קטע מדברי הכנסת
הצעות לסדר-היום
הריסת מלון "שפרד" בשיח'-ג'ראח
היו"ר אורי מקלב:
הנושא הבא: הריסת מלון "שפרד" בשיח'-ג'ראח, הצעות לסדר-היום שמספריהן 4693, 4701, 4705, 4707, 4715 ו-4725. חבר הכנסת דב חנין, בבקשה. לאחר מכן – חבר הכנסת ג'מאל זחאלקה. ישיב גלעד ארדן בשם ראש הממשלה. שלוש דקות; בבקשה, אדוני.
דב חנין (חד"ש):
תודה רבה, אדוני היושב-ראש. אני מבין שהשר המשיב עוד איננו, אז אני מבקש לאפשר לי לדבר עד שהוא יגיע.
אדוני היושב-ראש, עמיתי חברי הכנסת, הממשלה הזו מקדמת תוכנית בנייה נוספת בלב-לבה של מזרח-ירושלים הערבית. התוכנית להרוס את מלון "שפרד" ולבנות במקומו התנחלות חדשה בלב מזרח-ירושלים היא חוליה נוספת במהלך של שינוי אופיה של שכונת שיח'-ג'ראח. בשכונה הזו, כמו שאתם יודעים, עמיתי חברי הכנסת, מתנהל בשנה וחצי האחרונות מאבק מאוד גדול ומאוד קשה סביב הניסיון לגרש מבתיהם פלסטינים שגרים בשכונה הזו הרבה הרבה שנים, בטענה שהאדמות האלה במקור, לפני 1948, שייכות ליהודים. כמובן, הטענה הזו איננה מביאה את מי שטוען אותה להסכים לכך שגם אדמות במערב-ירושלים שהיו שייכות לערבים תועברנה לערבים; זו מין גישה צבועה וחד-צדדית שחלה רק כאשר זה פועל נגד ערבים.
עמיתי חברי הכנסת, הניסיון הזה לגרש את המשפחות משיח'-ג'ראח עורר מחאה, זעם והתנגדות, מאבק של תושבי השכונה. הצטרפו אליו אנשי מצפון ישראלים, מגוון גדול של אנשים. נוצרה תנועה מרשימה שנקראת "סולידריות שיח'-ג'ראח", שמקיימת במקום, אחת לשבוע, הפגנות. ניסיונות המשטרה לדכא בכוח את המחאות האלה רק הובילו לכך שהמחאות הלכו והתפתחו וצמחו וגדלו.
המחאות האלה כמובן נעשות קודם כול מתוך התייצבות בצדם של התושבים נגד עוול שנגרם להם. אבל מעבר לזה, אדוני היושב-ראש, ברור לכולם מה המשמעות של בנייה של שכונת התנחלות חדשה בלב מזרח-ירושלים. המטרה העיקרית של המהלך היא מטרה פוליטית. המטרה היא למנוע כל מצב שבו בעתיד מזרח-ירושלים תוכל להפוך להיות לבירת המדינה הפלסטינית, בצד מערב-ירושלים, שתישאר בירת מדינת ישראל. מי שלא מעוניין בפתרון הזה בירושלים, של שתי בירות – פלסטינית וישראלית – שחיות בשלום האחת בצד השנייה, מי שלא מעוניין בפתרון הזה, בעצם לא מעוניין בפתרון של שתי מדינות לשני עמים. ומי שלא מעוניין בפתרון של שתי מדינות לשני עמים בעצם אומר לשני העמים שלנו כאן בארץ: לא יהיה שלום, לא יהיה הסדר, ואנחנו נמשיך בעימות, במלחמה, בכיבוש, בסבל, בפגיעה באזרחים, בחיסול התקציבים החברתיים לטובת פרויקט שהוא לא לטובת ישראל, לא לטובת הפלסטינים, לא לטובת עמי האזור, פרויקט שבסופו של דבר מזיק לכולם.
