קטע מדברי הכנסת

אישור הממשלה למתן פטור לגיוס חרדים לצה"ל ["דברי הכנסת", מושב שני, חוב' ל"ז, עמ' 12434.] היו"ר יצחק וקנין: רבותי, אנחנו ממשיכים בסדר-היום: אישור הממשלה למתן פטור לגיוס חרדים לצה"ל – דיון בעקבות הצעות לסדר-היום של חברי הכנסת רוברט טיבייב ויוחנן פלסנר. בבקשה, חבר הכנסת רוברט טיבייב. רבותי, יש דיון אישי. נכון לרגע זה, 18 חברי כנסת נרשמו. רוברט טיבייב (קדימה): אדוני היושב-ראש, תודה. כמובן, חלק גדול מכם, שאלתם את עצמכם את השאלה מדוע הטרדנו אתכם בפגרה. יש על זה כמה תשובות. תשובה אחת – מכיוון שהממשלה באמת מנסה להעביר החלטות גורליות בלי ליידע את הציבור; אני מפחד, אדוני היושב-ראש, להשתמש בביטויים לא פרלמנטריים, ואני חייב להגיד את זה – כמו גנבת בלילה להעביר חוק כל כך גורלי. בכל מדינה נורמלית היו משתפים את הציבור, היה דיון, היו מדברים, כל אחד אומר את העמדה שלו. אבל פה הממשלה ממש מתנהגת כמו – אני כבר אמרתי את זה. והסיבה השנייה – ממשלת נתניהו, לצערי הרב, משלמת דמי חסות לחברות הקואליציוניות שלה. נתחיל מהסיבה הראשונה. פטור גורף משירות צבאי לאוכלוסייה שלמה, בניגוד לכל החוקים, ולהעביר אותו בחוק ההסדרים, לדעתי זה לא הנורמות שאנחנו חיים בהן. אם אנחנו באמת רוצים להעביר איזה חוק אפשר לעשות ממש דיון ציבורי ולדבר על זה, וחבל שחברי חבר הכנסת דודו רותם – חבל שהוא יצא מהאולם – הוא המפתח שמחזיק את הקואליציה הנוכחית, וממש, אני באמת לא מבין את החבר'ה מישראל ביתנו, למה הם נותנים לזה איזו יד, כשהססמה בבחירות היתה "בלי נאמנות אין אזרחות". על איזה נאמנות אנחנו עכשיו מדברים, אדוני היושב-ראש, כי נאמנות כוללת גם שירות בצבא. ביום ראשון הזה הייתי ממש אבא גאה. היה טקס השבעה לבת הקטנה שלי בצה"ל, אני הייתי בבסיס חיל האוויר הטכני בחיפה והיה לי ממש מרגש. ויחד עם בתי היו בטקס ההשבעה גם בנות חרדיות, שממש עשו את זה בגאווה גדולה כמו כל אזרח ואזרח. שאלה אחרת, למה אנחנו צריכים לתת פטור. יכול להיות שצריך, אני לא יודע, אני עדיין לא משוכנע, אדוני היושב-ראש, אבל שאלות מסוג אלה אני הייתי ממליץ ממש להעביר אותן למשאל עם ושם לברר עם אוכלוסייה שלמה האם באמת כדאי. אולי זה כדאי, ויש כל מיני הצעות שכבר מדברות איך אפשר להשתמש גם בחלק די גדול, לא קטן, מה אפשר לעשות אתם בצבא – ולא רק ביחידות קרביות אם יש איזו בעיה. הבעיה כנראה הרבה יותר עמוקה ממה שאנחנו חושבים. הבעיה כנראה היא להחזיק את הקואליציה על-ידי דמי חסות שמשלמים למפלגה זו או אחרת, ופה אנחנו נכנסים ממש להרכב הקואליציה של הממשלה שלנו. אני אמרתי כבר, הייתי בטקס השבעה וראיתי שם המון בנות חרדיות ששמחו לקחת חלק לא קטן בשירות הצבאי. כמו שמתברר, בממשלה שלנו מקבל דווקא זה שצועק המון, ומי שצועק – – – היו"ר יצחק וקנין: יש לך עוד חצי דקה, כי זה מתחלק – חמש דקות לך ולפלסנר. אם הוא יוותר לך, אני אתן לך את כל עשר הדקות. רוברט טיבייב (קדימה): לא, לא. אני נותן לפלסנר, אין שום בעיה. יוחנן פלסנר (קדימה): מה? רוברט טיבייב (קדימה): לא, הכול בסדר, יוחנן. הכול בסדר. בעצם, הסיבה החשובה שאנחנו נכנסים ליציבות קואליציונית בדבר החשוב – חשוב לנו, חשוב לי, חשוב לכל אזרח במדינת ישראל. תודה רבה, אדוני היושב-ראש. היו"ר יצחק וקנין: תודה לחבר הכנסת רוברט טיבייב. יעלה חבר הכנסת אורי אריאל, ואחריו – חבר הכנסת יוחנן פלסנר. אורי אריאל (האיחוד הלאומי): אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, אני מודה לאלה שהסכימו שאדבר קודם, אני אגיד את זה מאוד בקצרה. אינני מכיר את מסקנות הוועדה שחבר הכנסת פלסנר עומד בראשה כוועדת משנה לוועדת חוץ וביטחון, שעוסקת בחוק טל. אני מבין שהדברים יפורסמו בימים הקרובים, אבל לפחות מה שניסיתי לעקוב דרך חברים בוועדה ודרך מה ששמעתי, המגמה היא חיובית, וגם החלטת הממשלה – נגיד את זה בזהירות רבה – היא בכיוון הנכון. היא לא מספיקה, היא לא בקצב הראוי אולי, אבל היא כן בכיוון, וכל הנושא הזה בכלל של גיוס לצבא לא ילך אם נחשוב שנעשה אותו בחקיקה נוקשה ונחייב אנשים, ומי שלא יסכים ייקחו אותו לבית-סוהר, וכדומה. הדבר הזה לא יעבוד. ולכן, טוב להמשיך באמצעי השכנוע וגם באפשרויות של הקמת מסלולים. אני רוצה לסיים בדבר אחד. למיטב בדיקותי, ובדקתי, ניתן לגייס גדוד נוסף של הנח"ל החרדי. היו"ר יצחק וקנין: הבעיה שהצבא לא – – – אורי אריאל (האיחוד הלאומי): לא רק זאת, אף זאת, אפשר להקים גדוד ואולי שניים במילואים מיוצאי הנח"ל החרדי, אלא שמי שמעכב את זה, זה ממש הצבא. למרות כל ההודעות שהם במחסור בכוח-אדם לוחם – הדגש תמיד הוא על לוחם; זה מה שחסר בעיקר – הצבא לא ממלא את תפקידו בעניין הזה באופן משביע רצון. ואני רוצה לבקש מסיעות הבית