קטע מדברי הכנסת
הצעות לסדר-היום
הפגנות הימין ביפו וחסימת כבישים והטענות על אלימות שוטרים
היו"ר אופיר אקוניס:
אנחנו עוברים להצעות לסדר-היום. הצעה ראשונה: הפגנות הימין – הכוונה, כמובן, להפגנת הימין, כי היתה, על זה מדובר, אחת – ביפו וחסימת כבישים והטענות על אלימות שוטרים; מס' 5268, 5274, 5289, 5291, 5306, 5302, 5308 ו-5330. חבר הכנסת עפו אגבאריה – ראשון הדוברים, אחריו – חברת הכנסת אנסטסיה מיכאלי. ישיב לכל המציעים השר לביטחון הפנים, חבר הכנסת יצחק אהרונוביץ.
חברי הכנסת, אני אנצל את הזמן – עד שתגיע – להזמין אתכם לאולם "גליל" – נכון, גברתי המזכירה? – בשעה 16:00. באולם "גליל" תתקיים אזכרה למנחם בגין, ראש הממשלה השישי, עליו השלום. היום לפני 19 שנה נפטר מנחם בגין, והיום הכנסת מעלה את זכרו באולם "גליל" בשעה 16:00. בבקשה, חבר הכנסת אגבאריה.
עפו אגבאריה (חד"ש):
אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, ההצעה על אלימות השוטרים וההפגנות, ודיברנו על זה כבר במקרים קודמים – אבל מה שעלה מדרגה בעניין אלימות השוטרים נגד מפגינים, זה שהופיע בזמן האחרון, בשבוע האחרון, כאשר היתה ההפגנה של הסולידריות עם שיח'-ג'ראח, אז לראשונה שוטרים רעולי פנים הופיעו שם, וזה מיחידת "קורל", יחידת עילית לפיזור הפגנות של משמר הגבול.
לצערי הרב, עם היחידה הזו יש לנו היסטוריה, כבר די ארוכה, ארוכת ימים. זו לא הפעם הראשונה שהם מופיעים. אולי זו הפעם הראשונה שהם מופיעים בשיח'-ג'ראח או במזרח-ירושלים – בירושלים המזרחית – אבל בכפרים הערביים אנחנו רואים אותם כבר הרבה זמן, מעל שנה, וכנראה אחרי ההכרזה על הקמת איזו יחידה לטיפול באוכלוסייה הערבית באופן מיוחד.
אז אני לא מבין מדוע צריכים להיות שוטרים, שוטרי מדינת ישראל, כאשר הם מטפלים באזרחי מדינת ישראל – מדוע הם צריכים להיות רעולי פנים? זה בדיוק כדי שהם יפעילו את האלימות בצורה הקשה ביותר, וזה מה שקורה. וחוץ מזה, הם גם ללא תגים. אתה לא יכול לדעת, אפילו בצילום, מי הבן-אדם הזה, מי השוטר הזה. אין לו תג והוא רעול פנים. בדרך כלל, רעולי פנים הם אלה שמבצעים גנבות, מבצעים כל מיני עבירות של שוד או אפילו רצח – – –
יואל חסון (קדימה):
אולי עדיף פשוט לשמור על הסדר?
היו"ר אופיר אקוניס:
זה תמיד טוב. תמיד טוב.
עפו אגבאריה (חד"ש):
תמיד אנחנו שומרים על הסדר. אם הסדר הוא – – –
היו"ר אופיר אקוניס:
להפגין מותר.
עפו אגבאריה (חד"ש):
– – – בין להפגין או לא להפגין – – –
היו"ר אופיר אקוניס:
אמרתי.
עפו אגבאריה (חד"ש):
אם הסדר הוא להפגין או לא להפגין, אז אם כבר התחילו להביא את השוטרים האלה לירושלים המזרחית וליפו – איפה זה יפו? בתל-אביב. בבירת מדינת ישראל, לא?
היו"ר אופיר אקוניס:
אני לא מבין. אמרת שהם היו בשיח'-ג'ראח.
יואל חסון (קדימה):
לא, לא. ירושלים זו בירת ישראל.
עפו אגבאריה (חד"ש):
כתבו על זה כשהיו בשיח'-ג'ראח.
היו"ר אופיר אקוניס:
אה. לא, אגב, יפו איננה בירת המדינה.
עפו אגבאריה (חד"ש):
היו באום-אל-פחם – –
היו"ר אופיר אקוניס:
אה. היו, אוקיי.
עפו אגבאריה (חד"ש):
– – היו באל-עראקיב. היו בכל מיני מקומות שביצעו שם הריסות; שביצעו שם הריסות.
אז, אדוני השר, אנחנו חווינו – ואני אישית חוויתי על בשרי – את האלימות של השוטרים, כאשר ללא הבחנה הם יכולים לירות אפילו בנציג ציבור. וידוע לך על התביעה שלי נגד השוטרים, שעשו את העבירה הזו באום-אל-פחם. אני הגשתי תביעה במח"ש, ואני מקווה שבאמת באיזה שלב ידונו בזה בצורה אובייקטיבית – –
גאלב מג'אדלה (העבודה):
אין סיכוי, אין סיכוי.
עפו אגבאריה (חד"ש):
– – אף-על-פי שאני משוכנע שבסופו של דבר לא ימצאו את האשמים, אף-על-פי ש אני הייתי 15 מטר מהם כאשר ירו לי ברגל, וגם לחברת הכנסת חנין זועבי.
היו"ר אופיר אקוניס:
תודה. אני מודה. נא לסיים, אדוני.
עפו אגבאריה (חד"ש):
אני אסיים. אז אני מבקש מכבוד השר שאת הדברים האלה, כאשר האלימות כל כך גואה – ואני יודע, מי שהצית את הדברים האלה גם כן – איך יכול להיות שהמשטרה עשתה איזה מהלך נגד מתנחלים. אבל אנחנו רואים מה ההבדל כאשר אותה משטרה, נגד המתנחלים מה היא עשתה, באיזה כפפות משי. ופה קמה סערה על זה שהם התנגשו, אולי, באופן לייט ביותר – – –
גאלב מג'אדלה (העבודה):
מה זה סערה – לא היית אתמול. מה זה סערה. אתמול היה כמעט קרב ידיים פה.
עפו אגבאריה (חד"ש):
זה מה שאני אומר – סערה.
קריאה:
איפה פה?
גאלב מג'אדלה (העבודה):
כאן אתמול. אתמול במליאה.
קריאה:
פספסנו משהו.
עפו אגבאריה (חד"ש):
– – – האוכלוסייה הערבית, אבל הם – – –
גאלב מג'אדלה (העבודה):
אני חשבתי שהם חרדים לרצח 13 ערבים, חשבתי שהם חרדים לרצח 13 ערבים. מסתבר – על כדורי גומי. אלדד קומפני.
עפו אגבאריה (חד"ש):
בשנת 2000 היתה התנגשות – אני מבקש לסיים.
היו"ר אופיר אקוניס:
בבקשה, משפט אחרון.
עפו אגבאריה (חד"ש):
נהרגו 13 אזרחים ערבים, והיתה אחרי זה ועדה, ועדת-אור, שעד עכשיו אפילו – – – לא יושמו.
מיכאל בן-ארי (האיחוד הלאומי):
– – –
היו"ר אופיר אקוניס:
תודה רבה.
גאלב מג'אדלה (העבודה):
שב כבר, שב.
היו"ר אופיר אקוניס:
סליחה.
עפו אגבאריה (חד"ש):
כאשר המשטרה הולכת – – –
גאלב מג'אדלה (העבודה):
שב כבר. קלקלת את הפנים של הכנסת. שב, שב. שב.
