קטע מדברי הכנסת

הצעות לסדר-היום נפילת טיל "גראד" בבאר-שבע והמשך ההסלמה בדרום היו"ר אורי מקלב: נעבור לנושא הבא בסדר-היום: נפילת טיל "גראד" בבאר-שבע והמשך ההסלמה בדרום, הצעות לסדר-היום שמספרן 5177, 5198 ו-5222, של חברי הכנסת איתן כבל, אופיר אקוניס ועוד מי שיימצא כאן במליאה. נתחיל עם חבר הכנסת איתן כבל, וישיב – שר התחבורה מר ישראל כץ. מייד אחריו – חבר הכנסת אופיר אקוניס. קריאה: ישראל הוא שר הביטחון? היו"ר אורי מקלב: הוא השר המשיב, זה בטוח. איתן כבל (העבודה): אדוני היושב-ראש, אדוני השר, חברי חברי הכנסת, הנושא של הירי הרקטי, ביקשתי להעלותו על סדר-יומה של הכנסת מזווית קצת אחרת; לא מהזווית של האויב היורה. זה ברור. לצערנו זה כך, וצה"ל יעשה את כל הפעולות הנדרשות. ואני אומר את זה במלים גדולות, אך אני לא רוצה לפתוח פה עכשיו דיון ביטחוני. יש איזו נקודה שקצת מקוממת אותי, שבאה לידי ביטוי גם במלחמת לבנון השנייה: רמת העצימות של השיח כשרקטות יוצאות מהתחום של קו שדרות והקיבוצים באזור. כשזה מגיע לאשקלון ודרומה, הזעקה נהיית חזקה – כולם על הרגליים, אוי ואבוי. שיהיה ברור, האויב, בצפון בוודאי, וגם בדרום, שלכאורה משתמש בנשק פרימיטיבי, כמו ה"חמאס" בעזה, יש לו היום כלים להגיע למקומות מעבר לקו שדרות. הוא כבר הוכיח את זה, גם לפני "עופרת יצוקה", גם במהלך "עופרת יצוקה" וגם בשבוע שעבר. אבל אני אומר את זה לנו, כחברה. מנקודת המבט שלי לא יכול להיות ולא תהיה – ואני יכול להבין שכשיורים על באר-שבע זאת הסלמה. אז למה כשיורים כל שבוע על שדרות זה בסדר? התרגלנו? אז כשיורים טילים לתל-אביב – לי מפריעה ההתייחסות מאותו מקום שאני סבור שההתייחסות צריכה להיות לירי כירי, לא משנה לאן הוא אמור להגיע. נכון שהקטלניות שלו נהיית יותר גדולה, הטווח שלו יותר גדול, אבל, חברי חברי הכנסת, בכל מה שקשור למיקום שלו, מבחינתי הוא הרי יכול חס וחלילה ליפול על בית-ספר או גן-ילדים בשדרות לא פחות משהוא נופל בבאר-שבע. ההתמודדות עם הירי תלול-מסלול היא בעיה לא פשוטה. גם לאחר שמצאנו את עצמנו מתמגנים, גם ב"כיפת ברזל", ראוי גם שהציבור ידע, אדוני היושב-ראש, שמי שחושב כמו אתמול, שברוך השם, היתה חשיפה ש"מעיל רוח" הצליח למנוע פגיעה של אר.פי.ג'י., וזה בסדר גמור, אך חשוב שהציבור ידע שזו טיפה בים. זו טיפה בים, וההתמודדות שלנו עם ירי כזה או ירי תלול-מסלול צריכה להיות אחרת לגמרי, כי בסופו של עניין, הכמות שנוכל בשלב הזה לעצור היא קטנה לאין שיעור מהיכולות שמתקיימות אצל האויב. אני מאוד מקווה שאנחנו עושים באמת את כל אשר נדרש כדי לעמוד מול המתקפה, כשתהיה. לא שיש לי ספק חס וחלילה שננצח, אבל צריך שייעשה כל אשר נדרש כדי להוריד את הפגיעה למינימום. תודה. היו"ר אורי מקלב: תודה רבה לחבר הכנסת איתן כבל. חבר הכנסת אופיר אקוניס, בבקשה. אחריו – ישיב השר ישראל כץ. אופיר אקוניס (הליכוד): אדוני היושב-ראש, כבוד שר התחבורה, כנסת נכבדה וכמעט ריקה, אני מוכרח לציין – – – היו"ר אורי מקלב: זה לא מפחית. אופיר אקוניס (הליכוד): בהחלט. אדוני, ההתנתקות מרצועת-עזה הזיקה לביטחון ישראל. ההתנתקות הקימה בסיס טרור אירני בלב לבה של ארץ-ישראל המערבית. חבר הכנסת כבל, ההתנתקות דרדרה את ביטחון תושבי באר-שבע, אופקים, נתיבות, אשדוד, ראשון-לציון, וגם את ביטחונם של תושבי תל-אביב. ברור – ואתה בעניין הזה צודק – שתושבי שדרות לצערי הותקפו יום-יום. אגב, למען ההגינות, אדוני היושב-ראש, ההתקפות על תושבי שדרות היו עוד לפני ההתנתקות. אם אינני טועה, חודש בדיוק לאחר שמר שרון נכנס לתפקידו, במרס 2001 נורה הטיל הראשון על תושבי שדרות, וכמעט עד מבצע "עופרת יצוקה" לא נעשה דבר. בסופו של דבר, 5,000 זה מספר; תשמע, אדוני, זה מספר. תחשוב על 5,000 טילים שהיו יורים, בוא נאמר לא על לונדון, כי היא עיר הבירה, אבל על סאות'המפטון או על ליברפול היו יורים אותם. 5,000 – שמע, זה מספר בלתי נתפס. וכמובן, הרציונל העיקרי של ההתנתקות היה שהדבר הזה, היציאה שלנו מרצועת-עזה תפחית את הטרור. היא גרמה לדבר הפוך לחלוטין – היא הגבירה אותו במידה כזאת שהיום או בשבוע שעבר, תושבי באר-שבע חוטפים על ראשם בשעת אחר-צהריים מאוחרת, ביום רגיל לחלוטין, טיל "גראד". לא "קסאם" פרימיטיבי; "גראד", שהוא פחות פרימיטיבי. ואני ראיתי את הכעס של תושבי באר-שבע, ראיתי אותו באמצעי התקשורת, כאשר שר הביטחון, מר ברק, הגיע לשם. ואין מה לומר, הכעס הוא בהחלט מוצדק, ואף אדם בשום מקום יישוב – גם לא בכפר-אחים, גם לא ביבנה, לא בראש-העין או בתל-אביב – לא היה רוצה שדבר כזה יקרה לו. אבל נדמה לי, אדוני, שיש שינוי בשנתיים האחרונות – וחבר הכנסת כבל, צריך לומר גם את זה ביושר. אין "גשם" של רקטות. אין, אין, אין, זה לא קיים. עובדתית. אין "גשם" של טילים על ראשם של אזרחי ישראל. אני יכול להניח שעם אהבת ציון וחיבת ציון של אויבינו הערבים ברצועת-עזה, חלקם ביהודה ושומרון – הדבר הזה עוד עלול להסלים באמת למצב כזה, הייתי אומר, טקטי – האיום, אגב, הוא אסטרטגי. אבל עובדתית, הביטחון בשנתיים האחרונות, גם של תושבי שדרות, גם של תושבי באר-שבע, גם של תושבי אשדוד, בואכה ראשון-לציון – אם אינני טועה, חבר הכנסת שטרית, נורה טיל גם סמוך לעירך, או לפחות הגיע טיל עד סמוך לעירך, רק לפני שנתיים, ועכשיו הדבר הזה לא קיים. ומדוע הוא לא קיים? מאיר שטרית (קדימה): בגלל זה פתחנו במלחמה. אופיר אקוניס (הליכוד): כזכור לך, יש דוקומנטציה שלי מופיע באמצעי התקשורת ונותן גיבוי מלא. עוד לא הייתי חבר כנסת. הייתי מועמד לכנסת ונתתי גיבוי מלא לממשלה שאתה היית חבר בה על מבצע "עופרת יצוקה". אני חושב שכך צריך לנהוג, ביושר. עשיתם את זה כבר מאוחר מדי, אבל תמיד מוטב מאוחר. אבל מדוע עכשיו אין טילים, אדוני היושב-ראש? מדוע עכשיו אין טילים? שני טעמים. הדבר הראשון הוא שעל כל רקטה – כפי שקרה, אגב, במקרה של ה"גראד" שנפל בשבוע שעבר על באר-שבע – מייד יש תגובה, ותגובה אגרסיבית. כלומר, יש מצב חדש שבו אין 