קטע מדברי הכנסת

הצעות לסדר-היום דוח החוסן הלאומי 2010 היו"ר גאלב מג'אדלה: אנחנו עוברים לנושא הבא בסדר-היום: דוח החוסן הלאומי 2010, הצעות שמספרן 4966, 4987, 4998 ו-4999. ראשון המציעים – חבר הכנסת שלמה מולה. ישיב כבוד סגן השר יצחק כהן. סגן שר האוצר יצחק כהן: הוא לא דיבר היום, זה הנאום הראשון שלו היום. היו"ר גאלב מג'אדלה: כבוד השר, גם בזה אתה מפריע לי? אדוני, עומדות לרשותך שלוש דקות. שלמה מולה (קדימה): אדוני היושב-ראש, כבוד סגן השר, ביקשתי את ההצעה לסדר-היום יחד עם כמה חברים, כדי לקיים דיון בדוח החוסן הלאומי 2010 שהתפרסם במכללת הרצלייה. אדוני היושב-ראש, אני רוצה לצטט מהדוח: בעוד מדינות אירופה הליברליות השכילו לשמור על איזון כלכלי שימנע את הרחבת העוני, העמקתו והגדלת פערים בין עניים לעשירים, ניהלו ממשלות ישראל בשנים האחרונות מדיניות ניאו-ליברלית, קיצונית, מכוונת, שהעשירה את העשירים והגדילה את מספר העניים, לרבות העובדים והעניים, והעמיקה את הפערים. סוגיית העוני מסכנת את החוסן הלאומי ואת יכולת העמידה של החברה הישראלית מול אתגריה הביטחוניים והכלכליים. הפער בין מציאות חייהם של אלפי אזרחים בישראל לבין התהדרות הממשלה הזאת במדיניות כלכלית טובה, מהווה זריית חול בעיניים, טשטוש ומציאות בלתי נסבלת שהולכת ומחמירה מדי יום. אדוני סגן השר, אני מצטט את הדוח ואני אומר לך – יושבת לידך גם שרת החקלאות. שניכם יושבים בממשלה הזאת ושניכם אנשים חברתיים. שניכם מסתובבים בארץ היפה הזאת, פוגשים אנשים, ואני משוכנע שאתם לא תאמינו לעצמכם כשתעלו לכאן ותשיבו לי. זאת אומרת, המדינה הזאת שהיום אנשים בעלי יכולת חיים בה טוב, העניים הולכים ונהיים עניים. הציניות שקיימת במסדרונות החברה הישראלית הולכת וגדלה, אבל אותם ילדים עניים, המשפחות שעובדות ולא מסיימות את החודש – להם הציניות הזאת בכלל לא מסייעת. אני שואל שאלה פשוטה: בשנה האחרונה, אדוני סגן השר, אתם סיפרתם לנו כאן כשהצגתם את התקציב הדו-שנתי והתהדרתם: התקציב החברתי ביותר. האמת היא שנוח לנו באופוזיציה. אני וחבר הכנסת מהקו-אופוזיציה עמיר פרץ תקפנו אתכם; אמרנו לכם שהמדיניות הכלכלית הזאת שלכם היא לא נכונה, היא לא בכיוון הנכון – לא התקציב הדו-שנתי, לא חלוקת התקציב. חשבנו דווקא שהאגף הסוציאל-דמוקרטי החרדי, כמו ש"ס ואחרים, יביא את ראש הממשלה, אולי יכוון אותו לכיוון היותר מסייע, אבל זה לא מה שיצא. יצא לכם הפוך על הפוך. תראו כמה פעמים תצטרכו לתקן את תקציב המדינה. ואני אומר לך, אדוני סגן השר, עכשיו ראש הממשלה ינסה לעשות אקרובטיקה, ינסה לעשות תיקונים כלשהם בגלל הכמעט-אינתיפאדה החברתית שקיימת אצלנו עכשיו בגלל התייקרות המוצרים הבסיסיים. אבל בסופו של דבר תצטרכו לעשות קיצוצי flat. רק חודשיים עברו, ובעוד ארבעה חודשים תביאו עוד קיצוץ, עוד תיקונים. לכן אני חושב שאתם צריכים להודות ששגיתם, טעיתם. לכן, אדוני סגן השר, אי-אפשר, מדינת ישראל לא יכולה – – – היו"ר גאלב מג'אדלה: נא לסיים. שלמה מולה (קדימה): סליחה, רגע, אדוני, רק שנייה. מדינת ישראל, אדוני סגן השר, לא יכולה להמשיך בהעצמת הפערים