קטע מדברי הכנסת
הצעות לסדר-היום
משבר הדיור במדינה
היו"ר ראובן ריבלין:
אנחנו עוברים להצעות לסדר-היום בנושא: משבר הדיור במדינה – מס' 5469 ו-5470. אלא שהשר המשיב לא נמצא כאן. אדוני, האם השר המשיב נמצא כאן? הוא בכנסת? זה דבר – הוא צריך להיות בשם הממשלה כאן. אם הוא חושב שאנחנו מקיימים כאן דיונים על-פי בקשתו, הרי הוא טועה. אנחנו מקיימים דיון על-פי בקשתם של חברי הכנסת והוא מצווה לבוא לכאן, ואני אודה מאוד כך אם יפנו את תשומת לבו שהישיבה נפתחה לפני כמה דקות והוא עדיין לא נמצא כאן.
רבותי חברי הכנסת, גם השר יצחק כהן, מטבע הדברים, אינו נמצא. האם יש למי מחברי הכנסת דבר לומר בקשר לאיזשהו – על נושא תאונות הדרכים? חבר הכנסת בילסקי, בבקשה, מהצד אני מרשה לך, עד אשר יגיע השר.
זאב בילסקי (קדימה):
אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, לפני כמה ימים התהפך אוטובוס שנסע לאחר ביקור בהר-הבית ונגרר עשרות מטרים על הכביש. נס משמים – לא קרה יותר ממה שקרה. אבל מה שקרה, אדוני היושב-ראש, צריך להדליק הרבה מאוד נורות אדומות אצלנו. מסתבר שכל הנוסעים, ובתוכם 17 ילדים, שהיו בתוך אוטובוס, שנסע בנסיעה בין-עירונית, לא היו חגורים. אם האנשים היו חגורים – כמעט אף אחד מהם לא נפצע. אחד הנוסעים פצוע קשה, עדיין בבית-חולים. כל זה בגלל שאנשים לא היו חגורים.
באיזשהו מקום, אדוני היושב-ראש, אנחנו הבנו שמי שיושב קדימה צריך לחגור, ואז, אדם נכנס, הנוהג באוטו, מקליק, סוגר את החגורה; זה שיושב לידו גם כן. אלה שיושבים מאחורנית – גם באוטובוסים, גם ברכב פרטי – משום מה נדמה להם שהכול יהיה בסדר. אבל, אדוני היושב ראש, לא יהיה בסדר, מכיוון שאם אנשים לא לומדים שהם צריכים לחגור את חגורות הבטיחות, בסופו של דבר הנזקים, הנפגעים, הם בלתי ניתנים לתיאור בהשוואה למה שהיה קורה אם הם היו חגורים. כל המחקרים הוכיחו את זה. לכן אני פונה אל שר התחבורה, אל משרד התחבורה, אל הרשות למאבק בתאונות דרכים, להתחיל, יחד עם משטרת ישראל, גם בחינוך וגם באכיפה כדי שאנשים יחגרו חגורות בטיחות. תודה.
היו"ר ראובן ריבלין:
אני מציע שאדוני גם יגיש הצעת חוק פרטית. נדמה לי שהיא גם תמריץ את הממשלה לקיים דבר שהוא כל כך טריוויאלי ונעלם מעינינו.
זאב בילסקי (קדימה):
אני בהחלט אעשה את זה, ובפרוצדורה הרגילה היושב-ראש יעזור לי, כי השר בטח לא יעביר לי את זה, אז אנחנו ניעזר ביושב-ראש.
היו"ר ראובן ריבלין:
תודה רבה. אני מאוד מודה לממלא-מקום יושב-ראש הכנסת, אשר פעל, עשה כאן, על מנת לקדם את ענייני הכנסת בזמן שהייתי בשליחות בחוץ-לארץ. אדוני, האם שר השיכון מתכוון – הוא פה? או, כבוד שר השיכון. אני מצטער, אני רגיל לראות אותך באור. בבקשה, שר השיכון והבינוי נוכח כאן, ואני מזמין את חבר הכנסת ישראל אייכלר לעלות ולבוא לבמה על מנת להציג את ההצעה לסדר-היום בנושא משבר הדיור במדינה. לאחר מכן יציג את הנושא חבר הכנסת יעקב אדרי. אנחנו נותנים עשר דקות לכל אחד. בבקשה, אדוני.
ישראל אייכלר (יהדות התורה):
אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, קיץ בריא לכולם ושנה טובה לכל עם ישראל.
היו"ר ראובן ריבלין:
אמן.
ישראל אייכלר (יהדות התורה):
אנחנו מצויים עכשיו בימים שלאחר חג הפסח, שבו יצאנו לחירות עולם. מה זה "חירות עולם"? היו זמנים שהיינו בגלויות קשות ובמצבים קשים, הרבה יותר זמן מאשר שהיינו בארצנו. מה זה נקרא "חירות עולם"? אבל אנחנו יצאנו בחירות הנפשית. ברגע שבחר בנו הקדוש-ברוך-הוא והוציאנו מארץ מצרים ונתן לנו את התורה, אנחנו בני חורין. בני חורין, בני מלכים, גם כאשר אנחנו נמצאים תחת עול של שלטונות זרים, של עמים רבים. גם כשיהודי נמצא בבית-הסוהר בסיביר וגם כשהוא נמצא בשבי ובכל מקום – נפשו יצאה לחירות, גם אם החירות הפיזית עדיין – – –
היו"ר ראובן ריבלין:
עם כל הכבוד, חבר הכנסת שטרית – אשר חזר מפנמה וזכינו לחגוג אתו את חגיגת המימונה – בכל זאת חבר הכנסת אייכלר עומד כאן על הבמה. הרי יש כל כך הרבה מקומות לדבר. מדוע צריך לדבר מתחת לבמה? בבקשה.
ישראל אייכלר (יהדות התורה):
רבותי חברי הכנסת, פה, ממול לכנסת, לא נאספים מאות אלפי הילדים והוריהם שחיים במצוקת דיור איומה בכל רחבי הארץ ובצפיפות דיור המתאימה לשכונות עוני בהודו ובפקיסטן. כן מתקיימת בחוץ הפגנה של אלפי רופאים – כך אומרים שיהיו – וסטודנטים שידם משגת לארגן אוטובוסים להפגנה מול הכנסת. אין ספק, יש צדק רב בדרישתם של הרופאים הצעירים, שמנוצלים בשעות העבודה של ימים ולילות ברציפות. יש גם צדק בדרישה לצ'פר רופאים מומחים שיבואו לשרת את החולים בפריפריה, ובעיקר – יש צדק בטענה שישנם תחומי רפואה, אדוני היושב-ראש, שדורשים עבודה קשה מאוד ומומחיות גדולה מאוד, אבל השכר שם נמוך, כי השוק הפרטי שם מצומצם. כל אלה הן דרישות מוצדקות וצודקות, אבל יש מי שיזעק את הזעקה הזאת, יש מי שילחץ ויש מי שיילחץ וישלם הרבה יותר ממה שהוא מוכן לשלם כעת לרופאים.
