קטע מדברי הכנסת
הצעה לסדר-היום
עיכובים בהקמת עיר הבה"דים בנגב
היו"ר מגלי והבה:
אנחנו עוברים להצעה לסדר-היום מס' 5003 – – –
גאלב מג'אדלה (העבודה):
– – –
היו"ר מגלי והבה:
אין הצעה אחרת. בדרך שהסתפקה, אדוני סגן היושב-ראש, הסתפקה בדברי השר – אין דעה אחרת.
גאלב מג'אדלה (העבודה):
אה. לא שמעתי את כבודה, שהסתפקה.
היו"ר מגלי והבה:
טוב. בבקשה, תודה.
עיכובים בהקמת עיר הבה"דים בנגב – –
מירי רגב (הליכוד):
אה, רגע. לא מצביעים על זה?
יעקב אדרי (קדימה):
לא, לא – – –
מירי רגב (הליכוד):
אוקיי. מאה אחוז.
היו"ר מגלי והבה:
– – של חבר הכנסת אברהם מיכאלי. ישיב לו השר מתן וילנאי, בשם שר הביטחון.
גאלב מג'אדלה (העבודה):
אני, למען האמת – הצעה אחרת – – –
היו"ר מגלי והבה:
אני מניח, אדוני, שאתה משיב בשם עצמך, כי אתה שר במשרד הביטחון.
גאלב מג'אדלה (העבודה):
כבוד היושב-ראש, רציתי לומר דעה אחרת בעקבות חברת הכנסת רגב – –
היו"ר מגלי והבה:
כן.
גאלב מג'אדלה (העבודה):
– – שהמסר שהיא הביאה לנו – אפגניסטן וכל זה – זה מסר רע מאוד למדינה דמוקרטית.
היו"ר מגלי והבה:
בסדר. תודה.
מירי רגב (הליכוד):
למה? הבעתי גם מסר על אנגליה ועל ארצות-הברית. זאת גם מדינה דמוקרטית.
היו"ר מגלי והבה:
חברת הכנסת רגב, נגמר הסיפור.
גאלב מג'אדלה (העבודה):
אנחנו דמוקרטיה. מחקים אותנו, לא מחקים אחרים.
מירי רגב (הליכוד):
– – –
היו"ר מגלי והבה:
חברת הכנסת רגב. חברת הכנסת רגב.
מירי רגב (הליכוד):
אני הולכת.
גאלב מג'אדלה (העבודה):
אנחנו דמוקרטיה, דמוקרטיה לחיקוי.
היו"ר מגלי והבה:
לא, מה שאני מתפלא עלייך – הרי באת ממסגרת שיש בה משמעת.
אברהם מיכאלי (ש"ס):
מירי, מירי, תישארי. יש לך עניין בהצעה לסדר-היום שלי.
היו"ר מגלי והבה:
אוקיי. בבקשה, אדוני.
אברהם מיכאלי (ש"ס):
אדוני היושב-ראש, אדוני השר, חברי חברי הכנסת, הסוגיה שאני דן בה היום, בהצעה לסדר-היום שלי, זו עיר הבה"דים. קוראים לזה העיר הנשכחת.
גאלב מג'אדלה:
עיר?
אברהם מיכאלי (ש"ס):
העיר הנשכחת. עיר שמתוכננת כבר כמעט שבע שנים, מאז הונחה אבן הפינה לפרויקט של הקמת עיר הבה"דים בצומת הנגב, וגורמים רבים, אדוני היושב-ראש, ביניהם ראשי יישובים, קבלני בניין, חברות מסחריות, בנו תלי-תלים של תוכניות וחלומות על העיר שעוד לא הוקמה. השטח נותר עדיין שומם. בינתיים, הצדדים רק מתנצחים ועתיד המכרזים לתכנון והקמת הפרויקט לוט בערפל.
