קטע מדברי הכנסת

הצעות לסדר-היום מחסור במיטות אשפוז בבתי-החולים היו"ר רוחמה אברהם-בלילא: אנחנו עוברים לנושא הבא על סדר-היום, חברי חברי הכנסת: מחסור במיטות אשפוז בבתי-החולים, הצעות לסדר-היום שמספרן 4748, 4752, 4766, 4767, 4776 ו-4783. ישיב סגן שר הבריאות, סגן השר יעקב ליצמן. חברי חברי הכנסת, מכיוון שאינני רואה כאן את מרבית הדוברים, כל חבר כנסת אשר אקרא בשמו והוא איננו במליאה לא יוכל לנאום לאחר מכן. חבר הכנסת אברהם מיכאלי – לא נמצא; חבר הכנסת עפו אגבאריה – לא נמצא; חבר הכנסת ג'מאל זחאלקה – לא נמצא; חבר הכנסת חיים אורון – לא נמצא; חבר הכנסת עמיר פרץ – לא נמצא. אחרון הדוברים שנרשם לנושא החשוב הזה, חבר הכנסת אורי מקלב, בבקשה. לרשות אדוני שלוש דקות. בבקשה. סגן שר הבריאות יעקב ליצמן: שלוש תמימות. היו"ר רוחמה אברהם-בלילא: שלוש תמימות. אורי מקלב (יהדות התורה): אולי אפשר, בזכות אחרים, יותר. אבל – – – היו"ר רוחמה אברהם-בלילא: אין ספק שזה נושא שהוא ראוי וחשוב. אני לא אפסיק את אדוני באמצע, אתה יודע. מכיוון שזה הנושא האחרון כרגע, והמליאה אמורה להתכנס שוב ב-16:00 – – – סגן שר הבריאות יעקב ליצמן: אני אמור ללכת לישיבת ממשלה. היו"ר רוחמה אברהם-בלילא: לפני האחרון, סליחה. יש עוד שני נושאים. אז אני אאפשר. אתה אמור – – –? סגן שר הבריאות יעקב ליצמן: ללכת לישיבת ממשלה. היו"ר רוחמה אברהם-בלילא: אמור ללכת לישיבת ממשלה. חשוב ללכת לישיבות ממשלה. כבוד חבר הכנסת, בבקשה. אני לא עשיתי שום דבר, גם סגן השר פה. אורי מקלב (יהדות התורה): סגן שר הבריאות נמצא פה, וזה הכי חשוב. כבוד היושבת-ראש, כנראה לא מביאים בחשבון חברי הכנסת שכשאת נמצאת על כיסא היושב-ראש – גברתי היושבת בראש, לא מביאים בחשבון אולי שאת מתקתקת את הזמן ולכן – – – היו"ר רוחמה אברהם-בלילא: לא, דווקא ההיפך. אפשרתי קצת מתן זמן יתר. אורי מקלב (יהדות התורה): בכל אופן, נכון שהנושא חשוב. חברי חברי הכנסת, תיכף אגיע למצוקה עצמה ולהשלכות של המחסור במיטות והביטוי – שבא בזמני שיא. אבל אני קודם כול רוצה שכן נהיה כנים כשאנחנו באים לדון מערכות ציבוריות בזמני שיא מול הסטנדרד במשך כל השנה. אנחנו רואים את זה בהרבה מגזרים במשק: "אגד", או תחבורה ציבורית, יש להם שעה וחצי בבוקר שזה זמני השיא, ושם הם צריכים להשתמש בכל צי האוטובוסים. ולאחר מכן, במשך כל שעות היום, מאות אוטובוסים עומדים בחניונים ואין מה לעשות אתם. מסבירים ראשי התחבורה הציבורית, אומרים: אנחנו, שעה וחצי בבוקר זה זמני השיא, ובבת-אחת זה נופל נפילות של 30% ו-40%. זה יכול לקרות גם בבתי-מלון. רוצים שיבנו בתי-מלון, ויש זמני לחץ, שזה יכול להיות כמה ימים בשנה או תקופה קצרה בשנה, או בגלל איזה אירוע מסוים, ואז אומרים: יש מחסור