20, 30, 40, 5,000 רקטות עד שמגיעים אל התגובה. ואני גם חושב שבשנתיים האחרונות – ובזה נמדדת עוצמתו של צבא – כוח ההרתעה גדל. האויב יודע שהתגובה תהיה דרמטית ועלולה לרסק אותו, ולכן הוא יותר שקט. הוא ככה יורה מדי פעם כדי לבחון את הרצינות, ומייד חוטף תגובה, וזה השינוי הגדול במדיניות. אגב, אדוני, לפני כמה ימים נשאלתי מהו ההישג הגדול ביותר של הממשלה בשנתיים האחרונות, ואני מניח שגם השר כץ יתייחס לזה. גם לו יש הרבה הישגים בתחום התחבורה, יש הישגים רבים בתחום החינוך, יש הישגים רבים בתחום התקשורת, אבל מעל הכול יש הישג והוא ביצור הביטחון. כאשר הביטחון שלנו יותר חזק, גם השיח הציבורי מתפנה לשאלות בעניינים אחרים. תודה. היו"ר אורי מקלב: תודה רבה לחבר הכנסת אופיר אקוניס. חבר הכנסת מיכאל בן-ארי, בבקשה. כבוד השר, חבר הכנסת מיכאל בן-ארי הגיע. אני מתנצל, כבוד השר. כשאמרתי שאתה מוזמן, הוא עוד לא היה במליאה. בבקשה, חבר הכנסת מיכאל בן-ארי, שלוש דקות. מיכאל בן-ארי (האיחוד הלאומי): כיוון שנמצא פה שר התחבורה, אני אתחיל בעניינים שקשורים לתחבורה. אתה יודע, מעל כמה כבישים ברחבי הארץ יש היום מחלפים, גשרים, וזה מנוצל על-ידי בני-זוג אוהבים לכתוב את כתובות האהבה שלהם. יש כל מיני סוגים כאלה של כתובות – – אופיר אקוניס (הליכוד): זה בניגוד לחוק. מיכאל בן-ארי (האיחוד הלאומי): – – "יפה, התינשאי לי?" יש כזאת כתובת, לדוגמה. "שולה, אני מת עלייך"; "אלגרה, תחזרי אלי" – כל מיני קריאות כאלה מרתקות שכתובות ומקשטות את הגשרים ברחבי הארץ. אתה מכיר את זה, השר שטרית? מאיר שטרית (קדימה): אין להם כסף לשלטי חוצות. מיכאל בן-ארי (האיחוד הלאומי): אין להם כסף, כן, אז הם עושים את זה. אבל אני נזכר, אדוני שר התחבורה, שבימים של טרום הגירוש והעקירה – שהליכוד הוביל אותה ולאחר מכן חלק הפך להיות קדימה, וראש הממשלה של הדובר הקודם, גם הוא הצביע בעדה, לא נשכח – היה כתוב על הגשר בואכה אשקלון, בין כפר-סילבר לבין אשקלון, היה כתוב שם ככה: התנתקות שווה "קטיושות" על אשקלון, אדוני היושב-ראש. לא היה "קטיושקה, התינשאי לי?" אלא – "קטיושות" על אשקלון. ואז מישהו שאז היה שר בכיר והיום הוא נשיא המדינה, אמר: אתם מאיימים עלינו, אתם מפחידים אותנו. הם הבטיחו התנתקות. מזרח תיכון חדש. רבותי חברי הכנסת, בשבוע שעבר למדו תושבי באר-שבע שמישהו קיפח אותם. על הגשר לאשקלון לא כתוב: ההתנתקות שווה "גראדים" על באר-שבע. מישהו פה, איך אומרים, ישן בשמירה ולא הזהיר את תושבי באר-שבע. זה על דרך ההתבדחות, אבל המציאות שלנו היא הרבה הרבה יותר קשה. אנחנו נמצאים פה בסוג של חלום בלהות וממשיכים לישון ולדבר על אשליות שיש שקט וכן הלאה. אם יש שקט, למה ה"חמאס" ממשיך להתחמש בכל כך הרבה טילים? למה ה"חיזבאללה" ממשיך להתחמש בכל כך הרבה טילים? יבוא לפה דוברו הנצחי של ראש הממשלה ויגיד: יש שקט, ומחר כשהשקט הזה יופר – ואם ה"גראד" הזה שנפל על באר-שבע היה נופל על בית מגורים או חס ושלום על