קטע מדברי הכנסת

הצעות לסדר-היום הכרזת סכסוך עבודה של העובדים הסוציאליים היו"ר מגלי והבה: אנחנו ממשיכים, חברי חברי הכנסת, בהצעות לסדר-היום: הכרזת סכסוך עבודה של העובדים הסוציאליים – הצעות מס' 5006, 5012, 5035, 5043, 5054 ו-5061. ישיב לנו ממלא-מקום שר הרווחה והשירותים החברתיים – מבחינתי, שר הרווחה בינתיים – משה כחלון. אני מזמין את ראשון המתדיינים, חבר הכנסת דב חנין – שלא נמצא כאן. אני מזמין את חבר הכנסת מסעוד גנאים; אתה ראשון המתדיינים. אחריו – חבר הכנסת יצחק וקנין, חבר הכנסת זבולון אורלב וחבר הכנסת משה גפני. מה שאני רוצה להגיד עד שיגיע אדוני חבר הכנסת גנאים – וזה לנו, לנשיאות – שחברי כנסת שנרשמים להצעה לסדר-היום, ומגיע שר מכובד לענות להם, שיואילו בטובם ויהיו נוכחים גם בזמן ההצעה לסדר-היום שלהם. אני מניח שזמנו של השר מאוד יקר – כדי שלא לבזבז אותו בשביל אלה שנרשמים ולא באים. אנחנו נעלה את זה ביחד בנשיאות. תודה. חבר הכנסת גנאים, בבקשה. מסעוד גנאים (רע"ם-תע"ל): אדוני היושב-ראש, תודה, חברי חברי הכנסת, כבוד השר, השרים, האמת היא שהעובדים הסוציאליים מנהלים מאבק הישרדות כבר מזמן, ועד היום הממשלה אטומה לזעקתם ומסרבת להבין. לצערי הרב, מבינים רק כסף, אבל מסרבים להבין שמדובר באנשים העומדים בפתח, בחזית, לתמיכה ולעזרה לכל אלה הזקוקים והחלשים, והאמת, לכל אלה שהרבה פעמים הם נפגעי המדיניות הכלכלית-חברתית של הממשלה עצמה. אדוני היושב-ראש, כולנו אולי ראינו היום בעיתונים השונים את תנאי חייהם של כמה מהעובדים הסוציאליים, שהם נאלצים לעבוד בעבודות אחרות, אפילו אחת מהם עובדת בשטיפת חדרי מדרגות. קריאה: ספונג'ה. מסעוד גנאים (רע"ם-תע"ל): אז אי-אפשר לשלוח את האנשים האלה להיות חוד החנית ולפתור את הבעיות ולטפל באנשים הזקוקים, החלשים, מכל הסוגים, בלי לתמוך בהם, בלי לתמוך אותם, בלי לצייד אותם במינימום במערכה הזו. זו מערכה יומיומית, והם משלמים מחיר. אי-אפשר לעזוב אותם ככה – תלכו, תטפלו בכל אלה הזקוקים, החלשים, ובסוף יצא שהם עצמם זקוקים לעזרה. אז המינימום הוא שכר מכובד. שכר מכובד. אי-אפשר, ויש הרבה דוגמאות. יש עובדים סוציאליים שיש להם שש שנות ותק, והם משתכרים רק 5,000 שקלים; חמש שנים – 4,500 שקלים. זה שכר מאוד נמוך. ועוד פעם – השכר המכובד שאני מתכוון אליו הוא שיש בו הערכה. הערכה, הערכה לעבודת הקודש שהם עושים יום-יום. אז איך אפשר לעבוד בעבודה – וכולנו מכירים את עבודתם של העובדים הסוציאליים – שיש בה הרבה פעמים איום על חייהם, כאשר רובם יש איומים על חייהם, לפעמים איומים ברצח, איומים באלימות, והיינו עדים לפני זמן מה לתקיפות על עובדים סוציאליים. יש כאלה ששילמו בחייהם – מאלה שטיפלו בהם. אז אי-אפשר היום לבוא – תבוא הממשלה ולא תשמע את זעקתם ולא תיענה לבקשתם שהיא בקשה מאוד פשוטה: אנחנו