קטע מדברי הכנסת

הצעות לסדר-היום המתיחות בלבנון היו"ר רוחמה אברהם-בלילא: חברי חברי הכנסת, אנחנו עוברים לנושא הבא על סדר-היום: המתיחות בלבנון, הצעות שמספרן 4760, 4769 ו-4772. יסכם סגן שר החוץ דני אילון. ראשון הדוברים, חבר הכנסת זבולון אורלב, בבקשה, ולאחריו – חבר הכנסת אריה אלדד. בבקשה, אדוני, לרשותך שלוש דקות. זבולון אורלב (הבית היהודי): גברתי היושבת-ראש, חברי חברי הכנסת, מכובדי סגן שר החוץ, מדינת לבנון, עם ממשלתה, אין להן קונפליקט בעייתי חמור עם מדינת ישראל. הבעיה בלבנון היא ה"חיזבאללה", שכנראה, על-פי כל ההערכות, הארגון הזה הוא השליט האמיתי בלבנון: ברצותו מקים ממשלה, ברצותו מפרק ממשלה, וכנראה, על-פי הערכות שאני קורא, גם הכוח הצבאי למאבקים פנימיים בתוך לבנון – ידו של ה"חיזבאללה" על העליונה. בשונה מממשלת לבנון, שלא חתמה על אמנת הציונות ועל הצהרת מדינת ישראל אבל כאמור איננה עוינת עקרונית, ארגון ה"חיזבאללה" הוא איום אסטרטגי על מדינת ישראל. אף-על-פי שאין שום סכסוך טריטוריאלי, ולמרות כל התיאוריות שאם ניסוג חד-צדדית מלבנון ונחזור לגבול הבין-לאומי המוכר על-ידי האו"ם ולא יהיו יותר סכסוכים – אנחנו בוודאי חווים בעשר השנים האחרונות או ב-11 שנים האחרונות שה"חיזבאללה" לא מסתפק בדבר הזה, כנראה עד השמדתה של מדינת ישראל בעיניו, חס וחלילה. ולכן מה שמתרחש כרגע בלבנון – צריך להיות למדינת ישראל עניין אסטרטגי חשוב מאוד מה שקורה שם. מדינת ישראל איננה יכולה להיות אדישה להשתלטות גלויה, פומבית, של "חיזבאללה" על לבנון. אף-על-פי שאנחנו יודעים את עוצמתו של ה"חיזבאללה" בלבנון, אבל יש גבולות, ולכן אין ספק שכרגע, באמצעים דיפלומטיים, מדינת ישראל צריכה להשקיע מאמצים רבים ומאמצים גדולים מאוד, עם ידידותיה, כמו ארצות-הברית, האיחוד האירופי, רוסיה וגם מדינות דרום-אמריקה, כל אותן מדינות שרואות בציר הרשע – אירן, "חיזבאללה", דמשק, "חמאס" – ציר מאיים לא רק על מדינת ישראל אלא על השלום בעולם. זה המקום שמדינת ישראל צריכה לבוא, לקום ולקרוא לעולם, אדוני סגן החוץ, להתערב בשלב הזה התערבות דיפלומטית. אני, עיני כלות כשאני רואה שמי שנטל יוזמה זה ראש ממשלת טורקיה, ארדואן, שמסיבותיו שלו הפך להיות עוין למדינת ישראל, ואף יותר מעוין – מאיים על מדינת ישראל. אני שואל את עצמי: איפה משרד החוץ? איפה שר החוץ? איפה ראש הממשלה? אני מבין שעסוקים גם בדברים אחרים, להרכיב קואליציה וכדומה, אבל אני חושב שהעניינים האסטרטגיים של מדינת ישראל חשובים יותר, דחופים יותר, ומטרתי, בהצעה הדחופה לסדר-היום, היא להאיץ בראש הממשלה ובשר החוץ כרגע לשים את הנושא הזה בראש סדר העדיפויות, על מנת שלא להפוך את גבול ישראל ולבנון לגבול בין מדינת ישראל לבין ציר הרשע כולו, בגלוי, כאשר