קטע מדברי הכנסת
הצעה לסדר-היום
דוח האנטישמיות השנתי של הסוכנות היהודית
היו"ר אורי מקלב:
אם כך, אנחנו נעבור להצעה הבאה לסדר-היום, שהיא דוח – – –
ג'מאל זחאלקה (בל"ד):
היתה החלטת ממשלה לא לתת לו לדבר.
היו"ר אורי מקלב:
חבר הכנסת זחאלקה, אנחנו כבר נמצאים בהצעות הבאות לסדר-היום: דוח האנטישמיות השנתי של הסוכנות היהודית, מס' 4820, 4831, 4835, 4836 ו-4840. ראשון הדוברים – חבר הכנסת שלמה מולה. ישיב שר ההסברה והתפוצות, השר יולי אדלשטיין. בבקשה, אדוני. שלוש דקות לרשותך. בבקשה.
שלמה מולה (קדימה):
אדוני היושב-ראש, אדוני השר, חברי הכנסת, האנטישמיות, שמדי שנה אנחנו עוסקים בה, היא תופעה ידועה ומוכרת, תופעה שמאוד קשה להתמודד עמה – מדי שנה. מערכת ההסברה הישראלית לא מצליחה להתמודד עם בעיית האנטישמיות, ובעיקר עם הדה-לגיטימציה שעושים אנשים נגד מדינת ישראל. האנטישמיות הולכת וגוברת, אף-על-פי שבשנת 2010, אדוני השר, יש ירידה קטנה בנתונים הסטטיסטיים של התופעות האנטישמיות. אבל התופעה המוכרת הקשה היא הדה-לגיטימציה שעושים ארגונים קיצוניים, גם הימין הקיצוני בעולם, גם השמאל הקיצוני הרדיקלי האסלאמי, נגד מדינת ישראל, כמובן בחסות אותה מדינה אסלאמית שאחמדינג'אד הוא הנשיא שלה בעצם. השיא – בהתבטאות שלו למחוק את מדינת ישראל.
אני חושב שהדה-לגיטימציה שעושים אותם ארגוני השמאל הקיצוני נגד מדינת ישראל, לפעמים גם יש לה השלכה ישירה על מה שקורה לקהילות היהודיות. אם אנחנו, למשל, מודדים את התופעה הזאת בתקופת המשט הטורקי, יכולנו לראות כמה היה קשה להתמודד מול הדה-לגיטימציה של אותם הארגונים שתפסו טרמפ על האירוע העצוב שהיה. כמובן, בסופו של דבר, גם על-פי דוח-טירקל, ישראל בהחלט נהגה בסיפור הזה של המשט הטורקי, לפחות על מה שהתפרסם, כראוי.
יחד עם זאת, אדוני השר, כאן אולי הנקודה החשובה. גם אנחנו נותנים דלק לאנטישמיות להתעורר, להידלק, בזה שאנחנו מביאים כאן הצעות החלטה ממשלתיות או הצעות חוק גזעניות, שהן בעצם מערערות את יסודותיה הדמוקרטיים של מדינת ישראל. אדוני השר, אני רוצה להביט ולומר לך, בעיקר לדבר על ההחלטה להקים שתי ועדות חקירה פרלמנטריות נגד ארגוני השמאל. אם יש משהו שמדינת ישראל בשעה הקשה הזאת במזרח התיכון יכולה להתגאות בו, זה הדמוקרטיה שלנו; האפשרות לתת להתבטא, להתארגן בארגוני זכויות האדם. לא תמיד ממשלות ישראל אוהבות את מה שהם עושים, אבל זה כוחה של הדמוקרטיה. לכן אנחנו יכולים לבוא ולהגיד, גם לשונאים שלנו, גם לאותם אנטישמים: תראו, דווקא אצלנו הדמוקרטיה שלנו מאפשרת לאותם ארגונים להתאגד, למחות ולעשות דברים. אבל מה יוצא כאן, אדוני השר? אני באמת מסתכל עליך. איך יעלה על הדעת שמקימים כאן, בכנסת ישראל – שחברי הכנסת יחקרו אזרחים, ארגונים אזרחיים? מה, נפלתם על הראש? ואז אנחנו נצעק: הנה, עושים לנו דה-לגיטימציה.
היו"ר אורי מקלב:
נא לסיים. אני מתנצל שהפעם אני לא יכול עם אורך-רוח, מכיוון – – –
שלמה מולה (קדימה):
אני יודע. ולכן אני חושב, שאם אנחנו רוצים להילחם בתופעת האנטישמיות, לתת רוח גבית לאותם סטודנטים באוניברסיטאות, שייתנו באמת רוח גבית לצדקת דרכנו כמדינה יהודית דמוקרטית, שהיא באמת, במלוא מובן המלה, דמוקרטית, צריכים להוריד מסדר-היום את אותן תופעות או חקיקות אנטי-דמוקרטיות בעליל, שהן עושות שם רע לנו ולמדינת ישראל. תודה רבה.
