קטע מדברי הכנסת

הצעות לסדר-היום גלעד שליט בשבי למעלה מ-1,700 ימים היו"ר גאלב מג'אדלה: אני מתכבד לחדש את ישיבת המליאה של הכנסת. הצעות לסדר-היום בנושא: גלעד שליט בשבי למעלה מ-1,700 ימים – הצעות מס' 5097, 5118 ו-5127 של חברי הכנסת איתן כבל, דוד אזולאי ויואל חסון. חבר הכנסת איתן כבל, בבקשה, שלוש דקות לרשותך, אדוני. בבקשה. איתן כבל (העבודה): אדוני היושב-ראש, מי השר המשיב? היו"ר גאלב מג'אדלה: אין תשובת שר. דב חנין (חד"ש): זה סימבולי. איתן כבל (העבודה): אה, מה שנקרא שיח – – – היו"ר גאלב מג'אדלה: שר המשפטים משוחרר מתשובה. שר המשפטים יעקב נאמן: על זה נאמר: המשכיל בעת ההיא יידום. איתן כבל (העבודה): כן, אבל זה חמש שנים שהמשכיל דומם. שר המשפטים יעקב נאמן: צריך לעשות, לא לדבר. היו"ר גאלב מג'אדלה: נכון. איתן כבל (העבודה): אדוני היושב-ראש, אדוני השר, חברי חברי הכנסת, אני דווקא רוצה להתחיל במקום שבו אמר שר המשפטים, ידידי, את דבריו, שבעת ההיא המשכיל יידום. כך גם אני סברתי, וגם עתה אני סבור שבעת ההיא המשכיל יידום. שר המשפטים יעקב נאמן: צריך לעשות מעשים. איתן כבל (העבודה): נכון, אבל זה בדיוק חלק מהבעיה. הרי איך זה עובד כאן? אזרחי מדינת ישראל מסתכלים כלפי ירושלים ואומרים: יש על מי לסמוך. אוקיי, לא בכל דבר יש על מי לסמוך, אבל בביטחון, אתה יודע, יש נטייה אצלנו אזרחי המדינה להסתכל כלפי ירושלים ולהגיד: עם כל הבעיות בביטחון, יש לנו על מי לסמוך. אנחנו, חברי הכנסת, אלה שיושבים בוועדת החוץ והביטחון ואלה שיושבים בוועדות המשנה, נותנים תחושה לחברים שלא נמצאים בוועדת החוץ והביטחון ולאלה שלא נמצאים בוועדות המשנה, שלכאורה יש על מי לסמוך. אבל בפועל, אדוני השר, חברי חברי הכנסת, חלפו להן חמש שנים, ואומרים לנו: בעת ההיא המשכיל יידום. עכשיו זו לא העת. הנה, יושב פה ידידי וחברי יושב-ראש הכנסת, שכשלפני כמה חודשים ביקשתי יחד עם כמה חברים להעלות את הנושא לדיון, לפחות להעלות אותו על סדר-היום, התשובה היתה: ובעת ההיא המשכיל יידום. מה קורה? הרי אני משוחח, אני מברר, הרי אני מודע לכך שהשתיקה יפה, אבל בסופו של עניין, כשאתה יורד לעומקם של דברים, ברור לך שאם לא יקום קול זעקה והארץ לא תזעק ותרעש – כי יש כאן שאלה לא פשוטה. גם אני הייתי שם, אדוני השר, חברי חברי הכנסת. לפני כשנה היתה לי התלבטות גדולה מאוד בשאלה הנוגעת לפדיון שבויים מן הסוג הזה. תקופה ארוכה סברתי, ואמרתי – כולל כאן מעל הבמה – שהקושי העצום שעומד בפני מקבלי ההחלטות בפדיון שבויים מן הסוג הזה, בוודאי ובוודאי לנוכח ההיסטוריה שלנו, מעמיד את מקבלי ההחלטות בפני דילמות מאוד קשות. שר המשפטים יעקב נאמן: חבר הכנסת כבל, הרמב"ם פוסק להלכה שמצוות פדיון שבויים היא מצווה רבה, היא מצווה חשובה ביותר. איתן כבל (העבודה): נכון. אז נכון