קטע מדברי הכנסת
הצעות לסדר-היום
עליות המחירים במשק עקב המדיניות הכלכלית הכושלת
היו"ר ראובן ריבלין:
רבותי, אני מבקש להזמין את המבקשים הבאים. הצעות לסדר-היום בנושא: עליות המחירים במשק עקב המדיניות הכלכלית הכושלת, שאליהן נרשמו שני חברי כנסת, מס' 5481 ו-5482. חבר הכנסת שנוכח כאן הוא חבר הכנסת יעקב כץ, שבדרך כלל נוכח, ואנחנו נשמע אותו.
יצחק כהן (ש"ס):
– – –
היו"ר ראובן ריבלין:
מודיע לנו השר שמחון שאתה צריך לענות על ההצעות הראשונות, או שהוא יענה על כל ההצעות יחד וגם יתייחס לנושא המיסוי. אני מציע שתחלקו את העבודה ביניכם. בבקשה.
יעקב כץ (האיחוד הלאומי):
אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, חברי מכובדי השרים, ראשית הייתי רוצה להודות לחברת הכנסת דליה איציק, יושבת-ראש סיעת קדימה, שאפשרה לי לדבר על חשבון הסיעה. אני לא יודע איפה היא, אבל תודו לה בשמי.
כיוון שמדובר על עליית מחירים, והיושב-ראש שמע אותי פעמים מספר מדבר על נושא הבנייה, מי שהקשיב לחדשות היום, התבשרנו – במובן שלילי, לא חיובי – שברבע הראשון של השנה לעומת הרבע הראשון אשתקד מחירי הבנייה עלו בלמעלה מ-12%.
היו"ר ראובן ריבלין:
ב-25% בחיפה.
יעקב כץ (האיחוד הלאומי):
מחירי הדירות עלו ברבע הראשון של השנה לעומת הרבע הראשון אשתקד בלמעלה מ-12% בממוצע ארצי. כפי שהיושב-ראש אמר, בחיפה בלבד – בלמעלה מ-25%. אני עומד ומתריע כבר זמן רב, ואמרתי את זה גם בפגישות רבות שביקשתי להיפגש עם שר האוצר במשרדו, לא רק בצורה אקראית פה בכנסת, וגם בפגישות עם פרופסור אקשטיין, סגן הנגיד, וגם בשיחות אקראיות עם הנגיד עצמו. אמרתי שעם כל ה-IQ הגבוה של מקבלי ההחלטות, לפעמים אדם יכול להיות עם IQ גבוה אבל אין לו שכל. צריך גם שכל, לא רק IQ. בלשון הגמרא, במסכת ברכות: "פוק חזי מאי עמא דבר" – לך תראה ברחוב מה העם חושב. כל התרגילים הפיננסיים לא יועילו אם ראש ממשלת ישראל, אדוני היושב-ראש, יורה על הקפאת בנייה מכוונת. כשיש הקפאת בנייה מכוונת, אדוני היושב-ראש, וכשבצורה מלאכותית אין בנייה, זה מביא אוטומטית לדברים הנוראים האלה, ופה אני רוצה לצאת ידי חובה של הדבר הזה.
כיוון שנשארו לי עוד דקות רבות – יושב-ראש הכנסת התבטא היום ושמענו את התבטאותו בנושא משפחת שליט; נושא כאוב מאוד הוא הנושא של שבייתו של שליט על-ידי ארגון הטרור "חמאס". רציתי קודם כול לומר שמשפחת שליט צודקת בדרישתה מממשלת ישראל להכביד את ידה על ארגון הטרור הנקרא "חמאס". לצערנו הרב, ראש הממשלה – ובעצם זה שר הביטחון, שהוא בעצם מנהל את המדינה בפועל ולא ראש הממשלה, אף ששר הביטחון אין לו לא מפלגה, או יש לו מפלגה אבל אין לו מצביעים ולפי כל הסקרים הוא לא מקבל אפילו מנדט אחד בבחירות הבאות, אבל הוא עדיין נואם נאומים ועדיין הוא יושב על אוזנו ועל עורקו של ראש הממשלה. התנהגותה של ממשלת ישראל בנושא ה"חמאס" היא מבישה, היא מביישת, היא משפילה, והיא בעצם הראשונה שגורמת לכך שגלעד שליט עדיין בכלא, משום שאפשר היה לגרום לכך ש"חמאס" יזחלו על הברכיים כדי לבקש לשחרר אותו, וממשלת ישראל, בנושא הזה, לא עושה דבר.
אבל אני רוצה להוסיף עוד מלה, אולי קצת בשונה מהסגנון שהתראיין בו היום יושב-ראש הכנסת. אני לא חושב שיש קונסנזוס לאומי – מעולם לא היתה הצבעה בעם ישראל – על הדרך שבה צריך לטפל בנושא של גלעד שליט. משפחת שליט לא נבחרה לנהל את מדינת ישראל. היא, כמו משפחות רבות, נדרשת לפי החוק, כמו שכולנו נדרשים לפי החוק, לשלוח את ילדינו לשרת בצבא ולשרת במיטב היחידות. מוטלת על מדינת ישראל החובה לעשות את כל המאמצים לשחרר גם חייל שנשבה. אבל לפני ממשלת ישראל הנבחרת, השב"כ, המוסד – ונמצא פה ראש שב"כ – עומדים שיקולים ונתונים, שחובתם לחשוב בצורה כוללת, או, בלשון המקראית, בצורה אסטרטגית ארוכת טווח, ולא מהמותן, על מכלול הנושאים שמדינת ישראל נדרשת אליהם. זה לא נושא למשאל עם וזה לא נושא לאווירה תקשורתית, ומעולם עם ישראל לא נדרש, לא הביאו אליו את הנתונים, זו לא היתה הצבעה, ואמרו לו שבמידה שישחררו את גלעד שליט עבור המרצחים האלה והאלה יקרה כך וכך לעם ישראל בעתיד, יקרה כך וכך לעם ישראל בהווה. ויכול להיות שעם ישראל אז היה מקבל החלטה שונה ממה שהתקשורת משדרת היום. יכול להיות. הוא לא היה רוצה שמדינת ישראל אולי תושמד או תיעלם.
אנחנו יודעים שארצות-הברית של אמריקה – שאנחנו כל כך שומעים לה, וזה נראה לפעמים שראש הממשלה עושה רק מה שאובמה אומר לו – ממשלת ארצות-הברית מעולם לא נכנעה לארגוני טרור, גם כשהם שובים את חייליהם. היא לא מנהלת אתם משא ומתן.
אני אומר, שאם משפחת שליט החליטה שהיא מנהלת את המדינה והיא רוצה לנהל את המדינה ומדינת ישראל חייבת לעבוד לפי הרצונות והרעיונות של משפחת שליט – תקים מפלגה, או, כמו שעכשיו ברק השתלט על מפלגה, תודיע למפלגת קדימה שהיא המייצגת אותה, אני לא יודע, שתחבור אליה יחדיו, כשהנושא המרכזי בבחירות הבאות יהיה שחרורו של גלעד שליט בכל תנאי, לא משנה האיומים האסטרטגיים, לא משנה ההרוגים, לא משנה הנפגעים. שום שיקול לא עומד, חוץ משחרורו של גלעד שליט, ונראה מה עם ישראל יחליט.
אבל, עם כל הכבוד לנועם שליט, עם ישראל לא בחר בו לנהל את המדינה, ואין רשות למשפחה, ככל שהיא תהיה החשובה ביותר, להשתלט על המדינה ולבוא ולומר: אתם תנהלו את הדברים כפי שאנחנו רוצים ויהי מה. על זה אני מדבר, וזה מדינה דמוקרטית.
קריאה:
– – –
יעקב כץ (האיחוד הלאומי):
סליחה, סליחה. ולכן, אני טוען שאומנם אנחנו דורשים מראש הממשלה לפעול ולהכביד את ידו. לא נעשה דבר לגבי ה"חמאס" עד יום זה, עד רגע זה, בהכבדת התנאים כלפי ה"חמאס". הם חוגגים בכלא, הם לומדים, הם אוכלים, הם שותים, נהנים וחוגגים, וממשלת ישראל עושה אין, מחולשה, מעליבות, ממסכנות, גם בתקיפת המחבלים, גם בשביית המרצחים, גם בשביית המנהיגים, גם במחיר אחר. שום דבר לא נעשה. ולכן, בזה משפחת שליט צודקת.
אבל אין – משפחת שליט לא יכולה לבוא ולומר לעם ישראל ולממשלת ישראל: זאת דרכנו; או שתקבלו אותה, או שאנחנו נהפוך את המדינה. הם לא נבחרו לכך. ואם הם רוצים ככה, הם צריכים להביא את זה לבחירות, או לאמץ כמה מפלגות ולהביא את זה לדיון ציבורי, והציבור יחליט אם הוא חפץ בכך או לא חפץ בכך.
כפי שהיושב-ראש תמיד אומר: אנחנו חיים במדינה דמוקרטית, לא מדינה טוטליטרית – לא טוטליטרית, לא על-ידי תקשורת, ולא על-ידי משפחה, ולא על-ידי טייקונים, ולא על-ידי מישהו שהוא בעל כוח, איזה כוח שלא יהיה, גם אם היסוד של הדברים הוא מוסרי. את זה רציתי להגיד ליושב-ראש.
בנושא נוסף רציתי לומר – התבטא אתמול נשיא מדינת ישראל בפגישתו עם אנשי הסגל הדיפלומטי של המדינות.
היו"ר ראובן ריבלין:
הסגל הדיפלומטי.