אבל משבר הדיור, שנוצר למעשה בגלל אטימות הפקידים מקבלי המשכורות במשרדי הפנים והשיכון, במינהל וברשויות המסים – אין מי שיזעק את הזעקה הזאת. אין מי שיבוא ויכעס ויזעק נגד הביורוקרטיה ה"פקידוסטנית" המקפיאה את הבנייה בארץ-ישראל כולה. כשהממשלה מקפיאה את הבנייה ביהודה ושומרון, העולם כולו עוסק בכך – אובמה עסוק בכך, התקשורת העולמית עוקבת אחר ההקפאה, התקשורת הישראלית עונה אחריה. כך נוצרת תודעה ציבורית בעניין ההקפאה, בעד ונגד. אבל בעניין הקפאת הבנייה, במשך עשור שנים, ויצירת מחסור בדירות למאות אלפי זוגות צעירים ומשפחות ברוכות ילדים, אין קול ואין קשב.
אבל זעקת הדממה הזאת בוקעת מן המרתפים, מן המחסנים שבהם חיים תינוקות רכים. היא בוקעת ועולה מן הגגות והדירות המחולקות והמושכרות למחצה, לשליש ולרביע. מדינת ישראל עוסקת בייבוא רבבות מסתננים ועובדים זרים ומהגרים נוכרים מכל היבשות. האנשים האלה זקוקים לקורת גג. גם אם הוא מסתנן, זה אנושי וזה טבעי שהוא צריך לגור באיזה מקום. כך נוצרת מצוקה עוד יותר גדולה, ולאיש מן הפקידים היושבים על מפות התכנון לא אכפת מן הצפיפות.
הפקידים האלה גרים בדרך כלל בדירות צמודות קרקע, בדופלקסים או בדירות גדולות. המשכורת שלהם נכנסת ב-1 לחודש לבנק. גם אם המשכורת לא גבוהה במיוחד, זה מספיק עבור החתמת כרטיס בבוקר, שתיית קפה וטלפונים, יציאה לסידורים וישיבות ממושכות על חשבון הציבור. כשאני אומר על חשבון הציבור, אני לא מתכוון רק למשכורת שהם מקבלים בלי לעבוד – –
רוני בר-און (קדימה):
הם לפחות עובדים, הרב אייכלר, הם לפחות עובדים.
ישראל אייכלר (יהדות התורה):
– – לא לחשמל ולמזגנים שאנחנו משלמים עבור המשרדים שלהם, לא לטלפונים ולרכב ולא למשרדים הריקים שאנחנו משלמים שכר דירה. אלא כשהם מגיעים לישיבות, הם מעכבים את התוכניות, לא נותנים אישורים, ועורכים בדיקות לאורך שבועות וחודשים, וכך הם יוצרים מחסור של 50,000 דירות, כך שהנזק של פקידי "פקידוסטן" גדול בהרבה מן המשכורות וההוצאות שלהם.
שר השיכון הרב אריאל אטיאס כבר הוציא לפני שנה דירות למכרז מחיר למשתכן בבית-שמש. פשוט, התוכניות עדיין לא – – –
רוני בר-און (קדימה):
לחרדים, לחרדים.
ישראל אייכלר (יהדות התורה):
ליהודים, נכון, ליהודים. מותר לבנות ליהודים, לא משנה לאיזה יהודי. גם לערבים מותר לבנות.
אופיר אקוניס (הליכוד):
גם לחילונים מותר לבנות בארץ הזאת.
ישראל אייכלר (יהדות התורה):
רק ליהודים ולערבים ולאזרחי הארץ הזאת. יהודים באופן טבעי הם אנשים ששומרים את המצה ואת הפסח. אפילו אופיר אקוניס שמר את ליל הסדר, אז מה אתה אומר לי?
אופיר אקוניס (הליכוד):
– – –
היו"ר ראובן ריבלין:
חבר הכנסת אקוניס, הערתך הובנה. הוא רוצה להמשיך בדבריו.
ישראל אייכלר (יהדות התורה):
וגם לערבים מגיע, אני לא רוצה לדבר, חס חלילה, על אף אחד. אני גם לא רוצה ולא יכול להכליל את כל הפקידים ואת המשפטנים. רובם בוודאי עושים מלאכתם נאמנה, אבל במבחן התוצאה אנחנו רואים חסר של מאות אלפי חסרי דיור ומשפחות החיות בצפיפות דיור. מי מרוויח? המשקיעים, הספקולנטים והמתווכים שמתעשרים על חשבון הצרכנים.
כשמדברים על מפקחים שהולכים לבדוק בישיבות – אנו רוצים את אותו פיקוח במשרדי הממשלה, בעיריות וברשויות המקומיות ובחברות הממשלתיות: לבדוק כמה עובדים יושבים במשרדים בשעות העבודה וכמה אנשים באמת מקדמים את הנושאים שעליהם הם אמונים.
היו"ר ראובן ריבלין:
חברת הכנסת אברהם, סגניתי, קשה מאוד. אני לא מעיר לאחרים, אבל תתחשבי בנואם. בדרך כלל נואמים אחרים, אם לא שמים לב לכל מלה שהם אומרים, הם מתפקעים.
ישראל אייכלר (יהדות התורה):
אדוני היושב-ראש, אני ממש מודה לך, כי כשאמרתי את ההגדה של פסח וכולם אמרו את זה יחד, לא יכולתי לצעוק מעליהם, אז חיכיתי שיגמרו ואז סיימתי. פה אני לא יכול לחכות, כי לא יגמרו. אז בבקשה, אם אפשר – – –
היו"ר ראובן ריבלין:
אני אטפל בזה. בבקשה, תמשיך.
ישראל אייכלר (יהדות התורה):
רבותי חברי הכנסת, למרות האירועים הביטחוניים והמדיניים החשובים, אסור להדחיק את נושא הדיור מסדר-היום הציבורי. גם כאשר מסביב ייהום הסער, יש לזכור כי משבר הדיור הוא נושא שנוגע לנפשם של רבבות זוגות צעירים והוריהם, מכל העדות, מכל החוגים ומכל סוגי האזרחים. זה מה שאמרתי, ולא תצליחו להזיז אותי מהקו הזה.
