קטע מדברי הכנסת

הצעה לסדר-היום הוצאת צו מעצר נגד רב באופן שנותן תחושה של רדיפה היו"ר אורי מקלב: אנחנו נעבור להצעה האחרונה לסדר-היום, מס' 5044, של חבר הכנסת נסים זאב: הוצאת צו מעצר נגד רב באופן שנותן תחושה של רדיפה. כפי שידוע לך ודאי, אדוני, זה ללא תשובת שר. בבקשה, אדוני, הצעה רגילה לסדר-היום – עשר דקות. נסים זאב (ש"ס): אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, הדבר המוזר ביותר, כאשר הוצא צו מעצר נגד הרב דב ליאור, מרבני יש"ע – על מה בכלל יצא הצו? נתן איזו המלצה לספר שמישהו אחר כתב אותו, הרב יצחק שפירא, ספר "תורת המלך". והרב דב ליאור בעצם סירב להגיע לחקירת המשטרה מכיוון שהוא חושב שכל ניסיון ההפחדה כנגד רבני ישראל – בעצם הוא מייצג את רבני ישראל ולא את עצמו בלבד, והוא ראה בזה פגיעה קשה בתורת ישראל, כאשר חופש הביטוי קיים, ודאי כאשר מישהו כותב בספר. ולדעתי, אם כבר רוצים להתייחס לספרים, אז בואו ניקח את ספר התורה שלנו וגם נוכל לייחס אותו, כאילו מדובר כאן באיזו הסתה נגד גויים ונגד עמים, כל אחד יחשוב לפרש את זה איך שהוא רוצה. אנחנו באמת לא עוסקים בהסתה האמיתית, היומיומית שלנו: מה שקורה בצד השני של המתרס. ואני רוצה לומר לכם במקצת ועל קצה המזלג, הדרשות שאנחנו שומעים בטלוויזיה הפלסטינית – הרי כל חבר כנסת פה קודם כול אומר: אני פלסטיני ישראלי. הוא קודם כול מזדהה כחלק מהאומה הפלסטינית. זאת זכותו. אבל בואו נאמר ונדע מה הפלסטיני באמת חושב על העם היהודי, איך הוא מתייחס אלינו בכלל, והאם באמת אנחנו מתייחסים לכל נאום כזה או לכל דרשה של הסתה מהצד השני. היהודים הם אויבי אללה, והנביא אומר: תהרגו את היהודים. הנוסח הוא כזה, הדרשה קוראת לרצח-עם של היהודים, בטלוויזיה הפלסטינית: הו מוסלמים, היהודים הם היהודים. היהודים הם היהודים. גם אם החמורים יפסיקו לנעור, הכלבים יפסיקו לנבוח, הזאבים – לילל והנחשים – להכיש, היהודים לא יפסיקו להיות עוינים למוסלמים. ולכן הנביא אומר: תילחמו ביהודים, תהרגו בהם. אנחנו נמשיך ונראה איש דת אחר אומר: לא יישאר ציוני או יהודי אחד על האדמה. יגיע הרגע, בעזרת אללה, שבו יוחרב רכושם, שבו יושמדו בניהם ולא יישאר יהודי או ציוני על האדמה הזאת. תראו מה מדברים בשם הקוראן – לכלות את היהודים. איש דת פלסטיני אומר: הברכה של פלסטין קשורה לחיסול מרכז השחיתות העולמית, שהם היהודים. ראש הנחש, כאשר ייכרת, ראש הנחש של השחיתות העולמית, כאן בפלסטין, וכאשר ייכרתו הזרועות היהודיות בכל העולם, אז תבוא הברכה האמיתית בחיסול היהודים. יש להרוג את היהודים, וכל ההסכמים, אל תראו בהם, אלא ההסכמים הם זמניים בלבד. אני יכול להקריא פה עוד, אולי, קטעים של איך מלמדים לא רחוק מכאן, בצור-באהר – פה, בירושלים, אדוני היושב-ראש – לשיר שיר, חיברו שיר חדש: שיישפך מאתנו הדם. אני אקרא קטע קטן מהשיר. ילדים צעירים שרים בכיתה: בדרכו של אללה אנחנו הולכים, מתוך שאיפה להניף את הדגל, שתחזור התפארת אל דת האסלאם, שיישפך מאתנו הדם, כל זה כדי להרוג יהודים. או אמו של שהיד אחר אומרת: כל אם צריכה להקריב את ילדיה למען פלסטין. תראה, אדוני היושב-ראש, במה אנחנו עוסקים. יש פה שנאת ישראל כל כך קשה, ואנחנו מחפשים רב שאולי נתן איזו הסכמה על איזה ספר שאף אחד, לא יודע אם קרא אותו או הסתכל עליו, ובמקום באמת לנסות ולבער את ההסתה פה במדינת ישראל, אנחנו שומעים פה את חברי הכנסת הערבים, באיזו שנאה יוקדת מדברים יום-יום נגד מדינת ישראל, נגד עם ישראל, איך הם מציירים אותנו בעולם כולו. ואנחנו אומרים: כן, זו זכותם הלגיטימית, זה באמת חופש הביטוי, זה זכותו של כל חבר פרלמנט לדבר איך שהוא רוצה. וכאשר רב בישראל מתייחס להלכה, וכי יש כוונה באמת – מישהו פעם, בגלל איזה חיבור או איזו הסכמה ראינו