עמיתי חברי הכנסת, השאלה הגדולה שעומדת בפנינו היא השאלה לאן הממשלה הזו רוצה ללכת. הרי הממשלה הזו כביכול אומרת: אנחנו רוצים להתקדם להידברות עם הפלסטינים ואנחנו רוצים להתקדם להידברות עם העולם הערבי. בפועל, מעשיה מעידים על משהו אחר לחלוטין. בפועל, מעשיה מעידים על העדפה מוחלטת של המשך ההתנחלויות – אגב, אף-על-פי שממשלת ישראל כבר בשנת 2003 התחייבה, כאשר היא אימצה את מפת הדרכים, להפסיק מייד כל פעילות בנייה בהתנחלויות, ואני מצטט: כולל גידול טבעי. זה מה שממשלת ישראל החליטה, והחליטה את זה לא ממשלה בהנהגתה של חד"ש ואפילו לא בהנהגתה של מפלגת העבודה; זו היתה החלטה שקיבלה ממשלה בהשתתפות הליכוד כשותף מרכזי לממשלה, בראשות אריאל שרון, שהיה אז מנהיג הליכוד, ובהשתתפותו גם של ראש הממשלה הנוכחי בנימין נתניהו, שאז היה שר האוצר. אז החליטו והתחייבו בפני העולם לעצור פעילות התנחלותית, ומאז בעצם גם מצפצפים על זה, גם עוקפים את זה וגם בפועל מנסים להעביר מסרים סותרים ומנוגדים לציבור בארץ ולציבור בעולם.
מדיניות ההתנחלות לא יכולה להתקיים עם מהלכי שלום. מי שמעוניין בשלום חייב להבין: ההתנחלויות חייבות לעצור באופן מוחלט, והתנחלויות בתוך מזרח-ירושלים, בשכונות הערביות של מזרח-ירושלים, זהו המעשה הרגיש ביותר, הבעייתי ביותר, הפוגעני ביותר, שבאמת מכוון לעצור ולמנוע כל תהליך מדיני בינינו לבין הפלסטינים, בינינו לבין העולם הערבי.
עמיתי חברי הכנסת – – –
היו"ר אורי מקלב:
נא לסיים.
דב חנין (חד"ש):
עדיין אין שר משיב, לא?
היו"ר אורי מקלב:
הממשלה רשאית להשיב, היא לא חייבת.
דב חנין (חד"ש):
היא רשאית להשיב.
היו"ר אורי מקלב:
כבר עברו כמה דקות.
דב חנין (חד"ש):
אם ככה, אסיים. אני מבין שאין תשובת ממשלה.
היו"ר אורי מקלב:
אני הבנתי גם כן – – – שר תורן נמצא, אבל – – –
דב חנין (חד"ש):
אין בעיה. אני רוצה, אדוני היושב-ראש, לסיים ולומר כך: התנגדות למעשים האלה היא לא רק חובה מצפונית; התנגדות למעשים האלה היא לא רק תמיכה בפעולה נגד עוול, נגד נישול, נגד גירוש אנשים מבתיהם; התנגדות להתנחלויות האלה היא גם אינטרס. היא גם אינטרס של הציבור הישראלי כולו, שצריך להגיד לממשלה הזו: די, צריך להגיד ממשלה הזו: מספיק, צריך להגיד לממשלה הזו: השלום, העתיד, החיים, יותר חשובים מאשר עוד ועוד ועוד התנחלויות. תודה רבה.
היו"ר אורי מקלב:
תודה רבה לחבר הכנסת דב חנין. חבר הכנסת ג'מאל זחאלקה – לא נמצא. חבר הכנסת אחמד טיבי. חבר הכנסת דניאל בן-סימון – גם כן לא נמצא. חבר הכנסת אריה אלדד – אחרון הדוברים. בבקשה.
אריה אלדד (האיחוד הלאומי):
אדוני היושב-ראש, תודה, אדוני השר, חברי חברי הכנסת, לפני 25 שנה קנו יהודים את מלון "שפרד" ואת הבניין הסמוך לו. ומאז, במשך 25 שנה, מנסים משפחות ערביות וגופי שמאל מן השמאל הישראלי, שעושה דברם של הערבים, להגיש אין-ספור עתירות והליכים משפטיים כדי לעכב את זכות הקניין שקמה לאותו יהודי שקנה את הבית. 25 שנה. ולאחר 25 שנה, כשמוצו כל ההליכים, שלא היו אלא מטרד וניסיונות האטה כדי לקעקע את שלטון החוק בישראל, באו היהודים לממש את זכותם על הבית כפי שקמה להם בדיני הרכישה ובפסיקות בתי-המשפט בישראל.
אז מה אומר השמאל הישראלי, שהוא עושה דברם של הערבים? אם יהודי קונה בית במזרח-ירושלים – זאת התנחלות; אם ערבי קונה בית במערב-ירושלים – אלה זכויות אזרח מלאות, שוויון זכויות.
