קטע מדברי הכנסת

הצעה לסדר-היום סגירת רחוב יפו בירושלים לתנועה בשל הפעלת הרכבת הקלה היו"ר רוחמה אברהם-בלילא: חברי חברי הכנסת, הנושא הבא על סדר-היום: סגירת רחוב יפו בירושלים לתנועה בשל הפעלת הרכבת הקלה – הצעה לסדר-היום מס' 4755. הראשון והאחרון שהגיש את ההצעה לסדר-היום הוא חבר הכנסת נסים זאב. ישיב לחבר הכנסת זאב השר ישראל כץ. בבקשה, חבר הכנסת נסים זאב. בבקשה, אדוני, לרשותך שלוש דקות. נסים זאב (ש"ס): גברתי היושבת בראש, כבוד שר התחבורה, חברי חברי הכנסת – – היו"ר רוחמה אברהם-בלילא: חבר הכנסת אקוניס, אתה מפריע לשר התחבורה לשמוע את טענותיו – – – אופיר אקוניס (הליכוד): – – – נסים זאב (ש"ס): – – ההתעללות בתושבי ירושלים נמשכת שנים רבות. במקום תחבורה ציבורית קלה ונוחה, קיבלנו חבורה ציבורית, פצע ומכה טרייה, אין בו מתום. אין נקודה בעיר הזאת שלא חשה את הפיגוע הקשה – – – היו"ר רוחמה אברהם-בלילא: כבוד חבר הכנסת נסים זאב. חברי חברי הכנסת רוברט טיבייב ויוליה שמאלוב וחבר הכנסת כרמל שאמה ושר התחבורה ישראל כץ. שר התחבורה ישראל כץ. כבוד השר, אדוני אמור להשיב לחבר הכנסת, מן הראוי שתשמע את הטענות שלו. נסים זאב (ש"ס): הוא כבר יודע מה שאני אדבר, הוא יכול רק לענות. היו"ר רוחמה אברהם-בלילא: תודה. בבקשה. נסים זאב (ש"ס): הוא כבר שמע אותי לפני שנה, ואני רק חוזר על זה – – – היו"ר רוחמה אברהם-בלילא: אותו דבר? לא. נסים זאב (ש"ס): לא אותו דבר, אבל הפיגוע לא השתנה. בקיצור, זה אותו פיגוע. היו"ר רוחמה אברהם-בלילא: בבקשה, אדוני. נסים זאב (ש"ס): אין נקודה בעיר הזאת שלא חשה את הפיגוע הקשה של הרכבת הקלה. במקום להקל על תושבי ירושלים הפכו את חייהם לגיהינום. מחדל מתמשך כמו מחלה ממושכת, מחלת לב. מי יכול לפצות, אדוני שר התחבורה, את התושבים על סבלם הממושך, איבוד הזמן? מי שיוצא היום ורוצה לעבור מצד אחד של העיר, מרכז העיר, לכיוון השני, שזה כיכר ספרא, יכול לחלום להגיע בתוך דקות מספר – שבאופן נורמטיבי זה היה צריך להיות עשר דקות גג. אני אומר לך, אדוני שר התחבורה, אנשים נתקעו שעה שלמה בפקקים. הם יכלו לעבור את זה ברגל פעמיים. צריך להמתין – העבודה התנהלה בעצלתיים. אני זוכר שבתקופת השיא של העבודה ברחוב, בקושי ראינו פועלים. פה פועל, שם פועל. ובכל צומת איזה עוד פועל אחד, רק להראות שכאילו עובדים. אין בעצם אשמים, אף אחד פה לא אשם. מי שאשם בסופו של דבר זה הזכיין, שיש לו ויכוח כמה כסף קיבל, כמה הוא יקבל, מה הובטח לו על כל השינויים. וכמו ריצ'רץ' הרחוב הזה נפתח ונסגר. פעם נזכרים שיש בעיה עם הביוב, אחר כך עם החשמל, פתאום המסילה עצמה צפה על פני