קטע מדברי הכנסת
הצעות לסדר-היום
ביקורת בג"ץ על הפרטת מערכת בריאות התלמיד
היו"ר רוחמה אברהם-בלילא:
חברי חברי הכנסת, אנחנו עוברים לנושא הבא על סדר-היום: ביקורת של בג"ץ על הפרטת מערכת בריאות התלמיד, מס' 5236, 5249, 5250, 5258, 5293, 5305, 5309, 5307, 5316 ו-5328. ישיב על כל ההצעות לסדר-היום סגן שר הבריאות, שר הבריאות יעקב ליצמן. ראשון הדוברים, אשר יפתח את הדיון, חבר הכנסת דב חנין, בבקשה. אחריו חבר הכנסת ג'מאל זחאלקה. לרשותך, אדוני, שלוש דקות. בבקשה.
דב חנין (חד"ש):
תודה רבה. גברתי היושבת-ראש, עמיתי חברי הכנסת, אדוני סגן השר, האסון הזה שנקרא הפרטת שירותי בריאות התלמיד הוא נושא שכבר דנו בו בכנסת בכמה וכמה הזדמנויות, אדוני סגן השר. ושוב הוא מגיע למליאת הכנסת כנושא דחוף, שעשרה חברי כנסת, ממגוון סיעות בבית, חוזרים ומעלים אותו על סדר-יומנו.
סגן שר הבריאות יעקב ליצמן:
– – –
דב חנין (חד"ש):
אני מאוד אשמח, אדוני סגן השר, לשמוע באמת את תשובתך, ודברים חשובים וברורים מפיך.
בקדנציה הקודמת, אדוני סגן השר, שנינו היינו חתומים יחד על הצעת חוק, יחד עם רוב חברי הבית, שקראה לבטל את ההפרטה הזו – – –
סגן שר הבריאות יעקב ליצמן:
נלחמנו גם בוועדה.
דב חנין (חד"ש):
נכון. היא קראה לבטל את ההפרטה הזו ולהחזיר את זה לידי המדינה. למרבה הצער, בגלל הקדמת הבחירות, לא השלמנו אז את החקיקה. הצעת חוק כזו נמצאת גם על שולחנה של הכנסת הזאת. והנה ההפרטה הזו מגיעה עכשיו לבית-המשפט העליון, ואני רוצה לומר לך, אדוני סגן השר: הפרטת שירותי בריאות התלמיד לא פחות חמורה ולא פחות מסוכנת מהפרטת בתי-סוהר. וכמו שבית-המשפט העליון פסל הפרטת בתי-סוהר, בסופו של דבר בית-המשפט העליון יפסול גם את ההפרטה הזו. אבל אנחנו עדיין לא הגענו לתחנה הזו, והשאלה היא למה אנחנו כמחוקקים לא קוראים את מה שכתוב על הקיר.
המערכת הזאת לא יכולה להיות מופרטת. זו מערכת שהיתה קיימת, עבדה יפה. אגב, לא בכל המקומות ולא בכל בתי-הספר, אבל באותם בתי-הספר כמו בית-הספר שלי, שהיתה בו אחות בית-ספר, זה היה הכותל המערבי של כל הילדים, לא רק למצוקות בריאותיות אלא גם למצוקות חברתיות ולהתמודדות עם קשיים ובעיות. מדברים על אלימות כלפי ילדים ובני-נוער; אחות בית-הספר היא התחנה הראשונה שיכולה וצריכה להתמודד עם זה.
אדוני סגן השר, הסיפורים – – –
סגן שר הבריאות יעקב ליצמן:
למה – – –
דב חנין (חד"ש):
אני מקווה שלא. בקצב הנוכחי זה בהחלט יכול להגיע. לכן אני מציע לבטל את הפרטת שירותי בריאות התלמיד כדי למנוע את התחנות הבאות שגם עלולות להגיע.
אדוני סגן השר, אתמול שמעתי שנשלחו על-ידי חברת "נטלי" אחיות לחסן ילדים בכיתה ח' עם חיסונים שמתאימים לכיתה א'. זו רק דוגמה אחת של מה קורה כאשר המערכת איננה המערכת הציבורית, המקצועית, אלא חברה שפועלת משיקולים כלכליים שהם השיקולים שלה, וזה טבעי שחברה תפעל מתוך שיקולים כאלה.
אדוני סגן השר, אנחנו חייבים להחזיר את המערכת הזאת לידי המדינה. קודם היתה לנו האגודה לבריאות הציבור, וזה לא עבד. היום יש לנו את חברת "נטלי", וגם זה לא עובד.
אורלי לוי אבקסיס (ישראל ביתנו):
– – –
דב חנין (חד"ש):
אדוני סגן השר, אני מקווה שלא תגיע גם החברה השלישית, כי גם שם אנחנו נראה שזה לא עובד.
אורלי לוי אבקסיס (ישראל ביתנו):
"נטלי" היא השלישית עכשיו.
דב חנין (חד"ש):
בינתיים, ילדים נפגעים. בינתיים, ילדים משלמים את המחיר ונפגעים, והחברה נפגעת. אנחנו חייבים להחזיר את המערכת הזאת לידיים ציבוריות, לאחריות המדינה.
אדוני סגן השר, אני מצפה שבאמת, גם בעקבות הדברים הקשים של בית-המשפט העליון, אבל קודם כול, בעקבות העובדה שאתה עצמך מכיר את המערכת ויודע, שנשלב ידיים בהנהגתך ותוביל למהלך של שינוי שיחזיר את המערכת הזאת לידיים הציבוריות, לידי משרד הבריאות. תודה רבה.
היו"ר רוחמה אברהם-בלילא:
חבר הכנסת חנין, אני מודה לך.
הדובר הבא הוא חבר הכנסת ג'מאל זחאלקה, ואחריו – חבר הכנסת צרצור. לרשות אדוני שלוש דקות. בבקשה.