היו"ר אורי מקלב:
תודה רבה לחבר הכנסת שלמה מולה. אחרים לא נמצאים, אלה שנרשמו. אנחנו, אם כך, נעבור לתשובת השר מיידית. חבר הכנסת דוד אזולאי לא נמצא וכן חבר הכנסת מנחם אליעזר מוזס. אם כך, אדוני השר, אתה מוזמן ומתבקש לענות למציע. שמעתי לך, אדוני המזכיר, וקראתי את שמות אלה שלא נמצאים.
שר ההסברה והתפוצות יולי יואל אדלשטיין:
אדוני היושב-ראש, תודה רבה, חבר הכנסת המציע, חבר הכנסת מולה, חברי חברי הכנסת, אני קודם כול מודה על העלאת הנושא החשוב הזה על סדר-יומה של הכנסת. הדוח השנתי על מצב האנטישמיות מוגש לממשלה בשנים האחרונות על-ידי שר ההסברה והתפוצות. קודמי בתפקיד שר התפוצות גם כן הגישו דוחות כאלה סביב יום השואה הבין-לאומי, ותמיד מתקיימת ישיבת ממשלה שעוסקת בזיכרון השואה ובמאבק באנטישמיות.
כפי שציין, ובצדק, חבר הכנסת מולה, אנחנו מתמודדים כאן עם תופעה שלובשת צורה, מחליפה צורה, אבל לצערי הרב במשך אלפי שנים נשארת ונמשכת. אכן, מבחינת הנתונים חבר הכנסת מולה צדק, והייתי יכול לעמוד כאן ולנפנף בדוח ולומר: הנה, הצלחנו, עשינו פעילות מאוד מוצלחת במאבק באנטישמיות ויש ירידה במספרים. אבל הדוח הוא דוח מאוד מדאיג, כי שנת 2009 היתה שנת שיא מבחינת האירועים האנטישמיים בצורתם המודרנית. תיכף אתייחס לזה. בעקבות מבצע "עופרת יצוקה" יצאו – לא יודע אם לומר המונים או לא, די המונים. אני נזהר בביטויים, כי לפעמים נוצר הרושם שכל העולם נגדנו וכל העולם הוא אנטישמי. זה בוודאי רושם לא נכון בעליל. אבל יש קבוצה לא קטנה, מאורגנת היטב, משומנת היטב, ממומנת היטב, מאוד מסורה, שבאמת תוקפת אותנו יומם ולילה, חלק ממניעים אנטישמיים קלאסיים, חלק כזיהוי הזדמנות. כנראה יותר מדי קשה בשבילם, או הם לא רואים דרך, להכריע את ישראל בשדה הקרב, ועברו לקרב ברשתות האינטרנט, ברחובות וכן הלאה.
כפי שאמרתי, אני מציין שלא יהיה ספק, כ-20 שנה מקיים מכון רוט באוניברסיטת תל-אביב, שבאמצעותו גם אנחנו, גם הסוכנות היהודית, גם משרד החוץ מלקטים את הנתונים על אנטישמיות – ויש לנו סקאלה עולה של האירועים. אנחנו, לצערי, התייצבנו על איזשהו מינימום בלתי נסבל, ומשם רק עולים. אם יש "עופרת יצוקה", יש עלייה חדה ומתמשכת. ואם יש לנו המשט הטורקי, אז יש עלייה חדה. אבל ברוך השם היא לא היתה עד כדי כך מתמשכת שהיא השפיעה סטטיסטית על נתוני כל השנה. ועם התופעות האלה אנחנו מתמודדים.
מה כן נעשה, חברי חברי הכנסת? קודם כול, דבר חשוב ביותר לציין, שבמדינות רבות – וזה לא קרה מעצמו, זה קרה במאמצים רבים, גם של משרד החוץ הישראלי וגם בשנים האחרונות אנחנו הצטרפנו למאמצים האלה – יש שיפור בחקיקה נגד האנטישמיות במדינות רבות. במדינות אירופה, במדינות אמריקה הלטינית, במדינות רבות בעולם, קיימת חקיקה מאוד ברורה. לפעמים היא כללית יותר, קסנופוביה, גזענות. לפעמים היא ממוקדת ספציפית על האנטישמיות. אני שמח לומר שאנחנו בימים אלה עובדים על – אני לא רוצה לקרוא לזה הצעת חוק אידיאלית, אבל מודל של חקיקה, ונשכנע אולי גופים מתאימים, פרלמנטים, פרלמנט אירופי, ממשלות, לקבל את החקיקה הזאת, שהיא תהיה מעין מודל לחקיקה נגד האנטישמיות.
