנוכחי, ושר האוצר דאז, כנראה לא כל כך עובדות במדינת היהודים. תודה רבה.
היו"ר אחמד טיבי:
תודה רבה. חברת הכנסת לוי, בבקשה.
עפו אגבאריה (חד"ש):
– – –
היו"ר אחמד טיבי:
שינינו, ברשותך, חבר הכנסת עפו אגבאריה, בגלל שיקולי ניהול ישיבה.
עפו אגבאריה (חד"ש):
– – –
היו"ר אחמד טיבי:
– – –
אורלי לוי אבקסיס (ישראל ביתנו):
תרגום, למי שלא מבין.
היו"ר אחמד טיבי:
הוא שאל אם בירכתי את התלמידים כי הם מאום-אל-פחם וגם הוא מאום-אל-פחם – –
אורלי לוי אבקסיס (ישראל ביתנו):
בירך, בירך.
היו"ר אחמד טיבי:
– – אמרתי שבירכתי. בבקשה, שלוש דקות.
אורלי לוי אבקסיס (ישראל ביתנו):
אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת – לצערי הרב, אני צריכה להגיד – המעטים שנשארו כאן, ואני רוצה לתת לך דוגמה קטנה, כי כבר קטונתי מלבוא ולהעיר פה ולהגיד פעם אחר פעם, ודוח אחרי דוח, כמה הדברים הם לא בסדר, כמה צריך לשנות אותם.
אני חייבת להגיד לך שאתמול ישבתי במקום שלך, ניהלתי את הישיבה בזמן הדיון שהיה על שידורי "גלי צה"ל" – וחלילה וחס, אינני אומרת או רומזת שהוא לא חשוב. פעם ראשונה שלא הפסיקו להגיע אלי בקשות להירשם לדיון, בלתי פוסקות, כל רגע נוסף עוד חבר כנסת והמליאה התמלאה, כי רזי ברקאי וספי עובדיה ישבו שם למעלה ופיקחו. וכנראה חברי הכנסת פה, לפחות חלקם – חלקם גם כאלה שקוראים לשוויוניות ואומרים שיש יותר מדי פערים בחברה – היה להם כל כך חשוב לדבר בנושא הזה, היה להם כל כך חשוב להגיד למה צריך להציל את "גלי צה"ל", ועל הדרך גם היה להם נוח לתקוף את אהוד ברק.
עינת וילף (העצמאות):
– – –
אורלי לוי אבקסיס (ישראל ביתנו):
מייד לאחר מכן היה דיון בנושא שכר המינימום. היית צריך לראות באיזו מהירות התרוקנה כאן המליאה. אז אני חייבת להגיד, חלק מחברי הכנסת באמת נשארו, אבל חלק לא מבוטל מהם, שגרם לי, ככה, לסערת רגשות וללא מעט עצבים – כי אנחנו מייצגים ציבור, וכדי שאנחנו נוכל לדבר ב"גלי צה"ל" ולהתריע על דברים שקורים, אנחנו קודם כול צריכים להיות קשובים לעם, ולא להיות רק אלה שנהנים מכך שמזכירים את שמנו אחת לשבוע בתוכנית פופולרית כזו או אחרת, ולא משנה מה.
כי נדמה שכשאנחנו מדברים על הנושא שהוא היום על סדר-היום, אנחנו מדברים על סוג של ריאליטי. אבל הוא לא מגיע לכולם, כי יש אנשים שמבחינתם הישרדות זה תוכנית ריאליטי בערוץ-10 – זה דן מנו, זה אחרים. זה בכלל לא מדבר על מה שקורה היום, על ההישרדות של לא מעט משפחות. למעלה ממיליון וחצי בני-אדם נמצאים היום בהישרדות יומיומית – איך להאכיל את הילדים שלהם? על מה הם צריכים לוותר? על מה עוד הם צריכים לוותר? אנחנו כבר לא מדברים על הדלק, על המים, שבשלוש השנים האחרונות מחיריהם עלו ב-40%. עכשיו מדברים על כך שגם החשמל הולך להתייקר בלא מעט כסף.
אני לא באה למצוא אשמים, כי יגידו לי: עסקאות הגז עם המצרים זה לא משהו שתלוי בנו, שנת בצורת זה לא משהו שתלוי בנו. אבל יש דברים שהם תלויים בנו, ופה, איפה הממשלה נכנסת? איפה הממשלה מתערבת? איפה הממשלה דואגת לצדק? אני לא מדברת על חמלה; חמלה זה לפנים משורת הדין. זה כאילו אנחנו חייבים. אנחנו בעצם מגייסים את עצמנו, ועושים משהו שאיננו חייבים בו. המדינה חייבת. אנחנו שכחנו לרגע שבדמוקרטיה הריבון הוא העם. מדינה נוצרה על מנת לספק את הצרכים הבסיסיים ביותר של אזרחיה. לא ייתכן שלמעלה מ-800,000 ילדים חיים מתחת לקו העוני. היום, עם העלייה של מחיר הביצים, החלב, הדלק – כי אז יש שינוע של הביצים והחלב, גם על זה צריך לחשוב, וכל המוצרים הנלווים. כי כאשר מוצר – – –
היו"ר אחמד טיבי:
זמנך תם, אבל לפנים משורת הדין אני נותן לך עוד דקה.
אורלי לוי אבקסיס (ישראל ביתנו)
אני מודה לך מאוד. כי כאשר מחיריהם של המוצרים הבסיסיים האלה עולים, יש לזה נגזרות. איך אומרים באוצר? השלכות רוחב. אז יש לזה השלכות רוחב, והשלכות הרוחב האלה מגולגלות לפתחו של הצרכן הפשוט, למשפחה שקשה לה לעמוד ולהאכיל את הילדים שלה, והאמא צריכה להיות מאוד יצירתית. היא צריכה לאלתר ארוחות ממה שאין. אתה יודע? זה כמעט הזכיר לי את תשדיר הבחירות של שנות ה-80.
עינת וילף (העצמאות):
– – –
אורלי לוי אבקסיס (ישראל ביתנו)
גם האבא – טוב, שוויון, אז שוויון עד הסוף. אבל בשנות ה-80, אתה זוכר? למפלגת העבודה היו "הגשש החיוור", וכשהם דיברו שם על הביצים, הם ישבו והתחילו לנסות לגרד את הביצה. זה היה אחד התשדירים החזקים, אני חושבת. הם חיפשו אולי המחיר הזה – מסתתר שם משהו. אולי כרטיס גירוד, אולי מפעל הפיס, אולי ביצת הפתעה. חברים, זה אפילו לא ביצת הפתעה של "קינדר". הביצה היא אותה ביצה, המחיר שלה הוא באמת כמו מחיר של דברים שאיננו יכולים להשיג. עכשיו, יש לזה השלכות. אפילו ה"במבה" עולה. היום ה"במבה" – 5.5 שקלים, וזה מוצר בסיס של ילד, זה חטיף לילד.