יעקב כץ (האיחוד הלאומי):
הסגל הדיפלומטי. והוא הזכיר ואמר שאם – והזכירו את זה בחדשות פעם אחר פעם, שעה אחר שעה. חברי חברי הכנסת, סגן השר איציק כהן, כדאי שתקשיב. אז אמר הנשיא והזכיר – ורציתי לשאול באמת את סגן יושב-ראש הכנסת אם הוא בקי בתורה ובהלכה ובאגדה – הזכיר ואמר שהגדה המערבית, במידה שהיא תהיה שקטה, אז הדין שלה יהיה כזה, ובמידה שהיא לא תהיה – דיבר על ארץ-ישראל וקרא לה הגדה המערבית. אני אמרתי הרבה פעמים וכתבתי מכתבים והודעתי לנשיא מדינת ישראל שברגע שהוא נהיה נשיא, הוא לא חבר קדימה, והוא לא מייצג מיעוט בעם. הוא מייצג את כלל ישראל לדורותיו, בוודאי את עם ישראל בדור הזה, באיזו אמירה קונסנזואלית שמייצגת את עם ישראל. ארץ-ישראל – אני חיפשתי גם בגימטריות, מולה. חבר הכנסת מולה, חיפשתי גם בכתבים שלכם באמהרית אם מופיע בספר כלשהו יהודה ושומרון בשם "הגדה המערבית".
שלמה מולה (קדימה):
לא.
יעקב כץ (האיחוד הלאומי):
בתורה כולה, בתלמוד, במדרשים, בספרי הציונים – – –
ישראל אייכלר (יהדות התורה):
חבר הכנסת כץ, הגדה המערבית זה שתי גדות לירדן.
יעקב כץ (האיחוד הלאומי):
כן. שתי גדות לירדן, זו שלנו, זו גם כן. או הגדה המערבית של המיסיסיפי. לא מופיעות המלים "הגדה המערבית". אני קורא את הספרים של הנשיא לשעבר, עליו השלום, ויצמן, בדיוניו עם סר בלפור, ועם כל – מעולם לא הופיעו המלים "הגדה המערבית". ודאי שכשעומד הנשיא, אני בוודאי חושב שהוא לא רשאי לדבר על פירוק יישובים. אני חושב שהנשיא – הוא התראיין לעיתון "מעריב", והוא מייצג את כולנו, הוא מייצג גם אותי. וכשהוא מדבר על פירוק יישובים – ואני חושב שאם הוא היה מדבר, למשל, כבוד השר לשעבר דיכטר, אם הנשיא היה אומר, למשל, שכדי לעשות שלום צריך לפרק יישוב ערבי בן 20 משפחות, או צריך לגרש 5,000 מסתננים שהגיעו זה עתה מסודן, הוא היה מועמד אל הקיר. היו אומרים עליו שהוא גזען. איך זה – – –
מאיר שטרית (קדימה):
– – –
יעקב כץ (האיחוד הלאומי):
לא, אני רוצה לגמור, השר שטרית. השר שטרית לשעבר, השר שטרית, ואולי גם השר בעתיד, עם ממשלה כמו שיש לנו, ואני מדבר על הזמן של קדימה עכשיו, ואני מאחל לך. אז אני אומר: איך יכול להיות שנשיא מדינת ישראל מדבר בקלות כזאת, בפשטות כזאת? ואני רציתי פה לקרוא על איזה יישובים הוא מדבר – שלא נמצאים בגושים, סתם לתת לכם אינפורמציה. יש לנו היישוב איתמר שעכשיו רק נרצחו שמה כמה ילדים, יש שם 939 אנשים. כבוד הנשיא פרס מדבר על גירוש של 939 אנשים כדי להביא שלום?
כמה יש לי? עוד חמש דקות? כן. יש לי שלוש דקות בגלל הליכוד ועוד שתי דקות בגלל קדימה.
קריאה:
– – –
היו"ר ראובן ריבלין:
כשנסיים את הישיבה אני ארשה לך לעמוד פה כמה שעות שאתה – – –
יעקב כץ (האיחוד הלאומי):
כן, אז אני רציתי לקרוא שיש סך הכול בגושים שנשיא מדינת ישראל מדבר על הפירוק שלהם, על הרס ושרפת בתי-כנסיות. הוא לא היה מציע לעולם לשרוף מסגד.
היו"ר ראובן ריבלין:
חלילה.
יעקב כץ (האיחוד הלאומי):
הלוא ראינו מה קרה לבתי-הכנסת בגוש-קטיף – כולם עלו באש.
בזה נסכם. בגוש צפון השומרון יש לנו – וזה מקום שאמור להימסר לידיים נוכריות לפי דברי פרס, וזה לא בגושים – בסוף דצמבר 2010: 2,336 יהודים, גברים נשים וטף, כבוד הנשיא פרס. בגוש השומרון, כבוד הנשיא פרס, אנשים, נשים וטף, ילדים ותינוקות – 28,294 נפש שמיועדים לגירוש. בגוש בנימין, הנשיא פרס, יש לנו 67,617 – אלפי בתי-כנסיות, מלא מוסדות. כולם, גברים, נשים וטף, אמורים להיות מגורשים כמו בגירוש ספרד. בגוש הר חברון – חברון עיר האבות – 14,608 יהודים בסוף דצמבר, לא בגושים המוכרים. מגורשים, אמורים להיות מגורשים. מדוע הזילות הזאת ביהודים? אם היה מדובר על ערבים היו אומרים עליו גזען. איך יכול להיות שנשיא מדינה של יהודים – –
יעקב אדרי (קדימה):
אני לא יודע אם הוא אמר את זה.
קריאות:
– – –
יעקב כץ (האיחוד הלאומי):
– – ביום העצמאות מתראיין ואומר: לגרש 130,000 יהודים שלא נמצאים בגושים, לשרוף אלפי בתי-כנסיות, להרוס מוסדות חינוך? לא יעלה על הדעת, ועל זה אני מוחה.
היו"ר ראובן ריבלין:
כבוד חבר הכנסת כץ, זאת פרשנות שלך לדברי הנשיא. חופש הדיבור בכנסת הוא חופש מלא, וכל אחד מדבר על אחריותו.
יעקב כץ (האיחוד הלאומי):
אבל, כיוון שזה נעשה, כבוד היושב-ראש – –
היו"ר ראובן ריבלין:
אבל "נשיא בעמך" – – –
יעקב כץ (האיחוד הלאומי):
– – כיוון שכבר גורשו 10,000 יהודים בגוש-קטיף, וגורשו יהודים כשהוא היה בממשלה, והוא נתן לזה יד – –
היו"ר ראובן ריבלין:
תודה. תודה רבה.
יעקב כץ (האיחוד הלאומי):
– – ועד היום אנחנו רואים את בעיות הנפש של העם כולו כתוצאה מכך, את כל אלה שפשעו בחטא הזה, להציע עוד פעם גירוש, של 130,000 יהודים, ביום העצמאות, כשהוא נשיא והוא מייצג גם אותי – –
היו"ר ראובן ריבלין:
תודה רבה לחבר הכנסת – – –
יעקב כץ (האיחוד הלאומי):
– – זו בושה וזו חרפה לנשיא מדינת ישראל.
היו"ר ראובן ריבלין:
לא, לא. את הסוף, חרפה לנשיא – אתה תיקח את הדברים בחזרה.
יעקב כץ (האיחוד הלאומי):
אז אני, לפי הצעת היושב-ראש – –
היו"ר ראובן ריבלין:
"נשיא בעמך לא תאור".
יעקב כץ (האיחוד הלאומי):
– – אני אומר, ואני מצטער אם כך צריך היה לומר, אבל הוא נשיא מדינתנו.
קריאות:
– – –
היו"ר ראובן ריבלין:
נכון, נכון. תודה רבה.
יעקב כץ (האיחוד הלאומי):
יחי נשיא מדינת ישראל.
היו"ר ראובן ריבלין:
נכון, תודה רבה. רבותי, תודה רבה. חברת הכנסת יוליה שמאלוב-ברקוביץ תעלה ותבוא, ותהיה הנואמת השנייה בקשר לעליית המחירים – וחבר הכנסת כץ בראשית נאומו קצת סטה מהנושא. אבל הוא הזכיר אותו. הוא הזכיר אותו. אין אדם מוגבל בדבריו בהצעה לסדר-יום, אבל רצוי שמציעים מציעים, מדברים לגופה. חברת הכנסת שמאלוב-ברקוביץ – בבקשה, גברתי.
יוליה שמאלוב-ברקוביץ (קדימה):
אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת – – –
היו"ר ראובן ריבלין:
חברי הכנסת מקדימה, אני לא מוסיף לנאומים אם אתם מפריעים. כשהליכוד מפריע אני מוסיף, כשש"ס מפריע אני מוסיף.
יואל חסון (קדימה):
אדוני, הלוואי שהליכוד היה מפריע.
היו"ר ראובן ריבלין:
אני הוספתי לך. אתה ראית שכשהם הפריעו אני הוספתי לך שתי דקות בגלל ההפרעות שלהם. לא תמיד הפרוטוקול הוא הפרוטוקול המצולם, אז אני הצלתי את כבודו של הליכוד.
יואל חסון (קדימה):
אדוני היושב-ראש – – – נוכחות קדימה מרשימה מאוד.
היו"ר ראובן ריבלין:
אני ציינתי זאת ואמרתי זאת לשבח. הסיעה כמעט כולה היתה פה כאשר היא חתמה על בקשה לכינוס. סיעת מרצ – זה לא חוכמה. הם תמיד פה. בבקשה. תודה רבה.
יוליה שמאלוב-ברקוביץ (קדימה):
זה לא כל כך הרבה, אז זה לא – – –
היו"ר ראובן ריבלין:
בבקשה, בבקשה. חברת הכנסת ברקוביץ, בבקשה.
יוליה שמאלוב-ברקוביץ (קדימה):
אדוני יושב-ראש הכנסת, אני באמת רציתי בתחילת הנאום שלי לשבח דווקא את האופוזיציה, את חברי קדימה, שכמעט 23 מתוכנו נמצאים.
היו"ר ראובן ריבלין:
נכון.
יוליה שמאלוב-ברקוביץ (קדימה):
20 נמצאים בכנסת, שלושה נשלחו לחו"ל בגלל – – –
היו"ר ראובן ריבלין:
בוועדת חוץ וביטחון.
יוליה שמאלוב-ברקוביץ (קדימה):
נכון, בוועדת חוץ וביטחון.
היו"ר ראובן ריבלין:
אין ספק.
