קטע מדברי הכנסת
הצעה לסדר-היום
הצורך בהקמת ועדת חקירה פרלמנטרית בנושא הירי בחוות-גלעד
היו"ר יצחק וקנין:
רבותי, אנחנו ממשיכים בסדר-היום. נעבור להצעה לסדר-היום בנושא: הצורך בהקמת ועדת חקירה פרלמנטרית בנושא הירי בחוות-גלעד, מס' 5344, של חבר הכנסת יעקב כץ. לרשותך עשר דקות. ישיב השר מיכאל איתן.
יעקב כץ (האיחוד הלאומי):
אדוני היושב-ראש, אני לא רואה את השר.
היו"ר יצחק וקנין:
הוא ייכנס תיכף. שנייה. אתה יכול להתחיל והוא ישיב לך.
יעקב כץ (האיחוד הלאומי):
טוב.
היו"ר יצחק וקנין:
לרשותך עשר דקות.
יעקב כץ (האיחוד הלאומי):
כן, אבל אני פשוט רוצה שמישהו ישמע, כדי שידע על מה להשיב. אם הוא איננו – טוב, אז אני אתחיל רק בזה שאני אומר – – –
היו"ר יצחק וקנין:
בסדר-היום היה כתוב שאין תשובת שר, אבל השר מיכאל איתן ביקש להשיב.
יעקב כץ (האיחוד הלאומי):
בכל זאת חפץ להשיב. טוב. אני קודם כול רוצה, אדוני היושב-ראש, לפתוח ולומר שלפני שנתיים, מכובדי חברי הכנסת, היו בחירות בישראל. בבחירות אלו בעצם עם ישראל היה צריך להחליט בין שתי גישות או בין שני אנשים שייצגו שתי גישות, כפי שזה הופיע – או, הנה השר איתן. תודה – כפי שזה הופיע גם בפרסומות של הבחירות: תחליטו בין ציפי לביבי, כאשר ציפי מייצגת קו של המרכז ושמאלה וביבי מייצג קו של המרכז וימינה. ציפי מדברת על שתי מדינות לשני עמים, על כך שברצונה להמשיך את המשא-ומתן שהחלו בו, אדוני היושב-ראש, עם היושב-ראש אבו מאזן, עם הרשות שמחנכת לרצח יהודים ולשהידים; וראש הממשלה הנוכחי, בנימין נתניהו, הופיע באופן קבוע ודיבר על מדינה אחת לעם ישראל עם פתרון כזה או אחר, עם המשך האוטונומיה, וכמובן, המשך הבנייה. כשאנחנו נפגשנו אתו אז הוא דיבר אפילו לא על ריבוי טבעי – הוא אמר: מה פתאום ריבוי טבעי? התפתחות טבעית, כבוד השר איתן. ממש אלה המלים.
לימים אנחנו יודעים שבעקבות הבחירות החליט ראש הממשלה לדבוק באיש ברק, עם כל מה שהוא מייצג. לצערנו הרב, אני חושב שבעם ישראל היום ברק שר הביטחון ודאי לא מייצג – על כל פנים, לפי הסקרים – ציבור גדול. והוא החליט להמיר את האמת שאתה הוא הלך לבחירות ואת העם שהצביע לו – אני גם ראיתי לפי הסקרים האחרונים, מר אלקין, שרוב מצביעי הליכוד, 83%, סוברים שאסור לוותר אפילו על אינץ' אחד מארץ-ישראל – ולדבוק בתורה של איש שמגמתו למסור את כל ארץ-ישראל כמעט, לחלק את ירושלים, לאפשר לערבים לחזור לארץ-ישראל ועוד כדומה, דברים רבים רעים ונוספים, בניגוד לאנשיו, בניגוד לדעת ש"ס, בניגוד לדעת אגודת ישראל, הבית היהודי, וכמובן האיחוד הלאומי, שלא נמצא בממשלה.
אני הקדמתי את ההקדמה הזו כדי לקרוא עכשיו את הדברים מתוך הנייר ולומר מדוע אני חשבתי שיש צורך בהקמת ועדת חקירה פרלמנטרית בעקבות הירי בחוות-גלעד, דבר שהתרחש לפני כשבועיים.
