קטע מדברי הכנסת
הצעות לסדר-היום
דוח ועדת האו"ם לביעור האפליה נגד נשים
היו"ר מגלי והבה:
חברי חברי הכנסת, אנחנו ממשיכים בסדר-היום: דוח ועדת האו"ם לביעור האפליה נגד נשים – הצעות לסדר-היום שמספרן 5039, 5050, 5055, 5060, 5073 ו-5074. נרשמו להצעה הזאת כמה חברי כנסת, וראשון המתדיינים הוא חבר הכנסת נחמן שי. כמובן, נמצא כאן שר המשפטים, השר נאמן, שיענה על ההצעות לסדר-היום. בבקשה, אדוני.
נחמן שי (קדימה):
אדוני היושב-ראש, תודה רבה, אדוני השר, חברי חברי הכנסת, ישראל הצטרפה לאמנה בדבר ביטול האפליה נגד נשים והתחייבה להביא לכך שעקרונות של שוויון ואי-אפליה יבואו לידי ביטוי בחוקיה על מנת שנשים תוכלנה לממש את זכויותיהן בתחומים שונים, המפורטים באמנה.
האמנה קובעת כי על כל מדינה חברה לדווח לוועדת המומחים מדי תקופה על התקדמותה ביישום הוראותיה. הדוחות המוגשים נבחנים על-ידי ועדת מומחים, אשר מפרסמת המלצות וממליצה על הצעדים שיש לנקוט, ולאחר קבלת ההמלצות המדינה מחויבת לחזור ולהביא לידיעת הכנסת, לידיעת הבית הזה, ולידיעתם של משרדי הממשלה את ההמלצות על מנת להבטיח את קיומן.
לפני כשבוע פורסמו, כפי שאמרת, אדוני היושב-ראש, ההמלצות של הוועדה לגבי התנהלות ישראל, וחשוב מאוד שהכנסת תיתן את דעתה, כבר עכשיו וגם בהמשך, להמלצות של הדוח. מצד אחד, הוועדה הצביעה על התקדמות משמעותית בנושאים רלוונטיים, ובמיוחד ציינה את תיקוני החקיקה – אני שמח על כך מאוד – של הבית הזה בהקשר של איסור הסחר בנשים, החוק להגנת הציבור מפני עברייני מין, חוקים לשילוב נשים בעבודה וכדומה.
מאידך הצביעה הוועדה על בעיות שעדיין קיימות בתחומי חיים שונים. אומנם חלק ניכר מההמלצות מתייחס לאחריותה של ישראל, לדעת ועדת האו"ם, למצבן של הנשים הפלסטיניות, כלומר חלק מהבעיות קשור בנשים הפלסטיניות, אבל גם הן נשים וגם להן מגיע שוויון; אולם מספר רב של המלצות מתייחס דווקא למצוקות השונות הנוגעות למצבן של נשים החיות בישראל. על כן נעשה עוול גדול לנשים בישראל ולדמוקרטיה בישראל.
אם נסווג את הדוח הזה רק כעוד מסמך אחד שכוונתו לתייג את ישראל ככובשת ולהציג תמונה מעוותת של המציאות, כפי שלפעמים נוח לנו, בכך בעצם נמנע דיון בתוכנו ונימנע מלעסוק בהמלצות.
הוועדה ממליצה לאמץ תוכנית לאומית מקיפה לקידום השוויון המגדרי; היא מביעה דאגתה בשל שכיחות תופעות של אלימות מינית במשפחה נגד נשים וילדים, ובמיוחד נגד נשים השייכות לקהילת המיעוט, כמיעוט הערבי, וקוראת להבטיח את היישום האפקטיבי של החקיקה הקיימת. הוועדה מודאגת ממצב מהגרות העבודה בישראל – נושא שעולה גם בכנסת וגם בוועדות שלה תכופות – ובעיקר מתנאי העבודה הקשים, לרבות עבודה לאורך כל שעות היום, ומהכפפת העובדות להסכמים נוקשים. מובעת גם דאגה מהמדיניות הקיימת, שלפיה כל מהגרת עבודה אשר ילדה צריכה לעזוב את הארץ עם תינוקה בתוך שלושה חודשים מיום הלידה או לשלוח את התינוק מחוץ לגבולות המדינה. הוועדה גם הביעה דאגה מכך שנישואים או מערכת יחסים אינטימית בין מהגרי עבודה מהווים עילה לביטול אשרות עבודה בישראל. אני מציע לחזור ולקרוא את המסקנות האלה, כי הן באמת קשות.