אני רוצה להגיד לך עוד משהו: אנחנו מתבשרים גם שתהיה עלייה של למעלה מ-10% בשנה הזאת, בנוסף לעלייה של עד 5% בשנה שעברה. במצטבר זה כבר 15%, כאשר הכול תקוע. יש צמיחה במשק – 5% – והממשלה לא מחזירה בחזרה לרווחה אפילו לא 2.5% מכך, ואנחנו נתקעים עם אותה קטסטרופה.
היו"ר אחמד טיבי:
תמו חמש דקות. חמש דקות תמו.
אורלי לוי אבקסיס (ישראל ביתנו)
עכשיו – אני חייבת להגיד, בנושא הזה עלו על הטרמפ הזה כל החברות למיניהן: "תנובה", "שטראוס", עכשיו גם "אסם", וכולם מגלגלים את העלויות, כי הם לא רוצים לחתוך ברווח שלהם, אז הם מגלגלים אותן לחוליה הבאה בשרשרת, עד שזה מגיע למשפחה הקטנה, וכבר לא נותר לאן לגלגל את זה. כי אם עלה מחיר הקמח, המים, החשמל, הביצים, אז הם צריכים להעלות, כי הם לא יחתכו ברווח, ולמשפחה אין לאן לגלגל, והיא נשארת עם כל המעמסה עליה.
היו"ר אחמד טיבי:
תמה הדקה השישית.
אורלי לוי אבקסיס (ישראל ביתנו)
עכשיו, רגע. עכשיו, גדי לסין – אני חייבת להגיד לכם שהוא מנכ"ל "שטראוס" ויושב-ראש איגוד המזון בהתאחדות התעשיינים. פרט לכך שהוא אומר שעלו בעוד 10%, יש לו הצעה מדהימה איך להתמודד עם המשבר הזה.
היו"ר אחמד טיבי:
אני שומר על רמה מקסימלית של איפוק.
אורלי לוי אבקסיס (ישראל ביתנו)
ומה שהוא אומר, ואני מצטטת – הוא מציע לפתור את הבעיה – חלוקה שונה של המשאבים. חברים, מה זה חלוקה שונה של משאבים במה שקשור למוצרים הבסיסיים של האוכל? ובזה אני מסיימת, אדוני כבוד היושב-ראש, ואני גם מודה לך על הזמן. אנחנו לא מדברים על מותרות, אנחנו כבר לא מדברים על חוגי העשרה, אנחנו לא מדברים על תקשורת, אנחנו לא מדברים תיאטראות, כי לאלו כבר לא נותר את זה. כל שנותר לנו – להיות קצת אחראיים. לא להצביע על מי אשם, מי לא אשם. בואו נשאיר את זה בצד, בואו נעזור למי שצריך לעזור. זו חובתנו, והלוואי שפעם הבאה יהיו פה הרבה יותר חברי כנסת. אם לא, אני אשקול להזמין את רזי ברקאי ואת ספי עובדיה, או השדרן המתחלף פה על הכיסא. תודה.
היו"ר אחמד טיבי:
תמו שבע הדקות שלך. נא לגשת כדי להחליף אותי בניהול הישיבה. נא לגשת. אני קורא לחבר הכנסת אחמד טיבי להשתתף.
היו"ר אורלי לוי אבקסיס:
בבקשה, חבר הכנסת טיבי. לרשותך שלוש דקות, וניתן לך הארכת זמן אם תצטרך.
אחמד טיבי (רע"ם-תע"ל):
תודה רבה. אומרים שלא בוכים – מה זה הדבר הזה?
היו"ר אורלי לוי אבקסיס:
חברת הכנסת יוליה שמאלוב.
אחמד טיבי (רע"ם-תע"ל):
אומרים שלא בוכים – – –
יוליה שמאלוב-ברקוביץ (קדימה):
– – –
היו"ר אורלי לוי אבקסיס:
החלפנו כיסאות.
אחמד טיבי (רע"ם-תע"ל):
גברתי היושבת-ראש, אומרים שלא בוכים על חלב שנשפך, אבל בקרוב, כנראה שבגלל התייקרות החלב, המשל הזה והביטוי הזה, צריך לחשוב עליו פעמיים. כי ממשלת הליכוד, שמבטיחה הרים וגבעות בנושא הכלכלי-חברתי לציבור, שוב מפירה את ההבטחות, ושוב עולים מחירי מוצרים, מוצרי יסוד: חלב על נגזרותיו, ביצים, דלק לאחרונה. ואני מסתכל על המליאה, גברתי היושבת-ראש, ושואל: איפה חברי הכנסת של הליכוד? אני מבקש מהצלם להפנות את כל המצלמות אל החלק הזה.
היו"ר אורלי לוי אבקסיס:
גם בקדימה אין נציגות.
אחמד טיבי (רע"ם-תע"ל):
א. יש מה לראות. גם השרה אורית נוקד, גם חברת הכנסת עינת וילף – – –
עינת וילף (העצמאות):
סיעת העצמאות – – –
אחמד טיבי (רע"ם-תע"ל):
אבל מלבד העצמאות אין כלום באגף הזה – לא מירי רגב, לא דני דנון, לא אקוניס. מי היה עוד שם? לא כרמל שאמה. מי בדרך כלל מדברים שם על – אלה אופוזיציה. אבל אלה כל הזמן אומרים שאנחנו בעד, תבחרו בנו, פריפריה, שכבות חלשות, מצוקה וכדומה.
אברהם מיכאלי (ש"ס):
מה היינו עושים אם לא ש"ס?
אחמד טיבי (רע"ם-תע"ל):
דיונים, דיון חשוב על התייקרות, על התייקרות, אפילו כדי שאני אדייק, נדמה לי שאין מציע בין המציעים, אין מציע מהליכוד.
היו"ר אורלי לוי אבקסיס:
לא, מירי רגב היתה בין המציעים.
אחמד טיבי (רע"ם-תע"ל):
מירי רגב יש לה הצעה רגילה, אבל היא לא פה.
נסים זאב (ש"ס):
היא תגיע, היא תגיע.
אחמד טיבי (רע"ם-תע"ל):
מתי? כשיעלו עוד פעם את מחירי החלב?