באירוע שהתרחש בחוות-גלעד ביום שני לפני כשבועיים השתתפו, לטענת מתיישבי המקום, מאות שוטרי משמר הגבול, יס"מניקים, יש אומרים קרוב ל-1,000 שוטרים, בהשתלטות, כיבוש היישוב, תוך כדי ירי כדורי פלסטיק לכל עבר, ובעיקר כלפי תושבים מזדמנים שנבהלו ויצאו מבתיהם.
בהופעתו של השר אהרונוביץ, השר לביטחון פנים, כאן, מעל בימה זו בכנסת, ובתשובותיו על ההצעות לסדר-היום שלי ושל חבר הכנסת יריב לוין באותו עניין, אמר השר: "מטרת הפעולה היתה הרס אוהל וצריף הנמצא בבנייה ועקירת שער ביישוב. אני חוזר: מטרת הפעולה של מאות או קרוב ל-1,000 – והוא לא הכחיש את העובדה שהיו כ-1,000 משתתפים. הוא הוסיף שהיה גם מזל"ט באוויר והליקופטר באוויר ועוד כהנה וכהנה, כמעט כמו בפקיסטן או באפגניסטן, הרס אוהל וצריף הנמצא בבנייה ועקירת שער שהמח"ט או מפקד האוגדה החליטו עליו.
באירוע זה, שהתרחש לפנות בוקר, ב-04:30, השתמשו השוטרים בכלי נשק, כפי שהעיד פה השר, היורים כדורי פלסטיק. על עטיפת המחסנית – את זה הוא לא אמר, אבל אנחנו ראינו את המחסניות ואת העטיפה עליהן – של הכדורים הנורים מכלי נשק אלו נכתב במפורש שבמצבים מסוימים, כבוד השר איתן, הם יכולים לגרום למותו של הירוי ולפציעות ברמות שונות אם כלי הנשק מכוונים לראשו של הקורבן או הירוי. השר אהרונוביץ הוסיף מעל במה זו בנאומו בכנסת שלא היו נפגעים באותו אירוע ושנורו רק 11 כדורים.
שעתיים אחרי נאומו של השר אהרונוביץ ערכה סיעת האיחוד הלאומי מסיבת עיתונאים בכנסת – אגב, השתתפו בה גם חברי כנסת מהליכוד, חבר הכנסת דנון וחברת הכנסת חוטובלי. במסיבת עיתונאים זו השתתפו, אדוני היושב-ראש, כבוד השר, תושבי היישוב חוות-גלעד שנפצעו באותו אירוע. הם סיפרו את סיפורם וחשפו לעיני המצלמות, לעיני כול, את פצעיהם, שנגרמו מכדורי הפלסטיק באותו אירוע.
התברר שהודעתו בכנסת של השר אהרונוביץ, בלשון המעטה, לא היתה מדויקת. ותראה כמה שאני, השר איתן, מדבר בלשון נקייה – דיברה תורה בלשון נקייה, הוסיפו את הבהמה הטהורה, ובהמה אשר איננה טהורה, כדי לא לדבר בלשון שאינה נקייה; ואני אומר: בלשון המעטה, לא היתה מדויקת.
בקשתי להקים ועדת חקירה פרלמנטרית נובעת בעיקר – ופה אני הולך להגיד דברים קצת קשים, ואני מצטער על הביטויים; אני מנסה לשלוט בעצמי, בייחוד אחרי הביקור באיתמר של שדולת ארץ-ישראל, אחרי שראינו שם – – –
השר מיכאל איתן:
בנאום שלך כתוב: לשלוט בעצמי?
יעקב כץ (האיחוד הלאומי):
לא, אני אומר את זה כי אני רואה אותך, ואני רוחש לך כבוד כזה גדול, ולשר משה יעלון, בוגי ידידי – אבל אני מנסה לעבור את זה בצורה נכונה.
