קטע מדברי הכנסת

DOC 20,131 תווים המסמך המקורי ↗
הצעה לסדר-היום קשיי ההורים לנוכח השינוי בסדרי השתתפות משרד התמ"ת במימון אחזקת הילדים במעונות-יום ובמשפחתונים היו"ר אורלי לוי אבקסיס: אנחנו עוברים לנושא הבא בסדר-היום: הצעה לסדר-היום מס' 5317 – קשיי ההורים לנוכח השינוי בסדרי השתתפות משרד התמ"ת במימון אחזקת הילדים במעונות-יום ובמשפחתונים, הצעה לסדר-היום של חבר הכנסת אורי מקלב. בבקשה. לרשותך עשר דקות. אורי מקלב (יהדות התורה): גברתי היושבת בראש, תודה רבה לך, מכובדי השר, חברי חברי הכנסת, ראשית, אני באמת מברך אותך, אדוני השר, להצלחה בתפקיד. לקחת לך באמת משימה ומשרד מורכב וגדול וחשוב מאוד. אנחנו מתמקדים בנושא הזה, בהצעה לסדר-היום, בחלק אולי הביורוקרטי, בהתנהלות מול מקבלי השירותים במשרד התמ"ת, ובטח שם יש לך עבודה כפולה ומכופלת בנושאים האלה. הנושא שעל סדר-היום היום בהצעתי הוא שכר לימוד במעונות-יום, במשפחתונים, בצהרונים. כפי שידוע לרבים, יש במסגרות האלה כ-135,000 הורים שמשתמשים באחד מהשירותים האלה שהמשרד שלך נותן. זה אחד השירותים החשובים שיש במשרדך – מעונות, צהרונים, משפחתונים. בשנה הזאת, תשע"א, שנת הלימודים תשע"א, עשרות אלפי ההורים לא קיבלו דירוג של שכר לימוד, לא קיבלו שום דירוג של שכר לימוד, ואנשים היו צריכים להתמודד עם בעיות קשות, יש להם התמודדויות קשות בתשלום שכר הלימוד. הסיבה לכך שהם לא קיבלו דירוג בשכר הלימוד היתה שהמשרד העביר את כל נושא הרישום וקביעת שכר הלימוד לחברה פרטית, שאמורה לקבל את הטפסים מההורים, אמורה לקבוע להם את שכר הלימוד, או לתת למעונות באופן ישיר, לתת להם את ההחלטות לגביהם, את קביעת שכר הלימוד, ולהתחשבן מול הרשויות ומול הרשתות המפעילות את המעונות, או מול המעונות הפרטיים. ואני מציע לך, ומציע לכם, חברי חברי הכנסת, לחשוב ולהיכנס קצת לראש של ההורים, לא להסתכל מבחינה מערכתית – משרדי ממשלה, מדינת ישראל – מאחורי, בקצה, בסוף, ישנם הורים ששולחים את הילדים – הורים, אבות, אמהות, שולחים את הילדים למעונות או למשפחתונים, כי זאת האפשרות היחידה כדי שהם יוכלו לעבוד ולהמשיך לעבוד. בלי המעונות ובלי המסגרות האלה אין אפשרות שנשים יעבדו, וחשיבות הדבר, אני חושב, לא ניתנת לוויכוח. אבל אני גם חושב שאם הורים צריכים לשלם שכר לימוד גבוה שהם לא יכולים לעמוד בו, אם אין להם סבסוד של שכר הלימוד, יוצא שיש משפחות שצריכות לשלם למעונות יותר ממה שהן מרוויחות. יש אנשים, יש משפחות, שנדרשו לשלם 3,000 ו-4,000 שקל עבור שני ילדים. אחרים התבקשו לשלם דרגה או שתיים מעל שכר הלימוד שהם קיבלו ושילמו בשנה שעברה. ואלה לא דברים של מה בכך. בשביל משפחות רבות לשלם עוד 300, עוד 500 שקל לחודש, זה הרבה כסף. זה הרבה כסף ממש. ולא רק חודש אחד – דבר שמתמשך במשך חודשים רבים. חמישה חודשים לאחר תחילת שנת הלימודים, מתוך 135,000 הורים, רק 2,000 נקבע להם שכר לימוד, ולחלק גדול מתוכם היתה קביעה שגויה לדרגה הכי גבוהה. זה