קטע מדברי הכנסת
הצעה לסדר-היום
תגליות הגז והצורך להעלות את הכנסות המדינה
היו"ר רוחמה אברהם-בלילא:
הנושא הבא, של חבר הכנסת דב חנין: תגליות הגז והצורך להעלות את הכנסות המדינה, הצעה לסדר-היום מס' 4750. אמור להשיב סגן שר האוצר, שנמצא פה. בבקשה, חבר הכנסת דב חנין. ההצעה היא בת עשר דקות, הצעה רגילה לסדר-היום.
מייד לאחר מכן, חברי חברי הכנסת, בשעה 16:00, לפי סיכום שנערך בין כל סיעות הבית הזה, יחל הדיון על הודעת הממשלה על הפסקת כהונתם של שרים בממשלה, פקיעת כהונתם של סגני שרים, צירוף שרים לממשלה ושינויים בחלוקת התפקידים בממשלה. הדיון אמור להתחיל בשעה 16:00, ואם אנחנו נסיים לפני הזמן, אז אנחנו נעשה הפסקה במליאה. בבקשה, חבר הכנסת דב חנין. לרשותך עשר דקות.
דב חנין (חד"ש):
גברתי, תודה רבה, אדוני סגן השר, עמיתי חברי הכנסת, הערה לסדר הדיון הזה. המצב הטבעי היה שכאשר מקיימים דיון על דוח ועדת-ששינסקי יהיו פה עשרה מציעים של הצעות דחופות לסדר-היום, ולא תצטרך סיעה של הכנסת להקדיש לנושא מהמכסה להצעה רגילה. משהו מוזר לפעמים קורה בכנסת. אם כי אני חייב לומר, גברתי היושבת-ראש, שאני ביקשתי הצעה דחופה לסדר-היום בנושא הזה עוד לפני שבועיים ולצערי היא לא אושרה, כך שלא נותרה בידנו ברירה אלא להעלות את הנושא הזה בהצעה רגילה. חשוב מאוד שמליאת הכנסת תעסוק בנושא הזה. לא מספיק שוועדות של הכנסת תתחרינה האחת בשנייה מה המסגרת המתאימה, כי הדרך הנכונה, ברמה הפרלמנטרית, לקיים את הדיון הזה היא שהמליאה תקיים בו דיון, ואז הדיון יועבר בצורה מסודרת, אולי לוועדת הכנסת כדי שתקבל הכרעה מהי הוועדה של הכנסת שאמורה לעסוק בנושא.
עמיתי חברי הכנסת, מדינת ישראל, כמו שאנחנו יודעים, נמצאת בתחתית הליגה העולמית של חלקה של המדינה, חלקו של הציבור, בהכנסות ממשאבי הטבע. אנחנו בתחתית הליגה העולמית בחלק שלנו, הציבור, בהכנסות מגז, מנפט, ממשאבי טבע אחרים. לא פחות חמור, עמיתי חברי הכנסת: אנחנו לא רק למטה, אנחנו גם יורדים. שיעור ההכנסות של הציבור הישראלי ממשאבי טבע שונים הולך ופוחת, בגלל הרפורמה במס והפחתת מס החברות.
לאחרונה התגלו מול חופי ישראל משאבי גז גדולים, וכשמדובר על משאבי הגז האלה, מדובר על הרבה מאוד כסף, כסף שיכול לשמש לפתרון של בעיות חברתיות רבות – חינוך, דיור, בריאות, רווחה, סביבה. ועל כן, עמיתי חברי הכנסת, לא מקרה שבנושא הזה התעורר מאבק ציבורי להעלאת הכנסות המדינה ממשאבי הגז שנמצאו. התקיים בו מאבק חשוב, התגייסות ציבורית מרשימה. אני רוצה להזכיר את הפורום לפעולה אזרחית, גוף אזרחי שהתארגן ופעל בנושא הזה, וסביבו פעלו כוחות רבים, ממגוון של מקומות ותחומים בחברה הישראלית, מגוון של זרמים פוליטיים, ובסופו של דבר אותו מאבק, אותה דרישה ציבורית, הובילה להקמתה של ועדת-ששינסקי, שלפני זמן לא רב פרסמה את מסקנותיה הסופיות ואתמול שמענו גם את קביעתו של ראש הממשלה לגביהן.
עמיתי חברי הכנסת, אני התייחסתי לוועדת-ששינסקי כבר אחרי דוח הביניים של הוועדה. אני אמרתי אז שדוח הביניים של ועדת-ששינסקי הולך באופן מרחיק לכת לקראת ברוני הגז. הדוח הסופי, ההמלצות הסופיות של הוועדה, הולכות צעד גדול נוסף לקראת ברוני הגז.