אני רוצה לתת, ברשותך, גברתי היושבת-ראש, דוגמאות לעליות האלה, כדי שהציבור ידע על מה אנחנו מדברים. מחיר החלב 1% או 3% שומן בשקית צפוי לעלות בעקבות ההחלטה מ-4.75 שקלים ל-5.03; חלב בקרטון – מ-5.95 שקלים ל-6.30 שקלים; 100 גרם חמאה ארוזה יעלו מ-3.09 שקל ל-3.27 שקל; גבינות – מחיר קילוגרם גבינת "גלבוע" יעלה מ-39.27 שקלים ל-41.62; גבינה קשה "עמק" תעלה מ-41.43 ל-43.9; מחיר גביע שמנת חמוצה – מ-2.08 שקלים ל-2.2 שקלים; גביע "אשל" יעלה מ-1.47 שקלים ל-1.55 שקלים; גביע "גיל" – מ-1.37 שקלים ל-1.45 שקלים.
יש גם מה שקרוי collateral damage – נזק נלווה. גם חברת "יוניליוור" תעלה את המחירים. בבקשה: מחיר מרגרינה "בלו בנד" עולה ב-15%, עד 6.37 שקלים; שמן מזולה – ב-20%, עולה ל-20.5 שקלים; ממרחים עולים ב-9%; מחיר שמפו "פינוק" עולה ב-5%.
כל המחירים האלה, חבר הכנסת עפו, עולים, ומירי רגב לא פה, דנון לא פה, אקוניס לא פה, ראש הממשלה נתניהו לא פה, שר האוצר לא כאן, כי הם מתעמרים בשכבות החלשות, לא מתחשבים בצרכים שלהן. יש להם רק ססמאות. זאת קואליציה שיודעת לבוא לכאן בימי שני ורביעי, כאשר הם באים למשכן, להפריח ססמאות, אבל להיעדר מהדיון הכי חשוב השבוע. הדיון הזה הוא הדיון החשוב ביותר בשבוע הפרלמנטרי הזה: עלייה במחירי מצרכי יסוד, חלב וביצים. לכן הציבור צריך להעניש את אלה שהמושבים שלהם נשארו ריקים בהשארתם ללא מושבים בכנסת הבאה. תודה רבה.
היו"ר אורלי לוי אבקסיס:
תודה רבה לך. אני קוראת לבא בתור ברשימת הדוברים, חבר הכנסת עפו אגבאריה. בבקשה.
היו"ר אחמד טיבי:
שלוש דקות במובן של חמש דקות.
עפו אגבאריה (חד"ש):
זה טוב על – – – הספתח.
קריאה:
תרגום.
עפו אגבאריה (חד"ש):
ספתח, את לא יודעת מה זה? אני חושב שזו אחת המלים הכי משומשות במדינת ישראל.
אורלי לוי אבקסיס (ישראל ביתנו):
– – – אני מקווה שכולם הבינו.
עפו אגבאריה (חד"ש):
שימושיות, סליחה, שימושיות.
ישראל אייכלר (יהדות התורה):
שפה רשמית – – –
עפו אגבאריה (חד"ש):
כן.
היו"ר אחמד טיבי:
כן.
עפו אגבאריה (חד"ש):
תשאלי את זה את נסים. נכון שפה רשמית?
טוב, אדוני היושב-ראש – – –
היו"ר אחמד טיבי:
למה אתה עצוב? למה אתה עונה ככה בעצב על השאלה הזאת?
נסים זאב (ש"ס):
– – –
אורלי לוי אבקסיס (ישראל ביתנו):
"ספתח" זה בבית-כנסת, מי פותח את – – –
קריאה:
– – –
היו"ר אחמד טיבי:
אוקיי. בבקשה.
עפו אגבאריה (חד"ש):
אדוני היושב-ראש, גברתי השרה, חברי חברי הכנסת, אני באמת תוהה, כשמדברים על דבר כזה, על הצעה כזאת, באמת כל כך חיונית לכל המפלגות – משום מה האנשים שלפני הבחירות באים ומדברים ליותר מ-50% מהאוכלוסייה, ל-70% ו-80%: אנחנו נטפל בבעיות היומיומיות שלכם, לא רק בשלום עם הפלסטינים – שהוא לא מטופל – אלא אנחנו נפתור את בעיות הדיור, את היוקר, את בתי-הספר, זאת אומרת החינוך, הבריאות. אבל כשמדברים על דברים באמת כל כך חיוניים, אנחנו לא רואים אף אחד. אז איפה המצע שלהם? מי תומך במפלגות האלה? אני חושב שבמיוחד מפלגת הליכוד, שהרוב המוחלט שלה הם מהשכבות החלשות, שדווקא הייקור הזה פוגע בהם.
אנחנו יודעים שאוכלוסייה גדולה במדינת ישראל היא מתחת לקו העוני, אבל מה לעשות, אלה שנפגעים, לא רק שהם נפגעים פעמיים – גם האוכלוסיות החלשות יותר. האוכלוסיות החלשות זה האוכלוסייה הערבית, שכ-50% מהם גם כן מתחת לקו העוני, ואוכלוסיות חלשות כמו למשל האתיופים או הקווקזים, שאנחנו רואים וכולכם ראיתם באיזה מצב הם חיים ואיך הם משתכרים כך שהם לא יכולים להגיע לאיזשהו איזון בתקציב שלהם, כדי לחיות את החיים בצורה נכונה.
זה נורא כשאז אמרו שעלו מחירי הנפט – למה – בגלל המהומות בלוב. אתם זוכרים? שהעלו את מחירי הדלק בצורה דרמטית בגלל המהומות בלוב. אז מה קרה במדינת ישראל? מה קרה עם הפרות ועם התרנגולות? הפסיקו להטיל ביצים? הפסיקו לתת חלב? אצלכם במשק הפרות הפסיקו לתת חלב? נדמה לי שהפרות במדינת ישראל, המקום, הן אולי הכי פוריות בכל העולם, לפי כל הסטטיסטיקות, אז מה קרה? למה צריך, דווקא את המוצרים הבסיסיים האלה, שכל אדם שלא יכול לאכול לארוחת בוקר לא פשטידות ולא נקניקיות ולא פסטרמות למיניהן, שהעשירים יכולים להרשות לעצמם – המוצרים בסיסיים, שזה חלב וביצה, לתת לילדים במשפחות ברוכות ילדים, גם של חרדים, אגב, לא רק של ערבים, לתת להם את הדברים הבסיסיים.
מה קורה במשפחות האלה? את זה אני ראיתי ולזה עד, שהמשפחות האלה מתחילות לחסוך גם במקומות אחרים. גם ככה לתרופות אין להם מספיק כסף. את הכסף שהם מקבלים הם רוצים לחלק – וזה בדרך כלל במשפחות ברוכות ילדים, שהן מתחת לקו העוני. אז גם התחלואה יותר גדולה, גם ההוצאות על הילד יותר גדולות, כאשר יש יותר ילדים, ובאותו זמן מעלים להם את מחירי הדברים הבסיסיים. אני לא יודע איך ממשלה שאומרת שחרתה על דגלה את המצע החברתי הולכת בכיוון הזה. מה מתברר? ההיפך הגמור.
