קטע מדברי הכנסת
הצעה לסדר-היום
מצבה החמור של מערכת החינוך בירושלים המזרחית
היו"ר אורי מקלב:
הנושא הבא הוא: מצבה החמור של מערכת החינוך בירושלים המזרחית, הצעה לסדר-היום מס' 4779, של חבר הכנסת ג'מאל זחאלקה. שר החינוך, גדעון סער, גם כן – – –
שר החינוך גדעון סער:
ההצעה של סעיד נפאע ירדה מסדר-היום?
היו"ר אורי מקלב:
הוא לא נמצא פה, אז היא לא נמצאת. קראתי אותה רק במספרה, אבל הוא לא נמצא – אנחנו לא דנים בה, ונדון בהצעה הבאה לסדר-היום, של חבר הכנסת ג'מאל זחאלקה.
שר החינוך גדעון סער:
זאת האחרונה, מבחינתי.
היו"ר אורי מקלב:
מה שרשום אצלי – כן, אם לא שמו אותך כממלא-מקום. אתה נראה לי גם השר התורן. מצבה החמור של מערכת החינוך בירושלים המזרחית.
שר החינוך גדעון סער:
אם אפשר לבקש מחבר הכנסת זחאלקה – אני מוזמן לחתונה הערב, ואם יוכל לקחת את זה בחשבון, בהתחשב בעובדה שזה אחד מידידי הטובים, אני אודה לו מאוד על כך.
היו"ר אורי מקלב:
המחויבות שלך לחברי המרכז להיות בחתונה – זה הוא לא היה, אבל חבר שעכשיו מתחתן, זה באמת דבר משמח מאוד. בבקשה, אדוני.
ג'מאל זחאלקה (בל"ד):
כבוד היושב-ראש, יכול להיות שאני לא אצטרך את כל מלוא הזמן.
כבוד היושב-ראש, רבותי חברי הכנסת, זו לא הפעם הראשונה שאני מעלה את הנושא הזה של מצב מערכת החינוך בירושלים המזרחית. לצערי הרב, פעמיים-שלוש בשנה אני מעלה את זה במליאה, בוועדת החינוך, ובשאילתות ובהזדמנויות אחרות, ואנחנו נאלצים שוב ושוב להעלות את הנושא כי הבעיה לא נפתרת; הבעיה בגדול לא נפתרת, לא בפרט קטן כאן או שם.
האמת היא שעד שנות ה-80, כבוד השר, החברה הערבית בירושלים המזרחית נחשבה לחברה הפלסטינית אולי הכי משכילה, הכי מבוססת, הכי מסודרת, ואז החל תהליך של הידרדרות מדאיגה מאוד, שהסימן המובהק ביותר שלו זה מערכת החינוך. מצבה של מערכת החינוך, מצבה הרע של מערכת החינוך, הוא אחד הגורמים החשובים ביותר להידרדרות החברתית, לעלייה באלימות, בעבריינות, בשימוש בסמים, בהתפוררות החברתית בירושלים המזרחית.
כיום מצבה של מערכת החינוך – החברה הערבית בירושלים המזרחית "נהנית" ממערכת חינוך שהיא הגרועה ביותר אצל כל הקהילות הפלסטיניות. מצבה גרוע יותר מהחינוך בעזה, בוודאי גרוע יותר מהחינוך ברמאללה, בוודאי בשכם, לא לדבר על נצרת או החינוך בתוך ישראל, ושלא לדבר אפילו על מחנות הפליטים בירדן – המצב הגרוע ביותר.
על-פי כל דין, גם הדין הבין-לאומי, ישראל כבשה את ירושלים המזרחית ב-1967, וכאן חל הדין הבין-לאומי שמחייב את הכוח הכובש לדאוג לחינוך, בין שאר הדברים. אחר כך ישראל סיפחה את ירושלים המזרחית ותושבי ירושלים המזרחית זכו במעמד של תושבות, ועל-פי הדין הישראלי הם זכאים לחינוך חינם ולמערכת חינוך נאותה. ומה המצב? המצב היום הוא שרק כמחצית התלמידים לומדים בבתי-ספר שבניהול מנח"י, משרד החינוך ועיריית ירושלים; רק כמחצית הילדים, וזה על-פי נתונים של העירייה. שאר התלמידים לומדים בבתי-ספר מגוונים. למען ההגינות, יש בהם בתי-ספר טובים מאוד – בתי-ספר כנסייתיים, בתי-ספר של אונר"א, אולי בתי-ספר אחרים.