הפרדוקס, וזה אולי גם בדיוק בתשובה לשאלתך או לנושא שהעלית, ליתר דיוק, חבר הכנסת מולה, הוא שאנחנו כל כך הצלחנו במאבק נגד האנטישמיות הקלאסית, שאותה אנטישמיות לפעמים פורצת החוצה בצורה מזוויעה של מתקפות נגד ישראל. כלומר, אומרים: מה, זה לא לגיטימי לבקר את ישראל? ודאי שזה לגיטימי. ורק היום בדיונים בכנסת שמענו ביקורת, ובתוך הנאום שלך, חבר הכנסת מולה, שילבת ביקורת על הדברים שנעשים בישראל ובבית הזה ובממשלה, וזה לגיטימי וזה בסדר, גם אם אני לא מסכים עם זה. אבל כשהחיילים והקצינים והצוותים הרפואיים שלנו בהאיטי מצילים חיי אדם, וכתבות, לא יזומות, אלא כתבות של למשל CNN מדברות על כך שרק המשלחת הישראלית יודעת מה היא עושה, האחרים סתם מסתובבים בשטח – במצב כזה פורצת בהתחלה שמועה, ואחר כך פורץ גל של האשמות שישראל שלחה את הקצינים ואת הרופאים להאיטי על מנת לגנוב איברים מן האוכלוסייה המקומית. אז אם זאת ביקורת לגיטימית על מדינת ישראל וזו לא עלילת דם חדשה, אז כנראה אני נכשלתי בהבנת הנקרא. והדברים האלה תופסים תאוצה, ואז בסופו של דבר סגן מזכ"ל האו"ם, במסיבת עיתונאים, מקבל שאלה מעיתונאי, אומנם מאחת ממדינות ערב, שאומר: איך סגן מזכ"ל האו"ם יכול לפרש את המאמרים האלה שנכתבו? וכן הלאה. והדברים האלה, דרך אגב, תופסים תאוצה כל פעם בכל מיני מקומות.
אז אני אומר: בל יטעה איש. א. זאת אנטישמיות, אין לזה שום הסבר אחר; ב. הדברים האלה הם לא דברים תמימים. ועדיין, כמו שאמרתי, ניסיונות של אותם אנשים שלא יכולים לתקוף בשדה הקרב ולא יכולים יותר להשתמש מספיק באנטישמיות קלאסית, והם מוצאים את הדרך הזאת לתקוף את היהודים, קרי את ישראל.
אמרתי חקיקה, הוקמו גם פורומים בין-לאומיים. אחד, מה שמכונה "הפורום הגלובלי", Global Forum. את הנושא הזה מוביל בשותפות אתנו משרד החוץ, ופעם בשנה מתכנס בירושלים גוף של פעילי ארגונים, פעילי זכויות האדם, מומחים, שדן בדרכים, ופועל גם בצורה של ועדות, על מנת להיאבק בתופעת האנטישמיות.
חוץ מזה, יש לי הכבוד והעונג להיות חבר בוועדת היגוי מצומצמת של פורום בין-פרלמנטרי למאבק באנטישמיות. בפעם האחרונה התכנסנו לפני כמה חודשים באוטווה, והגיעו נציגים ברמה של נבחרי ציבור של 50 מדינות. אני חייב לציין שהנושא הזה, לאנשים חכמים, מזמן הפסיק להיות נושא יהודי. מדובר בפרלמנטרים לא יהודים ממדינות רבות שמבינים, כפי שאומרים לצערי, שזה תמיד מתחיל עם יהודים ואף לא נגמר ביהודים. לכן, יש פה מאמץ בין-לאומי רחב להיאבק בתופעה, וכשמדובר בפרלמנטרים, ודאי שיש גם אפשרויות לפעול, כפי שאמרתי, בצורה של חקיקה, דיונים בפרלמנט, השפעה על הממשלות וכן הלאה.
הייתי מציין נושא נוסף שאנחנו נותנים לו את הדעת, גם בפורומים שהזכרתי וגם בהזדמנויות נוספות, נושא האינטרנט. אינטרנט זה דבר נפלא. זו ההמצאה שאולי שינתה את חיי כולנו. רשתות חברתיות הן דבר פשוט יוצא מן הכלל. אבל לצערי, כפי שהם מביאים הרבה טוב, יודעים גם לנצל אותם לרעה. כמו שאנחנו מבינים, גם כאן לאינטרנט אין גבולות. החקיקה קשה, כי אינטרנט הוא כולו חופש. הוא כולו חופש הביטוי, הוא כולו ספונטניות. קשה מאוד להגדיר פה דברים. אתה לא תגיד "נסגור את הטוקבקים". לכן, גם כאן אנחנו עוקבים. אני יחד עם מומחים, גם בתחום המשפט וגם בתחום האינטרנט עצמו, הקמנו גם ועדה בין-לאומית, ומנסים לתת כאן פתרונות.