החברתיים – תיתן לבעלי יכולת ותיקח מאלה שאין להם ורק תיתן להם לרדת למטה למטה, ותכווץ את מעמד הביניים שלא עומד בעול. תעזבו פוליטיקה, אדוני סגן השר, תביטו באזרחי ישראל. תייצרו מדיניות כלכלית מיטיבה עם מעמד הביניים ומרחמת על האוכלוסיות החלשות. תפסיקו את הסקטוריאליות שלכם. לכן זה חשוב – החוסן הלאומי שלנו הוא חשוב. אדם רעב, תאמין לי, אדוני סגן השר, כבודו נרמס. כשכבודו של האדם נרמס, אין לו פתרונות אלא לצאת ולצעוק. לכן, לפני הצעקה הזאת, כדאי שתעשו את התיקונים הנדרשים. היו"ר גאלב מג'אדלה: תודה רבה, חבר הכנסת שלמה מולה. חבר הכנסת עמיר פרץ. שלוש דקות לרשותך, אדוני. בבקשה. עמיר פרץ (העבודה): אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, כבוד השרה, סגן השר, אנחנו מקיימים עכשיו דיון שהוא נוגע לעומק העניין, כי כשאנחנו מדברים על הסערה שפוקדת היום את מדינת ישראל, הסערה החברתית, באמת, מה שנקרא, הממשלה לא השכילה שלא לפגוע בעצבים הרגישים ביותר של בני-האדם כפרטים ושל משפחה וחברה ככלל, כי כאשר אתה נוגע באותם עצבים של לחם, מים, דלק, שמן, סוכר, ביצים, כל דבר, אז האדם מגיב. אבל בסוף, כאשר אנחנו מדברים על הדוח הזה, הדוח של החוסן הלאומי – ובאמת, צריך לברך את מכיני הדוח, כי הוא מתמקד בפערים החברתיים כחלק מיכולתה של מדינת ישראל להחזיק מעמד כחברה חזקה מול כל האתגרים האחרים. ואנחנו רואים שהפערים, לצערנו, נשארים באותם מקומות. גם אתה, אדוני סגן השר, יודע שחרף המאמצים שלכם להגדיל את הקצבאות, וחרף המאמצים שלכם לשפר את מצבה של האוכלוסייה החרדית, עדיין האוכלוסייה החרדית נמצאת בפער גדול מאוד מול האוכלוסייה האחרת, כי צרכיה יותר גדולים. גם האוכלוסייה הערבית, שהיא אוכלוסייה שנלחמת יום-יום, שעה-שעה, כדי להצליח להתקיים – אבל גם האוכלוסייה העובדת. וזה אחד הדברים המדהימים, כי כשאדם עובד ומגיע הביתה ואומר לילדיו: אני עובד ואני עני, זה מין נוסחה שהיא בלתי אפשרית ולא ניתן לקבל אותה. עמדו פה כולם כשהצביעו נגד חוק שכר המינימום, והיום יש הסכם שאם הוא יתקבל – ואני מקווה שיתקבל בסופו של דבר – זה ישפר במעט, אבל עדיין, לצערנו הרב, לא יצליח לתת את התשובות שהמדינה זקוקה להן, כדי שנאמר שהחוסן בישראל הוא יציב, הוא נכון, וניתן לסמוך על החברה הישראלית כחברה חזקה ולא מפורקת מבחינה חברתית, והיא תוכל להתמודד עם האתגרים. כמובן, אי-אפשר לסיים בלי לומר שהדבר העצוב ביותר הוא שיש פה ראש ממשלה שיודע שכל מה שקורה זה מדיניות, זו לא מקריות. כולם מתארים את האירועים כמקריות, זו לא מקריות. שר האוצר לא קם לבד ועשה את מעשיו. אף אחד שלא יאמר זאת. פקידי האוצר – איזה יופי, נוח לחבוט בפקידי האוצר. מה זה "פקידי האוצר"? מישהו יכול להסביר לי? זה איזה דמויות שמסתתרות בחושך? מה הניסיון הזה לגלגל את האשמה? יש ממשלה בישראל או אין ממשלה בישראל? אחמד טיבי (רע"ם-תע"ל): יש כיסאות. עמיר פרץ (העבודה): אם אין ממשלה בישראל, אוקיי, אז תאמרו זאת, תלכו הביתה. תלכו הביתה. אבל אם יש ממשלה בישראל, למה אתם מגלגלים לפקידים? למה אתם לא לוקחים אחריות? כשהפקידים