מבחינת לוח הזמנים, אדוני היושב-ראש, אנחנו מדברים על דצמבר 2003, כאשר במסגרת אירועי יום השנה ה-30 לפטירתו של דוד בן-גוריון, זיכרונו לברכה, הניחו בזמנו שר הביטחון דאז, שאול מופז, והרמטכ"ל דאז, משה בוגי יעלון, בטקס מרשים, את אבן הפינה לקריית ההדרכה של צה"ל, הלוא היא עיר הבה"דים, שאמורה להיבנות בצומת הנגב. וכמובן, כולם, בנאומים חוצבים, הבטיחו שהעיר תקום ותהווה באמת בסיס הדרכה או עיר שכל בסיסי ההדרכה של צה"ל יעברו אליה.
חלפו שנים מספר. ביוני 2006, ימים אחדים לפני פרוץ מלחמת לבנון השנייה, סייר בשטח שר הביטחון דאז מר עמיר פרץ, בליווי צמרת משרדו, וגם אז דיברו על הפרויקט, הציגו את המפות, תצלומי אוויר של השטח, ועל הנייר באמת הדבר היה מאוד מרשים וכולם ציפו וקיוו שהדברים האלה יהפכו למשהו ממשי.
ולצערנו, שוב חלפו שנים מספר. בינתיים הוגשו עתירות לבתי-משפט על-ידי ארגונים ירוקים שונים, בהם "אדם טבע ודין" ו"מגמה ירוקה". לטענתם, לנוכח הסכנות הסביבתיות שמרחפות על השטח – ובכך הם ניסו לעכב את הפרויקט. לצערנו, טחנות הצדק טוחנות לאט, וכל עתירה שכזו לא תרמה לקידום הפרויקט.
כמה שנים לאחר מכן, אוגוסט 2008, לאחר מלחמת לבנון השנייה, שר הביטחון אהוד ברק גם פקד את השטח, והוא גם הציג את תוכניות העבודה, וכבר אז הובהר לכולם שללא קבלת ממצאי תסקיר סביבתי לא יוכלו להתקדם בשטח, וזאת כדי לשלול כל חשש לפגיעה בבריאותם של אלפי החיילים שאמורים לאכלס את המקום.
שוב, אנחנו מדברים כרגע בתחילת שנת 2011, וכשבע שנים פלוס מאז הנחת אבן הפינה שהזכרתי קודם. לצערנו, פרויקט שעלותו לקופת המדינה נאמדת ב-20 מיליארד שקל – עדיין לא רואים, לצערנו, משהו ממשי, שנוכל להעריך על-פי הנתונים שאנחנו יודעים היום מתי עיר הבה"דים אכן תאוכלס. על לוח הזמנים המקורי כמובן אין מה לדבר, אבל גם לפי הפרסומים השונים, הגורמים שמעורבים בפרויקט לא יעזו היום, כנראה, להתחייב על המועד המדויק שבו אפשר יהיה לברך על המוגמר.
פורסם, אדוני היושב-ראש, לא מזמן, על דעתו של נציג צה"ל שהוא ממונה שם על פרויקט עיר הבה"דים, שבעצם הוא הציג שם את הבעיות שהוא רואה עדיין, נכון להיום, בקידום של הפרויקט. והבעיות הן גם בתכנון, גם בביצוע בפועל של הפרויקט בהיקפו, במורכבות של הפרויקט, וגם כנראה הדבר לא סגור עדיין מבחינת האוצר לגבי העלות הגדולה שהפרויקט הזה דורש.
הקמת עיר הבה"דים, צריך לזכור, תתבצע כנראה על-ידי יזם שיזכה במכרז בשיטת ה-BOT, והוא יבנה על חשבונו את הפרויקט ויתחזק ויתפעל אותו, כנראה, במשך 20 שנה, ובתקופה הזו הוא אמור לקבל חזרה את ההשקעה שלו. מכיוון שמדובר פה במכרז גדול מאוד יש כמה גופים, כפי שפורסם, שהתחילו להתארגן כדי להשתתף בזה. אבל שוב, מכיוון שהמכרזים עדיין לא סגורים, הדברים האלה כרגע עוד לא התקדמו, גם עם אותן קבוצות במשק, שהן קבוצות גדולות יחסית.