קריאה:
– – –
יוליה שמאלוב-ברקוביץ (קדימה):
חלק מאלה שלא נמצאים כאן נמצאים בוועדות שלצערי הרב מתנהלות כרגע, למרות שאני חושבת שהדיון מאוד חשוב ואולי עדיף היה שכולם יהיו כאן. אבל מה שמאוד מוזר לי, אדוני היושב-ראש – שלמעט יושב-ראש הכנסת, אין פה אף אחד על ספסלי הליכוד. ואני שואלת: מה קורה לכם? איך יכול להיות? הרי אתם עושים רושם שגם לכם מפריעה עליית מחירי הדלק, ויש כביכול חברי כנסת חברתיים. מה זה, דיון של אופוזיציה? זה דיון של כנסת ישראל. לאן הם נעלמו כולם?
היו"ר ראובן ריבלין:
אולי זו הדרך שלהם להביע מחאה, שהם לא הגיעו.
יוליה שמאלוב-ברקוביץ (קדימה):
מחאה? – – – שלהם מחאה? שיעשו את מה שאני עשיתי. הלכתי ארבעה ימים עם האנשים שעשו מחאה, ממגדל-העמק עד תל-אביב – זאת מחאה. זאת לא מחאה, זה זלזול. זה להגיד לנו ולעם ישראל: לא אכפת לנו, לא מכם, לא מהכנסת, ובטח ובטח זה מראה על חוסר חמלה משווע מצד הקואליציה. עכשיו אני אחזור, בבקשה, לנאום הכתוב.
אדוני היושב-ראש, גבירותי ורבותי חברי הכנסת, במשך שנים אנחנו מדברים על שחיקה של מעמד הביניים, כאשר כבר מזמן מעמד זה נעלם. שמתי לב שלאחרונה, בכל פעם שמישהו מדבר בכנסת, אומרים: אני כבר לא מדבר, או אני כבר לא מדברת, על השכבות החלשות; עכשיו אני מדבר, או מדברת, כבר על שכבות הביניים. מה זה אומר? שהשכבות החלשות כבר לא קיימות? ויתרנו? הרמנו את הידיים ועכשיו אנחנו מנסים, בשנייה האחרונה, להציל את שכבות הביניים?
אני חושבת שכולנו צריכים לשבת ולחשוב על הנקודה הזאת ולחשוב גם שאותן שכבות הביניים, אדוני היושב-ראש, הפכו היום לשכבות החלשות במדינת ישראל. שכבות הביניים, על-פי הסטטיסטיקה – אם אני לא טועה, זה בן-אדם שהשכר שלו מגיע ל-6,000 שקל נטו. זה שכבות ביניים? זה כבר שכבות מתחת לקו העוני, כי אני רוצה לראות משפחה אחת במדינת ישראל שיכולה להחזיק שני ילדים – לא ארבעה, לא חמישה – עם 6,000 שקל. אז זה שכבות ביניים?
אז אני חושבת שצריך לעשות פה כמה תיקונים סמנטיים. בעצם, כשאנחנו מדברים על שכבות ביניים אנחנו מתכוונים לשכבות החלשות, כי שכבות ביניים אינן במדינת ישראל. אין שכבת ביניים יותר. יש העשירים ויש העניים. ביניים – לא קיימים, וצריך לשים את הדברים.
אורלי לוי אבקסיס (ישראל ביתנו):
הם קיימים לצורכי מס.
יוליה שמאלוב-ברקוביץ (קדימה):
הם קיימים לצורכי מס, אבל עוד מעט גם לא יהיה ממי לקחת, כי אותם ביניים, גברתי הנכבדה חברת הכנסת אורלי לוי, הם, לצערי הרב, כדי לשרוד, פשוט מאוד – ואני מתנגדת לזה ואני יודעת, אדוני היושב-ראש, שמאוד קשה לך לשמוע את זה, וגם אני, מאוד קשה לי לשמוע כשמישהו אומר: אם לא טוב פה אז אני אעזוב. אבל אנחנו רואים מה קורה עם שכבות הביניים. איפה הרופאים? הם עוזבים. איפה המהנדסים? הם עוזבים. איפה המדענים? הם עוזבים. הם כולם עוזבים, ויש עכשיו 700,000 יהודים שהיו שכבות ביניים ועזבו את מדינת ישראל, והם חיים בגולה.
מדינת ישראל דוהרת במדרון קיטוב המעמדות בשוכחה כי מי שמניע את גלגלי המשק הפך, כמו שאמרתי, לזן נכחד.
כולם שתו מהכוס הזאת?
היו"ר ראובן ריבלין:
לא, לא, היא שלך. כל פעם ממלאים אותה מחדש.
יוליה שמאלוב-ברקוביץ (קדימה):
רציתי לדעת שגם החיידקים יהיו משותפים. בימי עבדותו של העם היהודי במצרים – אני רוצה לתת דוגמה מאוד קשה, ואני מניחה שבעיקר שרי ש"ס וחברי הכנסת מאגודה יתחברו לדוגמה שלי, ואני מקווה שאחרי הנאום שלי משהו ייעשה אצלכם ותתחילו לחשוב למה בעצם אתם יושבים פה. בימי עבדותו של העם היהודי במצרים, שריו של פרעה ובראשם בלעם יעצו לפרעה לשעבד את עם ישראל, ככתוב: "וישמו עליו שרי מסים למען ענֹתו בסבלֹתם". אין בדברי כדי להשוות את ראש הממשלה לפרעה, אולם עושה רושם כי יועציו, וכנראה גם שר האוצר, פועלים כדי להביא לשעבודו הטוטלי של עם ישראל.
במדינת ישראל של 2011 מוטלים על הציבור השכם והערב היטלים שאין הציבור יכול לעמוד בהם. לא יכול להיות כי הכנסתו הפנויה של אזרח ישראלי תעמוד על 30%, אחרי שנלקחו ממנו קרוב ל-70% – ולדעתי אף יותר – במסים ישירים ומסים עקיפים.
במשך כהונתה של הממשלה הנוכחית הועלו מסי הבלו שבע פעמים בשנתיים האחרונות. ב-2008 – אני רוצה דקה לעצור פה: שבע פעמים להעלות את מסי הדלק זה בעצם לגרום ליוקר המחיה במדינת ישראל. כי זה נורא נוח, כמו גנבים בלילה, להעלות את מחיר הדלק. כי לא יעזור כלום, עליית מחיר הדלק גוררת אחריה עליית מחירים של הרבה מאוד מוצרים, מוצרים בסיסיים. אז במקום להראות שהממשלה הזאת היא ממשלה שמעלה כל פעם מחיר של מוצר זה או אחר, היא פשוט מטילה מס על הדלק, וכל השאר הולך אחריו, בשקט. כי יש תירוץ: עליית מחיר הדלק.
ב-2008 מחיר של חבית עמד בשיאו על 147 דולר, לעומת היום, שהמחיר נע סביב 100 דולר. ועדיין, מחיר ליטר בנזין היה נמוך כשהוא היה 147 דולר לעומת היום. עושה רושם כי הממשלה מצאה לעצמה תרנגולת המטילה ביצי זהב. הרי לא משנה כמה תעלה את מחיר הדלק, הציבור אינו יכול שלא לצרוך בנזין. הדלק הפך למוצר צריכה בסיסי, בלעדיו לא ניתן לקיים חיים סדירים, בלעדיו אי-אפשר להגיע לעבודה ולשנע את הילדים. אנחנו רוצים לגור בפריפריה? רוצים לפתח פריפריה? רוצים שאנשים יזוזו מהמרכז? כדי לזוז מהמרכז צריך שבן-אדם ייקח את הילד שלו לבית-ספר. אם החלטנו שכל עם ישראל הולך לעשות ספורט לאומי כל בוקר, ובפרברים ייקחו את הילדים כל יום במשך 40 דקות לגני-ילדים ולבתי-ספר – בסדר, בוא נחליט שזה מה שהפך להיות עכשיו המטרה הלאומית של עם ישראל, שכולם ילכו ברגל; אבל יש לי תחושה שלא לזה התכוונו. הדלק הפך למוצר צריכה בסיסי, כפי שאמרתי, ובלעדיו אי-אפשר לשנע שום דבר.
אחת הגזירות הראשונות של ממשלת ישראל היתה העלאת המע"מ מ-15.5% ל-16%. זאת היתה, כנראה, הסנונית הראשונה, שדיברה בעצם על הבאות, והיינו צריכים להבין לאן מכוונת ממשלת ישראל. לצערי הרב, ראש הממשלה לא נמצא פה, אבל אני רוצה לפנות אליו, אם הוא עכשיו רואה או מסתכל בחדרו בטעות על הדיון הזה, כי הציבור קורס תחת נטל המסים והופך לעבד תחת שעבודכם. ממשלת ישראל, אזרחי מדינת ישראל הפכו לעבדים מודרניים. אנחנו עבדים מודרניים.
אתם יושבים פה כולכם, אני מסתכלת עליכם ואני אומרת: איזה לב יש לכם לצאת החוצה ולראות שיש פה משפחות שלא מסיימות את השבוע – לא את החודש, את השבוע. יש איזושהי אמרה, אדוני יושב-ראש הכנסת, שהטלת מסי דלק זה מעשה ירוק. לא יהיה לנו זיהום אוויר יותר. איזה יופי. יפה, אבל האם יש לנו תחבורה ציבורית מספקת, שיכולה לתת היום אלטרנטיבה לאותן המשפחות שאומרות: אוקיי, אני לא יכול לשלם, אז אני אגיע באוטובוס? לאן הוא יגיע באוטובוס? בכל קו אנחנו צריכים לחכות חצי שעה, רבע שעה, 20 דקות. לאן הוא יגיע? רק רכבת בירושלים, בבירת עם ישראל, עושים עשר שנים, ובמהלך כל שנה שמו 44 סנטימטר.
היו"ר ראובן ריבלין:
הרכבת שלקחה עשר שנים זה צרה צרורה, אבל לאן היא תיקח אותנו, הרכבת, אני לא יודע.