אומר שבמשך חודשים רבים הם סבסדו את המדינה, סבסדו את הממשלה, סבסדו את המסחר. מאוד לא מצאו חן בעינינו דברי תשובתו של המנכ"ל – ואנחנו מאוד מעריכים את מה שהוא עושה ואת ההתמודדויות הקשות שיש לו – שבא ואמר: לא היתה לי אפשרות אחרת, ואני חייב – הנושא הוא בהיקף של כמה עשרות מיליונים, ואני אחראי לעשרות מיליונים. מה לעשות, גברתי היושבת בראש, השתתפנו ביחד בישיבות וקבענו – ואני חושב שאין חולק על הקביעה הזאת: אצל משפחת חנינא 2,000 שקל לחודש יותר, זה לא פחות מעשרות מיליונים למדינה; לשלם במשך חמישה חודשים 10,000 שקל יותר – מבחינתו זה עשרות מיליונים. הוא לא יכול לעמוד בזה. אנשים שברו תוכניות חיסכון כדי לשלם את שכר הלימוד. היו"ר אורלי לוי אבקסיס: מה גם שאומרים להם את הסכום באמצע שנת הלימודים, אחרי שהילדים כבר במעונות. הם נמצאים באיזה סוג של תכנון, אפילו תכנון כלכלת המשפחה, ואז אתה עומד בפני שוקת שבורה ואין לאף אחד – – – אורי מקלב (יהדות התורה): גברתי היושבת-ראש, את מזכירה לי: מעבר לכך שלא נקבע להם – אנשים שכבר נקבע להם שכר לימוד, נפל עליהם עולמם; התברר להם שהם קיבלו שכר לימוד – קביעה מאוד גבוהה, או קביעה שאין להם בכלל הנחה. וכל זאת למה? מכיוון שהמסמך שהם הגישו לא נסרק כראוי, אז הם נפלטו. במקום להגיד להם: תשמעו, נמשיך עם דרגת הביניים, נחכה עם זה, ניתן לכם חודש להשלים את המסמך – נקבעה להם מייד דרגה גבוהה. המשמעות, התוצאה הברורה היא שהם שילמו דרגה 12. המעונות, אם לא נתת את הצ'ק מייד – הם לא יכלו להמשיך להעסיק אותך – – – בך. אנחנו צריכים לדעת עוד דבר. גברתי היושבת-ראש, את אמא לילדים, שקשובה לדברים האלה, ויודעת כמה רגישה מערכת היחסים בין ההורים למנהלי המעון, או למטפלת, לבעלת המשפחתון. בסך הכול, בעלות המשפחתונים, כדוגמה, זה משפחות של – גם אמהות שעובדות לפרנסתן, קשה. היא מקבלת גם סכום מועט, מחזיקה חמישה או שישה ילדים בבית; זה מה שהיא מרוויחה. ואם ההורה לא ישלם לה, היא לא יכולה גם כן לחיות, גם לה אין ממה לחיות. אומרים ההורים שפגשנו אותם כאן, בוועדות הכנסת: לא יכולנו להתווכח עם בעלת המשפחתון. אנחנו לא יכולים. קודם כול, זה לא נעים. וכאבא, ואני מבין שכולכם יודעים – ואת ודאי, כאמא, מרגישה – החלק הזה, המעבר הזה בין הילד שמטופל, היה מטופל בבית, ויוצא לראשונה – או לא לראשונה: יוצא בשנים הראשונות שלו לגן או למעון או למטפלת – כולנו רוצים שלא יהיה מתח בין המטפלת לבין הילד המטופל. אנחנו רוצים לדעת שכשמים את הילדים בבוקר אצל המטפלת או אצל בעלת המעון או אצל הגננת, הסביב הוא רגוע. אין לנו בעיות, אין לנו שום עימותים אתם, אין לנו שום ויכוח אתם על שום נושא כספי. זה לא נושא שצריך – אנחנו יכולים להתמקח עם בעל החנות על מחיר הספה, על מחיר המקרר, או על דברים אחרים, על עסקת הפלאפון עם חברות התקשורת, אבל לא נתווכח עם המעונות. וזה גרם למתח רב בקרב ההורים. אנשים היו להם נזקים כלכליים קשים מאוד, סבלו