גם אלה שחושבים שלא יקום שלום אלא אם תחולק ירושלים בין היהודים והערבים ובמזרח-ירושלים תקום בירה ערבית, איך הם לא מתביישים להיות גזענים מתועבים ולהגיד שבמזרח-ירושלים לא יגורו יהודים אבל במערב-ירושלים מותר לערבים לגור? איך לשמאל הישראלי אין אפילו שריד של בושה להגיד ליהודים: אסור לגור בירושלים המזרחית, אפילו לשיטתם בירת פלסטין, אבל ירושלים "יודנריין"? הלוא הדברים בלתי נתפסים. כל אלה שהם בעד שוויון זכויות ופלורליזם ואחוות עמים ומה שאתם רוצים, כל הבבל"ת שמרחו לנו בראש 60 שנה, 70 שנה – הם מתנגדים ליהודים שיקנו בית וישבו בירושלים.
אבל ליד הבניין של מלון "שפרד" עומד עוד בית אחד קטן, לא להריסה אלא לשימור, ביתו של חאג' אמין אל-חוסייני. ואם יש צדק היסטורי, אם יש צדק היסטורי, שהבית הזה ישומר לפרטי פרטים ויוקם בו מוזיאון להנצחת שיתוף הפעולה של ערביי ארץ-ישראל עם אדולף היטלר, ולקחת לשם בתי-ספר בחובה וללמד אותם מה רצו לעשות ערביי ארץ-ישראל, מה רצה לעשות מנהיגם של ערביי ארץ-ישראל ליהודים בארץ, ולא יבלבלו לנו יותר את המוח עם זכויות אדם וזכויות אזרח וכיבוש והתנחלות.
גזענות צרופה, זה מה שעומד מאחורי כוונתם של ארגוני השמאל והערבים שמתנגדים ליישוב יהודים בירושלים. תודה רבה.
היו"ר אורי מקלב:
תודה רבה לחבר הכנסת אלדד. השר המשיב, בשם ראש הממשלה, גלעד ארדן, בבקשה.
השר להגנת הסביבה גלעד ארדן:
אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, הפעולות שננקטו במלון "שפרד" נעשו על-ידי אנשים פרטיים בהתאם לחוק הישראלי. לממשלת ישראל לא היה כל קשר לאירועים הללו.
הממשלה סבורה שאין לצפות ממנה, ממדינת ישראל בכלל, לאסור על יהודים לקנות נכסים פרטיים בירושלים. כפי שהסביר חבר הכנסת אלדד, ידידי, דרישה כזאת, גם בעיני, היא דרישה גזענית, וכפי שלא היינו רוצים שזה ייאסר על עם אחר או על לאום – לא חשוב על בני איזו דת – אין שום ממשלה דמוקרטית בעולם שהיתה כופה איסור כזה על יהודים, ואין לצפות שדווקא מדינת ישראל תעשה זאת.
ובאותה נשימה אני גם יכול להזכיר את הגינוי של ראש הממשלה, גם שלי ושל שרים אחרים למכתב הרבנים, שקרא לאסור השכרת דירות לערבים. אבל זה מאוד תמוה שאותם אלו שהיו בראש המגנים של מכתב הרבנים, בעצם דורשים שאותו דבר בדיוק ייעשה כלפי יהודים, ועוד איפה, בירושלים בירת ישראל.
ולסיכום אומר, אדוני היושב-ראש, שוב, כפי שתושבי ירושלים הערבים רשאים לקנות או לשכור, בצדק, נכסים בשכונות ירושלמיות עם רוב יהודי, כך בדיוק רשאים יהודים לקנות או לשכור נכסים בשכונות ירושלמיות עם רוב ערבי. ומי שלא מקבל זאת ומי שמציג את זה כאיזו פעולה שהיא לא חוקית או לא מוסרית, קודם כול, כפי שאמרתי יש כאן גזענות, ודבר שני, הוא צריך גם להביא בחשבון שבכך הוא גם מעודד או מסית לאלימות כנגד אותם תושבים יהודים, שפועלים על-פי החוק הישראלי, והתוצאות גם עלולות להיות על מצפונו ועל אחריותו. תודה.
היו"ר אורי מקלב:
מה מציע, אדוני השר, להצעה הזאת?
השר להגנת הסביבה גלעד ארדן:
אני מציע – גבולי – להסיר אותה מסדר-היום.
