קטע מדברי הכנסת

הצעות לסדר-היום זינוק בפיטורי נשים בהיריון היו"ר מגלי והבה: אנחנו ממשיכים בסדר-היום. הנושא הבא: זינוק בפיטורי נשים בהיריון, הצעות לסדר-היום שמספרן 4699, 4703, 4710, 4712 ו-4720. כמה חברי כנסת הציעו את ההצעה. חבר הכנסת נסים זאב; אחריו – חברת הכנסת חנין זועבי, שלא נמצאת כאן; אחריה ברשימה – חברת הכנסת אנסטסיה מיכאלי; אחרון הדוברים – חבר הכנסת מיכאל בן-ארי. בבקשה, חבר הכנסת זאב. נסים זאב (ש"ס): אדוני היושב-ראש, הייתי מאוד קרוב לרבי יצחק כדורי עליו השלום, שהיתה אזכרה שלו לפני כמה ימים. כשהיתה באה אשה בהיריון לקבל ברכה הוא היה מברך אותה בפסוק: כי חיזק בריחי שערייך בירך בנייך בקרבך. המשמעות המעמיקה של הפסוק, שחלילה וחס האשה לא תפיל את פרי בטנה. אני רוצה לומר לך, אדוני היושב-ראש, שנשים שעוברות את התקופה של ההיריון, הלחץ והיכולת שלהן להתגבר יום-יום, עם העבודות בבית, עם הלחץ בעבודה, עם המצב שצריך להביא מצד אחד פרנסה ושהבית ייראה פרפקט ושלא תהיה ביקורת גם בבית, כי הכול צריך להיות מושלם – אי-אפשר להשאיר את האשה במתח במשך כל התקופה, שהיא תחשוש: אולי כשאני אחזור אחרי חופשת הלידה אמצא את עצמי מפוטרת, או בגלל שאני הודעתי לבוס שלי שאני בהיריון אז אני מפוטרת. אני רוצה לומר לך, אדוני היושב-ראש, במקרה יש לי 130 עובדות במוסד חינוכי, ואני יודע מה זה נשים בהיריון; אני יודע מה המשמעות של לחשוב אפילו על פיטורים כשאשה חוזרת מחופשת הלידה. נראה שהמשבר הכלכלי פגע בנשים הרות ויש זינוק בפיטורי נשים בהיריון. במשרד התמ"ת נרשם גידול של 36% במספר הבקשות של מעסיקים לפטר עובדות הרות או עובדות שעוברות טיפולי פוריות. אני רוצה לומר, אנחנו פה העברנו חקיקה לא מזמן, לכל הנשים שצריכות טיפולי פוריות, לאפשר להן אפילו לילד נוסף, מתוך התחשבות. אני זוכר פניות רבות, כשבאו וצמצמו בזמנו משני ילדים לילד אחד. שמעתי את הזעקה של ההורים שהם לא יכולים לשאת בנטל. 209 בקשות התקבלו במשרד התעשייה, המסחר והתעסוקה, מתוך כמעט 1,900 ומשהו בקשות של מעסיקים לפטר עובדות בהיריון או שעוברות טיפולי פוריות. אבל צריך לזכור שחוק עבודת נשים קובע כי לא ניתן לפטר אשה בהיריון אם היא עובדת שישה חודשים באותו מקום, אלא אם כן התקבל אישור ממשרד התמ"ת. ואני כבר לא מדבר על אותן נשים שעוברות גם טיפולי פוריות - - היו"ר מגלי והבה: תודה. נסים זאב (ש"ס): כן, רק שנייה, אני כבר מסיים. - - שבאמת הסבל הנורא, הרבה יותר מאשר סתם נשים בהיריון, הלחץ הנפשי שבו נמצאים, אם היא כן תהיה או לא תהיה. לפעמים צריכות ממש לשכב ימים, אותן נשים. לכן אסור לנו לאפשר התעללות באותן נשים, וודאי שהמוסר הזה מחייב אותנו. היו"ר מגלי והבה: תודה לחבר הכנסת נסים זאב. חברת הכנסת אנסטסיה מיכאלי, בבקשה. סליחה, חנין זועבי חזרה. הקראתי את שמך ולא היית כאן, אבל בבקשה. חנין זועבי (בל"ד): תודה. אדוני היושב-ראש, חברות וחברי הכנסת, מדברים כבר על שוויון בהזדמנויות עבודה, מדברים אפילו על הכנסת