אני רוצה שכל אזרחי מדינת ישראל ישימו לב לזה שהממשלה הזו לא מיטיבה לא עם העניים ולא עם השכבות החלשות, והדגל החברתי הוא לא שלה. היא רק מתכננת מלחמות, והמלים על דמוקרטיה לכולם זה שקר אחד גדול. הדמוקרטיה צריכה לתת לבן-אדם לחיות בכבוד, לא רק לדבר, לא רק לבוא ולהגיד: הנה, אם אתה ערבי ובא לדבר בכנסת, זו הדמוקרטיה. זה לא נכון. אז גם לתת לבן-אדם לחיות בכבוד, להתפרנס בכבוד, להאכיל את הילדים שלו בכבוד, זאת הדמוקרטיה, והממשלה הזאת היא אנטי-דמוקרטית.
היו"ר אחמד טיבי:
אני מודה לך, חבר הכנסת עפו אגבאריה. יעלה ויבוא חבר הכנסת ישראל אייכלר. אני תוהה, גם אחרי מה שאמרתי – ואני מסכים עם חברי חבר הכנסת עפו אגבאריה, תמיד אומרים, מטיפים לנו חברי הכנסת של הליכוד: למה חברי הכנסת הערבים מדברים על הסכסוך, מדברים על עניינים מדיניים? הנה לכם נושא כלכלי חברתי ממדרגה ראשונה, ומי נמצא כאן?
יוליה שמאלוב-ברקוביץ (קדימה):
זה לא מספיק, אדוני היושב-ראש, צריך כל הזמן – – –
היו"ר אחמד טיבי:
אחמד טיבי, עפו אגבאריה ועוד כמה חברי כנסת יהודים. מי לא נמצא כאן? כל סיעת הליכוד, שמטיפה לנו מוסר כל הזמן. כדאי שהתקשורת הישראלית תעביר את המחזה הזה.
אברהם מיכאלי (ש"ס):
– – –
יוליה שמאלוב-ברקוביץ (קדימה):
אתה צריך לעשות את זה הרבה, אדוני היושב-ראש – – –
היו"ר אחמד טיבי:
איך זה להרגיש כאשר קוראים לכם "עוד כמה חברי כנסת יהודים", למרות שאתם ממפלגות שונות?
יוליה שמאלוב-ברקוביץ (קדימה):
אדוני היושב-ראש, תפרסם את זה יותר.
היו"ר אחמד טיבי:
כי לפעמים אומרים "חברי הכנסת הערבים".
אורלי לוי אבקסיס (ישראל ביתנו):
יש קונסנזוס בין אלה שנשארו, כי אני חושבת שכולנו באיזשהו אופן, יהודים וערבים, העניינים החברתיים האלה נוגעים לנו.
היו"ר אחמד טיבי:
אני חולק שבחים לאלה שנמצאים כאן ותוהה מה עושים אלה שלא נמצאים כאן.
יוליה שמאלוב-ברקוביץ (קדימה):
אדוני היושב-ראש, תשים לב כמה נשים יש באולם.
אנסטסיה מיכאלי (ישראל ביתנו):
– – – סגן יושב-ראש הכנסת, ואתה פוגע ופועל לא על-פי הזכות ולא על-פי התקנון, ואני חושבת שאסור לך, בפועל – – – לפגוע בבן-אדם ובחברי הכנסת ובכבודם. תיקח את זה בחשבון, כי אנחנו נגיש בקשה ותלונה לוועדת האתיקה – – –
אורלי לוי אבקסיס (ישראל ביתנו):
לא, פה הוא צודק.
היו"ר אחמד טיבי:
חכה, חכה, אני מבקש ממך להמתין. בואו נרחיב את היריעה בנושא החשוב הזה. חברת הכנסת אנסטסיה מיכאלי, אני מנצל את הסמכות שלי, הסמכות האבסולוטית שלי, אגב, כיושב-ראש הישיבה, ורוצה לתת לך להסביר את עצמך.
אנסטסיה מיכאלי (ישראל ביתנו):
אתה פועל פשוט לא כדין – – –
היו"ר אחמד טיבי:
מה, איך, בבקשה.
אנסטסיה מיכאלי (ישראל ביתנו):
אני לא אסביר את זה, אנחנו נדון על זה – – –
היו"ר אחמד טיבי:
לא, הציבור. יש מצלמות, הציבור רוצה להבין מה זה לא כדין, מה לא בסדר שיושב-ראש עשה שבעקבותיו את רוצה להגיש תלונה לוועדת האתיקה?
אנסטסיה מיכאלי (ישראל ביתנו):
– – – היא לא על-פי דין ולא על-פי התקנון ואנחנו – – –
היו"ר אחמד טיבי:
לציין שחברי כנסת שיזמו לא נמצאים? אני חושב שלא רק שזו סמכותו של היושב-ראש, אלא שזו חובתו של היושב-ראש. היושב-ראש ריבלין, אגב, בעיקר בזמן 40 חתימות, הוא כמעט קורא לאנשים הנמצאים בשמם ולאלה שלא באים גם כן, וטוב שהוא עושה את זה. אבל יפה שאת פה, אנסטסיה.
יוליה שמאלוב-ברקוביץ (קדימה):
אדוני היושב-ראש – – – ולהגיד שאתה צריך לעשות הצעות לסדר חברתיות של ערבים ישראלים שאתה באת לייצג, כל יום, ולעזוב את פלסטין כבר. לעזוב. לטפל בזה.
היו"ר אחמד טיבי:
להשאיר את פלסטין לך?
יוליה שמאלוב-ברקוביץ (קדימה):
כן. אני אטפל – – –
היו"ר אחמד טיבי:
את רוצה שאני אעזוב את פלסטין בשבילך?
יוליה שמאלוב-ברקוביץ (קדימה):
כן, אני אטפל בזה יותר טוב.
עפו אגבאריה (חד"ש):
את תטפלי בהם? את תטפלי בהם?
יוליה שמאלוב-ברקוביץ (קדימה):
יותר טוב מכם, בטוח.
יצחק וקנין (ש"ס):
– – –
אנסטסיה מיכאלי (ישראל ביתנו):
יוליה, תספרי – – –
היו"ר אחמד טיבי:
חַסְבַּנַא אלְלַה וַנִעְם אל-וַכִּיל.
יוליה שמאלוב-ברקוביץ (קדימה):
זה עכשיו לא בסדר.
קריאה:
– – –
היו"ר אחמד טיבי:
אני אגיד לך מה אמרתי לו.
יצחק וקנין (ש"ס):
אדוני היושב-ראש, לא מכבודו שאנחנו – – –
היו"ר אחמד טיבי:
הוא יפוצה פיצוי מלא על עוגמת הנפש שנגרמה לו. אני לא בטוח שנגרמה לו עוגמת נפש.