מאות אלפי ילדים חיים באלפי דירות צפופות, וזו בעיה קיומית. הדוחק שנוצר בחצאי דירות ומתחת לפני האדמה ומעל הגגות יוצר טירוף מחירים עצום בשוק הנדל"ן, וגורם גם נזקים חמורים למשק ולכלכלה. אבל, אדוני היושב-ראש, יש כאן גם נזק בריאותי וחינוכי לתינוקות שגדלים במצוקה. אנחנו צריכים לדעת שבריאותם הנפשית של ההורים והילדים האלה, שחיים בצפיפות לאורך ימים, אינה בעיה פשוטה. הגורל של אנשים שחיים במצוקת דיור קשה לא פחות חשוב מהבעיה של אזרחי סוריה ולוב, ואפילו אירן. אדוני היושב-ראש, אני פשוט שומע קולות רקע.
היו"ר ראובן ריבלין:
רבותי, יש מקומות רבים בכנסת ובאכסדרות לדבר. מי שרוצה לדבר, למה מוצא את המליאה? חבר הכנסת אייכלר ביקש, יחד עם חבר הכנסת אדרי, להעלות נושא על סדר-היום. הוא רוצה שיקשיבו לו. מי שרוצה לשוחח – אין אונס, יכולים לצאת ולדבר.
ישראל אייכלר (יהדות התורה):
אני פשוט רגיל לשבת באולפן סגור עם טכנאים ולדבר, ואני לא שומע קולות רקע.
רוני בר-און (קדימה):
– – –
היו"ר ראובן ריבלין:
גם פה אתה מצולם.
ישראל אייכלר (יהדות התורה):
שם היה באמת נורא. חבר הכנסת בר-און היה פעם ב"פופוליטיקה", אז הוא מזכיר את זה. זה היה בלתי אפשרי. לכן באנו לפה, כי שם זה היה בלתי אפשרי.
אסור להניח לממשלה להעלים את מצוקת הדיור והתעסוקה, בחסות ערפל הדיונים המדיניים עם ארצות-הברית ובעצרת האו"ם, גם אם הם חשובים. אסור שהשקט הזה בחוץ יתעתע בנו. אני לא רוצה להשוות, חלילה, למה שהיה שקט אצל מובארק ואצל אסד, קדאפי וסאלח מתימן, להבדיל אלף אלפי הבדלות, אבל צריך לדעת – גם הם חשבו שהשליטה בכלי התקשורת מבטיחה את המשך האפליה נגד אזרחים, ועכשיו העולם מתעורר למזרח תיכון חדש. גם מצוקת הדיור והתעסוקה עלולה לעורר התקוממות עממית שאיש לא יוכל לדכא אותה ולהשתיק אותה.
קשר השתיקה הזה, של הון ותקשורת מול בעיית הדיור, זה מה שגורם לשליטים לאטום את לבם ולא לחוש את לב העם. החודש לא העלה הנגיד את הריבית, אתם יודעים למה? בגלל שהדולר נפל והיה לחץ מהיצואנים. אבל איש אינו קשוב לזעקת חייבי המשכנתאות מול גזירות העלאות הריבית של נגיד בנק ישראל סטנלי פישר. למרות בקשתו של שר השיכון אריאל אטיאס – –
מאיר שטרית (קדימה):
אולי אפשר לתת להם משכנתאות בדולרים.
ישראל אייכלר (יהדות התורה):
– – שביקש להפריד בין העלאת הריבית הכללית במשק לבין חייבי משכנתאות לדירה יחידה, הוא לא הסכים. זה אותו בנק ישראל, הצובר 70 מיליארד דולר באוצרותיו, ומסרב להתחשב בצורכי העם גם בנוגע למימון בנקאי לרכישת דירה ראשונה ויחידה. הוא רוצה לבלום את מחירי הדיור, וזה בסדר, כולנו רוצים, לכן הוא מצמצם את המימון הבנקאי להשקעות. אבל למה שיצמצם את המימון הבנקאי לסיוע לרכישת דירה יחידה לחסרי דיור? המדיניות הזאת גורמת לעליית שכר הדירה לשחקים, מונעת הזרמת דירות יד שנייה למכירה, וכל הגורמים הללו מעמידים בסימן שאלה את רצונם של הממשלה והבנק המרכזי לפתור את מצוקת הדיור.
אני מסיים, אדוני היושב-ראש. נפגעי המשכנתאות וחסרי הדיור לא יכולים לבוא ולהפגין כאן, אבל רובם, זעקתם תפרוץ את חומת האטימות. ואם הממשלה לא תעשה שינוי דרסטי במדיניות האטומה למצוקת הדיור, תעלה על שולחנם של גדולי ישראל – ואת זה אני אומר לחברים החרדים והדתיים – תעלה על שולחנם של גדולי ישראל שאלת זכות קיומה של הממשלה הזאת. כי אם אין דירות ואין תעסוקה אחרי שנתיים שהממשלה הזאת עומדת על קולותינו, אנחנו צריכים לעשות הערכה מחדש אם יש אפשרות להמשיך ולסייע ולתמוך בממשלה הזאת.
היו"ר ראובן ריבלין:
אני מאוד מודה לחבר הכנסת אייכלר, ומזמין את הדובר השני באותו נושא, שעליו ישיב שר השיכון והבינוי השר אריאל אטיאס. חבר הכנסת יעקב אדרי – בבקשה, אדוני.
יעקב אדרי (קדימה):
אדוני היושב-ראש, מכובדי שר השיכון, חברי חברי הכנסת, אדוני שר השיכון, אני שמח שאתה כאן, אבל הייתי רוצה לראות לצדך גם את שר האוצר, כי גם הוא חלק מהבעיה.
אדוני היושב-ראש, זה כמה חודשים שמפעם לפעם אני עולה, בשם קדימה, ומדבר על נושא השיכון, וכמובן שאני מצלצל בפעמונים; אם זוכר אדוני היושב-ראש את הדברים שאמרתי. פעם אחר פעם אני מעלה הצעות, והעלינו גם הצעות איך לפתור את הבעיה. אלה לא פטנטים; אלה הצעות שנוסו בעבר, ואפשר היה ליישם אותן. מה קיבלנו במקום זה? מסיבת עיתונאים, שכבר אז אמרתי שלא יצא ממנה כלום. זה היה פשוט אקמול למחלת סרטן.