ג'מאל זחאלקה (בל"ד):
גברתי היושבת-ראש, רבותי חברי הכנסת, לאחר ניסיון שנצבר בעשורים האחרונים בכל מיני מקומות בעולם, יש כמעט הסכמה – אני אומר "כמעט" כי יש חריגים, ובישראל יש חריג כאן – שאת עניין הבריאות אסור להשאיר לענייני השוק, כלומר לנתק את נושא הבריאות, בגדול, מחישובים של רווח והפסד ולתת לשוק לעשות את שלו, אלא שזה צריך להיות שירות ממלכתי שיינתן בצורה סבירה ונאותה לכל אדם.
הבנק הבין-לאומי לא חשוד בכך שהוא נגד הפרטה. הוא דוחף ממשלות רבות בעולם להפריט. אבל דווקא בנושא הבריאות של הילדים, טיפות-חלב, ובנושא בריאות בבית-ספר, הבנק הבין-לאומי קרא ודחף וכתב על כך שצריך להיות שירות ממלכתי. אני חושב שזו לא בושה שהממשלה תגיד שהיתה כאן טעות. היא אפילו יכולה לגלגל את זה על ממשלות קודמות, גברתי היושבת-ראש, ולהגיד: לא אנחנו טעינו. אחרים טעו – –
אורלי לוי אבקסיס (ישראל ביתנו):
אנחנו מתקנים.
ג'מאל זחאלקה (בל"ד):
– – אנחנו מתקנים. תבוא הממשלה ותטיל הכול על הממשלות הקודמות, והיא תבוא ותתקן את העניין ותחזיר את שירות הבריאות לתלמיד.
אני חייב להגיד שאני שמעתי שרים וחברי כנסת שמתענגים בנוסטלגיה על אחות בית-הספר ואיך היה – – –
היו"ר רוחמה אברהם-בלילא:
בדיוק רציתי להזכיר ולהתענג גם על אותם רגעים של אחות בית-הספר – – –
ג'מאל זחאלקה (בל"ד):
אז יש לך התענוג להתענג על זה. אבל לרוב – – –
היו"ר רוחמה אברהם-בלילא:
כולם בבית הזה מכירים את זה.
ג'מאל זחאלקה (בל"ד):
לא כולם – –
היו"ר רוחמה אברהם-בלילא:
רובם.
ג'מאל זחאלקה (בל"ד):
– – אני רוצה להחריג את חברי הכנסת הערבים שלא היתה אחות בבתי-הספר שלהם.
אורלי לוי אבקסיס (ישראל ביתנו):
באמת?
ג'מאל זחאלקה (בל"ד):
לא. השירות הזה לא קיים.
שלי יחימוביץ (העבודה):
– – –
סגן שר הבריאות יעקב ליצמן:
גם בבית-הספר שלי לא היה. זה היה בחוץ-לארץ.
ג'מאל זחאלקה (בל"ד):
לכן אנחנו רוצים שיהיה, שנעבור את העניין הזה. ברוב המכריע, ואני לא רוצה להגיד – אבל בבתי-ספר ערביים שאני מכיר, לא היתה בהם אחות בית-ספר. אני חושב שיש לזה מקום. המחקרים שנעשו והניסיון שנצבר והכישלון של האגודות והעמותות השונות, איך אומרים – אומרים דורשני.
אדוני סגן השר, אתה חייב בנושא הזה לתפוס את השור בקרניו ולהגיד: חלאס, מספיק. נעשה ניסיון, ורק חמור לא לומד. אומרים שחמור גם לומד. אפילו חמור לומד מהטעויות שלו. תודה רבה.
היו"ר רוחמה אברהם-בלילא:
גם חמור משנה את דעתו. אדוני חבר הכנסת זחאלקה, תודה רבה.
הדובר הבא הוא חבר הכנסת אורון. בבקשה. אדוני, לרשותך שלוש דקות.
חיים אורון (מרצ):
גברתי היושבת-ראש, אדוני השר, אני בחרתי בנאום ה-2,000 על נושא אחיות בריאות הציבור לעסוק ב"אלה תולדות". זה נייר שהכנו למטרות אחרות, אבל הוא מתאים לכאן. עד שנת 1992 שירות בריאות התלמיד היה בידי משרד הבריאות, רשויות מקומיות, כמו בתל-אביב ורמת-גן, וקופת-חולים כללית. זה היה עד 1992 – שימו לב: לפני חוק ביטוח בריאות ממלכתי.
מ-1992 עד 1997 התחיל, כמו שקורה במקומותינו – והשר כחלון דיבר קודם על התוצאה איך שזה קורה ב-outsourcing אחר – לאט-לאט הפריטו: בהתחלה את התקציב ולא את המשרה, ואחר כך את המשרה ואת התקציב. ב-2003 – גברתי היושבת-ראש, 2003 היא שנה דרמטית להמון נושאים. המון דברים קרו ב-2003.
היו"ר רוחמה אברהם-בלילא:
שנה קשה מאוד.
חיים אורון (מרצ):
שנה קשה מאוד עברה על עם ישראל ב-2003, אבל יש כאלה שחושבים שזו השנה הכי טובה שהיתה. בעצם, התחיל תהליך ההפרטה המלא, שבו היה הרבה פעמים ויכוח על שני מספרים מיתולוגיים: 87 מיליון שקל או 54 מיליון שקל. אנשי האוצר אמרו שמספיק 54 מיליון שקל, ואנשי משרד הבריאות אמרו לנו: אם תשיגו 87 מיליון שקל, הכול יהיה בסדר. אני לא יודע כמה זה עכשיו. ראיתי באיזה מקום 200, בתוך ההפרטה, שמתברר שגם מבחינה כלכלית זו היתה טעות.