קודם כול, ועדת-ששינסקי לא מציעה להעלות את התמלוגים. התמלוגים נשארים ברמה הנמוכה של 12.5%, בפועל זה היום 10.6%, שיעור מאוד נמוך, שיא עולמי נמוך בתמלוגים. חשוב להעלות את התמלוגים, כיוון שהתמלוגים הם המסלול הפשוט ביותר לגבייה. פה אין הרבה מאוד אפשרויות של תכנוני מס והתחמקויות. תמלוגים זה כלי פשוט לגבייה, כלי נכון, כלי אפשרי, וחבל שלא הועלו התמלוגים על משאבי הגז שהתגלו מול חופינו.
אגב, עמיתי חברי הכנסת, גם המסים לא עולים. לא מציעים, הרי, להעלות את המסים. המסים ממשיכים וימשיכו לרדת, כי מס החברות במדינת ישראל הולך ויורד. מה שהוועדה הסתפקה בו, לעשות, זו הצעה להטיל היטל מיוחד על הרווחים. אבל גם כאן, עמיתי חברי הכנסת, העוקץ טמון בשורה האופרטיבית של ההמלצה, שכן ההיטל המיוחד הזה יוטל אך ורק על רווחי היתר; הוא לא יוטל על כל רווח, הוא יוטל על רווחים שמעל 200%. רק שם בכלל יתחיל ההיטל להיות מוטל, והוא יגיע לרמה ממשית רק כשאנחנו מדברים על רווחי עתק של 280%. זה אומר מנגנון שמאפשר רווחי עתק שיישארו בידי הטייקונים.
הוועדה ממליצה להכיר בהוצאות בשיעור מוגדל. לא הוצאות בשיעור של 100% אלא הוצאות בשיעור של 200%. גם זה דבר חסר תקדים. על כל הוצאה של שקל אחד בחיפושים, היזמים יקבלו הכרה בהוצאה של 2 שקלים. וכמובן, התמלוגים מנוכים מההיטל, ההיטל מנוכה מהמס, והתוצאה בשורה התחתונה – ההכנסות של המדינה, על-פי ההמלצות, תהיינה הכנסות קטנות מדי.
הרווחים של בעלי ההון, של הטייקונים למיניהם, יהיו עצומים. מדברים על 700 מיליארד. אני לא יודע להעריך אם זה בדיוק הסכום המדויק, אבל ברור שמבחינת הכנסות המדינה – ושמעתי גם את נציגי המדינה, כולל החברים שהיו שותפים בוועדת-ששינסקי – בשנים הקרובות לא תהיינה הכנסות, בשנים שלאחר מכן סדר ההכנסות השנתי עשוי, במקרה הטוב, להגיע ל-2 מיליארד שקלים בשנה. זה לא סכום מבוטל, אבל זה סכום קטן ביחס לרווחים העצומים שיהיו ממשאבי הנפט.
כמובן, עמיתי חברי הכנסת, הוועדה לא בדקה גם את השאלה החשובה – זה, אגב, גם לא היה במנדט שלה לבדוק, אבל זו שאלה חשובה שצריכה להיבדק – של מתן הזיכיונות. איך ניתנו הזיכיונות האלה בלי מכרז? איך זה קרה שבניגוד לחוק הנפט, חברה אחת, "נובל אנרג'י", קיבלה הרבה מעבר למקסימום המותר, בין 6,000 ל-7,000 קמ"ר של שטח חיפוש? איך זה קרה?
אבל למרות כל ההליכה הגדולה הזו לקראת ברוני הגז, ברוני הגז ניהלו בחודשים האחרונים קמפיין מסיבי ופוגעני כנגד פרופסור ששינסקי באופן אישי, כנגד חברי הוועדה, וגם הפחידו את הציבור ואיימו מה יקרה אם אפילו ההמלצות המתונות האלה שוועדת-ששינסקי גיבשה תתקבלנה.
אז אני רוצה לומר לציבור הישראלי באופן ברור וחד: אין שום סיכוי שתשובה יברח. הוא לא יברח, וגם "נובל אנרג'י" לא תברח, כי על-פי המלצות ששינסקי מובטחים להם רווחי עתק עצומים חסרי תקדים. הם לא יברחו, פשוט מכיוון שהם לא פראיירים.