נושא הדיור תופס ממדים מבהילים והוא יתפוצץ לכולנו בפנים. והרב אייכלר צדק כשאמר: אומנם אנחנו לא מדינות ערב שיתקוממו, אבל בסוף זה יגיע. אני שומע את האנשים, גם אתה שומע אותם, בבית-הכנסת, ברחוב. הבעיה הולכת ותופחת ואני לא רואה פתרונות. כל מה שהצעתם, אדוני שר השיכון – ואני אומר את זה גם כלפי שר האוצר, שבאמת חבל שהוא לא שומע את הדברים, כי הבעיה גם שם. הוא לא מוכן ללכת – בשום נושא. מציעים כל מיני פטנטים שמוכיחים את עצמם בדיוק בכיוון ההפוך. אין פתרונות.
אני, לצורך העניין, מחבר גם את הנגיד. אני מאוד מעריך, כולנו מעריכים ומוקירים אותו, אבל גם הוא לא הביא פתרונות לעניין הזה, והפתרונות שלו בנושא המשכנתאות והריביות בסך הכול מחמירים את המצב של המעמד הנמוך. יכול להיות שזה יפתור משהו למעלה – אני לא מאמין, אבל למעמד הנמוך, זה הולך ומחמיר את הבעיה.
אבל לפני שאגיד את ההצעות, כי אומרים: מה אתם מציעים? רבותי, שוב, זה לא פטנטים אבל זה דברים שהוכיחו את עצמם לכל אורך הדרך.
אופיר אקוניס (הליכוד):
מה עשיתם?
יעקב אדרי (קדימה):
אדוני, אצלנו לא היתה הבעיה כפי שהיא היום. לא היתה הבעיה. חברי אופיר, קודם כול, אני רואה כמה באו מחברי סיעתך. אני מאוד מעריך את זה שאתה פה. כנראה הנושא לא מעניין אותם, ואלה הם דווקא הבוחרים שלכם. אני שומע אותם ואתה שומע אותם באור-עקיבא ובעיירות הפיתוח השונות, את הזעם שלהם בנושא המשכנתאות, בנושא הדיור. מי יכול להשיג היום דירה? אני לא רוצה לחזור על המחירים. תמיד הבאתי את הדוגמה של אור-עקיבא, אבל אני לא רוצה לעשות את זה. זה בכל המקומות, זה נכון לגבי כל המקומות.
שלמה מולה (קדימה):
תשאל אותו עד מתי – – –
יעקב אדרי (קדימה):
אגיד לך, אופיר, ותאמין לי שאני לא מאלה שמתלהמים: בנושא הזה הממשלה יכולה לתת את הפתרון, כי אתם הספסרים הכי גדולים – זה המינהל וזה האוצר, שרוצה להרוויח ולעשות קופה מנושא מכירת הקרקעות.
אופיר אקוניס (הליכוד):
זה נכון.
יעקב אדרי (קדימה):
אדוני שר השיכון, המינהל בידיים שלך. אני יודע שהאוצר הוא שמכתיב את המדיניות. הם לא רוצים לפתור את הבעיה. פקידי האוצר אומרים שיש שם הכנסות של מיליארדים, למה להם לפתור את הבעיה? אחד הגורמים שמכניסים למדינה כל כך הרבה כסף זה המינהל, הקרקעות. אדוני, הדבר הראשון במכרזים של המדינה – אתם קובעים מחירי מינימום, מדוע שלא תקבעו גם את התקרה? ואז לא תהיה השתוללות כלפי מעלה, ואז לא יעלו המחירים. מי שמשלם את זה זה הזוג הצעיר. אז אומרים לי: אז מה? זה מכרזים. אז אם יהיו שלושה קבלנים שייתנו אותו מחיר תהיה הגרלה. אפשר לקבוע את זה בתנאי המכרז. זה לא פטנטים שלי, הדברים יושמו, נעשו בעבר וגם הצליחו. מה לעשות? אז תקבעו מחירי תחתית, מה שאתם קובעים, וגם מחירי תקרה. תכתבו: על-פי הערכת שמאי. יש הרי שיטות לעניין הזה. אפשר – – –
מאיר שטרית (קדימה):
איך אתה מונע – – –זה מגיע לכיס של הקבלן. הוא לוקח קרקע בזול ונותן – – –
יעקב אדרי (קדימה):
אמרתי שיקבעו גם מחיר תקרה. במכרזים כתוב – – –
היו"ר ראובן ריבלין:
הוא צודק, הוא אומר מחיר תקרה לקרקע. הוא אמר: אתה תקבע מחיר תקרה והוא לא יקבע מחיר תקרה לדירה.
יעקב אדרי (קדימה):
זה יוזיל, מאיר.
מאיר שטרית (קדימה):
– – – לא יהיה קרקע במחיר אפס – – –
יעקב אדרי (קדימה):
לא באפס – מינימום ומקסימום, ושם ישחקו, מי שרוצה. מאיר, לך יש גם ניסיון בעניינים האלה, אבל זו צריכה להיות סדרה שלמה של צעדים, ואני מונה אותם.
מאיר שטרית (קדימה):
– – –
יעקב אדרי (קדימה):
האוצר מתנגד היסטורית.
מאיר שטרית (קדימה):
אז מה אם הוא מתנגד.
יעקב אדרי (קדימה):
הוא לא מוכן לבנות דיור לשכירות.
רוני בר-און (קדימה):
סליחה, זה לא נכון. זה לא נכון שהאוצר מתנגד היסטורית. תשאל את היושב-ראש שלך – – –
יעקב אדרי (קדימה):
שלנו.
רוני בר-און (קדימה):
אני הייתי שר אוצר, הייתי הראשון שהסכמתי לחוק הדיור הציבורי של רן כהן בחוק ההסדרים.
יעקב אדרי (קדימה):
נכון, והיום ביטלו את זה.
רוני בר-און (קדימה):
אחרי עשר שנים של דחייה. אני אמרתי: עכשיו זה עובר. 2008 – – –
יעקב אדרי (קדימה):
נכון. התיקון שלך מאוד חשוב.
רוני בר-און (קדימה):
קיבלו את הירושה הזאת. זה מופיע ברקורד של ועדת הכספים. למה אתה אומר שהוא מתנגד? עשינו את זה.
יעקב אדרי (קדימה):
נכון. ההערה שלך היתה מאוד חשובה, ולצערי הרב היום חזרנו אחורנית. אין פתרונות, אדוני שר השיכון. כל מה שאתם מציעים – זה לא הולך, זה לא עובד. עובדה. אני אמרתי את זה לפני חצי שנה כאן: זה לא יעבוד, מה שאתם מציעים. העיקר עשו מסיבת עיתונאים – ראש הממשלה, שר האוצר. עשו מסיבת עיתונאים, לא יצא מזה כלום.