אדוני השר, אני מציע לך פשוט, כמו שמקובל אצלכם יותר מאשר אצלנו, אבל פה אני הולך אתכם, ב"אלה תולדות", בוא ונחזור למקורות. פשוט לגמרי. זה כל כך פשוט וכל כך נכון. עשינו את כל הסיבוב על גבם של ילדים, על גבם של הורים, על מחירים בריאותיים מוכחים. בוא ונעשה. הסיבוב הושלם – בוא ונחזור להתחלה, ונחזיר. יש מעט נושאים שנכון והגיוני. הצלנו – אני יכול להגיד גם אתה, בלשון רבים, ונדמה לי ששלי כבר היתה אז בכנסת – את טיפות-החלב, בינתיים. הן היו נידונות בדיוק לתהליך הזה בתחום שהוא עוד יותר מרחיק לכת. צריך היום להחזיר את המערכת הזאת. העילה של הדיון פה היא הבג"ץ, אבל גם שופטי הבג"ץ אומרים דברים דומים. לכן, אני מציע, אדוני השר: אני יודע שאתה חושב ככה. אני יודע שאתה רוצה כך. אני יודע שיש כוחות שמתנגדים לזה. יש עכשיו פסק זמן, כי השנה זה כבר אבוד. "נטלי" תמשיך להיות על-פי הבג"ץ ותספק שירותים כמו שתספק אותם, למרות מה שאמר הבג"ץ. אפשר לעשות מכרז חדש, והשתיים שלא זכו, אולי אחת מהן תזכה והשלישית – לא, ואולי תזכה אותה אחת, ואפשר לבוא ולהגיד שמתחילים לחזור לימי הבראשית. כן, במקרה זה, נחזור לימי הבראשית. אחיות בריאות התלמיד הן אורגן מהותי של מערכת הבריאות הממלכתית, ושם הן צריכות להיות.
היו"ר רוחמה אברהם-בלילא:
חבר הכנסת אורון, תודה רבה.
יעלה ויבוא חבר הכנסת אברהים צרצור.
בינתיים, אני מקדמת בברכה – בשעה שאנחנו דנים כאן בסוגיה של הפרטת מערכת הבריאות לתלמיד, נמצאים אתנו כאן תלמידי בית-הספר מקיף ג' בשפרעם. ברוכים הבאים.
אדוני, בבקשה. לרשותך שלוש דקות.
אברהים צרצור (רע"ם-תע"ל):
גברתי היושבת-ראש – –
היו"ר רוחמה אברהם-בלילא:
בבקשה, אדוני. לרשותך שלוש דקות.
אברהים צרצור (רע"ם-תע"ל):
– – כבוד השר, כנסת נכבדה, החלטתי באמת לדבר קצת נוסטלגיה. מי מאתנו יכול לא לזכור את האחות, אחות בית-הספר, לפחות באותם בתי-ספר שהיו בהם אחיות? באותו בית-ספר שאני למדתי באופן אישי, היתה אחות. אנחנו באמת לא יכולים לשכוח את האחות הזאת עם לבושה הלבן, עם החיבוקים שלה, עם הליטופים שלה, של התלמידים שבאים, שנזעקים אליה לחדר האחות כדי לקבל את החיסונים. הם היו באמת פוחדים פחד מוות כשהם היו נזעקים לחדרה, אבל ברגע שהם נכנסים לאותו חדר, פשוט נרגעים, מקבלים את החיסון וחוזרים לכיתתם עם חיוך רחב על פניהם.
כולנו יודעים – חבר הכנסת אורון הזכיר את העובדות לגבי השתלשלות הדברים של השירות הזה. נאמר שעד שנת 1992 הכול היה בשליטת המדינה, ומאותו תאריך עד היום הכול הופרט בצורה מוחלטת.
אני אוסיף עוד שני אלמנטים או נתונים חשובים מאוד. דוח המבקר 60א דיווח שהטענה של משרד האוצר שההפרטה של השירות הזה תחסוך מיליוני שקלים לקופת המדינה – הדוח הזה הוכיח את ההיפך הגמור, הוא הוכיח שלא רק שלא נחסך כסף, אלא אוצר המדינה נאלץ להוסיף מיליוני שקלים בכל שנה לאותו שירות. זה דבר שזועק לשמים וצריך באמת להביא אותו בחשבון.
נתון אחר הביא את הבג"ץ גם לפסוק באופן מוחלט שהשירות הזה חייב לחזור לשליטת המדינה – ולמה? התברר מנתונים שהתפרסמו לאחרונה – – –
סגן שר הבריאות יעקב ליצמן:
צריך לדייק, הבג"ץ לא אמר את זה.
אורלי לוי אבקסיס (ישראל ביתנו):
– – –
אברהים צרצור (רע"ם-תע"ל):
לפחות ממה שהבנתי, שבג"ץ – – –
סגן שר הבריאות יעקב ליצמן:
לא. הוא לא פסק.
אברהים צרצור (רע"ם-תע"ל):
אולי לא פסק, אולי המליץ בשלב הראשון.
סגן שר הבריאות יעקב ליצמן:
הבג"ץ לא היה על זה – –
היו"ר רוחמה אברהם-בלילא:
כבוד השר.
סגן שר הבריאות יעקב ליצמן:
– – הבג"ץ היה טכנית על משהו בתוך המכרז, זאת אומרת, לא היה על זה בכלל. בתוך הדברים – – – העירו לגבי – – –
אברהים צרצור (רע"ם-תע"ל):
בכל זאת, מה הסיבות שהביאו גם את הבג"ץ, גם את מבקר המדינה, גם הרבה ארגונים, גם אותנו, לצעוק את הצעקה הזאת? נתונים שהתפרסמו לאחרונה, כבוד השר, גברתי היושבת-ראש, 75% מהתלמידים לא קיבלו חיסון. הבדיקות לאיתור למשל מחלת השחפת לא נעשו. דברים כאלה באמת מסכנים את הבריאות של התלמידים. ולכן הגיע הזמן שכבוד השר יעשה, וכפי שהבנתי ממנו הוא גם שותף לדרישה בבקשה הזאת. אנחנו מאוד מקווים שכולנו נעשה את הדרוש כדי שמשרד האוצר וממשלת ישראל יקבלו את ההחלטה להחזיר את השירות הזה לשליטה מוחלטת של המדינה. תודה.
היו"ר רוחמה אברהם-בלילא:
אני מודה לך, חבר הכנסת צרצור. יעלה ויבוא חבר הכנסת אייכלר, בבקשה, אחריו – חברת הכנסת אורלי לוי-אבקסיס ואחרונת הדוברים – חברת הכנסת שלי יחימוביץ. בבקשה, אדוני. לרשותך שלוש דקות.
