קטע מדברי הכנסת

הצעה לסדר-היום המשך מאסרו של יהונתן פולארד היו"ר יצחק וקנין: אנחנו ממשיכים בסדר-היום. הנושא האחרון, הצעה רגילה לסדר-היום מס' 4532: המשך מאסרו של יהונתן פולארד, של חבר הכנסת אורי אריאל. ישיב על ההצעה השר גלעד ארדן בשם הממשלה. אורי אריאל (האיחוד הלאומי): אדוני היושב בראש, חברי חברי הכנסת, מכובדי השר, אדבר מאוד בקצרה, מה שיקל אולי עליכם. האזרח הישראלי יונתן פולארד יושב 25 שנים בכלא האמריקני בתנאים שבשנים מסוימות היו תנאים קשים ביותר שקשה להעלות אותם על הדעת. בשנים האחרונות קצת יותר קל, אבל 25 שנים בכלא ללא חופשות, ללא קציבת זמן – כלומר אין תאריך שחרור – זה יכול להימשך מבחינת האמריקנים עד שהוא יימק בכלא, חס וחלילה. מדינת ישראל עשתה דברים מסוימים. בזמן האחרון ראש הממשלה, מר נתניהו, עשה את הדבר שאנחנו, שדולת פולארד בכנסת, שיש לי הכבוד והאחריות לעמוד בראשה – נענה לפנייתנו ולפניית משפחת פולארד והוציא מכתב לנשיא ארצות-הברית, מר אובמה, שיחון את אחינו יונתן. אנחנו, כמדינה, לא עשינו מספיק. יש לזה הרבה תירוצים. אף אחד מהם לא עומד במבחן. ממשלות ישראל לדורותיהן לא עשו די. מי שעשה יותר מכולם, ואני רוצה לציין את זה, זה מר נתניהו בכהונתו הראשונה כראש ממשלה. אז הוא הכיר ביונתן פולארד כאזרח ישראלי וכמרגל ישראלי. פעמים ראשי הממשלות העלו בשיחותיהם הסגורות עם נשיאי ארצות-הברית לדורותיהם את הדרישה לשחררו, והדברים נעשו ללא פרוטוקול, ללא מכתב מחייב וללא שום דבר רשמי, שלא לדבר על כך שנשיאי ישראל לא התערבו בנושא הזה, וגם להם היה תירוץ שהנושא, התיק זה, הוא בידי ראש הממשלה בלבד והם לא מתערבים. בסך הכול, בעיני, זה תירוץ עלוב מאוד, חלש מאוד, כאשר מדברים על כך שישראל ערבים זה לזה, ויושב בכלא אזרח ישראלי שניתן לשחררו, שלא כמו חלק מהנעדרים והשבויים, שאנחנו לא יודעים את מקום הימצאם ולא יודעים איך לשחררם. בעת האחרונה, מעבר לתפילות הרבות שעם ישראל נושא כל השנים הללו – ואכן, יש מקום להמשיך בתפילה הזאת – לפני כשבועיים ראש הממשלה פנה במכתב רשמי אל נשיא ארצות-הברית, מה שהיה הכרחי ומתבקש, כי האמריקנים על פניות שונות אליהם ענו בתירוץ הפשוט שמדינת ישראל – ראש ממשלתה לא פנה באופן רשמי. גם אם העלה את זה בהזדמנויות שונות בשיחות, אין פנייה רשמית של ראש הממשלה. הדבר הזה תוקן. מכובדי השר, אני רוצה לסיים בדבר אחד, ואם תוכל, תעביר אותו גם לראש ממשלתנו. אינני רואה טעם שכרגע, במצב העניינים הזה, מדינת ישראל, כמדינה, היא שתוביל את המאבק. אני חושב שכרגע המאבק צריך לעבור לזירה האמריקנית, לאזרחי ארצות-הברית. ישראל לא פטורה מהעניין, אבל היא לא צריכה להוביל אותו. אני חושב שיש פה בעיה של אזרחי ארצות-הברית עם הנשיא שלהם, שלא נותן חנינה לאזרח אמריקני שיושב בכלא 25 שנים, זמן רב מכל מרגל אחר, כולל כאלה שעשו נזקים לארצות-הברית בצורה הרבה יותר גדולה. את הדברים האלה לא אני אומר, אלא אומרים אנשים מכובדים מהקהילה האמריקנית, אזרחי ארצות-הברית, כמו ג'ורג' שולץ, שהיה שר החוץ בזמנו, בזמן שעצרו את יונתן פולארד. אומר את קורבּ, שהיה סגן מזכיר שר ההגנה ויינברגר, שהגיש את התצהיר שבגללו כנראה פולארד יושב כל כך הרבה שנים. אמר את זה ראש ה-CIA, ורבים וטובים אומרים את זה עכשיו באופן פשוט, שהבעיה היא שארצות-הברית, בנושא של יונתן פולארד איננה מכבדת את זכויות האזרח והפרט בארצות-הברית. אני חושב שאכן הבעיה מונחת בעיקר לפתחם, ואני נושא