גם אני מגיע לחלק שלך, אדוני שר השיכון. אין מה לעשות, חברי חבר הכנסת וקנין, שהוא מסיעתך, הציע הצעה טובה. כולנו חתמנו על זה. ואני זוכר, כשאושר התקציב לחצו עליכם ואמרתם: טוב, נתמוך ואנחנו נעביר את זה במושב – הקודם. נעביר לכם את זה. ומה קרה, חברי חבר הכנסת וקנין? אני אענה בשמך, כי אני יודע שעדיין זה בוער בעצמותיך. אז אמרו במהלך המושב: נעביר את זה בקריאה ראשונה – והכול כלאם פאד'י.
גם התרעתי אז, בשיחות בארבע עיניים. אמרתי: הם לא רוצים את זה. הם מקסימום מוכנים לתת בכמה מקומות פיילוטים. זו התפיסה של האוצר – ניתן לכם פה, ניתן לכם שם, העיקר תשבו בשקט. אדוני שר השיכון, יש לך סיעה חברתית, לפחות לכאורה; אתם מתיימרים להיות חברתיים, אתם צריכים להגיד: עד כאן. זה גם בוחרים שלכם.
היו"ר ראובן ריבלין:
כבוד השר.
יעקב אדרי (קדימה):
זה נוגע לחרדים, זה נוגע לצעירים, זה נוגע לחילונים, זה נוגע לערבים.
היו"ר ראובן ריבלין:
סגן שר האוצר, כל הארץ רואה אותך מדבר. אני רואה אותך.
יעקב אדרי (קדימה):
ידידי, סגן שר האוצר, הדברים מכוונים אליכם, למשרד הזה, שהוא למעשה מנווט את הכול ולא מאפשר.
דבר נוסף, מחיר קרקע בפריפריה. בואו נאמר, מרכז הארץ אתם מתקשים, יש ביקושים. למה אתם לא הולכים לצפון ולדרום? שם תקבעו אזורי פיתוח א' וב', מאפס עד 30 מהערכת השמאי. עשו את זה וזה עודד וזה נתן דחיפה אדירה – וזוגות צעירים. אומר לי ראש עיריית דימונה: למה אני צריך לשלם כל כך הרבה? למה זוג צעיר בדימונה צריך לשלם כל כך הרבה? אולי תסבירו לי, חסר קרקע? הרי זה אינטרס לאומי שיגורו בדימונה ובנגב. מה האטימות הזאת? לאן הגענו? לאן הגענו?
אני הגשתי הצעת חוק, אדוני היושב-ראש.
היו"ר ראובן ריבלין:
בדימונה אתה משלם בעד הפיתוח או בעד הקרקע עצמה?
יעקב אדרי (קדימה):
גם פיתוח. זה איפה שהקרקע אפס, הם שחטו – מותר לי להתבטא ככה – ובפיתוח הם לקחו את המחירים.
היו"ר ראובן ריבלין:
לפעמים ערך הקרקע הוא שלילי. הפיתוח הוא הבעיה.
יעקב אדרי (קדימה):
כן. לפחות אם אתה מוזיל את הקרקע אתה יכול – – –
היו"ר ראובן ריבלין:
אני יודע שהקרקע שם לא – – –
יעקב אדרי (קדימה):
נכון, אז השיתו את זה עליהם בפיתוח. אמרו להם: זה יקר, הממשלה צריכה להשתתף.
יואל חסון (קדימה):
היה גם למילואימניקים. אמרו להם שעל ערך הקרקע תהיה להם הנחה של – – –
יעקב אדרי (קדימה):
המילואימניקים ממשיכים לחפש את זה באתרים השונים.
יואל חסון (קדימה):
זה לא היה אפס אבל זה היה 20 אגורות. אבל הפיתוח היה 200,000, ועל זה לא היתה שום הנחה.
היו"ר ראובן ריבלין:
50,000 דולר לוקחים על פיתוח היום.
יעקב אדרי (קדימה):
אדוני שר השיכון, הגשתי הצעת חוק מאוד פשוטה, ששר האוצר ונדמה לי שגם שר השיכון תומכים בה אבל היא תקועה, ש-20% ממכרזי המינהל יהיו דירות עד 80 מ"ר. מה רע בזה, תגידו לי? הרי זוג צעיר – אנחנו התחלנו בדירות קטנות. מה קרה? לא קרה לנו כלום. אבל זה הוזיל את המחיר, אפשר להתמודד עם זה. אבל מי תוקע את זה? הממשלה. זה חוק פשוט. הוא טוב, הוא נכון. 20%, 15% – עד 80 מ"ר. אדוני שר השיכון, הרי את זה אפשר לעשות. תעשו את זה בחקיקה כי אולי יש בעיות עם ראשי ערים. אני יודע את זה, הייתי שמה, אבל היום המצוקה היא גדולה. תעשו את זה.
היו"ר ראובן ריבלין:
הוא עשה את זה באור-עקיבא.
יעקב אדרי (קדימה):
לא רק באור-עקיבא, עשו את זה בהרבה מקומות.
היו"ר ראובן ריבלין:
חבר הכנסת כהן, אי-אפשר לקחת מבן-אדם ממה ששייך לו ושיגע עליו וגם מצא.
יעקב אדרי (קדימה):
אדוני היושב-ראש, תודה לך. אני רוצה לומר לך שוב – מה לעשות? אני חוזר לאור-עקיבא – אני שומע את המחירים, אני פשוט מזועזע. אמרתי בפעם שעברה, אדוני שר השיכון, אמרתי לך שמחיר 400 מ"ר 700,000 שקל. היום זה כבר מיליון שקל. מיליון שקל. איפה ההיגיון הזה? מה אתם עושים? מה אתם גורמים? מי יכול לקנות דירה?
יעקב כץ (האיחוד הלאומי):
פעם היו – – –
יעקב אדרי (קדימה):
זה הפך להיות חלום. פעם התמודדנו, ההורים עזרו קצת. היום מי יכול? איזה זוג צעיר? אם ההורה לא נותן לו לפחות 70%-60%, מי יכול לעשות את זה? זה פשוט שיגעון.
אני שוב מסתכל על היישוב שלי, ואני שומע את המחירים. אני אומר, רק רגע, אני בסרט, אז אולי זה טוב. אומרים: יופי, הכול עולה – זה קשקוש. החייל שמשתחרר מצה"ל, או אותו בחור שגדל למשפחה ברוכת ילדים, או המגזר הערבי, איך הוא יכול לקנות דירה במחירים האלה במקומות האלה? גם בפריפריה המחירים טיפסו, אין שום היגיון.