ישראל אייכלר (יהדות התורה):
תודה, גברתי היושבת-ראש, חברי הכנסת, גם בנושא הזה וגם בנושאים הקודמים שדיברו על שירותי הרווחה אנחנו רואים שמדינת ישראל הפכה ממדינת רווחה למדינת רווחים, והיא מסירה אחריות משירותים שהיא חייבת לתת לאזרח בכספים שהיא מקבלת מאתנו – 350 מיליארד שקל בשנה, ועמותות בעלות רצון טוב מנסות למלא את מקומה, ובאופן טבעי לא עמותות מלכ"ר וגם לא חברות פרטיות, אין להן הכוח הכספי והארגוני של מדינה להעניק שירותים.
אנחנו דנים על החלטת הבג"ץ, ואני מבין שבבג"ץ היו שני חלקים. יש החלק של פגם במכרז "נטלי", שבג"ץ החליט שיש פגם כזה. אם זה עניין משפטי של פגם משפטי, מקומו בבית-המשפט, בבית-המשפט העליון, אין שום בעיה עם זה, אבל אם בג"ץ תופס את מקומה של הממשלה הנבחרת והכנסת הנבחרת על-ידי הציבור לקבוע עקרון הפרטה או לא הפרטה, שירות כזה או שירות אחר, זה הפרת העיקרון של הפרדת הרשויות, והממשלה היא שצריכה להחליט אם היא מפריטה או לא מפריטה, ואנחנו, כחברי כנסת, יכולים לבקר אותה ולהיאבק בה ולשנות את החלטותיה.
אנחנו לא חסידים גדולים של ההפרטה באופן כללי. הקפיטליזם האכזרי הוכיח שהוא לא פתרון טוב, כמו שהסוציאליזם – כבר דיברתי על זה הרבה פעמים – הוכיח שגם הוא לא טוב, כי כשהוא עומד במקום שמדינה היתה צריכה לספק לחם, כמו בברית-המועצות, זה קרס. צריך למצוא איזון בין שירותי מדינה לבין הפרטה כמה שאפשר.
הניסיון הוכיח שבעניין הבריאות ודברים כאלה, לפחות במקרה של השירות לתלמיד, ההפרטה לא הצליחה.
דיברו פה חברי הכנסת – חבר הכנסת זחאלקה, אתה אומר שבמגזר הערבי אתה לא זוכר שהיתה אחות בבית-הספר – –
ג'מאל זחאלקה (בל"ד):
נכון.
ישראל אייכלר (יהדות התורה):
– – תנוח דעתך, גם בתלמוד תורה שאני למדתי בו אני לא זוכר שהיו אחיות בתי-הספר, בחינוך החרדי, בת"תים. אני לא יודע אפילו אם יש היום שירותי רפואה בתלמודי התורה, בחינוך החרדי. אני מניח שבבתי-הספר של החינוך העצמאי בוודאי כן יש.
אבל צריך לדעת שבעיית ההפרטה איננה רק בחברות פרטיות. יש הפרטה גם במגן-דוד-אדום. פעם זה היה שירות ציבורי. אני זוכר כשהייתי ילד, אני כן זוכר שהיו הולכים על כל פציעה לעזרה ראשונה, וזה היה שירות שהמדינה נתנה לאזרח בחינם.
אורלי לוי אבקסיס (ישראל ביתנו):
היינו מתנדבים שם.
ישראל אייכלר (יהדות התורה):
בטח. גם היום יש המון מתנדבים למד"א.
אורלי לוי אבקסיס (ישראל ביתנו):
במסגרת – – –
ישראל אייכלר (יהדות התורה):
אה, במסגרת העזרה הראשונה? אז טוב מאוד, וזאת מצווה גדולה. אבל היום, כשאתה נכנס למד"א, אתה נכנס כאילו לבנק. כשאתה מזמין אמבולנס – זה דבר שכבר דיברנו עם סגן שר הבריאות, ואולי צריך לעסוק בזה גם בוועדות הכנסת – אני יכול להזמין למישהו אמבולנס, והוא לא רוצה להתפנות כי מצבו לא רע, אבל הוא מחויב לשלם את האגרה. דבר נורא. בכלל אגרות שפעם היו שירות חינם, היום האגרות עושות את זה ממש פרטי.
קיבלתי מייל מאחת מאגודות האמבולנסים הפרטיים שטוענים שהם יכולים לתת היום שירותי אמבולנס יותר זולים ממד"א. מד"א הפכה לעסק כמו תאגידי מים, כמו כל מיני דברים שהם לא מופרטים לחברות פרטיות, הם תאגידים ציבוריים, הם נהיו קפיטליסטיים, שלא לדבר על זה שמד"א – – –
היו"ר רוחמה אברהם-בלילא:
ומשפט לסיום.
ישראל אייכלר (יהדות התורה):
אז משפט לסיום. זה שמד"א גם מתנה למתנדבים שלו שלא יתנדבו במקומות אחרים, זה גם קפיטליזם לא מקובל. ורציתי שסגן השר גם יבדוק פעם מי הם רוב אנשי מד"א שמקבלים משכורת ומי הם רוב המתנדבים במד"א שעובדים בלי משכורת. תודה רבה.
היו"ר רוחמה אברהם-בלילא:
אני מודה לך, אדוני. תעלה ותבוא חברת הכנסת סגנית היושב-ראש, אורלי לוי-אבקסיס. בבקשה.
הצעות לסדר-היום
ביקורת בג"ץ על הפרטת מערכת בריאות התלמיד
היו"ר רוחמה אברהם-בלילא:
בבקשה, חברת הכנסת אורלי לוי.
אורלי לוי אבקסיס (ישראל ביתנו):
גברתי היושבת-ראש, אדוני כבוד סגן השר, חברי חברי הכנסת, מצבה הפרדוקסלי של החברה בישראל אינו דומה למצבה של אף אחת מהמדינות המערביות החברות ב-OECD. אנחנו מצטיינים ביציבות כלכלית מתמשכת ובצמיחה המציבה אותנו בראש הסולם בעיני הכול, אבל הרי בתחום החברתי לצערי הרב אנחנו נמצאים בתחתית הסולם.
השירותים החברתיים קורסים ומאות אלפי אזרחים נמקים בעוניים ובעינוים, הפערים המתרחבים הופכים אנשים עובדים לנזקקים שאינם מסוגלים לקיים אפילו את משפחתם, אז איך ניתן להסביר סתירה שמחד גיסא צמיחה כלכלית אבל מאידך דעיכה חברתית?
