קטע מדברי הכנסת

הצעה לסדר-היום פרויקט ניקוז והשקיה בעמק בית-נטופה היו"ר גאלב מג'אדלה: ההצעה האחרונה לסדר-היום: פרויקט ניקוז והשקיה בעמק בית-נטופה, מס' 4571. מציע ההצעה, חבר הכנסת מסעוד גנאים, בבקשה. מסעוד גנאים (רע"ם-תע"ל): אדוני היושב-ראש, כבוד השר, חברי חברי הכנסת, האמת, הנושא הזה עלה כמה פעמים. שאלת השקיית עמק בית-נטופה היא שאלה שמעסיקה את התושבים באזור בית-נטופה. אני מדבר על בקעה שהאדמות שבה הן בבעלות התושבים מהעיר סח'נין, מהכפר עראבה, בעינה, אלעוזייר, רומאנה, כפר-מנדא, עילבון – כל הכפרים והערים האלה הם שותפים לאדמות, יש להם אדמות בעמק בית-נטופה. בקעת בית-נטופה היא עמק סגור בין הרי יודפת והרי טורעאן, עשיר בקרקעות סחף עמוקות, מאוד מתאימות לחקלאות, והוא העמק הפנימי הגדול ביותר בארץ חוץ מעמק יזרעאל. השטח שלו כ-70,000 דונם. לתושבי סח'נין ועראבה יש כ-30,000 דונם ממנו. אבל הבעיה של העמק הזה הוא שהפלאחים והחקלאים, במיוחד בסח'נין ועראבה, שאצלם החקלאות היא חקלאות בעל – הכוונה, עונה אחת, בקיץ – לא יכולים לעבד ולא יכולים לנצל את האדמה בחקלאות כדי להתפרנס בסוף ממנה מפני שאין פרויקט השקיה. אין השקיה, אף-על-פי שעל עמק בית-נטופה אמרו שהוא השממה שמוצפת מים, והכוונה שמים יש, כי בחורף עמק בית-נטופה נהפך לבריכה גדולה מאוד. אבל המים האלה לא מנוצלים, להיפך, הם גורמים לנזק, במקום שיאפשרו את שגשוג הערים והכפרים ואת השגשוג החקלאי. בשנת 2000 הממשלה אישרה תקציב – יש כמה פרויקטים, היו כמה הבטחות, אבל כולן באוויר, ואף אחת מהן לא קוימה. אבל בשנת 2000 אושר תקציב, כ-40 מיליון שקל, יש כאלה שאומרים 38 מיליון, פרויקט ניקוז והשקיה של עמק בית-נטופה; ניקוז – כי הם רצו שמכל האזור המזרחי, שמוצף במים בחורף, יאספו את המים האלה במאגרים, ואחר כך ינצלו אותם להשקיית האדמות. הפרויקט הזה התחיל ב-2001. בזמנו משרד החקלאות עודד את החקלאים, דרש מהחקלאים בסח'נין, בעראבה, להתאגד בעמותה כדי לעשות איחוד וחלוקה של האדמות, שהיו סוגיה קשה, אבל פתרו אותה – העמותות האלה הביאו להסכמה בין כל החקלאים על איחוד וחלוקה, והאמת, הכול מוכן. משרד החקלאות עשה את שלו. נעשו דברים. מהדברים שנעשו: ביצוע חפירת תעלת הניקוז – התעלה כבר מוכנה; הוכן תסקיר השפעה על הסביבה, הוכן סקר בעלויות ומחזיקים של כ-3,000 חלקות; הוכן נוסח הסכמה וויתור על מקרקעין לטובת הקמת הפרויקט – אני עכשיו מדבר על הצעדים שנעשו כדי לקדם את הפרויקט הזה, שעדיין לא יצא לפועל, לצערי; הוקמו שתי עמותות של חקלאים, כפי שהזכרתי, מסח'נין ועראבה; בוצע תכנון כללי של קו הקולחין והמאגר, והוגש לשיפוט בוועדת המשנה של הוועדה המחוזית על-פי חוק הביוב; אושרה הצעה של 1.5 מיליון קוב מי קולחין על-ידי נציבות המים לפרויקט הזה; בוצע שיקום הדרך החקלאית; הוכנה תוכנית גידולים מותאמת לאזור; הוכנה והוצגה תוכנית כלכלית של שלב א', ניקוז בלבד, על-פי דרישת ועדת התכנון – כל הדברים האלה, אני אומר, על-פי התרשימים והניירות שהגיעו אלי ממשרד החקלאות – הוחל תהליך החתמת בעלי החלקות לוויתור על 6% מהקרקעות; כמה פגישות ביזמות של משרד החקלאות עם נציגות בכירה של המשרד להגנת הסביבה, למצוא נוסחה משותפת, שתאפשר את התקדמות הפרויקט, אבל עד עכשיו ללא