תפילה יחד עם כל עם ישראל לשחרורו המהיר של אחינו, של יונתן פולארד, ושיגיע במהרה בימינו לירושלים. אמן. היו"ר יצחק וקנין: תודה לחבר הכנסת אורי אריאל, שמעלה נושא מאוד מאוד חשוב וכאוב. ישיב השר גלעד ארדן. השר להגנת הסביבה גלעד ארדן: אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, בהחלט, חבר הכנסת אריאל, יש לומר לזכותו ולשבחו שהפעילות שלו למען קידום שחרורו של יונתן פולארד היא פעילות שנמשכת שנים רבות ללא הפסקה. גם אני כיהנתי בעבר כיושב-ראש משותף של השדולה למען קידום שחרורו של יונתן פולארד, והשתתפנו בהפגנות מול הקונסוליה האמריקנית ובצעדה, ואני גם ביקרתי את יונתן בכלאו, ובהחלט יחד עם רבים בעם ישראל נחמץ לבנו כשראינו את מצבו של יונתן. זה נכון ששנים רבות, עם כל המורכבות של היחסים בין מדינה כמו מדינת ישראל, שפעמים רבות מבקשת בקשות מארצות-הברית – הרי פעמים רבות גם ארצות-הברית מבקשת בקשות ממדינת ישראל. אין ספק שראשי ממשלות בעבר – אמרתי את זה אז, ולכן אני אומר זאת גם היום – לטעמי היו יכולים לפעול הרבה יותר בנחרצות או לנצל הזדמנויות של בקשות של ארצות-הברית מישראל כדי לבקש בצורה חדה וברורה את שחרורו של יונתן. אם בעבר היו כאלה שניסו לשים ערפל או להציג את פעילותו, את שליחותו, למען כולנו, למען ביטחונה של מדינת ישראל, ניסו להציב עליה סימני שאלה, אני חושב שסימני השאלה הבזויים הללו התפוגגו במהלך השנים, והיום עם ישראל יודע בבירור, כולו מקצה לקצה, חוץ מאלו שלא בטוח שכל כך אוהבים את מדינת ישראל או שיש להם תפיסות עולם מאוד מוזרות בעיני, רוב הציבור אם לא כולו מבינים שיונתן פולארד פעל בשליחותנו, למעננו, למען ביטחוננו, למען אזרחי מדינת ישראל וביטחונה, ועשה זאת, כפי שאמר זאת חבר הכנסת אריאל, בטח בלי שום רצון – וגם לא בטוח שבכלל נוצרה איזו פגיעה – לפגוע בביטחונה של ארצות-הברית, אלא רק לחזק את ביטחונה של מדינת ישראל. לכן, ראשי הממשלות, שהיו במצב מורכב, דגלו הרבה פעמים – פרט לבנימין נתניהו בכהונתו הקודמת – במדיניות שהם קראו לה "הפעילות השקטה", ותמיד אמרו לנו שהפעילות הפומבית עלולה לפגוע במאמצים לקידום שחרורו. טוב, אז את זה אפשר לומר שנה, שנתיים, שמונה ועשר שנים. אחרי שהבן-אדם יושב למעלה מ-20 שנה, איך אפשר להזיק לשחרורו? יותר גרוע מזה פשוט כבר לא יכול להיות. זה מצער שבאמת נאלצנו לחכות כל כך הרבה שנים. אבל עדיין הציפייה לראות את יונתן כאן חופשי במדינת ישראל היא ציפייה אדירה. אני, כמו יתר חברי הכנסת, שמחתי שראש הממשלה החליט שלא להסתפק בהעלאת הנושא בפגישות, שהן כמובן פגישות בדרך כלל בארבע, שש או שמונה עיניים, אבל הציבור לא חשוף להן – לא במדינת ישראל וגם לא הציבור בארצות-הברית, שאני בטוח שגם בו יש מיליונים רבים שמבינים, בין אם ברמה ההומנית, בין אם ברמה המוסרית ובין אם ברמה המשפטית, שלא יעלה על הדעת שאחרי כל כך הרבה שנים יונתן ימשיך להינמק בכלא "באטנר" בארצות-הברית. לכן, ראש הממשלה חתם על מכתב. המכתב לא ארוך, אבל אני חושב שהוא מתמצת את התחושות של כולנו. אני אחזור על המכתב בקצרה: "כבוד הנשיא, בשם העם בישראל, אני פונה אליך בבקשת חנינה עבור יונתן פולארד. בזמן מעצרו פעל יונתן כסוכן של ממשלת ישראל. אף-על-פי שישראל בשום אופן לא כיוונה את מאמציה המודיעיניים נגד ארצות-הברית, היא פעלה באופן שגוי ובלתי מקובל לחלוטין. הן מר פולארד והן ממשלות ישראל הביעו פעמים רבות בעבר חרטה על פעולות אלה, וישראל תמשיך