הוועדה גם חדרה או נכנסה לסוגיה של נשים בהקשר של גירושים בבתי-הדין, שכן בישראל רק לבעל מוקנית הזכות להעניק גט לאשתו. בנוסף, הביעה הוועדה דאגה בשל מקרי ביטול רטרואקטיבי של גירושים לרעת נשים, והצביעה על הנוהג המתמשך של פוליגמיה ונישואי קטינות.
רבותי, חברי חברי הכנסת, אסור לתת לדוח הזה ולמסקנותיו להיקבר במגירה עד שיגיע זמנה של המדינה להגיש את תשובותיה לוועדת האו"ם. יש להתייחס לתוכנו ולהמלצותיו בהקדם בבית הזה ובוועדות שלו. תודה.
היו"ר מגלי והבה:
תודה לחבר הכנסת נחמן שי, ותודה על העמידה בלוחות הזמנים. אני מזמין את חברת הכנסת חנין זועבי.
קריאה:
חנין.
היו"ר מגלי והבה:
אמרתי חנין זועבי, נאזם, סגן המזכיר, אישר את זה.
חנין זועבי (בל"ד):
אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, המלצות ועדת האו"ם ליישום האמנה לביעור האפליה נגד נשים לצורותיה הן דבר חשוב, מאוד חשוב, וישראל מחויבת ליישמן מכוח היותה צד לאמנה הזאת. בכל זאת, הדוח הוא מאוד "לייט", והוא גם כן לא קיבל כל כך הדים בישראל. מאמצי המשלחת הישראלית להתעלם מחלק מהשאלות, הלא-נוקבות במיוחד, בנוגע למצבן של הנשים הפלסטיניות משני צדי "הקו הירוק", לא זכו לתגובות חד-משמעיות מצד ועדת המומחים. יחד עם זאת, ועל אף התגוננותה של המשלחת הישראלית והצלחותיה בהתעלמות מחלק מהמציאות, ישנן עובדות, ישנו מצב משפטי, ישנה אפליה, ישנה גזענות, שהם כל כך מושרשים וממוסדים, שלא ניתן להתעלם מהם.
הוועדה של האו"ם כן השתכנעה כי עליה להקדיש תשומת לב מיוחדת, ואפילו מודגשת, למדיניותה של ישראל בנוגע לאזרחיות הערביות, בנוגע למצבן של הערביות בתוך ישראל. הוועדה, חבר הכנסת נחמן שי, לא המליצה באופן כללי על הצורך בהעלאת המודעות של הנשים לגבי זכויותיהן, אלא היא מצאה לנכון להזכיר את מחויבותה של ישראל להעלאת המודעות לגבי זכויותיהן של הנשים הערביות באופן מיוחד, שהיא קטגוריה בדוח שהדוח מייחס לה תשומת לב מיוחדת. לכן אולי גם חברי הכנסת במקום הזה, אולי יקצו תשומת לב מיוחדת לעניין הזה.
ההמלצות בין היתר מתייחסות למצבן, למשל, של העצורות הפלסטיניות. הן מתארות את מצבן בתוך הכלא כאכזרי מאוד; משתמשים בביטוי "אכזרי מאוד". הם גם כן דיברו על הרשלנות של הרשויות בעניין מצבן הבריאותי של העצורות, על אי-מתן טיפול רפואי הולם, על איסור ביקורי משפחה, והדוח אף הגיש המלצות בעניין.