רוצים להשתכר משכורת שהיא מכובדת, שהמדינה והממשלה יביעו באמצעות השכר הזה את הערכתן לאלה שבאמת עושים עבודת קודש. אם היום נאלץ אותם באמת לעסוק בעבודות אחרות כדי להתפרנס, אני חושב שזה זלזול באנשים האלה, שהם חוד החנית והם בראש החזית לעזור לנזקקים ולחלשים. תודה. היו"ר אורי מקלב: תודה רבה לחבר הכנסת גנאים. חבר הכנסת זבולון אורלב, בבקשה. זבולון אורלב (הבית היהודי): אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, קודם כול זו הפעם הראשונה שאני מדבר על הדוכן הנכבד כאשר שר הרווחה נמצא פה. אז זו הזדמנות להעביר את המקל משר רווחה לשר רווחה דרך שר הרווחה שהיה באמצע, ולאחל לך הצלחה רבה, ומי כמוני יודע מה מצפה לך ואיזו משימה נכבדה לקחת על עצמך. שיהיה לך בהצלחה – עם כל הלב. ראשית כול, זו הזדמנות מצוינת להוקיר מאוד את העובדים הסוציאליים, שבדרך כלל עושים עבודה נחבאת אל הכלים ולא עומדים בחלון הראווה של החברה הישראלית, והזדמנות להעריך מאוד את עבודתם ואת תרומתם. צריך לזכור שכמה אלפי אנשים, לא אלפים רבים, מטפלים בשכבות הנמוכות, בבעיות האנושיות והחברתיות הקשות ביותר; שצריך להיות בעל אישיות מיוחדת, בעל מידות תרומיות, להסכים ולהירתם למשימות הקשות האלה, של הטיפול האישי, הטיפול האנושי והטיפול הקהילתי באנשים עם הבעיות החמורות ביותר, הקשות ביותר, בכל המובנים ובכל ההיבטים, בכל הקשיים האפשריים. לצערי, המכה הגדולה של פער השכר במדינת ישראל – וכידוע אנחנו שיאני העולם באותו פער שכר – גם זה מפיל חללים בקרב אותם העובדים החשובים, אותם העובדים הסוציאליים; שכר שבוודאי הוא משפיל, בוודאי הוא שכר מביש, בוודאי הוא שכר שאין לו שום קשר למאמץ, לכשרונות, ליכולת, לגודל המשימה שהעובדים הסוציאליים נענים לה. אדוני השר, אני זוכר שהייתי במשרד החינוך גם מנכ"ל; תמיד אמרו לנו שאי-אפשר להוסיף שכר למורים כי כל 1% שכר, אז זה היה 130 מיליון שקל – כי יש 120,000 מורים. היום, אגב, לדעתי זה כבר סדר-גודל של 200 מיליון, כל 1% שכר. העובדים הסוציאליים, יש להם יתרון: זו לא קבוצה ענקית, זו לא קבוצה גדולה. זו קבוצה יחסית מוגדרת, ואני חושב שאם תצליח במשימה הזו אתה עושה פעולה מאוד חשובה לחיזוקה של החברה הישראלית. חיזוקם של העובדים הסוציאליים זה חיזוק החברה הישראלית, כי הם אלה שמטפלים בשכבות החלשות ביותר. אני יודע, ואינני תמים לחשוב שקל לשכנע את האוצר ואת הממונה על השכר, והשלכות רוחב, והסכם שכר – ולכן אני גם מציע שההידברות תהיה גם עם ההסתדרות וגם עם המעסיקים, לנסות להפריד את העובדים הסוציאליים מכל מה שקורה בתוך המשק, כי אני מאמין שגם ההסתדרות וגם המעסיקים – אף-על-פי שכולנו קשורים בהסכם קיבוצי שלכאורה אי-אפשר לחרוג ממנו – אני מאמין שבנתונים הקשים של החברה בישראל, של שיעורי העוני, של הפערים בשכר, יש סיכוי שתצליח