מיכאל בן-ארי (האיחוד הלאומי):
– – –
גאלב מג'אדלה (העבודה):
לא בעמידה, שב.
מיכאל בן-ארי (האיחוד הלאומי):
אני אשב אבל – – –
עפו אגבאריה (חד"ש):
– – – לפאשיסטים האלה כדי שילכו ליפו ולאום-אל-פחם – – –
מיכאל בן-ארי (האיחוד הלאומי):
אתה מפלגת העבודה, אתה.
גאלב מג'אדלה (העבודה):
שב, לא בעמידה.
היו"ר אופיר אקוניס:
אני מאוד מודה – – –
מיכאל בן-ארי (האיחוד הלאומי):
– – –
גאלב מג'אדלה (העבודה):
שב כבר, שב, לא בעמידה, שב.
מיכאל בן-ארי (האיחוד הלאומי):
– – –
גאלב מג'אדלה (העבודה):
אל תצעק בעמידה, שב, שב קודם כול.
היו"ר אופיר אקוניס:
חבר הכנסת בן-ארי.
מיכאל בן-ארי (האיחוד הלאומי):
אני אשב, אבל אתה אויב.
גאלב מג'אדלה (העבודה):
קודם כול שב, קודם כול שב.
היו"ר אופיר אקוניס:
נא לשבת. חבר הכנסת מג'אדלה, אני מודה לך.
גאלב מג'אדלה (העבודה):
על לא דבר, אני אחליף אותך.
היו"ר אופיר אקוניס:
– – –
גאלב מג'אדלה (העבודה):
קודם כול, שב. אל תדבר בעמידה, שב. קלקלת את הפנים של הכנסת.
היו"ר אופיר אקוניס:
חברת הכנסת מיכאלי, בבקשה.
יואל חסון (קדימה):
אתה רואה, זו הבעיה, אדוני היושב-ראש, שנותנים כוח לקיצונים.
גאלב מג'אדלה (העבודה):
הִשחת את הפנים של הכנסת. אתה, אתה, כן.
היו"ר אופיר אקוניס:
כל אחד הצביע כאוות נפשו. אני הצבעתי למפלגה לא קיצונית.
עפו אגבאריה (חד"ש):
הוא לא צריך להיות נחשב בכלל – – – לא קיים.
היו"ר אופיר אקוניס:
לא, לא, לא, אני לא יכול לענות. חבר הכנסת אגבאריה.
יואל חסון (קדימה):
הממשלה שלכם היא ממשלה, אחת הקיצוניות שהיו. היא בעיקר קיצונית בינה לבין עצמה כי היא לא יודעת לאן ללכת.
היו"ר אופיר אקוניס:
אני מודה לך. אני רק רוצה לעדכן את חבר הכנסת אגבאריה שבירת המדינה איננה יפו אלא ירושלים. אתה אמרת פה, אולי בטעות.
עפו אגבאריה (חד"ש):
אני לא יודע. כמה מדינות מכירות בזה? העולם לא מכיר בזה.
היו"ר אופיר אקוניס:
העם היהודי מכיר בזה.
עפו אגבאריה (חד"ש):
העולם לא מכיר בזה.
היו"ר אופיר אקוניס:
לא, רק לתקן. אבל יפו? יפו בוודאי איננה – – –
עפו אגבאריה (חד"ש):
אז תלכו – – – אף מדינה בעולם לא מכירה בזה. תעשו שלום ואז יכירו.
מיכאל בן-ארי (האיחוד הלאומי):
מדברים על יפו, האויבים האלה.
היו"ר אופיר אקוניס:
הוא לא דיבר אליך.
מיכאל בן-ארי (האיחוד הלאומי):
לא, אבל הוא אויב.
היו"ר אופיר אקוניס:
אתה תעלה עוד מעט – – –
עפו אגבאריה (חד"ש):
עזוב, כאלה הזויים פאשיסטים אני פשוט לא שומע.
היו"ר אופיר אקוניס:
חברים, תודה רבה לכם.
מיכאל בן-ארי (האיחוד הלאומי):
– – –
עפו אגבאריה (חד"ש):
– – – לא שווים אפילו את – – –
מיכאל בן-ארי (האיחוד הלאומי):
אני התרופה שלך, אל תדאג.
ישראל חסון (קדימה):
תגיד, אתה לא מתבייש? כזו גברת וצריכה לחכות לך, מר בן-ארי.
היו"ר אופיר אקוניס:
– – – יחליף אותי סגן יושב-ראש הכנסת, חבר הכנסת גאלב מג'אדלה.
אנסטסיה מיכאלי (ישראל ביתנו):
אני מחכה שהכול יירגע. אני לא ממהרת לאף מקום, בינתיים.
מיכאל בן-ארי (האיחוד הלאומי):
שימו לב מה הקפיץ אותם – דגל ישראל. מחר הם יגידו שהדגל הזה הוא פרובוקציה. הדגל הזה גם פרובוקציה?
היו"ר גאלב מג'אדלה:
אני מבקש. עכשיו התחלף היושב-ראש – – – אל תדבר בלי זכות דיבור.
מיכאל בן-ארי (האיחוד הלאומי):
אתה איש הגון.
היו"ר גאלב מג'אדלה:
אני מודיע לך – אם אתה מדבר בלי רשות דיבור אני לא קורא לך שלוש פעמים.
מיכאל בן-ארי (האיחוד הלאומי):
אלא?
היו"ר גאלב מג'אדלה:
עושה לך הנחה – קורא לך פעמיים.
מיכאל בן-ארי (האיחוד הלאומי):
אבל אתה איש הגון, אני חייב להגיד.
אנסטסיה מיכאלי (ישראל ביתנו):
אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, 60 יהודים הפגינו ביפו. הם הפגינו כדי להגיד: יפו היא חלק ממדינת ישראל, גם ליהודים יש זכות לגור בה. זה מה שהם אמרו. אומרים שזו גזענות. לא מזמן היתה הפגנה של ערבים שמבקשים למנוע כניסת יהודים ליפו, שקריאותיה היו: "בדם נפדה את יפו", ו"דין יפו כדין קהיר". זאת לא גזענות, חברי הכנסת, זאת לא גזענות. קריאות השטנה, איום, שנאת היהודים, שנאת המדינה – זה בסדר גמור.
כשקראתי את ההצעה לסדר של דניאל בן-סימון על זה שיש לנו הפגנות ימין ביפו וגזענות – אני רוצה להגיד לאותו דניאל בן-סימון, וגם לחבר הכנסת אגבאריה, וגם אליך אני רוצה לפנות, אדוני היושב-ראש: שמעתי את תגובתך בנושא – – –
היו"ר גאלב מג'אדלה:
אם את פונה באופן אישי לחברים, יש להם זכות, על-פי התקנון, לקבל רשות דיבור לענות לך, לכן אל תפני בכלל.
אנסטסיה מיכאלי (ישראל ביתנו):
בסדר גמור, רק תן לי להגיד מה שאני רוצה, ואחר כך הם יחליטו אם הם מוכנים להגיב.
היו"ר גאלב מג'אדלה:
אני מסביר לך את התקנון, היות שאת חברת כנסת חדשה.
אנסטסיה מיכאלי (ישראל ביתנו):
אני כבר שנתיים בכנסת.
היו"ר גאלב מג'אדלה:
בסדר, זו קדנציה ראשונה.
מיכאל בן-ארי (האיחוד הלאומי):
אבל הוא הגון מאוד. אני נותן לך מחמאה.
היו"ר גאלב מג'אדלה:
התקנון קובע, אם את פונה לחבר כנסת אישית, יש לו הזכות, על-פי התקנון, סעיף 34, לקום, לקבל רשות דיבור, לבוא לכאן ולענות. לכן, אין לנו גם זמן. בבקשה.