ערבים וחרדים לשוק העבודה – לא שמכניסים, אבל מדברים – אבל בו-בזמן מפטרים נשים בהיריון. אז או שמאמינים בצדק ובשוויון בהזדמנויות עבודה או שלא מאמינים, אבל אנחנו יודעים כמה סכיזופרניה יש בין הצהרת ערכים לבין הפרקטיקה. למשל, מדברים על בעיית ניתוק המים ועל הצורך לפתור את הבעיה, ואז מפריטים את המים ומעלים את המחיר של המים ב-200% ו-300%. מזהים שיש בעיה, אבל פותרים אותה על-ידי יצירת בעיות יותר חמורות. גם כן, מצד אחד תיקנו את חוק חופשת הלידה, והאריכו אותה לאחרונה מ-14 ל-26 שבועות, ככה שמאפשרים ליולדת מנוחה של חצי שנה בלי לפגוע בזכויות שלה. אבל מצד שני, אנחנו רואים אחרי שנה של החוק הזה, שיש עליה של 58% בתלונות של נשים בהיריון אשר פוטרו, בניגוד להוראות החוק המפורשות בעניין. אז מה? החוק כבר לא רלוונטי. חוקים שמגינים על זכויות, על שוויון ועל צדק הם לא רלוונטיים, רומסים אותם – יכולים לרמוס אותם. כלומר, התופעה כן מסוכנת, אבל מה שמאיים עוד יותר מהתופעה הוא התחושה, אדוני היושב-ראש, האווירה, הביטחון אצל אלה שעוברים על החוק, שמפטרים את הנשים, שהם יכולים לחמוק מהעונש. זה יותר מסוכן מאשר לפטר נשים; יותר מסוכנת האווירה שאפשר לפטר אבל לא משלמים על זה. זה מה שמסוכן. האווירה שמכסה או מגינה על אלה שעוברים על החוק היא לפעמים הרבה יותר מסוכנת מאשר העבירה עצמה. כבר לא מפחדים, למרות מנגנוני הפיקוח, החוק עצמו, נציבות שוויון ההזדמנויות בעבודה במשרד התמ"ת. תחושת הביטחון הקיימת אצל בעלי העסקים ואצל המנהלים למיניהם היא גם מה שמכעיס בתופעה, שאפשר לא רק לפטר, אלא גם לפטר וגם להתחמק מהעונש, כי אין מערכת של קודים ושל מוסר ושל אתיקה ואין הרתעה מול העבריינים, מול העבריינות בכל התחומים. לפי אחד העיתונאים, אני כבר לא זוכרת את השם שלו, הוא אמר שזה אחד מעקרונות הברזל החברתיים בשוק העבודה, שהולך ונסדק. כבר לא משנה מקצועיות האשה, לא משנה הדרגה של האשה, התפוקה שלה, הכשרון שלה, המחויבות שלה לעבודה, התרומה שלה לעבודה ולחברה בכלל, היא עלולה להיות מפוטרת. מדברים על 194 תלונות של אפליה בעת היריון, לעומת 127 ב-2009, ופה נשאלת השאלה - יש כמה שלא מתלוננות. אפילו הסטטיסטיקה המסוכנת והחמורה הזו היא סטטיסטיקה שגם מתעלמת ממספר אדיר של נשים שלא מתלוננות, ואני טוענת שמרבית המקרים הם של נשים שלא מתלוננות, כי הדבר גם כרוך בתהליך שבו הן מחויבות להוכיח את צדקתן, והן לא רוצות, עכשיו אין להן זמן, ואפילו אין להם ביטחון במערכת. אני מסיימת ואומרת שכמובן אי-אפשר לשתוק על העוול הזה, אי-אפשר להשאיר את העובדות לבדן. זו אינה בעיה של העובדות, זו בעיה של החברה, זו בעיה שלנו, ואנחנו אלה שצריכים להתמודד עם הבעיה הזו. לכן, אדוני היושב-ראש, אין להסתפק בקנס; יש קנס שמוטל על המעסיק, וכנראה הוא קנס שאינו גבוה במיוחד והוא לא מרתיע את המעסיקים ואינו גורם להרתעה כל כך כבדה ומשמעותית. צריכים מייד, קודם כול להעלות את הקנס, ולייעל ולקצר את תהליך התביעה האזרחית