בחדרי מלון. ומה רוצים? שייבנו בתי-מלון ובמשך כל השנה החדרים יהיו ריקים, ויהיה לנו בזמני שיא גם כן מענה לכולם. ראינו איך חברת החשמל מתנהלת, גם כן בזמני שיא. ואז תמיד אומרים: כן, לא נערכנו ליום כזה. גם קשה, מחברת החשמל אנחנו דורשים יותר כי תמיד הצריכה גדלה ולא רק משום שיש ימי שיא. אנחנו רואים את זה ב"בזק", בגשמי הברכה שהיו לפני חודש, קרסו מערכות "בזק" ברוב אזורי הארץ במשך עשרה ימים, 12 ימים. אנשים היו מנותקים מקווים, לא הצליחו להשתלט על הניתוקים של "בזק". אנחנו רואים את זה בחברות הסלולר. אנשים מחזיקים סלולרי הרבה פעמים כדי לדעת בזמן מצוקה, בעת חירום, מה קורה. והנה, כשמגיעה עת חירום כל הקווים קורסים. בסופו של דבר, אני כן חושב שאנחנו צריכים להשכיל ולא לדרוש ממערכות ציבוריות שיהיו מוכנים בהן גם בזמני שיא למיטב השירות, ולא למספר מיטות בדיוק בימים הכי קשים. אבל מה שכן צריך לעשות, מערכות הבריאות ובתי-החולים צריכים כן להיערך לאלטרנטיבות. אין לי ספק שאם היו לוקחים את הנושא הזה, כל בית-חולים, במערכת שיש לו, במבנים שיש לו, היה לוקח את כל המחלקות שיש לו וכל מחלקות העזר, המרפאות שיש לו, וכל החדרים האחרים שיש לו והאולמות האחרים – היה אומר שבימים שיש מצוקה, בימים שיש שיא של צריכה ומספר ימי האשפוז גדל, ויש ימים מסוימים כאלה בשנה, נערכים פיזית אחרת. עושים תוכנית חירום. זה באמת נכון, זה לא נעים לראות אנשים בצורה לא מכובדת. זה גם פוגע בשירות, גם פוגע בטיפול הרפואי וגם פוגע בצנעת הפרט, כשרואים באיזה תנאים אנשים היום שוכבים בבתי-חולים. מה שכן כואב לי בכל העניין הזה זה שיש גופים בתוך מערכת הבריאות שמנסים לעשות הון פוליטי – בגלל יריבות אישית, בגלל דברים אחרים – מנסים להעצים את העניין הזה. אני רוצה להגיד לך, אדוני השר: נכון שאתה בסיעה שלי ואני חייב את זה ואנחנו מאוד מעריכים את העבודה שלך, אבל אני חושב שמכל שדרות הציבור אנחנו שומעים הערכה לפעילות שלך. אתה, מי שאני מכיר, שהצלחת והשכלת גם לערער מוסכמות וגם לפגוע בארגונים מסוימים בתוך המערכת שהיו תפוסים בהתנהלויות מסוימות ולא היו מוכנים לזוז מהן. אתה, בכוח ובנחרצות עשית את זה, ואנחנו רוצים גם במקרה הזה לחזק. יש באמת מה לעשות ולהמשיך, וזה שהגעתם להסכם עם משרד האוצר על הגדלה של 1,000 מיטות במשך שש שנים זו בשורה טובה, יש לזה חשיבות גדולה מאוד. אבל אין ספק שגם 1,000 מיטות עדיין לא יענו על כל הצרכים, כי קצב הגידול גדל מאוד. הדרישה היום במערכת הבריאות היא גדולה מאוד. אנחנו ערים כל השנה – היתה די הפתעה שיש מחסור במיטות בטיפול נמרץ. סגן שר הבריאות יעקב ליצמן: אנחנו מגדילים את זה. אורי מקלב (יהדות התורה): גם בטיפול נמרץ. היה עכשיו סקר של משרד הבריאות עצמו, ויש ירידה