המסקנה הבלתי נמנעת נעוצה אולי בקלות הבלתי נסבלת שבה הופרטו שירותים חברתיים חיוניים לאוכלוסייה רחבה. לנוכח הנתונים המדאיגים והתסיסה החברתית, הכול מודים: ההפרטה הגורפת היתה שרירותית ויצרה עוולות. צמצום ועיקור שירותים אלה אינם בגדר הורדת שומן מיותר, כי אם חתך בבשר החי. לצערי, גזירת ההפרטה לא פסחה גם על בריאות ילדינו.
רבות דובר כאן מפי חברי הכנסת האחרים על נחיצותן ותרומתן של אחיות בתי-הספר. דומה שכיום אין עוררין על חשיבות תפקידן והימצאותן במרחבי בתי-הספר. אחות בית-ספר היא לעתים העין, היא זאת שתזהה את אותו ילד שסובל מתזונה לקויה, היא שם כדי להתריע כי מהתנהגות וממראה של ילד כזה או אחר עולה חשש שהם קורבן לאלימות כלשהי, והם נופלים בהגדרה הקשה והמצמררת, שהשם שלה הוא "ילדים בסיכון".
סקירה מהירה של תפקידה של האחות עוד בזמן הקמת המדינה מלמד על חשיבותה כגורם מקצועי שנטל חלק בשלל פעילויות בבית-הספר. היא אף פעלה לאיתור גורמי סיכון, כפי שכבר ציינתי, כגון הפרעות אכילה, התעללות מינית, אלימות במשפחה, נטיות אובדניות, איתור ליקויי שמיעה או ראייה, חיסונים, ובכלל זה מעקב סדיר והתערבות בכל בעיה שהתעוררה עם תלמיד כלשהו. ההיכרות נעשתה תוך שמירה על הרצף הטיפולי עוד מתקופת טיפת-חלב.
זה נשמע נכון, זה נשמע מקצועי, זה נשמע חשוב ביותר עבור ילדינו, נכון? איך אומרים היום במקומותינו? אז זהו, שלא. מישהו החליט שהדבר כל כך נכון וטוב שצריך לשנות אותו, ובמלים אחרות – במלה אחרת, שהקסם שבה הוליך שולל חלק מאתנו שהתאהב בה, והלך כמו שבוי אחריה – להפריט, והכול, ובתוך זה להפריט גם את בריאות ילדינו, לקחת הימור מסוכן, שהוכיח את כישלונו הצורב, בלי להכיר לעומק את חשיבות נושא אחיות בית-הספר בחיי ילדינו, בלי להבין את ההשלכות המסוכנות של החלטה זו.
מדינת ישראל, לצערי הרב, מוצאת עצמה במלכוד עצמי לאחר שחשבה בטעות שהפרטת שירותי הבריאות תחסוך בעתיד לבוא מיליונים. בפועל המציאות מראה בדיוק את ההיפך: ההפרטה עלתה למדינה מיליוני שקלים נוספים בכל שנה, ובכל יום שהמצב בעינו עומד, היא מסכנת את בריאות ילדינו. אחרת, אין דרך להסביר את העובדה ש-75% מכלל התלמידים בכלל לא מקבלים חיסון, וחלקם אפילו מסתכנים בזה שייתנו להם חיסון של כיתה א' כאשר הם בכיתה ח', שזה משהו שקשה לי להבין. אבל גם אין בדיקות לאיתור מחלת השחפת, ואני יכולה להמשיך ולמנות פה הרבה דברים. רק היום בבוקר שמענו על בית-ספר שיש בו חשד להתפרצות הגזזת – מחלות שכאילו עברו מן העולם, אבל הן באות לפה בגלל אותה בעיה. המחלות האלה, שנצטרך לטפל בהן, יעלו לנו הרבה יותר.
גברתי היושבת-ראש, בריאות ילדינו, חשיבות הליווי אחריהם בשנים הכי קריטיות בחייהם, אינן צריכות להימדד בפרמטרים כלכליים. מדינה בריאה היא מדינה שרואה בתקציבי חינוך, רווחה ובריאות השקעה, ולא הוצאה. לא מהמרים על בריאות ילדים תוך שימוש בגרפים ומצגות כדי להראות איזה חיסכון גדול עשינו, ובכלל כשמסתבר שהחיסכון עלה לנו המון – לא רק בבריאות אלא גם בכסף. לא בכדי פסק בג"ץ לאחרונה כי חברת הקבלן המספקת שירותי בריאות לתלמיד לא תמשיך לעשות כך, מאחר שהוכח כי היה פגם בבחירתה. אני לא רוצה להוסיף, אבל זאת החברה השנייה, וכל פעם שמפסיקים – אדוני כבוד סגן השר, הרב ליצמן – – –
היו"ר רוחמה אברהם-בלילא:
הרב אייכלר, אתה מפריע לשר להקשיב לדברי טעם.
אורלי לוי אבקסיס (ישראל ביתנו)
בכל פעם שחברת קבלן מפסיקה את פעולתה, מצטבר עוד חסר שצריך למלא אותו, ואנחנו אומרים: טוב, החברה הבאה שתיכנס תצטרך, בשנים האלה שהיא תזכה, לצמצם את הפער הזה, להשלים. אבל גם היא לא עומדת בזה, וגם היא נאלצת לעזוב בטרם זמנה, והפערים לא מצטמצמים; הם הולכים וגדלים.
צריך להגיד חד וחלק: מדינת ישראל נכשלה, ואני מתפללת, באמת ובתמים, שבדרך לא נפגעו ילדים רבים כל כך. לאחר כל אלה השאלה המתבקשת, ואולי האחרונה פה, היא: מיהו הגוף הממונה על בריאות ילדינו? כי אם התשובה היא שירותי הקבלן, אזי אבדנו.
על משרד הבריאות להחזיר לאלתר את אחיות בית-הספר במתכונת הישנה, האחראית והטובה, שהוכיחה עת עצמה לאורך שנים. על דבר שהוכיח את עצמו אומר איזה פתגם אמריקני – ואני בדרך כלל לא אוהבת לצטט את האמריקנים, אבל אומרים: אם זה לא מקולקל, אל תתעקש לתקנו.