היו"ר אורי מקלב:
סח'נין, של עמותה – – –
ג'מאל זחאלקה (בל"ד):
ויש מצב שאני לא מכיר כדוגמתו בכל הארץ, של הפרטה מסיבית של בתי-ספר לגופים פרטיים, שמטרתם אחת ויחידה – רווח.
ישנו מחסור גדול מאוד שאין כדוגמתו בכל הארץ בכיתות לימוד, והבעיה, למרות החלטות של בג"ץ, לא נפתרת. הצפיפות בבתי-הספר – אני ביקרתי בכמה בתי-ספר, כבוד היושב-ראש. המרחק בין השולחנות ללוח הוא מטר אחד; בקושי המורה יכול להיכנס. המרווח בין הספסלים הוא אפס, כלומר הספסלים הם מקיר לקיר. אני שאלתי מה עושה ילד שרוצה ללכת לשירותים באמצע השיעור. ואז המורה ביקשה מאחד התלמידים לענות, או משניים-שלושה תלמידים. יש כאלה שזחלו מתחת לשולחנות ויש כאלה שעלו מעל לשולחנות. ולא מדובר בכיתה אחת; מדובר בבתי-ספר שלמים במצב כזה.
הנשירה מבתי-ספר – לפי הנתונים של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה יש בין כיתה א' לכיתה י"ב, בגילים האלה יש בערך 88,000 תלמידים. לפי הנתונים של עיריית ירושלים ושל מנח"י, בערך 83,000 תלמידים לומדים בבתי-ספר בכלל, בבית-ספר כלשהו. אז יש פער של 5,000 תלמידים, ואני נאלץ, כבוד השר, לעשות את הדבר הזה כי לאף גוף – ואני, תאמין לי, דגרתי וחיפשתי וחקרתי את כל הגורמים, נתונים שמתפרסמים על-ידי כל הגורמים הקהילתיים והרשמיים – עמותות, האגודה לזכויות האזרח, "עיר עמים", עיריית ירושלים, מנח"י, ועדי ההורים: כמה תלמידים לא זוכים לשום חינוך, לא הולכים לאף בית-ספר? קשה להשיג את הדבר הזה. לכן אני נאלץ – לא רק אני, גם אחרים שניסו לאמוד את מספר התלמידים – לעשות את ההשוואה לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה כמה ילדים בגיל נמצאים וכמה ילדים לומדים בפועל בבית-ספר כלשהו.
6% מהתלמידים לא לומדים בשום בית-ספר, אבל הנתון הזה לא משקף את האמת, משום שעל-פי נתונים שנאספו על-ידי האגודה לזכויות האזרח, וגם בדוח מחקר של הכנסת בשנת 2006, שביקשה ועדת החינוך בזמנו, בראשותו של הרב מלכיאור, הנשירה מגיעה ל-50%, כלומר רק 50% מהתלמידים מסיימים כיתה י"ב. השאר לא מסיימים, לא מקבלים אף תעודה.
אני, כמובן, לא מאשים את שר החינוך הנוכחי שהוא אחראי למצב הקיים. זה מצב שהוא ירש, והוא ירש, אכן, מצב קשה מבחינת הצפיפות, מבחינת הציוד של בתי-הספר, המבנים הרעועים שבהם לומדים ילדים. אני ביקרתי בכמה בתי-ספר שהם לא ראויים – על-פי כל הדוחות שנעשו, על-פי חוות דעת של מומחים ושל אנשים מטעם העירייה ומטעם משרד החינוך – פשוט לא ראויים להיות בית-ספר, ובכל זאת לומדים בהם תלמידים. שלא לדבר על רמת הלימודים הנמוכה, וכמובן, על הסביבה החינוכית הלא-ראויה שיש בבתי-ספר רבים, במרבית בתי-הספר בירושלים המזרחית.
