קטע מדברי הכנסת

הצעה לסדר-היום מדיניות של אכיפה סלקטיבית אצל המשנה לפרקליט המדינה היו"ר אחמד טיבי: הנושא הבא: מדיניות של אכיפה סלקטיבית אצל המשנה לפרקליט המדינה, הצעה לסדר-היום מס' 4845. ישיב השר בנימין בגין, בשם הממשלה. מיכאל בן-ארי (האיחוד הלאומי): אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, גברתי השרה ואדוני השר, אני הולך לדבר על נושא שהייתי שמח מאוד אם שר המשפטים היה כאן והיה או עונה לעניין או לוקח את הדברים שלי ובודק אותם, כי אני הולך לדבר על עובדות. להערכתי, התשובה הכתובה, שכתובה אצל השר, היא משהו בנוסח הזה: המשנה לפרקליט המדינה שי ניצן עושה את עבודתו נאמנה. הוא מגן על שלטון החוק, הוא עובד באופן אובייקטיבי. וכמובן, לפני כמה שבועות היה מישהו שקרא לרצח שלו וכן הלאה – דברים, אגב, שאנחנו מגנים אותם, מתעבים אותם, על אף ההסבר של אותו אחד שעשה את זה: רק רציתי להראות את ההבחנה וזה. זה לא מקובל, זה מכוער, אין צורך להכביר מלים. אבל זה המקום, הכנסת, זה המקום שבו אני כנציג ציבור, לא זכותי אלא חובתי להעלות את הדברים שאני הולך להעלות בפניכם עכשיו. יש במשרד המשפטים משהו שהוא מלכתחילה דבר שהוא כולו סלקטיביות, כולו אפליה, וזה נקרא: צוות האכיפה המיוחד על ישראלים ביהודה ושומרון. אגב, צוות האכיפה הזה מעולם לא הגיש ולא עסק באנרכיסטים. איך אמר יונתן פולק? אנחנו לא מסייעים לאויב – הוא אמר לעיתון "הארץ" לפני כמה זמן – אנחנו האויב בעצמו. אבל צוות האכיפה המיוחד הזה לא עוסק בעניין הזה. קודמתו לתפקיד של שי ניצן היתה הגברת טליה ששון, הידועה והמפורסמת מדוח המאחזים המאוד-אובייקטיבי. למחרת היום שבו סיימה את תפקידה היא מצאה את עצמה במרצ. אני לא חושב שאני אגזים ואני אומר – אם יום לאחר סיום תפקידו של שי ניצן הוא ימצא את עצמו בבל"ד, לפי הנתונים שאני הולך לומר עכשיו. הזמן שלי קצר והנתונים הם – – – היו"ר אחמד טיבי: אדוני חבר הכנסת, לא מקובל לתקוף פקיד ממשלתי מעל הדוכן. מקובל לתקוף פוליטיקאים, נושאי משרה נבחרי ציבור, אבל לא פקיד ממשלתי, מה עוד שהוא לא יכול לענות. אז אנא. מיכאל בן-ארי (האיחוד הלאומי): אני חושב שיהיה לו פה פה להשיב. ההצעה שלי לסדר-היום על מדיניות סלקטיבית התקבלה. היו"ר אחמד טיבי: כן, אפשר למתוח ביקורת על מדיניות. אתה תוקף אותו באופן אישי. מיכאל בן-ארי (האיחוד הלאומי): אתה יודע מה? אני מקבל את הערתך, ונעבור לביקורת העניינית. אני מקבל את ההערה שלך. גוש-קטיף, אך לפני חמש שנים וחצי היו הפגנות, היו חסימות כבישים. רבותי חברי הכנסת, השרים, חסימות כבישים יש במדינת ישראל משנת 1948, וכמעט בא לי להגיד: עד הפגנת האופנוענים אין עצורים. לא נעצר – אופנעון? אופנעואי? היו"ר אחמד טיבי: אופנוען אחד. מיכאל בן-ארי (האיחוד הלאומי): אופנוען, תודה. מה נעשה בלי העברית שלך, אחמד. אופנוען אחד לא נעצר. כולם הלכו הביתה. ואז, מחדש בפסיקה חדשנית המשנה לפרקליט המדינה, ומשנה את העבירה מהתפרעות והתקהלות אסורה לסיכון חיי אדם בנתיב