הצלחה; התקיימה ישיבה ביוזמת יושב-ראש מינהל התכנון במשרד הפנים שמאי אסיף, בהשתתפות ראשי הרשויות באזור, וכמובן, משרד החקלאות. בדיון הוצע שמשרד החקלאות יסב את תוכנית הניקוז לתוכנית כוללת, לכל שטח הבקעה, שבמסגרתה יינתנו פתרונות לכל התחומים – החקלאות, התיירות ובעיקר שמירה על המרחב הייחודי של הבקעה. האמת, כבוד השר, כל מה שדרוש מהתושבים ומהחקלאים הם עשו. ומתחילת דרכי בכנסת הזאת, זו היתה מהשאילתות הראשונות שהעליתי, על הפרויקט הזה – מה עם פרויקט הניקוז וההשקיה של 40 מיליון שקל. אז קראתי את הפינג-פונג הראשון, שכנראה היה מבחן הכניסה שלי לעולם הפרלמנטרי. בהתחלה שאלתי את שר החקלאות, אמר לי: לך לשר להגנת הסביבה. שאלתי את השר להגנת הסביבה, אמר לי: לך לשר הפנים. שאלתי את שר הפנים; הלכתי אחר כך לשר לפיתוח הגליל והנגב סילבן שלום. מכל אלה הבנתי שיש שתי התנגדויות לפרויקט. התנגדות ראשונה היא של הגנת הסביבה, של החברה להגנת הטבע. הם טענו שהפרויקט הזה יפגע באיזון הביולוגי ובזנים המיוחדים של הציפורים שם. אני לא יודע מה הזנים האלה. עם כל הכבוד, אני מכבד את הדעה הזאת, אבל זה לא אומר לעצור פרויקט חיוני כזה לחקלאים ולתושבי סח'נין–עראבה במיוחד. ועדת התכנון הארצית גם התנגדה, בטענה שהיא חוששת מבנייה לא-חוקית שם. אני חושב שעם כל הטענות האלה, על הממשלה לקיים את ההבטחות שלה לרשויות ולעיריות ולחקלאים בסח'נין ועראבה. היו"ר גאלב מג'אדלה: כבוד השר. מסעוד גנאים (רע"ם-תע"ל): כבוד השר איתן, אני מאוד מכבד אותך, מודה לך על זה שתשיב במקומו של שר הפנים. השר מיכאל איתן: לכן אני צריך להכין את עצמי, לתת לך את התשובה הטובה ביותר. מסעוד גנאים (רע"ם-תע"ל): אני מקווה שתהיה יותר טובה מתשובתו של שר הפנים. ניתן לשדרג את התשובה אולי. השר מיכאל איתן: אשתדל לשפר אותה. אברהם מיכאלי (ש"ס): אתה גורם לכך – – – שר הפנים ישיב לך. מסעוד גנאים (רע"ם-תע"ל): אני רוצה לראות אותו משיב. הפרויקט הזה, אם יצליח, הרבה חקלאים שעד היום לא מתפרנסים מחקלאות ומעיבוד אדמתם, יצליחו לעבד את האדמה, הבקעה שם תשגשג, ויוכלו להתפרנס. עלי להזכיר שבאדמות בקעת בית-נטופה – "סהל בטוף" – עוברת תעלת המוביל הארצי, שמשקה את האדמות בדרום ובבאר-שבע; המים עוברים בבקעת בית-נטופה, אבל לא משקים את האדמות שם, ובעבר, בשנות ה-60, הופקעו כ-2,500 או 3,000 דונם לטובת הפרויקט הזה, אבל הפלאחים והחקלאים של סח'נין ושל עראבה ושל שאר הכפרים לא נהנים מהמים האלה. אני מקווה שהפרויקט הזה יצא לפועל, כדי שהחקלאים יצליחו לעבד את אדמתם, וינצלו אותה ויתפרנסו ממנה. תודה. היו"ר גאלב מג'אדלה: תודה, חבר הכנסת מסעוד גנאים. כבוד השר מיקי איתן, נא להשיב במקום כבוד שר הפנים. בבקשה, אדוני. השר מיכאל איתן: אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, בקעת בית-נטופה – – – היו"ר גאלב מג'אדלה: לא אמרת לנו, חבר הכנסת גנאים, מה אתה מציע. השר מיכאל איתן: הוא מציע דיון במליאה, זה אוטומטי – כל חבר כנסת שמגיש, הוא לא צריך להגיד, הוא מציע דיון במליאה. בקעת בית-נטופה משתרעת על שטח של כ-40,000 דונם ומעובדת על-ידי כ-4,000 בעלי קרקעות, ערבים בעיקר. חלקה המזרחי מעובד על-ידי תושבי היישובים עראבה, סח'נין, בעינה ונוג'ידאת ויישובים נוספים. חלקה