הדוח התייחס למצבן של הנשים הערביות הפלסטיניות בתוך ישראל. הוא הביע דאגה לגבי חוק מניעת איחוד משפחות. הרי קשה מאוד, אני מניחה לעצמי, אדוני היושב-ראש, לחברי הוועדה להבין איך מדינה מתערבת בעניינים אינטימיים של נשים וגברים. הדוח גם מתייחס להריסות הבתים ולהשלכות התופעה המאוד-מקיפה הזאת על הנשים הערביות.
אולם חשיבות הדוח נעוצה בעובדה שהוא שוטח בפנינו את הבעייתיות במדינה שהאפליה, הגזענות, הן חלק מהמבנה שלה, והוא שם דגש מיוחד על הנשים הערביות, אבל גם שם דגש על הנשים הפלסטיניות תחת הכיבוש.
היו"ר מגלי והבה:
תתחילי לסכם.
חנין זועבי (בל"ד):
כן, אני מתחילה לסכם, בדיוק. מדינת ישראל חתומה על האמנה ומחויבת להגיש דיווח על ההתקדמות ביישום ההוראות וההמלצות של הדוח הזה. האם המדינה יכולה לעמוד בהמלצות, כפי שהופיעו בדוח? הן חלק מזערי – ואני מסיימת בזה: ההמלצות של הדוח, צריכים להגיד, הן חלק מזערי מבעיותיהן של הנשים הפלסטיניות משני צדי "הקו הירוק".
היו"ר מגלי והבה:
תודה לחברת הכנסת חנין זועבי, ואני מודה לך גם על העמידה בזמנים. חבר הכנסת עפו אגבאריה, בבקשה. אחריו – חבר הכנסת אחמד טיבי, ויסיים חבר הכנסת גאלב מג'אדלה. אלה רשומים להצעות לסדר-היום. בבקשה, אדוני.
עפו אגבאריה (חד"ש):
אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, אני רוצה להקריא כמה משפטים מהדוח של ועדת האו"ם לביעור האפליה. בדוח שחובר, הוועדה מודאגת מאוד מהמדיניות הקיימת בישראל כלפי מהגרות עבודה שנכנסו להיריון – תשים לב – שלפיה עליהן לצאת מהמדינה עד שלושה חודשים מיום הלידה עם תינוקן, או לחלופין, לשלוח את התינוק בחזרה למדינת המוצא. כל זאת על מנת להמשיך ולהחזיק באשרת העבודה.
אני לא חושב שיש איזו כניסה לפרטיות של הבן-אדם יותר מהדבר הזה. למנוע מאשה להיות עם הבן שלה, עם התינוק שלה, ובתוך שלושה חודשים היא צריכה להביא אותו מחוץ לגבולות, זה דבר לא ייאמן. וכאשר אומרים שזה קיים במדינה דמוקרטית, שמתגאה כל הזמן שהיא הדמוקרטיה היחידה במזרח התיכון, וכאשר יש ניצני דמוקרטיה במקומות אחרים, זה לא טוב לדמוקרטיה הזאת, אז מתחילים – אני אומר "ניצני" בכוונה – לא טוב. למה? כי אומרים, איך שמישהו התבטא, שעדיף יציבות על דמוקרטיה. מישהו כבר אמר את זה.
יש עוד דבר, עוד משפט: באותה מידה מודאגת הוועדה מכך שנישואים או מערכת יחסים אינטימיים בין מהגרי עבודה תוביל לביטול אשרת העבודה של בני-הזוג. האם זה לא דבר בלתי נסלח, כאשר נכנסים לאנשים, אפילו ליחסים בתוך המשפחה?