אני רוצה לומר כך: בקשתי להקים ועדת חקירה פרלמנטרית נובעת בעיקר מתחושה של ציבור גדול, של למעלה מ-350,000 יהודים, כן ירבו, מתיישבים וגיבורים, שרוח המפקד, רוחו הרעה של שר הביטחון – שמאז ההסכם הקואליציוני האחרון שלו עם הליכוד, שבו קיבל ארבעה שרים ויושב-ראש ועדה על חמישה חברי כנסת, אני חוזר: ארבעה שרים ויושב-ראש ועדה לחמישה חברי כנסת – אני מכנה את המצב שנוצר – אני כתבתי: רודן מושחת, ואורי אריאל תיקן אותי. אני מכנה את המצב שנוצר: רודנות מושחתת בראשות ברק. רודנות מושחתת בראשות ברק. לקבל ארבעה שרים ויושב-ראש ועדה על חמישה חברי כנסת, זה מזכיר את העמים שנמצאים מסביבנו. ארבעה שרים ויושב-ראש ועדה על חמישה חברי כנסת זו רודנות מושחתת.
רוחו הרעה של האחראי לרודנות המושחתת, קרי ברק, השולט מכוח שותפות מפוקפקת עם ראש הממשלה, מחלחלת כלפי מטה. זה כבר למעלה מחמש שנים שהוא שר הביטחון, לצערנו הרב, וציבור המתיישבים סובל ומתייסר תחת הזרוע הרעה של שר הביטחון, הדורך ברגל גסה על גיבורי וחלוצי עמנו, הורס את בתינו, מקפיא את חיינו, מפקיר את בנינו ובנותינו, ובעקיפין נותן יד לרצח בנינו ובנותינו, כפי שקרה השבוע ביישוב איתמר.
השר מיכאל איתן:
אתה מגזים.
יעקב כץ (האיחוד הלאומי):
אמרתי, אני אגיד דברים קשים. קשה לך לשמוע, אבל ככה אני חושב. אבל אתה תוכל לענות לי אחר כך, כשתרצה לענות את התשובה. אתה רוצה שאקרא את הדברים עוד פעם? אם תגיד שאני מגזים, אני אקרא את זה שוב.
השר מיכאל איתן:
– – –
יעקב כץ (האיחוד הלאומי):
אני רוצה לומר שהאיש ברק, שהוא בעל רודנות מושחתת, שקיבל ארבעה שרים ויושב-ראש ועדה על חמישה חברי כנסת – זה מזכיר את המשטר בלוב, זה מזכיר את המשטר במצרים; שם מקבלים על חמישה חברי כנסת, חמישה שרים. זו מושחתות. מי שמשתף פעולה עם איש כזה הוא מושחת גם כן. והאיש הזה – – –
היו"ר יצחק וקנין:
אני מציע לך לחזור בחלק מהדברים. אתה אומר דברים – – –
יעקב כץ (האיחוד הלאומי):
אני רוצה לומר את הדברים כפי שאני חש אותם – –
היו"ר יצחק וקנין:
מותר לך להגיד – – –
יעקב כץ (האיחוד הלאומי):
– – ואתם תגידו אחר כך לעם ישראל, מדוע, כשיש חמישה חברי כנסת, כשלאיש אין תמיכה ציבורית, כשהוא עזב מפלגה וקיבל ארבעה שרים, הוא בעל רודנות מושחתת.
היו"ר יצחק וקנין:
לא זה – אתה קובע – – –
השר מיכאל איתן:
– – –
יעקב כץ (האיחוד הלאומי):
אני מבקש שתגיבו אחר כך, בנאומכם.
היו"ר יצחק וקנין:
יש לך עוד שלוש שניות, תסיים.
יעקב כץ (האיחוד הלאומי):
תן לי לסיים, יש לי עוד שני משפטים. אתה הפרעת לי באמצע.
היו"ר יצחק וקנין:
אוקיי. אז יש לך עוד חצי דקה, לא יותר.
יעקב כץ (האיחוד הלאומי):
אני מבקש לסיים את הדברים, ותשמעו את הדברים בסבלנות.