משמעותית מאוד, בעשור האחרון, במיטות – לא רק בסדר-גודל של האוכלוסייה שגדלה, אלא באופן אובייקטיבי יש ירידה במספר המיטות. היום התפרסם גם כן דוח שלפיו שיש ירידה בטיב מתן השירות בבתי-חולים. זו נקודה חשובה מאוד, יחד עם הטיפול. אנחנו מאוד מעריכים את הטיפול. אמרנו באיזו ועדה שהתקיימה בשבוע שעבר בכנסת, שמצד אחד רוב האנשים היום מבוטחים בביטוחים משלימים בקופות-החולים, וזה מאפשר להם ללכת במשך השנה לרופאים, לעוד רופאים, לאנשי מקצוע, לרופאים מקצועיים יותר. וכשהם באים באופן המעשי לממש את מה שהם שולחים אותם – כמו ל-MRI וכמו ל-CT ועוד דברים רפואיים שנותנים תשובות רפואיות – כשהם באים, קופות-החולים לא מאפשרות את זה. יש פער גדול בין מה שאנשים כאן מצפים לו, לאור זה שהם נשלחים לרופאים מקצועיים שנמצאים בבתי-חולים והחידושים הרפואיים – וכשבאים לממש את זה בקופת-חולים, בדיקה כזאת ובדיקה אחרת וטיפול כזה וטיפול אחר, לא נותנים להם את זה. לכן, אני חושב שמה שנעשה עד עכשיו זה נכון, אבל בעתות חירום, לזמנים מיוחדים של מצוקה, בית-החולים צריך להיערך אחרת ולא רק להישען על מספר המיטות שיש בבתי-חולים. תודה. היו"ר רוחמה אברהם-בלילא: אני מודה לך, חבר הכנסת מקלב. חברי חברי הכנסת חיים אורון וג'מאל זחאלקה, אני מודה שכשהתחלנו את הדיון הייתם אמורים לדבר לפני חבר הכנסת מקלב ואמרתי שמי לא נמצא לא מדבר. אבל לפנים משורת הדין ומפאת הנושא החשוב ביותר, אאפשר לכם לדבר. יעלה ויבוא חבר הכנסת ג'מאל זחאלקה, בבקשה. לרשותך, אדוני, שלוש דקות. ג'מאל זחאלקה (בל"ד): גברתי היושבת-ראש, רבותי חברי הכנסת, כבוד סגן שר הבריאות, מדובר במשבר ידוע מראש. המצוקה של מיטות האשפוז היא לא עניין של זמן שיא של מחלה כמו שפעת או משהו אחר, אלא לפי כל הדוחות שהתפרסמו ישנו מחסור גדול מאוד במיטות אשפוז. ישראל נמצאת במקום האחרון או כמעט אחרון ב-OECD מבחינת מספר מיטות לנפש, או ל-1,000 תושבים. המצב חמור במיוחד במחלקות הפנימיות. זה דבר ידוע, כלומר, זה לא רק בזמן שיש שפעת ויש לחץ אז יש בעיה כזאת. כל מי שנאלץ להתאשפז או לקחת אחד מבני משפחתו לאשפוז, ראה – אומנם לא תמיד אבל פעמים רבות – מצב שהוא בלתי נסבל לכל הדעות, של אנשים שמאושפזים בפרוזדור. האחיות מתריעות על המצב הזה מזמן, והן טוענות – והיום הן הכריזו על צעדים דרסטיים – שהן לא יקבלו חולים מעבר לתפוסה של 100%, כלומר הן לא יסכימו למצב שבו החולים מתאשפזים בפרוזדור, על כל המשמעות של העניין הזה. אנשים עושים את צורכיהם בפרהסיה, יש אנשים שלא יכולים לזוז, האחיות לא יכולות לתת את השירות כאשר מספר החולים או מספר המיטות שבהן הן צריכות לטפל הוא הרבה יותר גדול מהיכולת שלהן. האחיות פתחו במה שקרוי, אפשר לקרוא לזה שביתה בעצם, השביתה