יוליה שמאלוב-ברקוביץ (קדימה):
בדיוק, נראה לי – – –
היו"ר ראובן ריבלין:
זאת בעיה הרבה יותר קשה. בסדר, עולים על הרכבת, אבל לאן מגיעים?
יוליה שמאלוב-ברקוביץ (קדימה):
אדוני היושב-ראש, אני חושבת – – –
אורלי לוי אבקסיס (ישראל ביתנו):
– – – ירושלים, אז יש כאלה שפונים לארצות אירופה, אומרים להם להסיר את תמיכתם ואת העזרה שלהם – – – כי זה עובר בירושלים.
היו"ר ראובן ריבלין:
כן, נו, זה ברור. בינתיים בנינו את הארץ עם כל מה שאמרו, ברוך השם.
יוליה שמאלוב-ברקוביץ (קדימה):
אדוני היושב-ראש, יש לי תחושה, לאלה שניחנו ביכולות חיזוי ולאלה שרואים קצת את העתיד, השאלה שלך מאוד מאוד ברורה, לאן הרכבת הזאת מובילה אותנו, אם לא נתעשת ולא נפתח את העיניים ולא נפקח את העיניים.
היו"ר ראובן ריבלין:
שתי דקות.
יוליה שמאלוב-ברקוביץ (קדימה):
רציתי לומר שבעצם הצעת החוק הזאת, עליית המסים על הדלק – כן, אדוני השר. לא נעים לך לשמוע אותי?
שר התעשייה, המסחר והתעסוקה שלום שמחון:
מאוד נעים לי לשמוע אותך.
יוליה שמאלוב-ברקוביץ (קדימה):
קשה לשמוע את הדברים הקשים?
היו"ר ראובן ריבלין:
לא, לא. אני נתתי לך זמן לא בשביל שתתווכחי עם השר.
שר התעשייה, המסחר והתעסוקה שלום שמחון:
– – –
היו"ר ראובן ריבלין:
כבוד השר, אני אגן עליך. גברתי, אנחנו נתנו לך עוד שתי דקות.
יוליה שמאלוב-ברקוביץ (קדימה):
תגן עליו. הממשלה הזאת – זכותך להגן עליה.
היו"ר ראובן ריבלין:
לא, אני מגן עליו, לא מגן על הממשלה. אני מגן עליו, כמו שאני אגן עלייך בחירוף נפש. בבקשה.
יוליה שמאלוב-ברקוביץ (קדימה):
בזה אין לי ספק, לפחות לגבי, אדוני היושב-ראש.
היו"ר ראובן ריבלין:
בבקשה.
יוליה שמאלוב-ברקוביץ (קדימה):
אז החליטה הממשלה להפחית את זיהום האוויר? בבקשה. תורידו לאפס מיסוי על מוצרים ירוקים, תורידו לאפס מיסוי על מכוניות חשמליות, על מכוניות על גז. לא, אני יודעת שיש 30% גם במקרה הזה. אתם רוצים לחסוך זיהום אוויר? תעלו את התחבורה הציבורית.
יותר חשוב, אדוני היושב-ראש, אני רוצה לסכם בכך שיש תחושה שלממשלה הזאת, ואולי גם לממשלות קודמות, היה נוח לעשות – אבל הממשלה הזאת, במיוחד בשנתיים האחרונות. כי התחושה היא שלציבור יש זיכרון מאוד מאוד קצר, וגם רואים ששום דבר לא מתפתח – שום הפגנה, שום מחאה. הציבור נותן לחי אחת, אחרי זה – כמו אשה מוכה. הוא כל פעם מסביר: זה בגלל קדאפי, זה בגלל שהמצב קשה. אבל אני חושבת שאחד הדברים שצריך לעשות זה לפקוח את עיני הציבור, ואני הולכת להגיש הצעת חוק צרכנית שתחייב את מדינת ישראל, ואני חוששת מאוד ששרי האוצר – שרי המסים, סליחה – לא יסכימו להצעה הזאת – – –
היו"ר ראובן ריבלין:
תודה רבה.
יוליה שמאלוב-ברקוביץ (קדימה):
משפט אחרון. – – – לפרט בכל חשבונית לא רק את המחיר הסופי אלא את היטלי המס העקיפים. שהציבור ידע שהוא חי במדינת מסים והוא הפך להיות לעבד מודרני. אולי כשנפקח עיניים משהו ישתנה פה. תודה רבה.
היו"ר ראובן ריבלין:
תודה רבה לחברת הכנסת שמאלוב-ברקוביץ. אני מזמין את כבוד השר לענות על כל ארבע ההצעות לסדר – הצעותיהם של חבר הכנסת יואל חסון, חבר הכנסת שלמה מולה, חבר הכנסת יעקב כץ וחברת הכנסת שמאלוב-ברקוביץ, כולן בנושא הדלק ועליית המחירים.
שר התעשייה, המסחר והתעסוקה שלום שמחון:
אדוני יושב-ראש הכנסת, חברי חברי הכנסת המציעים, בנושא מחירי הדלק אני עונה את התשובה בשם שר האוצר. העלייה האחרונה במחירי הדלק נובעת – – –
יואל חסון (קדימה):
מה, אין לך שכנים, אין לך חברים?
שר התעשייה, המסחר והתעסוקה שלום שמחון:
אני אענה אחר כך על שלי.
יואל חסון (קדימה):
אין לך דעה, אדוני?
היו"ר ראובן ריבלין:
הוא מביע את עמדת הממשלה. הוא יכול אחר כך להביע – תשמע, הוא עונה פה בשם הממשלה.
שר התעשייה, המסחר והתעסוקה שלום שמחון:
זה הנוהל.
היו"ר ראובן ריבלין:
אתה יכול לשאול, והשאלה היא לגיטימית.
שר התעשייה, המסחר והתעסוקה שלום שמחון:
מותר לך לעשות מה שאתה רוצה. אתה רוצה לעשות עלי סיבוב? בבקשה.
היו"ר ראובן ריבלין:
השאלה שלו לגיטימית. אתה תענה את תשובת הממשלה.
שר התעשייה, המסחר והתעסוקה שלום שמחון:
גם התשובה היא לגיטימית. אני עונה את התשובה של משרד האוצר בנושא מחירי הדלק.
היו"ר ראובן ריבלין:
זה הכול.
שר התעשייה, המסחר והתעסוקה שלום שמחון:
העלייה האחרונה במחירי הדלק נובעת בעיקרה מעליות מחירי הנפט בעולם, וזאת כתוצאה מהאירועים האחרונים בעולם הערבי. לא חל כל שינוי בשיעור הבלו, שהוא המס המוטל על בנזין, אלא נערך עדכון של 3 אגורות לליטר, הנובע מהתאמות המס למדד המחירים לצרכן. עדכון זה נעשה בקביעות בהתאם לחוק אחת לארבעה חודשים, ונועד למנוע שחיקה בסכום המס, שהוא שקלי ולא אחוזי. ועל כן, חבר הכנסת חסון, אם אתה רוצה אתה יכול לשנות את החוק. זאת התשובה. תשנה את החוק.
יואל חסון (קדימה):
אתה יודע מה, זו פשוט בושה שזו תשובת שר.
היו"ר ראובן ריבלין:
תודה. תודה.
שר התעשייה, המסחר והתעסוקה שלום שמחון:
תשנה את החוק. מותר לך.
היו"ר ראובן ריבלין:
חברים, העיתונות מחכה. תיתנו ציונים לעיתונות, מה אתם רוצים פה? הוא עונה לך. לך אחר כך, תכנס אספת עיתונאים, תאמר מה שאתה רוצה. חבר הכנסת אייכלר יאמר עוד מעט.
שר התעשייה, המסחר והתעסוקה שלום שמחון:
על החלק השני, על עליית מחירי מוצרים בישראל בשנה האחרונה, אני אענה תשובה יותר מפורטת, ואני מקווה שיהיה לכם זמן להקשיב לי. אכן, בשנה האחרונה אנו עדים לכך שהאינפלציה הרימה ראש, לאחר תקופה ארוכה מאוד של יציבות יחסית במחירים. על-פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בשנה האחרונה, בין מרס 2010 למרס 2011 עלה מדד המחירים לצרכן ב-4.3%. אני רוצה להדגיש שעיקר העלייה נרשם בסעיפי ירקות ופירות, ששם יש גידול של 13.7%; הלבשה והנעלה – גידול של 11%; דיור – ואני עוד אחזור אליו הרבה – גידול של 6.4%, ומזון – גידול של 4.2%. העלייה במדד המחירים בשנה האחרונה מבטאת סטייה מיעד האינפלציה שנקבע על-ידי הממשלה, אשר עומד על בין 1% ל-3%. על-פי בדיקות שערכנו, שיעור עליית המחירים בשני העשירונים התחתונים בשנה האחרונה היה 4.8%, לעומת שיעור העלייה של שני העשירונים העליונים, שעמד על 3.9%.
ואללה, חסון, יואל, אני התאמצתי בשבילך, בחייאת רבאק. בוא הנה, שב.
היו"ר ראובן ריבלין:
חסון – ענית לו.
רונית תירוש (קדימה):
הוא שואל איך מחשבים את האינפלציה.
שר התעשייה, המסחר והתעסוקה שלום שמחון:
אמרתי פה עכשיו נתון שאתה צריך לקפוץ עליו.
היו"ר ראובן ריבלין:
הוא אומר שקודם הוא הביע את עמדת הממשלה, עכשיו הוא מביע את דעתו.
שר התעשייה, המסחר והתעסוקה שלום שמחון:
עכשיו אני מתעסק עם עצמי.
יואל חסון (קדימה):
שזה יפה.
שר התעשייה, המסחר והתעסוקה שלום שמחון:
אמרתי שעליית המחירים בשנה האחרונה לעשירונים התחתונים היתה יותר גדולה מאשר לעשירונים העליונים. ציפיתי שאתה תקפוץ, תגיד ישר – – –
יואל חסון (קדימה):
מה אתה עושה עם זה, אבל?
אורית זוארץ (קדימה):
מה אתה עושה עם הנתונים האלה?
