קטע מדברי הכנסת
הצעה לסדר-היום
מחסור במשרות אימאמים ושיקולים זרים במינוים
היו"ר רוחמה אברהם-בלילא:
אנחנו עוברים לנושא הבא על סדר-היום: מחסור במשרות אימאמים ושיקולים זרים במינוים, הצעה לסדר-היום מס' 5420, של חבר הכנסת מסעוד גנאים. ישיב, אני מניחה, כבוד השר מרגי במקום שר הפנים אלי ישי. בבקשה. לרשותך שתי דקות.
מסעוד גנאים (רע"ם-תע"ל):
כמה?
היו"ר רוחמה אברהם-בלילא:
עשר, רציתי לבדוק ערנות.
מסעוד גנאים (רע"ם-תע"ל):
שתי דקות? שלוש דקות?
השר לשירותי דת יעקב מרגי:
היא התכוונה שאתה לא חייב לנצל אותן.
היו"ר רוחמה אברהם-בלילא:
לא, רציתי לבדוק ערנות.
מסעוד גנאים (רע"ם-תע"ל):
גברתי היושבת-ראש, כבוד השר, חברי חברי הכנסת, אף-על-פי שהשר שישיב במקום שר הפנים הוא השר – לא הדתות, לשירותי דת, נכון? – אני לא יודע למה העדה המוסלמית, המוסלמים הם תחת הסמכות של שר הפנים ולא הדתות.
השר לשירותי דת יעקב מרגי:
אני אענה לך.
מסעוד גנאים (רע"ם-תע"ל):
לא, אנחנו מבקשים להעביר אותנו, להעביר אותנו משר הפנים לשר לשירותי דת.
גברתי היושבת-ראש, חברי חברי הכנסת, אני רוצה לדבר, האמת, על שני דברים. דבר ראשון זה העניין של המחסור במשרות אימאמים ותקנים. אני מסתובב בכפרים ובערים הערביים. הכול הולך במשרד הפנים הפוך – מסגדים מתרבים, נבנים יותר, הצורך במשרות עולה, אבל המינוי של משרד הפנים הוא פחות. בעיר שלמה, למשל, שיש בה שישה מסגדים, אתה תמצא רק או אחד או שניים שהם ממונים על-ידי משרד הפנים, והשאר, השאר או שהם אימאמים בהתנדבות או שוועד המסגד הוא שנותן משכורת או שכל עמותת צדקה כלשהי, היא נותנת להם. ואני שואל למה.
המצב הזה לא חדש. את הנושא הזה העליתי לפני כשנה או חצי שנה, את העניין של המחסור באימאמים, במואזינים. המואזין, זה שקורא לתפילה; האימאם, זה שנושא את התפילה מול כל האנשים וקהל המאמינים במסגד.
בזמנו היתה תשובת משרד הפנים שאין תקנים ואין משרות. ופה אני רוצה להעלות דבר: מה עם הרכוש והכסף של הווקף המוסלמי? למה לא לנצל אותו לפחות, לפחות אם המוסלמים לא כל כך מנצלים אותו ולא נותנים להם לנצל אותו, והמדינה, והממשלה, השתלטה על כל הרכוש של הווקף המוסלמי; אז למה לפחות לא לממן בו משרות ותקנים לאימאמים? למה לאימאם לסבול?
זו עבודה, ואני מכיר אותה מקרוב. זו עבודה שלמה שמחייבת זמן, מחייבת מאמץ. לכן על האימאם להשתכר – להיות לפחות עם משרה שהיא קבועה וממומנת. הוא יכול להתנדב, אבל עד מתי? הוועד של המסגד יכול לתת לו, אבל גם – עד מתי? איפה האחריות והסמכות של המדינה ושל המשרד הרלוונטי, שזה משרד הפנים? אם אתם אומרים: אין, אז בבקשה, יש לכם הרכוש, הכספים של הווקף המוסלמי. תממנו את המשרות האלה מהרכוש הזה ומהכסף הזה. זו נקודה ראשונה.
נקודה שנייה, והיא העיקרית – הדרך שבה ממנים אימאמים: יש מכרז, אחר כך יש מבחן, אחר כך יש ועדה שמראיינת, והיא בסוף מחליטה. בוועדה הזאת יש שתי בעיות: בעיה ראשונה ורצינית – ואני מבקש את תשומת לבו של כבוד השר – אי-אפשר שכאשר מדברים על תקן ומשרה לאימאם מוסלמי, מתוך חמישה בוועדה רק אחד הוא מוסלמי, והשאר, עם כל הכבוד ליהודים, עם כל הכבוד לאחינו הדרוזים – אבל כאשר מדובר במשרה, בתקן של אימאם מוסלמי למוסלמים, איך אפשר שיהיה רק נציג מוסלמי אחד בוועדה הזאת שמונה חמישה אנשים? איך ידעו מהם הקריטריונים – – –
גאלב מג'אדלה (העבודה):
איך מתמנה המקביל לאימאם בתפקיד בעדה הדרוזית?