מצליחים, מתייצבים פה כולם ואומרים: אנחנו, הממשלה, אחראים לכך שהמשק הישראלי עבר את המשבר, אנחנו אחראים לכך שהכלכלה צומחת. מה זו החלוקה הזאת? כשיש הצלחות הממשלה מצליחה, וכשיש כישלונות הפקידים אשמים? אני חושב שמדובר פה במדיניות ולא במקריות. מדיניותו של ראש הממשלה בנימין נתניהו, שאומרת שככל שנעשיר את העשירים, כך יישארו פירורים לעניים – נכשלה, כי לצערנו הרב היום העניים הם גם אותו מעמד ביניים שמרגיש שדוחקים אותו ודוחקים אותו ודוחקים אותו, והוא החליט לומר שאין לו כוונה להשלים יותר עם התהליך הזה. תודה. היו"ר גאלב מג'אדלה: תודה רבה, חבר הכנסת עמיר פרץ. חבר הכנסת אחמד טיבי, ואחריו – חבר הכנסת אורי מקלב. סגן השר ישיב על ההצעה לסדר-היום. בבקשה, שלוש דקות לאדוני. אחמד טיבי (רע"ם-תע"ל): אדוני היושב-ראש, רבותי חברי הכנסת, גברתי השרה, האמת היא שתכננתי לדבר כפי שעשו קודמי, חברי הכנסת מולה ועמיר פרץ, על הנושאים העומדים ברומו של עולם בכל מה שקשור לאבטלה, עוני, כלכלה. אני אשאיר את זה להצעת אי-אמון ביום שני. אני רוצה לספר לכם, חברי הכנסת, ולציבור, על החוויה הנוראה שהיתה לנו היום בבוקר בוועדת הכנסת. בחודש יוני שנה שעברה – אני מדגיש, שנה שעברה, אדוני היושב-ראש – הצלחתי להעביר בקריאה טרומית הצעת חוק המדברת על נציג ערבי בוועדה המייעצת לנציבות לשוויון הזדמנויות בתמ"ת. זה היה בתמיכת הממשלה והקואליציה ועבר ברוב של 32, נדמה לי נגד אחד. באופן גורף. אמרתי שהנציג הערבי יהיה נציג אחת העמותות האזרחיות העוסקות בקידום המגזר הערבי והיישובים הערביים. שם כתוב בצורה מפורשת: השר יקבע את הנציג. לא אחמד טיבי, לא גאלב מג'אדלה, אלא השר יקבע. היו"ר גאלב מג'אדלה: לא הערכת שהשר פואד בן-אליעזר יתחלף. אחמד טיבי (רע"ם-תע"ל): לא הערכתי, לא הערכתי. אבל השר, יעני, הממשלה תקבע את הנציג מבין עשרות העמותות הקיימות. הזכרתי כמובן את השמות "מוסאוא", "עדאלה" וכדומה מעל הדוכן, ולאחר מכן הצבענו והיתה הצבעה גורפת. מאז חודש יוני מסרב יושב-ראש ועדת הכנסת, חבר הכנסת יריב לוין, להביא להכרעה בוועדת הכנסת את ההצעה כדי להעביר אותה לדיון באחת הוועדות, כי היו קריאות שונות. הייעוץ המשפטי של הכנסת אמר שהוועדה המתאימה היא ועדת העבודה. לאחר לחצים, גם תקשורת – ואני רוצה להודות לאתר ynet, שהתלבש על העניין ומצא לנכון לשאול למה זה מתעכב, והכתב רוני סופר – היום נערך דיון, אדוני היושב-ראש, ובדיון היה גיוס של הקואליציה – – – היו"ר גאלב מג'אדלה: בשעה טובה היום נערך דיון. אחמד טיבי (רע"ם-תע"ל): כן, נערך דיון. חכה, תראה את התוצאה, זה היה בשעה רעה. היה גיוס של הקואליציה. יריב לוין אמר לי ואמר לתקשורת: זה חוק רע, חוק מסוכן. אתה רוצה להכניס את אויבי ישראל לוועדה המייעצת, אתה רוצה לקבוע שהדרוזים הם ערבים, ולכן אני לא אתן, לא אקדם את החוק, אני אקבור אותו. והיום הקואליציה – ולאחרונה היא עושה מעשים שלא ייעשו – החליט יריב לוין, שהוא יושב-ראש הוועדה – – שלמה מולה (קדימה): למה לאחרונה? שנתיים הוא עושה מעשים שלא ייעשו. אחמד טיבי (רע"ם-תע"ל): דקה, אני אומר את הדברים. – – להקים