שר התעשייה, המסחר והתעסוקה שלום שמחון:
בסדר, לאט-לאט. רק התחלתי – – –
יואל חסון (קדימה):
אתה שר בממשלה.
שר התעשייה, המסחר והתעסוקה שלום שמחון:
אבל רק התחלתי את התשובה. סבלנות. אני חושב שגם כשאתה בונה נאום, יש לו התחלה ואמצע וסוף. תהיה סבלן.
היו"ר ראובן ריבלין:
יש גם דרך שלישית.
שר התעשייה, המסחר והתעסוקה שלום שמחון:
תהיה סבלן, כן.
שלמה מולה (קדימה):
האזרח הפשוט, תאמין לי, לא מבין את כל המספרים שאתה אמרת.
שר התעשייה, המסחר והתעסוקה שלום שמחון:
יש גם דרך שלישית, לצאת לעצמאות.
אריה ביבי (קדימה):
ויש גם דרך שלישית לעצמאות.
שר התעשייה, המסחר והתעסוקה שלום שמחון:
מכאן שעליית המחירים בשנה האחרונה פגעה יותר באוכלוסיות בשכבות הנמוכות, והדבר נובע מהמשקל הגדול יותר שתופסים מוצרי המזון, הפירות והירקות, בסל ההוצאות של העשירונים התחתונים.
אגב, אני אומר לך רק במאמר מוסגר, שתדע, שלהם החלק הזה נוגע יותר מהקרב שאתה עושה על הדלק. שתדע. לכן העלייה במע"מ, שדיברת עליה, פוגעת באוכלוסיות האלה הרבה יותר מאשר עליית מחירי הדלק. ואני לא אומר שמחירי – – –
יואל חסון (קדימה):
אבל אתה חקלאי, וכשהובלת ירקות ופירות עולה יותר כסף זה מושת על האזרח בסוף, על הצרכן.
שר התעשייה, המסחר והתעסוקה שלום שמחון:
אני, אגב, לא אומר שלא צריך לטפל בעניין הדלק. אני רק אומר לך שתדע. חשוב שנבין את המקורות לעליית המחירים במשק הישראלי, כדי שנדע כיצד לפעול. העלייה במחירים במשק בשנה האחרונה נבעה משני גורמים עיקריים. הגורם הראשון והעיקרי, לא יעזור לאף אחד כלום, הוא לא הדלק ולא המזון, הוא שוק הדיור. פה נרשמו עליות מחירים ניכרות בשנים האחרונות. הגורם השני הינו התייקרות חדה בעולם במחירי הסחורות. בשנה האחרונה עלו מחירי הנפט בכ-40%, מחירי החיטה ב-60%, מחירי התירס ב-60%, מחירי הסוכר ב-70%, מחירי הכותנה ב-80% – –
רונית תירוש (קדימה):
אבל יש הרבה יתרות בקופת האוצר. שיסתכלו קצת. הכול נכון.
שר התעשייה, המסחר והתעסוקה שלום שמחון:
– – מחירי הנחושת ב-25%. כמו שאתם יודעים, כל המוצרים האלו ישנם בשפע במדינת ישראל, רק צריך לקטוף אותם מהעצים... הכול זה יבוא.
יואל חסון (קדימה):
לא, לא צריך לקטוף אותם מהעצים, צריך לקנות אותם.
שר התעשייה, המסחר והתעסוקה שלום שמחון:
הכול זה יבוא.
יואל חסון (קדימה):
אולי אתה קוטף מהעצים.
היו"ר ראובן ריבלין:
חבר הכנסת חסון, אתם תרשו לי לאפשר לשר לענות לכם.
שר התעשייה, המסחר והתעסוקה שלום שמחון:
היתה לי סבלנות.
היו"ר ראובן ריבלין:
כי אם לא עונים למישהו, זה מעליב אותו.
נסים זאב (ש"ס):
– – –
היו"ר ראובן ריבלין:
חבר הכנסת נסים זאב, מייד נשמע מה יש לך לומר. מייד.
יואל חסון (קדימה):
אדוני היושב-ראש, זו הערה חשובה, כי הוא אמר "לקטוף". ספר לי מי קוטף. לקטוף אותם.
היו"ר ראובן ריבלין:
בסדר. קודם הוא מדבר על עובדות, אחר כך על דעות. כרגע הוא מדבר על עובדות.
נסים זאב (ש"ס):
אי-אפשר לכפות עליהם – – –
היו"ר ראובן ריבלין:
חבר הכנסת נסים זאב, אנחנו כולנו משתוקקים לשמוע מה יש לך לומר.
זאב בילסקי (קדימה):
אבל למה כשבליכוד מפריעים אתה לא אומר להם שום דבר היום?
שר התעשייה, המסחר והתעסוקה שלום שמחון:
שלום, אדוני.
היו"ר ראובן ריבלין:
ברגע שזה יגבר אני אעשה את הכול.
ציפי חוטובלי (הליכוד):
כל הליכוד בשקט.
היו"ר ראובן ריבלין:
קודם כול, העלייה בהשתתפות חברי הליכוד כרגע – ב-100% עלתה.
זאב בילסקי (קדימה):
זה נכון. גם באיכות וגם בכמות.
היו"ר ראובן ריבלין:
באיכות הרבה יותר, לדעתי.
שר התעשייה, המסחר והתעסוקה שלום שמחון:
חבר הכנסת בילסקי, לפי דעתי העלייה במחירי הדירות נבעה בעיקר מהריבית הנמוכה במשק, שאפשרה לציבור לקחת משכנתאות גבוהות יותר, וגררה עליות מחירים ניכרות. הריבית הנמוכה מאוד במשק אפשרה לציבור לקחת באותו החזר חודשי משכנתה גדולה הרבה יותר ועל-ידי כך אפשרה עליות מחירים חדות. הריבית הנמוכה והיעדר אפשרויות השקעה בטוחות בעלות תשואה עודדו משקיעים רבים להצטרף לשוק הנדל"ן – אני עושה לך שיעור בכלכלה, חבר הכנסת מולה, מה אתה רוצה?
שלמה מולה (קדימה):
אני רק מדבר על הריבית.
אורית זוארץ (קדימה):
כל כך סיפורים לכישלון חברתי.
היו"ר ראובן ריבלין:
תודה, תודה לכם. חבר הכנסת מולה, תודה, עכשיו השר מדבר.
יוליה שמאלוב-ברקוביץ (קדימה):
אולי נעשה שיעור בכלכלה? – – –
היו"ר ראובן ריבלין:
חברת הכנסת שמאלוב-ברקוביץ, אבל את דיברת הרגע. את לא רצית שיפריעו לך ולא נתתי. להפסיק את ההפרעות.
שר התעשייה, המסחר והתעסוקה שלום שמחון:
הקשבתי לך בקשב רב, יושב-ראש הכנסת נתן לך עוד 25% זמן לדבר, אז תני גם לי. לא שכחתי להיות חבר כנסת, אני תמיד זוכר מאיפה אני בא.
משקיעים רבים הצטרפו לשוק הנדל"ן ועל-ידי כך תרמו להגדלת הביקוש ועליית המחירים. הסבר להתייקרות הניכרת של מחירי הסחורות הינו הריבית האפסית השוררת במרבית המשקים המרכזיים בעולם, גם בארצות-הברית, גם באירופה וגם בבריטניה, והזרמות הכסף הגדולות מאוד לשווקים הפיננסיים שנעשות על-ידי הבנק המרכזי האמריקני.
הריביות הנמוכות מאוד, שנוטות במקרים רבים לעמוד על אפס, והכסף הרב המוזרם לשווקים גורמים לשחיקה בערכו של הדולר ולעלייה ברצון של משקיעים לחפש נכסים אחרים, כמו סחורות ומניות. זוהי הסיבה לכך שנרשמו עליות חדות בסחורות ובתשומות הבסיסיות בשנה האחרונה. המגמות הללו עודדו גם עלייה חדה במסחר הספקולטיבי בסחורות.
אנחנו צריכים להבין כי העליות הניכרות במחירי הסחורות מתגלגלות לעליות ניכרות במחירים לצרכן, וזאת משום שהיצרנים אינם יכולים לספוג עלייה כה חדה במחירי התשומות ומגלגלים זאת למחירים הסופיים לצרכן. כך, למשל, עלייה במחירי הנפט תורמת לעלייה מיידית במחירי הדלק ולעלייה של כל עלויות השינוע וההובלה שמייקרות את העלויות של מרבית המוצרים המיובאים. באופן דומה, עליות מחירי החיטה מתגלגלות לעליית מחירי הלחם בישראל. אף שמחיר הלחם מפוקח אין מנוס מלהתאים את מחירו מעת לעת, זאת כתוצאה מעלייה במחירי החיטה.
צריך להדגיש שהירידה בשער החליפין של הדולר מול השקל בשנה האחרונה בכ-10% תרמה למיתון מסוים של מגמת העלייה במחירים, שכן במונחים שקליים היתה העלייה של מחירי הסחורות נמוכה יותר. ללא הירידה בשער החליפין של השקל היינו רואים עלייה חדה הרבה יותר במחירים במשק.
קריאה:
למה המדינה קונה דולרים?
שר התעשייה, המסחר והתעסוקה שלום שמחון:
כדי למתן. הירידה בשער החליפין של השקל נגרמה בעיקר מפער הריביות החיובי של השקל מול הדולר, שהחל להתרחב בשנה האחרונה והביא – – –
היו"ר ראובן ריבלין:
רבותי, אתם לא מבינים מה שהשר עונה לכם?
שר התעשייה, המסחר והתעסוקה שלום שמחון:
– – – שביקש ליהנות מפערי ריביות לטובת – – –
היו"ר ראובן ריבלין:
אתם רוצים שאני אשחרר את השר מהתשובה לכם? אתם לא תפריעו לו, אני לא מבין.
שר התעשייה, המסחר והתעסוקה שלום שמחון:
אני רוצה להגיד לכם משהו. אתם החלטתם לכנס את הכנסת באופן מיוחד, נכון? החלטתם, מה לעשות.