ואני מסכים עם חברת הכנסת חנין זועבי, באמת אנחנו רואים את זה ואנחנו מרגישים את זה, כאשר המדינה מתערבת אצל הזוגות הפלסטינים, כשאפילו לא נותנים לבני-זוג, אחד מעבר ל"קו הירוק", אחד מבפנים, להיות במשפחה אחת, ולא מכירים במשפחות האלה כמשפחות לכל דבר, ואפילו טיפול רפואי וביטוח רפואי אין לילדים האלה, כאשר אחד מבני-הזוג הוא מתוך מדינת ישראל והשני הוא מחוץ למדינת ישראל. וזה לא מחוץ למדינת ישראל, זה פלסטיני מהשטחים הכבושים.
אז על איזה דמוקרטיה יכולים לדבר עם דבר כזה, כאשר אנחנו חשים את זה יום-יום, איך מונעים מהאנשים האלה – ולבוא ולהגיד ולהטיף מוסר לכל העולם איך לעשות דמוקרטיות ואיך לסדר את הדמוקרטיה ולתפור את חליפת הדמוקרטיה לממדים הישראליים, אני חושב שזה דבר צבוע ביותר. תודה.
היו"ר מגלי והבה:
תודה לחבר הכנסת עפו אגבאריה. אני מזמין את חבר הכנסת אחמד טיבי. חבר הכנסת טיבי, בבקשה.
נסים זאב (ש"ס):
פעם אחת תדברו טוב על עם ישראל. פעם אחת. פעם אחת.
עפו אגבאריה (חד"ש):
מה?
נסים זאב (ש"ס):
פעם תדברו טוב על מדינת ישראל.
היו"ר מגלי והבה:
תודה, חבר הכנסת.
עפו אגבאריה (חד"ש):
כשתעשו טוב, אז גם זה יבוא.
נחמן שי (קדימה):
אנחנו עובדים על זה יפה. עובדים על זה.
עפו אגבאריה (חד"ש):
תעשה טוב, אז יהיה טוב.
גאלב מג'אדלה (העבודה):
זה שמגלים מאמץ, זה נכון, אבל עדיין לא הגענו להישגים.
נחמן שי (קדימה):
יש התקדמות.
היו"ר מגלי והבה:
בבקשה, אדוני.
אחמד טיבי (רע"ם-תע"ל):
אדוני היושב-ראש, אין ספק שמדובר בדוח חשוב בנושא חשוב. אני רוצה להתרכז יותר במעמד האשה הערבייה הפלסטינית, הן בתוך ישראל, הן בתוך השטחים הכבושים, אבל גם בעולם הערבי.
דוח הפיתוח והקִדמה שיצא לפני שנים מספר – לא הדוח האחרון של האו"ם – קבע שהפיגור בעולם הערבי נובע מהיעדר תעסוקה של נשים, שהן מחצית מהחברה בעולם הערבי, והדרתן והזנחתן. אין יותר נכון מכך, אדוני היושב-ראש. מדובר בירייה ברגל, של עולם של מדינות מתפתחות שביוזמתן מפסידות כוח עבודה מצוין.
מצד שני, כאשר אתה מביט על המעמד והיחס אל האשה הערבייה בישראל, אתה רואה שההדרה והאפליה היא כפולה ומכופלת. היא מופלית גם בשל העובדה שהיא אשה וגם בשל העובדה שהיא ערבייה. הצבת לוחצת משני הצדדים, ולכן המאבק הוא קשה יותר, האתגר הוא חזק יותר, המחסומים הם גבוהים יותר.
כאשר אתה משווה למשל, באופן כללי, משכורת של נשים בישראל – משכורת האשה בממוצע נמוכה ב-36% ממשכורתו של גבר, אף-על-פי שהחוק אוסר אפליה במשכורות בין גברים לנשים במשרות שוות. זאת ועוד, סטטיסטית נשים יותר משכילות מגברים במדינת ישראל, אך למרות זאת האפליה היא ברורה ומובהקת.
נכון, חוק ייצוג הולם לנשים גרם לשינוי חיובי ברור זה שנים רבות, לעומת חוק ייצוג הולם לערבים, שלא גרם לשינוי בנושא התעסוקה.