אנסטסיה מיכאלי (ישראל ביתנו):
אני רוצה לבקש ממך רשות דיבור לדקה נוספת, בבקשה.
היו"ר גאלב מג'אדלה:
אתן לך עוד דקה, בשם הציונות.
אנסטסיה מיכאלי (ישראל ביתנו):
תודה רבה. אני רוצה להגיד לדניאל בן-סימון: אנחנו מאוד מעריכים אתכם כחברי כנסת, אתם מאוד מכובדים, אבל אני מאוד מתפלאה איך התהפכו היוצרות אצלכם, איך הפגנה של ערבים ביפו היא לא גזענית, כשהערבים רוצים לסלק את היהודים ממדינת ישראל. איך ההפגנה – – –
עפו אגבאריה (חד"ש):
זו היתה הפגנה של יהודים וערבים ביחד, בשביל לא להכניס פאשיסטים מתנחלים.
היו"ר גאלב מג'אדלה:
חבר הכנסת אגבאריה.
עפו אגבאריה (חד"ש):
לא נגד יהודים. היו יהודים וערבים. יהודים צעקו לפאשיסטים האלה: לא רוצים לראות אתכם. היהודים צעקו להם, לא להכליל.
היו"ר גאלב מג'אדלה:
חבר הכנסת אגבאריה, אני קורא אותך עוד פעם. לא, לא, אני קורא אותך פעם שנייה. אמרת את הדברים מכאן, אל תחזור עליהם. אני קורא אותך עכשיו פעם שנייה.
מיכאל בן-ארי (האיחוד הלאומי):
גם לו אתה קורא?
אנסטסיה מיכאלי (ישראל ביתנו):
הפגנה של יהודים, שמבקשים להזכיר שפה זה מדינת ישראל, פה זה ארץ העם היהודי – הם בסוף גזענים ופאשיסטים על-פי הנוסח של חבר הכנסת אגבאריה.
היו"ר גאלב מג'אדלה:
נא לסיים.
אנסטסיה מיכאלי (ישראל ביתנו):
אני ביקשתי דקה. דיברתם הרבה.
היו"ר גאלב מג'אדלה:
נתתי לך.
אנסטסיה מיכאלי (ישראל ביתנו):
אני רוצה לספר משהו. רפיסות הקומה הלאומית היא לא אופנתית יותר. לפני כמה ימים הדור הצעיר נתן את התשובה הניצחת שלו לכל מי שגאווה לאומית היא מלה גסה עבורו. בשבוע שעבר פרסם דובר צה"ל את נתוני הגיוס לשנת 2011, ומהם אנו למדים שהגיוס הקרוב צפוי להיות הקרבי ביותר שידע צה"ל. המוטיבציה לתפקידי לחימה שוברת שיאים: מתוך כל חמישה מתגייסים, ארבעה רוצים להיות קרביים, עם עדיפות לחי"ר. ליתר דיוק, 79.5% שמתגייסים הם מתנדבים בתפקידי לחימה. אחוז המתנדבים לתפקידי לחימה ב-2011 גבוה מזה שב-2010, וזה של 2010 גבוה מזה של 2009. אני רוצה להגיד לכם שזה הולך ומשתבח, הולך ומשתבח הדור שלנו.
לפני כמה ימים נשלח אלי ואל חברי כנסת נוספים שיר ששואל לאן נעלמה הבושה, כשהוא מתייחס לדור החדש. ואכן – – –
היו"ר גאלב מג'אדלה:
תודה רבה.
אנסטסיה מיכאלי (ישראל ביתנו):
רגע אחד, אני מבקשת רשות דיבור לעוד חצי דקה, בבקשה. ממש חצי דקה.
היו"ר גאלב מג'אדלה:
נתתי לך שתי דקות.
אנסטסיה מיכאלי (ישראל ביתנו):
אבל לא הספקתי, היו הרבה דיבורים, הסברים ולימודים.
היו"ר גאלב מג'אדלה:
תסבירי בחצי דקה.
אנסטסיה מיכאלי (ישראל ביתנו):
תודה רבה. הבושה באמת נעלמה, את מקומה תופסים קורת רוח וגאווה, גאווה על דור שיודע שאין לנו מדינה אחרת ושהשמירה על המדינה היא השמירה על החיים; דור שיודע שמשימת הביטחון הלאומי היא חובתנו ככלל וחובתו של כל אחד מאתנו בפרט; דור שהוא ערכי, אכפתי, מעורב ותורם, לא פחות מכל הדורות שלפניו; דור שנותן בלשכת הגיוס את תשובתו להתבטלות הלאומית של יהודים שמגנים צעדה יהודית ביפו ומכנים אותה גזענות. זה דור שאומר: אנחנו כאן כדי להישאר, על אפם ועל חמתם של עוכרי ישראל מבית ומחוץ. זהו דור שיגיע אל השלום בנתיב הפטריוטיות ורוח הציונות.
היו"ר גאלב מג'אדלה:
תודה רבה, גברתי.
אנסטסיה מיכאלי (ישראל ביתנו):
רק דבר אחד נוסף. אני רוצה לסיים בעוד משפט אחד על נושא ההתגייסות לצה"ל: כל הכבוד לצה"ל, כל הכבוד למחנכים וכל הכבוד למורים ולצעירים – –
ניצן הורוביץ (מרצ):
אנחנו גם נרצה.
היו"ר גאלב מג'אדלה:
נתתי לה דקה מזמנך.
אנסטסיה מיכאלי (ישראל ביתנו):
– – שמוכנים להתאמץ, שמוכנים להקריב ולהסתכן כדי להגן עלינו וגם עליך וגם על כולנו.
היו"ר גאלב מג'אדלה:
תודה רבה.
אנסטסיה מיכאלי (ישראל ביתנו):
הלוואי שיצליחו, ויהיה השם עמם.
היו"ר גאלב מג'אדלה:
תודה רבה. חבר הכנסת טלב אלסאנע. את מנצלת את העיתוי של יום האשה הבין-לאומי. זה לא טוב. את יודעת שיש לי חיבה לאשה, במיוחד ביום הזה – –
אנסטסיה מיכאלי (ישראל ביתנו):
אתם דיברתם הרבה.
היו"ר גאלב מג'אדלה:
– – ואת מנצלת את זה, וזה לא טוב. בבקשה, חבר הכנסת טלב אלסאנע. שלוש דקות לזכותו.
טלב אלסאנע (רע"ם-תע"ל):
אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, שמעתי את חברת הכנסת מיכאלי.
היו"ר גאלב מג'אדלה:
סגן שר החוץ, נא לא לדבר בפלאפון במליאה.
טלב אלסאנע (רע"ם-תע"ל):
כאשר אני שומע אותה, אני שואל: זאת אומרת, לפני שהעולים החדשים הגיעו לכאן, לישראל, ממש לא היתה גאווה לאומית, לא היה מי שיגן על מדינת ישראל, לא היתה ערכיות, לא היו ערכים.
אנסטסיה מיכאלי (ישראל ביתנו):
הם הגיעו בגלל – – –
היו"ר גאלב מג'אדלה:
רגע, לא להפריע. לא להפריע.
טלב אלסאנע (רע"ם-תע"ל):
אוי ואבוי לאנשים שרק הגיעו ומתחילים להטיף מוסר.
אנסטסיה מיכאלי (ישראל ביתנו):
העולים החדשים, אנחנו – – –
היו"ר גאלב מג'אדלה:
לא להפריע.
טלב אלסאנע (רע"ם-תע"ל):
אוי ואבוי למדינה, שחברי כנסת כהניסטים הופכים להיות מודל לחיקוי.