לשכנע את כל הגורמים לנסות להפריד. ברגע שניתן יהיה להפריד את השכר, לדעתי הדרך תהיה סלולה, כדי להגדיל את השכר ולהגדיר את המשימות שלהם. צריך גם לזכור, אדוני השר, ואני בטוח שאתה כבר יודע את זה – מספיק להיות יום אחד במשרד הרווחה כדי לדעת – שהעובדים הסוציאליים נתונים גם תחת עומס אישי קשה מאוד. יש לנו מחסור בעובדים סוציאליים, יש מחסור בקציני מבחן, יש מחסור בחוקרי ילדים. כמעט בכל דבר יש מחסור. אבל הואיל ויש להם תכונות אישיות מאוד תרומיות, הם לוקחים על עצמם משימות. ואז עובד סוציאלי, אם הוא צריך לטפל ב-150 תיקים, הוא יטפל במקום זה ב-300 תיקים. נדמה לי שאני גם אומר מספרים שהם לא רחוקים מהמציאות, אם זיכרוני אינו מטעני. ואותו הדבר חוקרי ילדים וכדומה. לכן אני חושב שניתן יהיה – מוכרחים למצוא פתרון לבעיה הזו, ואני בטוח שבבית הזה תמצא תמיכה מאוד רחבה, וככל שתשכיל לגייס אותנו, גם בתוך הקואליציה, אני חושב שתוכל למצוא פתרון, ואני מאחל לך הצלחה. היו"ר אורי מקלב: תודה רבה לחבר הכנסת אורלב. חבר הכנסת דב חנין הוא אחרון הדוברים. אחרי כן ישיב שר הרווחה והתקשורת. דב חנין (חד"ש): אדוני היושב-ראש, אדוני השר, עמיתי חברי הכנסת, מכל המאבקים החברתיים, מאבקי העובדים שמתנהלים בישראל, אין מאבק מוצדק יותר מאשר מאבק העובדים הסוציאליים. ואם מישהו מאתנו היה צריך הוכחה או המחשה למידת הצדק שבמאבק הזה, הוא יכול לפתוח היום את דפי העיתון "ידיעות אחרונות" ולראות את סיפורה של מיה חזקאל מרעננה, עובדת סוציאלית שיודעת מתי היא מתחילה את יום העבודה שלה אבל לא יודעת מתי היא תסיים אותו, כי היא עובדת בלא פחות משבעה מקומות עבודה, 72 שעות בשבוע. בסוף החודש היא מביאה הביתה 6,500 שקל. יש לנו פה סיפורים קשים נוספים קשים על נ', שעובדת כעובדת סוציאלית במרכז רפואי גדול בתל-אביב ומנקה מדרגות כהשלמת הכנסה; על שירה שטראוס-הראל, עובדת סוציאלית שמטפלת בניצולי שואה, אבל היא צריכה להשלים הכנסה כמדריכת התעמלות אירובית ושחקנית בפרסומת. אדוני היושב-ראש, כל עובד סוציאלי שלישי צריך השלמת הכנסה לשכר מינימום. עובד סוציאלי מתחיל, ללא שנות ותק, מקבל בממוצע במשך עשר שנות עבודתו הראשונות השלמת הכנסה לשכר המינימום, גם אם הוא יצבור שעות השתלמות רבות ויתקדם בדרגות. שכר העובדות הסוציאליות לא עודכן מזה 17 שנה. לעובדת מתחילה השכר עומד, אדוני היושב-ראש, על המספר 2,299 שקלים. המשמעות היא שגם לאחר התקדמות בסולם הוותק והדרגות העובדת תיאלץ לקבל השלמת הכנסה ולהתקיים משכר מינימום, שעומד היום על 3,850 שקל. אפיקי הקידום גם הם מאוד מוגבלים: אחרי 40 שנות ותק השכר הממוצע עומד על 5,458 שקלים; אחרי 40 שנות ותק. שכר זה לא תואם את ההשכלה, לא תואם את ההכשרה המקצועית ובוודאי לא תואם את העבודה היומיומית המאומצת של העובדות הסוציאליות בשטח. המאבק