בהודעה שלהן להכניס את זה, לקרוא לצבא להקים גדוד נח"ל חרדי נוסף ולהקים מסגרות מילואים, ובזה אני חושב נמצה בצורה הרבה יותר טובה את היכולת להביא חיילים לצה"ל. תודה. היו"ר יצחק וקנין: תודה לחבר הכנסת אורי אריאל. יעלה חבר הכנסת יוחנן פלסנר, אחריו – חבר הכנסת יעקב כץ, ואם הוא לא יהיה – חבר הכנסת אריה אלדד. לתשומת לב כל הדוברים, חבר הכנסת יוחנן פלסנר, חמש דקות לך. כל השאר, רבותי, שלוש דקות. יוחנן פלסנר (קדימה): אדוני היושב-ראש, זה כלל כללי, מעתה והלאה? היו"ר יצחק וקנין: לא. אתה המגיש. אתה והוא חמש דקות כל אחד – – – אברהם מיכאלי (ש"ס): אתה מיוחס. היו"ר יצחק וקנין: אתם המגישים, אבל על-פי החוק, כל שאר הדוברים נרשמו לדיון, וזה שלוש דקות על-פי תקנון הכנסת. לא אני קבעתי אותו. יוחנן פלסנר (קדימה): מאה אחוז. אדוני היושב-ראש, תודה רבה, רבותי השרים – שר ההסברה ושר המדע שאחראי לשירות האזרחי, שזה כמובן רלוונטי לנושא הזה – חברי חברי הכנסת, חברי רוברט טיבייב שיזם את ההצעה, שיזמנו את ההצעה ביחד, חברים, ההחלטה על הפחתת גיל הפטור עלתה ביולי במקור. לאחר מכן ראש הממשלה נסוג וחזר בו מההחלטה הזאת והגיש החלטה אחרת – באריזה אחרת, בבגד אחר – לממשלה רק לפני שבוע וקרא לה ההחלטה לגיוס חרדים לצבא ולשירות האזרחי. חברים, באותה החלטה לגיוס, שמטרתה היתה באמת להשיג לכאורה את התכלית של הקטנת האי-שוויון והרחבת מאגר המתגייסים מקרב בוגרי הקהילה החרדית, באותה החלטה בדיוק אמרו לנו, סיפרו לנו, שירדו מנושא הפטורים כי עכשיו רוצים לצמצם את האי-שוויון. באותה החלטה בדיוק הממשלה פטרה, ואני לא יודע, השר אדלשטיין – אני מניח שהצבעת בעד זה ואני לא יודע אם הסבירו לך בעד מה אתה מצביע. האם אתה יודע שבשבוע שעבר כשהצבעת, הצבעת בעד הענקת שחרור, פטור גורף, לכ-12,000 אברכים בעלי מעמד תורתו-אומנותו? האם ידעת את זה? 12,000, בהינף – – – שר ההסברה והתפוצות יולי יואל אדלשטיין: זה בניגוד למצב שהתקיים לפני זה – – – יוחנן פלסנר (קדימה): לא. שר ההסברה והתפוצות יולי יואל אדלשטיין: לפני זה, כולם גויסו – – – יוחנן פלסנר (קדימה): לא. היו 12,000 בדחיית שירות על בסיס תורתו-אומנותו, שהיו בדחיית שירות. הם לא קיבלו פטור, בדיוק כי רצו – הרי חוק טל, וההסדר החוקי היום לא קובע שמשחררים מהצבא את כל מי שרוצה תורתו-אומנותו, אלא קובעים קריטריונים ואומרים: אתה עומד בקריטריונים האלה, אתה רוצה ללמוד 45 שעות שבועיות, אתה בישיבה מוכרת – בסדר גמור, זה התהליך החוקי, אנא למד כאן. באו ואמרו, מתוך אותה אוכלוסייה של 62,000 תורתו-אומנותו – מייד פטור ל-12,000. למה? כי אנחנו עושים מהלך ערכי שעוד חמש שנים אולי נגייס 2,400 לשירות צבאי, וגם שם לא דיברו לא מה טיבו ולא מה איכותו של השירות הצבאי הזה. למשל, כללו שם את שלב ב' בתור מרכיב מאוד מרכזי. עכשיו, שלב ב' זה דבר שאני בעדו, אבל אל תקרא לשלב ב' שירות צבאי. שלב ב' – באים בגיל 26, 27, 28 לשלושה חודשים. אחרי זה – או שכן או שלא מצטרפים למערך שירות המילואים הפעיל. בסדר גמור, אבל אל תגיד לי שזו תוכנית הממשלה לבלימת הסכנה של קריסת מודל צבא העם, ואל תגיד לי שזו תוכנית הממשלה להגברת השוויון בנטל, כי היום כבר משרתים במסגרות שהן באמת מוצלחות, ואני מברך עליהן, ואני מחזק את הדברים של אורי אריאל ואני חושב שצריך לבדוק איך אפשר להרחיב עוד יותר את המסגרות הלוחמות, אבל אל תספר לי שבהחלטת הממשלה הזו אתה מתמודד עם הבעיה הקשה של היעדר שוויון בנטל, עם הבעיה הקשה שאנחנו נמצאים היום על מתווה של קריסת מודל צבא העם, עם הבעיה הקשה שהמחזורים היום הולכים ופוחתים, מחזורי הגיוס הולכים ופוחתים והצרכים של הצבא הולכים וגדלים. ואל תספר לי שאתה מתמודד עם הבעיה המשקית שלא מאפשרים, בגלל המצב הזה שהרבה אנשים נמצאים במעמד תורתו-אומנותו, לא מאפשרים הקניית מיומנויות ולא מאפשרים לאנשים לצאת לשוק העבודה. אין בהחלטת הממשלה הזו, שהיא קוסמטיקה על ההחלטה שהתקבלה ביולי, שבגינה התקיים הדיון הזה. עשו כמה שינויים קוסמטיים, העניקו פטורים – ומי יודע למה התקיים הדיון הזה בממשלה בתחילת השבוע? למה זה הגיע ביום ראשון? השר אדלשטיין, אתה הרי איש מנוסה בבניין הזה, הרי הגישו הצעת החלטה של הממשלה בלי עמדות של היועצים המשפטיים אפילו, כי אמרו – זה נורא מהר. הגישו את זה לשרים בשישי בצהריים. כמעט כבר – מרוב רצון להעניק את הפטורים הגורפים האלה, כמעט כבר חיללו שבת. ולמה עשו את זה? שר ההסברה והתפוצות יולי יואל אדלשטיין: מכיוון שאני מנוסה בתחום – – – יוחנן פלסנר (קדימה): אהוד ברק, שהוא חלק מהממשלה הזו. שר ההסברה והתפוצות יולי יואל אדלשטיין: – – – לפני הבחירות הבטיח לגייס את כולם. הבעיה היא שהוא גם נבחר לראשות הממשלה. עלה