קטע מדברי הכנסת

הצעות לסדר-היום ייקור תעריפי הנסיעה ברכבת היו"ר אחמד טיבי: אנחנו עוברים להצעות לסדר-היום בנושא: ייקור תעריפי הנסיעה ברכבת, הצעות שמספרן 4878, 4896 ו-4907. חבר הכנסת דב חנין, בבקשה. יענה השר בגין, במקום השר כץ. שלוש דקות. דב חנין (חד"ש): אדוני היושב-ראש, תודה רבה, אדוני השר, עמיתי חברי הכנסת, אחד הטיעונים שאנחנו שומעים בוויכוח סביב העלאת מחירי הדלק הוא שבעצם ההעלאה הזאת נועדה למטרה סביבתית ראויה, כי אנחנו רוצים שאנשים פשוט לא ייסעו ברכבים הפרטיים שלהם ויעדיפו תחבורה ציבורית. כמובן, אם זה היה המצב, הצעד המשלים של המהלך הזה היה הפחתה בתעריפי התחבורה הציבורית, הורדת מחירים של נסיעה באוטובוסים, הורדת מחירים ברכבות. אבל למרבה הצער, אדוני היושב-ראש, אנחנו רואים מהלך שונה לחלוטין. אנחנו רואים שגם מחירי הנסיעות באוטובוסים עולים, אנחנו רואים שגם מחירי הנסיעה ברכבות עולים. המחירים ברכבת עולים בין 3% ל-5%. כבר היום, אדוני היושב-ראש, מחירי הרכבות הם בלם מאוד משמעותי בפני נסיעה ברכבת. כאשר אזרח כמוני צריך לשקול אם לנסוע לנהרייה יחד עם משפחתו במכונית פרטית או ברכבת, הבחירה הכלכלית היא כמובן מכונית פרטית. תעשו את החשבון: כרטיס רכבת לארבעה אנשים, אין כמעט הנחות לנוער ולצעירים ברכבת, אנחנו צריכים לשלם סכום עתק, ועדיף, אפילו במחירי הדלק הגבוהים, לנסוע ברכב פרטי. זוהי מדיניות מאוד בעייתית, זוהי מדיניות מוטעית וזוהי מדיניות שמסתכלת על כל הסוגיה של התחבורה הציבורית בראייה כלכלית מאוד-מאוד צרה ומאוד לא נכונה. תחבורה ציבורית היא מנוף של התפתחות כלכלית. תחבורה ציבורית היא מנוף של שוויון חברתי, היא מאפשרת לאנשים, גם אלה שאין להם הרבה כסף, להגיע ממקום למקום בצורה נוחה, אם הצורה הנוחה היא גם צורה זולה. מחירי הרכבת בישראל הגיעו כבר לרמות גבוהות מאוד. אנחנו חייבים להפחית את המחירים האלה בצורה ניכרת אם אנחנו רוצים באמת להפוך את הרכבת לאופציה ההמונית והמועדפת. זה יעלה כסף, נכון, נצטרך להשקיע כסף בכך, אבל זה גם חוסך כסף. זה חוסך את העלויות של הפקקים, זה חוסך את העלויות של הדלק, זה חוסך את העלויות של זיהום האוויר. בסופו של דבר, לטווח הארוך, זה משתלם גם כלכלית. לכן אני מציע, במקום להעלות את מחירי הכרטיסים ברכבות, להפחית אותם בצורה ניכרת. אני מציע לרכבת ישראל ולמשרד התחבורה לשקול כל מיני מודלים, כמו למשל כרטיסים משפחתיים או כרטיסים קבוצתיים, כפי שיש בארצות העולם. אם קבוצה של שלושה או ארבעה אנשים נוסעים יחד, מקבלים כרטיס מוזל. משפחה שנוסעת יחד מקבלת כרטיס מוזל. צריך לייצר כרטיסים מוזלים לבני-נוער. אין שום סיבה שבן-נוער, בן 13, או בן 15, ישלם מחיר מלא, כמו שנהוג עכשיו. אדוני היושב-ראש, מה שקרה בהעלאת מחירי התחבורה הציבורית ובהעלאת מחירי הנסיעה ברכבות הוא עדות לממשלה שאין לה גישה נכונה בתחום התחבורה, שאיננה מתקדמת לכיוון הנכון, שכאשר היא משתמשת בתחבורה ציבורית ובנימוקים ירוקים, היא משתמשת בהם רק למען המליצה ולא כמשהו אמיתי שבאמת מבטא מדיניות אמיתית. תודה רבה. היו"ר