תעבורה. ומתוך תוקף זה, אדוני השר, ילדות בנות 11, 12, 13, שחסמו כבישים – עבירה – נעצרו עד תום ההליכים, עד תום ההליכים. היו"ר אחמד טיבי: אתה ער למעצר של יונתן פולק גם? מיכאל בן-ארי (האיחוד הלאומי): אני ער למעצר של יונתן פולק, אחרי שהוא קורא לעצמו אויב, מפגין. הוא לא נעצר, אגב. הוא נשפט לשלושה חודשים. הוא לא נעצר – – היו"ר אחמד טיבי: נשפט. זה חמור יותר. מיכאל בן-ארי (האיחוד הלאומי): – – הן נעצרו עד תום ההליכים, עד תום ההליכים. אדוני, בוא ניקח את ההשוואה עם יונתן פולק, כי היא השוואה נהדרת, היא השוואה נהדרת. הוא לא נעצר. אלה בנות, אני מדבר על קטינים. מי עוצר קטינים? על סיכון חיי אדם בנתיב תעבורה, שזה סעיף של עד 20 שנות מאסר. הוא יזם את הבקשות האלה, הוא עומד מאחורי הדבר הזה. היו לנו סטודנטים, מובטלים, נהגי משאיות, כל הדברים האלה. אני רוצה לעשות תרגיל. בפירוש אני אומר: זה תרגיל. יבוא מישהו ויאמר ככה: לא ייתכן ששוטר ערבי, כושי, הוא שימנע מיהודי להתפלל בהר-הבית. לו היה משפט כזה, אתם יודעים מה היה? האיש הזה היה נעצר מייד, כתב-אישום בעניין של הסתה לגזענות ועוד עשרה אישומים נוספים. אלא שהדברים נאמרו אחרת, וכדאי שתקשיב, אדוני השר. נאמר ככה, על-ידי כמאל ח'טיב מהתנועה האסלאמית, הפלג הצפוני: לא ייתכן ששוטר אתיופי, כושי, הוא שימנע ממוסלמי להתפלל במסגד אל-אקצא. הגשתי תלונה ליועץ המשפטי לממשלה על הסתה לגזענות. היו"ר אחמד טיבי: הוא הכחיש שהנוסח הזה נאמר על-ידו. מיכאל בן-ארי (האיחוד הלאומי): אבל זה נאמר ב"גלי צה"ל", מלה במלה, וקצת קשה לו להכחיש. הדבר הזה נמצא בפרוטוקול, ואף המשנה לפרקליט המדינה לא הכחיש שכך זה היה. והוא אומר: קיים ספק אם ההתבטאות מגבשת את יסודות העבירה של הסתה לגזענות, שהיא רלוונטית לענייננו; עם זאת, נשלח למר ח'טיב מכתב שבו הובעה הסתייגות ברורה מדבריו וכן אזהרה כי חזרה על דברים כגון אלה בעתיד עלולה לגרום לניהול הליך פלילי נגדו. אדוני השר, הפגנות מול אנשי צבא זה דבר לא יפה. מי שעושה את זה צריך אולי לומר לו: זה לא יפה. אבל יש חופש ביטוי במדינת ישראל. הבעיה היא שאנשי ימין עשו את זה והוגשו כתבי-אישום. האנשים האלה נרדפו על-ידי הפרקליטות. נשלח מכתב למר שי ניצן על אותם עניינים, על בתו של מי שהיה פה ראש ממשלה ועוד כ-200 מחבריה שחסמו כביש והתפרעו, וקראו לרמטכ"ל חלוץ "רוצח". אתם חושבים שהוגש כתב-אישום? אתם חושבים שמישהו אמר משהו? הוא אמר: אין בסיס להגיש כתב-אישום בדבר הזה. זה לא דבר שכדאי להגיש עליו כתב-אישום. אותו דבר, הסתה לאלימות ותמיכה בארגון טרור ביום האדמה, כשצועקים בהפגנות "אטבח אל-יהוד", יש בהפגנות תמיכה בארגוני טרור – – – היו"ר אחמד טיבי: יש לך תיעוד של האמירה הזאת? מיכאל בן-ארי (האיחוד הלאומי): יש תיעוד של זה. נכון, יש תיעוד של זה, והוא מודה. הוא אומר: לא מצאנו את האנשים. מצאנו אחת שאמרה את זה, אבל כיוון שהיא לא היתה בין המארגנים, אז אם לא תפסנו את המארגנים אז גם לה, שצעקה ככה, אנחנו לא נעשה שום דבר. בוא