מטרטורים אין-סופיים, וסובלים עדיין – – – היו"ר אורלי לוי אבקסיס: ויש כאלה שנאלצו להוציא את הילד באמצע שנת הלימודים, כי לא יכלו להתמודד עם התשלום שנקבע להם. אורי מקלב (יהדות התורה): ובאים בעלי מעונות שהם היום בנזקים, מכיוון שאין מי שמשפה אותם. היו"ר אורלי לוי אבקסיס: שהם נשארו עם החור. אורי מקלב (יהדות התורה): עכשיו, אדוני השר: המקדמות שנתתם היו רק עם מרווח, מקדם ביטחון, שהסתכל על המשרד בלבד, לא ראה את ההורים ממול. ההתכתבויות עם מפעילי המעונות, ממילא עם ההורים, היו חד-צדדיות. עוד לפני שבכלל קלטו, כבר קבעו: החל מהחודש הבא לא תקבלו מקדמות, אלא לפי מה שייקבע או לפי מה שההורה קיבל, הדרגה שלו. מייד, מה עושה המעון, או מה עושה המשפחתון? מעביר את זה להורים. ההורים נכנסו לסחרור. מרימים טלפון למוקד, אין מי שעונה להם. שעות רבות הם עומדים על הקו ואין מי שעונה להם. לאחר תקופה, כדי להתגבר על הפער שיש, מה עשה התמ"ת – ואולי בצדק מבחינתו, כי הוא עמד בביקורת ציבורית, שלא יכול להיות שאחרי חצי שנה עדיין אין להורים – סגרו את המוקד גם כן. הדברים האלה, אני מרגיש חובה, חובה ציבורית, וגם ההורים מחכים שהדברים האלה ישתקפו, יקבלו איזה היבט ציבורי, אמירה ציבורית בעניין הזה. חשוב להם מאוד, אדוני השר, שאתה גם תדע – אתה שר חדש, אין שום תלונה עליך באופן אישי, אתה לא נמצא הרבה זמן במשרד. גם אין לי תלונות אישיות על המעונות, על הפקידים. אבל בסך הכול, כל התהליך הזה היה תהליך שלא הצליח, בלשון המעטה. אני חושב שדבר כזה, היה צריך לעשות אותו הרבה יותר בזהירות. אי-אפשר לחיות במשהו גורף. משנים שיטה; אם היו מסתכלים אחורנית מה קרה במוסדות אחרים, במשרדים אחרים, שעשו שינויים ארגוניים כאלה ואחרים – היו נפילות. היו יכולים ללמוד מהביטוח הלאומי, כדוגמה, ממשרדים אחרים, שהעבירו רק מוקדי טלפונים, כמה בעייתיות היתה סביב העניין. קל וחומר כשהולכים על משהו כזה מקיף ומהפך כזה בכל שיטת הרישום, בכל שיטת קביעת שכר הלימוד. היו צריכים לעשות את זה – לפני שעושים דבר כזה, לעשות את זה אולי באופן הדרגתי, אולי אזורי. אולי לקחת את המשפחתונים, לנסות אתם. למה צריך גם משפחתונים, גם מעונות, גם צהרונים בבת-אחת, כשיודעים מראש שהחברה אומרת שרק בינואר יתחילו לקבל? אז מה חשבו? איך יתמודדו עם העניין הזה? מה אנחנו יכולים להגיד להורים שהיו צריכים להגיע למסע סבל ארוך, במשך חמישה ושישה חודשים? שישה חודשים עברו מאז. ועוד דבר, אדוני: אני חושב שהנושא הזה צריך לבוא עם מסר מהמשרד, מסר של התנצלות. מסר שצריך לבוא להגיד – בהכנעה לבוא אליהם. להגיד: אנחנו טעינו בעניין הזה, אנחנו סברנו, צריך אולי לשפות אתכם, צריך לבוא לקראתכם. הצעה אחת שאנחנו הצענו, לדוגמה, ואדוני, אני מציע את זה – אני מציע לך, אדוני השר: השנה לא גמרנו את כל הרישום; לקראת השנה הבאה נקבע שמה שהיה השנה – ואנחנו נמצאים עכשיו בסוף מרס, ועד סוף מרס ודאי עוד לא יהיו שינויים דרמטיים – אותו דירוג