גן-ילדים, גם אז היה בא לפה חבר הכנסת אופיר אקוניס והיה אומר: יש לנו הרתעה? הפקרות. הפקרות של מישהו שלא מוכן להכיר במציאות. חבר הכנסת אופיר אקוניס, תקשיב. חבר הכנסת אופיר אקוניס, ההתנתקות הביאה אסון למדינת ישראל – – – אופיר אקוניס (הליכוד): אמרתי, אמרתי את זה. מיכאל בן-ארי (האיחוד הלאומי): כן. וראש הממשלה שלך היה שותף – – אופיר אקוניס (הליכוד): לא הצבעתי – – – מיכאל בן-ארי (האיחוד הלאומי): – – וחברים שלך היו שותפים לזה, ולא תתעלמו מזה. והדבר היחיד זה – אנחנו צריכים לשוב לשם לבער את קני הטרור, לפני שחס ושלום יישפך פה דם מיותר. ואני אומר לתושבי באר-שבע: בא אליכם בשבוע שעבר האיש הזה שמכנה את עצמו שר הביטחון ועסוק אך ורק בדיכוי יהודים – לא ראינו אותו עוסק בביטחון – ואומר לכם: אין מה לעשות, כל מדינת ישראל מכוסה בטילים. אני רוצה להזכיר לו שהוא לא פרשן. את זה גם אני יודע, את זה לצערי הרב כולנו יודעים. מה הוא עושה כדי שמדינת ישראל לא תהיה מכוסה בטילים? לצערי הרב, הוא פועל כדי להביא לא את הטילים – את המרגמות, את הנשק הקל על שדה התעופה בן-גוריון. ולכן, כדאי שנתעורר שעה אחת קודם, לפני שטיל "גראד" אחד – לא "גשם", טיל "גראד" אחד יביא עלינו אסון כבד. תודה רבה. היו"ר אורי מקלב: תודה רבה לחבר הכנסת מיכאל בן-ארי. השר ישראל כץ, שר התחבורה, ישיב למציעים. מיכאל בן-ארי (האיחוד הלאומי): התינשאי לי – – – היו"ר אורי מקלב: אני רואה שאתה מרוצה מעצמך. בבקשה. שר התחבורה והבטיחות בדרכים ישראל כץ: אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, אני מביא את תשובת השר מתן וילנאי, כפי שהתבקשתי, מאחר שהוא איננו – הוא לא בארץ – על ההצעה לסדר-היום בנושא נפילת טיל "גראד" בבאר-שבע. בליל 23 בפברואר 2011 נורו שתי רקטות "גראד" מרצועת-עזה לעבר העיר באר-שבע ולעבר אזור העיר נתיבות. טרם נפילת הטיל בבאר-שבע הושמעה בעיר אזעקה. התושבים פעלו לפי הנחיות פיקוד העורף ונכנסו למרחבים מוגנים. כתוצאה מכך לא נפגעו אזרחים באירוע. בעקבות ירי הרקטות תקף חיל האוויר את חוליית המחבלים אשר ביצעה את הירי. צה"ל לא יסבול כל ניסיון לפגיעה באזרחי מדינת ישראל ובחיילי צה"ל, וימשיך לפעול בנחישות ובעוצמה כנגד כל גורם המפעיל טרור נגד מדינת ישראל. מיכאל בן-ארי (האיחוד הלאומי): "יפעל במקום ובזמן שהוא יבחר". זה המשפט שחסר. שר התחבורה והבטיחות בדרכים ישראל כץ: הבאתי את תשובת השר להגנת העורף. אני חושב שבאמת מדיניות הממשלה היא אכן להגיב, ויש תגובה על כל ירי מהסוג הזה. מיכאל בן-ארי (האיחוד הלאומי): צריך לבער את הרע. אופיר אקוניס (הליכוד): אתה ממליץ להסיר? היו"ר אורי מקלב: מה אתה מציע? להסתפק בתשובה זו או – – – שר התחבורה והבטיחות בדרכים ישראל כץ: אם חברי הכנסת יסתפקו בתשובה אז מקובל עלי. היו"ר אורי מקלב: חבר הכנסת כבל מסתפק וגם חבר הכנסת בן-ארי. תודה רבה לשר על התשובה הקצרה. אם כך, אנחנו מסתפקים בדברי התשובה של השר בשם השר מתן וילנאי.