הכביש. לא יודעים איך יכול להיות שמסילת ברזל פתאום נמצאת במצב לא תקין וצריכים שוב לבנות את זה מחדש. אני רק רוצה להזכיר לכם את ההיסטוריה של רחוב יפו. ההיסטוריה היא שבתחילת המאה ה-20 רחוב יפו היה הרחוב הראשון שנסלל בו כביש, בו נסעו הכרכרות הראשונות. ואני רוצה לומר: הלוואי. אנחנו מתגעגעים לאותם ימים שהיו שם כרכרות וסוסים. לפחות מגיעים בזמן. אתה יודע, כשאתה יוצא עם כרכרה ואתה צריך לעבור רחוב של שני קילומטר, אתה יודע, בסדר, ייקח לך רבע שעה, עשר דקות – תלוי איזה סוס יש לך – אבל עם רכבת קלה כזאת, עם קללה כזאת, אתה אף פעם לא מגיע לשום מקום. נטעו שדרה עם עמודי תאורה, וזה היה ציר חיים עיקרי מרכזי של העיר המתפתחת, עד לרגע שבו הוחלט להניח את המסילה של הרכבת הקלה, שהפכה להיות אבן רחיים כבדה על תושבי העיר, מחנק תעבורתי בשל סגירת העורקים הראשיים. ממש כל פעם חופרים את הכביש מחדש – באר חפרוה שרים, ועמק השידים בארות בארות חמר. כל הרחוב קרוע, שבור, מעוך וכתות. הכביש, כל פעם קורעים אותו, חופרים אותו, או שהוא חסום. זה כבר שנים, גברתי היושבת בראש, שמי שזועק ולא נענה זה בעיקר סוחרי העיר, שהם הנפגעים הראשיים במסחר שלהם. אני לא מדבר על זה שהעירייה בכלל לא חושבת לרגע ללכת לקראתם בכל מה שקשור לנושא הארנונה. אני רוצה לומר לךְ שהמסחר ירד שם, לא ב-50% – ב-80%. יש בעלי חנויות שנאלצו, בסופו של דבר, אפילו לסגור את המסחר שלהם, נאלצו להשכיר את החנויות, ואפילו אין מי ששוכר את זה מהם. כמה אפשר להתעלם? כמה זמן? כמה שנים? למה אין תאריך יעד? גברתי היושבת בראש, אני יכול לומר לך שכל פעם אני רואה – אגב, יש לי עשר דקות. היו"ר רוחמה אברהם-בלילא: זו לא הצעה דחופה? נסים זאב (ש"ס): לא. זו הצעה רגילה. היו"ר רוחמה אברהם-בלילא: סליחה. נסים זאב (ש"ס): אני גם לא אנצל את עשר הדקות. אני רוצה לומר לךְ שכל פעם אני רואה את הקרון של הרכבת, ובאמת צריך רק לזרוק "מלבס", אומרים בערבית – סוכריות כאלה, שסוף-סוף הנה הגיעה הישועה, הנה סוף-סוף רואים את האור בקצה המנהרה. אבל, כל פעם זה בלוף מחדש. כל פעם עושים טסט: פעם בקטע הזה ופעם בקטע השני. צריך להחזיר את השפיות לכבישים. היו"ר רוחמה אברהם-בלילא: זאת ועוד, שאין אף אחד שיפצה כספית את אותם בעלי עסקים, שגם סגרו עסקים וגם כן מתמודדים עם קשיי היום-יום וזה לא פשוט. אף אחד לא נותן להם מענה. נסים זאב (ש"ס): יתירה מזו, גם לאחר שסגרו את העסקים רק בגלל המחדל המתמשך, דורשים מהם ארנונה על שנים שעברו. אין להם אפשרות. הם אומרים: זה נושא עסקי. בעסקים אין הנחות, יש רק אנחות, מלשון אנחה, ולא הנחה. לכן, אני רוצה לומר שכמה