יצחק וקנין (ש"ס):
תן לו להתחיל לדבר.
היו"ר אחמד טיבי:
בבקשה, שלוש דקות במובן של שש.
ישראל אייכלר (יהדות התורה):
אדוני, אני מדבר אליך, אדוני היושב-ראש.
היו"ר אחמד טיבי:
בבקשה, אדוני.
ישראל אייכלר (יהדות התורה):
שימו לב איך מדרישתך, בקשתך הלגיטימית שנעסוק בעניינים חברתיים – – –
היו"ר אחמד טיבי:
לא אמרתי שתעסקו רק; אין לי תביעה – – – באלה שמטיפים. תעסוק גם בדברים מדיניים.
ישראל אייכלר (יהדות התורה):
אמרת בצדק שחבר הכנסת עפו אגבאריה עוסק בעניינים חברתיים, וציינת שאנשי הליכוד לא נמצאים פה, ובצדק.
היו"ר אחמד טיבי:
אמרתי שחברי כנסת הערבים שנמצאים פה – עפו ואחמד נמצאים כאן – ואלה שמטיפים להם מוסר לא נמצאים כאן.
ישראל אייכלר (יהדות התורה):
יפה, וככה נסחפנו בוויכוח לנושא של פלסטין כן פלסטין לא. שוב ברחנו מהנושא החברתי. זאת אומרת, נסחפנו כולנו שוב – – –
היו"ר אחמד טיבי:
גם לסכסוך יש היבט כלכלי-חברתי. הכול קשור.
ישראל אייכלר (יהדות התורה):
אבל אני מציע לא רק שהנציגים הערבים בכנסת יעסקו יותר בעניינים חברתיים; גם חברי הכנסת של הליכוד וגם חברי הכנסת כולם יעסקו יותר בעניינים חברתיים מאשר בעניינים מדיניים, שיש לנו השפעה קטנה מאוד עליהם.
אני גם מסכים עם חברת הכנסת לוי אבקסיס, שכשיושבים פה שני עיתונאים, כל המליאה מלאה, כי עוסקים ב"גלי צה"ל". וכשעוסקים במיליון ילדים ובאנשים רעבים המליאה כמעט – לא ריקה, אבל נמצאים בה מעט אנשים.
אני באמת רוצה לעסוק בעניין של ההתייקרויות האלה. מישהו אמר לי דבר – אני מתנצל מראש ואומר שאני לא כל כך מתמצא במחירי מכולת, אבל אמרו לי שמחירי הביצים והחלב עלו בשנה האחרונה בעשרות אחוזים. אני שואל: איזו מדינת רווחה היתה לנו לא מזמן, שעם כל הוויכוחים הפוליטיים הענייניים ידענו – אני כבר הזכרתי את זה ואני אזכיר שוב, שהיה פה שר אוצר בשם פנחס ספיר, שהיה שואל כל בוקר, או אומר שהוא שואל כל בוקר את עצמו: איך אני מאכיל 3 מיליון פיות?
היום לא צריך להגיד את זה בכלל. עומד ראש הממשלה בקונגרס הציוני בוושינגטון – וזה לא טעות דפוס; כן, זאת לא טעות דפוס.
היו"ר אחמד טיבי:
כן, זאת היתה כותרת באחד העיתונים – ב"ישראל היום". אגב, אני רוצה להעיר לחברת הכנסת מיכאלי שאני כיושב-ראש לא ניצלתי את סמכותי להוציא אותך מהמליאה כי שוחחת בטלפון לפני דקה.
ישראל אייכלר (יהדות התורה):
עומד ראש הממשלה בקונגרס, ואני מניח שהוא מתגעגע ומצפה שלפחות בכנסת תהיה לו כזאת תמיכה, והוא מספר שמדינת ישראל היא מדינה דמוקרטית, ויש בה רווחה, ויש בה כל כך הרבה טוב ומיטיב. טוב, אנחנו כולנו שמחנו בהצלחתו והרגשנו תחושה מאוד טובה, אבל הוא לא סיפר להם ששקר ענו בעולם לומר שמדינת ישראל יש בה צמיחה. יש בה צמיחה, גם אצל מובארק היתה צמיחה. מצרים צמחה על גדות הנילוס בווילות ובקוטג'ים. גם מדינת ישראל צומחת. תשאלו את האחים עופר ו-13 המשפחות העשירות איזו צמיחה גדולה יש במדינת ישראל. ודאי שיש צמיחה, אבל משום מה יש צמיחה – במיליון עניים ו-800,000 ילדים אמרת?
אורלי לוי אבקסיס (ישראל ביתנו):
למעלה מ-850,000 ילדים מתחת לקו העוני ו-1.5 אנשים.
שרת החקלאות ופיתוח הכפר אורית נוקד:
850,000 ילדים מתחת לקו העוני.
מישהו יכול לבוא לוושינגטון ולהגיד שבמדינה של 7 מיליון אנשים – שהוא מייצג מדינת רווחה? לספר ל-OECD ולספר לכולם כמה זאת מדינת רווחה? אני רוצה לומר לכם שזה נראה לי, כמו שאומרים, שזאת מדינה דמוקרטית בגלל שכל אחד יכול לצעוק פה, וזה נכון.
היו"ר אחמד טיבי:
כמה זמן אדוני צריך?
ישראל אייכלר (יהדות התורה):
כבר עברו שש דקות?
היו"ר אחמד טיבי:
4.5 דקות.
ישראל אייכלר (יהדות התורה):
4.5, אז עוד דקה וחצי, אני מאוד מצטמצם.
עינת וילף (העצמאות):
אבל אתה לא חושב שיש לכם אחריות להנצחת העוני בהדגשים של לימודי ליבה?
ישראל אייכלר (יהדות התורה):
יש לנו אחריות בהנצחת העוני בדבר אחד – שהשלמנו 63 שנה עם מדיניות קיפוח ואפליה נוראה. נלחמנו רק על דברים של "יידישקייט", מה שנקרא, דברים של השקפות ודעות, ולא נלחמנו על המנגנונים שבנו מערכת ששוללת את זכות התעסוקה מאדם חרדי שאין לו התארים וכל הדברים האלה שהחברה החילונית החליטה שהם דרושים כדי לקבל משרה ממשלתית. 700,000 משרות בשירות הציבורי חסומות בפני אנשים משכילים שהשכלתם איננה השכלה על המחקרים הסיניים אלא השכלה תורנית של אלפי שנות העם היהודי.
עינת וילף (העצמאות):
אין שום מניעה להשיג. שתי משפחות עובדות עם השכלה אקדמית – אין בהן עוני.
אורלי לוי אבקסיס (ישראל ביתנו):
יש, מה אין?