מוכרים לכולנו המקרים שבהם נשים מגיעות למחסומים, אדוני היושב-ראש, והן נאלצות לפעמים ללדת במחסום. היש יחס ברוטלי יותר מאשר למנוע מאשה הרה, הכורעת ללדת, לעבור את המחסום? לא מדובר במקרה אחד שהוא חריג, אלא בכמה מקרים. אין ספק שמדובר בהתעמרות.
נסים זאב (ש"ס):
– – – על האשה הזאת. כבר שמעתי לפני חודשיים על האשה הזאת. היא עוד לא ילדה עד עכשיו? היא עדיין במחסום? לא הבנתי. הוא כל פעם חוזר על האשה הזאת במחסום שעומדת ללדת. אני שואל אם היא ילדה או לא ילדה.
היו"ר מגלי והבה:
חבר הכנסת נסים זאב, אתה יכול לבקש הצעה אחרת ואתה יכול להביע את עמדתך.
אחמד טיבי (רע"ם-תע"ל):
יש לך בת, חבר הכנסת נסים זאב? היא נשואה? אני מקווה שכשהיא תיכנס להיריון או תהיה בהיריון היא תוכל להגיע לבית-חולים באופן חופשי בלי שמחסום יעצור אותה בדרך או ניידת משטרה. אני מקווה, גם בתור אדם, אבל גם בתור רופא.
עפו אגבאריה (חד"ש):
שחס וחלילה לא תהיה לידה במחסום.
היו"ר מגלי והבה:
תתחיל לסכם.
נסים זאב (ש"ס):
אני מקווה שקודם כול – – –
היו"ר מגלי והבה:
למה אתם מפריעים לחבר הכנסת טיבי?
נסים זאב (ש"ס):
אני מקווה – – – יעצור אותם. גם זה.
היו"ר מגלי והבה:
חבר הכנסת נסים. חבר הכנסת נסים.
אחמד טיבי (רע"ם-תע"ל):
גם. אני רוצה שהבת שלך, כשתכרע ללדת, תוכל להגיע לבית-חולים באופן חופשי. יש אמירה שהיא יותר הומנית מהאמירה הזאת?
היו"ר מגלי והבה:
לסיכום.
אחמד טיבי (רע"ם-תע"ל):
הנושא השני זה חוק האזרחות. אין עמותה של זכויות אדם, גוף לזכויות אדם באו"ם, מחוצה לו, שלא מותח ביקורת באופן המובהק ביותר על איסור איחוד משפחות. למעשה, ההתייחסות אל נישואים בין גבר לאשה פלסטינים משני עברי "הקו הירוק" כאל קונספירציה שצריך להיאבק בה – וכמובן היחס לנשים בבתי-הכלא, נשים פלסטיניות, נשים ערביות.
אני רוצה לדבר, ברשותך, אדוני היושב-ראש – – –
היו"ר מגלי והבה:
אין לך הרבה זמן, אלא לסכם.
אחמד טיבי (רע"ם-תע"ל):
בדיוק. אני אסיים.
היו"ר מגלי והבה:
משפט אחרון.
אחמד טיבי (רע"ם-תע"ל):
רצח נשים. רצח נשים באשר הוא הוא דבר נתעב, והוא נתעב יותר כאשר מצרפים אליו את המלה "כבוד", או את המלה "אהבה". אמרתי בעבר: אין כבוד ברצח, אין רומנטיקה ברצח, צריך לאסור את השימוש במלים האלה וצריך לאכוף את החוק והמניעה, כדי להשליט חוק וסדר ולמנוע מאנשים לחשוב שזה סוג מקל של קיפוח חיי נשים ורצח נשים. אני מודה לך, אדוני היושב-ראש.
היו"ר מגלי והבה:
תודה לחבר הכנסת אחמד טיבי. אני מזמין את חבר הכנסת גאלב מג'אדלה. ישיב לנו שר המשפטים, שנמצא כאן. בבקשה.