אין ספק שצריכה להתברר הסיבה שבגינה הרס אוהל וצריף הנמצאים בתהליך בנייה מצריך כ-1,000 שוטרים וחיילים, מה מסתתר מאחורי הוראות אכזריות אלו, מי נתן את הפקודה ומי נושא באחריות זו. אין לי ספק שרק ועדת חקירה פרלמנטרית – הלוואי שהיתה יכולה להיות ועדת חקירה ממלכתית – תוכל לאפשר לעם היושב בציון לעמוד על הקורה את עמנו וצבאנו בשנים האחרונות, תחת הרודנות המושחתת בראשות ברק.
היו"ר יצחק וקנין:
תודה לחבר הכנסת כץ. ישיב השר מיכאל איתן בשם הממשלה. בבקשה.
השר מיכאל איתן:
אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, ממשלת ישראל אחראית לביטחונם, כלכלתם ורווחתם של אזרחי ישראל ושל המתיישבים היהודים ביהודה ושומרון, והדבר הזה צריך להיות ברור גם לחבר הכנסת כץ.
אורי אריאל (האיחוד הלאומי):
זה ברור לו. זה לא ברור לשר הביטחון.
השר מיכאל איתן:
אני אומר את זה כחבר בממשלה וכחבר בממשלה שאמר את הדברים האלה לא רק כאן בפורום הזה, אלא גם בפורומים – – –
יעקב כץ (האיחוד הלאומי):
קיבל ארבעה שרים ויושב-ראש ועדה – –
היו"ר יצחק וקנין:
חבר הכנסת כץ – – –
יעקב כץ (האיחוד הלאומי):
– – על חמישה חברי כנסת – – –
היו"ר יצחק וקנין:
חבר הכנסת כץ, אמרת את הדברים.
יעקב כץ (האיחוד הלאומי):
אתה איש – – –
היו"ר יצחק וקנין:
חבר הכנסת כץ, חבר הכנסת כץ. חבר הכנסת כץ. אמרת את הדברים.
יעקב כץ (האיחוד הלאומי):
– – –
היו"ר יצחק וקנין:
חבר הכנסת כץ, אתה רוצה להמשיך לנאום? אז בבקשה, בוא, אני אתן לך. תחזור על אותו משפט 200 פעם. הרי אמרת את הדברים מעל הדוכן. מה יעזור אם אתה שוב חוזר עליהם?
השר מיכאל איתן:
הממשלה והעומד בראשה עושים את כל מה שהם יכולים מתוך ראייה כוללת של האחריות המשותפת של כולנו לעתידה של מדינת ישראל, לעתידו של עם ישראל ולעתידה של ההתיישבות בצורה המיטבית והמרבית שהממשלה הזאת יכולה לקדם ולעשות, על-פי הבנתה, התפיסה הכוללת שלה.
אורי אריאל (האיחוד הלאומי):
לכן היא לא בונה בירושלים.
השר מיכאל איתן:
ולכן אני מציע, מתוך איזו היכרות עם חברי הכנסת, שאנחנו נדע להיאבק בעמדות ובגישות מאבק תקיף על עמדותינו, אבל בלהט המאבק התקיף על עמדותינו ועל פרשנותנו ביחס למה שניתן לעשות כדי לממש את הזכויות, על מנת לממש את האידיאלים, כשאנחנו נאבקים האחד עם השני את המאבק הלגיטימי הזה, לא נשכח שני דברים. דבר ראשון, שיש לנו אחריות כוללת, שאינה מתבטאת רק בהיבטים נקודתיים של זירת המאבק. המאבק איננו רק ביהודה ושומרון ואיננו רק מול מרצחים, אלא המאבק מתנהל, בהשלכותיו, על הגלובוס כולו, וזה מאבק שצריך לשריין אותו גם בהיבטים של יחסי חוץ, של בריתות, של יכולת מדינית לבצע פעילויות.
יעקב כץ (האיחוד הלאומי):
1,000 שוטרים על אוהל.
השר מיכאל איתן:
זה לא – – –
יעקב כץ (האיחוד הלאומי):
– – – 1,000 שוטרים על אוהל. – – –
השר מיכאל איתן:
חבר הכנסת כץ.
יעקב כץ (האיחוד הלאומי):
1,000 שוטרים על אוהל.
היו"ר יצחק וקנין:
חבר הכנסת כץ, תקשיב, אני לא אתן לך להמשיך. אתה רוצה שאוציא אותך בחוץ?