שאני הגעתי למסקנה – כלומר, ידעתי את הרמב"ם, אבל הרשיתי שם לחלוק עליו. בעניין הזה, למרות הכול – – – יואל חסון (קדימה): הוא לא התווכח אתך. איתן כבל (העבודה): למרות הכול, אדוני השר, חברי חברי הכנסת, עברתי מהפכה מחשבתית מאוד לא פשוטה מבחינתי והגעתי למסקנה שאם לא יקום קול זעקה, ואם אנחנו, חברי הכנסת – ואני משתגע מכך שבדיון כזה – שוב, אני לא שופט אף אחד למה הוא כאן ולמה הוא לא נמצא, אבל הנושא הזה צריך להיות נושא שכל חלקי הבית יודעים להתאחד סביבו. אני אומר לכם, חברי חברי הכנסת, המחשבה שגורלו של גלעד שליט יכול להיות חס וחלילה כגורלו של רון ארד איננה נותנת מנוח. אני סבור שגם בנסיבות האלה, תוך כדי לקיחת סיכונים לא קטנים, יש בכוחה של מדינת ישראל לשאת את המחיר. אנחנו מספיק חזקים כדי לעמוד בכל האתגרים האלה. חייבים לראות את גלעד בבית, וחשוב שזה ייעשה כמה שיותר מהר. הגיעה העת שראש הממשלה, שיותר מכל אחד אחר זה מונח לפתחו, יקבל את ההחלטה האמיצה. תודה. היו"ר גאלב מג'אדלה: תודה, חבר הכנסת איתן כבל. חבר הכנסת נסים זאב יחליף את חבר הכנסת דוד אזולאי. בבקשה. נסים זאב (ש"ס): אדוני יושב-ראש הכנסת וממלא-מקומו הסגן, תודה לך, אני חושב שהנושא חשוב מאוד. עם ישראל נמצא יחד עם המשפחה, כולנו מזדהים עם הכאב יום-יום, שעה-שעה, המשפחה שמתגעגעת. אני רוצה לומר לכם, אדוני היושב-ראש, הסיפור של יונתן פולארד, במשך 25 שנה, כאשר למעלה מ-20 שנה אנחנו יודעים שהממשלה לא ניסתה אפילו לדבר על זה באופן פומבי, כי אמרו שעצם החשיפה, עצם הדיבור, יכול להזיק. שמעתי את זה לא פעם, כמעט כל שנה; אני כבר 12 שנה בכנסת. הנושא הזה של יונתן פולארד עולה מדי פעם, ותמיד נאמר לנו שעדיף שלא נאמר דברים, שכדאי לדבר עליהם יותר בסתר, כאילו יש פה איזה מתן בסתר. וככה שנה אחרי שנה, עד שבסופו של דבר החשיפה האחרונה בעצם באה ואמרה שיונתן פולארד לא ראוי לעונש הכבד הזה. שמענו את זה מסגן שר ההגנה האמריקני, שאמר את זה מפורשות. שמענו את זה מבכירים שונים בעולם שהיו מעורבים בפרשה, וגם סוף-סוף נשמעה אמירה מפי ראש הממשלה בנושא הזה. אני רוצה לומר לכם שבמשך שנים אנחנו רואים את המשפחה שעושה כל מאמץ. בעצם כמעט כל עם ישראל, כולו, מאוחד עם המשפחה הזאת, מרגיש את הכאב העצום, את הגעגועים. כולנו רוצים לראות את השחרור של גלעד שליט. אני מכיר את הסוגיה פחות או יותר מוועדת החוץ והביטחון, שמדי פעם דנה בסוגיה הזאת, ויש שיקולים לכאן ולכאן. התמורה שצריך לתת בגין שחרורו של גלעד שליט ומה זה יביא מבחינת התוצאה העתידית כלפי – יש כאלה שחוששים שזה יביא גל של פיגועים, שזה יביא מוטיבציה לפיגועים. אבל אני אומר שבכל זאת המשפחה רוצה לדעת מה באמת נעשה, איזה סוג של משא-ומתן, באמת רציני, ראש הממשלה מוביל בעניין הזה. אנחנו מבקשים מראש הממשלה – – היו"ר גאלב מג'אדלה: נא לסיים. נסים זאב (ש"ס): – – להמשיך לעשות כל מאמץ כדי להביא את גלעד שליט הביתה. אני אסיים בפסוק: "ופדויי ה' ישובון ובאו ציון ברִנה ושמחת עולם על ראשם ששון ושמחה ישיגון ונסו יגון ואנחה". היו"ר גאלב מג'אדלה: תודה רבה, חבר הכנסת נסים זאב. לעניין ההערה שלך, שמעתי וגם קראתי שבמשפחת שליט התחרטו על השקט שהיה בתחילת הדרך. הם אמרו במפורש: אם היינו פועלים בתחילת הדרך כפי שאנחנו פועלים עכשיו, ייתכן שהמצב היה שונה. בבקשה, חבר הכנסת יואל חסון, ואחריו – חבר הכנסת דב חנין. יואל חסון (קדימה): אדוני היושב-ראש, יושב-ראש הכנסת, אדוני השר, חברי הכנסת, הסוגיה היא סוגיה מורכבת, היא סוגיה עמוקה, ויש לה השפעה אסטרטגית דרמטית על מדינת ישראל. צריך לומר את זה וכולם גם יודעים את זה. נעשו טעויות רבות בעניין של גלעד שליט מרגע הנפילה בשבי ועד היום. אגב, טעויות שהיו גם של הממשלה הקודמת וגם של הממשלה הזאת. והטעויות האלה, אין ספק, כולנו היום, והכי חשוב, משפחת שליט וגלעד שליט עצמו, משלמים את המחיר על הדבר הזה. ישראל צריכה בעתיד, ללא ספק, לבוא ולהגדיר הגדרות ברורות וחד-משמעיות כיצד היא פועלת בזמן אמת כאשר חייל נופל בשבי. בזמן אמת חייב להיות נוהל ברור כיצד ממשלת ישראל מתנהלת, ואני חושב שהרגעים הראשונים היו הרגעים הקריטיים, ושם לדעתי בוזבז זמן יקר, שהיה יכול לשנות את המציאות שאנחנו נמצאים בה היום, אבל לגבי גלעד שליט לא ניתן להחיל את הדברים האלה היום. אתה לא שמת לי זמן או שעבר לי הזמן? היו"ר גאלב מג'אדלה: השעון שלי הזמן. יואל חסון (קדימה): פשוט לא ראיתי פתאום – – – היו"ר גאלב מג'אדלה: אני מאפשר לך דקה יותר. יואל חסון (קדימה): תודה רבה. אין ספק שהיום, בעקבות הסיטואציה ולאן שהגענו עם גלעד שליט, לא ניתן להחיל עליו היום עקרונות שכולנו שותפים להם: כניעה לטרור, משמעויות של ויתורים חד-משמעיים, שחרור מחבלים; כל הדברים האלה, שהם באמת החלטות קשות, כבדות משקל, ואני באמת לא מקנא באף ראש ממשלה שצריך לקבל אותן. אבל אני חושב שלאן שהגיע עניין גלעד שליט – לא ניתן היום להחיל את זה עליו; ניתן להחיל את זה בהמשך. היום נדרשת הכרעה קשה, חד-משמעית, שמחייבת להביא, לדעתי, לממשלה, ברגע שיתחדש המשא-ומתן – וגם צריך לומר בכנות, המשא-ומתן לא תמיד תלוי בנו, לא תמיד הצד השני בכלל מעוניין במשא-ומתן. אבל כאשר יהיה משא-ומתן ותהיה הצעה על השולחן, אני מצפה מראש הממשלה להביא את ההצעה הזאת להכרעת שרי הממשלה, גם אם ההצעה היא קשה, גם אם להצעה יש משמעויות, ושממשלת ישראל תקבל את ההחלטה על-פי שיקול דעתה. אבל שתתקבל החלטה, שיבואו ויקבלו החלטות, ושנוכל – אני מקווה, בעזרת השם, שזאת תהיה ההצעה לסדר-היום האחרונה בעניין גלעד שליט. אולי, אתם יודעים מה, אולי שההצעה לסדר-היום הבאה תהיה הצעה לסדר-היום