בעצם, הפרויקט מדשדש. במחצית חודש נובמבר, לפני כמה חודשים, כפי שפורסם, משרד הביטחון אפילו פרסם איזו טיוטה של המכרז באינטרנט, וזה שוב עורר מחלוקת אצל גורמים שונים לגבי אותה טיוטה שפורסמה, ועל אף הפרטים הרבים שלא סגורים עדיין במכרז, הפרסום הזה כרגע לא זכה לאישור הגורמים הרלוונטיים, כנראה גם במשרד, וכרגע הליך התכנון והליכי הביצוע בפועל עדיין לוטים בערפל.
מדובר, אדוני היושב-ראש, בתוכנית שמשתרעת על כ-1,600 דונם – יש שם היקף בנייה של כ-250,000 מ"ר – והיא אושרה על-ידי ועדת התכנון הארצית. אבל מכיוון שהתוכנית היא לא רק גדולה ולא רק מורכבת – היא כנראה כבר מעוררת מחלוקת אצל גורמים שונים שאמורים גם לקחת חלק בביצוע.
אחד מהגורמים האלה, אדוני היושב-ראש, זה כנראה קבלני הנגב, שדורשים לקחת חלק פעיל יותר מהקבלנים באזורים אחרים בביצוע של הפרויקט הזה, וכבר הוויכוח הזה יצא החוצה, והקבלנים אומרים שהם מאמינים שהם יכולים לעשות את העבודה הזאת בצורה הכי טובה מכיוון שהם תושבי הנגב, והם מבקשים שייתנו להם את ההזדמנות לבצע זאת. כמובן, המדינה, זכותה לחלוק על העמדה הזאת של הקבלנים, והיא אומרת שייתנו להם כנראה לבצע אחוז מסוים של הפרויקט הזה, אבל לא את הכול. הזכרתי קודם את חברתי מירי רגב, וביקשתי שהיא תישאר פה. היא הגישה הצעת חוק, אפילו, לתת העדפה מתקנת לקבלנים של הנגב.
מירי רגב (הליכוד):
מתקדמים עם זה.
אברהם מיכאלי (ש"ס):
הלוואי שתצליחי. אבל זה עוד גורם שבעצם יהווה, כנראה, עוד נקודת מחלוקת לגבי קידום הפרויקט.
ולכן אני רואה כרגע, במכלול של הדברים, גם את מורכבות העניין; גם העיכוב, של כמעט שבע שנים ויותר, ואנחנו יודעים שהפרויקט מהווה אחד מהפרויקטים החשובים ביותר שהמדינה תכננה, כנראה, בכמה עשורים. אנחנו רואים פה דשדוש במקום, ורואים פה בעיות, ואני לא רואה כרגע גם את התחזית הוורודה, לאיפה אנחנו נתקדם עם זה.
דעתו של מר ריפמן, שהוא אחד מהתושבים הנאמנים של האזור והוא זה שמלווה את הפרויקט מתחילת הדרך – הוא הביע את דעתו בתקשורת, ופורסם שמבחינתו, לדעתו, הפרויקט עומד בנקודת זמן קריטית להזדמנות נדירה של פיתוח אמיתי של הנגב. לכן מר ריפמן התבטא נגד מערכת הביטחון ואמר שהם לא עושים מספיק כדי לקדם את התהליך. אני לא רוצה כרגע – – –
היו"ר מגלי והבה:
אתה מתכוון ליושב-ראש המועצה האזורית, אדוני.
אברהם מיכאלי (ש"ס):
כן, כן. תושב האזור הנאמן, אני קורא לו. הוא מכיר את הפרויקט והוא כבר התבטא אצלנו בוועדות הכנסת כמה פעמים בעניין הזה. אני לא רוצה כרגע להאשים, חלילה, צד כזה או אחר, אבל אנחנו כרגע מסתכלים על הבעייתיות לאורך השנים. וגם אין תחזית, אדוני היושב-ראש, תחזית ורודה, שאנחנו יכולים להסתכל על הפרויקט הזה כפרויקט שהוא בר-ביצוע בתקופה קצרה, שאנחנו יכולים לבוא ולומר שהפרויקט הזה, למרות חשיבותו, למרות כל הדעות השונות שהובאו לגבי העברת – –
היו"ר מגלי והבה:
תודה.