מיכאל בן-ארי (האיחוד הלאומי):
זו הארץ שלנו ולא שלכם.
היו"ר גאלב מג'אדלה:
אני קורא אותך, חבר הכנסת מיכאל בן-ארי.
טלב אלסאנע (רע"ם-תע"ל):
אוי ואבוי לבושה, שאנשים פאשיסטים הפכו להיות מודל לחיקוי – –
מיכאל בן-ארי (האיחוד הלאומי):
מי פאשיסט פה?
טלב אלסאנע (רע"ם-תע"ל):
– – שבכל מקום שהם נמצאים, זה קבוצת סהרורים. אצלנו אומרים עליהם שהם מנותקים, אנשים עב"מים, עצם בלתי מזוהה באזור הזה, והם נמצאים בחברון או באום-אל-פחם. איפה שהם נמצאים, יש להם רק אג'נדה אחת, היא שנאה ועוד שנאה ועוד שנאה. אין להם שום דבר אחר לתת או להעניק. ויש כאלה מתוכם שהם חובשי כיפה, אבל הם עושים בושה – – –
מיכאל בן-ארי (האיחוד הלאומי):
אתם מלאים אהבה. לך להנייה, לך לאסמאעיל הנייה, שמפציץ אזרחים.
היו"ר גאלב מג'אדלה:
אני קורא לך פעם שנייה. אל תשחק אתי. אתה יודע, פה – – –
מיכאל בן-ארי (האיחוד הלאומי):
אתך לא.
היו"ר גאלב מג'אדלה:
בבקשה.
טלב אלסאנע (רע"ם-תע"ל):
מי המעריצים שלהם? מי הדוגמה שלהם? זה כל הרוצחים, גולדשטיין ועמי פופר. אלה אנשים שהם מסוכנים לחברה. אלה, במקום אחר, היו צריכים להיות במקום הסגר כדי לא לגרום נזק לחברה.
וכאשר מדברים על צעדה או מחאה, הרי אנשים יוצאים למחות – על מה? יוצאים למחות ולתבוע את הזכויות מהממשלה. וזה מה שעשו תושבי יפו הערבים. תושבי יפו הערבים, וגם היהודים, חשים קיפוח ויוצאים בדרישות ותביעות כנגד המצוקות האמיתיות של תושבי יפו בתחום הדיור, בתחום התעסוקה ובתחום הפרנסה. אבל הקבוצה הזו באה למחות נגד תושבי יפו הערבים אך ורק מכיוון שהם ערבים, וזה שיא הגזענות.
יש הבדל בין חופש הבעת הדעה והמחאה להפקרות, כאשר קבוצה של מופרעים הולכים להתפרע והולכים לשרוף את מערכת היחסים העדינה מאוד בקרב תושבי יפו. תושבי יפו, ערבים ויהודים כאחד, חיים בהרמוניה, בדוגמה לדו-קיום, באהבה, בסובלנות. אנשים אלה באים למטרה אחת, לא מתוך אהבה ליפו, לחלוטין לא; הם באים כדי לשרוף את מערכת היחסים הזו, באים כדי להצית תבערה בתוך יפו. וכאן האחריות, גם של מערכת המשפט וגם של המשטרה, לא לגבות עבריין לבצע את עבירתו אלא לעצור את העבריין ולמנוע ממנו את ביצוע פשעו. כי מי יצא למחות נגדם? אלה תושבי יפו היהודים, אלה בכלל היהודים הנאורים, שרואים את הסכנה באג'נדה ובתפיסת העולם של הקבוצה הכהניסטית הזו.
היו"ר גאלב מג'אדלה:
נא לסיים.
טלב אלסאנע (רע"ם-תע"ל):
ולכן, היושב-ראש, אנחנו כולנו מאוחדים בעד יפו ובעד תושביה, ערבים ויהודים כאחד. אני אישית ביקרתי בתל-אביב–יפו, נפגשתי עם ראש העיר, שעושה עבודה מצוינת כדי להתמודד עם הבעיות האמיתיות, מצוקת הדיור, והמינהלת של יפו. אני מחזק את ידיו ואת ידי תושבי יפו, ואני קורא גם להתאחד נגד אלה הקיצונים הפאשיסטים, שבכל מקום שהם נמצאים מטרתם להרעיל את הבארות, להרעיל את האווירה ולגרום נזק ולהצית את התבערה באזור הזה.
היו"ר גאלב מג'אדלה:
תודה רבה. חבר הכנסת ניצן הורוביץ. אחריו – חבר הכנסת בן-ארי. בבקשה, אדוני.
ניצן הורוביץ (מרצ):
אדוני היושב-ראש, תודה רבה, אדוני השר, חברי הכנסת, אני רוצה להתייחס לנושא של אלימות מצד השוטרים, שבאה לידי ביטוי הן בהפגנות בירושלים וביפו והן בהפגנות בחוות-גלעד.
אדוני השר, אנחנו כבר נדרשנו כאן, בעניין, לחובה של שוטרים לענוד תגי זיהוי. בעקבות אירוע קודם שהיה בירושלים אני פניתי למפקד המחוז וקבלתי על כך ששוטרים לא רק שהופיעו ללא תגי זיהוי, גם סירבו להזדהות, ואפילו נקטו אלימות כלפי מפגינים שביקשו מהם להזדהות. והעניין הזה חוזר על עצמו בהפגנות שמאל ובהפגנות ימין. זה לא דבר של מחנה אחד. מפקד המחוז ענה לי שאני צודק, ושוטר לבוש מדים חייב לענוד תג זיהוי נראה לעין שנושא את פרטיו. הוא גם אמר שחובה זו נאכפת בקפידה על-ידי הפיקוד בשטח, ואפילו אמר שביחידת היס"מ נתפרו תגים כאלה על גבי המעילים. אלא שבימים האחרונים הגיעו למשל להפגנה בירושלים שוטרים שאפילו היו רעולי פנים; במדים אבל רעולי פנים, בלי שום תג זיהוי. שוטרים בעת הפיזור של ההפגנה שם בחוות-גלעד לא הזדהו והגיעו בלי תגי זיהוי.
אדוני, חבר הכנסת אורי אריאל, שהוא לא מהמפלגה שלי, יזם הצעת חוק, ואני וחבר הכנסת דב חנין הצטרפנו אליו, לגבי חובת ענידת תגי זיהוי על-ידי שוטרים. קראתי לך מה שענה מפקד המחוז ביחס להפגנות בירושלים. אני לא מבין מדוע מגיעים שוטרים להפגנות כאילו זה איזה כוח זר, רעולי פנים, ללא תגי זיהוי. כשאתה שואל אותם לפרטיהם, הם מגיבים באלימות. זה לא דבר שצריך להתקיים, זה דבר שהוא פוגע. אני לא רוצה כאן להתחיל עם המליצות והדמוקרטיה וחופש האספה וחופש הפעולה וחופש ההפגנה, אבל זה דבר שאין לו מקום במדינה דמוקרטית.
אני גם יכול להגיד לך, אדוני השר, שהגישה הזאת מצד השוטרים – ואני יודע, אני לא רוצה פה להטיח ביקורת במשטרת ישראל במה שלא צריך, ואני יודע שהשוטרים, רובם נוהגים בסדר גמור ומטרתם שיהיה שקט ושלווה, ואני מאוד מעריך את זה, ואני מאוד מעריך את משטרת ישראל. אבל יש אירועים שהם חוזרים ונשנים, ואני אומר לך את זה באחריות, שבהם השוטרים מתנהגים שלא כשורה, שוטרים מסוימים, ואני לא יודע מה נוקטים לגביהם, אף-על-פי שמתלוננים ויש נהלים ברורים. אני חושב, אדוני השר, שצריך לחדד את העניין הזה. זה גם לטובת המשטרה.