ועדה משותפת – אסמע, ועדה משותפת בראשותו – של ועדת העבודה וועדת הכנסת, להכין את זה לקריאות נוספות. והוא אמר לי: יכול להיות שנצליח לבטל את החוק. בדיון, בפרוטוקול. היועצת המשפטית אמרה שוועדת העבודה היא הכתובת. לפעמים מקימים ועדות משותפות – זה לא המקרה, ובכל זאת הדברים קרו. חבר הכנסת מולה, חבר הכנסת עמיר פרץ, אתם הייתם שם. אדוני היושב-ראש, מדובר בדורסנות של ניצול רוב, שבירת כלים פרלמנטריים. יש דברים שלא עושים. אם מישהו מחברי הכנסת, גם יריב לוין, מתנגד לחוק, יואיל בטובו לבוא לוועדת העבודה וינסה להסביר ולשכנע את חברי הוועדה שהסעיפים א', ב', ג' ראויים או לביטול, או לשינוי, או להחלפה, או לשדרוג. אבל לעשות את המעשה הזה, אם יורשה לי – הם פשוט השתינו מעל המקפצה. אני מודה לך, אדוני היושב-ראש. היו"ר גאלב מג'אדלה: תודה רבה. חבר הכנסת אורי מקלב, בבקשה. בבקשה, אדוני. אורי מקלב (יהדות התורה): תודה רבה לך, אדוני היושב-ראש ואדוני היושב-ראש, שני יושבי-הראש – יושבי-הראש המתחלפים, חברי לנשיאות – גברתי וגברתי השרה, שרת החקלאות, אני שמח, זו פעם ראשונה שאני מדבר כשאת השרה התורנית, ואני יודע שאומנם את במשרד החקלאות אבל הנושא החברתי מאוד מאוד קרוב ללבך, וככה יש לנו תקווה שדברינו נופלים על אוזניים קשובות, ולא רק קשובות אלא שמרגישות, וזה הכי חשוב. חברי חברי הכנסת, שכולכם העליתם את הנושא של דוח החוסן הלאומי – מדדי הרצלייה. קודם כול, צריך להגיד ביושר שהדוח הזה נכתב בעיקר על נתונים של 2009, במיוחד בנושאים החברתיים. בנושאים כלכליים יש גם נתונים של 2010, אבל בנושאים החברתיים הם לא באים לידי ביטוי בדוח הזה, ככה שאם הדוח הזה נכון על נתונים בנושא החברתי של 2009, קל וחומר שהדוח הזה יהיה הרבה יותר חזק וגם יצביע על פערים גדולים מאוד, בצד אחד בין החוסן הכלכלי – בין הממד הכלכלי בצמיחת המשק – הפערים החברתיים – לבין החוסן החברתי. דהיינו, במיוחד לאחר ההתייקרויות האחרונות, עכשיו, בתחילת השנה הזו, של הדלק, של המים, של השמן, של מצרכי היסוד, מה המשמעות שתהיה להעלאות האלה על העמקת הפער החברתי, ויחד עם זאת אולי גם על החוסן הכלכלי. ואנחנו חוזרים ואומרים: דוח מקצועי אולי ייפול יותר על אוזניים יותר קשובות, כשמצד אחד, באמת מצביעים שר האוצר, סגן שר האוצר, ראש הממשלה, הממשלה כולה אולי – מדברים על החוסן הכלכלי ויש שיפור ניכר, ואנחנו מברכים על כך ואנחנו יודעים שזה נעשה על-ידי מאמצים גדולים ודברים חשובים. טוב שאנחנו, על אף המשבר הכלכלי בעולם – ישראל שרדה את זה ואולי אפילו התחזקה ביחס למדינות אחרות באירופה. אבל לא צריך דוח כדי לדעת מה המשמעות ומה ההשלכות על הפערים החברתיים בארץ. אפשר לצאת לערים, לשכונות, לבתים, ולראות עם מה מתמודדות היום משפחות – עם קו העוני שגדֵל, קו העוני שמתרחב, ויש עלייה בתחולת העוני – מול הפער החברתי שנוצר יחד עם זה, כשמדיניות הממשלה היא מצד אחד אולי ירידה במסים הישירים – ומי שמרוויח מזה זה אנשים מהמעמד החזק; אם אנחנו מורידים 0.5% או 1% מס ערך מוסף, מי מרוויח מזה? רק הטייקונים, רק האנשים הגדולים. ומי מפסיד מזה? זה