לדבוק בהתחייבותה שמעשים כאלה לא יישנו לעולם. "כפי שאתה יודע, אדוני הנשיא, העליתי את עניין שחרורו של יונתן פולארד פעמים רבות בדיוני עם ממשלך ועם ממשלים קודמים. שורה של ראשי ממשלה ונשיאים ישראלים ביקשו אף הם מקודמיך לתת חנינה עבור מר פולארד. לאור העובדה שיונתן פולארד נמצא בכלא כבר 25 שנה, אני סבור שבקשת חנינה חדשה היא ראויה בהחלט. אני יודע שפקידים אמריקנים בכירים לשעבר, שבקיאים בנושא, שותפים להשקפה הזו, כמו גם חברי קונגרס רבים. "למיטב הבנתנו, יונתן פולארד ריצה עונש ארוך יותר מכל אדם אחר שהורשע בעבירות דומות, ואף יותר מתקופת המאסר שדרשה התביעה במסגרת הסדר הטיעון שלו. יונתן שילם מחיר כבד על פעולותיו ומצבו הבריאותי הידרדר משמעותית. אני יודע שארצות-הברית היא מדינה המושתתת על הגינות, על צדק ועל רחמים. מכל הטעמים הללו אני מבקש, במלוא הערכה כלפיך, שתשקול בחיוב בקשת חנינה זו. עם ישראל תמיד יהיה אסיר תודה לך." סוף ציטוט ממכתבו של ראש הממשלה. ואני אוסיף על כך שוב את עמדתי. אני חושב, שוב, ברמה המוסרית, הבסיסית ביותר, כאשר ארצות-הברית, כדי לקדם תהליכים מדיניים, שיש, כמובן, גם לישראל אינטרסים בהם, אבל גם לארצות-הברית, כמנהיגת העולם החופשי – כאשר ארצות-הברית מבקשת ממדינת ישראל, ונענית פעמים רבות, להבדיל אלף אלפי אלפים של הבדלות, לשחרר אסירים, מחבלים, אנשים שסיכנו ופגעו ושפכו דם או היו שותפים לתכנון פיגועים שבהם נשפך דם של אזרחים חפים מפשע – כאשר ארצות-הברית מבקשת מאתנו דברים כאלה, והרבה פעמים נענית, דרך אגב, כדי לנסות ולקדם את התהליך המדיני, שרבים מאתנו אפילו איבדו בו אמון, במסגרת השותפות, הברית האסטרטגית בין ישראל לארצות-הברית, אני רוצה להביע תפילה ותקווה שהפעם הזאת בקשתו של ראש ממשלת ישראל הפומבית, הברורה, בשם כל הכנסת, בשם כל הממשלה, בשם כל אזרחי מדינת ישראל – ואני מקווה שכל חברי הכנסת וכל שרי הממשלה יעלו – בשונה מבעבר, שהרבה, היה להם לא נעים, גם ביהדות ארצות-הברית היתה לפעמים אי-נעימות, היום כולם מבינים את האמת. אנחנו רואים פקידי ממשל, אנחנו רואים חברי קונגרס, אני גם בטוח שלמכתב הרשמי של ראש הממשלה גם היתה השפעה על כך שיש אפילו פקידי ממשל מאוד בכירים בארצות-הברית בהווה ובעבר שמצטרפים לקריאה, ואני שוב רוצה לקוות ולהתפלל, ואנחנו נמשיך לפעול לשם כך, כדי שהבקשה הזאת תיענה במהרה. תודה רבה. היו"ר יצחק וקנין: מה אדוני השר מציע? השר להגנת הסביבה גלעד ארדן: מה אדוני רוצה? היו"ר יצחק וקנין: מסתפק? אורי אריאל (האיחוד הלאומי): ברשותך, אני מבקש להעביר לדיון בוועדת המשנה של ועדת החוץ והביטחון. השר להגנת הסביבה גלעד ארדן: אני יכול חוץ וביטחון, שם מחליטים על המשנה. אני לא יושב-ראש הוועדה. אורי אריאל (האיחוד הלאומי): בסדר, ועדת חוץ וביטחון. השר להגנת הסביבה גלעד ארדן: אין בעיה, ועדת חוץ וביטחון. היו"ר יצחק וקנין: תודה. אני מצטרף לכל התפילות והבקשות. כולי תקווה שהנושא של יהונתן פולארד יבוא לסיומו. הערך של פדיון שבויים בעם ישראל הוא ערך חשוב מאוד. אני מודה למציע ומודה על תשובת השר גלעד ארדן. אנחנו נצביע, רבותי, על העברת הנושא לוועדת החוץ והביטחון. מי בעד? מי נגד? הצבעה מס' 8 בעד ההצעה להעביר את הנושא לוועדה – 5 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הנושא לוועדת החוץ והביטחון נתקבלה. היו"ר יצחק וקנין: חמישה בעד, אין מתנגדים, אין נמנעים. אם כן, הנושא יועבר לוועדת החוץ והביטחון לדיון.