שנקבע השנה יהיה נכון גם לשנה הבאה, וההורים לא יצטרכו לעבור עוד הפעם את מסע הטרטור הזה. ולכן, כשהם יקבלו את הדרגה הזאת – רק מי שירצה לשנות יוכל לבוא, וישנה. הנושא הזה יוכל – יהיה לכם מספיק זמן בתמ"ת להטמיע את כל הנושא של הרישום, את כל הנושא של קביעת שכר הלימוד. לא יהיה מצב שלקראת ספטמבר בשנה הבאה לא ייקבע שכר לימוד וההורים יידרשו לשלם סכומים גדולים מאוד. אני, ברשותך, גברתי היושבת-ראש, אקריא כמה שורות ממכתב אחד מני רבים שקיבלנו – עשרות, מאות מכתבים, לא בלשון הגזמה בכלל – מהורים, בנושא קביעת שכר הלימוד. כותבת אמא ואומרת: הרי כפי שידוע, משרד התמ"ת מתיימר לעודד תעסוקה בכלל ותעסוקת נשים בפרט. אחד הכלים העומדים לרשותו הוא עזרה בסבסוד מעונות-יום לילדי אמהות עובדות על בסיס מצב כלכלי. לצערי, בשנים האחרונות, כאם חד-הורית, נזקקתי לעזרה זו. כך – אני מדלג כאן – היות שסיוע זה נועד למשפחות במצוקה כלכלית, לא יעלה על הדעת שההורים ישלמו מחיר מלא עד שמשרד התמ"ת יסדיר את המעבר. מדובר במשפחות שאין להן יכולת לשלם מדי חודש אלפי שקלים עבור מעונות, מה שיביא את חלקן להתפטר מעבודתן, או שירצו לפטר אותן, או שהן יוציאו את הילדים מהמעונות. וזה בבחינת לעג לרש, שמשרד התמ"ת, במקום לתמוך במשפחות האלה ולעזור להורים לצאת לעבודה, נוהג כך. והיא כותבת: אני אם חד-הורית, שכבר חצי שנה משלמת מחיר מלא במעונות עבור שני ילדי. מדובר בכ-4,000 שקל בחודש – שלושה סימני קריאה. וזה לא שיש לי מאיפה לשלם. אני, כמפרנסת יחידה, בשכר המקובל לנשים בארץ – ואתם יודעים כמה זה. והיא מוסיפה ואומרת: אף אחד לא יפצה אותי, לא על הלוואות – – – על המתח, שאני לא יודעת מה, על הניסיון להחזיק במשרתי, על הריביות שאני משלמת בבנק על המינוס – – – פשוט בדיחה, שהמשרד שאמור לעזור לחלשים, מתעמר בהם בחוסר רגישות. איך אפשר לחיות ככה? בחוסר ודאות, לשקוע בחובות שלא בטוח שאצליח להיחלץ מהם – כמו שאת אמרת. והיא מסיימת: וכל זה אני עושה כדי לא ליפול על צווארו של הביטוח הלאומי – אני יוצאת לעבודה כדי לא ליפול. לא שווה להיות אזרח עובד ותורם לחברה במדינה שמעודדת טפילות ונזקקות. והיא אומרת: אנא, הטילו יהבכם על משרד התמ"ת, שיקדם את הנושא ויפשט את הסבסוד להורים. אין שום סיבה שההורים ישלמו את המחיר הזה. סליחה על הנימה החריפה. הנושא קרוב ללבי, הוא פוגע בי ובילדי. היא מכפר-יחזקאל. אדוני השר, זה רק דוגמה להורים רבים שמתמודדים. אני באמת חושב שאנחנו לא מספיק ביטאנו את ההתמודדויות הקשות שהיו להורים האלה בקביעת שכר הלימוד, בקרבות הקשים, במתח שהיה להם סביב העניין הזה. אין ספק שהדבר הזה צריך לעבור שינוי מיידי, חשיבה אחרת. אני חושב שגם מה שאמרנו לגבי השנה הבאה זה חלק מהתובנות שאנחנו צריכים להגיע – – – היו"ר אורלי לוי אבקסיס: או שבכלל, אם יורשה לי להוסיף, פעם למנהלות המעון או למטפלות, מאחר שהן הכירו את המשפחות ואת הרקע שלהן, וידעו על מצבן, לפחות הסוציו-אקונומי, היה