שתציין את חזרתו למדינת ישראל. תודה רבה. היו"ר גאלב מג'אדלה: תודה רבה. אחרון הדוברים – חבר הכנסת דב חנין. נוסף לרשימת הדוברים חבר הכנסת מיכאלי – אחרון הדוברים. בבקשה, אדוני. דב חנין (חד"ש): אדוני היושב-ראש, תודה רבה לך, עמיתי חברי הכנסת, אחרי 1,700 ימים, מה עוד נותר לומר? הלב כואב על גלעד שליט – – – היו"ר גאלב מג'אדלה: אני, ברשותך – סליחה, אני אאפשר לחברת הכנסת שלי יחימוביץ. אני רוצה לומר לכם, יש לי מגבלה, אבל עם זאת אני אאפשר. אבל אחרונת הדוברים – חברת הכנסת שלי יחימוביץ. בבקשה, אדוני. דב חנין (חד"ש): תודה רבה, אדוני היושב-ראש. אחרי 1,700 ימים, מה נותר לנו עוד לומר? הלב כואב כשאנחנו חושבים על אותו בחור צעיר, ש-1,700 ימים ו-1,700 לילות נמצא במצב שאנחנו אפילו לא יודעים לתאר אותו. האם אנחנו יכולים לתאר לעצמנו איך נראה היום של הבחור הזה? איך עוברות עליו הדקות? איך נראה הלילה שלו? הלב כואב על משפחתו של גלעד – ההורים, בני המשפחה האחרים. אבל, עמיתי חברי הכנסת, במובנים אחרים כואב הלב על כולנו. משהו בחברה הישראלית התקלקל באופן יסודי אם אנחנו יכולים בכלל לנהל דיון כזה אחרי 1,700 ימים. עמיתי חברי הכנסת, אחרי 1,700 יום לא מספיק עוד לדבר בצורה כוללנית ולא מספיק עוד לדבר דיבורים של השתתפות בצער ובכאב של גלעד, של משפחתו ושל אחרים. היום צריך לומר דברים ברורים: את גלעד צריך להחזיר הביתה, ואת גלעד ניתן להחזיר הביתה, במסגרת של עסקה לחילופי שבויים ואסירים. זו הדרך היחידה האמיתית, המעשית, האפשרית, להחזיר אותו לחיק משפחתו, וזו הדרך שצריך ללכת בה. זו הדרך שצריך ללכת בה. אנחנו אומרים את הדברים האלה מאוחר מאוד. 1,700 ימים כאלה ו-1,700 לילות כאלה הם 1,700 ימים יותר מדי ו-1,700 לילות יותר מדי. אנחנו אומרים את הדברים האלה מאוחר מאוד. אני מאוד מקווה שלא נגיע למצב שבו יהיה מאוחר מדי. אני שומע את מומחי הביטחון, וגם הם כנראה הגיעו למסקנה שלא יקרה שום נזק ושום אסון כתוצאה מעסקה כזאת. ואני מציע, עמיתי חברי הכנסת, שאנחנו, בעקבות ההצעות הדחופות האלה, נקיים דיון במליאת הכנסת, ושהדיון הזה יתקיים בהחלטה ברורה של קריאה חדה, ברורה ופשוטה לממשלת ישראל לעשות את מה שצריך, לעשות את מה שחייבים, כדי שגלעד שליט יחזור הביתה. תודה רבה. היו"ר גאלב מג'אדלה: תודה, חבר הכנסת חנין. חבר הכנסת אברהם מיכאלי, בבקשה. אגב, חבר הכנסת חנין, ממה שאני זוכר, מה שמונח כרגע, ההצעה שמונחת כרגע על שולחן הממשלה זו אותה הצעה שהיתה מונחת על שולחן הממשלה הקודמת. ונאמר על-ידי התקשורת הפלסטינית לא מזמן, של "חמאס", שזו ההצעה, והיא בעינה, ואין לנו עניין להיכנס לשום משא-ומתן על הצעות אחרות. אם אתה מדבר על דברים ברורים, אז זה דברים ברורים. בבקשה, חבר הכנסת מיכאלי. אברהם מיכאלי (ש"ס): אדוני היושב