מסעוד גנאים (רע"ם-תע"ל):
בוודאי לא באותה צורה. בלי לדעת, אני לא יודע בדיוק. אבל אני מניח שהרבנים – איך ממנים אותם? יש נציג מוסלמי שם? בטח אין. אני חושב שזה עוול, עוול. לפחות רוב הוועדה צריך להיות מורכב ממוסלמים, שידעו במה מדובר. זה אימאם מוסלמי, עליו לדעת בקוראן, בסונה, בחדית', דברים שמוסלמים מכירים. עם כל הכבוד לידע של כל אחד שאינו מוסלמי – ואני מברך על הידע הזה – כדי למנות ולבחור אדם על-פי קריטריונים מקצועיים, על-פי הידע שלו והכשרון שלו בדת האסלאם או בשריעה, מוסלמים צריכים לשבת שם. זה דבר אחד.
שנית, בכל מיני מקומות שהסתובבתי היו מכרזים. לצערי הרב, הוועדה בחרה בזה שמקצועית הוא פחות טוב מאחרים. יש לי שמות, אבל מעל הדוכן אני לא רוצה להגיד שמות.
אני בא לדבר השלישי והחשוב – השיקול של השב"כ. הגיע הזמן – האימאם הוא משרה מכובדת. יש לזה קריטריונים שהם מקצועיים. אסור תמיד לתת לשיקול של השב"כ את המשקל המכריע, המשקל המכריע. הדבר הזה כתוב, אני לא מביא את זה. לפני שנה, ב-2010, היה איזה אימאם מיפו שערער על החלטת ועדת משרד הפנים שפסלה אותו, כי השב"כ אמר להם לפסול אותו, כי הוא מסוכן לביטחון המדינה. בסוף התברר שהאדם מקורב לתנועה האסלאמית ולכן פסלו אותו. הוא ערער לבית-המשפט, ושם, בכבודו ובעצמו, הממונה באגף העדות הדתיות על המחלקה המוסלמית, מר יעקב סלמה, אמר בפירוש שכן. כן, השב"כ מתערב; כן, אנחנו מביאים בחשבון את מה שאומר השב"כ, ואם הוא אומר על מישהו שהוא מסוכן, אנחנו מביאים את זה בחשבון ופוסלים אותו. אבל בסוף מתברר שזה מין רדיפה פוליטית. לסכן את ביטחון המדינה לחוד, ולהשתייך למפלגה, לתנועה, זה דבר אחר.
חזרתי לימים עברו, והתברר לי שהעניין של מניעת משרה בגין השקפה פוליטית התעורר בראשית המדינה, בעתירתו של ד"ר ישראל אלדד, שהיה ממפקדי הלח"י – ידוע – נגד דוד בן-גוריון, שהיה ראש הממשלה ושר הביטחון, שביקש למנוע את העסקתו כמורה, בטיעון שהוא מטיף לשימוש בנשק נגד חיילי צה"ל. אז בג"ץ קיבל את עתירתו של ישראל אלדד – –
גאלב מג'אדלה (העבודה):
אביו של פרופסור אלדד.
מסעוד גנאים (רע"ם-תע"ל):
כן. – – ובג"ץ פסל את התערבותה של רשות ביטחונית בענייני חינוך בלי שהחוק מסמיכה לכך. אז למה השב"כ עדיין מתערב במינויים האלה? אני רוצה את התייחסותו של כבוד השר.
עניין רביעי ואחרון – אני לא יודע אם כבוד השר הכין את עצמו לכך – יש תקציבים במחלקת העדות הלא-יהודיות שמיועדים לשיפוץ מסגדים ושיפוץ בתי-קברות. לצערי הרב, אף שהמוסלמים הם 90%, הם מקבלים פחות מ-40% מתקציבים אלה. והשאר – סחתיין, השאר שייקחו, אני לא נגד. אני לא נגד אחינו הנוצרים והדרוזים, אבל צדק בחלוקה, בחלוקת התקציבים האלה.
אבל העניין המרכזי, כבוד השר, הוא העניין של דרך המינוי, שלפי דעתי אינה מקצועית, כאשר ועדה יושבת ורוב חבריה אינם מוסלמים, וגם התערבותו של השב"כ. תודה.
היו"ר רוחמה אברהם-בלילא:
תודה לך, חבר הכנסת. אמרתי לך ששתי דקות תשאיר בסוף.
גאלב מג'אדלה (העבודה):
הוא מעביר אלי.
היו"ר רוחמה אברהם-בלילא:
כבוד השר, בבקשה.
השר לשירותי דת יעקב מרגי:
גברתי היושבת-ראש, גברתי השרה, מכובדי חברי הכנסת, בטרם אשיב על ההצעה לסדר-היום, חבר הכנסת גנאים, לגבי השאלות ששאלת: הסוגיה של העדות הדתיות נמצאת כרגע בעבודה לקראת הכנה של הצעת מחליטים להעברה למשרד לשירותי הדת. ההערכה שלי היא שזה יגובש בזמן הקרוב ויבוא על פתרונו.