הזאת היא לא על תנאי שכר אלא על תנאים נאותים בבית-חולים, כל בית-חולים. אנחנו שמענו שיש איזו הסכמה בין סגן שר הבריאות לבין האוצר על תוספת של 950 מיטות, אנחנו עדיין לא ראינו שהעניין הזה נחתם סופית. סגן שר הבריאות יעקב ליצמן: – – – ג'מאל זחאלקה (בל"ד): אנחנו לא ראינו שזה נחתם באופן סופי, אבל אתה יודע, זה נמרח על כמה שנים: 190 מיטות בשנה זה, איך אומרים, על חמש שנים – זה לא יפתור את הבעיה, לא בשנה הבאה, לא בשנה זו, לא בשנה – – – סגן שר הבריאות יעקב ליצמן: שאלו פעם את שמיר על הסכם שצריך להתקיים, הוא שאל אם זה בעל-פה או בכתב; אם בכתב זה לא נורא, בעל-פה – צריך לקיים. ג'מאל זחאלקה (בל"ד): אתה יודע, אנחנו הרי יודעים – – – היו"ר רוחמה אברהם-בלילא: כבוד סגן השר, כאשר הוא יעלה לדוכן ויאמר זאת, אז הוא מניח שזה יהיה רשום. ג'מאל זחאלקה (בל"ד): סגן שר הבריאות חתם הרבה הסכמים עם האוצר, והוא יודע שהסכם לא חתום עדיין זה לא הסכם. סגן שר הבריאות יעקב ליצמן: לא – – – שהוא אמר – – – ג'מאל זחאלקה (בל"ד): אבל אנחנו אומרים לך – – – סגן שר הבריאות יעקב ליצמן: – – – אם אני חושב ככה, לא. ג'מאל זחאלקה (בל"ד): כבוד סגן השר, ההסכם הזה לא מספיק, הוא לא פותר את הבעיה, הוא משאיר אותנו עם הבעיה לפחות לחמש שנים. אני לא יודע, אני חושב שכאן, אם אתה חושב ומשוכנע – באמת, ביושרה – שההסכם הזה יפתור את הבעיה, בבקשה תגיד לנו ותבשר לאנשים שתיפתר בעיה וההורה הזקן שלי או של מישהו אחר לא יתאשפז בפרוזדור. זה מחזה מביש. זה מחזה שאפשר, זה עניין שניתן לפתרון. אני חושב שהפתרון צריך להיות מהיר, ולא למרוח את זה שנים על גבי שנים, כאשר בפעם הבאה יגידו לנו שמקפיאים את זה בגלל סיבה זו או אחרת. אני חושב שבעניין הזה אתה תקבל תמיכה מלאה בכנסת. לא רוצים לראות אנשים מאושפזים בפרוזדורים או חס וחלילה נשלחים הביתה כי אין להם מקום בבית-חולים, שזה מסכן תרתי משמע, זה חיים ומוות. תודה רבה. היו"ר רוחמה אברהם-בלילא: אני מודה לך, חבר הכנסת זחאלקה. יעלה ויבוא חבר הכנסת חיים אורון, בבקשה. לרשותך, אדוני, שלוש דקות. חיים אורון (מרצ): גברתי היושבת-ראש, תודה על ההליכה לפנים משורת הדין. הנושא באמת חשוב וראוי. חבר הכנסת זחאלקה אמר שמדובר במשבר ידוע מראש. משבר זה כאשר קורה משהו, יש מצב שגרתי ופתאום פורץ משבר, כך אני מבין את המושג משבר. זה מצב משברי קבוע, לא רק מחורף לחורף אלא לאורך כל השנה. היום פרסם עוד הפעם משרד הבריאות נתונים – שאגב, כל הזמן מתפרסמים: בעשר השנים האחרונות קטן מספר המיטות ל-1,000 נפש ב-13% – לא אקריא את כל הנתונים. במחלקות פנימיות הוא קטן ב-17%, במחלקות כירורגיות – ב-16%, בילדים – ב-7%, בטיפול נמרץ –ב-8%, קטן בעשר השנים. ועם כל ההערכה לפעולתו של