המערבי מעובד על-ידי תושבי כפר-מנדא, וחלק מהקרקעות שייך ליישובים יודפת, חנתון ועוד. חלקה המזרחי של הבקעה מוצף מדי שנה. גודל השטח המוצף הוא כ-14,000 דונם, המוצפים באופן מלא או חלקי, בהתאם לכמות המשקעים שירדה באותה שנה. בבקעה, בחלקה המערבי הוקמה מערכת טיהור שפכים לקולחין, מט"ש מנדא, הקולטת שפכים מיישובי ההר, מכפר-מנדא, חנתון ועוד. בראשית שנות ה-90, בעקבות החלטת ממשלה מ-22 – אני מצטער, אבל יש פה תעלומה שאיני יכול להבין – מ-22.10.2000, אז בראשית שנות ה-90, בעקבות החלטה מ-22.10.2000. אולי זה 90? לא יודע – – – היו"ר גאלב מג'אדלה: זה צריך להיות 1990. השר מיכאל איתן: נכון. בראשית שנות ה-90, זה צריך להיות: בעקבות החלטה שהתקבלה ב-22.10.1990 – כנראה – החל משרד החקלאות לקדם תוכנית ניקוז לחלקה המזרחי של בקעת בית-נטופה בשטח של כ-14,000 דונם. החלטה זו אושרה גם על-ידי ועדת השרים לענייני פיתוח היישובים הכפריים והמרחב הכפרי בישראל בישיבתה ביום 30 בדצמבר 2003. מפעל הניקוז מתוכנן באופן שמציע רשת תעלות ניקוז, תעלת אפס, בריכות תפעוליות, שני מאגרים בנפח איגום של 3.3 מיליון מטר מעוקב, תחנת שאיבה לניקוז ולאספקת מים להשקיה ומערכת צינורות ראשית להולכת המים לשטחי ההשקיה. התוכנית הורכבה משני שלבים: שלב א', שלב הניקוז, כולל את תעלת האפס, בריכה תפעולית, תחנת שאיבה וקו סניקה, הסונק את מי הניקוז לתעלת המוביל ודרכים; שלב ב', המשך הפרויקט, יהיה בהקמת מאגרים ואספקת מי השקיה. החל משנת 1994 ביצע משרד החקלאות בשטח הבקעה חלק משלב א' מתוכנית הניקוז, חפירה של תעלות האפס והסדרת דרכים חקלאיות – כל זאת ללא תוכנית מאושרת. תוכנית הניקוז הוגשה לוועדה המחוזית צפון לאישור על-פי הוראות סעיף 23(א) לחוק הניקוז ב-21 בספטמבר 1997, ונדונה ב-11 ביוני 1998. בדיון זה נדרש היזם – היזם הוא משרד החקלאות – להכין ולהגיש תסקיר השפעה על הסביבה, והוא הוגש למשרד לאיכות הסביבה, כולל ההשלמות שלו, רק ב-7 ביוני 2004, כלומר שש שנים לאחר מכן. הדרישה לתסקיר השפעה על הסביבה באה לאור העובדה כי מדובר ביחידת נוף ייחודית – בשל תופעות ההצפה והעובדה שהיחידה היא בעלת מאפייני נוף ייחודיים, ותוכניות מיתאר ארציות ומחוזיות הגדירו שטח זה כבעל רגישות סביבתית גבוהה. תמ"א 35 הגדירה את השטח כמכלול נופי. בבקעה נמצאים מיני צמחים ובעלי-חיים אנדמיים, והיא בעלת מאפיינים אקולוגיים ייחודיים. התסקיר, שהוגש ונבדק על-ידי המשרד לאיכות הסביבה, הציף – גם בבקעה יש הצפה וגם פה – התסקיר שהוגש הציף בין היתר את הבעיות הבאות: א. צפויה בעיית המלחת קרקע, שמניעתה, אם בכלל, כרוכה בעלויות רבות; ב. השפעת שימוש במי קולחין במקום מים שפירים להשקיית גידולים חקלאיים; ג. התוכנית עלולה להביא לחיסול מערכת אקולוגית מיוחדת במינה ולפגיעה בערכי טבע; ד. ניקוז השטחים יכול להביא לעידוד בנייה בתוך הבקעה של מבנים חקלאיים ואחרים; ה. ריבוי בעלי קרקעות מחייב פתרון צודק לכל המחזיקים בקרקע. כיצד מבטיחים זאת באמצעות תוכנית הניקוז? התכנון שהוצע התייחס רק להיבטי הניקוז, נושא שלדעת מוסדות התכנון והמשרד להגנת הסביבה אינו מספק כאשר מדובר ביחידת שטח ייחודית זו. במקרה כזה יש להסתכל על המרחב במבט רחב יותר, שיבחן אילו שטחים ראוי שיישארו בטבעם