יעקב כץ (האיחוד הלאומי):
הוא לא עונה. הוא לא עונה.
היו"ר יצחק וקנין:
הוא יענה מה שהוא רוצה – – – תסלח לי מאוד, חבר הכנסת כץ, אל תמשוך את החבל יותר מדי.
השר מיכאל איתן:
אדוני היושב-ראש, אתה לא יכול להוציא אותו החוצה – – –
היו"ר יצחק וקנין:
אני אוציא אותו החוצה אם הוא יפריע לך לדבר, או שאתה רוצה לסיים את דבריך, אז תסיים את דבריך, ובזה נגמור את העניין.
השר מיכאל איתן:
אני אומר משהו, אני אומר משהו.
היו"ר יצחק וקנין:
לא יכול להיות. הוא מפריע כל רגע, הוא לא נותן לך לדבר. אז מה? מה התכלית?
השר מיכאל איתן:
אני שמח שהדברים שלי גורמים לתגובתו, כי אני מאמין, בסופו של דבר, שהוא מקשיב.
היו"ר יצחק וקנין:
יפה מאוד. נתתי לו הערה ועוד הערה ועוד הערה.
השר מיכאל איתן:
אבל אני מבקש ממך לפחות לא להוציא אותו עד שהוא ישמע את הדברים הבאים; אמרתי שדבר אחד שאנחנו צריכים להביא בחשבון זה הגישה המדינית הכוללת והאחריות הכוללת, אבל יש דבר עוד יותר בסיסי שצריך להביא בחשבון – שאנחנו, חבר הכנסת כץ, עם אחד, ומה שאמרת כאן – ואל תנפנף בידיים – – –
יעקב כץ (האיחוד הלאומי):
– – –
השר מיכאל איתן:
אתה, אתה עם הזכויות שיש לך, עומד כאן ומאשים שר ביטחון במדינת ישראל שהוא נותן יד לרצח יהודים? זאת – – –
יעקב כץ (האיחוד הלאומי):
אני לא אמרתי את זה.
השר מיכאל איתן:
אתה אמרת את זה.
יעקב כץ (האיחוד הלאומי):
לא. אמרתי שבעקיפין הוא גורם לכך. אל תגיד לי שאמרתי את זה.
השר מיכאל איתן:
חבר הכנסת כץ, אני אתקן, גם אם שמעתי, אבל אני מקבל את מה שאתה אומר – –
יעקב כץ (האיחוד הלאומי):
– – –
השר מיכאל איתן:
– – אני מקבל את מה שאתה אומר.
כשאתה עומד על הבמה כחבר כנסת ציוני, יהודי, ישראלי, ואני מקווה גם דמוקרט, ואומר את הדברים האלה – אפילו אם אתה מסייג אותם ואומר: בעקיפין – שר הביטחון של מדינת ישראל בעקיפין נותן יד לרצח יהודים, זאת אמירה שאני מבקש ממך שתחזור בך, כי היא פוגעת בראש ובראשונה בך, ובכל טיעון אחר שתוסיף עליו.
יעקב כץ (האיחוד הלאומי):
אחרי שתסביר למה אין שוטרים על לא – – – תסביר את זה, אז אני אומר – – –
היו"ר יצחק וקנין:
אדוני השר, אדוני השר, אני רוצה להגיד משהו. אני לא רוצה שיהיה פה איזה דו-שיח בינך לבין חבר הכנסת. הוא אמר את דבריו, תגיד את דבריך, אחרת הדו-שיח הזה יכול להישאר פה שעה. הוא יגיד לך, אתה תגיד לו. תגיד לו את מה שאתה צריך להגיד לו, ובזה נסיים את העסק.
השר מיכאל איתן:
אדוני היושב-ראש, אני מוכן להפסיק את ההתנצחות האישית, אבל זאת לא התנצחות – – –
היו"ר יצחק וקנין:
כן, זה מה שקורה בפועל.
השר מיכאל איתן:
זאת לא התנצחות. הדברים שנאמרו היו צריכים לזכות, לדעתי, לתגובה כבר ממך, בשלב שנאמרו, אבל הם נאמרו כאן, אז הם זוכים עכשיו לתגובה, והם לא יכולים לעבור ללא תגובה.