נושא נוסף שהייתי ודאי מציין הוא מתקפות שאנו עדים להן מהעולם המוסלמי, לפעמים, דברים קשים מאוד, גם בצורות קלאסיות יותר של הפצת "מיין קאמפף" במיליוני עותקים בשפה הערבית ודברים מסוג זה, וגם דוגמה שניתנה לממשלה והיא כל כך זוועתית שהתלבטתי אם לתת אותה או לא: ריאיון בטלוויזיה עם שר בממשלת לבנון לקראת המשחק ברזיל–גרמניה בגביע העולם האחרון בכדורגל. שואל אותו המראיין בעד איזו קבוצה הוא יהיה, והוא תוך כדי צחוק וחיוך רחב אומר: "אני ממש מתלבט. אני אוהד ברזיל כי אני אוהב איך שהם משחקים כדורגל, אבל אני גם אוהב את גרמניה כי הם השמידו יהודים. אני ממש לא יודע בעד איזה צד אני אהיה במשחק הזה".
לכן, הדברים האלה, אנחנו צריכים להיות מודעים להם, לא לזלזל בהם ולא להסתתר מאחורי ססמאות פוליטיות של: טוב, יש לנו פה קונפליקט. אלימות. אנשים מתלבטים. קונפליקט ואלימות זה דבר מצער מאוד, וודאי שיש לא מעט רגשות שקשורים לזה, אבל לאף אחד לא ניתנה הזכות לדבר בסגנון שזה עתה ציטטתי ואני לא רוצה לצטט פעם נוספת.
לסיכום הייתי אומר שהממשלה באמת עושה את המאמצים הנדרשים, כפי שציינתי, בשיתוף פעולה בין כמה משרדים, ודאי בשיתוף הסוכנות היהודית וגופים נוספים.
אני לא רוצה להישמע לא אמין. אנחנו מדברים כאן מעל במת הכנסת בדיון רשמי במליאה, ואני לא אגיד "נצליח להתגבר על התופעה", אבל לצמצם את הממדים שלה ולבודד את אלה שעדיין דוגלים באידיאולוגיה החשוכה הזאת זו חובתנו, חובת כולנו. אדוני היושב-ראש, כולי תקווה שמאמצים שלנו, גם של הממשלה, גם של חברי כנסת, של NGO`s, של גופים ציבוריים, יישאו פרי, ואנחנו לפחות נוכל יום אחד לעלות כאן, עם הגשת הדוח השנתי, ולומר: עכשיו באמת חלה ירידה משמעותית בתופעת האנטישמיות. תודה רבה.
היו"ר אורי מקלב:
תודה רבה. מה אתה מציע?
שר ההסברה והתפוצות יולי יואל אדלשטיין:
אני לא אמרתי מה אני מציע. אני מוכן גם לדיון במליאה וגם לדיון בוועדה, וזה תלוי ברצון המציעים.
היו"ר אורי מקלב:
מה המציעים מציעים?
שלמה מולה (קדימה):
האכסניה הנכונה היא ועדת העלייה והקליטה.
שר ההסברה והתפוצות יולי יואל אדלשטיין:
מקובל עלי.
היו"ר אורי מקלב:
בסדר. אם כך, אם השר מציע ועדה, אנחנו יכולים באמת להצביע בעד הצעת השר, ואדוני המציע מציע מליאה. אבל, אדוני השר גם, בסופו של דבר, מציע ועדה. אם כך, אנחנו מצביעים: מי שבעד – זה בעד דיון בוועדת הקליטה, ומי שנגד – להסיר.
שר ההסברה והתפוצות יולי יואל אדלשטיין:
נגד זה להסיר.
היו"ר אורי מקלב:
חברים, הצבעה. מי שבעד זה בעד דיון בוועדה, כפי הצעת השר.
הצבעה מס' 15
בעד ההצעה להעביר את הנושא לוועדה – 10
נגד – אין
נמנעים – אין
ההצעה להעביר את הנושא לוועדת העלייה, הקליטה והתפוצות נתקבלה.
היו"ר אורי מקלב:
בעד – 10, אין מתנגדים ואין נמנעים. לפיכך, אני קובע שהצעה לסדר זו תידון בוועדת הקליטה.