קטע מדברי הכנסת

הצעה לסדר-היום כוונת ראש עיריית ירושלים שלא לקיים דיוני תקציב היו"ר גאלב מג'אדלה: אנחנו עוברים לנושא הבא בסדר-היום, של חבר הכנסת אורי מקלב. נמצא? לצערי, חבר הכנסת אורי מקלב, סגן יושב-ראש הכנסת, לא נמצא, אז אנחנו עוברים לנושא הבא: התוכנית לבניית 13 יחידות דיור בשכונת שיח'-ג'ראח. ראשון – – – נסים זאב (ש"ס): הגיע מקלב. היו"ר גאלב מג'אדלה: חבר הכנסת מקלב, הגעת? בבקשה. אורי מקלב (יהדות התורה): יש מישהו קודם? היו"ר גאלב מג'אדלה: אתה הראשון והאחרון. כוונת ראש עיריית ירושלים שלא לקיים דיוני תקציב – הצעות לסדר-היום מס' 4378, 4431, 4448. חבר הכנסת אורי מקלב, סגן יושב-ראש הכנסת, יבוא ויעלה ויציג את הנושא. בבקשה. לפי מה שרשום לי כאן, שר הפנים, חבר הכנסת הרב אלי ישי, הסמיך את השר בני בגין להשיב במקומו. בבקשה, חבר הכנסת מקלב. אורי מקלב (יהדות התורה): אדוני היושב-ראש, תודה רבה לך, כבוד השר, חברי חברי הכנסת, אני אגיד בצורה שקופה: אני יושב בנשיאות הכנסת על-יד סגן מזכיר הכנסת. סגן מזכיר הכנסת אומר לי – תשמע, יש גבול, כמה אפשר לדחות הצעה דחופה לסדר-היום, שהיא כבר נדחית פעם חמישית, ופעם חמישית מגיעה לפה, פעם באשמת המציעים, פעם באשמת המשיבים. אבל זה לא יכול להיות. אם זו היתה הצעה דחופה, זו הצעה דחופה. ואם זו הצעה דחופה לסדר-היום, זה לא יכול להיות שחמישה-שישה שבועות היא מתגלגלת. היו"ר גאלב מג'אדלה: במקרה זה אנחנו מסכימים אתך ועם המזכיר. אורי מקלב (יהדות התורה): אבל מה לעשות? אני גם מסכים, מסכים אתו, אבל מה לעשות שזה עדיין רלוונטי, וכמה שעבר הזמן, ככה ההצעה נעשית יותר דחופה. אינה דומה הצעה דחופה לסדר-היום על כך שבעיריית ירושלים אין עדיין תקציב, ולא מאשרים את התקציב, והפסיקו את דיוני התקציב באמצע דצמבר, כשאנחנו היום נמצאים כבר כמעט באמצע פברואר, ועדיין לעיריית ירושלים אין תקציב. היו"ר גאלב מג'אדלה: אם אני לא טועה, על-פי חוק, עד 30 במרס, אם הם לא מאשרים את התקציב, זה עובר לשר הפנים. אורי מקלב (יהדות התורה): אם לא – זה עובר לשר הפנים – – – היו"ר גאלב מג'אדלה: ואז שר הפנים מפזר את העירייה וראש העיר. אורי מקלב (יהדות התורה): אז אם ככה אנחנו כבר נמצאים בחצי. אנחנו עוד מעט כבר נמצאים בסוף – וזאת אומרת שהתוצאה היא שעיר הבירה של מדינת ישראל – – – היו"ר גאלב מג'אדלה: ראש העיר מודע לזה? אורי מקלב (יהדות התורה): ראש העיר מודע. ראש העיר היה כאן בכנסת, בוועדה אחת, בוועדה שנייה, חבר הכנסת מולה היה אתנו יחד, היה לנו דיון מיוחד שאורי אריאל, אחד המציעים, קיים. ועדת הכספים קיימה כמה דיונים. אבל זה נכון, אתה אפילו לא יודע מזה, בצדק, זה אחד מהדברים. אנשים כמעט לא יודעים שיש בעיה היום לעיריית ירושלים, בעיה קיומית לעיריית ירושלים. יותר יודעים שמפעל טקסטיל, יש חשש שאולי הוא יפטר כמה עובדים – אנחנו כולנו יודעים, "ביקור חולים", ודאי שחשוב מאוד, כולנו יודעים שיש סכנה של סגירה, אבל שעיריית ירושלים בסכנה של סגירה? את זה אף אחד לא יודע, לא מדברים. יש פערים מאוד גדולים בין הססמאות לבין המציאות. הססמאות הגדולות האלה שירושלים היא סלע קיומנו, אבל אותם אלה שיכולים להגיד, ממשלה שאומרת – ירושלים היא סלע קיומנו, ומפוררת את הסלע הזה על-ידי כך שאין תקציב ולא מאשרים תקציבים ומתמקחים