שמשלם יותר על הלחם ועל המים ועל השמן. ואנחנו יודעים שבמסים הישירים יכול להיות שאנחנו יורדים, אבל במסים העקיפים – רוב אלה, האוכלוסייה הכי חלשה; הם לא נוסעים לחוץ-לארץ, הם מוציאים את כל ההוצאות שלהם כאן בארץ, על אוכל, על דברים כאלה שהתייקרו – הם הסובלים הכי גדולים. והפער החברתי הזה זה דבר מסוכן, זה דבר מסוכן לחברה. לא יכול להיות שמגיל צעיר, וילדים יושבים אחד ליד השני, איזה פערים גדולים יש בין ילד לילד, וכן הלאה בחברה. היו"ר אחמד טיבי: תודה. אורי מקלב (יהדות התורה): אנחנו כן חושבים על העליות האחרונות בתחבורה הציבורית, בהוצאה על בריאות – כשהדוח מציין את ההוצאה על הבריאות, שגם כן גדלה לאין ערוך. אנחנו יודעים שילד היום – יש עכשיו שפעת ולא שפעת – כל אחד יוצא מהרופא עם 70 שקלים לבית-מרקחת, ואם זה שני ילדים זה כבר 120 שקלים רק על השתתפות קלה בתרופות. לכן, יכול להיות שהחוסן הכלכלי – – היו"ר אחמד טיבי: נא לסיים. אורי מקלב (יהדות התורה): – – זה שמחת עשירים, אבל אין ספק שהפערים החברתיים זה תוגת הבינוניים, וגם ודאי וודאי העניים. תודה רבה. היו"ר אחמד טיבי: אני מודה לך. סגן השר – אחרי שיסיים את שיחתו בנייד. בשלב זה אני רוצה לברך את ראש מועצת אל-בענה, עבאס תיתי – אני מברך אותך. אני רואה שגם משפחת ברוט נמצאת כאן – צבי וההורים, ברוכים הבאים. בבקשה, אדוני סגן השר. תברך את האורחים. סגן שר האוצר יצחק כהן: ברוכים הבאים, לאורחים. היו"ר אחמד טיבי: תודה רבה. בבקשה, אדוני. סגן שר האוצר יצחק כהן: אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, לפעמים אני עומד ומשתאה. באמת, שום דבר לא קרה בשנתיים האחרונות; לא היינו תחת משבר עולמי שאיים על הכלכלה בישראל, לא רואים מה מתחולל מסביב. לא רואים את יוון, את אירלנד, מדינות היורו, ספרד. לא קרה כלום. אדוני היושב-ראש, בשנת 2010 נמשכה מגמת ההתאוששות מהמשבר, שהחלה במחצית השנייה של 2009. קצת נתונים: על-פי ההערכות המוקדמות של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, צמיחת התוצר צפויה לעמוד, בעזרת השם, על 4.5% בשנת 2010. ההתאוששות בכלכלה הישראלית במהלך 2010 היתה מרשימה, בעיקר נוכח ההתפתחויות בכלכלה העולמית. ההתאוששות של המשק הישראלי החלה מוקדם יותר והיתה מהירה יותר מאשר במרבית המשקים המפותחים בעולם. סתם, להשוואה בין-לאומית, צמחה ישראל מהר יותר מאשר ארצות-הברית, שצמחה ב-2.9%, גוש היורו – 2.3%, וממוצע מדינות ה-OECD – ב-3.1%. הצמיחה המהירה יחסית של ישראל בשנת 2010 השתקפה גם בשיפור ניכר של שוק העבודה, אדוני היושב-ראש. לייצר 120,000 מקומות עבודה זה נס כלכלי. ובתוך כך, נרשם גידול מהיר במספר המועסקים וירידה ניכרת של שיעור האבטלה – שיעור הבלתי מועסקים – לרמה של 6.6%, זאת לעומת שיעור של 7.6% בשנת 2009. לשם השוואה, שיעור האבטלה של ארצות-הברית וגוש היורו היה למעלה מ-9% בסוף שנת 2010. ובמקביל, לראשונה מאז המחצית הראשונה של 2007 נרשם גידול משמעותי בשיעור ההשתתפות בכוח העבודה. המשמעות היא, אדוני היושב-ראש, גידול בהיקף התעסוקה,שישפיע על שיפור מצבן של השכבות