אדוני כבוד סגן השר, אתה עשית מהפכות, אתה עושה מהפכות. עשית מהפכה בבריאות השיניים, אתה הולך לעשות מהפכה בבריאות הנפש, שאולי תביא באמת באיזה אופן מזור ל-75% מאותם חולים בפריפריה שהיום ממתינים שנים לתור אומלל. אולי תתקן בדבר החשוב ביותר – בילדים שלנו. תודה.
היו"ר רוחמה אברהם-בלילא:
תודה רבה לך, גברתי. תעלה ותבוא אחרונת הדוברים בנושא החשוב הזה, חברת הכנסת שלי יחימוביץ. אחריה השר ישיב על כל ההצעות הדחופות. בבקשה, גברתי, לרשותך שלוש דקות.
שלי יחימוביץ (העבודה):
גברתי היושבת-ראש, חברי חברי הכנסת, כשפסל בית-המשפט העליון את חברת "נטלי" מלהפעיל את שירותי בריאות התלמיד, את אחיות בריאות התלמיד, אמר השופט אליקים רובינשטיין כך: "ישנו ספק אם שירות מעין זה צריך להיות מופרט מטבעו". ובכן, אני אומרת לכבוד השופט רובינשטיין: אין שום ספק. השירות הזה לא צריך להיות מופרט. רפואה מונעת היא בסיס שהריבון חייב לספק לאזרחיו. אסור שהוא יהיה מופרט, וגם מצדדי ההפרטה הגדולים ביותר, אני בטוחה שגם הם לא מעלים על הדעת שעניין בסיסי כמו רפואה מונעת – שהיא לטובת העם, לטובת אזרחי המדינה, שהיא מורידה מעל כתפי המדינה עול כלכלי גדול ביותר, כי היא מונעת התפרצות מגפות, ומצילה את מערכת הבריאות מעומס עצום – אני לא מאמינה שמישהו יכול להעלות בדעתו שהשירות הזה יהיה בידי קבלן.
ולא סתם קבלן – תראו איזה קבלן. כתבה של מיטל יסעור בית-אור על חברת "נטלי" – היא פרסמה בשעתה מכתב נזיפה שקיבלה עובדת בחברת "נטלי", שלא עמדה במכסה היומית; היא התבקשה לעשות 60 בדיקות ראייה לתלמידים ביום עבודה אחד, והצטוותה לפתוח תיק רפואי לילד בתוך 30 שניות. מה זה, סרט נע? הילדים שלנו הם מוצרים בסרט נע? האחיות שמטפלות בהם הן שפחות באיזה "סווטשופ" בסין? הרי זה דבר שהוא בכלל בלתי נתפס לחלוטין.
אורלי לוי אבקסיס (ישראל ביתנו):
זה מזמין זיופים.
שלי יחימוביץ (העבודה):
צודקת חברתי חברת הכנסת אורלי לוי, אכן זה מזמין זיופים ומריחות וחלטורה, כי אין בן-אנוש שמסוגל לעמוד במטלה הזאת, ועל חשבון מי? על חשבון הילדים. אני לא מאשימה לרגע את האחיות, שלא תהיה אי-הבנה.
למה נפסלה חברת "נטלי"? כאילו בגלל פרט טכני, כי האחות הראשית לא היתה בעלת השתלמות בסיסית בתחום בריאות הציבור. זה לא מקרי; ברגע שזה הופך לעסק, כשהמטרה היא להפיק מקסימום רווח על חשבון האחיות ועל חשבון הילדים, אז בטח שמחפפים בהכשרה של העובדים, ודאי. זה דבר שקורה באופן טבעי.
כל כך הרבה מלים כבר הושחתו על הדבר הזה, ודיבר על כך חברי חבר הכנסת חיים אורון. מהיום הראשון שלי בכנסת אני עוסקת בזה, ואני רואה את השירות הזה הולך ומתכרסם – – –
ישראל אייכלר (יהדות התורה):
גם עובדי קופת-חולים טוענים בפנינו שהם חייבים לגמור מהר-מהר-מהר, ולא יכולים לתת – – –
שלי יחימוביץ (העבודה):
אני מבטיחה לך שאלה לא עובדי קופת-חולים, אלא עובדי חברות קבלן וכוח-אדם למיניהן. זו התוצאה המיידית של מיקור-חוץ. אנחנו רואים את זה מייד בעיניים. וזה כל כך מצער, כי מדינת ישראל היתה דוגמה ומופת בכל העולם בשירותי הרפואה המונעת שלה, עם תמותת התינוקות הנמוכה בעולם. טיפת-חלב ואחיות בריאות התלמיד שימשו דוגמה ומופת לכל הארצות המפותחות, ותראו לאן אנחנו נסוגים.
זה לא מוסרי, זה לא נכון, זה מפרק את המדינה, זה פוגע בילדים, זה פוגע בעובדות, וגם בסוף זה גם מאוד מאוד לא כלכלי. יש מחקר מאוד רציני שנעשה בארצות-הברית, שמראה שעל כל דולר ברפואה מונעת אתם מקבלים באופן מיידי 5 דולר, ובאופן עקיף 11 דולר – אז גם איוולת כלכלית, גם איוולת מוסרית, גם הפקרת עובדים, גם הפקרת ילדים. הגיע הזמן שהשירות הזה יחזור לידי המדינה, כי זה תפקידה. תודה.
היו"ר רוחמה אברהם-בלילא:
אני מסכימה אתך, גברתי. תודה רבה. יעלה ויבוא שר הבריאות, חבר הכנסת יעקב ליצמן. בבקשה.
סגן שר הבריאות יעקב ליצמן:
גברתי היושבת-ראש, חברי חברי הכנסת, קודם כול, אני מסכים לכל מלה. לצערי, אני לא יכול לרדת אחרי המלים האלה, להגיד תודה רבה וללכת הביתה.
אורלי לוי אבקסיס (ישראל ביתנו):
תשנה את זה.
שלי יחימוביץ (העבודה):
אם הוא היה יכול הוא היה משנה.