עלינו, עמיתי חברי הכנסת, איימו במגוון של איומים. בוועדת הכלכלה איימו עלינו שארצות-הברית תתבע את ישראל בפני בית-הדין הבין-לאומי בהאג. כמובן, גם זה איום סרק. ארצות-הברית לא מגיעה להאג כבר כמה וכמה שנים משיקוליה שלה, והיא בוודאי לא תתבע את מדינת ישראל בגין העלאת תמלוגי הגז. אבל גם אם היא היתה תובעת את מדינת ישראל בגין העלאת תמלוגי הגז, התביעה הזו היתה נדחית על הסף, כי כל המדינות בעולם מעלות תמלוגים ומסים על גז ונפט. המדינה היחידה שבה הנושא הזה תקוע 60 שנים, משנת 1952, זאת מדינת ישראל. בבריטניה, למשל, מדינה קפיטליסטית לחלוטין, כל שנתיים, שלוש שנים מעלים את שיעורי המסים והתמלוגים בכל מה שנוגע לגז ולמשאבי טבע.
אני שמעתי אתמול את דבריו של ראש הממשלה בנושא ועדת-ששינסקי. ראש הממשלה מאמץ את המלצות הביניים, וגם קובע שהכספים – – –
שלמה מולה (קדימה):
סוף-סוף עשה מעשה חיובי אחד.
דב חנין (חד"ש):
סוף-סוף הוא התעורר, קודם כול. אחרי חודשים ארוכים של היעדר עיסוק בנושא הזה, הוא התעורר לפעולה.
סגן שר האוצר יצחק כהן:
הפלאשמורה, לא טוב?
שלמה מולה (קדימה):
רק השבוע.
יעקב אדרי (קדימה):
מותר להגיד מלה טובה.
סגן שר האוצר יצחק כהן:
הפלאשמורה, לא חיובי?
שלמה מולה (קדימה):
אמרתי לך – – –
דב חנין (חד"ש):
אני אומר שהאמירות שלי עד עכשיו היו די ביקורתיות כלפי הדוח עצמו, אז אני לא רוצה לומר מלים כל כך טובות על אימוצו. אני רוצה לומר שאני הקשבתי היטב לדבריו של ראש הממשלה ושמעתי בדאגה שראש הממשלה רוצה חלק גדול מההכנסות האלה להקצות לביטחון. ביטחון זה שם קוד להשקעות בנשק, בהתנחלויות, בכיבוש – – –
שלמה מולה (קדימה):
ביטחון חברתי.
דב חנין (חד"ש):
חבר הכנסת מולה, ביטחון חברתי זה דבר אחר לחלוטין. זה חינוך, זה רווחה וזה בריאות, אבל בזה לא משקיעים.
עמיתי חברי הכנסת, מה שצריך היה לעשות בכספים האלה זה אכן להקים קרן ייעודית לטווח ארוך, שתשקיע את הכספים האלה במה שצריך להשקיע – בחינוך, ברווחה, בבריאות, בסביבה, במנגנונים שיבטיחו את עתידה של החברה הישראלית לטווח ארוך, את עתידם וביטחונם החברתי והכלכלי של אזרחי ישראל לטווח ארוך.
עמיתי חברי הכנסת, אומרים שהאויב הגדול ביותר של הטוב הוא הטוב ביותר, אבל האויב האמיתי של הטוב הוא הכאילו. אני מזהיר מפני מסקנה מוטעית שכאילו אימוץ מסקנות ועדת-ששינסקי מבטיח לציבור הישראלי חלק אמיתי ומספק, הוגן, מההכנסות ממשאבי הטבע שלנו. זה רחוק מאוד מהמציאות.
עמיתי חברי הכנסת, אנחנו, קבוצה של חברי כנסת, הגשנו הצעת חוק שמבקשת להגדיל את הכנסות המדינה ממשאבי טבע מתכלים. אקריא את רשימת היוזמים. אני היוזם הראשון, ויחד אתי הצטרפו כיוזמים גם חברי הכנסת זבולון אורלב, אורי מקלב, אורית זוארץ, ניצן הורוביץ, איתן כבל, אברהים צרצור וד"ר חנא סוייד. בהצעת החוק שלנו אנחנו מציעים חלופה, חלופה נכונה יותר ומתקדמת יותר מהחלופה שמציעה ועדת-ששינסקי.
אציג את העקרונות שלה בקצרה. ראשית, ההצעה שלנו מתייחסת לכל משאבי הטבע – לא רק גז ונפט אלא גם משאבי הטבע שמופקים בים-המלח. גברתי היושבת-ראש, בים-המלח התמלוגים הם 5%, ושם אפילו לא צריך לחפש שום דבר בים. הכול נמצא וזמין, ורק צריך להפיק את זה.