החלשות העובדות. כיום מופעלת תוכנית מס הכנסה שלילי, בשלב זה באזורים ספציפיים. בהמשך, בעזרת השם, תורחב לכל הארץ. מס הכנסה שלילי משמש כאמצעי לצמצום העוני בקרב משפחות עובדות ולהגדלת שיעור ההשתתפות בכוח העבודה באמצעות הגדלת התמורה לעבודה לבעלי משכורות נמוכות. בנוסף, אדוני היושב-ראש, התבטאה ההתאוששות בשוק העבודה גם בעלייה של השכר הריאלי הממוצע למשרת שכיר בסקטור הפרטי, זאת בהשוואה לירידות השכר שנרשמו בשנת 2009 בעקבות המשבר העולמי. כמו כן, נרשמו עליות חדות במדדי המניות המובילים בשוק ההון אשר תרמו להגדלת היקף תיק הנכסים המוחזק בידי הציבור. שלמה מולה, אתה יודע מה שווי תיק הנכסים של הציבור? על כמה הוא עומד? שלמה מולה (קדימה): לא לעניים. סגן שר האוצר יצחק כהן: זרוק מספר. 2.4 טריליון שקל. שלמה מולה (קדימה): זה לא לעניים, לא לאוכלוסיות – – – סגן שר האוצר יצחק כהן: דיברנו על העניים, אנחנו נמשיך לטפל בעניים. לא נדבר עליהם, נטפל בהם. יתירה מכך, הממשלה הגדילה את הוצאותיה התקציביות לשנים 2011 ו-2012 בשיעור של 2.6%, זאת במסגרת הכלל הפיסקלי החדש שעל-פיו עובדת הממשלה. שיעור זה גבוה מהגידול שהיה נהוג בשנים עברו. במסגרת התקציב לשנים האלה ובראייה ארוכת-טווח מתוכננות הפעולות הבאות, שמטרתן להרחיב את השירותים הניתנים לאזרח. שלמה, הנוסחה הפיסקלית, פעם ראשונה בהיסטוריה, מביאה בחשבון גם את פירות הצמיחה לטובת ההוצאה הממשלתית. לכן – הגדלת ההשקעה בחינוך: הגדלת תקציב משרד החינוך ב-2.5 מיליארד ש"ח ב-2011 וב-1.4 מיליארד ש"ח ב-2012; ביצוע רפורמה במערכת ההשכלה הגבוהה, שתכלול תוספת תקציבית – אדוני היושב-ראש, כאיש אקדמיה? 7.5 מיליארד ש"ח לאורך שנות יישום הרפורמה. סך התוספת שניתנה בתחום הבריאות שבאחריות קופות-החולים הינה, אדוני היושב-ראש, 1.45 מיליארד ש"ח, אשר תכלול: תוספת לסל שירותי הבריאות של 300 מיליון ש"ח עבור הוספת טכנולוגיות ושירותים חדשים לסל בכל אחת מהשנים 2011–2013; תוספת של 80 מיליון ש"ח בכל אחת מהשנים 2011–2012 עבור הרחבת טיפולי שיניים לילדים עד גיל 14. בהבשלה מלאה, צפויה הכנסת טיפולי השיניים לעלות כחצי מיליארד ש"ח. הממשלה הוסיפה 90 מיליון ש"ח לכל שנת תקציב לקופות-החולים בגין גידול והזדקנות האוכלוסייה. הביטוח הלאומי – תינתן תוספת בהיקף של 400 מיליון ש"ח ב-2011, מתוקף החוק להעלאת הבטחת הכנסה לקשישים וניצולי שואה. פיתוח התחבורה הציבורית – במהלך 2011 צפויה הפעלה של מערכת הסעת המונים בירושלים בהשקעה ממשלתית של 3.2 מיליארד ש"ח; במהלך 2012 צפויה להתחיל בחיפה הפעלה של מערכת הסעת המונים המבוססת על אוטובוסים מרובי קיבולת בהשקעה תקציבית של כמיליארד ש"ח; ההכנות להקמת "הקו האדום" ברכבת הקלה בתל-אביב עומדות בפני סיום, בהשקעה ממשלתית של 1.2 מיליארד ש"ח, ובנוסף מיועד התקציב לפיתוח נתיבים בלעדיים לתחבורה ציבורית, להקמת מערכות בקרה, אכיפה, ניהול ותכנון התחבורה הציבורית, במסגרת המגמה לשיפור התחבורה הציבורית ועידוד השימוש בה. תוכנית "נתיבי ישראל" – פיתוח רשת כבישים בצפון, לרבות המשך כביש חוצה-ישראל. אגב, אתמול, בשעה טובה, אישרה המועצה את התוואי הצפוני, 13 ק"מ; הקמה של מסילות רכבת לכרמיאל, לעפולה, בית-שאן, המשך דרומי של כביש חוצה-ישראל. תמיכות בענף התחבורה הציבורית – היקף התמיכות בשנת 2011–2012 – אדוני היושב-ראש, יעמוד על –? 