בראש, תודה, ותודה ליושב-ראש הכנסת, שמאפשר לנו לדבר על נושא כה רגיש וכה חשוב לכלל עם ישראל, לכלל אזרחי ישראל, ובמיוחד למשפחת שליט, שהם באמת הסובלים העיקריים, יחד עם הבן היקר גלעד, שנמצא במקום שלצערנו לא יודעים אפילו איפה הוא, והסבל והצער שגלעד עובר – אף אחד מאתנו היום לא יכול לתאר ואף אחד מאתנו לא יכול להבין. לכן, מצד אחד, אדוני היושב-ראש, אנחנו בתסכול. אנחנו, כנציגי ציבור, משתדלים תמיד לבוא ולסייע בדבר שניתן לסייע. וכשאני פוגש את ההורים של גלעד, כמה פעמים, אני די מתבייש כלפיהם ואומר להם: אני לא יודע מה נוכל לעשות יותר שלא עשינו עד עכשיו, מבחינת החלטה. כי אני לא מקנא בראש הממשלה ואני לא מקנא בממשלת ישראל שצריכה לקבל החלטה מול משא-ומתן לא נורמטיבי, לא צפוי, וכל הסחיטה שמתנהלת במחיר כה יקר, כשמצד אחד בחור שלנו, שהוא שווה כל אדם שלא נעלה על דעתנו מבחינת המחיר לשחרר אותו, אבל מה לעשות, יש גם שיקולים ביטחוניים שגם הממשלה הקודמת וגם הממשלה הנוכחית נאלצות להתמודד אתם; וקל מצד אחד לתקוף את הממשלה, קל מצד אחד להגיד לראש הממשלה: תעשה, תעשה, אבל מי שאמור לקבל את האחריות כלפי מדינת ישראל, כלפי עם ישראל, זה ראש הממשלה. וכשהאבא ענה לי פעם אחת בצורה כזאת: אם אתם כבר אומרים לי ככה, שאתם לא יכולים לעשות יותר, מה אני כבר אגיד – אדוני היושב-ראש, אני די התביישתי. אבל מה לעשות, אנחנו בדילמה גדולה. אנחנו בדילמה של מחיר מול מחיר, ולצערנו כנראה ממשלת ישראל וראש הממשלה לא יכולים עד הרגע הזה לאפשר את אותו מחיר גבוה שדורשים הצד השני שלנו. ואני לא רוצה כרגע להגדיר אותם, לא רק כחסרי אנושיות, לא רק כאנשים שאין להם לב – לבוא ולספק לנו מדי כמה זמן לפחות נתונים על תנאי החיים שלו; עד ששחררו קלטת אחת לפני כשנה פלוס, וגם אז בדברים שלא ידענו בסוף מה קורה עם גלעד. אנחנו, ככנסת ישראל, אין ספק שאנחנו צריכים לשים את הדבר הזה על שולחננו מדי יום, להעלות את הנושא מדי יום, אבל שלא ישתמע מזה שאנחנו נלחצים, אדוני היושב-ראש, ושמישהו ינצל את האנושיות שלנו, את ההתחשבות שלנו – – היו"ר גאלב מג'אדלה: תודה רבה. נא לסיים. אברהם מיכאלי (ש"ס): – – בכך שידרוש מחירים גבוהים יותר כדי לשחרר את גלעד. ואני מאחל למשפחה ומתפלל שיראו את גלעד מהר מאוד בבית, יחד עם כולנו, ונשמח, בעזרת השם, בשובו. אמן. היו"ר גאלב מג'אדלה: תודה רבה. חברת הכנסת שלי יחימוביץ, בבקשה. אחריה – אחרון הדוברים, חבר הכנסת עמיר פרץ. בבקשה. שלי יחימוביץ (העבודה): אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, אם יש עניין שמעורר בי רגשי אשם בכל פעם מחדש, הרי זה עניינו של גלעד שליט. נכון שהדבר לא בידי ונכון שראשית כול הוא נתון בידיו של ה"חמאס" ואחר כך בידי ראש הממשלה ושר הביטחון, אבל בכל זאת, המחשבה על כך שאנחנו קמים