אחמד טיבי: תודה רבה. חבר הכנסת דוד אזולאי – לא נמצא. חבר הכנסת אברהים צרצור, תפאדל. אברהים צרצור (רע"ם-תע"ל): כבוד היושב-ראש, מכובדי השר, כנסת נכבדה, האמת היא שבישראל ישנן תופעות שקשה להאמין שהן קיימות, תופעות שהפכו לכמעט אקסיומות, תופעות שהפכו לחלק ממדיניות ממשלת ישראל, אף-על-פי שהן מנוגדות לכל היגיון ולכלcommon sense , כפי שנאמר. אני אמנה רק שלוש תופעות משרשרת של תופעות שאפשר למנות. תופעה אחת היא התופעה של קביעת רף של הרוגים בתאונות דרכים. אנחנו קוראים לעתים קרובות מודעות של משרד התחבורה שמתפרסמות בתקשורת הישראלית, ושם משרד התחבורה קבע 370, 380 הרוגים. דהיינו, אם מספר ההרוגים מגיע ל-370, לאותו רף של הרוגים בתאונות דרכים, אז זה נחשב להישג אדיר. אף שההיגיון מחייב שאפילו הרוג אחד הוא הפסד גדול מאוד, ועל כן צריכים להתייחס לסוגיה הזאת בצורה הפוכה לגמרי – לא לקבוע רף של הרוגים אלא לקבוע רף של אפס הרוגים ומשם מתחילים לטפל בסוגיה הזאת. תופעה שנייה, כבוד היושב-ראש, זה מה שנקרא תוספת שכר. תוספת שכר, על פניו, זה דבר חיובי ביותר, אבל בכל הדוחות, בכל ההחלטות של הממשלה שדנו בנושא של תוספת שכר, כשמתעמקים, כשנכנסים בעובי הקורה, מתבררת תמונה עגומה ביותר. אתן דוגמה פשוטה מאוד. עליות השכר האחרונות אומרות כך: מי שמקבל 6,000 שקל למשל, מקבל תוספת שכר של 50 שקל; מי שמקבל 50,000 שקל, מקבל 500 שקל, דבר שהוא בלתי מתקבל על הדעת, אי-אפשר להאמין שדבר כזה קיים. ההיגיון אומר דבר פשוט מאוד: אלה שמקבלים פחות, מקבלים יותר תוספת שכר; אלה שמקבלים יותר שכר, מקבלים פחות תוספת שכר. אבל המציאות היא מציאות מעניינת, המנוגדת להיגיון הזה. התופעה השלישית והאחרונה, כבוד היושב-ראש, זה הנושא שאנחנו דנים בו היום – ייקור מחירי התחבורה הציבורית: רכבת, אוטובוסים וכו' וכו'. ההיגיון אומר דבר פשוט מאוד: אם אנחנו רוצים לעודד – וזאת המדיניות – את הציבור הרחב להשתמש בתחבורה ציבורית, צריכים להוזיל את התעריפים של התחבורה הציבורית. מה שקורה היום זה ההיפך הגמור מההיגיון הזה. מייקרים את תעריפי התחבורה הציבורית, ובכך אנחנו פשוט מאוד מקריבים את הציבור מכל הכיוונים, שוחטים אותו בכל צורה. מצד אחד, אם הוא משתמש ברכב פרטי, אז המחירים מטפסים גבוה-גבוה, ואם הוא פונה לתחבורה ציבורית, אז הוא גם שם נתקל במחירים גבוהים שמטפסים גבוה לעתים קרובות. דבר כזה הוא דבר לא יאומן, כפי שאמרתי בהתחלה, וכדאי לממשלת ישראל לשקול את מדיניותה בקטע הזה שנית. תודה. היו"ר אחמד טיבי: תודה רבה. אדוני השר. סדר-היום הוא ארוך מאוד, למי שלא יודע, ואני מבקש להיצמד למסגרות הזמן. אני אנסה לפחות להגביל את הזמן בצורה מדויקת. השר זאב בנימין בגין: אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, בטרם אביא בפניכם את התשובה להצעות הדחופות לסדר-היום של חברי שר התחבורה ישראל כץ, כפי שהוא ביקש ממני לעשות – בהיעדרו ובהיותי תורן – אבקש להעלות בפניכם סוגיה חמורה, לאו דווקא כדובר הממשלה. אתמול הביע היועץ המשפטי של הכנסת, עורך-הדין איל ינון, בוועדת הכנסת