בהפגנה האחרונה בירושלים, כשהם שמו את הברדסים האלה ולא היו תגי זיהוי, היתה אלימות בהפגנה והיתה התחככות בשוטרים, ואני חושב שזה לא האינטרס של משטרת ישראל שיהיו דברים כאלה, בטח לא האינטרס של המפגינים. אני חושב שברגע שהשוטרים באים בצורה כזאת – קראתי בעיתון: שאלו למה באו מכוסים, רעולי פנים, אמרו: להטיל מורא על המפגינים. תראה, אדוני, זה מפגינים ישראלים. אנחנו מדברים פה בירושלים, ביפו, במקומות כאלה. אני לא חושב שזה צריך לבוא מצד משטרת ישראל. אני חושב שצריך לנהוג באופן אחר. וכאמור, אני מזכיר שעומדת הצעת חוק של חבר הכנסת אורי אריאל, שאני ודב חנין חתומים עליה, כדי לחייב את העניין, וחבל שצריך הצעת חוק, כי הנהלים במשטרה אמורים להיות ברורים בעניין הזה.
היו"ר גאלב מג'אדלה:
תודה רבה. חבר הכנסת מיכאל בן-ארי. אחריו – חבר הכנסת דני דנון. בבקשה. שלוש דקות.
מיכאל בן-ארי (האיחוד הלאומי):
אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, פתאום אין חופש ביטוי, נגמר חופש הביטוי. כשצריך להביא הפגנה של מצעד גאווה בירושלים ולהתסיס כאן – חופש ביטוי. כשהחברים של בן-סימון באים להפגין בשבת בכביש בר-אילן – חופש ביטוי. כשבאים להניף את דגל ישראל ביפו היהודית – פתאום זה פרובוקציה. מחר עוד יגידו לנו שאת הדגל הזה צריך להסיר כי הוא פרובוקציה. את הדבר הזה אנחנו לא נאפשר.
אני רוצה לספר לחבר הכנסת בן-סימון, שהעלה את ההצעה, של גזעניות – אם היה שומע את הצעקות שמה, של "מוות ליהודים" וכל מיני כאלה, אז הוא היה אומר – – – אבל, הוא – נדמה לו – שגר ביפו, ואני לא יודע בדיוק באיזה מגדל הוא גר, גם על המגדל שלו סמי אבו-שחאדה אומר שיפו היא פלסטין. בן-סימון חושב שאם הוא יילחם במה שהוא מכנה "מתנחלים", אז אותו הם ישאירו. שישמע מה אומר פה אחד מהיועצים של ערפאת: אנחנו רוצים את פלסטין "נדיף" – נקי מיהודים. בן-סימון, שלא נמצא פה, גם ממך הם רוצים שזה יהיה נקי. אל תשלה את עצמך באשליות של יהודים וערבים. הם מוכנים לקבל כל מיני יהודים כמוך כדי להיעזר בהם כדי לחסל אותנו, כמו שהיה בהפגנה.
לא לחינם הלכנו ליפו, רבותי חברי הכנסת. כחודש וחצי לפני כן 1,000 מפגינים עם דגלי אש"ף, ואין דגל ישראל אחד. 1,000 אנשים עם דגלי אש"ף ועם קריאות "בדם, ברוח", זאת אומרת: נילחם עד טיפת דמנו להפוך – הם לא קוראים לזה בכלל "יפו", שיהיה לכם ברור, קוראים לזה "יאפה", "יאפה", "יאפה פלסטין". אמר רפעת טורק, ג'ימי טורק, שלבש פעם את מדי נבחרת ישראל – שימו לב להקצנה, שימו לב להקצנה – הוא היה פעם נציג של נבחרת ישראל, אומר בשידור בטלוויזיה: יפו היא פלסטין. אז, מה אתם רוצים? שנוריד את הראש?
היו"ר גאלב מג'אדלה:
באיזה שנים הוא שיחק בנבחרת?
מיכאל בן-ארי (האיחוד הלאומי):
הוא שיחק בשנות ה-80.
היו"ר גאלב מג'אדלה:
אה, שנות ה-80 זה עשר שנים. מה זה?
מיכאל בן-ארי (האיחוד הלאומי):
לא עשר שנים. כבר כמעט 30 שנה.
היו"ר גאלב מג'אדלה:
אין דבר כזה. אתה לא זוכר?
מיכאל בן-ארי (האיחוד הלאומי):
כמעט 30 שנה. שנות ה-80 זה עשר שנים?
היו"ר גאלב מג'אדלה:
זה שחקן נבחרת – – –
מיכאל בן-ארי (האיחוד הלאומי):
קצת חשבון.
היו"ר גאלב מג'אדלה:
שחקן נבחרת ישראל.
יואל חסון (קדימה):
אתה היושב-ראש. אז אל תתחיל פה עכשיו – – –
מיכאל בן-ארי (האיחוד הלאומי):
קצת חשבון צריך, אבל תיכף תגיד לי שנגמר לי הזמן. אז תן לי בבקשה – – –
היו"ר גאלב מג'אדלה:
טוב. אתן לך חצי דקה בשם הציונות.
מיכאל בן-ארי (האיחוד הלאומי):
אחלה. אם זה בשם הציונות, אז יש לנו התקדמות רצינית.
היו"ר גאלב מג'אדלה:
אל תבזבז את הזמן.
מיכאל בן-ארי (האיחוד הלאומי):
הבנתי.
יואל חסון (קדימה):
אחלה בחלה.
מיכאל בן-ארי (האיחוד הלאומי):
מכל מקום, רבותי חברי הכנסת, אנחנו היינו שם, כי מצפים מהיהודים תמיד להוריד את הראש. הם יניפו דגלי אש"ף, הם יגידו "בדם ורוח נפדה את יפו", ואנחנו? לא נעשה פרובוקציה. רבותי, אנחנו חזרנו לארץ הזאת, ואני אומר לטלב אלסאנע, שברח מפה, ואמר: אתם עולים. נכון. הארץ השוממה, היבשה ומלאת הביצות הזאת, שהיתה במשך אלפיים שנה שלא היינו פה, והיו כמה מכם שהיו פה, מעטים מאוד, והארץ היתה שממה. תיקחו תצ"אות, כמה אנשים היו פה? רק שממה, רק ביצות, רק מלריה.
אני אומר לחברת הכנסת אנסטסיה מיכאלי: העולים לארץ הזאת, בני הארץ האמיתיים האלה קיבלו קבלת פנים מהארץ הזאת, שנתנה את פירותיה – הארץ הזאת, השוממה בלעדינו, ושיפסיקו לספר סיפורים שהיו פה לפנינו. רק שממה הם עשו מן הארץ הזאת.
אני רוצה לספר לכם, רבותי, היה לי ריאיון עם מראיינת לא מהאוהדות של הימין, טלי ליפקין-שחק, שפנתה אלי מאוד מאוד בעוינות. אבל אחרי שהסברתי לה למה היינו ביפו, היא אומרת לי: גם אני, כשאני מסתובבת ביפו, אני מרגישה את המתח – היא השתמשה במלים עדינות. אתם יודעים שלחיילות של "גלי צה"ל" אסור לצאת לבד מתחנת "גלי צה"ל".
היו"ר גאלב מג'אדלה:
נא לסיים.
מיכאל בן-ארי (האיחוד הלאומי):
למה? למה? האם העיר הזאת כל כך בטוחה? האם העיר הזאת כל כך בטוחה כמו אלה שמרגישים ב"מגדלי אנדרומדה"?