3.1 מיליארד ש"ח – – היו"ר אחמד טיבי: אם תמשיך לשאול אותי אני אפנה אליך את השאלה שהפנה אלי אמנון מרנדה עכשיו – כמה עולה לחם אחיד? שלמה מולה (קדימה): – – ו-3.3 מיליארד ש"ח, בהתאמה – – היו"ר אחמד טיבי: אדוני יודע? שלמה מולה (קדימה): השאלה אם אתה יודע כמה זה קוב מים. סגן שר האוצר יצחק כהן: – – התמיכות המיועדות להפחתת עלויות עבור המשתמשים ושימור הכדאיות הכלכלית למפעילים. עידוד התעסוקה – אני רוצה שתהיה גאה בממשלה שלך. תהיה גאה, תשמח. תשמח. שלמה מולה (קדימה): לא, לא. ממש לא בממשלה הזו. לא בממשלה הזו. סגן שר האוצר יצחק כהן: אתם רוצים להיות חברתיים. אנחנו חברתיים. שלמה מולה (קדימה): לא בממשלה – – – סגן שר האוצר יצחק כהן: עידוד התעסוקה – תקשיב, שלמה, הסעיף שנוגע לשאלה שלך, לשאלה שלך. אדוני היושב-ראש, תגן עלי. שלמה מולה (קדימה): לא, אני רוצה שתענה לי רק – אני יודע שזה לא דו-שיח אבל אני רוצה שתענה לי – מים, חשמל – – – היו"ר אחמד טיבי: חבר הכנסת מולה, נא לאפשר לסגן השר, בכל זאת, מדובר בשר שעובד בסביבה מסוכנת. שלמה מולה (קדימה): – – – סגן שר האוצר יצחק כהן: בגלל הגזים באשקלון. שלמה מולה (קדימה): – – – היו"ר אחמד טיבי: חבר הכנסת מולה, מולה. סגן שר האוצר יצחק כהן: תיהנה, תיהנה להיות גאה במדינה שלך. תראה איפה אתה חי – לא ביוון, לא בספרד, לא באירלנד. תשמח. עידוד התעסוקה – הרחבת הסבסוד; שהיית ילדים במסגרות חינוכיות, צהרונים, מעונות – גובה התוספות בגין סעיף זה: 320 מיליון ש"ח; איפה, איפה יש לך דבר כזה. יש לי פה עוד המון המון פרויקטים, אבל אני רואה שפשוט עד כאן אתה כבר מאושר. שלמה מולה (קדימה): אנחנו חיים בגן-עדן. סגן שר האוצר יצחק כהן: לא, לא. זה לא אמרתי. לא, לא. תפקידנו להיות מודאגים. לא, אדוני, אתה צודק. יש בעיות. יש עליית מחירים, שרובה בגלל סיבות אקסוגניות, אבל צריכים לטפל בזה. זה קשה לאנשים, קשה לציבור. זו הסיבה שברגעים אלה ממש ממשיכים הצוותים לעבוד, לראות איך להקל על הציבור. שלמה מולה (קדימה): – – – סגן שר האוצר יצחק כהן: ודאי שיש בעיות. אדוני היושב-ראש, אני חושב שעניתי על חלק, לא על הכול. ואני מבקש – – – אורי מקלב (יהדות התורה): תצא לרחוב ותראה – – – סגן שר האוצר יצחק כהן: פוק חזי מאי עמא דבר. פוק חזי, הרב מקלב. על כל פנים, מה אתה מציע, אדוני היושב-ראש? שלמה מולה (קדימה): האם אדוני יודע כמה עולה נסיעה מירושלים לתל-אביב, היום? כמה זה עולה? סגן שר האוצר יצחק כהן: שאל אותי כמה עולה גביע אשל, אני אגיד לך. כמה עולה גביע אשל? היו"ר אחמד טיבי: לא צריך גביע אשל. לחם אחיד. סגן שר האוצר יצחק כהן: לחם אחיד, כמה עולה, שלמה? כמה עולה קילו בצל? היו"ר אחמד טיבי: זה אומנם פופוליסטי. לא להיכנע לפופוליזם של אמנון מרנדה, אבל בכל זאת – אפשר לענות. כמה זה ליטר דלק? סגן שר האוצר יצחק כהן: 7.20 אגורות. היו"ר אחמד טיבי: לא, לא 7.20. סגן שר האוצר יצחק כהן: 7.20, 7.20. היו"ר אחמד טיבי: לא 7.20. 