סגן שר הבריאות יעקב ליצמן:
בוועדת הכספים נלחמתי ביחד עם שלי, ביחד עם חיים. נלחמנו מלחמת עולם. אני נגד, נגד, נגד הפרטה. אני מקווה שבתקופתי מנעתי עוד הפרטות. אולי, אולי נעשה גם כל השינויים ועוד שינויים – הפוך – אבל ברגע זה צריך לדעת מה היה.
נקרא כאן טכנית את העובדות. שירותי הבריאות לתלמיד הועברו להפעלה של ספק חיצוני בהחלטת ממשלה ב-2007. העמדה המקצועית של משרד הבריאות היתה נגד, אבל עברה החלטה. השר הקודם – זה לא יפה להגיד ביקורת עליו – חתם על זה. אני לא הייתי חותם. זה הפך עובדה. היתה אגודה לבריאות הציבור שניהלה את זה, לא הצליחו, והעבירו למכרז חדש.
אני אעזוב את התשובה שהכינו במשרד, אני אגיד את התשובה – מה שאני מנהל, כולל היום. אז אני אגיד לכם כמה דברים; קודם כול, מה קורה עכשיו, ועוד מעט נדבר על העתיד. בג"ץ, כפי שחברת הכנסת יחימוביץ אמרה, לא פסל את עצם הדבר. הוא דיבר על דבר טכני, על האחות הראשית, שאין לה התארים שצריך. הוא בינתיים שונה, אגב, אבל לא משנה. בוטל – בוטל. והוא הוסיף – השופט רובינשטיין, אם אני לא טועה, לא זוכר מי זה היה. נכון?
שלי יחימוביץ (העבודה):
כן, רובינשטיין.
סגן שר הבריאות יעקב ליצמן:
רובינשטיין, הוא הוסיף כמה מלים. אם השופטים היו מביעים את דעתם אז, היה סיפור אחר לגמרי. לצערי, לא עשו את זה אז, ולכן נכנסה הפרטה.
חברת "נטלי" נבחרה במכרז הזה, וכידוע לכם, אני לא מתערב במכרזים, אני לא יושב במכרזים. היה מכרז מקצועי, גם האגודה לבריאות הציבור ניסתה להיכנס למכרז, פסלו אותה על הסף, על הרף אפילו, היא לא נכנסה. אז נשארו כמה מתמודדים, ונבחרה "נטלי".
צריך לדעת: א. השירות בבתי-הספר זה לא שירות רגיל, מה שאנחנו רגילים אצל אחיות; ב. יש מחסור גדול באחיות, במיוחד בדרום. יש מחסור. וגם חברת "נטלי" – אני רוצה לציין שני דברים שהם עשו, תוכנית חדשה. עשינו כל מיני חידושים, ואחד מהם – אנחנו מעודכנים יום-יום במחשב ואנחנו יודעים איפה, באיזה מקומות עושים. ואני רוצה להגיד לחברי כנסת של המגזר הערבי, גם שם יש חיסונים ויש אחיות. יש מקומות שיש בעיה. אני אגלה לכם שני דברים: א. ביקשתי להתחבר במחשב אישי בחדרי, על-יד השולחן שלי, ל"נטלי", און-ליין, לדעת מה התקדם היום מאתמול – איפה היו, איפה לא. אני מבקש נתונים איפה בכלל לא ביקרו. גם את זה עשיתי, ואני עוקב אחריהם.
ב. הודעתי להם, ואני מקיים את זה כבר, שכל יום רביעי יהיו אצלי מנהלי החברה, ואני רוצה לבדוק ביחד אתם ועם האנשים של המשרד שלי בדיוק מה קורה. היום חידשתי שהם חייבים להביא דוח יומי לראש השירות אצלי, פרופסור איתמר גרוטו; יום-יום בכתב, לראות בדיוק מה השינויים מאתמול להיום ולראות איזה עדכונים יש. יש מקומות שהם עדיין לא היו, והם כבר נכנסו; ג. נתנו להם לוח זמנים, עד סוף השנה, מה צריך לגמור.
אני אגיד לכם כמה דברים – – –
אורלי לוי אבקסיס (ישראל ביתנו):
– – – כדי לעמוד ביעדים האלה?
סגן שר הבריאות יעקב ליצמן:
שמה?
אורלי לוי אבקסיס (ישראל ביתנו):
האחיות עכשיו יצטרכו לעבוד עוד יותר מהר?
סגן שר הבריאות יעקב ליצמן:
האחיות לא, אבל הוא צריך להוסיף כמה מאות אחיות, והוא מוסיף, גם אם הוא צריך לשלם יותר כסף – מה שחשוב בהתחלה. בהחלט כן, ובמיוחד בדרום, שיש שם בעיה.
עכשיו, קודם כול, "נטלי" זכתה עד סוף השנה, ואי-אפשר – עד סוף השנה. הרי אם אנחנו מדברים על מכרז חדש – בשנה הבאה; אם מכרז. שאני אגיד לכם שאני מרוצה אם יהיה מכרז חדש? לא. מצד שני, כדי שזה יבוא חזרה, צריך מאות תקנים, ואין לי, אחד לא, והאוצר עומד כמו קיר ברזל ולא נותן לי תקנים לזה. הוא לא רוצה. מה שהופרט הופרט, הוא לא ייתן לי חזרה תקנים. היו תקנים. אני לא יודע מה עשו אתם בזמנו, איזה הסכמים עשו אתם – העבירו את זה חזרה למשרד, לדברים אחרים כנראה, אני לא יודע בדיוק, כנראה בהסכמים. אני מניח שלא עשו את זה בחינם, קיבלו כל מיני דברים, ועכשיו כדי להחזיר את המצב לקדמותו צריך מאות תקנים. אין לי אחד. אחד אין לי.
ולכן, שאני אשקר לכם ואגיד לכם שאני רואה מצב שנבטל את ההפרטה ונעביר את זה לשירות המדינה, לעובדי המדינה? לא נראה לי. אגב, אני חייב להגיד לכם שבעקבות הכתבה בכלי התקשורת בשבועיים האחרונים הנושא של הוסטלים לניצולי שואה, שגם שם האגודה לבריאות הציבור ניהלה, ביטלנו את – אבל מה? אבל מה? הלוואי. בממשלה היו בהחלט שרים שהיו בעד להחזיר את זה לשירות המדינה, ואני אשמח, ואני לא יודע מה אני אגיד לכם – שיצליחו בזה. אבל לצערי, אני לא רואה מצב שהאוצר – כדי לעשות את הדברים האלה צריך תקנים; תקן לכל רופא, לכל אחות אני צריך תקן חדש. אין לי, אחד לא. לא שיש לי מאות, לא שיש לי עשרות – אחד אין לי.