על הדוכן, שכרגע אתה עומד עליו, אחרי כמה חודשים ואמר: לא ידעתי שזה כל כך מסובך. אז אני, את כל הדמגוגיות האלה שומע כבר 15 שנה. פעם ראשונה יש החלטה שמקדמת אותנו אולי צעד לא ארוך מדי, אבל צעד בכיוון הנכון. אז עם כל הכבוד לחובה האופוזיציונית לבקר – – – יוחנן פלסנר (קדימה): א. אני מעריך את התגובה שלך. היו"ר יצחק וקנין: חבר הכנסת פלסנר, אני מוסיף לך עוד 30 שניות, אבל תשתדל – – – יוחנן פלסנר (קדימה): 30 שניות? נראה לך? נאום התוכחה הזה היה בערך באורך של דקה. היו"ר יצחק וקנין: לפני שהוא התחיל לדבר – אחרי 30 שניות. אני נותן לך דקה. תסיים. יוחנן פלסנר (קדימה): מאה אחוז. אז אני אתייחס גם לדברים של השר אדלשטיין. הרי אי-אפשר לקיים את הדיון הזה במנותק מההחלטה של הממשלה ביום ראשון לייצר מגוון של הקלות בפטורים. הרי לא מדובר רק בפטורים האלה של ה-12,000. מדובר גם בפטורים שמאפשרים הקלות בפטור, הקלות בפטור, שמאפשרים לגשת לשירות אזרחי כבר בגיל 22 בלי חובת מילואים. גם זה נראה לך הגיוני, השר אדלשטיין? הרי אתה לא צריך להגן על כל מה שמתקבל בממשלה. הרב גפני, אל תשפיע עליו לרעה. משה גפני (יהדות התורה): בשביל מה אתה צריך את הצוות של חוק טל? העמדה שלך ברורה. לא צריך את הצוות, אתה מגיש מסקנות. העמדה שלך ברורה. הכול פוליטי כאן. היו"ר יצחק וקנין: חבר הכנסת גפני, אני לא אאפשר לו להמשיך. אתה יכול להמשיך לדבר. יוחנן פלסנר (קדימה): אתה מקיים דיון ענייני, נכון, בסוגיית השוויון בנטל. היו"ר יצחק וקנין: חבר הכנסת פלסנר. אני הוספתי לך דקה והיא הסתיימה. לא אתן לך פה לנצח. יוחנן פלסנר (קדימה): חברים, על כן, אני חושב שהדברים של השר אדלשטיין, עם כל הכבוד ועם כל ההערכה, אחרי שמונה שנים שהתוצאות של היישום של חוק טל מביאות בדיוק לתכלית ההפוכה, במקום להביא לכך שהשוויון בנטל וערך השוויון יישמרו, אנחנו רואים בנתוני הגיוס מצב שמודל צבא העם בסכנת קריסה; אלה אמירות של ראש אכ"א. ובניגוד אולי למה שאנשים חושבים, בעיות היישום הן לאו דווקא מאיזה מחלוקת פוליטית. בעיית היישום היא לאו דווקא ממחלוקת פוליטית. הקול הוא קולו של בג"ץ, רצון של ההחלטה הזו כדי לכאורה לרצות את בג"ץ, אבל הידיים הן לא ידי המפלגות החרדיות, בניגוד למה שאנשים חושבים. הידיים הן ידי משרד האוצר שלא רוצה לשלם על מסלולים לצבא, ולא רוצה לשלם על מסלולים אפקטיביים לשירות האזרחי, ואומר: בואו נפחית את גיל הפטור, ויאללה, שיצאו לעבוד. אנחנו יודעים שבאמצעות סתם הפחתת גיל הפטור לא יצאו לעבוד, לא יוכלו להשתלב, ומודל צבא העם יקרוס. לכן ההחלטה הזו צריכה להתבטל. היו"ר יצחק וקנין: תודה לחבר הכנסת פלסנר. יעלה חבר הכנסת אריה אלדד. אחריו – חבר הכנסת מאיר שטרית, אם לא יהיה – חברת הכנסת זוארץ. לרשותך, חבר הכנסת אלדד, שלוש דקות. אריה אלדד (האיחוד הלאומי): אדוני היושב-ראש, תודה, אדוני השר, חברי חברי הכנסת, ראש הממשלה שלנו הוא אדם ברוך כשרונות ואין לך כשרון שאין לו שעה. בצה"ל מלמדים את עקרונות המלחמה בכל הדרגים. אנחנו מכירים את ההפתעה ואת ריכוז המאמץ, ואת ההונאה וההטעיה. היום נקדיש חלק מהדיון לעקרון ההונאה. לבוא לציבור ולטעון: אני מגייס חרדים לצבא, אני אכניס אותם למעגל העבודה, זה הצהרה ראויה. היא עולה בקנה אחד עם הרצון לשוויון ולנשיאה שווה בנטל, לשילוב בחברה ובכלכלה. אבל כשבודקים מה כתוב באותיות הקטנות של החוזה הזה, שראש הממשלה מנסה למכור לנו כתוכנית לשילוב, כתוב שם שבגיל 22 יכול צעיר, בריא ושפוי או אפילו תלמיד חכם, לקום ולעזוב את בית-המדרש ולהיות פטור מחובת שירות. בפועל, זו תוכנית להורדת גיל הפטור ולא תוכנית לגיוס חרדים, אף שהיעדים שהתוכנית קובעת הם יעדים ראויים. השאלה היא איזה מין תוכן יוצקים בתוכם. היעדים האלה, אגב, דומים למסקנות הצוות שמגיש בימים אלה את מסקנות הביניים שלו, שחבר הכנסת פלסנר עמד בראשו, צוות מטעם ועדת החוץ והביטחון. הוא מדבר על שליש מתגייסים ושליש מתנדבים לשירות לאומי ואזרחי, ושליש לומדי תורה ומתוכם חבורת עילויים מצטיינים שהם ימשיכו ללמוד תורה כל חייהם. אבל ההבדל בין מה שמציג הצוות לבין מה שכתוב באותיות הקטנות של תוכנית הממשלה הוא התוכן. אם שירות בצבא נחשב גם שירות בשלב ב', אז זה לא באמת, זה כאילו. אם בשירות לאומי רוב הציבור שהתנדב לשירות כזה ילך לעבוד בתפקידי חינוך בקהילה החרדית, אז זה לא באמת שירות לאומי, זה כאילו. אם נצליח לצקת תוכן אמיתי לתוך העקרונות הללו, אפשר גם את החלטת הממשלה – אם נשנה את הורדת גיל הפטור הגורפת שניתנת בתוכנית הזאת, אפשר יהיה להתקדם ולהשיג את היעדים. צה"ל יכול להקים גדוד חרדי נוסף, הוא חייב להקים מסגרות קליטה נוספות לחרדים כדי שמי שרוצה יוכל להשתלב, וכך גם בשירות הלאומי