גאלב מג'אדלה (העבודה):
אדוני היושב-ראש, דוח האו"ם לביעור האפליה נגד נשים הוא קשה מאוד, הוא גם חשוב מאוד.
אני לא חושב שמדינה או חברה מתוקנת, דמוקרטית, שרוצים לחיות בה בכבוד, זקוקה לדוח של או"ם. על מה אנחנו מדברים? אנחנו מדברים על יותר מ-50% מהחברה. אנחנו מדברים על הגורם החשוב בחברה בבניית המשפחה, בחינוך החברה. אנחנו יודעים את האמת: האמא בבית ובעבודה היא זאת שבזכותה מייצרים חברה שראוי לחיות בה, בעזרת הגבר, בעזרת הבעל, בתמיכה שלו ובשיתופו. אנחנו לא זקוקים לדוח של האו"ם. אם אנחנו רוצים שיגדל כאן דור, חברה שראוי לחיות בה, שהאשה תהיה משולבת בעבודה, שהאשה תוכל למצות את היכולות שלה ולהיות גורם תורם בבניית החברה, חברה שראוי וכבוד לחיות בה, אנחנו לא זקוקים לדוח הזה. זה בנפשנו.
ואם יש דוח, אז לפחות שניקח אותו בשתי ידיים, ונפעל, אדוני השר – ואני יודע שאתה בעד נשים, בניגוד לנסים זאב, שאני מתרשם מהיותי כאן בכנסת, שפחות.
אורית זוארץ (קדימה):
זה לא נכון. אני חייבת לציין שהוא תומך בחקיקה מגדרית.
גאלב מג'אדלה (העבודה):
אני רוצה להרגיש את זה. עדיין לא מרגיש את זה.
לכן, אדוני היושב-ראש, אני מציע שנלך לקטגוריה השנייה – עד עכשיו דיברתי בכלל – קטגוריה של נשים פלסטיניות אזרחיות ישראל ופלסטיניות שהן תושבות השטחים הכבושים. גם שם, אם אנחנו רוצים להיות מדינה דמוקרטית, וגם – אני לא רוצה להגיד "להתרברב", אבל להתגאות ולומר: אנחנו דמוקרטיה שיודעת ליישם את הדמוקרטיה – הדוח הזה לא מתאים לנו. הוא לא מתאים לנו. אנחנו רוצים להסתכל בראי של עצמנו.
ולכן אני אומר לך, אדוני היושב-ראש, זהו אינטרס של החברה ושל המדינה שייקחו את הדוח הזה, ולא יחכו לדוח כזה, ויפעלו ויעשו למען ילדיהם, למען הדורות הבאים, למען נראה חברה שראוי לחיות בה בכבוד. תודה.
היו"ר מגלי והבה:
תודה לחבר הכנסת גאלב מג'אדלה. אני מזמין את שר המשפטים, השר יובל נאמן. נרשמו להצעה אחרת – חבר הכנסת דב חנין, אם יהיה כאן; אם לא – חברת הכנסת אורית זוארץ.
שר המשפטים יעקב נאמן:
אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, התבקשתי על-ידי סגן שר החוץ להעביר את עמדת משרד החוץ בנושא ההצעות לסדר-היום בעניין דוח ועדת האו"ם – – –
גאלב מג'אדלה (העבודה):
למה, אדוני השר, זה נושא קטן עליו?
היו"ר מגלי והבה:
חבר הכנסת מג'אדלה, אני עכשיו נרגעתי, בתור יושב-ראש, שעונה לי שר המשפטים יובל נאמן, ולא סגן שר החוץ – – –
שר המשפטים יעקב נאמן:
יעקב, יעקב נאמן. יובל נאמן היה שר.
היו"ר מגלי והבה:
למה אני כל הזמן אומר "יובל"? אני מתנצל, נכון. אני מדבר על השר יעקב נאמן. אני אומר לך: דעתנו נחה.