נגד המנהלים. תודה. היו"ר מגלי והבה: תודה לחברת הכנסת זועבי. חברת הכנסת אנסטסיה מיכאלי, ואחרון הדוברים - חבר הכנסת מיכאל בן-ארי. אנסטסיה מיכאלי (ישראל ביתנו): אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, אדוני השר חבר הכנסת עוזי לנדאו, החלטתי להגיש הצעה לסדר-היום בעקבות כתבה של יובל גורן, שפרסם אתמול ב"מעריב", בעמוד הראשי, נתונים מאוד מאוד עצובים על כך שיש ב-2010 עלייה של 58% בפיטורים של נשים בהיריון לעומת שנת 2009. לפני כמה ימים, כשהוגש הסכם על העלאת שכר המינימום, הבעתי ספק בעניין מפני שאי-אפשר להתייחס למעסיק כאל פרה חולבת שיכולה לספוג הכול. עלינו לזכור שהיזם והמעסיק הם הגלגלים המניעים את השוק הכלכלי כולו, הם אלה שמייצרים הכנסות למדינה ומשרות לאזרחיה, והכבדת העול על המעסיק מהווה סכנה לעצם קיום המשרות. אבל כל ההקדמה הזו באה להגיד שזה לא המקרה פה. בנושא פיטורי נשים בהיריון אין להתפשר עם המעסיק. פה, חברי חברי הכנסת, עלינו להיות חלק מהמאמץ הלאומי והחברתי ולקבל על עצמנו את החוק, כפי שקבעה הכנסת. הסיבות הן רבות, משמירה על זכויות העובדת ועיקרון של קידום מעמד האשה ועד שיקולים לאומיים דמוגרפיים של עידוד ילודה בקרב נשים עובדות. הפגיעה בחוק זה היא לא פגיעה בעובדת הנפגעת ישירות, אלא גם בבעלה, בבני-משפחתה ובחברה הישראלית ככלל, המעוניינת לעודד הבאתו של דור צעיר שייטול בעתיד את האחריות על חברה יצרנית, צעירה ומתחדשת. זו הסיבה שעל כולנו להיות מודאגים מהנתונים שפורסמו השבוע במשרד התמ"ת, כפי שאמרתי, שבאמת יש עלייה של 58% לעומת 2009. נציבת שוויון ההזדמנויות בעבודה מספרת שהתלונות על אפליות בעקבות היריון הן מספר אחת בתלונות העובדים לרשות זו. אנו יודעים שמקרים אלה הם טיפה בים לעומת המקרים שבהם העובדת המפוטרת כלל לא מוצאת לנכון או לא מודעת לזכותה להגיש תלונה. אף-על-פי שבנושא הזה קיימת חקיקה ברורה לחלוטין לכל אחד מאתנו ולמעסיקים, הם פיתחו שיטות כיצד להיפטר מנשים בהיריון באופן שיאפשר להם אחר כך לעמוד גם במבחן המשפטי, ועובדה זו צריכה עוד יותר להדאיג את כולנו. כשאני דואגת לנוכח הנתונים, אדוני יושב-ראש הכנסת, אני חושבת על אשה בהיריון שפוטרה, שבתקופה הרגישה כל כך לה ולכל המשפחה היא נאלצת להתמודד גם עם מצוקה של חוסר ודאות מקצועית וכלכלית. ואני חושבת גם על אותה אשה שחושבת להיכנס להיריון אך חוששת שזה יעלה לה במשרתה. אני חושבת על בעלה, בעל שרוצה ילדים אך גם מאמין בזכותה של רעייתו לקריירה ולמקור פרנסה, ולא רוצה לסכן אותה. אני חושבת גם על המאזן הדמוגרפי, שכבר היום נוטה לטובת האוכלוסיות שבהן לא נהוג שאשה תצא לעבודה, וכל עיסוקה הוא הבאת ילדים. אני חושבת על המשק הישראלי, שצריך אשה תורמת, יצרנית ולא יושבת בבית. אני חושבת על ישראל של מחר, שלא תמצא את עצמה חלילה במציאות של מדינות שונות בעולם המערבי שבהן האוכלוסייה מתבגרת והדור הצעיר לא מצליח לשאת על כתפיו את הנטל ואת הדאגה לגמלאים הרבים. אני פחות חושבת במקרה