say לקביעה עד לרגע שייקבע באמת על-ידי משרד התמ"ת. היום הורידו אותן, הן non-factor. ולכן, בוועדה שזימנו, אתה זוכר, היתה שם מנהלת מעון, והיא אומרת: אני יודעת שהבחורה הזאת היא בדרגה כזו וכזו, ואני יודעת שהיא נדרשת לשלם מחיר הרבה מעבר לדרגה שלה, ואני לא יכולה לקרוא לאף אחד ולהגיד, תתקנו את העיוות הזה. אז אולי באמת להשאיר מקום לשיקול דעת גם לאותם מטפלים, מה שהיה בעבר, לפחות בתקופת הביניים. אורי מקלב (יהדות התורה): מה שאת אומרת, אני חושב שזה דבר נכון. אני יודע, אדוני השר, שיגידו שעברנו חברה, ועשינו כל מה שאנחנו יכולים לעשות. בסופו של דבר זה לא מה שעונה להורים. אני כבר יודע את התשובה. שר התעשייה, המסחר והתעסוקה שלום שמחון: – – – אורי מקלב (יהדות התורה): כבר שמענו. היו"ר אורלי לוי אבקסיס: זה היה עשר דקות – – – אורי מקלב (יהדות התורה): חלק היה של היושבת-ראש – זה היה על זמנה ולא על זמני. אני השתתפתי בוועדה בראשות היושבת-ראש, חברת הכנסת אורלי לוי, אני הייתי אתך, ודיברנו על כך – – היו"ר אורלי לוי אבקסיס: לסיום – משפט אחרון. אורי מקלב (יהדות התורה): – – והיו עוד חברות כנסת וחברי כנסת. בחודש וחצי האחרונים השתתפנו בישיבות בחמש ועדות – ועדות שונות – שכולן דיברו בנושא המעונות וההשתתפות של ההורים: הראשונה היתה ועדת כספים, על כך שהיתה דרישה מההורים – הצהרה על ויתור סודיות, והצהרה בפני עורך-דין. ועדת הכספים, עד שהיא לא ביטלה את זה – לא בוטל. לאחר מכן יש לנו ועדה שלמה – אנחנו יושבים בימי חמישי ובשאר ימי השבוע – ועדה על חוק הפיקוח על מעונות, חוק גדול מאוד – – – היו"ר אורלי לוי אבקסיס: שיגדיל עוד יותר את החלק של ההורים. אורי מקלב (יהדות התורה): המשמעות של החוק הזה, מי שישלם את זה, בסופו של דבר, ההורים – – – היו"ר אורלי לוי אבקסיס: כמעט כפול. אורי מקלב (יהדות התורה): אם הממשלה – מקסימום, אולי חלק קטן, אבל לדעתי, בכלל לא. זו ועדה שאנחנו יושבים בה כל יום. זה חלק מהמעונות. הוועדה למעמד האשה דיברה, דנה על כספי בנייה ושיפוצים במעונות שלא נוצלו בשנה שעברה ולא נוצלו לפני שנתיים. לאחר מכן – הוועדה לפניות ציבור דנה בדירוג שכר הלימוד, והוועדה שאת ניהלת אותה, גם כן, על-פי ההצעות לסדר-היום של כמה חברי כנסת, כולל שלך, היתה גם כן על העלייה בשכר הלימוד באמצע שנת הלימודים – חוץ מה-7%, שעלו בתחילת שנת הלימודים, העלו את שכר הלימוד בעוד 3.2% באמצע השנה; על כך שצריכים לעמוד בהסכמי השכר של 2,000 שקל לגננת ומטפלת. ועל מי השיתו את הכול? על ההורים, או את הרוב על ההורים. ומה לעשות שבסוף גם הגננות והמטפלות, חלקן הגדול גם את זה לא מקבלות. תודה רבה. היו"ר אורלי לוי אבקסיס: תודה רבה לך, חבר הכנסת אורי מקלב, שמוכיח שגם הנושא הזה, הוא חוזר ועוקב אחריו בכל הוועדות – אני יכולה להעיד על כך. ישיב שר התעשייה, המסחר והתעסוקה, השר שלום שמחון. שר התעשייה, המסחר והתעסוקה שלום שמחון: גברתי היושבת בראש, חבר הכנסת אורי