יהודי שקם והרג ערבי בכלל? הרי אם היו מקרים באמת של רצח, של אינתיפאדה, זה הם שבאו לרצוח אותנו; הם שרוצחים אנשים ונשים וטף בלי רחמים. אלה השהידים, שהם המחבלים, שהם מקור הגאווה עבור הפלסטינים. לא מזמן, כאשר נהרג פלסטיני על-ידי צה"ל בזמן שניסה להניח מטען ליד גדר הביטחון בחלק הדרומי של רצועת-עזה, אז מה בעצם משפחתו אמרה? היום הוא חתן, היום אני השמעתי צהלולי שמחה. הוא חתן. הרבה זמן רצה להיות שהיד. כשאמרתי לו: תמצא עבודה, הוא אמר לי: אני רוצה להיות שהיד. אלה הסכנה לעם ישראל. כשהם מכריזים: הרוג יהודי ותגיע לגן-עדן. חיסול היהודים הוא טוב לאנושות. תחיית המתים, לפי האסלאם, מותנית בהרג יהודים על-ידי המוסלמים. אדוני היושב-ראש, על מה אנחנו מדברים? היהודים יישרפו בשואה אחרת. אם אני רק אקרא את הכותרות – יכלה הזמן והמה לא יכלו: בביר-זית 80% מהפלסטינים מסכימים לכריתת ידיים כעונש על גנבה; 50% חשבו כי יש לבצע צורת ענישה באופן מיידי. כלומר, אנחנו רואים שהאסלאמיזציה הולכת וחודרת, ותהליך האסלאמיזציה הפלסטינית כולל את התפיסה שהאסלאם מצוי במלחמה עם היהודים ועם ישראל, והיהודים הם אויבי אללה. ואנשי דת וחינוך מחנכים אותם: תחזרו על המסורת האסלאמית. ותראו מה המסורת שלהם אומרת: תחיית המתים, לפי דת האסלאם, מותנית בהשמדת היהודים. כך, רצח היהודים הופך בפועל לתנאי מקדים להגשמה האידיאלית האסלאמית. בדומה לכך, השמדת ישראל מוצגת כמחויבות אסלאמית נטולת פשרות. ישראל הוקמה על אדמת ווקף אסלאמית קדושה, יש לשחררה למען אללה. ובוא נמשיך הלאה: הצגת יהודים – חיות ותת-אנשים. אנחנו הולכים לעשות שלום עם הרשות הפלסטינית, והמנהיגים בכלי התקשורת משתמשים בעקביות בדימויים של בעלי-חיים כדי לתאר את היהודים והישראלים. הצגת היהודים כבעלי-חיים וכתת-אדם משחקת תפקיד בעידוד החברה הפלסטינית לשנאה ולרצח יהודים. אנחנו יודעים, למשל, שבתפילה ובדרשות יום השישי, כאשר הם אומרים שהיהודים הם בני הקופים והחזירים, משחיתים את מסגד אל-אקצא, יהודים הם קופים וחזירים, אללה הפך את היהודים לקופים וחזירים – זו עוד דרשה ברשות הפלסטינית. הישראלים הם כלבים. אם אמנה, אדוני היושב-ראש, את הדמוניזציה של ישראל והיהודים, כפי שהם מגדירים את זה, מאז הקמתה נוקטת הרשות הפלסטינית מדיניות של החדרת שנאת היהודים, שנאת ישראל, בקרב החברה הפלסטינית, תוך שימוש בכלי התקשורת, מערכת החינוך שלהם, המוסדות התרבותיים שבשליטתה של הרשות. הרשות הפלסטינית מקדמת שנאה דתית, דברי שטנה, עלילות, קונספירציה וכו' – אלה נועדו להציג את הישראלים היהודים כמי שמהווים איום על הפלסטינים, על הערבים ועל האנושות כולה. מסע תעמולה, שכנגד הישראלים מראים את פיגועי ההתאבדות, מציגים אותם כגיבורים, כמנצחים, ולא בכדי ראינו את התופעה המבישה ביותר, כאשר שר המשפטים של ירדן אמר רק לפני יומיים, שהגיבור – הרוצח, שרצח שבע ילדות קטנות מבית-שמש – ראוי להיות, להכתיר אותו כגיבור פלסטיני. לכן, אני אומר: אנחנו נמצאים במסע של השמצות, של קיטורים, של שנאה נגד ישראל. אנחנו מחפשים איזו חתימה, שאולי מישהו כתב או חתם באיזה ספר, שאין לזה שום משמעות מבחינת המדיניות של מדינת ישראל, אין לזה שום השפעה על אף אחד, לא נעשה בזה שום דבר. ואם אנחנו באמת רוצים חופש ביטוי, אנחנו צריכים להתייחס לזה שווה בשווה, ולא לעשות פה איפה ואיפה. היו"ר אורי מקלב: תודה רבה לחבר הכנסת נסים זאב. אין הצעה אחרת. ההצבעה היא: מי שבעד – בעד דיון במליאה, ומי שנגד – הוא בעד הסרה מסדר-היום. אדוני מסתפק בדבריו, או הוא מעוניין שההצעה הזאת תידון במליאה? נסים זאב (ש"ס): בסדר. כשיהיו שוב דברי הסתה – – – היו"ר אורי מקלב: אתה מסתפק בדבריך? נסים זאב (ש"ס): אני חושב שזה מספיק. היו"ר אורי מקלב: אנחנו מודים לך על הדברים.