אורית זוארץ (קדימה):
– – –
היו"ר ראובן ריבלין:
חברת הכנסת אורית זוארץ, את לא מבינה מה אני מדבר?
אורית זוארץ (קדימה):
אני מבינה.
היו"ר ראובן ריבלין:
תנו לשר. אתם רוצים עוד שאלות לשר, אני אתן לכם אחר כך.
שלמה מולה (קדימה):
כל מה שאנחנו אומרים – – –
היו"ר ראובן ריבלין:
חבר הכנסת מולה, אני הרי לא באתי היום פעם ראשונה לכנסת ואני אפילו אתכם מכיר כבר – מספיק.
אורית זוארץ (קדימה):
זה בידיים שלכם.
שר התעשייה, המסחר והתעסוקה שלום שמחון:
הקשבתי לכם שעה שלמה, תנו לי להשיב.
היו"ר ראובן ריבלין:
נכון.
שלמה מולה (קדימה):
אבל אתה נותן לנו הרצאה במיקרו כלכלה.
שר התעשייה, המסחר והתעסוקה שלום שמחון:
מה אתה מעדיף, הרצאה או דמגוגיה על הדוכן?
יואל חסון (קדימה):
אדוני, מדהים שזה המסר שלכם לציבור.
היו"ר ראובן ריבלין:
חבר הכנסת חסון, חברת הכנסת ברקוביץ, מרגע זה אני מתחיל לקרוא לסדר.
שר התעשייה, המסחר והתעסוקה שלום שמחון:
שמע, לי אתמול בבוקר אמרו שהכריעו שאני עונה על הדבר הזה. במקום לבלות על המנגל כמו הרבה אחרים, ישבתי והכנתי חומר, מה אני יכול לעשות. יש לי פה עשרה עמודים ואני אקרא אותם.
אורית זוארץ (קדימה):
– – –
שר התעשייה, המסחר והתעסוקה שלום שמחון:
זה מה שעשיתי במהלך החג, מה אני יכול לעשות.
אורית זוארץ (קדימה):
אותך אנחנו מעריכים.
היו"ר ראובן ריבלין:
חבר הכנסת טיבייב, חברת הכנסת זוארץ, זאת פעם אחרונה, זה הכול.
שר התעשייה, המסחר והתעסוקה שלום שמחון:
לסיכום, מרבית עליות המחירים בשנה האחרונה נובעות מהתפתחויות בשווקים הבין-לאומיים והן חלק מהמשך המשבר הכלכלי האחרון. מדינות רבות בעולם עדיין לא פתרו את הבעיות הכלכליות שלהן, וניסיונן להתמודד בשוק הפיננסי וכן בשוק הריאלי משפיע על מדינות אחרות, לרבות ישראל.
לשמחתי, הכלכלה הישראלית גילתה יחסית יציבות גבוהה בשנה האחרונה ויחסית ניזוקה רק מעט מההתפתחויות הכלכליות הבין-לאומיות. יתירה מכך, העוצמה של הכלכלה הישראלית מושכת לא מעט תנועות הון לעברה, דבר המשפיע על שער החליפין בישראל. בתנאים האלה חשוב שנבין במה הממשלה יכולה להתערב ובמה איננה יכולה להתערב.
בהתייחס להשלכות שמקורן במצב הכלכלי הגלובלי, קשה לצפות שנוכל להתערב ולמנוע לאורך זמן את ההשלכות השליליות על המשק. כלומר, מכיוון שמחירי הסחורות נקבעים בשווקים בעולם, אין לישראל כל יכולת השפעה עליהם, ועד שייפסקו הזרמות הכסף המסיביות על-ידי הבנקים המרכזיים והריביות הנמוכות בעולם, סביר כי נמשיך לחזות במחירים גבוהים של סחורות, אולי גם גבוהים יותר מהמחירים הנוכחיים. פירושו של דבר, שכל זמן שהכלכלה העולמית לא מתגברת על המשבר אנחנו צפויים להמשיך ולהיות מושפעים מכך.
באופן כללי, תפקיד הממשלה בכל שוק הוא לטפל בכשלי שוק היכן שקיימים ובשאר המקרים להניח לשוק לעשות את שלו. מכאן נובעת כל מדיניות פעולת המשרד לא להתערב בפעילות השוק. צריך להדגיש, התערבות ממשלתית היא מסוכנת. תפקידנו להסיר את המכשולים בשוק כדי לאפשר לו לפעול בצורה יעילה.
יואל חסון (קדימה):
– – –
שר התעשייה, המסחר והתעסוקה שלום שמחון:
גם אם אתה לא אוהב אותו, מה לעשות.
אורית זוארץ (קדימה):
אבל להסיר אחריות מאזרחים. יש מדיניות שאתם יכולים לשנות, יש משאבים – – –
היו"ר ראובן ריבלין:
רבותי, השר צריך לסיים את דבריו. חברת הכנסת זוארץ, אני קורא אותך לסדר פעם ראשונה.
שר התעשייה, המסחר והתעסוקה שלום שמחון:
אכן, מה שממשלת ישראל עושה ואמורה לעשות גם בעתיד הוא לנסות להתרכז בהגנה על קבוצות האוכלוסייה החלשות שהן הנפגעות הגדולות של עליות המחירים באמצעים הבאים: 1. העלאת שכר המינימום במשק. כידוע שכר המינימום יגדל בשנה הקרובה לסכום של 4,300 שקל. לגידול יש חשיבות רבה, מפני ששכר המינימום מגן במיוחד על השכבות החלשות. מלבד העלאה זאת של שכר המינימום שאושרה בממשלה – – –
אורית זוארץ (קדימה):
– – – את שרגא ברוש, אתם מנהלים את הממשלה.
היו"ר ראובן ריבלין:
חברת הכנסת זוארץ.
שר התעשייה, המסחר והתעסוקה שלום שמחון:
בסוף, עם העובדות אי-אפשר להתווכח. גם שרגא וגם עופר עיני יכולים להחליט ביחד מה שהם רוצים, אבל בלי הממשלה אי-אפשר לעשות את זה.
אני נוגע בנקודה הראשונה שעליה החליטה הממשלה ביום ראשון, וזה יגיע לחקיקה מייד בפתיחת מושב הכנסת בשבוע הבא. אנחנו מעלים את שכר המינימום, זאת פעולה ראשונה, מעבר לעדכון השוטף.
הנושא השני הוא עדכון קצבאות המוסד לביטוח לאומי. קצבאות המוסד לביטוח לאומי הן קו ההגנה המרכזי לאוכלוסיות החלשות, וגם אותן אנחנו מעדכנים מדי שנה. כל העדכונים האלו נבנו מתוך גישה כי עליות המחירים במשק הישראלי הן נמוכות יחסית. אולם, אם עליות המחירים תהיינה הרבה יותר משמעותיות מכפי שהיה בשנים האחרונות, ייתכן שנצטרך כממשלה לבחון מחדש את מנגנון עדכון הקצבאות ושכר המינימום.
העניין השלישי הוא פעולות בעניין מחירי הדיור. בנק ישראל החל בחודשים האחרונים להטיל הגבלות רבות על לוקחי המשכנתאות ולהעלות את הריבית במשק מתוך רצון לצמצם את הביקוש למשכנתאות ועל-ידי כך את הביקוש לדיור. בצד ההיצע, על הממשלה לפעול להפשרה מסיבית של קרקעות ולביטול חסמים שונים שיקלו על תכנון ובנייה מהירים יותר.
הפעולה הרביעית היא פעולה לטווח הארוך. חשוב שנבין כי כל הפעולות הללו הן פעולות מאוד סלקטיביות ומתייחסות לאוכלוסיות מסוימות. לא נוכל באמצעותן להגן על השכבות המבוססות יותר בישראל; מה עוד שבשנה האחרונה השכר הממוצע של אוכלוסיות אלה עלה בצורה ריאלית. עלינו להבין שהניסיון להגן על האוכלוסיות המבוססות יחסית עלול לפגוע בצמיחה במשק בטווח הארוך, הואיל ומשאבים שאמורים להיות מושקעים בצמיחה בת-קיימא לטווח הארוך יופנו להגנה על אוכלוסיות מבוססות בטווח הקצר והבינוני. חשוב לנו מאוד שתקציבים יופנו להאצת הצמיחה לטווח הארוך באמצעות השקעות בכלל ובמחקר ופיתוח בפרט, כמו גם בהשקעות בתשתיות ובהשקעות בטיפוח ההון האנושי.
הנושא החמישי – – –
אריה ביבי (קדימה):
אדוני השר, תציין – – – גם את זה.
שר התעשייה, המסחר והתעסוקה שלום שמחון:
הנושא החמישי הוא סיוע – תשמע, בפעם הבאה אל תגיש הצעה כזאת יום אחרי יום העצמאות.
הנושא החמישי שהממשלה פועלת בו הוא סיוע למפעלים. הממשלה תמשיך לפעול לחזק את ההגנה על המפעלים המתקשים בשל קשיי הכלכלה באמצעות כלי סיוע לעסקים, כמו למשל הלוואות, הרחבת קרנות קיימות וסיוע למפעלים קטנים ובינוניים, יצירת קרנות חדשות וכן מתן סיוע בחונכות למפעלים תוך פעולות לשיפור יכולות הניהול בהם.
אני כמובן יכול להגיד פה עוד הרבה מאוד דברים, אבל אני לא אלאה אתכם, כי אני מבין שהבנתם את השיעור בכלכלה.
שלמה מולה (קדימה):
אני יכול לומר לך, אדוני השר – – –
שר התעשייה, המסחר והתעסוקה שלום שמחון:
לא, אם אתם לא רוצים אני ממשיך פה.
אורית זוארץ (קדימה):
אנחנו מקשיבים בקשב רב.
היו"ר ראובן ריבלין:
תודה רבה.
נסים זאב (ש"ס):
הם לא רוצים לשמוע אותך – – –
היו"ר ראובן ריבלין:
חבר הכנסת נסים זאב, אדוני, אם אתה תשאל שאלות אני אאפשר להם לענות תשובות.