משה מטלון (ישראל ביתנו):
אבל האיש דיבר מנהמת לבו. תבין גם את – – –
היו"ר יצחק וקנין:
רבותי, אפשר להבין, אבל הוא העיר את ההערות, וזה הכול. הוא לא יכול כל דקה להעיר את ההערות.
השר מיכאל איתן:
הדרך הבדוקה היא לא לתת לנהמות הלב לשלוט בפעולותיו של אדם. כמו נהמת לב אחת יש נהמות לב נגדיות. ואם אנחנו לא נדע באיזו צורה להתגבר ולהגביל את נהמות הלב, אנחנו עלולים להגיע למדרון חלקלק, שכולם יודעים לאן הוא יכול להוביל, ובהיסטוריה שלנו כבר היו אירועים דומים. אז אני מבקש – בטח לא עוד לתת גיבוי לאמירות כאלה.
אני רוצה לעבור לגופו של עניין. במאבק דמוקרטי יש זכות לאנשים להיאבק בדרכים שונות, לבטא, במסגרת חופש הביטוי, את עמדותיהם, לפעמים גם בפעילויות שהן על גבול החוק, או אפילו בתחום אפור, או לפעמים אפילו בניגוד לחוק. אחת מצורות הביטוי הדמוקרטיות הלגיטימיות מהבחינה הדמוקרטית, שאינן מתיישבות עם שלטון החוק, היא פעולה שנקראת Sitting. אנשים יושבים, כמחאה, ואינם מצייתים להוראות שלא לשבת במקום ציבורי כזה או אחר, וממשיכים לשבת. אינם פוגעים באיש, אינם פוגעים פיזית, אינם פוגעים בעלבונות, יושבים ומוחים. השלטון הוא בעל זכות לבוא ולפעול לפזר את ההפגנה, גם להעמיד לדין אם צריך – –
השר זאב בנימין בגין:
– – –
השר מיכאל איתן:
– – ובמקרה של פינוי מאחזים אנחנו נמצאים במצב שבו יש מצד אחד גופים ואנשים שמוחים, ומצד שני אנשי חוק שממלאים את ההוראות ואת החוק, ואוכפים את החוק.
אני חזרתי ואמרתי, מניסיוני כיושב-ראש ועדת החוקה: הרגישות של הממשל מול הפגנות של אזרחים, מול מחאות של אזרחים, התחשבות כאן, באזרחים, שמבטאים את כאבם בנהמת לב – לא תוך כדי פגיעה בגופים אחרים, בכבודם של חיילים או באלימות כלפי פלוני או אלמוני, לא משנה מי – אבל כשהם מבטאים את נהמת לבם, בכאב, השלטון צריך להיות מספיק רגיש לדעת כיצד להפעיל כוח במשורה, וגם הוא עומד במבחן. ואם אנחנו רוצים לקיים את השלטון של החוק, ולקיים את הזכויות הדמוקרטיות, אנחנו מוכרחים לקבוע מסלולים שמתחשבים בשני הצדדים.
הדרך הנכונה לעשות את זה היא בירור – אם קרה מקרה, וקרה מקרה, והועלו טענות, והיו שם דברים שלכאורה, על פניהם, נראים שדורשים בירור – יש מקום לקיים את הבירור, והכנסת היא אחד הגופים שבו הבירור הזה צריך להתקיים. אלא שהבירור לא צריך להתקיים במה שנקרא ועדת חקירה פרלמנטרית, אלא בוועדת החוקה של הכנסת. זאת הוועדה – יכול להתקיים גם בוועדת חוץ וביטחון, במידה מסוימת, אבל אני חושב שהוא צריך להתקיים בוועדת החוקה של הכנסת. כיושב-ראש, בעבר, של ועדת החוקה של הכנסת, אני יודע שהוועדה הזאת מסוגלת להתעלות מעל לשיקולים מפלגתיים צרים, ולהתאחד על בסיס שני נושאים שהם המוטו של הנושא שעליו אנחנו מדברים כרגע. שני מרכיבים: מרכיב אחד זה שלטון החוק, והמרכיב השני זה זכויות האדם והמידתיות שבמסגרתה השלטון צריך ליישם את חובתו לאכוף את החוק.