הזה על המעסיק, שלכל היותר יידרש למצוא מחליפה לשלושה או ארבעה חודשים. לכן עלינו לגנות בכל פה את הפיטורים שנולדים כתוצאה מהריון העובדת, לפעול בנחישות לביצוע החוק, לענישת המפירים אותו ולעמוד לצד הנשים, אפילו אם בין כל עשר יש אחת שמשתמשת בהריונה כהגנה מפני פיטורים. זו משימה חברתית ואנושית חשובה. תודה. היו"ר מגלי והבה: תודה לחברת הכנסת אנסטסיה מיכאלי. חבר הכנסת מיכאל בן-ארי, בבקשה. מיכאל בן-ארי (האיחוד הלאומי): אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, אני רוצה להתייחס לנקודה אחת מאוד חשובה בדברים של חברת הכנסת אנסטסיה מיכאלי, וטיפה להרחיב אותה. הבעיה של נשים בהיריון שמאבדות את מקום עבודתן היא בעיה כמעט שולית באופן יחסי לבעיה אחרת שהציגה חברת הכנסת מיכאלי. לנשים הללו יש מערכת אכיפת החוק, ולא פעם חברי כנסת משמשים לאותן נשים פה, יש עורכי-דין שמטפלים בעניין. הבעיה נעוצה ביחס של החברה שלנו לנשים בהיריון; בשאלה מאוד קשה שניצבת בפני אשה כשהיא עומדת לחשוב אם להרחיב את המשפחה, כן או לא, והיא אומרת לעצמה: אני באמצע הקריירה, מה יהיה עם הקריירה שלי? כשהיא חושבת לעצמה: אני אכנס להיריון, אחרי תשעה חודשים אני אצא לחופשת לידה, כשאני אחזור מישהו יטרוף את המעמד שלי, איך יתייחסו המעסיק או המעסיקה – לעתים גם המעסיקה, ואני מכיר כאלה מקרים – איך היא תעקם את האף, איך היא תתייחס. אז היא אומרת: אני אדחה את זה בשנה, ועוד שנה ועוד שנה, וכמו שכולנו יודעים אצל נשים מתקתק שעון שנקרא "שעון ביולוגי", ומגיעים למצב שבו אנחנו, כפי שאמרה חברת הכנסת מיכאלי – אני לא פעם מדבר עם בעלי משפחות שיש להם ילד אחד, או מרובות ילדים עם שני ילדים, אני אומר: נו מה קורה? ואז אני מקבל בדיוק את התשובות הללו. אני מקבל גם תשובות, סליחה, אוויליות אחרות, של אנשים שהפרנסה שלהם מסודרת ומאורגנת, הלוואי על הרבה מעם ישראל: מאיפה אני אשלם עוד ילד? זו אווילות שאין כדוגמתה. ברוך השם – ולא בגלל שאני חבר כנסת, גם קודם – גידלנו, ברוך השם, משפחה גדולה, וצריך לדעת איך לחיות נכון, ואפשר לחיות נכון ולפרנס. אני אומר את זה גם לחשב של משרד האוצר, שבא בטענות כלפי משפחות, שלא יֵלדו שמונה ילדים. יש לנו שמונה ילדים, ברוך השם, גם לחברת הכנסת מיכאלי יש שמונה ילדים. זה קשה וזה נעים. זה אתגר. אשתי, וגם חברת הכנסת מיכאלי, אומנם בקריירות אחרות, מנהלות לעצמן את העיסוקים שלהן, וזה אפשרי. אבל אני רוצה לדבר על הפן הזה. ברשותכם, משפט אחד: אני חושב שלא נצליח לחנך את החמדנים המעסיקים, כי זאת החברה שלנו. לכן, יכול להיות שמכאן צריכים להיות תמריצים נוספים לנשים, הן בשלב ההיריון – לא לנשים עצמן, אלא למעסיקים שלהן. זה יכול להיות בגדר של פרוטות, אבל בצורה כזאת שהמדינה אומרת: אנחנו בעד זה, אנחנו מפרגנים לזה. הדבר הזה ילמד את המעסיקים שאשה בהיריון זה לא נזק, זו ברכה לעסק, ויותר מזה – ברכה לעם ישראל. היו"ר מגלי והבה: תודה לחבר הכנסת בן-ארי. אני מזמין את סגנית שר