יוליה שמאלוב-ברקוביץ (קדימה):
אדוני השר, עם כל הכבוד לך – – – למה יש – – –
יואל חסון (קדימה):
– – –
היו"ר ראובן ריבלין:
טוב, תודה רבה. אי-אפשר לקרוא קריאות ביניים במקהלה, אף אחד לא שומע אתכם, זו סתם קקופוניה.
יוליה שמאלוב-ברקוביץ (קדימה):
אנחנו מפלגה מאוד – – –
היו"ר ראובן ריבלין:
אבל לא יכול להיות, חברת הכנסת ברקוביץ – – –
יוליה שמאלוב-ברקוביץ (קדימה):
– – –
היו"ר ראובן ריבלין:
אבל את לא מבינה מה שאני אומר לך?
שר התעשייה, המסחר והתעסוקה שלום שמחון:
אני רק רוצה לנצל את ההזדמנות שאנחנו נפגשים פה כדי להגיד לכם כמה דברים על נושא המחירים במשק. באופן עקרוני, למעט כמה מוצרים חקלאיים, רמת המכסים בארץ נמוכה. המטרה שלנו היא לספק את הביקושים במשק, ובמידה שאין אנו יכולים, להשתמש במכסות פטורות ממכס או במכס מופחת. כל מי שחבר בוועדת הכספים, או שהיה חבר בה, מכיר את התהליך הזה. שי חרמש, אתה יודע – שי, חבר הכנסת חרמש – – –
היו"ר ראובן ריבלין:
הוא לא שומע.
שלמה מולה (קדימה):
– – –
שי חרמש (קדימה):
– – –
שר התעשייה, המסחר והתעסוקה שלום שמחון:
צריך לזכור שאנחנו חלק ממערכת הסכמים בין-לאומיים. אנחנו לא יכולים לעשות כל מה שעולה על רוחנו בנושא הפטורים, אבל עדיין ישנה אפשרות להגן על חלק מהמוצרים. אגב, אני באופן אישי, למרות העובדה שאני בא מאזור שמבחינה סוציו-אקונומית נחשב מאוד חלש, לא מאמין בפיקוח על מחירים. אני חושב שהשוק צריך לעשות את שלו. בסופו של דבר זה יותר טוב לצרכן. לכן גם בנושא הלחם וגם בנושא מחירי החלב תמיד חשבתי שצריך להוציא אותם מפיקוח.
אורית זוארץ (קדימה):
אנחנו מדינת עלייה, אין לנו הפריווילגיה הזאת, כבוד השר. אנחנו לא סקנדינביה.
שר התעשייה, המסחר והתעסוקה שלום שמחון:
חבר'ה, די לרחם על עצמנו – – –
אורית זוארץ (קדימה):
אנחנו לא סקנדינביה, אנחנו לא אירופה.
שר התעשייה, המסחר והתעסוקה שלום שמחון:
בסוף היום לילד יותר חשוב מחשב מאשר לחם. די, צריך לשנות את הראש, ללכת למקום אחר, להבין שהיום סולם הצרכים של האדם הוא אחר ממה שהיה בשנות ה-50.
אורלי לוי אבקסיס (ישראל ביתנו):
– – –
אורית זוארץ (קדימה):
סולם הצרכים הוא סולם הצרכים, כבוד השר.
שר התעשייה, המסחר והתעסוקה שלום שמחון:
אבל די, אני לא מוריד לו שום בסיס – – –
היו"ר ראובן ריבלין:
חברת הכנסת זוארץ, אני קורא לך לסדר פעם שנייה.
שר התעשייה, המסחר והתעסוקה שלום שמחון:
חברת הכנסת לוי, אני לא מוריד לו שום בסיס. תאמיני לי, אני גם זוכר את המאבקים החברתיים הגדולים של אביך, גם כחבר כנסת וגם כאדם לפני שהיה חבר כנסת. אני חושב שגם את וגם אני מבינים שאנשים כמוך וכמוני, שגדלו בפריפריה, מבינים שסולם הצרכים של האדם השתנה והוא נמצא במקום אחר. היום הוא צריך יותר חינוך, הוא צריך יותר תעסוקה, הוא צריך מחשב, הוא צריך דברים שהם לא קשורים רק ללחם ולמקרר. כאשר מדברים אתי על הלחם והמקרר זה מעליב אותי, כי חושבים שנשארתי תקוע שם, במקום ההוא, ואני כבר לא שם ולשמחתי גם את כבר לא שם.
אורלי לוי אבקסיס (ישראל ביתנו):
יש לי שאלה שאני לא מצליחה לקבל עליה תשובה – – –
היו"ר ראובן ריבלין:
מה השאלה, מה השאלה?
אורלי לוי אבקסיס (ישראל ביתנו):
אנחנו מדברים עכשיו על קורת גג. השאלה שלי היא – – – עם כל הכבוד לממשלה, ישנו איזשהו פתרון לדיור הסוציאלי שהולך ומתרסק – – – אנשים שלא רק להורים שלהם – – – גם לנכדים שלהם – – –
היו"ר ראובן ריבלין:
תודה רבה. כל נושא הדיור הסוציאלי עומד על סדר-יומנו 20 שנה כבר ולא השכלנו לפתור אותו. 20 שנה.
שר התעשייה, המסחר והתעסוקה שלום שמחון:
באופן עקרוני, אני חושב שהנושא שאת מעלה עכשיו הוא נושא ראוי לסדר-היום הציבורי – –
היו"ר ראובן ריבלין:
מאה אחוז.
שר התעשייה, המסחר והתעסוקה שלום שמחון:
– – וצריך להזמין הנה את שר השיכון – –
היו"ר ראובן ריבלין:
נכון מאוד.
שר התעשייה, המסחר והתעסוקה שלום שמחון:
– – ולדבר אתו על העניין הזה. עם כל הכבוד, אני לא חושב שאני יוכל לענות כמעט על כל דבר, אני רק מסביר את המגמות של עליית המחירים במשק ומה גרם להן, בסופו של יום מה גרם לכל דבר. שום דבר, למרות העובדה שחבר הכנסת יואל חסון דיבר על 13 שנה אחורה, שום דבר לא התחיל בממשלה הנוכחית.
היו"ר ראובן ריבלין:
נכון.
שר התעשייה, המסחר והתעסוקה שלום שמחון:
הכול הוא רצף של זמן, לאורך זמן. לא היתה שום ממשלה בישראל – – –
אורלי לוי אבקסיס (ישראל ביתנו):
– – –
היו"ר ראובן ריבלין:
מספיק, חברת הכנסת לוי. אתה רוצה, תעלי הצעה אחרת לסדר-היום.
יואל חסון (קדימה):
משנת 1996 – – –
היו"ר ראובן ריבלין:
חבר הכנסת חסון, נא לשבת. נא לשבת.
נסים זאב (ש"ס):
– – –
היו"ר ראובן ריבלין:
חבר הכנסת נסים זאב, מה קרה?
נסים זאב (ש"ס):
אני רוצה – – –
היו"ר ראובן ריבלין:
חבר הכנסת נסים זאב, עד כאן. עוד רגע אתה מדבר.
שר התעשייה, המסחר והתעסוקה שלום שמחון:
יואל, תאמין לי, הרבה יותר נוח לי להגן על מי שאתה רוצה להגן. יחד עם זאת, אין שום ממשלה שמחירי הדלק לא היו חלק מההכנסות שלה. כל ניסיון לומר שזה התחיל פה, התחיל שם – – –
יואל חסון (קדימה):
משנת 1996 לא העלו את מחירי הדלק כמו שאתם העליתם. עובדתית, אי-אפשר להתווכח – – –
שר התעשייה, המסחר והתעסוקה שלום שמחון:
די, זה הכול – – –
יואל חסון (קדימה):
– – –
היו"ר ראובן ריבלין:
חבר הכנסת חסון, אתה הבהרת את דבריך בצורה – – –
שר התעשייה, המסחר והתעסוקה שלום שמחון:
אני חושב שאפשר להסתפק בדיון בוועדת הכספים.
היו"ר ראובן ריבלין:
אדוני מציע להעביר לוועדה. תודה רבה. אני מאוד מודה לאדוני על התשובה המאוד מפורטת בשני הנושאים, גם את עמדת הממשלה וגם את עמדת המשרד שלך באופן יותר ממצה.
רבותי חברי הכנסת, יש הצעה של הממשלה להעביר את הנושא לדיון בוועדת הכספים. חבר הכנסת חסון, האם אתה מסכים להעביר לוועדה?
יואל חסון (קדימה):
כן.
היו"ר ראובן ריבלין:
חבר הכנסת מולה, האם אתה מסכים?
שלמה מולה (קדימה):
כן, אני מסכים.
היו"ר ראובן ריבלין:
תודה רבה. חברת הכנסת שמאלוב-ברקוביץ יוליה – איננה. חבר הכנסת כץ – אז מה שמציעה הממשלה הוא להעביר את הצעותיהם של חבר הכנסת חסון וחבר הכנסת מולה לוועדת הכספים. חברים שאינם נוכחים, הצעותיהם – – –
שלמה מולה (קדימה):
הנה יוליה.
היו"ר ראובן ריבלין:
האם גברתי מסכימה לוועדת הכספים?
יוליה שמאלוב-ברקוביץ (קדימה):
כן.
היו"ר ראובן ריבלין:
מסכימה. ובכן, שלוש ההצעות תעבורנה לוועדת הכספים במידה שהכנסת תאשר אותן. אבל לפני שנצביע על להעביר לוועדת הכספים או להסיר מסדר-היום, אני מזמין שני חברי כנסת שביקשו להביע עמדה אחרת. הראשון הוא חבר הכנסת אייכלר שביקש אחרון, ואחרון הוא זה שמדבר תמיד אחרון בדיונים בכנסת, חבר הכנסת נסים זאב. בבקשה, אייכלר.
קריאה:
– – –
היו"ר ראובן ריבלין:
זה כבר חוק של הכנסת.
ישראל אייכלר (יהדות התורה):
אדוני היושב-ראש, אני רוצה להודות לך על נאומך המרגש בפתיחת יום העצמאות – –
היו"ר ראובן ריבלין:
זה לא על סדר-היום.