אדוני היושב-ראש, חייבים – הממשלה; אני יודע שראש הממשלה מנסה פה ושם לעשות בעניין הזה, אבל אני לא רואה – צריך לטפל בזה ברמה המערכתית. יש החוק של חבר הכנסת וקנין, למה תקעו אותו? איפה אתם? אתם סיעה גדולה מאוד, למה אתם לא דופקים על השולחן? אמנון, אתם יכולים לעשות את זה, אבל כנראה לא כולם מעוניינים בזה.
אמנון כהן (ש"ס):
זה בתוכנית.
יעקב אדרי (קדימה):
זה בתוכנית, יופי, שמעתי את זה גם במושב הקודם. אני מאוד מקווה שיחד עם מענקים לקבלנים, פלוס מס ההשבחה שכבר עשיתם את זה – אבל זה קצת, זה טיפה בים, זה לא הולך, זה חלק מפתרון כולל. שימו את כל הסל ביחד ואז אולי נכבה את השרפה שעומדת לפרוץ במדינת ישראל וזה נושא הדיור. תודה לכולם.
היו"ר ראובן ריבלין:
תודה רבה לשר לשעבר יעקב אדרי. אני מתכבד להזמין את השר אריאל אטיאס, שר השיכון והבינוי, על מנת להשיב על הצעותיהם של חבר הכנסת אייכלר וחבר הכנסת אדרי. בבקשה, כבוד השר.
שר הבינוי והשיכון אריאל אטיאס:
אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, אכן מצוקת הדיור חוצה את כל המחנות בחברה הישראלית. המחסור בהיצע הקרקעות שנמשך על פני למעלה מעשר שנים, מחסור בתכנון, מחסור בשיווק גרם – – –
היו"ר ראובן ריבלין:
חבר הכנסת שנלר, אין זה נהוג לעמוד עם הגב לנואם.
שר הבינוי והשיכון אריאל אטיאס:
כמו ברוב המקרים, כשיש מחסור בהיצע הביקושים עולים, וכשהביקושים עולים, עולים אתם גם המחירים. צריך לזכור דבר נוסף: הריבית הנמוכה במשק כפי שלא היתה נהוגה כאן מעולם. בשנת 2009 היינו עם ריבית של 0.5%, וגם כשזה עלה ל-1% ול-1.5%, וגם היום, כשאנחנו ב-3%, אבל בוודאי ברוב התקופה האחרונה כשהיינו בין 0.5% ומעלה – – –
יעקב כץ (האיחוד הלאומי):
לא היה מעולם – – –
שר הבינוי והשיכון אריאל אטיאס:
זה גם נכון. תקופה ארוכה הריבית היתה נמוכה מאוד, כפי שהתבטא גם הנגיד בכלי התקשורת. אחת מהסיבות לעליית המחירים היא הריבית הנמוכה שדחפה משקיעים לתוך השוק הזה.
אני רוצה לתת לכם כמה נתונים שמי שעוקב באמת אמור לדעת אותם: בשנת 2008 היה היקף העסקאות של המשקיעים 15,000 יחידות דירות, דירות חדשות ויד שנייה. בשנת 2009 – כבר 31,000, וגם ב-2010. עד הרבע האחרון של 2010 היו למעלה מ-31% מהיקף העסקאות בשוק של דירות של משקיעים.
צריך לזכור שהמשקיעים רוכשים את הדירות הזמינות ביותר למגורים. יותר משתלם להם לקנות דירה יד שנייה בשוק, דירות קטנות, מייד מקבלים תשואה, כסף זמין וזול, וזה משיקולים אחרים של הנגיד שהוא הוריד את הריבית להיקפים שלא היו כמותם בישראל. גם העלייה כפי שנעשתה עד עכשיו, מצד אחד היא פוגעת בזוגות צעירים, ומצד שני היא לא מספיק מבריחה את המשקיעים או מצננת אותם. שני הדגלים האלה – מחסור בהיצע וריבית נמוכה גרמו לעליות המחירים.
הדבר הראשון שהיה צריך לעשות, וזה מה שהתחלנו לעשות באמצע 2009, אפילו לקראת הסוף – להגדיל את היצע הקרקעות; אין דבר שיכול להשפיע על המחירים יותר מהגדלת ההיצע. אבל צריך לזכור שהגדלת היצע הקרקעות – אנחנו נמצאים אחרי פסח, זה לא כמה משמרות במאפייה שהם מייצרים כך מלאי של דירות – צריך אישור של תוכניות, צריך הסכמים עם ראשי הרשויות. צריך תב"עות מאושרות, יש הרבה חסמים.
יעקב כץ (האיחוד הלאומי):
צריך פועלים ואין פועלים.
שר הבינוי והשיכון אריאל אטיאס:
צריך פועלים ואין פועלים; אתה צודק, אין מספיק פועלים. לכן הדברים האלה ביחד הם הכלים שאנחנו צריכים לפעול בהם.
אני מסכים עם חבר הכנסת אדרי וגם עם חבר הכנסת הרב אייכלר על חלק מהצעדים שהצעתם כאן. יש צעדים נוספים שהממשלה עשתה, לא את הכול רואים מייד, ולא בפעם אחת פתאום מחירים יורדים – הם גם לא עלו בגלל פעם אחת, הם לא ירדו בגלל פעם אחת. המחירים עלו בגלל מחסור של עשור בתכנון ובמלאי זמין. מינהל מקרקעי ישראל היה רגיל לשווק עד 2009 פחות מ-25,000 לשנה. בשנת 2010 שיווקנו קרוב ל-35,000 יחידות דיור בכל רחבי הארץ לכל המגזרים.
רוני בר-און (קדימה):
איפה?
שר הבינוי והשיכון אריאל אטיאס:
שמות – איפה שאתה רוצה. תגיד לי עיר ואני אגיד לך.
רוני בר-און (קדימה):
– – – מבית-שמש.
שר הבינוי והשיכון אריאל אטיאס:
בתל-אביב, בגבעתיים, ביפו, ביבנה, בראש-העין, במודיעין, בנתיבות, באופקים, בדימונה.
רוני בר-און (קדימה):
– – –
שר הבינוי והשיכון אריאל אטיאס:
אתה כנראה לא עוקב אחרי זה. לראש-העין יצאו 2,000 יחידות דיור.
רוני בר-און (קדימה):
זה "מן זמאן אל-אורדון".
שר הבינוי והשיכון אריאל אטיאס:
כן, אני מסכים אתך. יצאו 2,000 יחידות דיור לראש-העין.
נסים זאב (ש"ס):
שום דבר לא מספק אותך.