של העובדות הסוציאליות דורש להעלות את השכר ולהצמיד אותו למדד, ליצור הסכם קיבוצי חדש, המבוסס על טבלה הוגנת ומכבדת, וכמובן – לבטל את הפערים הקיימים היום בין מגזרים שונים של עובדות סוציאליות. כשאני מדבר על הפערים בין סוגים של עובדות סוציאליות אני מדבר על תהליכי ההפרטה, שהובילו בעצם להעברת חלקים משמעותיים מהשירותים החברתיים בישראל לידי חברות ועמותות פרטיות. תחת כותרת של יעילות, הממשלה הלכה והתנערה מהאחריות שלה לבעיות חברתיות, ובעצם העבירה מערכת חברתית מובהקת לפרמטרים פרטיים ולטיפול על-ידי גורמים פרטיים. לפי הנתונים שבידי, 75% מהעובדות הסוציאליות שיוצאות לשוק מועסקות על-ידי גורמים פרטיים, רובן ללא הגנה חוקית על שכרן או על תנאי העסקתן. כדי לזכות במכרזים אותן עמותות וחברות פרטיות מוזילות עלויות גם במחיר של פגיעה בתנאי ההעסקה, ובמקרים רבים גם על חשבון השירותים שנותנים. מצד אחד, מספרם של האנשים החיים בעוני במדינת ישראל הולך וגדל. אין שינוי משמעותי במספר התקנים המוצעים לעובדות סוציאליות. זה גורם לכך שהנטל, שהעומס על העובדות האלה הולך וגדל. מהצד השני, השכר והתנאים נשארים מוקפאים, ובעצם בפועל, באופן ריאלי, הולכים ומידרדרים. צריך לזכור שברמה החברתית, לעבודת המניעה ולהתערבות הטיפולית של העובדים הסוציאליים יש חשיבות גדולה בהתמודדות ראשונית עם היווצרות הבעיה. כאשר ההתערבות הראשונית לקויה, הבעיה מחמירה, ואז נוצר צורך בטיפול אינטנסיבי יותר. זאת אומרת, חוסר ההשקעה מצד המדינה בשלבים הראשונים בסופו של דבר עולה לנו יותר, גם במחירים אנושיים וגם במחירים כלכליים. לכן, אדוני השר, אתה ומשרדך צריכים להתייצב לצד העובדים הסוציאליים ולדרוש מהאוצר להגן על הקבוצה הזאת. צריך צו הרחבה שיחיל את ההסכם הקיבוצי על כלל העוסקים והעוסקות במקצוע הזה. צריך להגביר את הפיקוח, האכיפה והענישה על עמותות שמעסיקות באופן שאיננו עומד בחוקי העבודה. צריך לעודד הקמה של ועדי עובדים בעמותות של עובדים סוציאליים. צריך לחזק את המעמד של המועצה לעבודה סוציאלית – הגוף המקצועי העליון של התחום – וצריך להגביר את המעורבות שלה בתחום הפיקוח וקביעת הסטנדרטים לרמת השירות. אדוני שר הרווחה, אני יודע שאתה רגיש לנושאים חברתיים. המבחן החשוב הראשון שלך הוא המבחן של ההתמודדות עם המאבק הזה, המוצדק כל כך, של העובדים הסוציאליים והעובדות הסוציאליות. תודה רבה. היו"ר אורי מקלב: תודה רבה לחבר הכנסת דב חנין. ממלא-מקום שר הרווחה והשירותים החברתיים, השר משה כחלון, בבקשה. ממלא-מקום שר הרווחה והשירותים החברתיים משה כחלון: אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, המציעים, חבר הכנסת דב חנין, חבר הכנסת גנאים, חבר הכנסת אורלב, שר הרווחה לשעבר, יש פה שני שרים לשעבר שמציעים – גם חבר הכנסת הרצוג, אבל הוא לא באולם. אני