שאלת איך ממנים רבני שכונות. איך אומרים? צרת רבים נחמת טיפשים. כבר שש שנים תקנים לרבני שכונות במדינת ישראל מוקפאים ואין מינויים. אז אם אתה רוצה להתנחם קצת, יש לך.
לגופה של ההצעה לסדר-היום – 1. תקנים לאימאמים וכרוזים, מה שנקרא מואזין – המשרד מעסיק 312 אימאמים וכרוזים במסגדים. המשרד קיבל תוספת של 40 תקנים חדשים, 20 תקנים לשנת 2011 ועוד 20 תקנים לשנת 2012. המשרד בהליכים לאיוש משרות אלה. באופן כללי, לא כל המסגדים במדינה מעוניינים במינוי אימאם עובד מדינה, ולא ניתן לחייב אותם.
2. מזה שנתיים המשרד השיג הסכם חדש להעסקת אנשי דת שבו היו תוספות שכר של עד 25%. בהחלט שכרם השתפר מאוד, והוא היום עולה בהרבה על שכר המינימום.
3. קיימים קריטריונים ברורים לאיוש משרות האימאמים: א. מתפרסם מכרז ובו דרישות המשרה; ב. המועמד חייב להיות בעל השכלה תיכונית לפחות, תושב המקום, בעדיפות לבעלי השכלה וניסיון דתי; ג. המועמדים עוברים בחינות דת בכתב ובעל-פה על-ידי צוות אנשי דת מוסלמים; ד. מועמדים שעברו את הבחינות בהצלחה מוזמנים בפני ועדת מינוי, שקולטת את המועמד המתאים ביותר למשרת אימאם עובד מדינה.
4. לשאלתך לגבי השב"כ – השב"כ אינו מעורב במינוים של אנשי הדת ואינו קובע מי מתמנה למשרה. ועדת המינוי קובעת מי נקלט למשרה. שירותי הביטחון מחויבים על-פי חוק ליידע משרדי ממשלה אם קיים מידע על עובד מדינה, אך אינם מתערבים במינוי.
5. אימאמים עובדי מדינה מחויבים לפעול לפי הוראות התקשי"ר, וכל פעילות פוליטית אסורה עליהם. לא נדרש מהם יותר ממה שנדרש מכל עובד מדינה אחר.
6. המינויים הינם ענייניים, מקצועיים, אינם מושפעים משיקולים זרים, ולא תמיד תואמים את שאיפותיהם של אנשי ציבור שמעוניינים בזה או באחר, השואפים למנות את המועמדים המקורבים אליהם משיקולים, כנראה, לא ענייניים.
המשרד אומר – כל המינויים שהיו בשנים האחרונות נעשו בשקיפות מלאה, ומשרד הפנים מוכן לכל ביקורת של כל גורם המוסמך על-פי חוק. הוא ישתף פעולה בנפש חפצה, ברצון רב. תודה רבה.
היו"ר רוחמה אברהם-בלילא:
תודה רבה לך, כבוד השר.
השר לשירותי דת יעקב מרגי:
מה שתרצה.
היו"ר רוחמה אברהם-בלילא:
מה זה מה שתרצה? דיון בוועדת הפנים?
מסעוד גנאים (רע"ם-תע"ל):
בסדר.
היו"ר רוחמה אברהם-בלילא:
כבוד השר מסכים?
השר לשירותי דת יעקב מרגי:
מה שירצה, אין בעיה.
היו"ר רוחמה אברהם-בלילא:
עמדה נוספת – חבר הכנסת גאלב מג'אדלה, בבקשה.
גאלב מג'אדלה (העבודה):
גברתי היושבת-ראש, מכובדי השר, כבוד השרה, אנחנו היינו בכובע הזה. הכינו לנו לפעמים במקום שר אחר תשובה כתובה. אין לנו טענות אליך.
הצעה שלי – כדי שהנושא והנושאים ייבדקו לעומק ובצורה ראויה, בפורום מקצועי מכובד, אני ממליץ לך, מהיכרותי עם כבודו, לזרז את הליך העברת שירותי דת לעדות למשרדך, ויפה שעה אחת קודם. אחר כך נדון בצורה מכובדת ומסודרת בדברים ואתה תגלה שמה שכתוב במכתב הזה רחוק לא מעט מהאמת. תודה רבה.
היו"ר רוחמה אברהם-בלילא:
תודה רבה לך, חבר הכנסת גאלב מג'אדלה.
אם כך, אנחנו נעבור להצבעה. בעד – להעביר את זה לוועדת הפנים של הכנסת. בבקשה, חברים.
הצבעה מס' 14
בעד ההצעה להעביר את הנושא לוועדה – 6
נגד – אין
נמנעים – אין
ההצעה להעביר את הנושא לוועדת הפנים והגנת הסביבה נתקבלה.
היו"ר רוחמה אברהם-בלילא:
אם כך, בעד הצביעו שישה, לא היו מתנגדים ולא היו נמנעים. לפיכך אני קובעת שהנושא הזה יעבור לדיון בוועדת הפנים של הכנסת.