והאזרחי. תודה רבה. היו"ר יצחק וקנין: תודה לחבר הכנסת אלדד. חבר הכנסת מאיר שטרית – אינו נוכח; חברת הכנסת אורית זוארץ – איננה; חברת הכנסת נינו אבסדזה – איננה; חבר הכנסת איתן כבל – איננו; חבר הכנסת נחמן שי – איננו; חבר הכנסת מיכאל בן-ארי – איננו; חבר הכנסת זאב בוים – איננו. חבר הכנסת ניצן הורוביץ. רבותי, מי שלא נמצא לא אתן לו אפשרות לדבר. מי שלא היה – לא ידבר. אני לא מתכוון לחזור אחורה בשום פנים ואופן. אם אני חוזר אחורה אני חוזר עם כולם. ניצן הורוביץ (מרצ): אדוני היושב-ראש, תודה רבה, חברי הכנסת, זה דיון חשוב בנושא חשוב. אני רוצה לומר פה משהו עקרוני. השירות בצבא הוא שירות קשה. הוא כרוך לפעמים במוות, בפציעה. בכל מקרה, גם אנשים שלא נהרגים או נפצעים במהלך שירותם משלמים על כך לפעמים מחיר אישי כבד, ומדובר באמת בשלוש שנים של שירות קשה ואמיתי. אם הצבא סבור שיש לו מספיק חיילים ואם המדינה חושבת שאין צורך בחיילים נוספים, אז שתאפשר את הפטור לכולם. אני יכול להגיד לכם, חברים, שיש הרבה צעירים חילונים שהיו מעדיפים לא לשרת בצבא, היו מעדיפים ללכת ללמוד, להמשיך בקריירה, היו מעדיפים ללכת לעבוד, לסייע בפרנסת המשפחה. אבל אף אחד לא שואל אותם, האם אתם רוצים ללכת לצבא, האם אתם לא רוצים, האם אתם לומדים, האם אתם הולכים ללמוד מקצוע, האם אתם עושים משהו, האם יש לכם מצב כזה או מצב אחר. כולם חייבים בגיוס. לכן, הסיפור של הפטור הגורף לחרדים, ואני חושב שיותר ויותר חרדים מבינים את זה, אני גם קורא את הדברים בכלי התקשורת החרדיים; מבינים שיש פה מצב שקשה, קשה שיימשך. לחלק גדול מהציבור בישראל לא מובן מדוע הנטל הזה שהוא נטל אמיתי של שירות צבאי – זה לא איזה קייטנה או פיקניק – נופל על כתפיהם. עכשיו, עד כדי כך נופל, שבמסגרת מה שהצבא מכנה "מאבק בהשתמטות", הקשיחו את תנאי השחרור או הפטור לאנשים שמתלוננים למשל על בעיות נפשיות וכו'. יש מצבים, ואני קיבלתי על כך כמה תלונות בחודשים האחרונים, שבהם אנשים הולכים לגורמים המתאימים בצבא – לקב"ן או לגורם אחר, ומתלוננים על מצוקות קשות, והוא, על-פי הרוח ששוררת בצה"ל, ואני יכול להבין אותה, לא מאפשר להם להשתחרר, ולפעמים הדברים מגיעים עד כדי מצבים קשים מאוד. זאת אומרת, יש לנו כאן מצב שצה"ל הולך רחוק מאוד מבחינת אנשים שלא רוצים להתגייס. אנשים נכנסים לכלא, אנשים משלמים על זה מחיר. אנשים עם כל מיני בעיות, מכריחים אותם להישאר בצבא, וגם קורות כל מיני טרגדיות בגלל הדברים האלה. זאת אומרת, מכאן אנחנו למדים שהצבא מאוד צריך את החיילים ומאוד רוצה את החיילים, ומוכן ללכת עם חיילים – מה שנקרא למצות אתם את הדין, אם הם מסרבים לשרת. לכן אנחנו לא יכולים להבין איך בצורה כזו נותנים פטור מגיוס לכל כך הרבה צעירים. אני לאו דווקא אומר שכל אדם חייב להתגייס לשירות בצה"ל. אבל נטל השירות חייב להיות שווה. אפשר למצוא מסלולים אחרים. יש שירות אזרחי, יש שירות לאומי. חלק מהאנשים, ואני גם אומר – לא כל אחד מתאים לו, ומתאים לצבא שישרת – יכול לשרת בשירות לאומי. אבל גם המספרים, חברות וחברים, של שירות לאומי, הם מאוד נמוכים. אנחנו מדברים על משהו כמו 1,300–1,500 איש; מתוך מחזורי הגיוס זו טיפה בים. כל עוד המצב הזה נמשך, שרק קומץ קטן של תלמידי ישיבות מתגייסים, הדבר הזה גורם לאפליה קשה בנטל השירות. ואני רוצה להוסיף שהחלטת הממשלה מתחילת השבוע היא יריקה בפרצופו של הציבור ושל בית-המשפט שכבר יושב על הסיפור של חוק טל הרבה שנים. אני מבין שהמדינה אמורה לחזור ביום ראשון לבג"ץ, מעניין מה תגיד לו על העניין הזה. בכל מקרה, פה נתניהו עשה מה ששום ראש ממשלה מאז הקמת צה"ל לא עשה: מתן פטור גורף רשמי מוחלט לציבור גדול שאין שום סיבה שלא ישרת בדיוק כמו כל אחד אחר. תודה. היו"ר יצחק וקנין: תודה לחבר הכנסת ניצן הורוביץ. תעלה חברת הכנסת אורית זוארץ. הבנתי שאת הודעת למזכיר הכנסת שאת יוצאת לדקה והוא חשב שיהיה לך זמן. אבל, רבותי, אני אומר – מי שלא היה פה, לא יקבל את רשות הדיבור. אני לא מתכוון לחזור אחורה. שמות שהקראתי – אני לא אחזור. שלוש דקות יש לך. אורית זוארץ (קדימה): כבוד היושב-ראש, חברותי וחברי חברי הכנסת, כבוד השרים, לפטור מגיוס מצה"ל יש השלכות נוספות על קבוצה נוספת. קבוצה שקופה ומנוצלת, ואני רוצה לדבר אתכם היום על העזר כנגדו. המאבק על קצבאות לא צריך לנבוע רק מהנימוק הכלכלי, אלא גם כדי לסייע לנשים החרדיות לשבור את מעגל העבדות שהן כלואות בו. מיום לידתן גורלן קבוע וברור: סוחבות, נושאות, מבשלות, מקפלות, מכבסות, מנקות, יולדות בכל שנה ילד, מטפלות בילדים ומפרנסות. להתפלל זו זכות, לא חובה. גם אם הן דתיות, מאמינות ואדוקות, הן פטורות מכל חובת פולחן. אם היא בחרה ללמוד אז היא תלמד רק בתחומים שיקדמו