כפי שאמרתי, אני לא מאשים את השר הנוכחי באחריות, אבל אותו אכן ניתן להאשים, וגם את שר החינוך הקודם, בכך שהם לא עושים את הדרוש, את חובתם על-פי דין ועל-פי התפקיד כדי לפתור את הבעיה הקשה והקטסטרופלית של מערכת החינוך בירושלים המזרחית, שהיא עיר ש-67% מתושביה הם מתחת לקו העוני, ומצב מערכת החינוך רק מייצר מחדש את העוני.
אנחנו רוצים ומעוניינים ונלחמים ונאבקים, כבוד השר, למען מערכת חינוך שתשבור את המשוואה הזאת – חינוך נמוך עם עוני; מערכת חינוך שתעזור בכלל, בכלל, באופן עקרוני.
היו"ר אורי מקלב:
תודה.
שר החינוך גדעון סער:
אמרת שאולי לא תנצל את כל הזמן.
ג'מאל זחאלקה (בל"ד):
אני מסיים במשפט אחרון.
היו"ר אורי מקלב:
לקצר הוא כבר לא יוכל.
שר החינוך גדעון סער:
כבר ניצלת מעבר לכך.
ג'מאל זחאלקה (בל"ד):
אנחנו רוצים מערכת חינוך שתוציא אנשים מהעוני ולא תייצר אותו מחדש. תודה.
היו"ר אורי מקלב:
תודה רבה. בבקשה, אדוני השר. אתה תשמש דוגמה איך מקצרים.
שר החינוך גדעון סער:
אדוני היושב-ראש, מכובדי שר התקשורת וממלא-מקום שר הרווחה ושירותים חברתיים, כנסת נכבדה – אני פשוט אוהב להגיד את זה, אז אני – – –
שר התקשורת משה כחלון:
נגמר הנאום רק מהתואר.
שר החינוך גדעון סער:
אתה יודע ששוחחנו גם על כך באחת הישיבות האחרונות.
היו"ר אורי מקלב:
מאז הוא נראה יותר רגוע. מאז התפקיד הנוסף הוא נראה יותר רגוע, והכתפיים – – –
שר החינוך גדעון סער:
תראה, אני מכיר כל מיני סוגים של אנשים. אני, באופן אישי, אין לי חלק מהתכונות הטובות של השר כחלון. כשלי נוספת אחריות, אני מייד נהיה יותר מוטרד. יכול להיות שאפילו רואים את זה עלי. אצל השר כחלון זה עובד הפוך. זה לא שהוא לא מבצע טוב את תפקידו, הוא מבצע מצוין את תפקידיו, אבל ככל שהוא מקבל עליו עוד מטלות, אתה רואה אותו יותר מאושר, יותר נינוח.
שר התקשורת משה כחלון:
יותר שמח.
שר החינוך גדעון סער:
זה בין הדברים שצריך ללמוד. כאשר היינו באופוזיציה והיינו בספסלים האלה, מעת לעת הייתי מקבל מידידי שר התקשורת וממלא-מקום שר הרווחה והשירותים החברתיים שיעורים בנושאים שונים – –
ג'מאל זחאלקה (בל"ד):
ככה ייעשה למי שלא רצה להיות ראש עיריית חיפה.
שר החינוך גדעון סער:
– – היום אני מוטרד מזה שעם העיסוקים שלנו הפסקתי עם השיעורים האלה, ומה תהיה המשמעות של זה.
על כל פנים, אדוני היושב-ראש, הנושא שהעלה חבר הכנסת זחאלקה הוא נושא רציני ביותר. במה שמקובל להגדיר – לפחות חבר הכנסת זחאלקה מגדיר – מזרח-ירושלים, קיימת מערכת חינוך רחבת היקף בכל הרצף החינוכי, מגן חובה ועד כיתה י"ב. לומדים בה כ-80,000 תלמידים בחינוך לגווניו – רשמי, מוכר ופרטי. המערכת התפתחה במהלך השנים האחרונות בקצב מאוד מאוד אינטנסיבי וגבוה של כ-4% בשנה, גם עם זליגה של אוכלוסייה פלסטינית מיהודה ושומרון, וזה כמובן האיץ חלק מהקושי בהתמודדות עם הנקודות שהצביע עליהן חבר הכנסת זחאלקה. גם משרד החינוך וגם מינהל החינוך בעיריית ירושלים משקיעים הרבה מאוד מאמצים לפיתוח המערכת הזאת, גם במישור החינוכי-פדגוגי, גם בתחום הסביבה הלימודית וגם בתחום התשתיות הפיזיות. גם אני מקדיש לזה. אני יכול רק לומר שהשבוע התקיימה הישיבה האחרונה אצלי בנושא הזה בהשתתפות מנכ"ל משרד החינוך ומנהל מנח"י.