היו"ר רוחמה אברהם-בלילא:
נא לסיים.
דב חנין (חד"ש):
ברשותך, זה ייקח עוד דקה אחת. העקרונות: 1. כל משאבי הטבע – לא רק גז ונפט; 2. העלאת התמלוגים לשיעור של 20%; 3. היטלים אמיתיים על הרווחים, הכרה בהוצאות אמיתיות משטח ההפקה, ולא בהוצאות מופרזות; 4. הקמת קרן ייעודית עם מנגנונים של פיקוח, כדי שהכסף הזה לא ייצר אצלנו את המחלה ההולנדית; 5. הגנה על המשקיעים הקטנים ביחסיהם מול הטייקונים, שבדרך כלל עושים את הרווחים הגדולים.
עמיתי חברי הכנסת, המאבק הזה הוא מאבק כלכלי וחברתי חשוב, אבל לא פחות מזה הוא מאבק חשוב על השאלה מי שולט בחברה הישראלית. מה שאנחנו ראינו בחודשים האחרונים זה קמפיין של הרבה מאוד כסף, הרבה מאוד קשרי הון ושלטון, הרבה מאוד לחצים, ניסיונות להשפיע על הממשלה, על חברי הכנסת, כדי לכופף את כולם, כדי לכופף את כולנו, בשירות האינטרסים של הטייקונים ובעלי ההון.
ההתגייסות הציבורית החשובה שהיתה בעניין הזה היא הוכחה שהציבור הישראלי יכול להתעורר להגן על זכויותיו, על זכויותינו. אני רוצה לסיים בברכה לכל אלה שהתגייסו למערכה הזאת. המערכה על הגדלת הכנסות המדינה ממשאבי הטבע רק התחילה. אימוץ דוח ועדת-ששינסקי הוא רק צעד ראשון וחלקי. אנחנו צריכים ללכת הרבה יותר בכיוון הזה, כדי להבטיח לציבור הישראלי חלק אמיתי, חלק הוגן, חלק צודק, חלק ראוי, ממה ששייך לנו. משאבי הטבע שלנו שייכים לנו. תודה רבה.
היו"ר רוחמה אברהם-בלילא:
חבר הכנסת חנין, אני מודה לך. חבר הכנסת מולה, עמדה אחרת, וזאת לאחר שסגן השר ישיב. בבקשה. כבוד השר, בבקשה.
סגן שר האוצר יצחק כהן:
גברתי היושבת-ראש, כבוד השר, חברי חברי הכנסת, הצעתו של חבר הכנסת דב חנין. ביום א' הקרוב, בעזרת השם, תדון הממשלה בהמלצות ועדת-ששינסקי. ועדת-ששינסקי הוקמה כדי לבחון ולקדם משטר מסים ותמלוגים מודרני, מתקדם, התואם את המקובל במדינות ה-OECD. בהתאם לאמור בכתב המינוי, בחנו חברי הוועדה בחינה מעמיקה את שוק חיפושי הנפט והגז בארץ ובעולם, ובמיוחד את שוק הגז הטבעי. חברי הוועדה למדו את המערכת הפיסקלית בארץ לענף זה וכן כלים ומערכות פיסקליות מקבילים בעולם. חברי הוועדה אף קיבלו ולמדו את עמדות הציבור, כפי שהוגשו להם בחודש אוגוסט 2010, לרבות חוות דעת כלכליות ומשפטיות שהוצגו על-ידי הגורמים שביקשו להציג את עמדתם בפניה. חברי הוועדה שקדו על הצעת מערכת פיסקלית עדכנית בהתאם לאמור בכתב המינוי, וערכו דיונים מעמיקים על תחולת החלת השינויים המוצעים על ענף חיפושי הנפט והגז בישראל.
לדעת הוועדה, שילובם של הרכיבים הללו יביא למיצוי מרבי של יעדי המערכת: חלקם של המדינה והציבור ברווח הנקי, מהפקות הגז והנפט, יעלה משיעור של כשליש לשיעור של 52%–62%. במודל המוצע ניתנה התייחסות מיוחדת לסיכון הגבוה הכרוך בהשקעות לצורכי חיפושי נפט וגז.
יש לציין כי מסקנות הוועדה עולות בקנה אחד עם מערכת המיסוי המקובלת בעולם ואף במדינות המפותחות, הן מבחינת מנגנוני המיסוי והן בהיקפם. המערכת המוצעת הדרגתית, ומתאימה למכלול רחב של מצבים ואף מגיבה באופן דינמי לשינויים במחיר או בהיקף הגז המשווק, כמו גם לצורכי השקעה משתנים.