ישראל אייכלר (יהדות התורה):
זאת הבעיה? למה אין בהן עוני? את אמרת נכון – כי הם מקבלים משרה ציבורית, הם מתקבלים בבנק.
אני רוצה לספר לך שנשים חרדיות משכילות – – –
אורלי לוי אבקסיס (ישראל ביתנו):
גם אקדמאים נמצאים מתחת לקו העוני.
ישראל אייכלר (יהדות התורה):
הקשיבו נא. נשים משכילות חרדיות, עם תואר בהוראה, אני אומר לכם – עובדות, יושבות בבנקים כפקידות. הן יכולות להתקבל רק מטעם חברות כוח-אדם, ב-22 שקל לשעה, ולא מתקבלות כעובדות הבנק, כי לא מכירים בהוראה של "בית יעקב", שזה נשים משכילות ביותר. על זה היינו צריכים להילחם. זאת אשמתנו שלא דרשנו שהשכלה תורנית תיחשב לפחות כהשכלה אקדמית שאיננה רלוונטית למקצוע. כמובן, אני מדבר אקוויוולנטי לתואר אקדמי שאיננו רלוונטי. כמובן שמי שרוצה להיות רופא צריך ללמוד רפואה.
אורלי לוי אבקסיס (ישראל ביתנו):
העובדים הסוציאליים חיים מתחת לקו העוני. בוא נודה, גם הם.
ישראל אייכלר (יהדות התורה):
נכון. גם להיות עובדת סוציאלית זה מאוד קשה. ברוך השם, בזמן האחרון כבר יש כל מיני אפשרויות שגם נשים חרדיות תוכלנה להיות עובדות סוציאליות.
אבל המציאות היא ש-850,000 ילדים רעבים אינם תעודת כבוד, וזאת תעודת בושה לדמוקרטיה הישראלית. אי-אפשר להגיד שזאת דמוקרטיה בזה שאפשר לצעוק פה. זה נכון שאפשר לצעוק, אפילו יותר מדי.
שמעתי את חברת הכנסת שמאלוב והזדהיתי עם הרבה ממה שהיא אמרה, רק לא הבנתי מה היא עושה בקדימה, חברת הכנסת שמאלוב. הרי קדימה בממשלת שרון – זאת היתה הממשלה שהחליטה לחולל מהפכה במדינת ישראל, להפוך אותה ממדינת רווחה למדינת רווחים. בעוונותי, גם הליכוד היה אז בממשלה, וגם עוד אחרים שהיו בממשלה, בשנת תשס"ג, ב-2003, והמדינה החליטה, במקום לתת לאזרחים ולקחת מהם מסים כדי שיוכלו לתת להם, אז רק לקחת ולקחת. כמעט כבר אין היום שירות ממשלתי שניתן בלי כסף, בלי תשלום מלא. אם היו עושים outsourcing, מיקור-חוץ לרוב שירותי המדינה, זה היה עולה לנו יותר זול מאשר תקציב של 700 מיליארד שקל בשנתיים, שזה 350 מיליארד שקל בשנה. היינו יכולים לעשות את זה הרבה יותר זול.
לכן אני מבקש, אדוני היושב-ראש, שהכנסת תדון, אם בוועדת הכלכלה או בכל ועדה אחרת שתיקבע – – –
אורלי לוי אבקסיס (ישראל ביתנו):
הרווחה.
ישראל אייכלר (יהדות התורה):
הרווחה, איפה שתרצו. להחזיר – כן, אני אומר משהו מאוד סוציאליסטי ונורא: להחזיר את הפיקוח על מוצרי היסוד. כן, אני לא מתבייש להגיד את זה: להחזיר את הפיקוח על מוצרי היסוד, שזה ביצים, חלב ולחם. המדינה לא תצטרך לסבסד כל כך הרבה. היא מסבסדת מספיק את אילי ההון, ואין לי נגדם שום דבר. תודה רבה לכם.
היו"ר אחמד טיבי:
אני מודה לך. גברתי השרה, בבקשה, הבמה שלך.
שרת החקלאות ופיתוח הכפר אורית נוקד:
תודה.
אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, ראשית אני חייבת להבהיר שמדובר בעליית מחירים של מוצרי שהם בפיקוח, אז – – –
אורלי לוי אבקסיס (ישראל ביתנו):
עוד יותר חמור.
שרת החקלאות ופיתוח הכפר אורית נוקד:
אוקיי, אבל צריך לדעת את העובדות. עכשיו אני אתן את ההסבר, ויכול להיות שכשתשמעו אותו אז תבינו. אגב, אני גם חושבת שבאמת יש איזה טעם לפגם כאשר אנשים לא נמצאים ומחתימים כאן קבוצות שלמות של אנשים.
נסים זאב (ש"ס):
בשביל זה אני לא תקפתי את הממשלה.
שרת החקלאות ופיתוח הכפר אורית נוקד:
אינני יודעת מה הסיבה שאנשים אינם כאן. אגב, יכול מאוד להיות שבדרך כלל הצעות לסדר-היום הן ביום רביעי, וזה יום ירושלים, וביקשו שההצעה הזאת תעבור הפעם, וחלק מחברי הכנסת, שבדרך כלל בימי שלישי נוהגים לסייר – אינם. חבל שהם מחתימים.
היו"ר אחמד טיבי:
אולי הם מוזמנים לחתונה מסוימת?
שרת החקלאות ופיתוח הכפר אורית נוקד:
אין לי מושג. אגב, יכול מאוד להיות שחלק מחברי הכנסת ישמעו את מה שאני אומרת, ויכול להיות שגם יבינו שמקור עליית המחירים בתקופה האחרונה הינו עליית מחירי האנרגיה, עליית מחירי הגרעינים והשינויים שחלו בעלויות הייצור של החלב הגולמי מאז העדכון הקודם בחודש יוני 2009. מחודש יוני 2009 לא העלו את מחירי החלב. זאת האמת.
אורלי לוי אבקסיס (ישראל ביתנו):
אבל זה לא משנה את המציאות.
שרת החקלאות ופיתוח הכפר אורית נוקד:
אבל צריך לדעת שאין מה לעשות.
אורלי לוי אבקסיס (ישראל ביתנו):
הממשלה צריכה לאזן. לא משנה, אנחנו לא באים למצוא פה אשמים.
שרת החקלאות ופיתוח הכפר אורית נוקד:
אני, אגב, מאוד הסכמתי עם מה שאמרת לגבי החוק של "גלי צה"ל", מאוד הסכמתי. אבל פה אני חושבת שצריך להבין את העובדות.
אורלי לוי אבקסיס (ישראל ביתנו):
יש גם את המים. השאלה איפה הממשלה והכנסת כדי להציל את החלשים – זאת השאלה. אני לא אומרת שהיא אשמה, אני רק אומרת איפה היא כדי להציל אותם.