ויעגנו את תפקידה המסורתי המדכא. גופה ונשמתה מנוכסים לחינוך הדורות הבאים. הרחם מולאם לצרכים לאומיים, ריבוי וקידום מאזן דמוגרפי. וחינוך הדורות הבאים לתפקיד המיועד – שפחה. כבוד בת מלך פנימה. עזר כנגדו הפכה להיות עבד כנגדו. ערכן וייחוסן נקבעים לא רק מאופיין ואישיותן אלא ייחוס משפחתי והתנהגות על-פי הכללים, כמובן, ובעלה יחסה בצלה, ישיר שירים, יתפלל, יקרא לה "אשת חיל", בבית-מדרשו ילמד על מוחה חסר ההיגיון וכושר השיפוט הלקוי שלה, היות שדעתה קלה. גם אם תעבור מסכת התעללות ותרים את ראשה להתנגד, יעזוב אותה בעלה ויהפוך אותה עגונה. מורדת, מנודה, ענייה, מושפלת ומדוכאת. חובתה מסתכמת ברבייה ופרנסה למען בעלה והקהילה. מלמדים אותה שזה פסגת האושר הנכסף, זו מהותה. ואנחנו, בחברה החילונית, רואים ושותקים; מדברים על האברכים, אבל משתפים פעולה עם העוול העצום שנגרם להן, לנשים השקופות. המאבק על הקיצוץ בקצבאות והוקעת דפוסי הבטלה צריך לנבוע לא רק מסיבות כלכליות אלא גם מסיבות הומניות. חובה עלינו, כחברה דמוקרטית ומתוקנת, לדאוג ולהביא לכך שהשוויון בנטל הכלכלי יהיה גם בתוך החברה החרדית. חובה עלינו לשבור את מעגל העבדות שהן כלואות בו, לאפשר להן חיי רווחה ולא עוני; הזדמנות ללמוד ולממש את הפוטנציאל הגלום בהן מעבר ללידה, האכלה, ניקיון ועבדות. רק שינוי אמיתי מבפנים ייחשב בעיני כהישג. היו"ר יצחק וקנין: תודה לחברת הכנסת אורית זוארץ. יעלה חבר הכנסת דניאל בן-סימון, ואחריו – חבר הכנסת אילן גילאון. רבותי, אני חוזר ואומר: חברי כנסת שאני אקרא בשמם ולא יהיו נוכחים באולם, אני לא אאפשר להם לדבר. שיהיה ברור. לכן – הדובר אחריו זה אילן גילאון; אם הוא לא יהיה – חיים אורון. אם הוא לא יהיה – עתניאל שנלר. ובכן, רבותי, אני מעריך שבתוך עשר דקות תהיה הצבעה. דניאל בן-סימון (העבודה): אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, אני חייב, תן לי קצת תשומת לב, אדוני היושב-ראש. היו"ר יצחק וקנין: אני נותן לך את כל תשומת הלב, במיוחד כשאתה בסיעת יחיד היום. דניאל בן-סימון (העבודה): עוד לא, עוד לא, ארוכה הדרך. אדוני היושב-ראש, הדיון הזה על גיוס החרדים, אני מודה ומתוודה – קשה לי. כי אין לי דעה נחרצת לגבי גיוס סיטוני של כל החרדים – – – השר לשירותי דת יעקב מרגי: הבטיחו לך חיים קלים – – – דניאל בן-סימון (העבודה): אני לא יודע איך אומרים את זה בערבית מרוקאית, לגבי חיים קלים, אבל גם לגבי פטור סיטוני. הגיוס לצבא, נרצה או לא נרצה, זה צומת מרכזי בהשתתפות בחברה הישראלית. ואני אומר את זה לטוב ולרע. הגיוס, השירות, הוא בעצם תוספת לתעודת הזהות בחברה הישראלית. אני חושב, אדוני היושב-ראש, אתה בא מהמגזר החרדי? ותקן אותי אם אני טועה. היה אפשר לקחת כמה יחידי סגולה במגזר החרדי, לתת להם ללמוד, כי אתה יודע שהם יצאו גאונים גדולים. אבל אתה לא יכול מסביב ליחידי סגולה לשים 1,000 חרדים, או 1,000 תלמידים או אברכים ליד כל אחד כזה. זה יוצר מצב, אני אומר לך, שמפריע לאוכלוסייה החילונית. אני בעד לתת לאנשים, באמת בעלי יכולת לימודית יוצאת דופן – אל תלכו לצבא. גם הצבא לא זקוק להם. אבל אתם לא יכולים, או הקבוצה הזו לא יכולה להעמיס על כל תלמיד כזה עוד 1,000. זה יוצר איזו תחושה של התחמקות ובריחה מאחריות. ולכן אני אומר, זה מפני שהצבא הוא צומת מרכזי בניהול החיים בישראל, הוא גם מוביל לדרך, להשתתפות בעבודה, להשתתפות בחיים הציבוריים, להשתתפות כמעט בכל תחום בחיים. לכן אני אומר, הפטור הסיטוני הזה מחליש את הקבוצה הזו עוד יותר, ואני רוצה בטובתה. ואני מחפש דרך איך לגרום לה להשתתף, לא כדי להגביר את התל"ג הישראלי, אלא כדי לחוש השתתפות בחברה שהיא כל כך מגזרית וכל כך מתרחקת – האחד מהשני. יש הזדמנות להשתתף. זה נוגע בציפור נפשו של הציבור החילוני, העובדה הזאת, שמגזר שלם נותר מחוץ למעגל הזה. ולכן אני אומר: צריך למצוא דרך – ולא דרך פוליטית, ולא דרך עסקנית, אלא דרך השתתפות נאותה – כמה מטובי בניה של הקהילה החרדית ימשיכו ללמוד, יתגלו, יהפכו לאדמו"רים, יהיו גאונים. האחרים, עם כל הכבוד, שיעשו מה שכולם עושים, ובכך אני חושב שאפשר להגיע לאיזו נוסחה שתהיה מקובלת גם על המגזר החרדי וגם על המגזר החילוני, כי בסופו של דבר מדובר פה בניסיון לאחד כוחות ולא להרחיק אותם. זאת המטרה של ההצעה שלי. תודה רבה לכם. היו"ר יצחק וקנין: תודה לחבר הכנסת דניאל בן-סימון. יעלה חבר הכנסת אורי אורבך, אחריו – חבר הכנסת עתניאל שנלר. אם לא יהיה – חבר הכנסת יואל חסון, ואחריו – חבר הכנסת משה גפני; לא, אתה לא רוצה? משה גפני (יהדות התורה): – – – היו"ר יצחק וקנין: אוקיי. בסדר. אורי אורבך (הבית היהודי): אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, תמיד