היו"ר אורי מקלב:
חבר הכנסת נסים זאב – הצעה אחרת. תודה רבה לך, אדוני השר.
נסים זאב (ש"ס):
אדוני היושב-ראש, כבוד השר, הבעיה שלנו שהמשטרה מגלה אוזלת יד בכל מה שקשור כביכול להפגנות שיש בכל שבוע, אם בבילעין ואם במזרח-ירושלים, שזה נהפך להיות גל הסתה נגד מדינת ישראל. אפשר למחות פעם אחת, פעמיים, אבל באופן שיטתי אותו ארגון שמאל שקורא לערבים – שהם מאמינים בבג"ץ ויודעים, כאשר הבג"ץ החליט שהבתים האלה בשיח'-ג'ראח שייכים ליהודים – אין על זה עוררין. אבל מי מעורר אותם? אלה אותם ארגוני שמאל שמנסים ללבות את האש כל הזמן. ולכן צריך לזכור שאותו המלון, שנהפך להיות 20 דירות, במקורו היה, בתוכנית לפני 25 שנה או 20 שנה, כשהייתי בוועדת בניין ערים בירושלים, היו בו 32 דירות, ואני חושב שזה צומצם למינימום, ל-20 דירות, וזה חבל. אבל בסך הכול אנחנו חושבים שאם חפצים באמת בדו-קיום בשלום, זו דוגמה קלאסית – איך חיים יהודים לצד ערבים וערבים לצד יהודים.
היו"ר אורי מקלב:
תודה רבה לך, אדוני. חבר הכנסת טלב אלסאנע, בבקשה.
טלב אלסאנע (רע"ם-תע"ל):
אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, כבוד השר, אני סבור שזאת ממש היתממות, או שחושבים שאנשים מטומטמים, כאשר אומרים: מה, היהודים לא יכולים לרכוש וערבים כן יכולים? הרי כולנו יודעים את המציאות הפוליטית לגבי מזרח-ירושלים. אף מדינה בעולם לא מכירה בסיפוח, כולם מתייחסים למזרח-ירושלים כאל שטח כבוש, דינו כדין הגדה המערבית ורצועת-עזה. וכולנו יודעים ששם חל הממשל הצבאי ולא חוקים; בגדה וברצועת-עזה לא חלים דיני ישראל, והצעת החוק לספח לא מקובלת על העולם והיא בניגוד לחוק הבין-לאומי.
ואני שואל, רבותי, אם ליהודים מותר, אז בואו נעשה דין אחד לכולם, כבוד השר: שגם הפלסטינים שגורשו מדיר-יאסין יחזרו ליישובים שלהם; מאל-קסטל – שיחזרו, ומאל-בירווה – שיחזרו. כל אחד, אם מגיעות לו זכויות היסטוריות, יחזור לשם. והיהודים, היהודים שהיו במזרח-ירושלים, הם יחזרו, אבל בצורה שוויונית, לא אותם מתנחלים ימנים, שאין להם זיקה היסטורית למקום וכל המטרה שלהם היא לחרחר ריב ומדון ולהרעיל את האווירה שמורעלת בלאו הכי.
מה שקורה שם הוא שראש הממשלה, במקום להפקיע את המקום לטובת כלל הציבור, הוא משתמש בזה כדי להרוס את שארית התקווה לתהליך שלום באזור הזה. זה המקום הכי טעון, הכי רגיש, וחבל שמי שמבעיר כאן תבערה – ומה שהיה בכרמל זה כאין וכאפס לעומת התבערה שיכולה להיות אם המדיניות המטופשת הזאת תימשך. תודה רבה.
היו"ר אורי מקלב:
תודה רבה. אנחנו נעבור להצבעה.
טלב אלסאנע (רע"ם-תע"ל):
ההצעה שלי היא להעביר את זה לוועדת החינוך. לְוועדה.
היו"ר אורי מקלב:
המציע חבר הכנסת אריה אלדד?
אריה אלדד (האיחוד הלאומי):
אני מקבל את הצעת השר.
היו"ר אורי מקלב:
להסיר מסדר-היום. אם כך, אין לנו בכלל הצבעה – – –
השר להגנת הסביבה גלעד ארדן:
לא. יש הצבעה. ועדה מול – – –
היו"ר אורי מקלב:
מי שבעד – דב חנין לא נמצא.
קריאה:
אבל הוא בעד. אה, הוא לא פה.
היו"ר אורי מקלב:
דב חנין נמצא.