שרת החקלאות ופיתוח הכפר אורית נוקד:
אני ממשיכה. לגבי מחירי החמאה – נדמה לי שחברת הכנסת יוליה התייחסה לזה – הם עלו בשיעור גבוה יותר משאר המוצרים לאור העובדה שמחירי השומן והחמאה בעולם התייקרו מאוד בשנתיים האחרונות. אני רוצה לציין שבחודש ינואר האחרון מחיר החמאה התעשייתית עלה בשיעור של כ-30%.
העלאת מחירי המוצרים נעשתה בהתאם לנוהל הקבוע ועל-פי המלצות של ועדת המחירים שמשותפת למשרדי החקלאות והאוצר. הוועדה המליצה על העלאת מחירי – – –
ישראל אייכלר (יהדות התורה):
כשהמחירים יורדים בעולם, זה יורד גם פה?
שרת החקלאות ופיתוח הכפר אורית נוקד:
אז זה לא עולה.
ישראל אייכלר (יהדות התורה):
אבל זה לא יורד.
שרת החקלאות ופיתוח הכפר אורית נוקד:
זה לא עולה. גם זו בשורה.
קריאה:
– – –
שרת החקלאות ופיתוח הכפר אורית נוקד:
אני רוצה לציין שהוועדה המליצה על העלאת מחירי מוצרי החלב והביצים שבפיקוח בשיעור ממוצע של 6.5% ו-4.7% בהתאמה. אני רוצה לציין שבעדכון הקודם, שחל לפני כשלוש שנים, חלה הוזלה של המחירים בשיעור של כ-4.5%, כך שהעלייה כולה בשלוש השנים האחרונות מסתכמת בכ-2% בלבד.
אז מדובר בשינויים גלובליים במחירי הסחורות, והם אינם ייחודיים לארצנו. אם אנחנו נסתכל על השינוי הכולל במחירים לאורך השנים האחרונות, נראה שבסך הכול עליית המחירים לא היתה מאוד גבוהה, וברוב המוצרים העלייה לא חרגה מהעליות במדד במחירים לצרכן.
יוליה שמאלוב-ברקוביץ (קדימה):
אבל המשכורת – – –
שרת החקלאות ופיתוח הכפר אורית נוקד:
אני חייבת באמת לציין שדווקא מוצרים שבאמת הוצאו מפיקוח עלו בשיעור תלול הרבה יותר.
יוליה שמאלוב-ברקוביץ (קדימה):
אז אני צודקת.
שרת החקלאות ופיתוח הכפר אורית נוקד:
אבל זה לא הדיון.
יוליה שמאלוב-ברקוביץ (קדימה):
מה זאת אומרת? – – –
שרת החקלאות ופיתוח הכפר אורית נוקד:
אבל זה לא הדיון.
יוליה שמאלוב-ברקוביץ (קדימה):
אני הגשתי הצעה לסדר-היום – – –
שרת החקלאות ופיתוח הכפר אורית נוקד:
את הגשת הצעה לסדר-היום, אבל כרגע נעשתה רק העלאת מחירים במוצרים שהם בפיקוח.
יוליה שמאלוב-ברקוביץ (קדימה):
מה זאת אומרת? – – –
שרת החקלאות ופיתוח הכפר אורית נוקד:
לכן, אני מציעה להעביר את הנושא לוועדה המוסמכת.
יוליה שמאלוב-ברקוביץ (קדימה):
אבל הם לא מסובסדים. – – – מדברים על סבסוד.
שרת החקלאות ופיתוח הכפר אורית נוקד:
הוועדה המוסמכת – תחליט ועדת הכנסת, משום שלי לא כל כך ברור אם הוועדה המוסמכת היא – –
יוליה שמאלוב-ברקוביץ (קדימה):
למה? ועדת הכלכלה.
שרת החקלאות ופיתוח הכפר אורית נוקד:
– – ועדת הכלכלה או ועדת הכספים.
היו"ר אחמד טיבי:
ועדת הכלכלה.
שרת החקלאות ופיתוח הכפר אורית נוקד:
כלכלה.
יוליה שמאלוב-ברקוביץ (קדימה):
ועדת הכלכלה.
שרת החקלאות ופיתוח הכפר אורית נוקד:
אוקיי. תודה. זאת התשובה.
עפו אגבאריה (חד"ש):
– – –
היו"ר אחמד טיבי:
לפי דעת המזכירות, זו עבודת ועדת הכלכלה. אבל לפני שאנחנו מצביעים, חבר הכנסת נסים זאב – הצעה אחרת. בבקשה.
נסים זאב (ש"ס):
אדוני היושב-ראש, מעניין מאוד. כאשר במזנון הח"כים המחירים עלו ב-25%, אף אחד פה לא פצה פה. פתאום התרנגולים עלו קצת בכמה אחוזים, הביצים והחלב, וכולם צועקים געוואלד. הגרעינים שהתרנגולים אוכלים – זה לא עלה? אני רוצה לשאול אתכם.
יוליה שמאלוב-ברקוביץ (קדימה):
אז מה אתה אומר?
נסים זאב (ש"ס):
אני לא על זה מתלונן. שיעלו את המחירים.
עפו אגבאריה (חד"ש):
– – – אוכלים גרעינים?
נסים זאב (ש"ס):
אבל מה עושים בעלי משפחות כאשר צריכים לתת מענה לאלה שהם באמת נזקקי סעד? האם במקביל הממשלה עושה איזה צעד להשלים את הפערים שהולכים ומתרחבים, לצערי הרב, במשפחות ברוכות ילדים, והעוני הולך ומעמיק? זו הנקודה. אפשר להעלות. ברור שבעולם כל הנושא – המוצרים עולים, חומרי הגלם עולים, מוצרי המזון עולים, הנפט עולה. מה לא עושים? מה לעשות? בעולם הערבי יש השתוללות עכשיו ויש חוסר יציבות, וזה גורם לנו לכך שהנפט עולה, וכך הכול עולה – הכול עולה לנו במחירים שאנחנו משלמים את זה.
היו"ר אחמד טיבי:
שוב, הערבים אשמים גם בעליית מחירי הביצים כאן?
נסים זאב (ש"ס):
אין ספק. אין ספק. יש לזה השלכת רוחב. כאשר הנפט עולה בגלל חוסר היציבות, כל המוצרים עולים. אלה העובדות.
היו"ר אחמד טיבי:
תודה רבה.
נסים זאב (ש"ס):
לכן, אתה, אחמד טיבי, שאתה נמצא כרגע כיושב-ראש – – –
עפו אגבאריה (חד"ש):
היום הוזילו את הבנזין, את הדלק.
נסים זאב (ש"ס):
כן, אבל תסתכל במהלך השנה האחרונה.