סוגיית בינוי כיתות הלימוד נדונה בבג"ץ. אנחנו פועלים כל העת בהתאם למתווה שנקבע. אם ירצה חבר הכנסת זחאלקה אני אתן לו את התגובה האחרונה שהוגשה לבג"ץ לפני כחודשיים, כדי שיוכל להתרשם מהמאמצים שנעשים, כי אינני מכחיש את קיום הבעיה, אבל גם חשוב להיות מודע למאמצים הגדולים שמושקעים.
העירייה מתמודדת עם בעיות ייחודיות ומורכבות בכל מה שקשור לתשתית הפיזית של מערכת החינוך במזרח העיר, בשל היעדר קרקעות זמינות לבניית מוסדות חינוך חדשים. בפעולה משותפת של משרדנו ושל העירייה קיימת הבנה לריכוז מאמץ להתמודדות עם בעיית המחסור בכיתות. במסגרת הבנה זו המדינה התחייבה לתקצב בנייה של כ-80 כיתות חדשות בכל שנה. בהתאם לתוכנית הרב-שנתית, אושרו פרוגרמות לבנייה של כ-250 כיתות חדשות, שנמצאות כיום בשלבים שונים של תהליך תכנון אדריכלי, בשלבים לקראת ביצוע בנייה תוך השנים הקרובות, בתוספת ל-150 כיתות שנבנו במהלך חמש השנים האחרונות.
תהליך פיתוח התשתיות הפיזיות הוא ארוך ומורכב, וכרוך בהליכים ארוכים להפקעת קרקעות ופעולות רישוי הכרוכות בכך. אנחנו מאמינים שבמאמץ מרוכז ומשותף זה יצומצם הפער ויינתן מענה לצורכי הציבור במזרח העיר.
משרד החינוך ומינהל החינוך בירושלים מקיימים מערכי הדרכה והשתלמויות נרחבים לפיתוח סגלי הוראה ולפיתוח סביבות למידה מתוקשבות. אני יכול לומר שבשנתיים האחרונות, שאני מכהן בהן, צירפנו במזרחה של העיר בתי-ספר ל"אופק חדש", דבר שלא בוצע קודם; צירפנו כ-20 בתי-ספר, עם הגדלת המשאבים הכרוכה בכך. כ-500 מורים נכללו בתוכנית "מחשב אישי למורה", כאמצעי לשיפור דרכי ההוראה.
כשמדברים על רמת ההישגים במוסדות החינוך, היא לא אחידה. לא נכון להגדיר אותה כרמת הישגים נמוכה. יש בתי-ספר עם ריכוזי אוכלוסייה חלשה, ומושקעים שם משאבים רבים לתגבור ולסיוע לימודי.
אכן יש היקף גדול של מוכר שאינו רשמי. אנחנו גם בודקים בימים אלה אפשרות להעביר מוסדות מוכר שאינו רשמי למעמד של רשמי. יש לזה גם משמעות תקציבית. זה אחד הנושאים שנדונו באותה ישיבה שדיברתי עליה בפתח הדברים.
ג'מאל זחאלקה (בל"ד):
אדוני השר, לא הבנתי מה הכוונה.
שר החינוך גדעון סער:
בתי-ספר שהם במעמד של מוכר שאינו רשמי – אתה הרי דיברת על כך שיש בתי-ספר רבים מחוץ למערכת הרשמית – היום אנחנו בוחנים בתי-ספר, שגם מעוניינים בכך, לעבור ממעמד של מוכר שאינו רשמי למעמד של רשמי. יש לכך גם משמעות תקציבית.
היו"ר אורי מקלב:
הם יישארו בבעלות פרטית?
שר החינוך גדעון סער:
לא, לא. הם לא יהיו בבעלות – – –
ג'מאל זחאלקה (בל"ד):
זה תהליך הפוך. הוא דיבר על – – –
שר החינוך גדעון סער:
ברגע שהם הופכים לרשמי, הם בתי-ספר של המדינה, עם כל מה שמשתמע מכך. זה אחד הדברים שהיום אנחנו בודקים בהקשר הזה.