מקלב, זהו, אני יכול להתחיל את התשובה? עד כה נשלחו למוקד האגף למעונות-יום ומשפחתונים, המטפל בפניות הללו, כ-85,000 בקשות. מספר הילדים המועמדים לקליטה במעונות הוא 130,000. אז אני חוזר: נשלחו 85,000, ומספר המועמדים לקליטה במעונות זה 130,000, אך לא כל ההורים עושים שימוש בשירות הזה. נכון להיום, 13 במרס 2011, נקלטו ודורגו מעל 55,000 פניות מתוך ה-85,000 – את זה תיקנתי תוך כדי הדיון עכשיו – קיבלתי באימייל את הנתון האחרון. עוד אני מדבר אתך, זה בטוח השתנה עוד קצת. הודעות על כך נשלחו להורים. הבקשות הנותרות, לפי החשבון – אנחנו במקצועות הליבה, חבר הכנסת מקלב – לפי החשבון, אם היו 85,000, וטיפלנו ב-55,000, הבקשות הנותרות הן 30,000, מתוכן 5,000 בקשות כפולות. 8,000 נמצאות בהליך השלמת טפסים מההורים. שאר הפניות נקלטו ונמצאות בשלבי טיפול. מדי יום מסתיים הטיפול ב-2,500 בקשות, כך שניתן להניח שעד סוף חודש מרס יסתיים הטיפול בכל הבקשות. אגיד לך משהו באופן לא פורמלי: בכל יום אנחנו גם מורידים את זמן ההמתנה להורה שפונה. אתמול הוא עמד על 2.5 דקות המתנה. אני מניח שמחר הוא יהיה פחות משתי דקות. גם הם משתפרים בסופו של דבר, וכמו שאמרת, זו לא סוגיה שהתחילה בתקופתי, אבל אני אסגור את הפער שנוצר בתקופתי בתקופה קצרה. מדי יום מסתיים הטיפול, כפי שאמרתי, ב-2,500 בקשות, כך שניתן להניח שעד סוף החודש יסתיים הטיפול בכל הבקשות. מבנה הטופס והדרישה להגשת מסמכים נוספים נועדו להבטיח את קביעת השתתפות המדינה על-פי הקריטריונים שנקבעו. עם זאת, משרד התמ"ת בוחן אפשרויות לייעול עבודת הדירוג ככל הניתן. בסופו של יום מחלקים כסף – סליחה, תומכים בכסף כדי לאפשר יציאת נשים לעבודה. זה כסף ציבורי, הוא לא פרטי שלי, ולכן ממילא הבקשות האלה צריכות להיבחן. המוקד המקוון שנפתח השנה נועד לייעל ולהקל על ההורים. לצערנו, נתקלנו בבעיות לא צפויות, שבגינן נוצרו העיכובים, ועל כך הבענו את התנצלותנו בפני ההורים. אנו עושים ככל יכולתנו כדי להתגבר על התקלות לקראת שנת הלימודים הבאה. במהלך תקופה זו העביר משרד התמ"ת מקדמות גבוהות לארגונים המפעילים את המעונות, לכל הארגונים, כדי להקל עליהם בעניין התשלומים הנגבים על-ידם מההורים. יש לזכור שבד בבד גם התקיים פה תהליך, בוועדה לזכויות הילד, של חקיקת חוק מאוד מורכב, מאוד רחב, שממילא יצריך אותנו לשינויים נוספים לקראת השנה הבאה. בסופו של יום – אני אגיד פה אמירה מאוד כללית – הנושא של מעונות-היום יהיה חייב לקבל הסדרה משמעותית בשנים שיבואו. זה נושא שנמצא על סדר-היום. השאלה המורכבת, האם המטרה המרכזית היא לעודד יציאת נשים לעבודה או לאפשר חינוך לגיל הרך, מאפס עד 18, היא שאלה מהותית. נכון לרגע זה הדגש של החקיקה שנעשית בכנסת הוא על יציאת נשים לעבודה, וזה במשרד התמ"ת. היו"ר אורלי לוי אבקסיס: אדוני השר, אם יורשה לי, אנחנו כבר באמצע שנת הלימודים, ועדיין, כמו שאמרת, נשארו למעלה מ-30,000 פניות שלא טופלו, ועדיין לא יודעים