שר הבינוי והשיכון אריאל אטיאס:
אני רק רוצה להזכיר לך, חבר הכנסת בר-און, אם כבר אתה מתעסק עם השיווק של יחידות הדיור: בתקופתך כשר אוצר הציעו מינהל מקרקעי ישראל לא מעט הצעות, ובאופן היסטורי עד היום משרד האוצר מתנגד לכל הטבה בקרקע לזוגות צעירים, גם בתקופתך, וגם שר האוצר הנוכחי עומד בעקביות נגד כל יוזמה שנותנת הוזלה בקרקע, גם אם בטוח שזה מגיע לזוגות צעירים.
רוני בר-און (קדימה):
אתה מדבר ואני מראה לך עובדות. בעשר שנים – – –
שר הבינוי והשיכון אריאל אטיאס:
אני מתייחס לנושא הזה בצורה מאוד ברורה. חוק הדיור הציבורי זה אוכלוסייה אחרת, אל תטעה. חוק הדיור הציבורי זה לאוכלוסייה חלשה מאוד, ורובם זו אוכלוסייה מבוגרת, או אנשים קשי יום. אנחנו מדברים על הזוגות הצעירים, על מעמד הביניים, אלה ששני בני-הזוג עובדים ולא מסוגלים לשעבד את עצמם תחת עול המשכנתאות. גם בתקופתך וגם אגף תקציבים ושר האוצר הנוכחי מתנגדים בחריפות, למשל להצעה הבאה.
רוני בר-און (קדימה):
תעשו משבר.
שר הבינוי והשיכון אריאל אטיאס:
אנחנו נעשה. תחכה, תשמור את זה לסוף.
רוני בר-און (קדימה):
תדרשו מהממשלה. אתם יודעים להשיג מה שאתם רוצים. לא נעשה כלום רק הסברים.
שר הבינוי והשיכון אריאל אטיאס:
אני רוצה להזכיר לך, כשאתה התחלת להסביר לי מה נעשה, להזכיר לך קצת נשכחות על תקופתך – – –
היו"ר ראובן ריבלין:
חבר הכנסת בר-און, מיצית את קריאות הביניים.
שר הבינוי והשיכון אריאל אטיאס:
כן. אני רוצה רק לענות לך, ברשותך. אנחנו הצענו לעשות מחיר למשתכן 50% קרקע. חבר הכנסת שטרית, אתה אמרת שההטבה בקרקע תלך לקבלנים, אתה צודק. יש מקרה שזה הולך לקבלנים במחיר למשתכן.
מאיר שטרית (קדימה):
– – – למשתכן.
שר הבינוי והשיכון אריאל אטיאס:
מחיר למשתכן, 50% קרקע, אפשר גם 20% או 30%. יש החלטת ממשלה ושר האוצר מתנגד. בינתיים הוא מתנגד, אבל אם אנחנו נלך נגדו, אין לנו ברירה. אבל יש התנגדות חריפה בלי שאפשר להסביר אותה. למה אי-אפשר לתת 50% הנחה בקרקע במחיר למשתכן? הרי מחיר למשתכן זה רק לחסרי דיור; מי שהיתה ברשותו דירה משנת 1971 – לא בתוך הרשימה. כל הזוגות הצעירים בישראל, לא חשוב מה, לא צריך ניקוד ולא צריך איפה הוא גר, זה לא רלוונטי. כל מי שלא היתה ברשותו דירה, יכול להתמודד במכרזים של המחיר למשתכן.
אני רוצה להגיד לכם שיש מכרזים של מחיר למשתכן שאנחנו מוציאים ואין בהם זוכים כי אף אחד לא ניגש, כי הקרקע יקרה מדי. הקרקע יקרה מפני שהשמאי, שעושה את עבודתו כי מבקשים ממנו להגיד מה המחיר פה, והוא אומר: המחיר זה העסקה האחרונה שנעשתה. והעסקה האחרונה שנעשתה נסגרה על 300,000 ליחידה, על 400,000 ליחידה. אנחנו רואים יש דרך להתמודד עם זה. השמאי עושה את עבודתו ואנחנו כממשלה צריכים לעשות את עבודתה, ושר האוצר ואגף תקציבים עושה לא את עבודתו – בסך הכול מה שהם עושים – – –
יעקב אדרי (קדימה):
להחלטות – – –
שר הבינוי והשיכון אריאל אטיאס:
הם לא נותנים לזוגות הצעירים את היכולת לקבל את ההטבה הזאת אף-על-פי שיש על זה החלטת ממשלה שאנחנו צריכים להביא לראש הממשלה, החלטה אני מקווה שגם לאור הישיבה הזאת כאן היום בכנסת – אתמול אני שוחחתי עם מנכ"ל משרד ראש הממשלה, שההחלטה הזאת כפי שהובאה, של 50% מחיר למשתכן לזוגות צעירים – – –
היו"ר ראובן ריבלין:
אולי אדוני יסביר, מדוע משרד האוצר מתנגד למתן הנחה למשתכן ולא לקרקע, לנצרך ולא למצרך?
שר הבינוי והשיכון אריאל אטיאס:
אם הייתי יודע להסביר – – –
היו"ר ראובן ריבלין:
מה הם חושבים, שיפעילו אותם מרחוק?
שר הבינוי והשיכון אריאל אטיאס:
הם אומרים שלא צריך לתת הטבה במרכז. במרכז המחירים גבוהים, גבוהים. לך תעשה מחיר למשתכן באזור עדיפות לאומית א', ושם באמת, באזור עדיפות לאומית א', ההטבה בקרקע היא 31% מערך השמאי. הם אומרים, אנחנו לא רוצים באזורי הביקוש, ואנחנו הבאנו להם תב"עות בראש-העין, במודיעין, ביבנה, בשוהם, בכל המקומות האלה שאפשר לשווק קרקעות שהשווי שלהן עד 400,000 שקל. אנחנו לא מדברים על קרקעות בשווי של מיליון שקל, אין שם צורך לעשות את זה וזה לא רלוונטי. קרקעות שזו הערכה שלהן, לשים שם 50% מערך שמאי, אפשר לקבל שם הנחות, ויש התנגדות. אנחנו ניאבק בהם וננצח אותם, אין לנו ברירה אחרת; זה לא הדבר היחיד שהם מתנגדים לו.
חבר הכנסת אדרי, אני רוצה להתייחס למה שאמרת על הצעת החוק שלך, על 20% דירות קטנות. יש החלטת ממשלה מחודש יולי 2010 שמחייבת את הוועדות המחוזיות ואותנו לתכנן 20% דירות קטנות בהיקף של עד 85 מ"ר באזורי המרכז ו-100 מ"ר באזורי הפריפריה. ההנחיות האלה כבר ירדו ומחלחלות לתוך הוועדות.
יעקב אדרי (קדימה):
זה ייקח זמן.