כשעוסקים בסוגיית הגיוס לחרדים, אני נזכר בסיפור על אברך ששואל את הרב שלו: קיבלתי צו ראשון לצבא, ואני מתלבט אם להגיד להם שאני צעיר מדי, ואז יעזבו אותי, או להגיד להם שאני מבוגר מדי, וגם יעזבו אותי. חושב הרב שעה ארוכה, ואומר: חשבת פעם להגיד את האמת? את הגיל האמיתי? אני חושב שצריך להגיד את האמת בסוגיה של הציבור החרדי. אני סבור שזה כתם על החברה החרדית, האי-שירות הסיטוני, והסוגיה הזאת מרעילה את יחסי הדתיים והחילונים כבר עשרות בשנים, ובצדק. כי התחושה של אי-שוויון היא תחושה שמכרסמת בסולידריות, היא גורמת לאנשים שכן משרתים לרצות פחות לשרת. אז האמירה העקרונית הזאת, של הבושה שבחוסר השירות – אני אפילו לא קורא לזה השתמטות, כי חלק נכבד מהאנשים מרגישים שהלימוד שלהם הוא השירות האמיתי – אבל אני מדבר עכשיו על כיצד חשים כלפי האי-שירות החרדי ציבורים גדולים. אני חושב שבכל זאת עושה נכון הממשלה, שהיא מנסה, לא לפתור את הבעיה, אלא להתקדם לקראת פתרון מסוים, שהוא סביר, כי צריך להכניס את החרדים – או להכניס חרדים, בואו נגיד ככה, יותר חרדים – למעגל היצרנות; הכלכלית, בוודאי, אבל גם החברתית, של מדינת ישראל. ואני מבין שלחרדים רבים, אולי אפילו לכולם, קשה מאוד לשרת בצבא במתכונתו הנוכחית. ולכן, כל פתרון שמבין את הקשיים של החברה החרדית, ומוותר על הדגל הגדול של גיוס שווה לכולם – שהוא דגל צודק, אבל לא ישים – גורם לכך שגם בחברה החרדית, אלפים רבים של אברכים הורסים את הישיבות. כי לצבא הם לא הולכים, כי לא מקובל ללכת לצבא. לעבודה אין באפשרותם ללכת, כי מי שלא משרת בצבא אסור לו ללכת לעבודה. וללמוד, חלקם לא מתאימים. ואז יושבים, ונרשמים. אולי הישיבה מקבלת, "נעבעך", כמה תקציבים, אולי אפילו זה לא. והישיבות לא צריכות בטלנים, הישיבות צריכות תלמידי חכמים. עם ישראל צריך תלמידי חכמים. אני ארחיק ואומר שכל מי שיושב ולומד תורה ושוקע – עלי, כמו שאומרים. שישבו וילמדו תורה. אבל ברגע שזה הפך לסגנון חיים, לא לדרך חיים – דרך חיים של לימוד תורה זה בסדר – – היו"ר יצחק וקנין: משפט אחרון. אורי אורבך (הבית היהודי): – – אבל סגנון של הגעתי לגיל שאפשר להירשם בישיבה, ואחר כך לא לעבוד בצורה רשמית ומסודרת, הוא בעייתי. ולכן, טוב עושה הממשלה שהיא קצת מנמיכה את הדרישות של שירות שווה, ומגבירה את הדרישות להשתתפות בשוק העבודה, ומאפשרת בגיל צעיר יותר לפטור את עצמם מעולמה של תורה שהם לא נהנים ממנו ולא תורמים לו – אלו שלא תורמים לעולם התורה – ולכן אני חושב שטוב שכמה אלפי חרדים בשנה, בסופו של דבר – – היו"ר יצחק וקנין: משפט אחרון. אורי אורבך (הבית היהודי): – – בגיל 22, בגיל 23, יוכלו לבחור בדרך של שירות כלשהו, וללכת לשוק העבודה. זה טוב לחברה הישראלית, זה טוב גם לחברה החרדית בתוך החברה הישראלית, וטוב לעולם התורה. היו"ר יצחק וקנין: תודה. תודה לחבר הכנסת אורי אורבך. אחריו יעלה חבר הכנסת עתניאל שנלר – איננו; חבר הכנסת יואל חסון – איננו. חבר הכנסת נחמן שי, ואחריו – אחרון הדוברים, חבר הכנסת נסים זאב. נחמן שי (קדימה): אדוני היושב-ראש, תודה רבה, חברי חברי הכנסת, אני חושב שהכנסת מחמיצה, במידה מסוימת, את הדיון שהיתה צריכה לקיים בעניין הזה. כדאי לחשוב על צורה יותר מרכזית וחשובה, מפני שהנושא הזה הוא בנפשנו, ואני רוצה לגשת אליו באופן שונה טיפה מאשר נהגו. נהגנו להשוות חובות וזכויות, והאם מי שנושא בחובה מקבל את מלוא הזכויות, ומי שלא נושא בחובה – ואני רוצה לומר משהו. אני רואה בשירות הצבאי, חברי חברי הכנסת, זכות. לא רק חובה – זכות. וזו זכות שאני מצר מאוד על כך שציבור גדול במדינת ישראל – ציבור ראוי, ציבור משכיל, ציבור בעל יכולת – מחמיץ אותה. אני חושב שהשירות במדינת ישראל, שמיום הקמת המדינה הוא אחד המרכיבים החשובים בהשתתפות שלנו, בהזדהות שלנו, במדינה שאנחנו חיים בה, כולנו, מי שמחמיץ את הזכות הזאת מחמיץ משהו מאוד חשוב בהתפתחות שלו ובגידול שלו, בהשתלבות שלו בתוך האוכלוסייה הכללית. וכך זה בעצם קרה. מרגע ש-400 האברכים, או בחורי הישיבה הראשונים, מספרם גדל והלך, גדל והלך, פלח מרכזי באוכלוסייה לא רק מחמיץ את השירות, הוא באיזה מקום, מאותה נקודת זמן, הולך ונסגר בתוך חברה משלו, חי את חייו, אינו משתתף בשוק העבודה, הופך להיות יותר מי שמקבל מאשר מי שנותן, ואנחנו מחמיצים אותו. כולנו. ואני רוצה לומר: לא רק אנחנו מחמיצים, גם הוא מחמיץ את החברה הישראלית כולה. זה העניין. מאוד קל, בנסיבות כאלה, להשמיץ, לתקוף, לומר דברים רעים, לומר דברי שטנה. אני לחלוטין דוחה את זה. אני חושב שאנחנו צריכים באופן משותף, מתוך הבית הזה, לפעול על מנת לבחור את הדרך הנכונה ביותר, כדי לא לאבד את האוכלוסייה החרדית, את הבחורים והבחורות הצעירים, שלאט