ניקח דבר אחר. הפגנה בתל-אביב, יש שם שלט שכתוב עליו "לסרס מתנחלים", מספריים נוטפים דם בציור הזה. ביקשנו ממר שי ניצן לפתוח בחקירה פלילית נגד הדבר הזה. הוא אומר: לא מצאנו אפשרות ממשית שפרסום יביא לעשיית מעשי אלימות כנגד מתנחלים, כנדרש בחוק על מנת שתוגש תביעה. רבותי חברי הכנסת, לפני כמה זמן נחשפו פרוטוקולים, שבהם משדל המשנה לפרקליט המדינה להגיש מספר ומכסה של כתבי-אישום נגד מתנחלים. הפרוטוקולים נמצאים כאן בידי. אגב, בדרך כלל זה חסוי, אבל משהו התפקשש, ופרוטוקולים מהדיונים שהוא עושה בצוות המיוחד שלו יצאו החוצה. התברר שבמשך שלושה חודשים היו צריכים בצוות להגיש חמישה כתבי-אישום כל חודש. והנה עברו שלושה חודשים והגישו, אדוני השר, אך ורק שמונה כתבי-אישום. נוזף בהם המשנה לפרקליט שהם צריכים להשלים את המכסה. הוא פונה לרשויות, לשב"כ, אומר: אני רוצה שתעצרו במעצר מינהלי – הכול נמצא פה בפרוטוקולים – אנשים מרכזיים בחוות-גלעד וביצהר. תעצרו אנשים מרכזיים. מי אתה שתעשה כזה דבר? יש לך עילה? במעצרים מינהליים יש עילה, מלבד רדיפה שאין לה שום הסבר, רדיפה שאין לה שום מקום? הדברים האלה, אדוני השר, חוזרים פעם אחר פעם בעשרות מקרים, והנתונים נמצאים לפנינו. אבל אם מדובר בהסתה משמאל, אם מדובר בהסתה של ערבים, המשנה לפרקליט המדינה לא רואה, לא שומע ולא מדבר. אבל אם מדובר ביהודים, שעושים אלפית מהדבר הזה, ישנם כתבי-אישום, מורידים אנשים מהאוטובוסים. הוא ננזף על-ידי שופטת בית-המשפט בבאר-שבע על מעצר של אנשים שהיו בדרך להפגנה. עצרו אותם בשדרות. היא אומרת, השופטת: איך ייתכן הדבר הזה במדינת חוק? לאן אנחנו נגיע? אומרת השופטת. ואין אף אחד שמעמיד את האיש במקומו ואומר לו: רגע, תעצור, תירגע, מה הרדיפה הזאת. אני קורא לכם מדברי השופטת: "השימוש בכוח השררה והמעצר של רשויות האכיפה היא לכל הפחות", היא אומרת, "סתימת פיות" – זה מדברי השופטת נחמה נצר – "ומלמדת על הגעתם של ימים חשוכים למדינת ישראל". האם מישהו קרא את המשנה לפרקליט לסדר? האם מישהו אמר לו איך זה שכל פעם שיש נגד אנשי ימין הסתה אין אפשרות ממשית להסתה, אבל אם זה נגד איש שמאל, אז כל המערכות יוצאות מגדרן וחייבים להגיש כתב-אישום, ובאים בטענות לשופטים כששופטים מזכים: איך אתם עושים כזה דבר? איך אתם מזכים? אנחנו נמצאים בתקופה חמורה ביותר, הוא הגדיר את התקופה של ההפגנות נגד ההתנתקות "מכת מדינה". מיהו? מיהו המשנה לפרקליט המדינה שיגדיר הפגנות כמכת מדינה? אתה תעסוק בחוק; מי שעובר על החוק תתפוס אותו. ממשלה יכולה להחליט, יש דברים שיכולים להחליט עליהם. אבל גם, נחליט היום שהפגנות השמאל הן מכת מדינה, או הפגנות ערבים הן מכת מדינה, ולעשות צוות אכיפה מיוחד? היו צועקים פה: מקארתיזם, רדיפה. אבל אם זה נגד אנשי ימין, הכול לגיטימי, הכול לגיטימי, אפשר לעשות מה שרוצים, ואיש לא נותן את הדין. אני קורא מכאן לשר המשפטים שלא נמצא כאן – – היו"ר אחמד טיבי: נא לסיים. מיכאל בן-ארי (האיחוד הלאומי): משפט. – – קודם כול למחוק את צוות