שר המשפטים יעקב נאמן:
– – – בעניין דוח ועדת האו"ם לאפליה נגד נשים. מדינת ישראל אישרה את האמנה בדבר ביעור כל צורות האפליה נגד נשים של האו"ם ב-1991. כחלק מהמחויבות שלנו כלפי האו"ם, ישראל נדרשת להציג כל חמש שנים דוח תקופתי על פעילויותיה בתחום, וכיצד מדינת ישראל מיישמת את המדיניות.
ביום י"ג שבט התשע"א, 18 בינואר 2011, משלחת בין-משרדית, שכללה נציגים ממשרד החוץ, משרד המשפטים, משרד הבריאות, משרד החינוך, הרשות לקידום מעמד האשה והצבא, ייצגה את הישגי ישראל בתחום חשוב זה בפני ועדת CEDAW בז'נבה. במהלך הדיון, שהתמקד במצבן של נשים בישראל וגם בנשים פלסטיניות, הועלו בין השאר גם שאלות לגבי מדיניות ישראל כלפי מהגרות עבודה. המשלחת הישראלית הציגה את מדיניות הממשלה, כפי שהועברה על-ידי משרד הפנים ומשרד התמ"ת, בפני הוועדה.
לעצם העניין, המדיניות של ישראל, שמבקשת ממהגרי עבודה לצאת מהארץ אחרי הולדת ילדים, נובעת מכך שישראל שואפת להביא מהגרי עבודה לתקופה קצרה בלבד ולא לעודד הגירתם לכאן לשהיית קבע. כידוע, למדינת ישראל יש מנגנונים אחרים כדי לקדם הגירה, בראש ובראשונה חוק השבות, והיא אינה מחפשת לעודד הגירה בקרב מהגרי עבודה. ועדת האו"ם העבירה ביקורת על המדיניות הזאת בדוח המסכם שלה, וגם לגבי נושאים אחרים.
ראוי לציין כי לצד הביקורת, ישראל גם זכתה לשבחים בשל הרצינות של המשלחת והרכבה הרב-סקטוריאלי, שהביאו לדו-שיח פורה בין המשלחת לבין הוועדה.
היו"ר מגלי והבה:
תודה לשר יעקב נאמן על התשובה. מה אדוני מציע?
שר המשפטים יעקב נאמן:
אפשר לדון בזה בוועדה. הנושא מספיק חשוב. הדגישו פה שאני בעד נשים. זה נכון – יש לי חמש בנות בבית.
היו"ר מגלי והבה:
תודה. יש לנו שתי עמדות נוספות. יש לנו חבר הכנסת חנין – בבקשה.
דב חנין (חד"ש):
אדוני היושב-ראש, אני מציע להעביר את הנושא לוועדה למעמד האשה להמשך בירור.
אדוני היושב-ראש, כשאנחנו מדברים על אפליה כנגד נשים בחברה הישראלית, אנחנו מדברים על הרבה מאוד ממדים. יש אפליה מגדרית, אבל ישנה אפליה שהיא אפליה מובנית, כאשר אנחנו, למשל, מסתכלים על סוגיה שהיא סוגיית מפתח, לא רק מבחינה חברתית אלא גם מבחינה כלכלית, כמו תעסוקת נשים ערביות – שאלה שיש לה משמעות מאוד גדולה בחברה הישראלית, חברתית וכלכלית ופוליטית ומכל בחינה שהיא. אנחנו מדברים לא רק על משהו מגדרי, ובוודאי לא רק על משהו תרבותי, אלא על שורת חסמים שמקשים על נשים לצאת לעבודה. כאשר ביישובים ערביים אין אזורי תעשייה, כאשר ביישובים ערביים אין מערכות מתקדמות של תחבורה ציבורית, אנשים תלויים ברכב הפרטי, איפה יצאו הנשים לעבוד? אין מקומות עבודה, אין אזורי תעסוקה, אין תחבורה ציבורית, אין מספיק מערכת של מעונות לטיפול בילדים, ולכן נשים לא יוצאות לעבודה. אחר כך מסתכלים בנתוני ה-OECD, ורואים שאי-העסקה של נשים ערביות היא אחד הנתונים שמושכים את כל הכלכלה הישראלית. לכן אני חושב שיש פה צורך בדיון מאוד מקיף בוועדה.