ניצן הורוביץ (מרצ):
זה לא נכון. זה פשוט לא נכון.
מיכאל בן-ארי (האיחוד הלאומי):
רבותי, חבר הכנסת חסון, אני אומר לך שבפעם הבאה שאני הולך ליפו, ואני אומר לחברת הכנסת נינו: זו הפעם – – – שאני הולך ליפו – –
נינו אבסדזה (קדימה):
– – – כמה עיתונאים שלא שמעו על זה.
מיכאל בן-ארי (האיחוד הלאומי):
– – ואני אלך ליפו ואני אלך ללוד ואני אלך לרמלה, ואני אגיד לכל אלה שאומרים: רמלה היא פלסטין, ולוד היא פלסטין, ויפו היא פלסטין – –
היו"ר גאלב מג'אדלה:
נא לסיים.
מיכאל בן-ארי (האיחוד הלאומי):
– – ארץ-ישראל שייכת רק לנו, ואת הדגל הזה אנחנו נניף בכל מקום.
נינו אבסדזה (קדימה):
גם תגיד שהעולים – – – צריך לפגוע בעולים. אתה הראשון שמתנגד – – –
אילן גילאון (מרצ):
– – –
מיכאל בן-ארי (האיחוד הלאומי):
ואתם, הצבועים, הצבועים, הצבועים, שחופש הביטוי הוא רק למצעד הגאווה ולחילולי שבת – נגמר חופש הביטוי – תגלו את פניכם החסודות. תודה רבה.
היו"ר גאלב מג'אדלה:
נא לסיים. אם יש לך טענות לחיילות צה"ל ב"גלי צה"ל" – – –
מיכאל בן-ארי (האיחוד הלאומי):
אין לי טענות לחיילות צה"ל. יש לי טענות על כך שיש מאיימים עליהן.
היו"ר גאלב מג'אדלה:
אני לא שאלתי אותך.
מיכאל בן-ארי (האיחוד הלאומי):
מאיימים עליהן.
היו"ר גאלב מג'אדלה:
אתה סיימת – את רשות הדיבור. נא לשבת.
מיכאל בן-ארי (האיחוד הלאומי):
אז אם אתה מנהל אתי דיאלוג, תנהל אתי עד הסוף.
היו"ר גאלב מג'אדלה:
אתה סיימת את רשות הדיבור. נא לשבת. אם יש לך טענות לחיילות צה"ל ב"גלי צה"ל" שלא מסתובבות ביפו, תשאל את המפקדים שלהן. הם נותנים את ההנחיות.
אילן גילאון (מרצ):
הן לא מסתובבות כי הן פוחדות שטיפוסים כמוהו מסתובבים שם. זו הסיבה.
מיכאל בן-ארי (האיחוד הלאומי):
– – –
היו"ר גאלב מג'אדלה:
חבר הכנסת דני דנון – איננו. ישיב כבוד שר הביטחון יצחק אהרונוביץ.
יואל חסון (קדימה):
אדוני, אני ביקשתי דעה אחרת.
היו"ר גאלב מג'אדלה:
אחרי השר. לא לפני השר.
יואל חסון (קדימה):
ברור. רציתי רק לוודא.
היו"ר גאלב מג'אדלה:
לא. אל תדאג. השם שלך מתנוסס כאן.
יואל חסון (קדימה):
מתנוסס.
היו"ר גאלב מג'אדלה:
מתנוסס – –
יואל חסון (קדימה):
אם הוא מתנוסס – – –
היו"ר גאלב מג'אדלה:
– – יחד עם נסים זאב. אתה בחבורה טובה. כבוד השר, בבקשה.
השר לביטחון פנים יצחק אהרונוביץ:
אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, ישנה רשימה ארוכה מאוד של חברי כנסת – –
היו"ר גאלב מג'אדלה:
חבר הכנסת גילאון, עכשיו משיב. – – – רוצה שתשמעו אותו. יש לו תשובות טובות, עד כמה שאני מכיר אותו. בבקשה.
השר לביטחון פנים יצחק אהרונוביץ:
– – שביקשו לדון בנושא: הטיפול המשטרתי בהפגנות בכלל ובצעדה שהתרחשה ביפו בשבוע שעבר. אני אפרט. זכות ההפגנה היא חלק מזכויות היסוד של האזרח. זכות זו, לצד הזכות לחופש הביטוי, נמנית עם הזכויות המעצבות את המשטר הדמוקרטי בישראל. עם זאת, זכות זו איננה מוחלטת אלא יחסית, כאשר יש לשקול אותה לעומת הפגיעה האפשרית בזכויות אחרות – – –
היו"ר גאלב מג'אדלה:
כבוד השר, סליחה. כבוד יושב-ראש ועדת הכספים, מר גפני.
משה גפני (יהדות התורה):
נכבה לי האור.
היו"ר גאלב מג'אדלה:
טלפונים, לא במליאה. זה, בניגוד לוועדת הכספים. אדוני, בבקשה.
משה גפני (יהדות התורה):
גם בוועדת הכספים לא.
היו"ר גאלב מג'אדלה:
לא. בטח שלא. לכן, אני מבקש ממך. אדוני השר, בבקשה.
השר לביטחון פנים יצחק אהרונוביץ:
חבר הכנסת הורוביץ, ניצן, בכוונה פתחתי בזה, כי אתה לא רצית להרחיב, ואני אנסה בכמה משפטים, על זכות ההפגנה.
ניצן הורוביץ (מרצ):
אוקיי. אני יודע שזה מקובל עליך.
השר לביטחון פנים יצחק אהרונוביץ:
תרשה לי. אני חוזר על זה גם לך, גם לחבריך וגם לציבור ששומע אתנו.
מיכאל בן-ארי (האיחוד הלאומי):
חבל שבג"ץ היה צריך להתערב כדי שהמשטרה תאשר – – –
היו"ר גאלב מג'אדלה:
למה להפריע?
מיכאל בן-ארי (האיחוד הלאומי):
לא. אני רק אומר לו – – –
השר לביטחון פנים יצחק אהרונוביץ:
מדיניות המשטרה בטיפול בהפגנות – – –
היו"ר גאלב מג'אדלה:
סליחה. אל תעזור לשר. הוא משיב. אתה שאלת, הוא משיב.
מיכאל בן-ארי (האיחוד הלאומי):
אני מעיר הערה.
היו"ר גאלב מג'אדלה:
אתה גם שואל וגם עוזר לתשובה?
מיכאל בן-ארי (האיחוד הלאומי):
לא. אני מעיר הערה. – – –
היו"ר גאלב מג'אדלה:
אל תעיר.
מיכאל בן-ארי (האיחוד הלאומי):
זה פרלמנט פה.
היו"ר גאלב מג'אדלה:
יחס כבוד לשר.
קריאה:
כבוד למגזר.
היו"ר גאלב מג'אדלה:
בבקשה, אדוני, פעם אחרונה שאתם מפריעים לו.
השר לביטחון פנים יצחק אהרונוביץ:
מדיניות המשטרה בטיפול בהפגנות, במסגרת מילוי תפקידיה על-פי החוק, הינה לאזן בין רצון הציבור וזכותו להפגין ולהביע מחאה לבין מימוש זכות כלל הציבור ושמירה על הסדר וביטחון הנפש והרכוש.
בשנים האחרונות נדרשה משטרת ישראל לטפל בהפגנות המלוּות בהפרות סדר קשות. אירועים אלה הגיעו לעתים לכדי התפרעויות בקנה-מידה נרחב, שהתבטאו בין היתר בהתנהגות אלימה ביותר כלפי שוטרים ובגרימת נזק רב לרכוש.