מה המחיר שהם אמורים לשלם – זה אחת. שנית, אותו חוק שאתה מדבר בו, שנדון בוועדה לזכויות הילד, הוא חוק שיעלה כסף, ועל-פי מה שאנחנו רואים, ואנחנו עוקבים, אני כחברה בוועדה, הוא אינו ממומן על-ידי הממשלה, מה שאומר שהעלות שלו שנמדדת, חלק מהמדד ניתן על-ידי אנשי משרדך, כ-400 מיליון – הצד האחר אומר 800 מיליון – שיושת על ההורים. מה שאומר שאותה מטרה שהמשרד שלך שם לנגד עיניו, עידוד יציאת נשים לעבודה, ברגע שיתקבל החוק הזה, בלי תקציב, הוא יחזיר את האמהות הביתה, כי אמהות שלא מצליחות להשיג את הכסף שיכסה לפחות את עלות המעון – אנחנו לא נוכל לעודד אותן ולתת להן תמריצים לעבוד. שר התעשייה, המסחר והתעסוקה שלום שמחון: ברשותך, גברתי היושבת-ראש, אני מודה לך על השאלה, ואני גם מקבל דיווח על המעורבות החיובית האישית שלך בוועדה לזכויות הילד ובעיסוק בחוק הפיקוח על מעונות-היום, כולל הבקשה האחרונה שלך, להגדיר נושא חדש בוועדת הכנסת. הנושא של מעונות-היום הוא נושא מאוד חשוב, והוא מאוד מורכב. אני אומר פה את מה שהתכוונתי ממילא להודיע לוועדה בשבוע הבא: נכון לרגע זה, היכולת לחוקק חוק שמסדיר את נושא מעונות-היום, היא חשובה מאוד. נושא הכסף יידון במסגרת התקנות. אני לא מעלה בדעתי שאני אתקין תקנות שבמסגרתן הכוונה לייקר את השירות להורים. אני מבין את הלחץ של הארגונים, אני מבין אותו. היו"ר אורלי לוי אבקסיס: גם של הורים. שר התעשייה, המסחר והתעסוקה שלום שמחון: אז אמרתי, אבל המשפט הקודם שאמרתי, לו הקשבת, אמר שאני לא מעלה בדעתי שאני אחוקק חוק שהמטרה שלו היא לייקר את שירות מעונות-היום להורים. זה דבר אחד. היו"ר אורלי לוי אבקסיס: תודה. שר התעשייה, המסחר והתעסוקה שלום שמחון: הדבר השני שאמרתי, ואני אומר אותו עכשיו באופן ברור ותימסר על כך הודעה לוועדה לזכויות הילד. היו"ר אורלי לוי אבקסיס: חברים בספסל האחורי, יש פה אמירה שאני חושבת שכדאי שכולנו נשמע אותה, כי היא נוגעת לכל ההורים שבינינו ולילדים בכלל. שר התעשייה, המסחר והתעסוקה שלום שמחון: עד הדיון ביום שלישי בוועדה לזכויות הילד, מהרגע שיותקנו התקנות אני מביא בחשבון את העובדה שיהיו שירותים נוספים, שהם שירותים רוחביים, שהם יעלו משאבים למדינת ישראל. אני לא קובע פה את המנגנון, אני רק אומר את הכיוון. זה ברור לגמרי שמי שיקבל רשיון להפעיל מעונות-יום – יצטרך להיות תקציב נפרד שיעסוק בהכשרת המטפלות, בהצטיידות של מעונות-היום, בשיפוצים ובבנייה של מעונות-יום חדשים, הכול על-פי ההיקפים של אותו בעל רשיון שיקבל את הרשיון להפעלת מעונות-יום. זה לא אומר שאני הולך להתעסק עם כל מעון-יום של שבעה ילדים, זה לא הכוונה, אבל באופן כללי, בראייה שלי, זאת הכוונה, לשם אנחנו רוצים להגיע. האוצר יודע שתהיה מנה של כסף נוסף שהיא תוצאה של הרצון שלנו להפעיל את החוק בלי להכביד על האם שיוצאת לעבודה. היו"ר אורלי לוי אבקסיס: זו כבר בשורה, ואני רוצה להודות לך. השאלה האחרונה, אם אפשר, שאלת הפיקוח על המחיר של