שר הבינוי והשיכון אריאל אטיאס:
זה לא דבר שרואים עכשיו. עולם של תכנון זה עולם שלוקח זמן. זה לא מאפייה אחרי פסח, יאללה, כמה משמרות – נהיה לחמים. בסוף אתה צריך שם שכונה מתוכננת, עם כבישים, ביוב, תשתיות וכו'.
דבר נוסף שצריך לזכור – ובזה אני רוצה לסיים – אכן, הממשלה השקיעה לא מעט כסף בוועדת חסמים, בהיקפים של מאות מיליונים, לשחרר תוכניות מאושרות עם תב"עות מאושרות, ויצאו מהן שיווקים בהיקף של אלפי יחידות דיור, חסמים – שייתנו את המכרזים בקווי ביוב, בתשתיות, בגשרים, במחלפים, שצריך לעשות אותם באמת, והם עולים לא מעט כסף, בהיקפים של מאות מיליונים. הכריחו את משרד האוצר להוציא את הכסף הזה, לתקצב את זה, והשיווקים במקומות האלה יצאו לדרך. צריך להזכיר את זה. זה לא דבר שהיה בעבר, וזה גם לא דבר שהוא מובן מאליו.
אני חושב שבסוף אנחנו נצטרך, גם על הנושא של סבסוד משכנתאות – כפי שאמרנו, אנחנו נצביע נגד הממשלה אם יהיה צורך. אני מקווה שהממשלה תתעשת ותבין שאנחנו בכל מקרה, בתחילת מושב הקיץ שיבוא עלינו לטובה נבוא עם הצעה שאומרת שמסבסדים משכנתאות לזוגות צעירים בפריפריה. כל זוג צעיר שקונה דירה ראשונה בחייו באזור עדיפות א' יקבל סבסוד משכנתאות ממשרד הבינוי והשיכון. אנחנו נצביע גם נגד הממשלה. יש לנו כנראה רוב מכריע בנושא הזה. אם משרד האוצר ושר האוצר וכל הקבוצה שסביבו יתעשתו ויגיעו אתנו להבנות, אז לא נצטרך להגיע לזה. כפי שזה נראה עכשיו, הם לא רוצים להגיע אתנו להבנות, אז אנחנו נצביע נגדם – –
יעקב כץ (האיחוד הלאומי):
מה לגבי הבנייה בירושלים?
שר הבינוי והשיכון אריאל אטיאס:
– – כי אנחנו חייבים – – –
היו"ר ראובן ריבלין:
אני אתך בירושלים. הוא אומר הצהרה פוליטית. חבר הכנסת כץ, אתה לא שומע מה הוא אומר. אתה בירושלים, ואני מחזיק בך ובירושלים. רק הוא אומר איזו הצהרה פוליטית מאוד חשובה.
שר הבינוי והשיכון אריאל אטיאס:
אנחנו, כמפלגה חברתית שמחזיקה בתיקי התכנון והבנייה, לא יכולים לאפשר למשרד האוצר להמשיך ולהתל בנו הלוך ושוב – כל פעם דיונים וישיבות, וזה לא מסכימים ועוד דבר לא מסכימים. עברו כבר שנתיים, ועכשיו זה זמן להכרעות. נעשו הרבה דברים גדולים בעולם של התכנון והבנייה, אבל יש דברים שצריך לחתוך אותם – –
שלמה מולה (קדימה):
נדמה לי שסגן שר האוצר הוא מהמפלגה שלך, לא?
שר הבינוי והשיכון אריאל אטיאס:
– – והזמן לחתוך אותם זה במושב הקיץ הקרוב. אני משוכנע שהצד הזה יתמוך בנו. אני חושב שהצד הזה, אם לא יתמוך בנו, לפחות יצא מהאולם.
רוני בר-און (קדימה):
השאלה – אם אתם תעשו משהו. אנחנו נתמוך.
שר הבינוי והשיכון אריאל אטיאס:
אתה תבחן אותנו. אם אתם לא תהיו בהשקת ספר ולא תהיו בחו"ל, אז יהיה לנו פה רוב, ואז אתה תראה שהכול יבוא על מקומו בשלום.
יוחנן פלסנר (קדימה):
שנתיים לא עשיתם כלום. עכשיו זה השקת ספר?
היו"ר ראובן ריבלין:
תודה רבה. רבותי, לפעמים אומר שר דברים פוליטיים שיהיו אחר כך בכל הכותרות בחדשות. אתם לא שמים לב. חבר הכנסת מולה, אני במקומך הייתי נותן לו להעביר את העניין.
כבוד השר, האם אדוני מציע להעביר לוועדה? להסיר מסדר-היום? להעלות על סדר-היום? מה שאדוני מבקש. אנחנו צריכים לדעת כדי לדעת מי יכול – – –
שר הבינוי והשיכון אריאל אטיאס:
מה שאתם רוצים.
היו"ר ראובן ריבלין:
אני לא רוצה. הם מבקשים להעלות את זה על סדר-היום. השר מציע ועדת כספים.
שר הבינוי והשיכון אריאל אטיאס:
ועדה זה בתנאי ששר האוצר מגיע.
היו"ר ראובן ריבלין:
כבוד השר, את זה תשאיר לנו.
השר מציע לוועדת כספים, וחבר הכנסת אייכלר וחבר הכנסת אדרי מסכימים להעברת הנושא לוועדת כספים. השר מציע שלדיון בוועדת כספים יתייצב גם שר האוצר.
יעקב אדרי (קדימה):
גם סגנו.
היו"ר ראובן ריבלין:
את סגנו לא צריך השר לבקש לבוא לוועדה. הוא יכול בכל עת להיפגש במוסדות המתאימים. אין הצעה אחרת.
אנחנו עוברים להצבעה. השר והמציעים הסכימו להעביר לוועדת הכספים, לכן נצביע. מי מצביע בעד ועדת הכספים? מי שמצביע נגד – מבקש להסיר מסדר-היום. נא להצביע. בבקשה, רבותי. מי בעד? מי נגד? מי נמנע? השר הציע בעד ועדת הכספים.
הצבעה מס' 1
בעד ההצעה להעביר את הנושא לוועדה – 29
נגד – אין
נמנעים – אין
ההצעה להעביר את הנושא לוועדת הכספים נתקבלה.
היו"ר ראובן ריבלין:
29 בעד, אין מתנגדים, אין נמנעים. אני קובע שהצעותיהם של חבר הכנסת אייכלר וחבר הכנסת אדרי בנושא משבר הדיור במדינה הועברו לדיון בוועדת הכספים, תוך המלצה ששר האוצר ישתתף בישיבה.