כמובן מזדהה, מכבד, מעריך את עבודת העובדים הסוציאליים. למעשה הם 90% נשים, חבר הכנסת חנין, אז אולי כדאי להגיד עובדות סוציאליות, כי הן הרוב, אלא אם כן יש משהו אחר. מדובר באמת באנשים שמה אני אגיד לך? צריכה להיות נשמה של עובד סוציאלי. לא כל אחד יכול להיות עובד סוציאלי. אולי כל אחד יכול להיות עובד סוציאלי, אבל לא כל אחד יכול להיות עובד סוציאלי טוב. אם אין לך הנשמה של עובד סוציאלי, את האיברים של עובד סוציאלי, את הרוח של עובד סוציאלי, אתה לא יכול להיות. לכן, אני מקבל את הדברים שלכם, שיש בהם סוג של אמירה של תחריגו אותם, הם משהו מיוחד. הם באמת משהו מיוחד, גם חבר הכנסת גנאים דיבר על זה, גם חבר הכנסת אורלב וגם חבר הכנסת חנין. הם אנשים מיוחדים, ואנחנו צריכים לשמור עליהם. ואנחנו עושים את זה. אנחנו עושים את זה. הסיפור של נ', שהתפרסם היום ב"ידיעות" – צריך להבין שמדובר בעובדת עם ותק של שש שנים, שנאלצת להשלים הכנסה בעבודת ניקיון, שזה דבר לא הגיוני. מישהי עם תואר, עם ותק של שש שנים, מקצוע אקדמי, קודם כול לא צריך להשלים הכנסה בכלל. צריך שתהיה לו הכנסה מכובדת, מקום עבודה אחד, ושיהיה לו גם פנאי, והוא יכול גם להגיע ב-16:00, 17:00 הביתה וליהנות גם מתרבות פנאי ומהמשפחה, ולא להגיע הביתה וללכת לשטוף רצפות. אני לא חושב שזה מה שהחברה שלנו רוצה, אני לא חושב שזה מה שאנחנו רוצים, ואני לא חושב שזה דבר בריא. לעצם העניין. ברגע שנכנסתי לתפקיד, הפגישה הראשונה שלי היתה עם מר איציק פרי, יושב-ראש איגוד העובדים הסוציאליים. זו היתה הפגישה הראשונה שלי. אני חייב, בשביל הגילוי הנאות, לפני שהייתי שר, גם במסגרת חברות בוועדת העבודה והרווחה עסקנו בזה, וגם פה דיברתי לא פעם על הנושא הזה ועל החשיבות של העובדים הסוציאליים. אז נפגשתי אתו ושמענו על הבעיות. יש כרגע משא-ומתן – אני לא יכול לומר מתקדם, אבל יש משא-ומתן עם האוצר. אני חייב לומר שהאוצר מבין את העניין, מבין שצריך להיות פתרון. כמו כל דבר בחיים יש פערים, אבל התפקיד שלנו זה להכריע, התפקיד שלנו זה לצמצם פערים. אנחנו מדברים על מענה ל-15,000 עובדים סוציאליים. מה שקורה, שיש הרבה מאוד עובדים סוציאליים שנמצאים בעמותות, עובדים בעמותות פרטיות ועמותות ציבוריות. על מנת לפתור להם את הבעיה ולצמצם להם את הפערים – והבעיה היא שהעובדים הסוציאליים שעובדים בעמותות משתכרים שכר הרבה יותר נמוך. הבקשה העיקרית של איגוד העובדים הסוציאליים זה להביא אותם לאותו מצב של עובדי מדינה, עובדים במגזר הציבורי. אנחנו כרגע אוספים את הנתונים. אין לנו הנתונים, אין לאף אחד את הנתונים. כמה יש? איפה הם נמצאים? כמה הם משתכרים? רוב העובדים הסוציאליים, חלק גדול מהעובדים הסוציאליים עובדים בחלקיות משרה, לכן זה עוד יותר מסבך את החיים. אבל אנחנו לא עמדנו בצד ואמרנו: רבותי, תביאו לנו