מדי בוקר, מגדלים את ילדינו וחיינו נמשכים כרגיל שעה שהנער הזה, שכבר איננו נער, יושב בחדר סגור, כלוא, רחוק ממשפחתו ומי יודע מה עובר עליו – המחשבה הזאת טורדת מנוחה והיא מכאיבה. זה לא דבר שאני נוהגת להגיד. עוצמת ההזדהות שלי ושל רבים אחרים עם בני משפחת שליט היא מאוד מאוד גבוהה, לא רק בשל אצילותם ועדינותם והליכותיהם, שהן כל כך מעוררות הערכה וכבוד, אלא גם כיוון שכולנו חושבים בו בזמן על הילדים שלנו, וגם, ואולי בעיקר, משום שהדבר נוגע בשורש האתוס המכונן שמאפשר את חיינו כאן, במדינה הצעירה הזאת. בבסיס האתוס הזה ובבסיס האתוס הצה"לי, שבגללו אנחנו שולחים את ילדינו לצבא, למרות שאנחנו יודעים שהם מסכנים את חייהם, הידיעה הברורה שאם הנער, הבחור, ישכב פצוע בשדה הקרב, כי אז יעשו מפקדיו כל שביכולתם כדי לחלץ אותו משם. הם לא יעמדו עם מחשבון ויחשבו את ההסתברות כמה יעלה החילוץ שלו ואיזה מחיר נשלם, כי הידיעה שחייבים לחלץ פצוע, גם תחת אש, היא ידיעה מכוננת, שמאפשרת את המשך השירות בצה"ל, שכל כולו נתינה. אם לא תהיה הידיעה המכוננת הזאת, ייפגם אותו אמון. אותו כלל בדיוק חל לגבי מי שנופל בשבי האויב – המדינה, הצבא, כולנו מחויבים לעשות הכול כדי לשחררו. אני מודעת לסוגיית הדיון על המחיר, ואני לא אוהבת את השימוש במלה מחיר. המלים "מחיר" ו"עסקה" אינן שייכות לדיון הזה. אנחנו לא מדברים על סחורה ומחירה. אנחנו מדברים על עניין קדוש, יסודי ובסיסי הרבה יותר. בסופו של יום, אם היה מותר להשתמש במלה מחיר, המחיר שתשלם החברה הישראלית על אי-שחרורו של גלעד שליט יהיה כבד מנשוא, הרבה יותר מכל מחיר אחר. אני מתפללת ומייחלת ומקווה גם שתהיה בידי הזכות להיות במקום שבו אוכל להשפיע על כך שגלעד יהיה בחיק משפחתו בקרוב. תודה רבה. היו"ר גאלב מג'אדלה: תודה רבה. חבר הכנסת עמיר פרץ – אחרון הדוברים. עמיר פרץ (העבודה): אדוני היושב-ראש, כבוד יושב-ראש הכנסת, כבוד השר, חברי הכנסת, אין בכלל ספק שהיינו מצפים שבהצעה לסדר-היום מסוג זה ודאי שיעמוד כאן נציג ממשלה מוסמך, שר הביטחון, ראש הממשלה, ויאמר את הדברים, גם אם הם רגישים, גם אם אנחנו משתדלים להימנע מלומר דבר כזה או אחר, כדי שחלילה לא נגרום נזק לדיונים שמתקיימים, אם מתקיימים. כיוון שגם אני יכול להיות אחד מאלה שמעורים בפרטים, אז בוודאי גם אני אמנע, אבל יש מה לומר. צריך לבוא לציבור, צריך להביט במשפחה, ואני אומר זאת כמי שחולם על הרגע שגלעד שליט יחזור הביתה כהשלמת מעגל, מכיוון שלצערי הרב האירוע הזה, אחד האירועים שהשכימו אותי קום בבוקר, כשהודיעו לי כשר הביטחון שהיתה חטיפה, שהיתה חדירה דרך המנהרה, וזה בוודאי אחד הבקרים שלעולם לא אשכח. אבל, חברי חברי הכנסת, הרי אנחנו ידועים מה עומד על סדר-היום. אי-אפשר כל הזמן לבוא ולהגיד: אנחנו מתפללים, אנחנו מברכים. גם אני מוכן