אתכם על תקציב; ירושלים היא לנצח נצחים, ירושלים היא בלבו של כל אחד ואחד – אבל אני לא יודע, מבלי לב, אלה שנמצאים, יושבים בלבה של ירושלים, זורקים לירושלים פירורים מתחת לשולחן. וכפי שאמרנו גם בוועדות השונות – צריכים להבין שירושלים לא סמוכה על שולחן הממשלה; הממשלה היא זו שסמוכה על שולחן ירושלים מבחינה ערכית, ומבחינה מעשית, כעיר הבירה – עיריית ירושלים. מה התוצאות המעשיות כיום בעיר ירושלים כשעדיין אין תקציב? כמה תוכניות שהיו צריכות להתבצע? בעירייה מסודרת שכבר מאשרת את התקציב שלה עקרונית בנובמבר, בדצמבר היא כבר יודעת את הסיכומים שלה, ובפברואר עדיין אין לה תקציב. איך אנחנו יכולים להסכים לכך, על ההשלכות שקיימות ועל חוסר המשא-ומתן הרציני בין האוצר לבין עיריית ירושלים, לבין מנכ"ל עיריית ירושלים, לבין ראש עיריית ירושלים וגזבר עיריית ירושלים? איך מתנהלים המשאים-ומתנים? – מעל דפי העיתונות. ירושלים שוכרת יחצנים ולוביסטים וחברות שמתמחות בנושא הזה, ומפרסמת מודעות ענק, שזה גם – חבל על הכסף. מפרסמת, מתנהלת עם האוצר ועם ראש הממשלה על תקציב ירושלים. זה בושה שככה צריך להתנהל תקציב של עיר הבירה, של ירושלים, מעל דפי העיתונות. וזה נכון שגם במורכבות של ירושלים, ברגישות שיש בעיריית ירושלים – בירושלים בכלל, בעיריית ירושלים, שהיא בעצם משקפת את מה שנעשה בעיר, שצריכים ראש העיר וחבריה היום להגיד כבר, להחליט במה אנחנו מצמצמים, במה אנחנו זורקים, בתקציב המצומצם שיש לעיריית ירושלים – כבר דנים באיזה תקציב; האם בתקציב החינוך החרדי או בתקציב אחר, של התרבות והמסיבות בתוך העיר? משפט אחרון: לכן אנחנו צריכים לדעת שהיחס לירושלים צריך להיות יחס שונה וגם מעשי יותר. ירושלים היא לא לתמחור ולא למשא-ומתן תקציבי בין האוצר לבין עיריית ירושלים. תודה רבה לך, אדוני. היו"ר גאלב מג'אדלה: תודה לאדוני. אני מתכבד להזמין את כבוד השר בנימין בגין להשיב על ההצעה לסדר-היום של חבר הכנסת אורי מקלב. השר זאב בנימין בגין: כדי לחסוך – – – אני מציע שהנושא יידון בימים הקרובים בתיאום עם משרדי ראש הממשלה, האוצר והפנים. היו"ר גאלב מג'אדלה: אדוני השר, אני יודע שאתה בכושר גופני מצוין. נא לבוא לדוכן או לצד, כדי שדבריך ייקלטו. אנחנו יודעים שאתה יעיל וחסכני, אבל הפרוטוקול מחייב. השר זאב בנימין בגין: חשבתי לחסוך למליאה – – – היו"ר גאלב מג'אדלה: זה מתחייב לשידור ולהקלטה. השר זאב בנימין בגין: אני מצטער, לעתים אני שומע דווקא אפילו קריאות ביניים בתנאים אקוסטיים יותר קשים. אני מתנצל, אדוני היושב-ראש, היתה לי כוונה טובה, אבל מצוותך חזקה עלי. ובכן, אדוני היושב-ראש, אדוני המציע, הנושא החשוב שהעלית יידון על-פי תשובת שר הפנים בימים הקרובים בתיאום עם המשרדים הבאים: משרד ראש הממשלה, משרד האוצר ומשרד הפנים. תודה, אדוני היושב-ראש. היו"ר גאלב מג'אדלה: תודה, אדוני השר. מה מציע, אדוני השר? השר זאב בנימין בגין: אשר על כן אני מציע להסתפק בתשובתי הקצרה. היו"ר גאלב מג'אדלה: תודה רבה. חבר הכנסת, סגן יושב-ראש הכנסת מקלב, אתה מוכן להסתפק בהצעתו של כבוד השר? אורי מקלב (יהדות התורה): אני אסתפק בתשובה – – – היו"ר גאלב מג'אדלה: סליחה, לא הבנתי. אורי מקלב (יהדות התורה): אני אומר שאנחנו מסתפקים לעת הזו. לימים הקרובים אנחנו מסתפקים בתשובת השר.