המעונות. שר התעשייה, המסחר והתעסוקה שלום שמחון: אנחנו נפגשים. אנחנו גומרים את הפגישה בינינו. היו"ר אורלי לוי אבקסיס: עכשיו. שר התעשייה, המסחר והתעסוקה שלום שמחון: לא, סתם אני צוחק. מה השאלה? היו"ר אורלי לוי אבקסיס: לגבי הפיקוח על המחירים של המעונות, הוא יוסר או לא? זה משהו שלפחות משרד האוצר לא יכול היה לענות עליו בוועדה. הוא אמר שהפיקוח לא יהיה כפי שהוא היום. שר התעשייה, המסחר והתעסוקה שלום שמחון: נכון לרגע זה המוצר הזה הוא מוצר שנמצא בפיקוח. בחודשים האחרונים, יותר נכון – בחודש האחרון היתה עלייה במחיר, לא עלייה שהיא במובן הרגיל, השנתית, כמו כל מוצר אחר שבפיקוח, גם אם הוא מוצר כמו לחם או כמו מזון – כתוצאה מהסכם השכר עם ההסתדרות הכללית. אני לא מניח הנחת עבודה שהמוצר הזה יוסר מפיקוח גם נוכח העובדה, שדיברתי עליה פה קודם, שאנחנו רוצים לשפות את המערכת הארגונית שעוסקת במעונות-היום בפרמטרים נוספים, שלא ייפלו על ההורים. אנחנו נמצאים במהלך, ואני חושב שהחלק החשוב באמת הוא באמת לחוקק את החוק, ואני סומך על חברי הכנסת שיעשו את העבודה המאזנת לעבודת הממשלה בוועדה, בעת העבודה על התקנות. היו"ר אורלי לוי אבקסיס: תודה רבה, כבוד השר. מה אתה מציע? שר התעשייה, המסחר והתעסוקה שלום שמחון: מה שאתם רוצים. אני באופן עקרוני תמיד מעדיף להסתפק בתשובה. אני אגמור את זה, חבר הכנסת מקלב. נתתי לך התחייבות, אני אגמור את זה עד סוף החודש. זה אומנם לא התחיל בתקופתי, אבל – – – היו"ר אורלי לוי אבקסיס: תגמור ותעביר לוועדה. אורי מקלב (יהדות התורה): העובדה היא שבין 85,000 – – – עדיין יש 50,000 שלא הגישו – – – שר התעשייה, המסחר והתעסוקה שלום שמחון: אבל לא כל אלה שלא הגישו זכאים, ומי רוצה להגיש יכול להגיש. בכל מקרה, בכל מקרה, קצב של טיפול בעשרות אלפי פניות במהלך חודש שאני נמצא במשרד, תסכים אתי, הוא סביר, נכון? אורי מקלב (יהדות התורה): אם אתה לא תסתפק בדברי תשובתך – – – אם אתה לא תסתפק בדברי התשובה האלה אלא תבדוק את זה לעומק, תיכנס לתוך העניין – – – שר התעשייה, המסחר והתעסוקה שלום שמחון: אני חושב שאם הקשבת כרגע לדין ודברים שלי עם היושבת בראש הישיבה, חברת הכנסת לוי, יכולת להבין שאני מאוד מעורה בפרטים ואני עוסק בנושא מעונות-היום כמעט ברמה של הפינצטה. אורי מקלב (יהדות התורה): על זה אנחנו מסתמכים, וזה יכול באמת לתת לנו תקווה. היו"ר אורלי לוי אבקסיס: תודה רבה, כבוד השר שמחון. אני מבינה, חבר הכנסת אורי מקלב, שאתה לא מסתפק? יצחק וקנין (ש"ס): מסתפק. היו"ר אורלי לוי אבקסיס: אה, מסתפק. מאחר שהוא מסתפק אין לנו עמדה אחרת? אין עמדה אחרת. נסים זאב (ש"ס): יש, אבל לא רוצים להשמיע אותו. היו"ר אורלי לוי אבקסיס: לא, לא, לא, יש תקנון. חבר הכנסת נסים זאב, כאשר מסתפק המציע בעמדת השר, זאת אומרת שאין פה שתי עמדות מנוגדות. אורי מקלב (יהדות התורה): – – – יצחק וקנין (ש"ס): מסתפק בתשובת השר. היו"ר אורלי לוי אבקסיס: מסתפק בתשובת השר.