התעשייה, המסחר והתעסוקה, חברת הכנסת אורית נוקד, להשיב על ההצעה של חברי הכנסת. בבקשה. סגנית שר התעשייה, המסחר והתעסוקה אורית נוקד: אדוני היושב-ראש, אדוני השר, חברי חברי הכנסת, על-פי חוק עבודת נשים חל איסור על מעביד לפטר עובדת ללא היתר בזמן שהעובדת עוברת טיפולי פוריות או נמצאת בתקופת הריונה. מעביד שמבקש לפטר עובדת בהיריון שמועסקת אצלו למעלה מחצי שנה חייב לפנות אל אגף ההסדרה במשרד התמ"ת ולבקש היתר לפיטוריה. התהליך המתבצע באגף הוא הליך מינהלי שכולל את שמיעת גרסאות הצדדים, בחינת המסמכים הרלוונטיים, ובסופו של ההליך מתקבלת החלטה אם להתיר את פיטורי העובדת או לחייב את המעסיק להמשיך להעסיקה. אני אדגיש כי במקרים שבהם עולה חשד לקשר כלשהו בין בקשת הפיטורים להיריון, אין לממונה כל שיקול דעת ועליו לסרב לתת היתר. במקרים שבהם מתקבלת תלונה על פיטורי עובדים ללא היתר, עם קבלת הפנייה נערך בירור ראשוני שבו נבחן משך העסקת העובדת במקום העבודה, ובסיומו נשלח מכתב אל המעביד המפרט בפניו את עצם הפנייה אלינו, את הוראות החוק ואת החשד לכאורה לעבירה. במועד פתיחת החקירה נערך בירור נוסף עם העובדת, ואם נמצא שהעובדת לא הוחזרה לעבודה ולא קיים רצף תעסוקה, תיפתח החקירה. לגבי הקנסות, חברת הכנסת חנין זועבי, מעסיק אשר נמצא כי פיטר אשה בהיריון ללא היתר ממשרד התמ"ת צפוי להגשת כתב אישום נגדו, אשר במסגרתו הוא מסתכן בקנס מרבי של 150,600 שקלים ובמאסר לתקופה של עד שישה חודשים. מנתוני האגף להסדרה עולה כי בשנת 2009 טופלו - - - היו"ר מגלי והבה: גברתי, זה מחייב תהליך משפטי של אותה מפוטרת, או שיכולים רק לפנות אליכם ואתם – זה החוק? סגנית שר התעשייה, המסחר והתעסוקה אורית נוקד: לא, פונים אלינו. אם היא רוצה, היא יכולה לפנות בהליך אזרחי. היו"ר מגלי והבה: בלי תביעה משפטית? לא, זה חשוב להבהרה, אם אני לא הבנתי מספיק. אז זאת אומרת שאשה שמפוטרת ממקום עבודה יכולה לפנות אליכם, ואז זה העונש בחוק? סגנית שר התעשייה, המסחר והתעסוקה אורית נוקד: כן. בהנחה שבאמת הסתבר שהוא עבר עבירה. חנין זועבי (בל"ד): היא צריכה להוכיח שהסיבה - - - סגנית שר התעשייה, המסחר והתעסוקה אורית נוקד: אבל רק שנייה, תנו לי, אני אמשיך ואז תבינו, כי יש לנו היום, בנוסף לאגף להסדרה, גם את נציבת שוויון הזדמנויות, ואז יש אפשרות גם לפנות אליה, והיא בעצם מסייעת ועושה את העבודה. היו"ר מגלי והבה: בבקשה. סגנית שר התעשייה, המסחר והתעסוקה אורית נוקד: מנתוני האגף אצלנו עולה כי בשנת 2009 טופלו 483 פניות והוגשו 12 כתבי אישום. בשנת 2010 טופלו 478 פניות והוגשו 13 כתבי אישום. אז היקף הפניות לאגף ההסדרה ומספר כתבי האישום בשתי השנים דומים, ולא ניתן להצביע על מגמה של עלייה. אני חייבת לציין כי בחלק מהמקרים אנחנו מעדיפים לסייע לעובדת לחזור למקום עבודתה על פני הגשת כתב אישום, ובכל מקרה הגשת כתב אישום נעשית רק בשיתוף פעולה עם העובדת. לעניין אותה כתבה שגרמה לכם להגיש את ההצעה לסדר-היום – הנתונים שעליהם