לסיכום, הנושא רציני, ההתמודדות אתו רצינית. אני לא רוצה לטעת רושם שכל הבעיות נפתרו. בהחלט לא. בהחלט יש לנו בעיות לא פשוטות. בפעם האחרונה שמעתי על כך ממנהל מנח"י ביום ראשון האחרון. אבל אנחנו מרכזים מאמץ על מנת להתקדם לכיוון של פתרון למצוקות שקיימות.
היו"ר אורי מקלב:
תודה רבה לך, אדוני השר. מה אתה מציע?
שר החינוך גדעון סער:
להסתפק בדברי.
היו"ר אורי מקלב:
אדוני מסכים להסתפק בדברי השר, בתשובתו של השר?
ג'מאל זחאלקה (בל"ד):
– – – דיון בוועדה.
שר החינוך גדעון סער:
חבר הכנסת זחאלקה אומר שהוא מעלה את הנושא הזה שלוש פעמים בשנה – – –
היו"ר אורי מקלב:
שלוש פעמים הוא עולה לרגל לירושלים. הוא מעלה את ירושלים לרגל. חבר הכנסת אריה אלדד, הצעה אחרת. בבקשה, אדוני.
ג'מאל זחאלקה (בל"ד):
יש לי טעמים – – – אני רוצה ועדה. אני רוצה ועדה – – – של מנח"י.
היו"ר אורי מקלב:
אתה לא יכול להציע, אדוני חבר הכנסת זחאלקה. אתה לא יכול להציע ועדה. אתה הצעת הצעה לסדר לדיון במליאה. יש לנו הצעה אחרת, נראה אם הוא יציע ועדה. אם הוא יציע ועדה, נוכל שלא להסתפק בדברי השר ולהעמיד להצבעה את הדברים.
אריה אלדד (האיחוד הלאומי):
תודה.
אדוני היושב-ראש, אדוני השר, חבר הכנסת זחאלקה דיבר על מצבה החמור של מערכת החינוך בירושלים המזרחית. בלי להקל ראש באף אחד מהטיעונים שלו, אני רוצה להצביע על עוד אספקט חמור אחד בעיני, והוא ש-80,000 תלמידים בירושלים הריבונית לומדים על-פי תוכנית הלימודים הפלסטינית-ירדנית, ולא על-פי תוכנית הלימודים הישראלית. ולו אך מחמת זה, ראוי הדבר לדיון בוועדת החינוך של הכנסת. תודה רבה.
אורלי לוי אבקסיס (ישראל ביתנו):
היית מאמין שממנו תבוא הישועה?
שר החינוך גדעון סער:
אני רוצה לומר – – – הנושא הזה נדון חודש ימים. עם כל הכבוד, צריך גם לעבוד. אי-אפשר כל הזמן רק לבוא – – – אני חייב לומר שיש – – – אין צורך כל חודש להטריד את ועדת החינוך של הכנסת. אפשר לעשות את זה פעם – – –
היו"ר אורי מקלב:
אם כך, אם המציע הסכים לוועדה ויש הצעה אחרת של חבר הכנסת אלדד, אבל השר מציע להוריד מסדר-היום ולהסתפק בדברי תשובתו, אנחנו נעמיד להצבעה: מי שבעד – זה בעד דיון בוועדה; מי שנגד – מבקש להסיר את ההצעה מסדר-היום, לפי הצעת השר. אני חוזר: הצבעה בעד – זה בעד דיון בוועדה; הצבעה נגד – זה הורדה והסרה של ההצעה מסדר-היום, כפי שהציע השר. בבקשה.
רבותי, הצבעה.
הצבעה מס' 20
בעד ההצעה להעביר את הנושא לוועדה – 2
בעד ההצעה שלא לכלול את הנושא בסדר-היום – 7
נמנעים – אין
ההצעה שלא לכלול את הנושא בסדר-היום של הכנסת נתקבלה.
היו"ר אורי מקלב:
בעד – 2, מתנגדים – 7, אין נמנעים. לפיכך אני קובע שההצעה לסדר-היום בנושא: מצבה החמור של מערכת החינוך בירושלים המזרחית, ירדה מסדר-היום.