אברהם מיכאלי (ש"ס):
– – עיר הבה"דים לנגב, הולך להתבצע. ולכן אני מקווה ומייחל שמשרד הביטחון – יש לנו היום שר נאמן במשרד הביטחון, שהוא ממונה על ביצוע פרויקטים בעורף. אני אשמח לשמוע ממנו איך משרד הביטחון מתקדם לכיוון החיובי. תודה.
היו"ר מגלי והבה:
תודה לחבר הכנסת מיכאלי. אני מזמין את השר מתן וילנאי להשיב על ההצעה לסדר-היום. בבקשה, אדוני.
השר להגנת העורף מתן וילנאי:
כבוד היושב-ראש, חברי חברי הכנסת שנותרו פה, כבוד השר נאמן, מבדיקה שערכתי מול לשכת הרמטכ"ל ולשכת המנכ"ל, שמופקדת על התחומים האלה, נאמר לי שאין כרגע פערים ועיכובים – תיכף אני אכנס קצת לפרטים. הפרויקט הוא גדול, כפי שחבר הכנסת מיכאלי התייחס אליו, וככזה צפויות להיות עוד הרבה מאוד בעיות. אין לי לרגע אשליה בזה. חבר הכנסת מיכאלי ציין את המטרים שצריך לבנות שם, את המורכבות, זה כולל הוצאת בסיסים מהצפון, זה עולם בפני עצמו.
כפי שזה נראה כרגע – התקבל היתר בנייה לתשתיות ראש שטח, סטטוס מימוש מכרזי התשתיות לראש שטח. חשמל, יש כבר קבלן זוכה, תאריך הגמר: אפריל 2012; מים, בשלבי מכרז בבחירת קבלן זוכה, תאריך גמר: אפריל 2012. הוקמה ועדת מעקב לצורך בקרה על צמצום זיהומי המפעלים ברמת-חובב טרם מועד האכלוס. כבר עניתי על זה לפני כשנה, כי זו סוגיה בפני עצמה כאן. מתן היתרי בנייה בשיתוף הולמ"ב, בהתאם להתקדמות הפרויקט. ניתן, כאמור, היתר לבניית תשתיות ראש שטח. היתר בנייה סופי להקמת הקריה, מבנים ותשתיות, יאושר עד יוני 2011.
מה שאני ממליץ כרגע, בעקבות ההצעה לסדר-היום ועקב גודל הפרויקט, שמעת לעת ניקרא לדיווח בפני ועדת החוץ והביטחון או תת-ועדה שעוסקת בפרויקטים, מה שיבחרו – אין טעם לדון במליאה, בעיקר שהיא הומה חברי כנסת בשעות האלה – ופשוט לעשות מעקב של ועדת החוץ והביטחון, כפי שהיא עושה אחר פרויקטים בסדר-גודל הזה במערכת הביטחון.
היו"ר מגלי והבה:
תודה לשר על התשובה. אני מניח – אדוני חבר הכנסת מיכאלי מקבל את הצעת השר. אם כך, אנחנו נעשה הצבעה על ההצעה, וזה יועבר לוועדת החוץ והביטחון, ושם תיקבע אחת מוועדות המשנה שתעקוב אחרי הנושא.
אורית זוארץ (קדימה):
אפשר להעיר הערה בהקשר הזה?
היו"ר מגלי והבה:
אנחנו מצביעים, ואני חושב שתוכלי לבוא לידי ביטוי. בבקשה, אנחנו מצביעים. את חברה בוועדה, לא, גברתי? את חברה בוועדה, אז תוכלי לבטא.
אורית זוארץ (קדימה):
אני רק רוצה לעדכן שהוקם צוות בוועדת החוץ והביטחון, ואני עומדת בראשו, כבוד סגן השר.
היו"ר מגלי והבה:
אבל, קודם כול הוא שר.
הצבעה מס' 11
בעד ההצעה להעביר את הנושא לוועדה – 6
נגד – אין
נמנעים – אין
ההצעה להעביר את הנושא לוועדת החוץ והביטחון נתקבלה.
קריאה:
הוא שר.
השר להגנת העורף מתן וילנאי:
– – –
אורית זוארץ (קדימה):
– – –
היו"ר מגלי והבה:
שישה בעד. אם כך, ההצעה לסדר-היום תועבר לוועדת החוץ והביטחון, ותיקבע שם מסגרת למעקב ולדיון.