את דעתו המקצועית על המשמעות של הקמת אותן שתי ועדות חקירה פרלמנטריות שבהן אנו דנים כאן בשבועות האחרונים. לתדהמתי ולצערי, אחת מסיעות הבית בחרה אמש לפרסם – באמצעות דוברה – הודעה מחפירה, קשה לקריאה, שעל-פיה דברי היועץ המשפטי לכנסת – אני נאלץ לצטט, לא בקצרה: "מצביעים מעל לכול על כך שלא פעל מתוך שיקול דעת ענייני ומשפטי, ולא נימוקי הצדק היו עמו אלא רק תפקד כממלא הוראותיו של יושב-ראש הכנסת, העושה ככל שביכולתו כדי להשביע את רצונם של חברי הכנסת הערבים ומפלגות האופוזיציה". ההודעה נמשכה: "איננו יודעים אם מאמצים אלה נובעים מרצונו של יושב-ראש הכנסת להיבחר לנשיא המדינה, ובשל כך הוא מנסה לערער ולבטל החלטות דמוקרטיות. דבר זה" – המשיך הדובר – "מצער ביותר, שכן התערבותו של היועץ המשפטי בהחלטות הכנסת מתוך שיקולים פוליטיים, במטרה לרצות את הממונה עליו, אינה מקובלת ואף מעמידה סימן שאלה גדול על מהימנותו ויכולתו למלא את תפקידו". אדוני היושב-ראש, על כל חברי הכנסת לגנות את ההודעה שפרסם אמש דובר ישראל ביתנו, שחומרה עולה מכל משפט בה. ראשית, ההפרדה המכוונת בין חברי הכנסת הערבים ומפלגות האופוזיציה – על-פי הידוע לי, חברי הכנסת הערבים נמנים עם מפלגות האופוזיציה. שנית, לגבי ההתקפה על יושב-ראש הכנסת, החשדתו במניעים זרים, שאין לה כל הצדקה, אביא ראיה ממני – בדידי עובדא – לא הייתי, אינני ולא אהיה מועמד לנשיאות מטעם הכנסת, ובכל זאת, כידוע לחברים אחדים, אם הגיע העניין הזה לאוזניהם, אני מתנגד בשבועות האחרונים, מאז הועלה העניין, להקמתן של אותן שתי ועדות חקירה – אחת כבר לא מספקת – כדי לרצות את הכול. אבל החמורה מכול, חסרת תקדים וירודה ביותר היא ההתקפה על היועץ המשפטי לכנסת – עובד ציבור, פקיד ציבור, העושה מלאכתו נאמנה, על-פי שיקול-דעתו, עורך-דין איל ינון, הבקי ונעים ההליכות. הוא היה שנים אחדות מזכיר הכנסת, איש לא העז להטיל ספק ביושרו, בנאמנותו לכנסת, לבית-הנבחרים, לעקרונות יסוד, לחוק ולצדק. אני מקווה, חברי, שעורך-דין ינון יתרשם אולי אפילו פחות ממני – ולא יתרשם, מכל מקום, יתר על המידה – מההתקפה האישית החריפה עליו ועל יושרו, ויתמיד בעבודתו המסורה, כרגיל, ללא משוא פנים, למען הכנסת ולמען כבודה. אני מודה לך, אדוני היושב-ראש, על סבלנותך. עתה אני אשיב בקצרה את התשובה שנמסרה לי מטעם השר. הנושא הועבר לבדיקת אנשי המקצוע במשרד התחבורה והבטיחות בדרכים. להלן תשובתה של מנהלת אגף הכלכלה במשרד התחבורה: תעריפי הנסיעה ברכבת – כל כך יותר נעים לצטט הודעה כזאת – – – היו"ר אחמד טיבי: רק למען ההיסטוריה, אני נחשב לאחד מחברי הכנסת הוותיקים כאן. אני לא זוכר שסיעה תקפה יועץ משפטי של הכנסת מאז שאני מכהן כאן, מ-1999. השר זאב בנימין בגין: ולא חסרו מחלוקות. היו"ר אחמד טיבי: תמיד. השר זאב בנימין בגין: לא חסרו מחלוקות. היו"ר אחמד טיבי: אני מודה לך, אדוני. השר זאב בנימין בגין: תודה. תעריפי הנסיעה ברכבת מפוקחים מתוקף חוק הפיקוח על מחירי מצרכים ושירותים ומתעדכנים פעמיים בשנה – ב-1 בינואר וב-1 ביולי – בהתאם לשיעור עליית מדד