לאט, בין היתר מפני שהם לא עוברים את המבחן המשותף הזה, באופן טבעי מתבדלים, והופכים להיות לשחקנים פסיביים בחייה של מדינת ישראל. אני מאמין באמונה שלמה שהם רוצים לחיות פה. אני מאמין באמונה שלמה שהם רוצים להיות חלק מן החברה הישראלית, שהם תומכים במדינה, הם מאמינים בה, היא חשובה להם. ואני אומר: אם זה כך, הם חייבים לחזור ולחפש את הדרך מאותה נקודה של גיל 18, אל השירות. יהיה זה שירות צבאי, יהיה זה שירות אזרחי לאומי, יהיו בו מרכיבים ביטחוניים – צריך באיזה מקום להתחבר מחדש. והנקודה היא גיל 18. אני מקבל את הצעת הרמטכ"ל בעניין הזה – היו גם הצעות נוספות. העניין הזה לא יכול לרדת מסדר-היום. הממשלה החליטה את שהחליטה, אני חושב שצריך להחזיר את הדיון הזה לנקודת המוצא ולבחון אותו מחדש, כי הוא באמת מפתח לעתידה של מדינת ישראל. תודה. היו"ר יצחק וקנין: תודה לחבר הכנסת נחמן שי. אני מבין שחבר הכנסת נסים זאב מוותר, לא? נסים זאב (ש"ס): – – – שי חרמש (קדימה): חייבים – – – לא היה דבר כזה. היו"ר יצחק וקנין: ניסיתי להניא אותו. חבר הכנסת נסים זאב, שלוש דקות, ובזה תם הדיון, רבותי. קצר. נסים זאב (ש"ס): אדוני היושב ראש – ממש קצר. היו"ר יצחק וקנין: קצר, קצר. נסים זאב (ש"ס): אני קודם כול מוחה על הטקסט שכתוב פה – דיון בעקבות הצעה לסדר-היום: אישור הממשלה למתן פטור לגיוס חרדים לצה"ל. מתי הממשלה אמרה, פטור לחרדים מצה"ל? איפה זה כתוב? ההיפך הוא הנכון. הממשלה החליטה בדיוק את ההיפך. בפעם הראשונה ראש הממשלה אמר: אני מקצה 200 מיליון שקלים – 130 ועוד 70 – כדי להגביר ולהכפיל את השח"ר החרדי, את הנח"ל החרדי. אגב, אני רוצה לומר לכם: שלא תחשבו שבצה"ל ששים כל כך לקבל חרדים. זה נטל על המדינה. אנחנו נטל, תבינו. אנחנו נטל בצבא, אנחנו נטל בעבודה. עצם הדבר שאנחנו חרדים, זו כבר בעיה בפני עצמה. אז למה הבלוף הזה? דבר נוסף, אדוני היושב-ראש, אתמול בשעה 20:00, שתי דקות ל-20:00, בערב, שאני לא אתבלבל, נשלח לי על-ידי יושב-ראש הוועדה לבדיקת יישום חוק טל, חבר הכנסת יוחנן פלסנר – הוא מעביר לי טיוטה. היו"ר יצחק וקנין: נא לסיים. נסים זאב (ש"ס): אני מפריע? תן לי לסיים, באמת, אני לא מאריך, תראה, יש אפילו עוד שלוש דקות. כתוב שמתבקשים לתת את הערות שלנו, מאתמול בלילה עד היום בבוקר בשעה 11:00 לכל היותר. תגידו, רבותי, מה, אין לנו תיקון חצות? אין לנו לימוד בלילה? יוחנן פלסנר (קדימה): – – – נסים זאב (ש"ס): אנחנו גם מתפללים ערבית וגם שחרית בבוקר. תסתכל, אדוני היושב-ראש, כמה דפים, כמעט 40 דף. אני צריך תוך כדי שינה לדעת מה כתוב בפנים, אפילו אם הייתי רוצה לעשות שאלת חלום, ובבוקר לשאול את חכמי התורה או ועד רבנים לדעת מה כתוב בטיוטה הזאת, אני לא יכול. יוחנן פלסנר (קדימה): ההערה שלך התקבלה, ועל כן הוארך בעוד כמה ימים. נסים זאב (ש"ס): לכן אני אומר, ואתה יודע שזה בדיוק ההיפך ממה שהממשלה החליטה, אז למה לתקוף את הממשלה בצורה לא נכונה? פוליטית, לא עניינית, כאשר הממשלה בעצם, לראשונה, נתנה תוכנית, ואנחנו רואים את זה גם הלכה למעשה. השנה הזאת גויסו הרבה יותר חרדים. אלא מה? אתם רוצים שכל החרדים, פתאום, השנה הזאת ובשנה הבאה תראו אותם בצה"ל? אז יש ועדת-טל, אנחנו יושבים שעות וימים, ואני שותף בוועדה הזאת. לכן, אדוני היושב-ראש, אני קודם כול מבקש למחות ולשנות את הסגנון, לומר: ההיפך הוא הנכון, הממשלה לא נותנת פטור, הממשלה מעודדת בחורי ישיבה להתגייס, גם לשירות הצבאי וגם לשירות האזרחי. היו"ר יצחק וקנין: תודה לחבר הכנסת נסים זאב. אם כן, רבותי חברי הכנסת, אנחנו עוברים להודעות הסיכום של הסיעות. חבר הכנסת נחמן שי, אם אפשר, לשבת במקומך, יקל עלינו להקריא את הודעות הסיכום. הודעת סיכום של סיעות הליכוד, ישראל ביתנו, העבודה, ש"ס, הבית היהודי – מפד"ל החדשה; יקריא את הודעת הסיכום חבר הכנסת אברהם מיכאלי. חבר הכנסת יקריא את הודעת הסיכום. אברהם מיכאלי (ש"ס): חברי השרים, חברי חברי הכנסת, בשם סיעות הליכוד, ישראל ביתנו, העבודה, ש"ס, הבית היהודי – מפד"ל החדשה: הכנסת רואה בחיוב את מאמצי הממשלה לקידום השתלבותם של כלל המגזרים בתעסוקה, ובהם גם האוכלוסייה החרדית. תהליך מבורך זה חשוב לכלכלת ישראל, לחוסנה החברתי של המדינה ולציבור החרדי עצמו. היו"ר יצחק וקנין: תודה לחבר הכנסת אברהם מיכאלי. בשם סיעת קדימה יקריא את הצעת הסיכום חבר הכנסת יוחנן פלסנר. יוחנן פלסנר (קדימה): תודה רבה. אדוני היושב-ראש, להלן הצעת הסיכום של סיעת קדימה ביחס להפחתות גיל הפטור משירות צבאי, שהתקבלו בממשלה: הכנסת קובעת כי התוכנית שאושרה בממשלה ליישום שורה של הפחתות חסרות תקדים בגיל הפטור לתלמידי ישיבות, מובילה להעצמת הסכנה של קריסת מודל צבא העם, מעמיקה את הניכור