התבססה הכתבה מתייחסים לעלייה בהיקף הפניות לנציבת שוויון הזדמנויות בעבודה, ולשמחתי בשנה האחרונה הציבור נחשף במידה רבה יותר לפעילות הנציבות והוא רואה בה כתובת לתלונות במקרים של אפליית עובדים. הדבר הזה הוא שהביא לעלייה במספר הפניות. בשנה האחרונה חלה עלייה של 29% במספר הפניות לנציבות באופן כללי, והעלייה הזאת, כפי שאמרתי, היא לא ייחודית רק לעילה של פיטורים או אפליית נשים עקב היריון. במקרים – וזאת התשובה – של אפליה עקב היריון, הנציבות ממצה את ההליך במישור האזרחי בבית-הדין לעבודה, וגם בימים אלה מתנהלים כמה הליכים בנושא. לסיכום אומר כי החוק שמגן על נשים הרות איננו נשחק. החוק נאכף על-ידי משרד התמ"ת ביעילות, תוך הגנה על זכויותיו של ציבור הנשים בישראל. העלייה במספר הפניות לנציבות בכל תחומי אחריותה היא מבורכת. בשנה הקרובה בכוונתנו להרחיב את פעילות הנציבות, להגביר את מודעות העובדות לזכויותיהן בתקופת ההיריון ולהמשיך ביצירת נורמות תעסוקתיות שוויוניות והוגנות יותר. תודה. היו"ר מגלי והבה: תודה. מה את מציעה, גברתי סגנית השר? סגנית שר התעשייה, המסחר והתעסוקה אורית נוקד: מבחינתי, אם המציעים מסכימים, ניתן לקיים על זה דיון בוועדה למעמד האשה. נראה לי שזה המקום הנכון. אפשר יהיה באמת – איפה הוא, חבר הכנסת בן-ארי? – להעלות גם את הצעותיו שם, אם כי אני חושבת שבאמת בנושא הזה נעשית פעולה מאוד טובה ומבורכת על-ידי שני האגפים שלנו, אגף ההסדרה וגם נציבות שוויון הזדמנויות. היו"ר מגלי והבה: תודה לסגנית השר אורית נוקד. הצעה אחרת של חבר הכנסת איתן כבל, בבקשה. איתן כבל (העבודה): אדוני היושב-ראש, גברתי סגנית השר, אדוני השר, לתשומת לבכם, זה לא המקרה הראשון, וזה לא רק העניין של נשים בהיריון, זה גם חיילים ששבים ממילואים. אנחנו יותר ויותר מוצאים את עצמנו במסגרות פעולה, ומשרד התמ"ת נאלץ להתמודד עם תלונות על מעסיקים. כשאשה בהיריון – נו, מה נעשה? זה חלק מהחיים, וכך גם צריך שיהיה. חיילים יוצאים למילואים וחוזרים ומוצאים שמתנכלים להם. לכן במקרים האלה אני פונה אלייך, גברתי סגנית השר, ואני יודע שאתם עושים כל מאמץ, למרות שקשה מאוד, זה מאבק ולפעמים מרימים ידיים, כי העובדת צריכה להוכיח והעובד צריך להוכיח. זה לא פשוט בכלל, אלה מאבקים אמיתיים. לכן, אני מאוד מבקש שהפעולה שלכם תהיה מאוד נחרצת ומאוד קשה, בוודאי במקרה של הנשים אבל גם במקרה של חיילי המילואים. תודה. היו"ר מגלי והבה: תודה לחבר הכנסת איתן כבל. אנחנו עוברים להצבעה על ההצעה לסדר-היום. מי שיצביע בעד, זה יהיה בעד דיון בוועדה למעמד האשה, ונגד זה נגד. הצבעה מס' 6 בעד ההצעה להעביר את הנושא לוועדה – 10 בעד ההצעה שלא לכלול את הנושא בסדר-היום – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הנושא לוועדה לקידום מעמד האשה נתקבלה. היו"ר מגלי והבה: בעד – 10, אין מתנגדים ואין נמנעים. אני קובע שההצעות לסדר-היום תועברנה לוועדה למעמד האשה ותידונה שם עם אותם חברי הכנסת שישתתפו בדיון.