ואני מציע למציע לבקש, במקום ועדת חקירה פרלמנטרית, ליזום דיון מושכל, לא של צד אחד שחוקר צד שני, אלא של שני צדדים שמנסים לברר את דרכם מתוך כוונה לא להושיב אחד על ספסל הנאשמים ואת השני על ספסל התביעה והמאשים, אלא שני צדדים שרואים באחריות את מה שקרה, ורואים את האחריות המשותפת שלהם לקיים את מדינת ישראל כמדינה שיש בה שלטון, שיש בה חוק, שאוכפים בה את החוק, אבל יש בה דמוקרטיה שמאפשרת לאנשים להביע את מחאתם, ויש בה, אכן, התחשבות בנהמות לבו של ציבור כואב שנאבק על נושאים עקרוניים ומבקש להשפיע, בצורה דמוקרטית, על דרכם של בני עם ישראל ואזרחי ישראל כולם. תודה.
היו"ר יצחק וקנין:
תודה לשר מיכאל איתן. אדוני, חבר הכנסת כץ, יש לך אפשרות לקבל את ההצעה שלו, או – יש לך אפשרות לעוד חמש דקות, אם אתה רוצה. אתה רשאי לעוד חמש דקות.
קריאות:
– – –
היו"ר יצחק וקנין:
רבותי, רבותי, ההצעה הזאת היא כמו הצעת חוק בדיוק, ולכן יש לו עשר דקות – הוא דיבר עשר דקות – ואחרי תשובת השר הוא יכול עוד חמש דקות. אם ירצה, יש לו חמש דקות. אדוני השר.
השר מיכאל איתן:
בסדר. אני רק רוצה, על מנת שלא ישתמע – כי לא אמרתי את זה בסופו של דבר – שאם הוא לא מסכים, הממשלה מבקשת להוריד את הנושא מסדר-היום.
היו"ר יצחק וקנין:
אוקיי. לרשותך, חבר הכנסת כץ, חמש דקות. אני, לכן, אמרתי לכבודו כשהוא התפרץ, לא להתפרץ. אלא – כבודו לא ידע שיש לו עוד חמש דקות, אז אני מבין.
יעקב כץ (האיחוד הלאומי):
כן, לא ידעתי.
היו"ר יצחק וקנין:
לא ידעת.
יעקב כץ (האיחוד הלאומי):
אדוני היושב-ראש, מכובדי השרים, חברי חברי הכנסת, אין ספק שאנחנו נמצאים בתקופה קשה וגורלית של עם ישראל, בימים אלו. אין ספק, אדוני השר איתן, שיש מחלוקת עמוקה בין צדדים שונים בציבוריות הישראלית. אני הקדמתי לנאומי, הכתוב מתוך הכתב, ואמרתי שאנחנו קודם כול מדינה דמוקרטית – אתה מקפיד לומר את זה הרבה פעמים – והמדינה הדמוקרטית הזאת החליטה, לפני שנתיים, העם בישראל החליט על דרך מסוימת שהוא רצה בה.
חודשיים אחרי זה או חודש אחרי זה קם ראש הממשלה, בניגוד למה שהוא הבטיח לעם, בניגוד למה שהוא הבטיח בבחירות, בניגוד למה שהוא הבטיח לעם ישראל, ופעל בצורה הפוכה – נאום בר-אילן, שתי מדינות לשני עמים, הקפאה של תשעה חודשים, המשך ההקפאה היום בירושלים, מעלה-אדומים, אפרת, קרני-שומרון, כל הגושים המדוברים. הגדיל לעשות כשהלך והתחבר למפלגת העבודה, לאהוד ברק, שזה היה בניגוד לדעת הבוחרים, וקיבל עליו את מרותו.
כולם יודעים היום – אני אומר משיחותי עם חברי ליכוד, עם חברי כנסת של הליכוד, עם שרים של הליכוד – שמי שמנהל בפועל את המדינה זה לא ראש הממשלה נתניהו, אלא אהוד ברק. הוא בעל כשרון. הוא בעל כשרון. הוא חזק, נתניהו איש חלש. זה ידוע. דברים ידועים.