מי שבעד – זה בעד הכללה בסדר-היום, ומי שנגד – זה בעד הורדה, להסיר מסדר-היום. הצבעה: מי שבעד – זה בעד הכללה, ומי שנגד – זה הורדה מסדר-היום.
הצבעה מס' 14
בעד ההצעה לכלול את הנושא בסדר-היום – 1
בעד ההצעה שלא לכלול את הנושא בסדר-היום – 5
נמנעים – אין
ההצעה שלא לכלול את הנושא בסדר-היום של הכנסת נתקבלה.
היו"ר אורי מקלב:
בעד – 1, נגד – 5. אם כך, ההצעה הזו ירדה מסדר-היום.
אנחנו נעבור לשאילתות. שר הרווחה, רבותי, המזכירות? אנחנו נעבור לשאילתות, ואנחנו לא יודעים מי המשיב. שואלים – במקרה זה, נראה לי שרק אני השואל. לי יש שאילתא אחת. אחרים מהשואלים גם לא נמצאים כאן. השר לביטחון פנים – גם כן לא נמצא. חבר הכנסת מיכאלי – גם לא נמצא. חבר הכנסת אריה אלדד, לך יש שאילתא לשר לביטחון פנים והוא לא נמצא, וגם לי יש שאילתא אחת, לשר הרווחה, והוא לא נמצא. אחרים בין כך ובין כך לא נמצאים. אחרים לא נמצאים, גם השואלים לא נמצאים.
אריה אלדד (האיחוד הלאומי):
שיירשם שאנחנו חשים בחסרונם.
היו"ר אורי מקלב:
אנחנו חשים. אנחנו גם רשאים להעביר את זה לפעם הבאה.
אריה אלדד (האיחוד הלאומי):
צריך להבין. צריך לבוא פעם אחרת – – –
היו"ר אורי מקלב:
הזמנתי את שר הרווחה, והוא לא נמצא, והזמנתי את השר לביטחון פנים. אבל, מכיוון שגם השואלים לא נמצאים – – –
קריאה:
– – –
היו"ר אורי מקלב:
אוקיי. רבותי, אני רציתי להקל עליהם קצת. אבל במקרה הזה, הרוויחו כל השואלים שלא נמצאים פה. מכיוון שהשרים אינם נמצאים פה, השאילתות האלה יעלו בישיבה אחרת – לא יודע אם הבאה, אבל בישיבה קרובה. רבותי, אם כך, הגענו לסוף סדר-היום – – –
השר להגנת הסביבה גלעד ארדן:
אבל, השר היה מגיע, אם – – –
שר ההסברה והתפוצות יולי יואל אדלשטיין:
אני לא – – –
היו"ר אורי מקלב:
כן, אבל אני לא תמיד שולט על סדר-היום שהמציע – – –
אריה אלדד (האיחוד הלאומי):
אם השר היה נמצא, היינו מעלים שואלים נוספים – – –
השר להגנת הסביבה גלעד ארדן:
לא. אם – – – שרים לא היו באים.
היו"ר אורי מקלב:
כל מי שיש לו הצעה לסדר-היום יודע שהוא צריך להיות בהיכון, מכיוון שיכול להיות שמציע אחד, כמו שקרה עכשיו, הוריד את הצעתו ברגע האחרון מסדר-היום, ואז נשארנו עם השאילתות. היתה בסך הכול הצעה אחת לסדר-היום.
קריאה:
השר לביטחון פנים נמצא.
השר להגנת הסביבה גלעד ארדן:
אדוני, יש לך כרגע שואל נוסף?
אריה אלדד (האיחוד הלאומי):
כן, אני.
היו"ר אורי מקלב:
כן, אבל אין שר שמשיב. אני לא יכול. הראשון זה אני. לפני עוד השר. שר הרווחה – אני היחיד שנמצא פה. זו שאילתא שלי.
נסים זאב (ש"ס):
אבל מה עם השר לביטחון הפנים? הוא נמצא פה; לא?
השר להגנת הסביבה גלעד ארדן:
היושב-ראש – – – לא?
היו"ר אורי מקלב:
בשאילתא אני יכול. בשאילתא פשוט – – –
קריאה:
– – –
היו"ר אורי מקלב:
רבותי, תם סדר-היום. הישיבה הבאה תתקיים, אם ירצה השם, ביום שני, י"ב בשבט התשע"א, 17 בינואר 2011, בשעה 16:00. ישיבה זו נעולה. תודה.