להתפלל, אבל צריך לומר באומץ: האם אנחנו מוכנים לשלם את המחיר? האם הוויכוח הזה על שחרור מחבלים עם דם על הידיים הוא ויכוח שקיים? מי שלא אומר מעל הבמה: אני מוכן שישחררו מחבלים עם דם על הידיים תמורת שחרורו של גלעד שליט, לא אמר כלום. אמר דברים, בסדר, כולנו מאוד מזדהים עם כאבה של המשפחה. אבל אני אומר לכם דבר יותר חמור: נכון שכל אחד מדמיין בעיני רוחו את הרגע הזה שבו יגיעו האוטובוסים עם אלפי האסירים לתוך רצועת-עזה, וה"חמאס" יעשה שם מצהלות שמחה ויעשה שם פסטיבלים, ואנחנו כולנו כישראלים נביט על התמונות האלה ולבנו ייקרע מכאב. זה נכון. אבל אני אומר לכם עוד דבר: ה"חמאס" כתנועה, כארגון טרור, משתמש במשא-ומתן הבלתי-מסתיים הזה כדי להחזיק את עצמו כארגון מדיני. יש גורמים רבים בעולם שלא היו נפגשים עם ה"חמאס" אם לא היתה שאלת גלעד שליט. יש גורמים רבים בעולם – – – מיכאל בן-ארי (האיחוד הלאומי): יש לו בגלל זה אינטרס לסיים את זה? עמיר פרץ (העבודה): אני מציין נקודה. אני חושב שאתה צודק שבמידה מסוימת ל"חמאס" כרגע יש שתי דילמות: א. כל עסקת אסירים תעמיד אותו מול האסירים שלא שוחררו. ברור לו לחלוטין שיהיו משפחות רבות בתוך עזה, בתוך יהודה ושומרון, שיבואו בטענות, מול אותן משפחות שבוודאי יהיו שייכות לאותן צהלות שמחה. אבל מה שנכון הוא, שאנחנו יודעים על מה מדובר. זה לא מצב, חברי חברי הכנסת, שמחר ארגון ה"חמאס" מוסיף רשימה על רשימה על רשימה. מדינת ישראל, בצדק, מתנגדת למספר מסוים – ולא אציין מספרים – של מחבלים, לא רק עם דם על הידיים, שמשמשים סמל במאבק הפלסטיני, שיש להם משמעות בעצם שחרורם. אין מצב שמישהו יוסיף אנשים. היו"ר גאלב מג'אדלה: נא לסיים. עמיר פרץ (העבודה): ואנחנו צריכים לומר באומץ: מחיר שחרורו של גלעד שליט הוא כבד מנשוא, אבל מחיר הישארותו, שהוא כורך בתוכו גם איבוד אמון מול צעירים שרוצים להתגייס לצה"ל, גם משבר עמוק שפוקד את מדינת ישראל וגם המשך חיזוקו של ה"חמאס" כארגון מדיני ולא רק ארגון טרור, זה מחייב אותנו שבמקרה הזה מצוות פדיון שבויים היא מצווה שאם נעשה אותה, אנחנו מדינה מספיק חזקה כדי להתגבר על כל אותן תוצאות קשות שיהיו לנו – גם העמידה מול הפסטיבלים בעזה, גם כאב הלב שיהיה לנו, וגם אולי תוספת חיזוק מסוימת לטרור. אנחנו נדע לטפל בהם. אני אומר לכם זאת, מדינת ישראל מספיק חזקה כדי לשאת ולעמוד בעסקת שליט. תודה. היו"ר גאלב מג'אדלה: חבר הכנסת בן-ארי, עמדה אחרת. היו"ר ראובן ריבלין: השר – – – משיב. היו"ר גאלב מג'אדלה: השר לא משיב. היו"ר ראובן ריבלין: אני מבקש לומר משהו – – – היו"ר גאלב מג'אדלה: בבקשה. היו"ר ראובן ריבלין: אדוני היושב-ראש, נשיאות הכנסת, שאתה שותף לה, החליטה, לאחר שחברי כנסת רציניים כמו כבל, כמו חבר הכנסת חסון וחבר הכנסת אזולאי, ביקשו להעלות על סדר-היום