המחירים לצרכן בתקופה הקודמת. תעריפי הנסיעה ברכבת עודכנו לאחרונה בחודש ינואר 2010 בשיעור של 4.8%. בהתאם לשיעור עליית מדד המחירים לצרכן היו תעריפי הנסיעה ברכבת אמורים לעלות ב-1 בינואר 2011 בשיעור של כ-2.5%. בנוסף, כצעד ראשון לקראת רפורמה בתעריפי הנסיעה ברכבת, אשר אמורה להיכנס לתוקף בחודש ספטמבר 2011, עם הפתיחה הצפויה של קו הרכבת לראשון-לציון, הוחלט להעלות את תעריפי הנסיעה ברכבת ב-0.5 שקל נוסף בממוצע, ולהעלות את תעריפי הנסיעה בקווים פרבריים באזור המרכז בשקל אחד. שר התחבורה מבקש להבהיר כי כרבע מתעריפי הנסיעה ברכבת הועלו במחצית השקל; קרוב למחצית מהתעריפים הועלו בשקל אחד; וכרבע מהתעריפים הועלו בשקל ומחצה. רק 4% מהתעריפים הועלו ב-2 שקלים לכרטיס בודד, כאשר המדובר בקוויים שמשמעותם המעשית קלושה בלבד, בין נקודות קיצון, כדוגמת הקו נהרייה–דימונה. לעומת זאת, 3% מתעריפי הנסיעה, הכוללים את מרבית הנסיעות הקצרות, לא התייקרו כלל. מועד העלאת התעריפים נדחה בחודש, מן ה-1 בינואר ל-1 בפברואר, במטרה לכרוך במסגרת עדכון תעריפי הנסיעה גם את שילובם של כרטיסים מסוג "חופשי-חודשי" בכל הקווים הבין-עירוניים, לרבות בתחנות הביניים; זאת, בעוד שעד כה ניתן היה לרכוש כרטיס "חופשי-חודשי" רק בקווים הפרבריים והעירוניים וכן בקווים בין-עירוניים בין ארבע הערים הגדולות לבין עצמן: ירושלים, תל-אביב, חיפה ובאר-שבע. מבדיקה שנערכה לגבי גובה ההנחה המגולמת בכרטיס החדש, בשיעור ממוצע של 25%, עולה כי קיימת אפשרות בחלק מהמקרים לרכישת שני כרטיסים פרבריים, המגלמים הנחה של 35%, ולשימוש בהם בנסיעה בין-עירונית. כתוצאה מהבדיקה אישרה היום ועדת המחירים הבין-משרדית את שינוי גובה ההנחה בכרטיסים מסוג "חופשי-חודשי" בקווים הבין-עירוניים ל-35%. השינוי ייכנס לתוקף בתוך זמן קצר. להערכת שר התחבורה, צעד זה יעודד את השימוש ברכבת לנוסעים המכונים "יוממים", שכן מספר רב של קווי רכבת אינם מוגדרים כקווים פרבריים או עירוניים וכתוצאה מכך לא היה ניתן עד כה לרכוש בהם כרטיס מסוג "חופשי-חודשי", המוזיל באופן משמעותי את עלות הנסיעה ברכבת. על כן, תיקון צו הפיקוח בכללותו הביא להוזלת תעריפים למרבית הנוסעים המתמידים. עד כאן תשובת שר התחבורה. באשר להצעות אחדות שנשמעו מפי המציעים, כגון הצעת חבר הכנסת חנין לכרטיסים מיוחדים, מוזלים, משפחתיים – אני מוצא בהם היגיון רב, אבל זה לא השטח שלי. על כן אני מציע שהצעות אלה, המעשיות, יידונו לפרטיהן בעת הדיון בוועדה. על כן אציע, אדוני היושב-ראש, אני מציע לכם, חברים, להעביר את הדיון לוועדה המתאימה. תודה, אדוני היושב-ראש. היו"ר אחמד טיבי: תודה רבה. היות שאין הצעות אחרות אנחנו עוברים להצבעה. מי שבעד הוא בעד העברה לוועדת הכלכלה, מי שנגד הוא בעד הסרה. הצבעה מס' 17 בעד ההצעה להעביר את הנושא לוועדה – 8 בעד ההצעה שלא לכלול את הנושא בסדר=היום – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הנושא לוועדת הכלכלה נתקבלה. היו"ר אחמד טיבי: בעד – 8, אין מתנגדים, אין נמנעים. ובכן, הוחלט להעביר את הנושא לוועדת הכלכלה.