אנחנו יודעים שגם החלטה 1701 עשו אותה פלסתר, לאחר שהזרימו כמויות בלתי מוגבלות של נשק ל"חיזבאללה", מה שהיה אסור על-פי אותה החלטת או"ם. אנחנו יודעים שלא רב המרחק שה"חיזבאללה" גם ינפנף את האו"ם מלבנון ובלי שום פיקוח יוכל לעשות כאוות נפשו. אני רק רוצה להזכיר שבמלחמת ששת הימים – גם מצרים, שהיתה חתומה על הסכמים, וגם על-פי החלטת האו"ם היה שם כוח או"ם, ברגע מסוים גמאל עבד-אלנאצר, השליט של אותה תקופה, באבחה אחת סילק את האו"ם. לכן הסכנה היא סכנה גדולה מאוד למדינת ישראל. ברור לחלוטין שכרגע ההתערבות יכולה להיות רק התערבות מדינית. רק שבעיתונות ובכלי התקשורת לא מצאתי ולו במקום אחד שמדינת ישראל נקטה איזו יוזמה דיפלומטית, והעניין הזה כאילו מתרחש בדרום-אמריקה או באיזה מקום באסיה הרחוקה. הדבר הזה, רבותי, הוא בנפשנו, ולכן אני מנצל במה נכבדה זו לקרוא באמצעות סגן שר החוץ לממשלה להתערב התערבות דיפלומטית דחופה. תודה רבה. היו"ר רוחמה אברהם-בלילא: אני מודה לך, חבר הכנסת זבולון אורלב. בבקשה, יעלה ויבוא חבר הכנסת אריה אלדד. בבקשה. זבולון אורלב (הבית היהודי): איך תדע להשיב לי אם לא הקשבת? היו"ר רוחמה אברהם-בלילא: יש לו, כנראה, חלוקת קשב מיוחדת. בוא נבחן זאת מייד. בבקשה, אדוני, לרשותך שלוש דקות. אבל סגנית השר מפריעה שוב לסגן השר, לא – חברת הכנסת לאה נס, כבוד סגן שר החוץ נשאר פה על מנת באמת להאזין לשני הדוברים, ואני מניחה שהוא מאוד רוצה לשמוע גם את דבריו של חבר הכנסת אלדד. תודה. אריה אלדד (האיחוד הלאומי): גברתי היושבת-ראש, תודה, חברי, חבר הכנסת אורלב, סקר בדיוק רב את המצב בלבנון ואת העובדה ש"חיזבאללה" הוא בעצם בעל-הבית שם. ואני רוצה להמשיך מהנקודה הזו ולנסות להסב את תשומת הלב לכך שגם אם שרי ה"חיזבאללה" עוזבים במשבר הנוכחי את ממשלת לבנון, הרי הם ממשיכים לנסות להחזיק במקל בשני קצותיו: להיות ארגון טרור לוחמני נגד ישראל, להיות חברים בציר הרשע, להתחמש כפי שהרבה מדינות אינן חמושות, ויחד עם זה להיות חברים לגיטימיים במערכת השלטונית בלבנון. העובדה ששרי ה"חיזבאללה" מתפטרים ואפשר שאם יתפרסמו מסקנות בית-הדין הבין-לאומי תופנה אצבע מאשימה ישירות כנגד נסראללה וה"חיזבאללה", וההתנגשויות יהפכו שם מעבר להתנגשויות פוליטיות גם להתנגשויות אלימות מאוד, כפי שכבר היה בלבנון, אסור לישראל לתת ללבנון ול"חיזבאללה" להיראות כאילו הם שתי ישויות שאינן אחראיות זו לזו, ובכל התנגשות עתידית ישראל חייבת לראות בכל מתקן תשתית בלבנון, בכל מוסד שלטוני או סמל שלטוני, ולא רק במטרות הצבאיות המדויקות של ה"חיזבאללה", במנהרות שלהם, בשמורות הטבע שלהם, במרתפים, בסביבה העירונית או הכפרית, אלא בכל המעטפת המדינית שנותנת להם חסות מלאה היום – לראות בהם כתובת לגיטימית לחלוטין