המקורי, היכן וכמה שטח יש להשאיר מוצף, אילו פעילויות נכון שתתקיימנה בבקעה והיכן ומה אפשרויות הפיצוי לבעלי הקרקע. נושאים אלו יכולים להיבחן רק כחלק מתכנון כולל ויכולים לתת עליהם מענה במסגרת תכנון סטטוטורי – תוכנית בניין עיר. לנוכח זאת, חוות הדעת שניתנה על-ידי המשרד להגנת הסביבה ב-26 בספטמבר 2004 לא המליצה על קידום הפרויקט הזה. בדיון בוועדה המחוזית ב-6 בפברואר 2006 התקבלה החלטה שאומרת: "הוועדה מחליטה לא לאשר תוכנית ניקוז ולדרוש מיזמי התוכנית תוכנית כוללת ברמה של תוכנית בניין עיר שתהווה פירוט של המכלול הנופי 'בקעת בית-נטופה' בתמ"א 35". בישיבות הרבות של המשרד להגנת הסביבה ומשרד החקלאות שהתנהלו הובהרה למשרד החקלאות באופן ברור עמדת המשרד להגנת הסביבה, שתואמת את עמדת מוסדות התכנון. נכון להיום, בהיבט הסטטוטורי, תוכנית הניקוז לא קיבלה את אישור הוועדה המחוזית, ולכן היא מבוטלת. בישיבה של מנכ"לי משרד החקלאות והמשרד להגנת הסביבה הוצגו, בין היתר, הצורך והרצון של משרד החקלאות לאשר ולתת לגיטימציה למצב הקיים בשטח – תעלת האפס, דרך וגידור במידת הצורך – כצעד דחוף. עמדת מנכ"ל המשרד להגנת הסביבה ואנשי מקצוע ממשרדו היתה כי לנוכח הטיפול בתוכנית זו, שנמשך כבר מעל עשר שנים ולא צלח, ובשל ספקות גדולים באשר לתועלת החקלאית ביחס להשקעות שצפויות בהסדרת הניקוז, נכון להפסיק את הטיפול בפרויקט זה ולבחון דרכים חלופיות בדרך של תכנון כולל לגבי עתידה של הבקעה. לא נכון לקדם תוכנית ניקוז שההשלכות שלה לא נבדקו דיין – לא רוצים לחזור על טעויות שהיו בפרויקט ייבוש החולה – ויש לבחור בדרכים אחרות שתבחנה גם דרכים נוספות לשימור החקלאות ומתן פיצוי לחקלאים. במידת האפשר יאושר מה שבוצע בשטח בלבד. יש לציין – זו פסקת הסיום, אז שתהיה לך סבלנות עוד שניות מספר – – מסעוד גנאים (רע"ם-תע"ל): יש. יש. השר מיכאל איתן: – – כי התהליך של הכנת התוכנית ויצירת עובדות חלקיות בשטח יצר ציפיות גדולות בקרב האוכלוסייה הערבית, בעלי הקרקעות, וכל פתרון מחייב לקחת זאת בשיקולים ולהציע דרכים לפצות, או לחלופין לאפשר ניצול נאות של הקרקע לצורכי חקלאות. זאת התשובה – – היו"ר גאלב מג'אדלה: מה אדוני השר – – – השר מיכאל איתן: – – ואני מציע – – – היו"ר גאלב מג'אדלה: מה מציע אדוני השר? השר מיכאל איתן: אני מציע שהנושא יעבור לוועדת הפנים, ושם אפשר יהיה כמובן לקבל עדכונים נוספים ולקיים דיון בנושא, שכפי שנאמר כאן, מעסיק רבים מאוד, ויש שם אינטרסים נוגדים שצריך להגיע לכדי הסדרתם. זה בטח לא יוכל להיעשות במליאה, אלא רק בוועדה. היו"ר גאלב מג'אדלה: תודה לאדוני. מקובל על אדוני? מסעוד גנאים (רע"ם-תע"ל): כן. השר מיכאל איתן: תודה רבה. היו"ר גאלב מג'אדלה: אנחנו מצביעים: בעד – לוועדת הפנים, נגד – כמובן נגד. בבקשה. הצבעה מס' 23 בעד ההצעה להעביר את הנושא לוועדה – 4 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הנושא לוועדת הפנים והגנת הסביבה נתקבלה. היו"ר גאלב מג'אדלה: ארבעה בעד, אין נגד, אין נמנעים. הנושא של בקעת בית-נטופה, לפי הצעה לסדר-היום של חבר הכנסת גנאים, עובר לדיון בוועדת הפנים והגנת הסביבה. ובכן, רבותי חברי הכנסת, תם סדר-היום. הישיבה הבאה תתקיים ב-10 בינואר 2011 בשעה 16:00. ישיבה זו נעולה. תודה רבה.