סגן השר ליצמן כשר הבריאות, וחשיבותו של ההסכם, ששבר את הרצף של אי-אישור מיטות נוספות, 1,000 מיטות בחמש שנים, זה לא מחזיר אותנו למצב של לפני עשר שנים, אנחנו עדיין בפיגור. צדקה עשה אתנו הקדוש-ברוך-הוא שאנחנו חלק מה-OECD. אז כל פעם אפשר להגיד: אנחנו ב-OECD. שר האוצר וראש הממשלה, הם את דוח ה-OECD קוראים רק בארבעת העמודים הראשונים, על הצמיחה ועל הגידול. עמודים אחרים, "עס פאסט נישט". זה בסדר להגיד כך? "עס פאסט נישט". זה לא נאה. מה זה לקרוא אותם? ואז, בכל דף שאתה קורא – בחינוך אנחנו בפיגור, אחרונים; בבריאות, פה, אנחנו אחרונים. אני יכולתי להמשיך עוד ועוד, אין לי הרבה זמן בעניין הזה. ידידי חברי הכנסת, ככה נראית ממשלה קטנה. לא ממשלה קטנה במובן שבעוד שעה נדון בו, של מספר השרים. היו"ר רוחמה אברהם-בלילא: זו לא ממשלה קטנה בגודלה. חיים אורון (מרצ): חלק מהציבור חושב שממשלה קטנה זה מעט שרים וממשלה גדולה זה הרבה שרים. ממשלה קטנה – אגב, עשר השנים האלה מתחילות בתאריכים מאוד מסוימים; היו אחראים למה שקרה פה. ממשלה קטנה נראית כזאת ששירותי הבריאות בה קורסים, שירותי הכיבוי קורסים, יש מחסור בכיתות. להמשיך את הרשימה? אין אפשרות, גם אם במשרד האוצר ישב קוסם, ואין קוסם. ואני רוצה להרגיע אותך, אדוני סגן השר: גם כאשר נתחיל לקבל את התגמולים מהגז בעוד שבע, שמונה, תשע, עשר שנים – לא יספיק. ולכן הוויכוח הגדול פה, וסליחה שאני כל פעם חוזר אליו: 1,000 מיטות – חשוב מאוד; 200 מיטות בשנה – הרבה הרבה פחות מדי. ובשביל יותר צריך מקורות נוספים, ובשביל מקורות נוספים צריך תקציב יותר גדול וסדרי עדיפות אחרים בתקציב הקיים. את כל הדברים האלה, אדוני סגן השר, עכשיו, פחות מחודש, שבועיים אחרי אישור תקציב לשנתיים, זה "רעד צו די וואנט", נכון, זה גם בסדר? סגן שר הבריאות יעקב ליצמן: כמעט. חיים אורון (מרצ): כמעט בסדר. זה לדבר אל הקיר. כשנורא קשה לי אני מתחיל לדבר ביידיש, אז אני אעצור. היו"ר רוחמה אברהם-בלילא: אני מודה לך, חבר הכנסת אורון. יעלה ויבוא כבוד סגן השר יעקב ליצמן וישיב. אין ספק שנקלענו לסיטואציה, כבוד סגן השר, שבה הרבה מאוד אנשים נאלצים לעזוב את עבודתם, וזאת כדי לשמור על אותם אנשים שזרוקים במסדרונות, אותה חולה זקנה מנהרייה שלא נמצאה לה מיטה, כולנו זוכרים. סגן שר הבריאות יעקב ליצמן: גברתי היושבת-ראש, חברי חברי הכנסת, ראשית, אני מבקש להודות, ולהעריך את מאמצי העובדים בבתי-החולים לתת שירות מקצועי וזמין למרות העומס הרב. אין זה סוד שבמדינת ישראל יש מחסור במיטות אשפוז וברופאים וגם באחיות, ביחס לנדרש. אני רוצה להסביר כמה דברים לחברי הכנסת. ג'מאל זחאלקה (בל"ד): – – – הקמתם חדר מצב. סגן שר הבריאות יעקב ליצמן: לא, כי אני – – – ג'מאל זחאלקה (בל"ד): זה ככה כתוב. היו"ר רוחמה אברהם-בלילא: לא, אבל זה לא שאלות. סגן השר, תשיב לו איך שאתה חושב להשיב לו, זה לא שאלות ותשובות. הוא עלה, הוא דיבר. סגן שר הבריאות יעקב ליצמן: אני אענה על הכול. חדר מצב אנחנו מקיימים כל הזמן, וזה מה שהתכוונתי, שלא. עשר שנים, כפי שאתם לבד אמרתם, מיטה אחת לא הוסיפו. הקפאת תקנים של רופאים, הקפאה לאחיות, לאחיות היתה כן, פה ושם, תוספת. רופאים ומיטות – הקפאה שלמה. עכשיו, אני באתי – ולא היום, כבר כמעט חודשיים, שישה שבועות, שבעה שבועות, וגמרתי הסכם עם האוצר: קרוב ל-1,000 מיטות בשש שנים, אבל עם אפשרות, אם נצטרך להקדים לשנה האחרונה לפני כן. דהיינו, בערך חמש שנים. מעניין מאוד – וזה מפריע לי – כשלא הוסיפו שום מיטה, והיתה הקפאה מלאה בתקנים, אף אחד, כולל הסתדרות הרופאים, לא הגיש בג"ץ. הכול בסדר. חיים אורון (מרצ): – – – סגן שר הבריאות יעקב ליצמן: לא הגישו בג"ץ, אמרתי. מהדיונים – עד מחרתיים. מה שווה דיונים? בג"ץ – הלכו היום, אתמול, שלשום. למה? הרי הוספתי מיטות, הבאתי מיטות. לפחות תגיד תודה רבה שקיבלת? לא. בג"ץ. איפה היו עשר שנים? אחת לא קיבלו. אז בא סגן השר ומביא מיטות. לא היתה השבתה של אף אחד, המערכת לא הושבתה, לא שמעתי כל הדברים האלו. פתאום, מוסיפים להם 1,000 מיטות, מוסיפים להם עוד תקנים – ואנחנו דנים עכשיו מעבר לתקנים למיטות, מוסיפים עכשיו תקנים לאחיות – שלדעתי מגיע, שלא תטעו בי, וגם לרופאים, מגיע. אבל איפה היו כל השנים? איפה? למה לא עשו את – לא היה מחסור? וזה לא בסדר. עכשיו אני אגיד לכם את האמת. להוסיף – אני בהחלט חושב שצריך להוסיף, אני חושב שהתקנים האלו – אנחנו צריכים להתחיל בפריפריה, לא במרכז. וצריך להתחיל את זה בחדרי מיון, אף שאני לא יכול להגיד לכם שלא ניתן למרכזים, אבל קודם כול צריך להתחיל שמה. אנחנו עכשיו מנהלים משא-ומתן, יש לנו עדיין ויכוח עם האוצר, על תוספת תקינה לרופאים, מעבר למיטות. יש לנו ויכוח עוד, אבל יש – לפחות אנחנו יודעים שנקבל תוספת. השאלה עוד כמה – על זה יש ויכוח. אנחנו גם נביא תוספת לאחיות, להשלים את התקן החסר לגבי מונשמים. גם זה יש לנו כבר. נקבל. עכשיו, על כל השאר אנחנו עושים משא-ומתן. ולכן, אני קורא לאחיות ואני אומר להן: רבותי, אתם יודעים שאני אתכם, ואני מזדהה עם המאבק, אני מזדהה עם הדברים, אבל זו לא דרך כשאנחנו משתדלים ועושים, ורואים פירות, ורואים שמביאים תוספת, שאתם לא תיתנו לנו את האפשרות לנהל את זה. את התקנים, ואת הדרך, ואת התקינה בכלל המיטות, משרד הבריאות בודק כל הזמן, ואתם יודעים שלפני כמה ימים היו – צוות בדיקות – בכל בתי-החולים. אני יכול לגלות להם שגם אישית בדקתי בשקט, ביקרתי בכמה בתי-חולים – בבתי-חולים, בפנימיות, בכמה. יכול להיות שבאותו