האכיפה המיוחד. צריך צוות אכיפה. מה זה צוות אכיפה מיוחד? איפה שמענו כזה דבר? היה צוות אכיפה מיוחד לאום-אל-פחם – היו שותקים פה? צוות אכיפה מיוחד לבדואים בנגב, היו שותקים פה? אבל על יהודים מתיישבים, מתנחלים, אין כזה – – – היו"ר אחמד טיבי: יש לבדואים, אתה לא מעודכן. הצוות לדיכוי הבדואים בנגב. מיכאל בן-ארי (האיחוד הלאומי): הלוואי שהיה, הלוואי היה. אבל נגד יהודים, חלוצים, מתנחלים, יש ויש. היטפלות, התנכלות. ושוב אני אומר כאן ומסכם: מי שעשה את מה שעשה נגד שי ניצן, פקיד וכו' – דבר מתועב, יש לגנות אותו בכל תוקף. אבל כאן כאמירה של איש ציבור, של נבחר ציבור, אני אומר את חובתי, ואני מצפה לתשובות לשאלות שאני מציג כאן. היו"ר אחמד טיבי: תודה. אדוני השר. אגב, אני עדיין מצפה למישהו, תקשורת, חבר כנסת, שיוכיח לי שבהפגנה כלשהי אמרו "אטבח אל-יהוד". אני שומע את זה הרבה, כהסתה, אבל לא כהוכחה. לא שמעתי על דבר כזה. מיכאל בן-ארי (האיחוד הלאומי): במו-אוזני שמעתי. היו"ר אחמד טיבי: לא שמעת דבר כזה. מיכאל בן-ארי (האיחוד הלאומי): לא שמעתי באום-אל-פחם, "אטבח אל-יהוד"? היו"ר אחמד טיבי: לא שמעת דבר כזה. מיכאל בן-ארי (האיחוד הלאומי): לא. לא אומרים את זה אף פעם. אף פעם. השר זאב בנימין בגין: אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, קראתי לפני, אני חושב, כשנתיים, על אודות חבר כנסת מאחת מן הכנסות הקודמות שכאן, מעל הדוכן, קרא אל הממשלה את הקריאה הבאה: אני שואל שאלה רטורית ואני מצפה לתשובה מייד. אני חושב שהאמירה הזאת חלה גם על המציע, המצפה לתשובה. ואני לא אשאל, אדוני היושב-ראש, אבל אני חייב, כמו כולנו, בכבוד הכנסת ונשיאותה; אביע את פליאתי על כך שהנשיאות אישרה הצעה זו לסדר-היום כלשונה. לו דובר על טענה לגבי מדיניות האכיפה או האכיפה הבררנית מטעם רשויות האכיפה, מטעם משרד המשפטים, אני חושב שהיה יותר נכון, יותר בריא לדיון ויותר בריא לציבור. הטענה היא כי המשנה לפרקליט המדינה, אדם מסוים – הדיון הוא לגופו – נוקט דרך של אכיפה בררנית. ואכן, כפי שציפה המציע, הטענה הזאת פוגעת שלא כדין בעובד ציבור העושה מלאכתו נאמנה על-פי מיטב יכולתו והבנתו, ומחויב לדין ולו בלבד. אם מדובר, או כאשר מדובר על אכיפת החוק בנושא הסתה לאלימות, חשוב לציין שכדי להגן על חופש הביטוי – שהוא כמובן עקרון יסוד בשיטתנו המשפטית, הוא זכות יסוד המהווה בסיס לזכויות רבות אחרות – נקבע כי פתיחה בחקירה והעמדה לדין בגין עבירות שונות, שאכיפה מוגברת של האיסור עליהן עלולה לפגוע בחופש הביטוי, לא תהיינה אלה תוצאת החלטתו של איש משטרה מסוים או של תובע, לו גם מוסמך, אלא יידרש לכך אישור המשנה לפרקליט המדינה – גם בטרם פתיחה בחקירה, ובוודאי בטרם הגשת כתב-אישום בגין עבירות אלה. ההיגיון הוא שריכוז הסמכות בידי גורם אחד מבטיח דווקא זהירות בשימוש בכלים הפליליים במישור רגיש זה, ומבטיח, בניגוד לטענות שנשמעו כאן עכשיו מעל הדוכן, אכיפה שוויונית של החוק במנותק מלחצים מצד אלה או אחרים, שלעתים מקורם