נושא, שאנחנו ידענו שהממשלה מבקשת שלא להשיב עליו מהטעם הפשוט שהוא יכול לפגוע בעצם הדיונים הרשמיים, הלא-רשמיים, המתקיימים והלא-מתקיימים בנושא גלעד שליט. הם ראו בהבעת עמדה מעל במת הכנסת דבר שיכול לחבל. שר הביטחון לשעבר, כאשר עמד פה, הביא את כל הדילמות, ואם היינו שואלים אותו: אם אתה שר הביטחון כרגע, האם אתה יכול לתת תשובה שתענה לבקשה להצעה לסדר-היום? היא היתה תשובה מסויגת ביותר. יחד עם זאת, אני חשבתי שהכנסת לא יכולה להימנע מקיום הדיון, ובידיעה שהממשלה לא תשיב, יהיה שר מטעמה שישמע את כל הדברים ויעביר לממשלה את הדין-וחשבון על הדברים שנאמרו כאן. חשבתי שחשוב מאוד, ושכנסת ישראל לא תוכל לדחות בקשה של חברי כנסת העוסקים בעניינים אלה, ואשר כמו כל חבר כנסת דואגים לאזרח ישראלי שנמצא בשבי האויב, לחייל. לכן בחרנו אני ואתה, יחד עם חברינו בנשיאות, להעלות את הנושא על סדר-היום. אני מציע לחברים לא להצביע. בכל רגע שיבקשו חברים להעלות לסדר-היום, אסכים להעלות את זה לסדר-היום. לא צריך שנקבע איזה דיון מתריס כלפי הממשלה בעניין זה. היו"ר גאלב מג'אדלה: זאת אומרת, אם הבנתי אותך נכון, אנחנו נסתפק בדיון ללא החלטה וללא הצבעה. תודה רבה. היו"ר ראובן ריבלין: בכל עת שחבר הכנסת כבל יבקש – – – היו"ר גאלב מג'אדלה: תודה רבה. חבר הכנסת בן-ארי, עמדה אחרת. מיכאל בן-ארי (האיחוד הלאומי): אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, זו לא עמדה אחרת, זו עמדה נוספת בעניין הזה. אני חושב שבבית הזה יש, לצערי כמעט, קונסנזוס שלם על הלב הבוער והדואג והחרד לשלומו של גלעד שליט; לשלומו, והתקווה והרצון לעשות כל דבר כדי להשיבו. אני רק אומר שהמלה "כל מחיר" חייבת להיות במובן הזה שכמו שאמרו אלה שדיברו לפני, אם זה חבר הכנסת עמיר פרץ, שהאויב שלנו ידע שהוא משלם על הפיגוע הנורא הזה, על רצח של חיילינו, על חדירה לשטחנו. ברגע שאנחנו הולכים לכיוון של "אנחנו רק נשלם כל מחיר", ואנחנו לא מדברים על כך שהוא ישלם מנה אחת אפיים, לצערנו הרב, אנחנו מזמינים את החטיפה הבאה, את הפיגוע הבא, את הפגיעה הנוספת בחיילינו. יחד עם זה שאומרים לשלם כל מחיר – וכבר שמענו הרבה הרבה ביטויים של קצינים, של ראשי אמ"ן, של רמטכ"לים וכו', לגבי הביטוי הזה "כל מחיר". אני כרגע לא אכנס לדיון. אנחנו בדיון קונסנזואלי, ואני לא רוצה להיכנס לזה, אבל צריך לומר: האויב חייב לשלם – הוא – כל מחיר; הוא צריך לשלם מנה אחת אפיים, כדי שיצא לו החשק לנגוע בשערת ראשו של חייל מחיילינו. תודה רבה. היו"ר גאלב מג'אדלה: אם הבנתי נכון, הצעת יושב-ראש הכנסת מקובלת על המציעים. איתן כבל (העבודה): כן. היו"ר ראובן ריבלין: יש שני מציעים, חבר הכנסת כבל וחבר הכנסת חסון. איתן כבל (העבודה): מקובל עלינו. היו"ר גאלב מג'אדלה: לכן לא תהיה הצבעה, וגם אין החלטה.