יום לא היה מי יודע מה לחץ. ואני לא מכחיש שהיה, למשל, לפני שבועיים, לחץ גדול יום-יומיים – שפעת זה אוטומטי כל שנה, ויש לחץ כל שנה. ולכן, הלחץ זמני. אני אומר: לא צריך להיות מי יודע מה, לא צריך 160% – לא צריך להיות – אבל בהחלט, אפשר להעלות את זה ל-120% או ל-130%. לא יקרה אסון. לסיכום, רבותי: אני מוכן להביא את זה לוועדת העבודה, אף שהיה דיון על זה היום; אין לי בעיה להעביר את זה לוועדת העבודה והרווחה. אני חושב שהכנסת צריכה לתת גיבוי כרגע למהלכים של משרד הבריאות ולעזור לנו בזה, ואני אשתדל כמה שאני אוכל. התחלנו לראות את האור במנהרה, ואנחנו נגמור את זה, שזה יהיה טוב לכולם. תודה רבה. היו"ר רוחמה אברהם-בלילא: אני יודעת לומר דבר אחד: אף-על-פי שאין הסכמים כתובים, כבוד סגן השר, כאשר סגן השר מתכוון לעשות משהו, אני יכולה לומר שאין לי צל של ספק שאתה עוד תצליח. אבל אני מאחלת לך, באמת, הצלחה במאבק הזה, כי זה עזרה ומזור להרבה מאוד חולים אשר משוועים לסיוע הזה. סגן שר הבריאות יעקב ליצמן: אני יכול להגיד לכם שלא בטוח שנחתום הסכם על זה או לא, יש לנו הסכם על המיטות. למה לא פרסמנו את זה רשמי, או לא רשמי – כי אנחנו מחכים לגמור את הנושא של תקינה נוספת לרופאים, מעבר לתקן של מיטות. ולכן לא פרסמנו את הדברים רשמי, אף שיצא, ואנחנו גם מאשרים את זה, וגם האוצר מאשר את זה. זה לא – אבל אני יכול להגיד לכם: לא משנה, יהיה כתוב, לא משנה, יהיה בעל-פה: יהיו המיטות האלו, זה לא יעזור לאף אחד. תודה רבה. היו"ר רוחמה אברהם-בלילא: וזה נכתב בפרוטוקול של הכנסת. חברי חברי הכנסת, מכיוון שסגן השר – – – סעיד נפאע (בל"ד): אפשר הצעה אחרת? היו"ר רוחמה אברהם-בלילא: הצעה אחרת – הבעת עמדה אחרת זה לאחר ההצבעה. סעיד נפאע (בל"ד): לא, לא. הצעה אחרת לפני ההצבעה. היו"ר רוחמה אברהם-בלילא: אז אוקיי, בבקשה. סעיד נפאע (בל"ד): תודה רבה, גברתי. היום, ביוזמתו המבורכת של יושב-ראש ועדת העבודה והרווחה, התקיים בוועדה דיון נוקב בדיוק בנושא הזה, בנוכחות סגן השר וגם מנכ"ל המשרד. את אשר על לבי אמרתי שם, בוועדה, אבל ברצוני להוסיף שהבעיה שהזדקרה בוועדה – והיתה שם תמימות דעים לפחות בשני נושאים: 1. שמה שמוקצב זה לא מספיק; 2. גם אם משרד הבריאות ייתן את המיטות, עדיין תישאל השאלה איפה לאכלס את המיטות האלה. בכל אופן – – – סגן שר הבריאות יעקב ליצמן: אדוני, אני חוזר על מה שאמרתי בוועדה, שלא תטעו: זו החלטה של המשרד איפה להוסיף, זאת החלטה מקצועית, שהמשרד יחליט עם האנשים שלו, אף אחד לא יתערב לנו לאיזה בתי-חולים, לאיזה נושאים. אני יכול להבטיח לכם – ברור, זה יכול להיות גם בפרוטוקול של הכנסת – אנחנו הולכים להוסיף די הרבה מיטות לטיפול נמרץ. היו"ר רוחמה אברהם-בלילא: כמה מיטות