היו"ר מגלי והבה:
אני חושב שיש גם צורך, אדוני חבר הכנסת דב חנין, שתואיל בטובך ותשתתף אתנו בוועדת החקירה הפרלמנטרית, בראשות חבר הכנסת אחמד טיבי. דנים בנושאים האלה. אני חושב שהדיונים שאנחנו עושים, לטעמי, חבר הכנסת טיבי, עונים על חלק מהשאלות שהעלה חבר הכנסת דב חנין. נשמח שתהיה אתנו.
דב חנין (חד"ש):
אפשר לנסות.
היו"ר מגלי והבה:
אין ספק, ואני בטוח שאם תבוא, גם תוכל להועיל לנו. תודה. אני מזמין את חברת הכנסת אורית זוארץ, גם לה יש הצעה אחרת.
אורית זוארץ (קדימה):
כבוד היושב בראש, כבוד השר, חברי וחברותי חברי הכנסת, ההצעה שלי, להעביר את הסוגיה לוועדת חוץ וביטחון, מאחר שמדובר בסוגיה שנוגעת לדימוי של מדינת ישראל בעולם, להתייחסות ולשיפוט שלנו בעולם, וההתייחסות צריכה להיות מעמיקה, מעבר לעיסוק בסוגיית הנשים, אלא גם למעמד שלנו בזירה הבין-לאומית.
אותי אי-אפשר להאשים כמגינה על ראש הממשלה או על המדיניות שלו, אבל מדובר פה לפעמים במוסר כפול, גם של גורמים באו"ם ובזירה הבין-לאומית, שבאים ושופטים את מדינת ישראל לחומרה. כשאנחנו מדברים על מדינת ישראל שיש בה שכר מינימום ואוכפים את שכר המינימום, בנושא של פגיעה בזכויות אדם וזכויות עובדים זרים או מהגרי עבודה או פליטים – זו המדינה היחידה שיש בה מקלט למהגרי עבודה ופליטים שזכויות האדם שלהם נפגעו, "אטלס" ו"מעגן". זו המדינה היחידה שמטפלת בשיא הרצינות. זו המדינה היחידה שיש בה ועדה בראשות שר המשפטים, ועדת מנכ"לים שמשתתפים בה שבעה משרדי ממשלה, שמטפלים בסוגיה.
היו"ר מגלי והבה:
תודה.
אורית זוארץ (קדימה):
ולכן צריך ליצור איזון ומידתיות ולדון בזה בוועדת חוץ וביטחון.
היו"ר מגלי והבה:
תודה. כיוון שיש לנו שתי הצעות אחרות, הצעה של השר וגם של חברי הכנסת, לדון בוועדה, והוועדה שחבר הכנסת דב חנין ביקש היתה הוועדה למעמד האשה, ואת מדברת על ועדת חוץ וביטחון – אנחנו נצביע על העברה לוועדת הכנסת. מי שיהיה בעד – זה העברה לוועדת הכנסת, שם יוחלט באיזו ועדה משתי הוועדות שהוצעו יהיה הדיון.
אנחנו עוברים להצבעה. ועדת הכנסת היא זאת שתכריע באיזו ועדה זה יהיה.
הצבעה מס' 12
בעד ההצעה להעביר את הנושא לוועדה – 9
נגד – 1
נמנעים – אין
ההצעה להעביר את הנושא לוועדה שתקבע ועדת הכנסת נתקבלה.
היו"ר מגלי והבה:
תשעה בעד, אחד נגד. אם כך, אני קובע שההצעות לסדר-היום – דוח ועדת האו"ם לביעור האפליה נגד נשים – תועברנה לוועדת הכנסת, שם יוחלט אם הדיון יהיה בוועדה למעמד האשה או בוועדת חוץ וביטחון.