ולכן, מה שניתן לעשות כרגע – אנחנו במשרד נבדוק, נעקוב אחר קצב החיסונים. עשינו להם הרבה הקלות כדי שיוכלו לעמוד בקצב, אבל במכרז הקודם לא היו מי-יודע-מה הרבה הצעות; היו רק קצת, לא הרבה.
אורלי לוי אבקסיס (ישראל ביתנו):
מה צריך לקרות כדי שהאוצר יעמיד תקנים? איזה קטסטרופה צריכה ליפול על הילדים שלנו מבחינה בריאותית כדי שהאוצר סוף-סוף יבין – – –
סגן שר הבריאות יעקב ליצמן:
רעידת אדמה, לצערי.
שלי יחימוביץ (העבודה):
– – – דמוקרטי.
היו"ר רוחמה אברהם-בלילא:
להביא למצב שבו עוצרים איזו העברה תקציבית שהיא מאוד חשובה לאוצר ומביאים עוד כסף לתקנה הזאת, או מוסיפים תקנים. יש הרבה מאוד דרכים. את חברת קואליציה, את יודעת, יש לכם הרבה מאוד אפשרויות.
סגן שר הבריאות יעקב ליצמן:
רבותי, אני לא באתי לכאן להתפלמס.
אורלי לוי אבקסיס (ישראל ביתנו):
בטח – – –
סגן שר הבריאות יעקב ליצמן:
גברתי היושבת-ראש, אני לא באתי להתפלמס, רבותי.
היו"ר רוחמה אברהם-בלילא:
גם, אבל צריך לשנות את המצב.
אורלי לוי אבקסיס (ישראל ביתנו):
בטח – – –
סגן שר הבריאות יעקב ליצמן:
רבותי, לא באתי להתפלמס על ממשלות קודמות.
היו"ר רוחמה אברהם-בלילא:
לא, אני לא מדברת – – –
סגן שר הבריאות יעקב ליצמן:
לא, רגע, רגע, רגע, לא, לא, זה לא הנושא כרגע. את יודעת, כשרוצים להתפלמס, גם את זה – – –
היו"ר רוחמה אברהם-בלילא:
נכון.
סגן שר הבריאות יעקב ליצמן:
לא, לא. אני אומר, משרד האוצר לדורותיו – אני אומר את זה נקודתי, לא ממשלות ולא – במשרד האוצר יש שיטה של הפרטה, והשיטה של ההפרטה לא נכונה, וזה לא עוזר. אני יכול להגיד לכם כמי שכבר ישב בצד השני של המטבע, בצד השני של – לא רק בבית-המחוקקים, גם בממשלה, אני לא רואה איזה מצב. אבל מה? היות שאני לא במצב של לשקר ולהגיד לכם: הולכים לחזור לשיטה הקודמת – לא רואה את זה. ולכן, מה שקורה כרגע, מה שאני צריך לעשות זה לעקוב שלפחות השירות – יקבלו את השירות ויעשו את בדיקות הגדילה, את בדיקות העיניים והשמיעה, ייתנו את החיסונים, כיתה א', ב', ח' – את כל הדברים האלה אנחנו צריכים לעשות. אני עוקב אחרי זה אישית, וגם היתה לי ישיבה היום בצהריים. היום יום רביעי, ובשבוע הבא – הזמנתי אותם כבר ליום רביעי. מחר בבוקר הם יצטרכו לתת דוח על מה שעשו היום, מחרתיים – על מה שעשו אתמול, כל יום, וכל יום רביעי יסכמו אתי, כי הם קיבלו מאתנו, מהמנכ"ל, לוח זמנים כמה בדיוק הם חייבים לספק.
הם כרגע במצב לא טוב – רק 35%–40%, וזה לא טוב. עד 15 באפריל הם צריכים לגמור עד 60% – אל תתפסו אותי בתאריך, אבל זה בערך משהו כזה – ואחר כך לגמור את השאר. הם צריכים לעמוד בלוח זמנים ואנחנו עוקבים אחרי זה. אמרתי להם שאני מוכן להקל עליהם בכל מיני דברים שביקשו, ועשיתי את זה, אבל חייבים לעמוד בהספק. תודה רבה.
היו"ר רוחמה אברהם-בלילא:
תודה רבה לך, כבוד השר. מה אדוני מציע?
סגן שר הבריאות יעקב ליצמן:
מה שרוצים, ועדה.
היו"ר רוחמה אברהם-בלילא:
ועדת העבודה והרווחה. האם כולם מסכימים להעברת הנושא לוועדת העבודה, הרווחה והבריאות?
אם כך, חברי חברי הכנסת, מכיוון שכך, אנחנו נצביע על העברת הנושא לוועדת העבודה והרווחה. בבקשה.
הצבעה מס' 15
בעד ההצעה להעביר את הנושא לוועדה – 8
נגד – אין
נמנעים – אין
ההצעה להעביר את הנושא לוועדת העבודה, הרווחה והבריאות נתקבלה.
גאלב מג'אדלה (העבודה):
איפה מצביעים? אין הצבעה. אצלי זה לא מופיע במסך.
היו"ר רוחמה אברהם-בלילא:
אולי פספסת.
גאלב מג'אדלה (העבודה):
זה לא מופיע במסך.
היו"ר רוחמה אברהם-בלילא:
כולם הצביעו.
ובכן, חברי חברי הכנסת, בעד הצביעו שמונה, לא היו מתנגדים ולא היו נמנעים, וגם חבר הכנסת גאלב מג'אדלה תומך בעניין הזה, רק שהוא לא הספיק להצביע, או שהמסך לא עבד. ולכן, ההצעה לסדר-היום תועבר לדיון ולמעקב לוועדת העבודה, הרווחה והבריאות.