של חלקם לפחות בתפיסות שאינן מכירות בערכו של חופש הביטוי בשיטתנו. באשר לעבירה של הסתה לאלימות, סעיף 144ד2 לחוק העונשין, התשל"ז–1977, המשנה לפרקליט המדינה פועל בעניין זה במחויבות מוחלטת לשוויון בפני החוק, תוך התמודדות, אכן, עם המבחן המסובך ליישום הקבוע החוק, שעל-פיו לא תהיה זו עבירה להסית לאלימות אלא אם "על-פי תוכנו של הפרסום המסית והנסיבות שבהן פורסם, יש אפשרות ממשית" שהפרסום "יביא לעשיית מעשה אלימות או טרור". שורת תבחינים שנקבעה בפסיקת בית-המשפט העליון מיושמת בתיקים אלה, ועל-פיהם מתקבלות ההחלטות. אני מתכבד להביא דוגמה בשם שר המשפטים. בפסק-דין בעניין מדינת ישראל נגד בן-חורין קבע בית-המשפט "כי בבחינה האם קיימת 'אפשרות ממשית'" וגו', "יש ליתן את הדעת" לשתי אמות מידה עיקריות – "האחד, תוכנו של הפרסום, קרי, הגם שהן קריאה מפורשת והן דברי שבח לעשיית מעשה אלימות או טרור מהווים פרסום מסית, הרי שככל שהקריאה אינה מפורשת אלא משתמעת, כך קטנה האפשרות שיהיה בה כדי להוביל לעשיית מעשה אלימות או טרור". אמת המידה השנייה הינה "נסיבות הפרסום. בהקשר זה יש לבחון בין היתר את מעמדו של המפרסם, את אופן הפרסום ואת האווירה הציבורית שאפפה את הפרסום". שתי אמות מידה אלה שלובות זו בזו ומשקלן שווה, "במובן זה שככל שהפרסום משתמע יותר, קרי, מהווה הבעת דעה אישית של אדם ואין בו קריאה מפורשת לעשיית מעשה אלימות, כך יש להחמיר בדרישת נסיבות הפרסום", כמובן, אוסיף, להבנת העניין – כדי להביא להעמדה לדין. אני חוזר אל פסק-הדין: "במלים אחרות, יש לדרוש שהדובר יהיה דומיננטי במיוחד, ושהאווירה הציבורית תהיה מתלהמת במיוחד, על מנת לקבוע כי יש אפשרות ממשית שקריאה משתמעת תוביל לעשיית מעשה אלימות או טרור". אני חוזר על הסתייגותי, אני חושב – הפשוטה והמובנת, מדיון כאן במליאה בגופו של אדם בכלל ובעובד ציבור, עובד ממשלה, פקיד, בפרט. רק אתמול שמענו ביטוי מרחיק לכת, מכוער, על "פקידון במשרד המשפטים". אין לקבל ביטויים כאלה, בוודאי לא מצד אישי ציבור ומורי דרך. על כן, אדוני היושב-ראש, אבקש לציין, כיוון שמדובר באדם ומי יודע לאן דברים עלולים להתגלגל, אציע כי חברי כנסת, חכמים או אחרים, ייזהרו בדבריהם, שלא נבוא חלילה לידי תקלה חמורה. אבקש, אדוני היושב-ראש, להסיר את ההצעה מסדר-היום. תודה. היו"ר אחמד טיבי: תודה רבה, אדוני. ובכן, אתה מסתפק? מיכאל בן-ארי (האיחוד הלאומי): מסתפק בדברי השר, שלא אמר כלום. היו"ר אחמד טיבי: מסתפק בדברי השר. השר זאב בנימין בגין: הוא מסתפק במועט, אני רואה. היו"ר אחמד טיבי: ולכן? מיכאל בן-ארי (האיחוד הלאומי): אני מסתפק במועט, כי אני יודע מה יהיו התשובות. על גומז הוא לא הגיש כתב-אישום – שאמר לשים על בזנ"ט את הראש של ברק. על זה אין כתב-אישום. כשאיימו לרצוח את חבר הכנסת כץ, לא היה שום דבר. אתם לא מתייחסים עניינית. אתה בורח מהשאלות שלי. זה חבל. אדוני השר, זה חבל. אתם נותנים יד ואתם מוצאים פסול שלא כחוק. היו"ר אחמד טיבי: חבר הכנסת בן-ארי מסתפק בתשובת השר.