בהיערכות המבצעית לקראת הפגנות מובאים בחשבון כלל המאפיינים המיוחדים של כל האירוע וההתפתחויות שעלולות להתרחש במהלכו. בהתאם לכך, נבחנת התאמת האמצעי הספציפי למקרה של הפרת סדר אפשרית, תוך הבאה בחשבון של רגישות מיוחדת כגון סוג הקהל המפגין ומיקום האירוע.
ככלל, כל מפקד מרחב רשאי להשתמש בכל סוגי הכוחות העומדים לרשותו לצורך טיפול בהפגנות ובתנאי שהדבר עומד בנהלים המשטרתיים.
באשר לחובת ההזדהות, הרי שענידת תגי שם הינה חובה המעוגנת בפקודות המשטרה, ומתייחסת לכלל השוטרים השותפים לפעילות מבצעית, למעט כוחות סמויים שייעודם הינו מודיעין או ביצוע מעצר.
לגבי כיסוי הפנים, מסרתי את עמדתי בפני המפכ"ל, שלפיה אין זה ראוי לאפשר לשוטרים לחבוש מסכות בהפגנות או בפינוי מאחז בלתי חוקי. התרת חבישת מסכות צריכה להיות במשורה ורק במקרים חריגים, כשהצורך המבצעי מחייב זאת.
עפו אגבאריה (חד"ש):
באום-אל-פחם מותר מסכות?
השר לביטחון פנים יצחק אהרונוביץ:
יחד עם זאת, הנני מודע לפעילות האלימה שנעשית כנגד השוטרים שפועלים במסגרת תפקידם, ואני מגנה בכל תוקף כל תקיפה כלפי שוטרים.
הדבר מחייב בחינה משפטית יסודית, על מנת לתת לגורמי אכיפת החוק את הכלי המתאים לצורך התמודדות עם פעולה או עם פעולות פסולות אלו. כאמור, כיסוי פני השוטר במסכה על מנת למנוע את זיהויו אינו הדרך המתאימה והראויה.
באשר לצעדה ביפו – מבירור הפרטים עולה כי ההפגנה התקיימה מטעם תנועת "ארץ-ישראל שלנו", בתאריך 2 במרס 2011, והשתתפו בה כ-40 איש. לאזור הגיעו כ-1,000 פעילי שמאל ובני המגזר הערבי כדי למחות נגד ההפגנה. במהלך האירוע נשמעו קריאות רבות משני הצדדים, אך לא נשמעו קריאות גזעניות. במקום החלה הפרת סדר באזור גן-השניים, כאשר חלק מהמפגינים ניסו לחדור בכוח לכיוון פעילי הימין. כתוצאה מכך, נעצרו שני אזרחים ו-11 נוספים עוכבו לחקירה.
יש לציין כי המשטרה הקצתה כוח של למעלה מ-1,100 שוטרים, כולל שימוש באמצעים – –
עפו אגבאריה (חד"ש):
– – –
השר לביטחון פנים יצחק אהרונוביץ:
– – כגון מסוק משטרתי ובלון, למטרת תצפית.
מיכאל בן-ארי (האיחוד הלאומי):
כשיש אויבים כמוך – – –
השר לביטחון פנים יצחק אהרונוביץ:
אני רוצה לנצל – – –
עפו אגבאריה (חד"ש):
50 פאשיסטים, 50 הזויים.
מיכאל בן-ארי (האיחוד הלאומי):
כשיש אויבים כמוך – – –
היו"ר גאלב מג'אדלה:
חבר הכנסת אגבאריה. חבר הכנסת אגבאריה, אני מבקש לא להפריע.
השר לביטחון פנים יצחק אהרונוביץ:
אני רוצה – – –
עפו אגבאריה (חד"ש):
אני זוכר איך הם התייחסו אלינו כשאנחנו היינו בחברון, לא עשו המשטרה כלפינו, הם לא – – –
היו"ר גאלב מג'אדלה:
חבר הכנסת אגבאריה, אתה רוצה זכות דיבור, תירשם.
השר לביטחון פנים יצחק אהרונוביץ:
אני רוצה לנצל בימה זו כדי לקרוא להרגעת הרוחות. אין להפוך את העיר יפו לזירת התגוששות בין אינטרסים פוליטיים. אני פונה לכל המעורבים באירועים האחרונים להימנע מפרובוקציות מיותרות אשר גורמות לתסיסה ומסלימות את המצב.
משטרת ישראל פועלת לאכיפת החוק במקום, ובניגוד לטענות שנשמעו איננה פוגעת בחופש הביטוי, אלא שומרת על הסדר למען כלל הציבור.
מיכאל בן-ארי (האיחוד הלאומי):
הנפת דגל ישראל זו פרובוקציה, אדוני השר?
היו"ר גאלב מג'אדלה:
מה מציע אדוני השר?
השר לביטחון פנים יצחק אהרונוביץ:
להוריד מסדר-היום.
היו"ר גאלב מג'אדלה:
להסיר מסדר-היום מציע כבוד השר. אנחנו עכשיו נעבור לעמדה אחרת. חבר הכנסת יואל חסון, ואחריו – חבר הכנסת נסים זאב.
ניצן הורוביץ (מרצ):
זה המשך הדיון, אדוני?
היו"ר גאלב מג'אדלה:
יושב-ראש ועדת החוקה. רצינו אותך בוועדת החוקה, לא הצלחנו, שלחנו אותך לביקורת המדינה.
יואל חסון (קדימה):
תצטרך להסתפק בי בוועדה לביקורת המדינה.
אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, אני אגיד לכם מה הדעה השונה שלי בדיון הזה. הדעה השונה שלי היא שאני לא מסכים לא עם חבר הכנסת בן-ארי ולא עם חבר הכנסת אגבאריה. אני חושב שהמדינה הזאת היא בהחלט מדינה יהודית ודמוקרטית, אבל היא מדינה שחיים בה גם אנשים שאינם יהודים, והמדינה הזאת צריכה להיות מדינה שצריכה לדעת איך כל הזרמים בה, גם היהודים וגם הערבים, חיים ביחד ביפו, חיים ביחד ברמלה, חיים ביחד בלוד, במדינה יהודית ודמוקרטית, שבה אני מאמין שגם מי שהוא מיעוט, לנו כמדינה, לא כיהודים אלא כמדינה, יש חובה להבטיח שגם מי שכאן במיעוט ירגיש כמו ברוב ויהיה שווה זכויות, ויש לנו עוד הרבה מה לעשות בעניין הזה.
אבל אני בהחלט לא חושב שהמתח הזה שמיוצג כאן הוא מתח שיכול להוביל למשהו חיובי במדינה הזאת, כי במדינה הזאת, לא משנה מה נעשה, במדינת ישראל תמיד יחיו גם יהודים וגם ערבים במדינה דמוקרטית. ומדינה שיודעים בה לחיות ביחד, זאת הנוסחה.
היו"ר גאלב מג'אדלה:
תודה רבה.
יואל חסון (קדימה):
כל קיצוניות אחרת גורמת לכולם להפסיד, כי אנחנו צריכים לחיות ביחד, כמו שאמרתי, במדינה יהודית ודמוקרטית. תודה רבה.
היו"ר גאלב מג'אדלה:
תודה רבה. עמדה אחרת.
עפו אגבאריה (חד"ש):
אני שמח שתושבי יפו היהודים הפגינו נגדם, נגד הקיצונים.
היו"ר גאלב מג'אדלה:
חבר הכנסת עפו אגבאריה.
יואל חסון (קדימה):
אני נגד כל הפגנה ביפו בסגנון הזה.
מיכאל בן-ארי (האיחוד הלאומי):
תושבי יפו הפגינו אתי.