ואז נדבר. המשרד שלי העמיד לרשותם נציג בכיר מכוח-האדם שלנו ועוד אדם מהמגזר הפרטי שמתמחה בנושא כוח-אדם על מנת שיאספו את הנתונים וינסו להביא לנו את הפערים, איפה הבעיות האמיתיות, וכמובן, אני התחייבתי ללכת אתם לאוצר ולפתור את זה שם. אם לא, אני אלווה אותם לראש הממשלה, אם צריך, ואנחנו נפתור את זה. אתמול בבוקר נפגשתי שוב עם איציק פרי, יושב-ראש האיגוד – ראיתי שהעסק לא מתקדם – ועם מר ניסנקורן, שהוא יושב-ראש האגף לאיגוד מקצועי בהסתדרות, וסיכמנו שבימים הקרובים הם יעבירו אלינו את הנתונים, את הבעיות, כדי שנוכל באמת לתת מענה לסיפור הזה. העובדים הסוציאליים, כשנכנסתי למשרד אמרו לי שהשם שלהם זה "לוחמי הרווחה". כנראה כל משרד יש לו הלוחמים שלו. אני מקבל את זה, אף שזו טרמינולוגיה של לוחמים, אבל בסדר, הם באמת כאלה, אנשים שבחזית. אנחנו מאוד מעריכים אותם. הם הליבה של משרד הרווחה, הם הליבה של הרווחה בכלל במדינת ישראל. יש לנו רצון עז לפתור את העניין. אני מאמין שבעזרת השם יהיו לנו הנתונים, נשמע את הפערים, נשמע מה המספרים. אנחנו גם נוכל לפתור את עניין האחוזים, כי יש קצת מחלוקת על התוספות שהם מבקשים – וזה לא הרבה, הפערים לא גדולים. אבל העיקר באמת לטפל באנשים שנמצאים בשטח, יכול להיות באיזה מושב או בכפר בגליל, או באיזה יישוב שהוא פשוט לא במרכז, אז אתה לא יודע עליהם, והם מועסקים לפעמים בתת-תנאים, האנשים האלה. אנחנו מעוניינים לטפל בהם ואנחנו גם נטפל בהם. אני מציע, חברי המציעים, אולי נעביר את זה לוועדת העבודה והרווחה, לא לשם דיון אלא לשם מעקב, ואז, אם נצטרך שם עזרה, אני אוכל לקבל את העזרה של חברי הכנסת מול האוצר – למרות שהאוצר הם בסדר, אתם אין בעיות אף פעם; אם יהיו. דב חנין (חד"ש): מצב תיאורטי. זבולון אורלב (הבית היהודי): אם האוצר לא יסכים. ממלא-מקום שר הרווחה והשירותים החברתיים משה כחלון: אם האוצר יחרוג ממנהגו להיות נדיב ועם לב פתוח, אז חברי הכנסת יסייעו בידנו ללחוץ קצת ולהביא תוצאות. רחל אדטו (קדימה): אתה רוצה לחתום את זה בזמן? להגיד שבתוך חודש – – – ממלא-מקום שר הרווחה והשירותים החברתיים משה כחלון: לא, אני לא יודע, אני חושב שזה מגיע באופן טבעי, אבל אנחנו מטפלים בזה. תודה רבה. היו"ר אורי מקלב: תודה רבה לך, אדוני השר. אם כך, כולנו נסכים שאולי נגלה את האוצר. הצבעה: מי שבעד – זה בעד דיון בוועדה. מי שנגד – מבקש להוריד את זה ולהסיר את זה מסדר-היום. הצבעה מס' 14 בעד ההצעה להעביר את הנושא לוועדה – 9 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הנושא לוועדת העבודה, הרווחה והבריאות נתקבלה. היו"ר אורי מקלב: בעד – 9, אין מתנגדים, אין נמנעים. לפיכך, אני קובע שההצעה לסדר-היום בנושא הכרזת סכסוך העבודה של העובדים הסוציאליים תידון בוועדת העבודה והרווחה. נעבור להצעה הבאה לסדר-היום.