פעמים העלינו את הנושא הזה פה לסדר-היום: לפחות לאפשר לרשות המקומית כן ללכת לקראת אותם בעלי עסקים. אני רוצה לומר לךְ דוגמה מטופשת נוספת שראיתי שבועות רבים: רחוב יפו, בקטע שליד משטרת ישראל, כיכר ספרא, היה סגור שבועות רבים. לא היתה שם שום עבודה. בשני הכיוונים הכביש סגור. למה? כי בקטע האחר עובדים. ריבונו של עולם, איך אפשר להתעלל באנשים? כמה זמן? אני כבר לא רוצה לומר על תאונות הדרכים שהיו בעקבות כל המחסומים, כל החפירות האלה. נכים שלא יכולים לעלות אפילו על המכוניות המיוחדות שלהם, ומקבלים רפורטים כי הם נאלצים לחנות באזורים במרכז העיר ומקבלים קנסות רבים. אני רוצה לומר שהמזל שלנו הוא שהכותל המערבי כל כך סמוך לרחוב יפו, שלפחות במצוקה הזאת – בצר לך וקראוך. יכולים ללכת לפחות לכותל המערבי ולהתפלל על האיוולת הזאת. אני רוצה להתריע ולחזור ולומר: אל תשכחו את האינתיפאדה של השנים 2000–2005. רחוב יפו היה מלא בדמים. כשהיה שם פיגוע, אני אומר לכם שבקושי האמבולנסים הגיעו ליעדים שלהם. מה יקרה כשתהיה רכבת קלה? מה יהיה אם, חלילה וחס, יש פיגוע בעיר הזאת? איך יגיעו האמבולנסים, שירותי ההצלה, כדי באמת להציל את האנשים? בנו גשר מיתרים, לצורך מה? מאות מיליונים השקיעו. עד היום, מי עולה על הגשר הזה? ראיתם שם אנשים? הלוואי שנראה בעתיד גם גמלים וסוסים, לפחות קצת נשתעשע. שום דבר. אז, אנחנו נמצאים בטסט אחרי טסט, וכל פעם – – – היו"ר רוחמה אברהם-בלילא: אני – – – נסים זאב (ש"ס): אני כבר אסיים. את ביקשת שאני אסיים? היו"ר רוחמה אברהם-בלילא: כן, וזאת משום שזה מה שנאמר לי, אולי יתקן אותי אדוני, שעל-פי מזכיר הכנסת זו הצעה דחופה לסדר-היום. נסים זאב (ש"ס): אז אני ממש מתנצל. אני אסיים במשפט אחד. היו"ר רוחמה אברהם-בלילא: תודה לך. נסים זאב (ש"ס): אדוני שר התחבורה, שכל כך עסוק, אולי יאמר לנו רק מתי הגיהינום הזה ייפסק. אדוני שר התחבורה, תגיד לי איך אנחנו נתמודד. עד מתי הכבישים האלה יהיו חסומים בפני הציבור? מתי סוף-סוף תיפסק ההתעללות הזאת? היו"ר רוחמה אברהם-בלילא: חבר הכנסת נסים זאב, תודה רבה. יעלה ויבוא כבוד שר התחבורה, שישיב על ההצעה הדחופה לסדר-היום. אדוני, בבקשה. נסים זאב (ש"ס): אני מתנצל. חשבתי – – – היו"ר רוחמה אברהם-בלילא: לא נורא. בכל אופן, עמדנו. שתי דקות נוספות לנושא כזה מהותי וחשוב – – – שר התחבורה והבטיחות בדרכים ישראל כץ: גברתי היושבת-ראש, חברי הכנסת, אדוני מגיש ההצעה חבר הכנסת זאב נסים, אין ספק שאתה מדבר מהמיית לבך, וזו לא הפעם הראשונה. אבל אני רק רוצה לבשר כאן: אני לא תכננתי את גשר המיתרים. אני גם לא ביצעתי אותו. אני אפילו