כיום, חלקו של הציבור במשאבי הטבע הוא הנמוך ביותר בעולם, ואין לכך כל הצדקה. תפקידנו לדאוג לכך שאזרחי מדינת ישראל ובכלל זה הדורות הבאים ייהנו ממשאבי הטבע של הארץ כפי שמקובל בעולם.
אנחנו עומדים על הזכות של כל אחד להביע דעה, להתווכח ולנסות לשכנע, ואין מי שרוצה יותר ממשרד האוצר לתת תמריצים ליוזמה פרטית ולהשקעות. מי שהשקיע, חיפש ומצא, צריך להרוויח טוב, אבל גם לאזרחי המדינה צריך להיות חלק במשאבי הטבע שלהם. אין שום סיבה שמה שנעשה בקנדה, בבריטניה, בהולנד, בנורבגיה ובאוסטרליה לא ייעשה בישראל.
המלצות ועדת-ששינסקי יובילו לכך שנהיה מדינה צודקת בנושא חלוקת משאבי הטבע שלנו בין המשקיעים למדינה. זה יוביל אותנו לא רק לצמיחה כלכלית, אלא גם להקטנת פערים חברתיים.
אני אומר, כבוד השר, ועדת-ששינסקי – אין מפסידים. כולם מרוויחים. גברתי, תודה.
היו"ר רוחמה אברהם-בלילא:
מה מציע כבוד סגן השר?
דב חנין (חד"ש):
ועדת הכספים.
סגן שר האוצר יצחק כהן:
ועדת הכספים.
היו"ר רוחמה אברהם-בלילא:
דיון בוועדת הכספים. עמדה אחרת, חבר הכנסת מולה, בבקשה.
שלמה מולה (קדימה):
גברתי היושבת-ראש, אדוני סגן השר, אדוני המציע, האמת היא שאם אפשר להגיד משהו חיובי בשבוע הזה שראש הממשלה יחד עם אהוד ברק ב"מגדלי אקירוב" עשו, לפחות ראש הממשלה נחת על קרקע המציאות בזה שהוא אימץ את המלצות ועדת-ששינסקי. אני חושב שההמלצות של הוועדה הזאת – רווחי מקורות הטבע של המדינה הזאת, צריך לדאוג שיגיעו לאזרחי ישראל, שהם הבעלים של משאבי הטבע.
אני בהחלט מודאג, ושותף לדאגתו של ידידי הטוב דב חנין, לאן ילך הכסף. אני מקווה שהכסף שיגיע משם באמצעות התמלוגים ילך לצמצום הפערים החברתיים. אנחנו יודעים שהיום יש יותר – קרוב למיליון ילדים רעבים. ואני מקווה שהכסף הזה, ייעודו יהיה לצמצום של פערים חברתיים.
על כן, דווקא אני חושב, הדיון בלאו הכי יגיע באמצעות הממשלה לוועדת הכנסת ולוועדת הכספים. אולי כדאי גם לקיים דיון רחב יותר בנושא הזה במליאת הכנסת על כל השלכותיה של הצעת החוק שתובא מידי הממשלה, כדי שנוכל להגיד לממשלה, לומר להם: תראו, תעשו אחת, שתיים, שלוש, ארבע. תודה רבה.
היו"ר רוחמה אברהם-בלילא:
תודה, חבר הכנסת מולה. חברי חברי הכנסת, אנחנו עוברים להצבעה. בעד זה בעד הצעתו של סגן השר להעביר את הנושא לוועדת הכספים. חבר הכנסת דב חנין מסכים, נכון?
דב חנין (חד"ש):
כן.
היו"ר רוחמה אברהם-בלילא:
אנחנו עוברים להצבעה.
הצבעה מס' 17
בעד ההצעה להעביר את הנושא לוועדה – 7
נגד – אין
נמנעים – אין
ההצעה להעביר את הנושא לוועדת הכספים נתקבלה.
היו"ר רוחמה אברהם-בלילא:
ובכן, בעד הצביעו שבעה, לא היו מתנגדים ולא היו נמנעים. ולפיכך אני קובעת שההצעה הרגילה לסדר-היום תובא לדיון בוועדת הכספים של הכנסת.
חברי חברי הכנסת, מכיוון שהשעה 16:00 לא הגיעה, אני מכריזה בזאת על הפסקת דיוני המליאה. הדיונים יתחדשו בשעה 16:00. תודה רבה.
(הישיבה נפסקה בשעה 15:51 ונתחדשה בשעה 16:00.)