עכשיו, ההתנהגות של ברק בשנים האחרונות כלפי מתיישבי יש"ע, נוראה. אני אומר את הדברים מתוך נהמת לבי. אנחנו מרגישים שהאיש הזה רוצה להעיף את כולנו מתוך השטח, את כל מאות האלפים, זו תחושתנו והרגשתנו, בניגוד לדעת העם היושב בציון, כפי שבחר בש"ס, באגודת ישראל, בליכוד ובכל אלה שמרכיבים את הקואליציה.
ולכן אני אומר, מה שקרה בחוות-גלעד לא היה דבר אקראי. אני חושב שזה היה דבר מתוכנן. לפחות צריך הסבר לכך שעל הורדת אוהל ב-04:30, ומבנה בחצי בנייה, משתלטים 1,000 שוטרים שיורים לכל עבר כדורי פלסטיק, פוצעים אנשים שהופיעו, שלא היה עוול בכפם, אנשים מזדמנים. הדבר הזה צריך בירור.
אמרתי, לצערנו הרב, בשבוע האחרון קרה מקרה חמור. היינו אתמול, שדולת ארץ-ישראל, באיתמר, ושמענו מקציני הביטחון במקום שכוחות צה"ל דוללו במקום, שמחסומים הוסרו ושהערבים מרגישים כמי שהכול מותר כלפי המתיישבים היהודים. ורוח המפקד מחלחלת כלפי מטה.
אני מדבר על כך שזו המציאות בשטח. אתה יכול להגיד אותה איך שאתה רוצה. אני לא ציוני פחות ממך, כבוד השר, לא לאומי פחות ממך, לא מוסר את נפשנו פחות ממך, ולא רואה את עם ישראל כעם מאוחד פחות ממך ופחות מאף אחד מהשרים וחברי הכנסת שיושבים פה, לא במעשינו, ולא בחינוך ילדינו, ולא בחינוך אנשינו. אבל אנחנו לא יכולים לברוח מראיית המציאות כפי שהיא, ואני דיברתי על ראיית המציאות.
מכיוון שקרה משהו נורא בשבועות האחרונים, גם בחוות-גלעד וגם, להבדיל אלף אלפי הבדלות, באיתמר, אני חושב שהדברים האלה צריכים להתברר. אני יודע שאם היתה פה הצבעה חופשית והיה מותר לאנשים להצביע, רוב האנשים היו מצביעים אתי – שצריך לברר מי נתן את ההוראה, ולמה שר הביטחון מחלחל את ההוראות האלה, ולמה הוא עומד על כך, בהרס הבתים, ולמה הוא פוגע במתיישבים ביש"ע.
היו"ר יצחק וקנין:
תודה. אני מבין שחבר הכנסת כץ עומד על כך שתהיה הצבעה על הנושא.
יעקב כץ (האיחוד הלאומי):
כן, אבל אני רוצה להגיע למקום שלי.
היו"ר יצחק וקנין:
אני אאפשר לך להגיע, לא אקיים את ההצבעה עד שאתה תשב במקומך.
אם כן, רבותי, ההצעה היא הצורך בהקמת ועדת חקירה פרלמנטרית בנושא הירי בחוות-גלעד. רבותי, מי שמצביע בעד הוא בעד העברת הנושא לוועדת הכנסת להכרעה; מי שנגד – להסיר את הנושא מסדר-היום. כן, רבותי, מי שבעד – זה להעביר את ההצעה לוועדת הכנסת, ומי שנגד – זה להסיר, רבותי. מי בעד, רבותי? מי נגד? מי נמנע?
הצבעה מס' 8
בעד ההצעה להעביר את הנושא לוועדה – 3
בעד ההצעה שלא לכלול את הנושא בסדר-היום – 29
נמנעים – אין
ההצעה שלא לכלול את הנושא בסדר-היום של הכנסת נתקבלה.
היו"ר יצחק וקנין:
29 נגד, שלושה בעד, אין נמנעים. אם כן, הנושא הוסר מסדר יומה של הכנסת.