לא תכננתי את הרכבת הקלה, ואפילו לא הנחתי את הפסים. אני נכנסתי לתפקידי כאשר הפרויקט היה כבר בהתהוות. נכון שהוא היה בפיגור משמעותי, העבודה לא התבצעה בקצב מספיק. אני, כמו בדברים אחרים, פעלתי כדי לזרז ולוודא שזה יקרה. בפרויקט הזה יש מוסד שנקרא בוררים. בפרויקט תחבורתי בהיקף גדול, באופן אוטומטי יש מוסד של בוררות, אחד מכל צד – מטעם המדינה ומטעם היזמים, כאשר זה מול המגזר הפרטי, ומדי פעם החליטו לתת ארכה ליזמים כדי שיהיה להם עוד זמן לסיים את הפרויקט. הם הרי קבעו גם שמ-15 בינואר 2011 הרכבת הקלה לרחוב יפו תיסע בנסיעות הרצה ברחוב יפו, ואז נאלצו לסגור את הרחוב. היו"ר רוחמה אברהם-בלילא: אבל, אדוני השר, גם אני קצת מכירה את הנושא. היתה שם בעיה לא רק של התשתיות בכביש והנחת המסילה, אלא אחת הבעיות הקשות שהיתה שם היא שהפסיקו גם את התחבורה הציבורית לאותו אזור. שר התחבורה והבטיחות בדרכים ישראל כץ: עכשיו. כן. היו"ר רוחמה אברהם-בלילא: לא עכשיו. כבר לפני קרוב לשלוש שנים. שר התחבורה והבטיחות בדרכים ישראל כץ: כן, אבל עכשיו הוסיפו – – – נסים זאב (ש"ס): – – – היו"ר רוחמה אברהם-בלילא: אין תחבורה ציבורית שמגיעה לאזור הזה בכלל, כך שלא רק שהבעיה היא תשתיתית אלא הבעיה היא נוספת, שאין הבאה של אנשים על-ידי תחבורה ציבורית לאזור. שר התחבורה והבטיחות בדרכים ישראל כץ: נכון. אז הפסיקו תחבורה ציבורית, ועכשיו גם הפסיקו תחבורה פרטית, והרכבת הקלה היא עוד בנסיעות ניסיון, היא תהיה מאפריל והיא עוד לא עובדת. אם הרכבת הקלה תעבוד, היא אמורה להיות התשובה של כל התחבורה הציבורית, התשובה הכי זמינה, הכי קלה והכי איכותית, בלי ספק. נחמן שי (קדימה): השר, אם אתה תזכה להפעיל את הרכבת הקלה בתקופתך, תאמין לי שאתה תהיה הרפורמטור הכי גדול בתולדות התחבורה. שר התחבורה והבטיחות בדרכים ישראל כץ: מה לעשות? נחמן שי (קדימה): אתה תהיה הרפורמטור הכי גדול, כי באמת, זה לא ייאמן כמה שנים הדבר הזה נמשך. שר התחבורה והבטיחות בדרכים ישראל כץ: כן, אז כנראה אני – אומנם אני עוד פעם אומר: לא תכננתי מראש ורוב העבודה התבצעה לפני שנכנסתי, אבל אנחנו האצנו את הדברים, טיפלנו בבעיות של קברים, של ארכיאולוגיה, של פקחים, של דברים כמו שיש במדינה הזאת, וודאי בירושלים. כרגע אנחנו נמצאים בשלבים הקריטיים. מצד אחד, רוצים להביא את הרכבת לידי זמינות. מעבר לתשתיות. יש נושא העדיפות ברמזורים, שרוצים שתהיה עדיפות אמיתית ברמזורים, וזה דורש עוד עבודות הכנה מצד היזמים. השינוי שקרה בימים האחרונים הוא שבעצם התחבורה הציבורית עברה לרחוב אגריפס. אולי אני אקרא את הנתונים של אגף התחבורה הציבורית: כניסת הרכבת הקלה לביצוע נסיעות ההרצה ברחוב יפו גורמת לסגירת הרחוב לכלל כלי הרכב. בהתאם לכך, חלו שינויים בהסדרי התנועה ברחוב יפו וכן ברחובות המקבילים, לרבות הסטת כל קווי האוטובוס ברחוב יפו. במסגרת ההיערכות לשינוי, פורסמו מודעות בעיתונות המקומית, חולקו עלונים על-ידי דיילים בבתי-העסק ובמוקדים שונים במרכז העיר, וכן הודבקו מדבקות מידע בתחנות המבוטלות. בנוסף, נפרסו כ-40 דיילים בתחנות המבוטלות ברחוב יפו ולאורך צירי התחבורה הציבורית החדשים לכל אורך שעות פעילות התחבורה הציבורית במשך שבעת הימים הראשונים לביצוע ההסדר. בנוסף, הוקם במרכז ניהול תנועה ירושלים חדר מצב, שהחל לפעול עם תחילת ההסדר ואשר כולל את נציגי העירייה, שהיא בראש ובראשונה מובילה את הדבר, נציגי אגף תחבורה ציבורית, משרד התחבורה, נציגי הזכיין, נציגי "אגד", נציג תוכנית-אב לתחבורה ונציג משטרת ישראל. בימים הראשונים להפעלת ההסדר נפרסו עשרות סדרנים מטעם הזכיין ומטעם משרד התחבורה לאורך הרחובות אגריפס, הנביאים ויפו. הסדרנים כיוונו את ציבור הנוסעים לתחנות החדשות ונתנו מענה בדבר השינויים בקווים. בנוסף, נפרסו שוטרים רבים בצמתים וברחוב אגריפס ומנעו כניסת כלי-רכב פרטיים לנתיב התחבורה הציבורית. במסגרת הבדיקות שנערכו בשטח אף הוארך משך זמן האור הירוק ברמזור החדש ברחוב אגריפס פינת כי"ח, כדי למנוע צוואר בקבוק בנתיב העולה לרחוב אגריפס. ככלל, ההסדר ממשיך לפעול, תנועת האוטובוסים זורמת עם מעט מאוד פקקים, ומסתמן שנהגי הרכב הפרטי מתחילים להתרגל להסדר ונמנעים מנהיגה ברחוב אגריפס. האוטובוסים מקפידים על נסיעה בטוחה ואטית, בעיקר ברחוב אגריפס המאופיין בהולכי רגל רבים. הסדרנים, פקחי "אגד" והשוטרים נמצאים בשטח ומסייעים לפעילות השוטפת. אלה הנתונים. אלה הדברים שקורים כרגע, ומה שצריך, להשלים את הפאזל – – – נסים זאב (ש"ס): מה הצפי? שר התחבורה והבטיחות בדרכים ישראל כץ: זו הרכבת הקלה, שאמורה, לפי מה שקבע הבורר, לפעול באופן מלא בחודש אוגוסט. מבחינתי, היתה צריכה כבר בספטמבר הקודם, היא קיבלה שתי הארכות, והרכבת תבצע נסיעות מחודש אפריל, והנוסעים יוכלו לנסוע בה אפילו בחינם באותה מתכונת של נסיעה ניסיונית ברחוב יפו. אני יכול לומר, כמי שנסע ברכבת הזאת, שאני מקווה ומעריך שברגע שהיא תפעל, היא תפצה על עוגמת הנפש, הרחוב כמו שהוא עכשיו יעוצב ויגובש, הוא ייתן תנופה לסוחרים שסבלו כל השנים האלה שם, וכרגע אנחנו צריכים לוודא שזה יקרה כמה שיותר מהר ובצורה הטובה ביותר, כי אני מעריך שזה יהיה שיפור משמעותי מאוד ביכולת התנועה של הציבור בירושלים, שמרבה להשתמש בתחבורה ציבורית. נחמן שי (קדימה): אם אפשר, השר, איך נוסעים למרכז העיר ירושלים – יש שם 1,100 חנויות, והן סובלות סבל גדול. אתה אומר שזה יעזור בעתיד, אבל ברגע הזה – מדובר באלפי אנשים, שכל פעם פרנסתם – – – שר התחבורה והבטיחות בדרכים ישראל כץ: אתה מדבר על סגירת אגריפס לתחבורה פרטית? אלה הפתרונות שכל המומחים שם מצאו כדי להזרים את התחבורה בגלל חסימת רחוב יפו כרגע. אלה פתרונות תחבורתיים שמומחי התחבורה מביאים, כרגע בודקים את זה ועוקבים אחר הדברים, כפי שאנו רואים, אבל בלי שהרכבת תעבוד, אי-אפשר לבדוק ממש את האפקט. אני מקווה שהאפקט יהיה כל כך גדול, ותהיה הקלה כל כך גדולה, שכל הדברים ישתלבו. אגב, יש האוטובוסים הגדולים, שגם יתחילו לעבוד בירושלים במקביל, גם ייקחו חלק מהעומס. היו"ר רוחמה אברהם-בלילא: האם כבוד השר יהיה מוכן לענות על שאלה נוספת? בבקשה. נסים זאב (ש"ס): אדוני, אני מבין שבאפריל הרכבת אמורה לפעול, אבל אני מדבר על התחבורה הציבורית – מתי האוטובוסים יוכלו לנוע ברחוב יפו? שר התחבורה והבטיחות בדרכים ישראל כץ: לא יוכלו. נסים זאב (ש"ס): עד אפריל? שר התחבורה והבטיחות בדרכים ישראל כץ: עד שיבוא המשיח. כל העיקרון, שהרכבת הקלה היא זו שתנוע, וזה יהיה מעין מדרחוב שיהיה סגור לתנועת כלי רכב. היו"ר רוחמה אברהם-בלילא: לפיכך, מה כבוד השר מציע? האם דיון בוועדה? מליאה? הסרה מסדר-היום? נסים זאב (ש"ס): אני רוצה – – – היו"ר רוחמה אברהם-בלילא: זה לא אתה אלא השר, ואנחנו נצביע. שר התחבורה והבטיחות בדרכים ישראל כץ: מה שחבר הכנסת נסים זאב רוצה, אין לי בעיה – איפה שהוא רוצה לדון. היו"ר רוחמה אברהם-בלילא: נשאל את המציע. האם אדוני מציע דיון בוועדת הפנים? בסדר. שר התחבורה והבטיחות בדרכים ישראל כץ: בבקשה. אני מוכן בכל ועדה שמתאימה לדיון. אדרבה – תזמנו את הגורמים הנוגעים בדבר. היו"ר רוחמה אברהם-בלילא: כבוד השר, האם אני יכולה לומר לפרוטוקול שאתה מציע דיון בוועדת הפנים של הכנסת? שר התחבורה והבטיחות בדרכים ישראל כץ: אני מציע דיון בוועדת הפנים של הכנסת כדי לדון בנושא הזה, ולזמן את כל הגורמים שייתנו את כל ההסברים וישמעו עוד ועוד דברים. היו"ר רוחמה אברהם-בלילא: תודה, כבוד השר. אם כך, חברי חבר הכנסת נסים זאב – בעד זה בעד הצעתו של השר להעביר את הנושא לדיון בוועדת הפנים; נגד זה להסיר מסדר-היום. בבקשה, עוברים להצבעה. הצבעה מס' 12 בעד ההצעה להעביר את הנושא לוועדה – 8 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הנושא לוועדת הפנים והגנת הסביבה נתקבלה. היו"ר רוחמה אברהם-בלילא: בעד – 8, אין מתנגדים, אין נמנעים. לפיכך ההצעה תועבר לדיון בוועדת הפנים של הכנסת.