7.26 אחרי העלייה. סגן שר האוצר יצחק כהן: 7.26 אחרי העלייה. היו"ר אחמד טיבי: 4.92 – זה לחם אחיד. סגן שר האוצר יצחק כהן: אדוני היושב-ראש, אני אומר: אני חושב שעניתי, אלא אם כן אתם רוצים להעביר את זה לוועדה. אני לא אתנגד. היו"ר אחמד טיבי: השר מבקש להסתפק בדברי השר. חבר הכנסת שלמה מולה? שלמה מולה (קדימה): אני אבקש ועדת כספים, אדוני. היו"ר אחמד טיבי: חבר הכנסת עמיר פרץ, אתה מסתפק בדברי השר? עמיר פרץ (העבודה): לא. היו"ר אחמד טיבי: ממש לא. מיכאל בן-ארי (האיחוד הלאומי): אני לא אסתפק, יש לי הצעה אחרת. היו"ר אחמד טיבי: גם אני לא מסתפק בדברי השר, כאחד המציעים. בשלב הזה – הצעה אחרת, חבר הכנסת בן-ארי. מיכאל בן-ארי (האיחוד הלאומי): אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, אני שומע את דברי השר, דברי סגן השר, שמדבר מגרונו של השר, שכולנו מאחלים לו בריאות טובה ואיתנה, אבל אני מציע לכל מי שהולך לעסוק בענייני הרווחה של עם ישראל שירד אל העם, שיראה את המצוקה שלהם; שייכנס למכולת השכונתית, שיפתח את החשבון של החנווני, של המשפחות, ויראה מהו סל הצריכה שלהן. יש, אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, עוד מקומות שבהם אנשים קונים חצי לחם שחור. אני אומר את זה ואני מצומרר. עמיר פרץ (העבודה): גם העשירים קונים חצי לחם שחור, אבל בשביל דיאטה. מיכאל בן-ארי (האיחוד הלאומי): הם לא קונים חצי לחם שחור. אני אחדש לכם. היו"ר אחמד טיבי: מחנות בוטיק בצפון תל-אביב. מיכאל בן-ארי (האיחוד הלאומי): בדיוק, בדיוק. היום במקרה, ממש במקרה – אני לא איש רמת-אביב, גדלתי בתל-אביב, אבל בעקבות משהו משפחתי נאלצתי ללכת לאיזה משהו שם. בוטיק לחם. בוטיק לחם. אני רץ בבוקר, מביא לילדים לחם שחור, פורס אותו, נותן להם לבית-הספר. ככה נתנו לי, ככה אני נותן לילדים שלי. אותו יופי. הם מאוד נהנים מזה, דרך אגב, זה טעים, זה טוב. אבל זה תרבות, אני גדלתי על זה, ולכן בשבילי זה דבר טבעי, זה לא עניין של עוני או עושר. אבל יש מקומות שלא יכולים להרשות לעצמם. ואני לא רוצה לפגוע, לא בשר האוצר ולא באחרים שנמצאים – בפקידי האוצר ובכלכלני האוצר וכל האנשים האלה, שלא מכירים את התמונה הזו, שלא היו שם, שלא היו שם. משפט אחרון, אדוני: אני אומר כדי שבאמת לא תדברו אתנו במשבר עולמי, בכל המלים הגדולות האלה. לכו לשם, אחר כך תדברו אתנו. תודה רבה. היו"ר אחמד טיבי: תודה רבה. הצבעה. מי שבעד הוא בעד העברה לוועדת הכספים. מי שנגד הוא בעד הסרה. בעד זה ועדת כספים. גם סגן השר מסכים. הצבעה מס' 11 בעד ההצעה להעביר את הנושא לוועדה – 9 בעד ההצעה שלא לכלול את הנושא בסדר-היום – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הנושא לוועדת הכספים נתקבלה. היו"ר אחמד טיבי: אין מפלה לקואליציה. רציתי להכריז על מפלה לקואליציה, אבל לא יצא. היתה מפלה אחת היום, אדוני, לפני שעה. 6:7 – תבוסה. 0:9, אין מתנגדים. סוף-סוף סיעת העבודה מתפקדת ומנצחת. הוחלט להעביר את המשך הדיון לוועדת הכספים.