ישראל אייכלר (יהדות התורה):
– – אותו שמעתי ברדיו. הבהרת היטב שלבעלי ההגמוניה השלטת אין מונופול על לאומיות ישראלית. בשם המיעוטים המודרים מן הקונסנזוס התקשורתי – יהודים, ערבים, עולים חדשים ובני היישוב הישן הוותיקים בארץ-ישראל – אני מודה לך על הדברים.
עכשיו לעניין של המסים. אתמול, בתחנת הדלק ביציאה מירושלים, ראיתי דבר שאין כמוהו בעולם. אשה ניגשה לחלון הרכב בבקשת תרומה של דלק עבור מכוניתה המקרטעת, כי אין לה דלק להגיע הביתה. זה היה פה, ביציאה מירושלים. לאן הגענו?
בשנים עברו מכונית היתה מותרות. היום מכונית לכל פועל אינה מותרות. התחבורה הציבורית גם אז היתה מעטה. היום אנשים מטיילים והדלק הוא מוצר חשוב מאוד, כי תקופת הצנע כבר עברה. ולמרות זאת, המסים על דלק ורכב ודירות הפכו למסחטת כספים לניהול עסק כלכלי שנקרא "בנק ישראל" ו"משרד האוצר". הגיע הזמן להבין שמדינה איננה חברה כלכלית שתפקידה למקסם רווחים. אנחנו צריכים לדעת שהמסים על הדלק מייקרים את כל המוצרים הבסיסיים, ובעיקר את ענף הבנייה, הקורס מעליית מחירים וגורם לזוגות צעירים שלא יוכלו להגיע לדירה.
אני מבקש שהכנסת תחוקק חוק שיגביל את האוצר באחוז המסים שמותר לו לשים על הדלק. תודה.
היו"ר ראובן ריבלין:
תודה רבה. חבר הכנסת נסים זאב.
נסים זאב (ש"ס):
אדוני היושב-ראש, אני פונה לחבר הכנסת מולה: יש משהו שקורה בעולם שלא קשור לש"ס? אני לא מכיר.
קריאות:
יש.
נסים זאב (ש"ס):
אני אומר לך, לא הצונאמי ולא ההוריקן שהיה בארצות הברית, שום דבר, הכול קשור לש"ס. מעניין, לוקחים את נושא הדלק ומבעירים פה הסתה נגד תנועת ש"ס. תהיה ענייני.
אני רוצה להתייחס עכשיו לדלק ולומר גם סניגוריה על הממשלה הזאת – – –
שלמה מולה (קדימה):
אתם חברים בממשלה הזאת – – –
נסים זאב (ש"ס):
מצדי תמחקו את כל המסים, מה הבעיה?
שלמה מולה (קדימה):
זו גזירה – – –
נסים זאב (ש"ס):
בוא תשמע, תשמע, אתה מומחה לענייני דלק, אתה מומחה לתבערה נגד החרדים, אבל בוא אני אגיד לך משהו גם בנושא הדלק.
שלמה מולה (קדימה):
– – –
נסים זאב (ש"ס):
אדוני היושב-ראש, מישהו יש לו מושג? בממשלת קדימה, באפריל 2009 – –
אורית זוארץ (קדימה):
כבר לא היינו – – –
קריאות:
– – –
היו"ר ראובן ריבלין:
חבר הכנסת נסים זאב, אני רק רוצה להזכיר לך שאתה לא משיב בשם הממשלה כרגע, אלא רק – – –
נסים זאב (ש"ס):
אני לא משיב, רק בשם עצמי.
היו"ר ראובן ריבלין:
בסדר גמור.
נסים זאב (ש"ס):
אז אני רק רוצה לומר. – – לפני הממשלה הזאת – – –
יואל חסון (קדימה):
– – –
אורית זוארץ (קדימה):
באפריל 2009 – – –
קריאות:
– – –
היו"ר ראובן ריבלין:
מספיק, רבותי.
נסים זאב (ש"ס):
אני עכשיו אומר לך – – –
היו"ר ראובן ריבלין:
הוא אומר את דעתו, זה הכול. מספיק. בבקשה.
נסים זאב (ש"ס):
אתה יודע מה, לא קדימה – –
יואל חסון (קדימה):
קדימה – – –
נסים זאב (ש"ס):
– – ממשלת ש"ס, בסדר? הלוא הכול קשור לש"ס. בממשלת ש"ס, באפריל 2009, מחיר הדלק היה 5.59 שקלים, וזה עלה – –
יואל חסון (קדימה):
– – –
נסים זאב (ש"ס):
תן לי לסיים. תן לי לסיים. – – זה עלה – עד השנה האחרונה, עד מאי האחרון – ל-6.82 שקלים. כמה זה באחוזים, סניור חסון, המומחה לענייני המומחים? זה 14%, נכון? בשנה האחרונה, אדוני היושב-ראש, מ-6.82 שקלים ל-7.75 שקלים, נכון?
קריאה:
כמה זה באחוזים?
נסים זאב (ש"ס):
כמה זה באחוזים? 11%. למישהו יש מושג כמה זה עלה בשנה האחרונה בארצות-הברית? יש לכם מושג?
שלמה מולה (קדימה):
כן.
נסים זאב (ש"ס):
תגיד לי בבקשה.
שלמה מולה (קדימה):
שלוש נקודה – – –
נסים זאב (ש"ס):
ב-56%. אין בור ירא חטא, אבל גם בור לא יכול להיות כל כך חכם ולהיות מומחה לענייני דלקים ולהבעיר פה את המדינה. לכן, אדוני היושב-ראש, זה עלה – –
שלמה מולה (קדימה):
– – –
רוברט טיבייב (קדימה):
אין להם את ש"ס.
נסים זאב (ש"ס):
תן לי לסיים. – – זה עלה מ-2.75 דולר ל-4.29 דולר. זה 56%. בסך הכול, מדינת ישראל העלתה ב-11%, 12% גג – –
שלמה מולה (קדימה):
יופי, אז – – –
נסים זאב (ש"ס):
– – אז לכן – יש לכם ביקורת, זה טוב, אבל קצת תסתכלו מסביבכם, תראו קצת מה קורה בעולם – –
היו"ר ראובן ריבלין:
תודה רבה.
נסים זאב (ש"ס):
– – ואני בעד הורדת המסים, אדוני, שלא יהיה ספק. אני בעד שכל שקל שעולה בדלק, להוריד 2 שקלים במסים, למה לא?
היו"ר ראובן ריבלין:
תודה רבה.
נסים זאב (ש"ס):
בוא, אנחנו בעולם של סבבה.
היו"ר ראובן ריבלין:
חבר הכנסת נסים זאב, אני מאוד מודה לך.
רונית תירוש (קדימה):
– – – חשבון בבתי-ספר – – –
קריאות:
– – –
היו"ר ראובן ריבלין:
רבותי, אולי אתם לא מבינים – – –
יואל חסון (קדימה):
טעית בחישובים – – –
רונית תירוש (קדימה):
– – –
נסים זאב (ש"ס):
– – –
היו"ר ראובן ריבלין:
חבר הכנסת חסון. חבר הכנסת חסון, תוציאו הודעה לעיתונות.
נסים זאב (ש"ס):
אתם אף פעם – – –
יואל חסון (קדימה):
– – –
היו"ר ראובן ריבלין:
חבר הכנסת נסים זאב. חבר הכנסת חסון. חבר הכנסת חסון, אתה לא שומע מה אני – – –
קריאות:
– – –
היו"ר ראובן ריבלין:
חבר הכנסת נסים זאב. רבותי, אני עובר להצבעה.
קריאות:
– – –
היו"ר ראובן ריבלין:
אני עובר להצבעה. חבר הכנסת חסון, אני לא מבין מה זה – – –
יואל חסון (קדימה):
– – –
היו"ר ראובן ריבלין:
חבר הכנסת חסון, אם היה הדבר הזה עכשיו קורה בוועדה לענייני ביקורת המדינה, מזמן אדוני היה מפסיק את הישיבה.
יואל חסון (קדימה):
– – – בושה – – –
אריה ביבי (קדימה):
הרב נסים, הוכחת בבית הזה שאתה חזק באחוזים.
היו"ר ראובן ריבלין:
מספיק.
אנחנו עוברים להצבעה. כל מי שמסכים להעביר את הנושא לוועדת הכספים יצביע בעד; מי שרוצה להסיר מסדר-היום יצביע נגד. נא להצביע על הצעה לסדר-היום: עליית המחירים במשק עקב המדיניות הכלכלית הכושלת, והנושא שחוּבר יחדיו: מדיניות המסים של נתניהו מעלה את מחירי הדלק לשיאים חדשים. נצביע על שני הנושאים יחד ושניהם יעברו – על שלושת המציעים, אם אכן הכנסת תאשר, לוועדת הכספים, אדוני היושב-ראש. נא להצביע – מי בעד? מי נגד? מי נמנע? השר שמחון, בשם הממשלה, ביקש לתמוך בהעברה לוועדת הכספים.
שלמה מולה (קדימה):
ציפי חוטובלי – איפה כולם, אדוני היושב-ראש? רק ציפי חוטובלי – – –
היו"ר ראובן ריבלין:
חבר הכנסת מולה, אם כולם היו פה עוד היו יכולים להפוך את תוצאות ההצבעה.
יואל חסון (קדימה):
אדוני, אפשר אי-אמון בממשלה בהזדמנות זו?
הצבעה מס' 1
בעד ההצעה להעביר את הנושאים לוועדה – 36
נגד – אין
נמנעים – אין
ההצעה להעביר את הנושאים לוועדת הכספים נתקבלה.
היו"ר ראובן ריבלין:
אין בעניין זה – רק 61 בפגרה יכולים לבקש.
36 בעד, אין מתנגדים, אין נמנעים. אני קובע ששתי ההצעות אשר עלו לדיון כאן יועברו כמקשה אחת לוועדת הכספים כדי לקיים בהן דיון בהשתתפות שר האוצר ושר המסחר, התעשייה והתעסוקה. תודה רבה.