היו"ר גאלב מג'אדלה:
חבר הכנסת נסים זאב, בבקשה.
עפו אגבאריה (חד"ש):
מה אמרו להם?
היו"ר גאלב מג'אדלה:
נא להירגע.
עפו אגבאריה (חד"ש):
אמרו להם: תסתלקו מפה.
היו"ר גאלב מג'אדלה:
נא להירגע.
יואל חסון (קדימה):
אני בעד להוריד את זה מסדר-היום.
היו"ר גאלב מג'אדלה:
תודה רבה. בבקשה, חבר הכנסת נסים זאב.
נסים זאב (ש"ס):
אדוני היושב-ראש, אני חושב שהמסרים שמעבירים מתוך השכונות הערביות ביפו כאילו "יודנריין", שיהיה נקי מיהודים, פה הבעיה שלנו. מדובר פה בעיר רבתי במדינת ישראל, לא מדובר באיזה כפר ערבי, שבאים לבוא ולומר: אנחנו כפר, יש לנו האוכלוסייה שלנו – – –
עפו אגבאריה (חד"ש):
אתה משקר, נסים.
נסים זאב (ש"ס):
אני לא משקר. אני אומר לך, אנחנו מכירים את העובדות – – –
היו"ר גאלב מג'אדלה:
נא לא להעיר לכבוד הרב. איך אתה אומר לכבוד הרב "משקר"?
עפו אגבאריה (חד"ש):
סליחה. סליחה, אמרתי.
נסים זאב (ש"ס):
הוא רצה לבקש סליחה, אתה לא נותן לו. תן לו הזדמנות.
היו"ר גאלב מג'אדלה:
אה, בבקשה.
ניצן הורוביץ (מרצ):
הרב היחיד זה חיים אמסלם.
קריאה:
הוא רב אתו.
נסים זאב (ש"ס):
אני חושב שבמקרים מסוימים כן ניתן למנוע הפגנות מיותרות משני הצדדים. ואני אומר לך, אדוני שר המשטרה, לביטחון פנים, לפעמים אני חושב שהשיקול הוא לא דווקא של בית-המשפט. לך יש סמכות, לך יש שיקול דעת לבוא ולומר, אם אתה רואה מתחים מיותרים שמגבירים את המתיחות בערים, אתה יכול לצפות את זה, אתה יכול למנוע את זה מראש.
השר לביטחון פנים יצחק אהרונוביץ:
בית-המשפט כפה את זה.
נסים זאב (ש"ס):
אני אומר לך, אתה יכול לומר אמירה יותר ברורה לבית-המשפט ולשכנע אותם, זה תלוי בך. אם אתה הולך בצורה פשרנית, אז בסדר, אז אפשר, ובסופו של דבר צריך להתמודד ואחר כך לתקן את הנזקים, הייתי אומר בעולם כולו, איך שאנחנו נראים, כאילו יש איזה מין מאבק בין יהודים לערבים, ותראה איך שפה אחד אוהב את השני. חבל.
היו"ר גאלב מג'אדלה:
תודה רבה, כבוד הרב. חבר הכנסת ישראל אייכלר, וזה למען האיזון – חרדי אשכנזי, חרדי ספרדי.
מיכאל בן-ארי (האיחוד הלאומי):
אני אמרתי לך שאתה אובייקטיבי.
קריאה:
לזה קוראים – – –
היו"ר גאלב מג'אדלה:
צריך לעשות איזונים, חבר הכנסת אילון.
ישראל אייכלר (יהדות התורה):
אדוני היושב-ראש, קודם כול, אני רוצה לנצל עשר שניות לברך את האנשים מאילת שהגיעו לירושלים לראות את הכנסת, את ירושלים ואת הכותל המערבי. היו ברוכים מירושלים עד אילת.
לגבי העניין, אני רציתי לבקש, היות שמדינת ישראל היא מדינה שחיות בה כל מיני קבוצות אזרחים, המשטרה צריכה לאזן – לא המשטרה, המדינה צריכה לאזן בין זכות ההפגנה וזכות המחאה ובין הדמוקרטיה לבין פרובוקציות שנועדו להפר את שלום הציבור. ואני מתכוון לאותם מופעים, מופעי אימה בירושלים שבאים על-ידי פרובוקטורים מתל-אביב להתגרות בדת היהודית בירושלים עם כל מיני מופעי תועבה, ואם יאסרו את הדבר הזה מפני שלום הציבור, אפשר גם לבקש מאנשי הימין, עם כל הכבוד, לא לבוא למקומות ערביים להתגרות בציבור הערבי, שהם חלק בלתי נפרד מהאוכלוסייה, כשהאינטרס של כולנו, שכולנו נחיה בשלום ושלווה. אבל לא ייתכן שמצד אחד יתירו פרובוקציות בכל מיני מקומות, ומצד שני, יגידו: פה לא.
הדבר שכולנו נסכים עליו, שגם אם זה קורה, המשטרה צריכה להתנהג באופן גלוי, בלי מסכות, עם תגים – – –
השר לביטחון פנים יצחק אהרונוביץ:
לא שמעת את התשובה שלי?
היו"ר גאלב מג'אדלה:
תודה רבה.
ישראל אייכלר (יהדות התורה):
אני מקבל את התשובה שאמרת, אבל אמרת שזה לא מן הראוי, אבל לא אמרת שזה לא יהיה יותר, שלא יבואו בלי תגים.
השר לביטחון פנים יצחק אהרונוביץ:
– – – את המפכ"ל. זה לביצוע.
ישראל אייכלר (יהדות התורה):
לביצוע שלא יבואו בלי תגים או עם מסכות?
השר לביטחון פנים יצחק אהרונוביץ:
אם יש, אדוני, צורך מיוחד. דיברתי על זה.
ישראל אייכלר (יהדות התורה):
בסדר, אז אני מקבל את דעת השר, ואני מבקש אם אפשר, אם צריך לומר, שאפשר לדון על זה בוועדת הפנים – איך מונעים פרובוקציות מצד אחד בקרב אוכלוסיות שונות, ואיך שומרים על זכות ההפגנה והמחאה מצד שני.
היו"ר גאלב מג'אדלה:
כבוד הרב אייכלר, עומדות בפנינו שתי אפשרויות, או לכלול את זה בסדר-היום, וזה בעד, או להסיר, לפי הצעת השר, וזה נגד. אנחנו מצביעים.
עפו אגבאריה (חד"ש):
אפשר גם לוועדה.
היו"ר גאלב מג'אדלה:
סליחה?
עפו אגבאריה (חד"ש):
ועדת הפנים.
ניצן הורוביץ (מרצ):
אנחנו מבקשים ועדת הפנים.
ישראל אייכלר (יהדות התורה):
האם אין אפשרות להציע ועדת הפנים?
ניצן הורוביץ (מרצ):
ועדת הפנים.
היו"ר גאלב מג'אדלה:
אתה מציע ועדה?
ישראל אייכלר (יהדות התורה):
ועדת הפנים אני מציע.
היו"ר גאלב מג'אדלה:
הבנתי. עכשיו, או לוועדה – בעד, או להסיר, לפי הצעת השר – נגד.
אנחנו מצביעים. בבקשה.
הצבעה מס' 11
בעד ההצעה להעביר את הנושא לוועדה – 9
בעד ההצעה שלא לכלול את הנושא בסדר-היום – 7
נמנעים – אין
ההצעה להעביר את הנושא לוועדת הפנים והגנת הסביבה נתקבלה.
היו"ר גאלב מג'אדלה:
תשעה חברים בעד, שבעה חברים נגד. הנושא עובר לדיון בוועדת הפנים והגנת הסביבה. תודה רבה.