יוליה שמאלוב-ברקוביץ (קדימה):
– – –
היו"ר אחמד טיבי:
חבר הכנסת – – –
נסים זאב (ש"ס):
העלייה של הדלק בעולם היא לפחות ב-40% בשנה האחרונה.
היו"ר אחמד טיבי:
– – – נסים זאב.
נסים זאב (ש"ס):
זה בשנה האחרונה. אז אם זה יורד ב-1% או 2%, אומנם זו הוזלה, אבל היא לא משמעותית.
לכן, אדוני היושב-ראש, אני חושב שהממשלה צריכה לתת דגש על משפחות ברוכות ילדים, משפחות שבאמת הם נצרכים – לתת להן מענה מתאים.
יוליה שמאלוב-ברקוביץ (קדימה):
– – –
היו"ר אחמד טיבי:
תודה רבה. אבל חשוב שהציבור ישמע שנציג סיעת ש"ס, חבר הכנסת נסים זאב, אמר: תעלו את המחירים. לא נורא. תעלו את המחירים. זה מה שאמרת. חשוב שאתה אומר את הדברים.
נסים זאב (ש"ס):
אתה לא מבין. לא רק שאתה לא שומע – – –
היו"ר אחמד טיבי:
אתה אמרת את זה. אחר כך תיקנת את זה – לפצות במנגנונים אחרים.
נסים זאב (ש"ס):
אתה לא רק לא מבין – – –
היו"ר אחמד טיבי:
אבל אתה תומך בעליית מחירים.
נסים זאב (ש"ס):
– – –
היו"ר אחמד טיבי:
אתה תמכת בעליית מחירים – – –
יוליה שמאלוב-ברקוביץ (קדימה):
– – – ביצים, אבל לא בעליית דלק.
עינת וילף (העצמאות):
אבל, אחמד, אין לך מנדט לקחת מהליכוד או מש"ס, אז מה אתה רוצה?
היו"ר אחמד טיבי:
אבל אני יכול להעיר את תשומת לב הציבור, והדברים שלו הם דברים חשובים. מדובר על חבר כנסת ותיק, שבדרך כלל נואם בסוף כל אייטם, יעני בכל נושא דיון.
נסים זאב (ש"ס):
לפחות תנסה להבין את מה שאמרתי.
היו"ר אחמד טיבי:
אוקיי. אתם מקבלים את ההצעה להעביר לוועדת הכלכלה – הצעת השרה? אייכלר?
ישראל אייכלר (יהדות התורה):
כן.
היו"ר אחמד טיבי:
עפו?
עפו אגבאריה (חד"ש):
כן.
אורלי לוי אבקסיס (ישראל ביתנו):
אם כולם מסכימים. אני חשבתי רווחה – – –
יוליה שמאלוב-ברקוביץ (קדימה):
למה לא שאלת אותי, אדוני היושב-ראש?
היו"ר אחמד טיבי:
אני ואת מסכימים.
יוליה שמאלוב-ברקוביץ (קדימה):
אני מבקשת, כן.
היו"ר אחמד טיבי:
שנינו מסכימים. אבל שוב, אני מוצא צורך – – –
אנסטסיה מיכאלי (ישראל ביתנו):
– – – אנחנו נצביע בשביל זה.
אורלי לוי אבקסיס (ישראל ביתנו):
כלכלה?
היו"ר אחמד טיבי:
את דיברת בטלפון, ולכן לא הבנת את מה שאני אמרתי.
אורלי לוי אבקסיס (ישראל ביתנו):
כלכלה.
אנסטסיה מיכאלי (ישראל ביתנו):
– – –
היו"ר אחמד טיבי:
מה קורה לאנסטסיה? זוהי כותרת הדיון היום. מה קרה לך, אנסטסיה?
אנסטסיה מיכאלי (ישראל ביתנו):
אנחנו מוכנים – – –
היו"ר אחמד טיבי:
אוקיי. אולי אני רוצה להציע למזכירות שבדיון הבא על עליית מחירים להזמין לכאן את רזי ברקאי וספי עובדיה. חברת הכנסת אורלי, את מקבלת?
אורלי לוי אבקסיס (ישראל ביתנו):
כן. – – –
עינת וילף (העצמאות):
כן. – – –
היו"ר אחמד טיבי:
הצעתם. כן, כן.
אורלי לוי אבקסיס (ישראל ביתנו):
– – – שדרן תורן – – –
היו"ר אחמד טיבי:
אז אנא.
שרת החקלאות ופיתוח הכפר אורית נוקד:
גם מרשת ב'.
היו"ר אחמד טיבי:
רזי ברקאי, ספי עובדיה, רם בנימיני, נא להיות במשכן בעת הדיון על עליית המחירים.
אורלי לוי אבקסיס (ישראל ביתנו):
גם דקל יכול להיות פה. – – –
היו"ר אחמד טיבי:
דקל יביא יותר רייטינג.
עפו אגבאריה (חד"ש):
רזי ברקאי.
היו"ר אחמד טיבי:
אוקיי. רזי ודקל. תודה רבה.
אנחנו עוברים להצבעה.
יוליה שמאלוב-ברקוביץ (קדימה):
ברוך השם.
היו"ר אחמד טיבי:
מי שבעד – הוא בעד העברה לוועדת הכלכלה, ומי שהוא נגד – הוא בעד הסרה.
יוליה שמאלוב-ברקוביץ (קדימה):
מה אמרה השרה?
אורלי לוי אבקסיס (ישראל ביתנו):
הסרה מסדר-היום.
יוליה שמאלוב-ברקוביץ (קדימה):
– – –
היו"ר אחמד טיבי:
הסרה מסדר-היום.
עינת וילף (העצמאות):
אנחנו בעד השרה.
הצבעה מס' 2
בעד ההצעה להעביר את הנושא לוועדה – 12
נגד – אין
נמנעים – אין
ההצעה להעביר את הנושא לוועדת הכלכלה נתקבלה.
היו"ר אחמד טיבי:
אנסטסיה, את לא חייבת לעזוב. בכל זאת, נשאר עוד – – –
אורלי לוי אבקסיס (ישראל ביתנו):
מצביעים גם על רזי ברקאי?
היו"ר אחמד טיבי:
מה נעשה בלי אנסטסיה?
עינת וילף (העצמאות):
אבל היא לא ניצלה את ההזדמנות שלה לדבר, כשהזכרת את השם שלה – – –
היו"ר אחמד טיבי:
נכון, נכון, נכון.
ובכן, אנחנו עוברים לנושא הבא שעל סדר-היום – – –
קריאה:
תוצאות.
היו"ר אחמד טיבי:
תוצאות: בעד – 12, אין מתנגדים ואין נמנעים. לכן, הוחלט להעביר את ההצעה לדיון בוועדת הכלכלה.