והחשדנות בין הקבוצות השונות בחברה הישראלית ומעמיקה את הפגיעה בערך השירות הצבאי והאזרחי ובעקרון השוויון בנשיאה בנטל. הכנסת מצרה על כך שמר נתניהו הביא לאישור הממשלה הצעה שתכליתה היחידה היא לייצר אחיזת עיניים אל מול בג"ץ, על מנת שיימנע מלפסול את ההסדרים החוקיים הקיימים, שמאפשרים לממשלה לא לגייס את הרוב המוחלט של יוצאי הקהילה החרדית, גילאי השירות. יוזמה זו רק תחריף את המשבר בין רשויות השלטון, משום שהצעה זו ממילא לא תעמוד במבחן השוויוניות, כפי שדרש בג"ץ. הכנסת מביעה פליאה ואכזבה קשה מהשותפות הפוליטיות של ראש הממשלה, ובייחוד המפלגות העבודה וישראל ביתנו, אשר בשתיקתן הרועמת מאפשרות להכשיר השתמטות גורפת והפיכתו של צה"ל מצבא העם לצבא בע"מ – צבא בעירבון מוגבל, שמגייס רק חלק הולך וקטן מן האוכלוסייה הישראלית. הכנסת מביטה בבוז על התנהלותה של הממשלה בראשות מר נתניהו, אשר בוחרת באופן שיטתי לברוח מערכי הציונות ולזלזל בדור הצעיר המשרת והתורם, וכל זאת לקידום העיקרון היחיד שהיא יודעת להיאבק עליו באמת – ההישרדות הפוליטית. גם בגלל דברים אלה הכנסת קוראת לך, אדוני ראש הממשלה, להתפטר מתפקידך. היו"ר יצחק וקנין: תודה לחבר הכנסת יוחנן פלסנר – הודעת הסיכום בשם סיעת קדימה. הודעת סיכום בשם סיעת האיחוד הלאומי, יקריא חבר הכנסת אריה אלדד. אריה אלדד (האיחוד הלאומי): אדוני היושב-ראש, תודה. שני המשפטים הראשונים בהודעה שלנו זהים להודעת הקואליציה ויש לנו שני משפטים נוספים: הכנסת רואה בחיוב את מאמצי הממשלה לקידום השתלבותם של כלל המגזרים בתעסוקה ובהם גם האוכלוסייה החרדית, תוך התחשבות באורח חייהם. תהליך מבורך זה חשוב לכלכלת ישראל, לחוסנה החברתי של המדינה ולציבור החרדי עצמו. הכנסת רואה חשיבות בשמירת ערך השירות הצבאי לכל המגזרים. הכנסת קוראת לממשלה להרחיב את מסגרות השירות בצה"ל והשירות האזרחי הלאומי, ובכלל זה תוספת גדוד חרדי לוחם. תודה רבה. היו"ר יצחק וקנין: תודה לחבר הכנסת אריה אלדד, בשם סיעת האיחוד הלאומי. בשם סיעת מרצ, את הודעת הסיכום יקריא חבר הכנסת ניצן הורוביץ. ניצן הורוביץ (מרצ): תודה, אדוני. הודעת הסיכום של סיעת מרצ בנושא: הכנסת סבורה שבפטור הגורף והסיטוני לחרדים מגיוס לצה"ל יש משום עיוות ושיבוש חברתי חמור. מה שהחל בראשית ימיה של המדינה כהסדר מוגבל לכ-400 עילויים בלבד, הפך ברבות השנים לקומבינת ענק פוליטית, מעוולת ומקוממת, המשסעת את החברה הישראלית ופוגעת בערכי השוויון. הכנסת סבורה שהחלטת הממשלה מראשית השבוע היא יריקה בפרצופם של הציבור ובית-המשפט. ההחלטה רק מחריפה את הבעיה משום שלראשונה מאז קום המדינה היא קובעת פטור מוחלט ורשמי משירות צבאי לכל מי שלומד בישיבה עד גיל 22. הכנסת קוראת, על כן, לצמצום דרמטי של הסדר הפטור מצה"ל לבני ישיבות ולהמרתו בשירות צבאי או ממלכתי-קהילתי. הכנסת רואה בחיוב רב מגמות של אינטגרציה ושילוב חרדים, הן בצבא והן בשוק התעסוקה, אולם אלה מינוריות ויש לפעול להעצמתן. היו"ר יצחק וקנין: תודה לחבר הכנסת ניצן הורוביץ, שהקריא את הודעת הסיכום בשם סיעת מרצ. רבותי, אנחנו עוברים להצבעה על הודעת הסיכום של סיעת מרצ. אם כן, רבותי, הודעת הסיכום של סיעת מרצ – מי בעד? מי נגד? מי נמנע? הצבעה מס' 10 בעד הצעת הסיכום שהביא חבר הכנסת ניצן הורוביץ – 10 נגד – 29 נמנעים – אין הצעת הסיכום שהביא חבר הכנסת ניצן הורוביץ לא נתקבלה. היו"ר יצחק וקנין: 29 נגד, עשרה בעד. אם כן, הצעת הסיכום של סיעת מרצ לא נתקבלה. אנחנו עוברים להצבעה על הצעת הסיכום של סיעת האיחוד הלאומי. מי בעד? מי נגד? הצבעה מס' 11 בעד הצעת הסיכום שהביא חבר הכנסת אריה אלדד – 11 נגד – 26 נמנעים – 2 הצעת הסיכום שהביא חבר הכנסת אריה אלדד לא נתקבלה. היו"ר יצחק וקנין: 26 מתנגדים, 11 בעד, שני נמנעים. אם כן, רבותי, הצעת הסיכום של סיעת האיחוד הלאומי לא נתקבלה. אנחנו עוברים להצבעה על הודעת הסיכום של סיעת קדימה, רבותי. הצבעה. מי בעד? מי נגד? הצבעה מס' 12 בעד הצעת הסיכום שהביא חבר הכנסת יוחנן פלסנר – 11 נגד – 29 נמנעים – אין הצעת הסיכום שהביא חבר הכנסת יוחנן פלסנר לא נתקבלה. היו"ר יצחק וקנין: 29 מתנגדים, 11 בעד, אין נמנעים. אם כן, רבותי, הצעת הסיכום של סיעת קדימה לא נתקבלה. אנחנו עוברים להצעת הסיכום של סיעות הליכוד, ישראל ביתנו, העבודה, ש"ס, הבית היהודי – מפד"ל החדשה. רבותי, הצבעה – מי בעד? מי נגד הצעת הסיכום? הצבעה מס' 13 בעד הצעת הסיכום שהביא חבר הכנסת אברהם מיכאלי – 24 נגד – 10 נמנעים – אין הצעת הסיכום שהביא חבר הכנסת אברהם מיכאלי נתקבלה. היו"ר יצחק וקנין: 24 בעד, עשרה מתנגדים, אין נמנעים. אם כן, רבותי, הודעת הסיכום של סיעות הליכוד, ישראל ביתנו, העבודה, ש"ס, הבית היהודי – מפד"ל החדשה, נתקבלה.