לתקיפה ישראלית ולצעדי הרתעה ישראליים. כי למדנו במלחמת לבנון השנייה שקשה מאוד להילחם בארגון גרילה מסוג "חיזבאללה" כשהוא מחופר כל כך עמוק, טמון כל כך עמוק, מסווה את עצמו כל כך עמוק, וכופה עלינו מלחמה שתהיה מרובת נפגעים. ולכן נכון כבר היום להצהיר על כך שלבנון לא תוכל לפטור את עצמה ולהיבדל מ"חיזבאללה" גם כששריו מתפטרים מהממשלה, כל עוד היא איננה מוציאה אותו מחוץ לחוק, כל עוד היא אינה מפרידה לחלוטין ויוצרת מדיניות של מדינה עם נשק אחד, צבא אחד, שלטון אחד. כל עוד זה לא מתרחש, וממשלת לבנון חייבת להיות אחראית לכל מה שעושה ה"חיזבאללה" בתחומה. תודה רבה. היו"ר רוחמה אברהם-בלילא: אני מודה לך, אדוני. יעלה ויבוא שוב סגן שר החוץ. בבקשה. הצעות לסדר-היום המתיחות בלבנון היו"ר רוחמה אברהם-בלילא: כבוד סגן השר, בבקשה. נא להשיב. סגן שר החוץ דניאל אילון: גברתי היושבת-ראש, תודה, חברי חברי הכנסת, חבר הכנסת אורלב וחבר הכנסת אלדד – על השאלות שלכם. על רקע התקרבות מועד הגשת כתבי האישום על-ידי החוקר המיוחד לחקירת רצח ראש ממשלת לבנון רפיק אל-חרירי, התפטרו שרי ה"חיזבאללה" ביום חמישי האחרון, 13 בינואר השנה, מן הממשלה הלבנונית, ובכך הפילו אותה, יצרו משבר פוליטי בלבנון. ללא ספק, ההתפטרות נועדה לייצר לחץ אשר יביא את ממשלת לבנון להתנער ממסקנות בית-הדין. בפועל, כתבי האישום הועברו לשופט המיוחד של בית-הדין, דניאל פרנסין מקנדה, אתמול – סליחה, לא אתמול, לפני יומיים, ביום ב', 17 בינואר, וההתייעצויות על הקמת ממשלה חדשה בלבנון נדחו לשבוע הבא. המצב הפוליטי כרגע מצביע על אי-ודאות, ובתווך יש ניסיונות השפעה של מדינות האזור על מנת להביא לסיום המשבר, כרגע – בלא שום הצלחה. ישראל, כמובן, עוקבת אחר ההתפתחויות ורואה במשבר עניין פוליטי פנימי של לבנון. כמו כן, ישראל מדגישה את רצונה לשמור מרחק ולהישאר מחוץ לעניין הלבנוני. ישראל גם – אני מדגיש – לא תשחק לידי ה"חיזבאללה" שמנסה בכל דרך לגרור אותה לתוך הקלחת הפנימית שם. אני מציע, ברשותך, גברתי היושבת-ראש, להעביר את ההצעות לסדר-היום לוועדת החוץ והביטחון. היו"ר רוחמה אברהם-בלילא: אני מודה לך, אדוני. האם המציעים מסכימים להעביר את ההצעה? מסכים חבר הכנסת אורלב, מסכים חבר הכנסת אלדד. לפיכך נעבור להצבעה. בעד – זה לפי הצעתו של סגן שר החוץ, להעביר את הנושא לדיון בוועדת החוץ והביטחון של הכנסת. נגד זה להסיר. בבקשה. הצבעה מס' 15 בעד ההצעה להעביר את הנושא לוועדה – 6 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הנושא לוועדת החוץ והביטחון נתקבלה. היו"ר רוחמה אברהם-בלילא: בעד הצביעו שישה, לא היו מתנגדים ולא היו נמנעים. לפיכך אני קובעת שההצעות לסדר-היום בנושא המתיחות בלבנון יועברו לדיון בוועדת החוץ והביטחון של הכנסת.