לטיפול נמרץ? קריאה: הרבה. סגן שר הבריאות יעקב ליצמן: אני לא רוצה להגיד כמה – – – היו"ר רוחמה אברהם-בלילא: אה. די – חשבתי ששמעתי 200, לכן אני לא – די הרבה. סגן שר הבריאות יעקב ליצמן: – – – וגם בפגיות. שני דברים שאנחנו רוצים, קבוע, להוסיף עוד. היו"ר רוחמה אברהם-בלילא: אני מודה לך, אדוני. לסיום – – – סעיד נפאע (בל"ד): בכל אופן, גברתי, היות שהיה דיון כזה בוועדת הרווחה, הייתי מציע להעביר את זה לוועדת הכספים, כי למעשה הבעיה שם היתה עם נציג משרד האוצר, ולא עם שר הבריאות. זו הצעתי. היו"ר רוחמה אברהם-בלילא: זו הצעתך. אני אשאל את כבוד סגן שר הבריאות, האם אדוני יסכים שבמקום דיון בוועדת הרווחה יהיה דיון בוועדת הכספים? סגן שר הבריאות יעקב ליצמן: אני, לא אכפת לי איפה. הנוהל המסודר שצריך להיות – – – היו"ר רוחמה אברהם-בלילא: אנחנו לא נצביע על שתי ועדות. אבל לפי הצעתך אנחנו נצביע. אז האם – – – סגן שר הבריאות יעקב ליצמן: אז ועדת הכנסת תחליט. היו"ר רוחמה אברהם-בלילא: לא, ועדת הכנסת לא מחליטה. אני רוצה לעבור להצבעה לפי הצעתך. האם הצעתך נשארת להעביר את הנושא הזה לדיון בוועדת העבודה והרווחה של הכנסת, או שאדוני מסכים להצעתו של חבר הכנסת נפאע? חיים אורון (מרצ): תסכים לכספים. סגן שר הבריאות יעקב ליצמן: אני מסכים, אבל זה פוגע – – – חיים אורון (מרצ): פוגע בחיים כץ. אז אנחנו רוצים כספים. היו"ר רוחמה אברהם-בלילא: אז אם כך, אנחנו נצביע, חברי חברי הכנסת. סגן שר הבריאות יעקב ליצמן: – – – ואני אחר כך אגיד – – – חיים אורון (מרצ): הוא אחר כך יגיד שהוא התנגד. קריאות: – – – סגן שר הבריאות יעקב ליצמן: – – – גפני. היו"ר רוחמה אברהם-בלילא: סגן השר, מכיוון שאני מחויבת לשאול גם את המציעים, ומכיוון שאני בוודאי אשמע את הצעתם שהיא ועדת הכספים, אז – חבר הכנסת אורון? חיים אורון (מרצ): כספים. היו"ר רוחמה אברהם-בלילא: כספים. חבר הכנסת זחאלקה? ג'מאל זחאלקה (בל"ד): כספים. היו"ר רוחמה אברהם-בלילא: כספים. חבר הכנסת מקלב? אורי מקלב: כספים. היו"ר רוחמה אברהם-בלילא: כספים. אם כך אנחנו נעבור – וחבר הכנסת סעיד נפאע? סעיד נפאע (בל"ד): כספים. היו"ר רוחמה אברהם-בלילא: גם כספים. ולפיכך, ההצבעה תהיה: בעד ובעד הצעת ועדת הכספים. בבקשה. הצבעה מס' 16 בעד ההצעה להעביר את הנושא לוועדה – 10 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הנושא לוועדת הכספים נתקבלה. היו"ר רוחמה אברהם-בלילא: אם כך, בעד הצביעו עשרה, לא היו מתנגדים ולא היו נמנעים. לפיכך אני קובעת שהנושא יועבר לדיון בוועדת הכספים של הכנסת. חברי חברי הכנסת, אנחנו עוברים לנושא הבא על סדר-היום: המחלוקת בין הסתדרות הרופאים לאוצר עלולה לגרום לשביתת רופאים – ירד מסדר-היום, נאמר לי ברגע הזה.